מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
9.6.2010
הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"ז בסיוון תש"ע (9 ביוני 2010), שעה 09:30

מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – יו"ר
אנסטסיה מיכאלי

עו"ד סיגל מרד-אברג'יל משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
איטה עטייה מעונות יום, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
תמר אלמוג מנהלת אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
רן רידניק רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד רות דיין מדר מינהל חברה ונוער, מרכז השלטון המקומי
רותי הורניק עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
עו"ד עידית מילמן יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
רו"ח ירון מלך מנהל כספים, ארגון נעמ"ת
ליזה ריבקין מנהלת רשת הגיל הרך, ארגון נעמ"ת
עו"ד מאירה בסוק יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
עו"ד גלי עציון יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
עו"ד עירית גזית יועצת משפטית, ויצ"ו ישראל
ולריה סייגלשיפר פורום נשים לתקציב הוגן
עו"ד אלה אלון הקליניקה לזכויות אדם, אוניברסיטת תל אביב
אורלי אלמגור לוטן מרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ), כנסת

דלית אזולאי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 0-5

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

הנושא על סדר היום, יישום ההסכם בין משרד האוצר לבין הוועדה לקידום מעמד האישה בעניין בינוי מעונות חדשים, שיפוץ מעונות יום קיימים והרחבתם והקצאת תקציב לצהרונים.

נציג האוצר, אני מבינה שאתה צריך לצאת בעוד מספר דקות ולכן נפתח איתך. אבקש ממך בין השאר להתייחס במסגרת הדיון מעבר לעדכון שלך היכן נמצא כרגע היישום, אנחנו שבסוף שנת הלימודים הזאת נהייה בפתחה של שנת לימודים חדשה והיינו רוצים לראות את ההתחלה קורמת עור וגידים בשנה הקרובה. מעבר לכך תתייחס בבקשה לסוגית מס הכנסה שלילי. בחלק מהתוכנית דובר על הקצאת נקודת זיכוי לנשים שמגיעות לסף המס. אנחנו מדברים כרגע על תכנית אוצר כוללת שמדברת על יישום מס הכנסה שלילי, אני לא יודעת אם זה תלוי תכנית ויסקונסין או לא, אבל בכל אופן תנסה.

לא בהחלטת הממשלה הזאת.

אבל אני חושבת שאתה חייב לזכור שיש בעניין מעונות היום שתי אסכולות בעולם שבו אנחנו נמצאים, חינוך חינם לעומת נשים שביקשו הכרה בהוצאות בגידול ילדים. במסגרת תפיסת העולם שלנו בוועדה אנחנו מעדיפים חינוך חינם לגיל הרך על פני זיכוי דרך מס הכנסה. בכל מקרה הרבה מאוד נשים עדיין זקוקות להשלמות דרך כל מיני מנגנונים אחרים. מהאוצר הובטח בזמנו שחלק מהדרך לתגמל נשים בשיעורי הכנסה נמוכים, זו עיקר הבעיה, וזה יהיה על ידי מנגנוני מס הכנסה שלילי. לכן הייתי מבקשת שתתייחס גם לעניין הזה.

משרד האוצר נערך לביצועה המלא של החלטה 602. מבחינת תקצוב, לא צריכים להיות הבדלים משמעותיים, לא צריכה להיות שום בעיה עם התקצוב, סעיפים א' ו- 4 ב' עברו אתמול את וועדת הכספים. אנחנו נערכים למתן תוספת תקציב, רק לשם הבנה אני חושב שמדובר כאן במהלך מהותי. חייבים להבין את סדרי הגודל, בשנת 2005 תקציב האגף למעונות יום היה באזור ה- 350 מיליון שקל, בשנת 2011 אנחנו מדברים על תקציב של למעלה ממיליארד שקלים. כלומר זה גידול מאוד משמעותי.

בשנת 2005 זה היה 700 מיליון שקל.

אני לא בטוח.

אני חושבת שכן. בשנים האחרונות זה היה 600 מיליון וקצת ואז הוא ירד קצת. זה לא היה 350 מיליון, התוספת היא בערך של 50% לתקציב.

השאלה אם זה תקציב מקורי או של שיוניים. בבסיס בוודאי זה לא היה כך, הגידול הוא משמעותי.

אנחנו שותפים לעמדתה של יושבת ראש הוועדה לגבי החשיבות של המהלך הזה לעידוד תעסוקת נשים, אנחנו בהחלט חלק מהמהלך. מבחינת תקצוב אנחנו לא צופים בעיות לגבי המהלך עצמו. האגף עצמו יפרט לגבי הכנות הנוהל, אבל אני מבין שנוהל צהרונים ונוהל מעונות יום ומשפחתונים בשלבי התקדמות מאסיביים, וגם הבינוי. כך שמבחינת התקציב לא צריכות להיות בעיות או הבדלים מהותיים.

כאמור זה גידול משמעותי, מבחינת התקציב בגידול הצהרונים מדובר על גידול של פי ארבע במספר הילדים. מדובר כאן באמת במהלך מאוד מהותי ואנחנו מקווים שזה יביא לעידוד תעסוקת נשים באופן משמעותי.

אחד מהסעיפים לא מופיע בהחלטת ממשלה אבל כן דובר על כך שמס הכנסה שלילי ייתן לאמהות לילדים מתחת לגיל שנתיים בכל הארץ ולא קשר לתכנית ויסקונסין. מדובר בעצם משנת 2007 והבנתי נכון שעכשיו זה השלב שבו אמורים כבר לקבל את ההחזרים. השאלה האם נערכתם לכך, פרסמתם את זה והאם נשים כבר פונות ואמורות לקבל את הכסף הזה?

יש כבר מס הכנסה שלילי, וכמו שאתם מכירים הוא עבר כמה תהפוכות. הייתה ההצמדה לתכנית ויסקונסין שמסוף אפריל יש טיפה של חוסר וודאות בנושא. כרגע המעמד החוקי שלה שמשנת 2011 אמורה להיות פריסה ארצית.

לאמהות מתחת לגיל שנתיים לא הייתה התניה תכנית ויסקונסין.

לא אמרתי. מבחינת האמהות העובדות שוב היה מהלך של מס הכנסה שלילי - לנשים עובדות שהן אמהות לילדים מתחת לגיל שנתיים. אני חייב לציין שאני לא בקיא בסוגיה ואני מבטיח לחזור עם תשובה לוועדה, אני מעדיף לא לומר משהו שאני לא בטוח בו.

זה אמור להיות עכשיו.

קח את זה כנושא לבדיקה, ותיתן תשובה מיידית לוועדה. זה חלק מתחושה שלנו שהדברים לאו מתרחשים בפועל.

לגבי החלטת 602 יכול להיות שהדברים כן מתבצעים בפועל. מבחינת משרד האוצר יש שיתוף פעולה גדול בנושא הזה.

נדגיש שוב שמדובר בצעד גדול ולא מדובר בצעד מובן מאליו.

אני רוצה לפנות עכשיו לתמר אלמגור ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. מאז שנפגשנו הוועדה העלתה כאן המון שאלות קשות ובעיקר את התחושה של העדר שקיפות בקריטריונים במקומות שבהם עתידים להיבנות המעונות החדשים. הבנתי ממנהלת הוועדה שרק אתמול העלאתם לאתר את הקריטריונים, מתי העלאתם לאתר את הקריטריונים?

ביום ראשון ב- 6 ביוני.

בשבוע האחרון. תני לנו בבקשה סקירה על מה שהתקדם ואילו חומרים הבאתם לנו שיעזרו לנו לעקוב אחרי יישום ההחלטה.

אני מנהלת אגף מעונות יום במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. האגף נמצא בהערכות לקראת יישום ההחלטה. מדובר בעבודה מורכבת, מאומצת ומסובכת, זו עבודה בשיתוף היחידה המשפטית. חשוב לציין נקודה אחת בפני יושבת ראש הוועדה וחברי הוועדה, יש לנו חסמים לא פשוטים של מגבלות כוח אדם ומשאבים של הייעוץ המשפטי. במסגרת העבודה השוטפת של האגף ומבלי קשר לתכנית הספציפית הזאת של 320 מיליון, שקדמו לה גם החלטות ממשלה נוספות שהוסיפו מטלות ומשימות אחרות לאגף לצורך הרחבה והגדלת שיעור הנשים המועסקות והגדלת המסגרות ברחבי הארץ.

השילוב של כל הדברים האלה יצר עומס בלתי סביר ולכן אנחנו לא יכולים לעמוד בלוחות הזמנים עליהם התחייבנו בישיבה הקודמת כשדובר שלקראת חודש אפריל-מאי יפורסמו רוב המבחנים.

נכון להיום פורסם המבחן הראשון לשכר דירה. המבחן הזה פורסם לפני כחודשיים להערות הציבור. האגף לקח בחשבון בצורה רצינית ויסודית את כל ההערות שהתקבלו. חלקן היו לא רלוונטיות וחלק כן . השינויים הרלוונטיים בוצעו בתוך המבחן. כרגע נמצא על הפרק בעבודה מתקדמת המבחן לשיפוצים. לקחנו אותו בעדיפות ראשונה על פני הבינוי כדי שנוכל לפרסם אותו לציבור. הוא מתוכנן להיערך בחופשת הקיץ עם קבלת התמיכה קודם לשפץ ולהסב את המבנים שיקבלו את התמיכה. נוסח המבחן הועבר כבר למשרד המשפטים., אני מעריכה כשנקבל את האישור מהם תוך כחודש ימים נוכל לפרסם אותו להערות הציבור. נעיין בהערות נתייחס אליהן ולאחר מכן נפרסם אותו כסופי.

מה לוח הזמנים החדש?

על הפרק, המבחן של השיפוצים, אני מעריכה שתוך חודש זה יפורסם להערות הציבור, אנחנו נותנים כשבועיים לתגובת הציבור ולאחר מכן נעדכן אותו. אני מעריכה שבפרק זמן של כחודשיים מהיום הוא יפורסם כסופי לבקשות.

העבודה שלנו מתבצעת גם בטור וגם במקביל. אנחנו עובדים במקביל גם על המבחן של הבינוי שהוא בסדר העדיפות הבא.

אם אתם עובדים במקביל אז למה את אומרת שזה הדבר הבא. אתם אמורים לייצר את המכרזים האלה במקביל.

אנחנו מותנים במספר גורמים וסדר היום שלנו משתנה מיום ליום. לדוגמה, יושבת לידי עורכת הדין סיגל מרד שהיום הייתה אמורה לשבת עם העובדת שלי באגף על מבחן התמיכה. אמרו לה "את צריכה להיות בכנסת" והישיבה הזאת נדחתה עד שיתפנה לה זמן. אנחנו במצב, הזה ואני לא אומרת שנעמוד בלוח הזמנים.

אני מניחה שהישיבה הזאת לא היא זו שמעכבת את המבחן.

בחודשיים האחרונים, העסקנו למשל את סיגל מרד בכל מה שקשור להערכות להרשמה לשנת הלימודים הבאה, עדכון מבחני תמיכה.

שנת הלימודים זה לא דבר שפורץ לפתע פתאום, זאת לא מלחמה וזה דבר שקורה מדי שנה. אני באמת לא מבינה איך אפשר לעלות את זה כמשהו שפתאום משבש את התכניות. חלק מהעניין שלנו כרגע, והתחלנו את התהליכים כל כך הרבה זמן מראש כדי שלא נעמוד בפני מציאות שערב היציאה לחופש הגדול נמצא שלא הגענו בכלל לקו היעד ההתחלתי כדי להעניק מקומות חדשים לאותן אמהות שמבקשות להרחיב את שיעורי הזכאות בנושא מעונות יום. לומר ששנת לימודים זה הגורם שמעכב זה ממש מגוחך, זה אבסורד.

שנת הלימודים זו רוטינה שנמצאת בתוך תכנית העבודה השנתית. מטבע הדברים חודשי מרץ ואפריל הם החודשים בהם עוסקים בהערכות לשנה הבאה. זה גוזל את זמן הייעוץ המשפטי על חשבון דברים אחרים וגם את זמן היחידה המקצועית, וזו בעיה.

את מבחן שכר הדירה פרסמנו לפני הכל כדי להסיר את החסם של העדר מסגרות עד שיבנו המבנים. אמרנו שזמן בניית מעונות הוא בערך שנתיים שלוש. הרשויות רשאיות להגיש כעת בקשה לתמיכה, לקבל סיוע בשכירת המבנה.

גם הארגונים יכולים.

שכר הדירה מיועד רק לרשויות. יש שני מבחנים האחד לרשויות והשני לארגונים. אני מאמינה שברגע שיאושרו הבקשות הראשונות של המבחן הזה הרשויות כבר תתחלנה לאתר מבנים, ישפצו אותם וב-1 לספטמבר הן תוכלנה להפעיל אותם כמעונות זמניים.

הזמניים זה לא לזמן ארוך. אם כבר מתכננים כדאי לתכנן את זה לעשר, עשרים שנה, אחר כך ישבו עוד אלף פעם ויחשבו מה ניתן לשנות. אם בונים תכנית אז לבנות אותה לטווח הארוך, מה זה זמניים?

מאחר ותהליך הבנייה ימשך לרשות המקומית בין שנתיים עד שלוש שנים מהרגע שהיא מקבלת את התמיכה. אנחנו רוצים ליצור מצב שההורים יוכלו לקבל שירות מיידי במבנה שלא נבנה ייעודית למטרה אלא מבנה מסוים שיעבור התאמה והסבה ויוכשר לפעול כמעון. אנחנו מעניקים גם סיוע לשיפוץ המבנה והתאמתו למעון יום. הרשות המקומית תוכל להפעילו באופן זמני עד שתושלם בניית המעון הקבע ואז הילדים יעברו מהמעון הזה למעון החדש.

השאלה שעולה כאן היא כמובן שאלת התקציב. במהלך השנה הזאת התקציב שהוקצב לצורך כך הוא כביכול לא במימוש בכלל. מה קורה למעשה עם התקציב הזה?

הוא יוחזר לאוצר.

אני חייבת לציין שבנוסף לנושא המעונות קיימת גם מערכת המשפחתונים שמתפתחת וגודלת ואמורה לתת מענה להרבה מאוד ילדים כבר ב- 1 לספטמבר. למשל רק במגזר הערבי מתוכננים להיפתח 730 משפחתונים ב- 1 בספטמבר.

אני חייבת לומר שזה מסוג הדברים שאומנם בסחבת הבירוקרטית הקיימת זה דבר שאפשר לצפות מראש, בעייני זה ממש מחמיץ את העיקר. העיקר של ההסכם היה לאפשר ליותר אמהות לקבל מענה הולם בסידור לילדים. עם כל הכבוד לצהרונים זה לא משרת את המטרה. הצהרונים הם בעצם מערך תמיכה לעובדה שיהיו עוד מעונות יום והרחבת מעגלי הזכאות. לכן אני באמת חושבת שצריך לשקול את העברת הסכומים למעגלי הסבסוד. אני לא יודעת במה זה כרוך מבחינת הנהלים מול האוצר, אבל בהחלט שייך לדבר על זה. אני חושבת שכרגע אנחנו מפסידים בכל העולמות, לפחות זאת התחושה שלי.

עכשיו זו ספינה אבודה מבחינת בינוי ושיפוצים. לא יהיה בנוי ושיפוצים, בשנה הנוכחית 2010 היא שנה אבודה. ארגונים גדולים, ארגונים מסודרים לא יעמדו בלוחות זמנים, קריטריונים, מכרזים שיש לעשות, הליכי בנוי, פיקוח. אתם צריכים לזכור שיש לנו חלון זמן של שלושה שבועות. שלושה שבועות בחופשת הקיץ להכין את שנת הלימודים. בשנים נורמאליות אנחנו תמיד נערכים כבר בימים אלה ונמצאים כבר בעיצומן של ההיערכויות. בשנים נורמאליות אנחנו כמעט יודעים את מהלך השיפוצים בחופשת הקיץ דקה לדקה בשביל להעמיד כמה שיותר מעונות, לשפץ אותם ולהתאים אותם.

מאחר והקריטריונים לא קיימים, תהרגו אותי, אני לא מבין, כאילו צריך להמציא את הגלגל מחדש. בשנה שעברה נתנו שיפוצים, נתנו קריטריונים, מה קרה מהשנה שעברה לשנה שצריך לעשות מהלך חדש וקריטריונים, זה לא ברור לי.

מה התשובה? הוא שואל שאלה לגיטימית.

אני עורכת דין בלשכה המשפטית במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. הקריטריונים, גם ביחס לבנוי וגם ביחס לשיפוץ ואפילו של הסבסוד, בכל שנה עוברים סדרה של שינויים בעקבות בעיות שעולות מהשטח.

אנחנו מסכימים איתך, אבל זה לא דבר שמשנה דרמטית את כל ההערכות.

בשנה שעברה נדרשה בטיחות וגם השנה מטבע הדברים תהייה בטיחות, בשנה שעברה הייתה הנגשה לנכים וגם השנה יעשו הנגשה לנכים.

אתה מדבר על עבודה, בחלק מהדברים אתה באמת מדבר על דברים שהם ברוטינה השוטפת של המשרד, אלא, וכמו שציינה תמר אלמגור, כדי לעבוד עליהם ברוטינה השוטפת אתה צריך לדעת שיש לך מגבלות כוח אדם אתה תמיד תעשה תעדופים על מה תעבוד קודם. אנחנו לא נמצאים במציאות אופטימאלית.

אבל אם אתם רואים שאתם נקלעים למצוקת כוח אדם, מצוקת זמן, אז עושים הערכה של מה שקיים ולא מקפיאים הכל ולא עושים שום דבר. הכי קל לא לעשות כלום.

זה לא שהייתה לנו באמת אפשרות לבוא ולהגיד, את אותו בינוי שעשינו בשנת 2008 נבצע אותו היום.

מדובר על אותם קריטריונים שעשיתם בשנת 2008. גם בשנת 2008-9 עשיתם תעדוף בין הארגונים שעשו, אז את אותם מעונות שלא עשינו בפעם שעברה אפשר לעשות אותם השנה.

על פי דרישות של גורמים שונים, כולל הוועדה הזאת, אי אפשר היה להמשיך ולקיים את אותם קריטריונים של שנת 2008. המשרד נדרש לבצע חשיבה ובדיקה מחודשת.

אנחנו לא חולקים עליך בעניין הזה. אנחנו שותפים שהייתה בקשה לשינוי.

אני מבינה את התסכול.

אנחנו לא באנו לכאן כדי לבכות על מר גורלנו, ועל כך שהדברים לא מתממשים בפועל. אני בטוחה בטוהר הכוונות שלכם ואני בטוחה שיש לכם כוונות טובות ואתן מכירות בצורך, אני יודעת שתמר אלמגור מכירה מקרוב, יש לנו ולכם אינטרס משותף להרחיב את השירות של מעונות היום. למרות זאת, במבחן התוצאה אנחנו מרגישים, אני חושבת שזו ישיבת המעקב הרביעית שאנחנו מקיימים בנושא הזה. במהלך כל הישיבות האלה אנחנו חוזרים לדפוס קבוע והדפוס הוא פער אדיר בין הציפיות, בין ההבטחות, בין ההסכם לבין המימוש בפועל. יש גבול עד כמה הוועדה הזאת יכולה לשמש רק כוועדה משקיפה על חלוקת משאבים שגויה שלא מובילה למימוש ההבטחות.

אנחנו לא נקיים עוד ישיבה בפורמט הזה, שהוא פורמט עקר בעייני, אני לא רואה שאנחנו מתקדמים איתו. אנחנו נקיים ישיבה עם גורמים מוסמכים יותר במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. אנחנו נזמן את המנהל הכללי של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אני חושבת שגם שר התעשייה, מסחר ותעסוקה או לפחות סגנית השר חברת הכנסת אורית נוקב שהיא אישה שתירתם לעניין ותהייה שותפה פעילה בנושא הזה. באמת יש גבול עד כמה אנחנו יכולים לשמוע תירוצים קלושים כמו התירוץ של פתיחת שנת הלימודים.

אני מצטערת, יש בסופו של יום עניין של אמון ציבורי ביכולת שלנו לחולל מהפכה דרך מעונות היום, אם היכולת שלנו לספק לציבור הנשים, למשפחות בישראל מעונות יום מסובסדים, למעשה זו הבטחה על הקרח. אנחנו לא יכולים באמת להמשיך בקו החשיבה הזה. יש הרבה מאוד דרכים לשתף פעולה עם משרד האוצר. בחרתי כפוליטיקאית צעירה ללכת על קו מסוים ועם הסכם, הרבה אנשים התנגדו להסכם איתם מטעמים שההבטחה לא תמומש. זאת האחריות שלי לציבור לדאוג לכך שההסכם ימומש.

אני לא חושבת שזו רק האחריות שלך, זה של כל חברי הכנסת. לא צריך לעשות עכשיו נימוקים פוליטיים. תצייני שזה לא שלך, זה של כולם כאן.

אני שותפה לעמדתך, אני באמת חושבת שזו אחריות של כלל חברי הכנסת ובוודאי של חברי הוועדה.

כאן אני אומרת שוב, זה פשוט ידרוש מאיתנו רמת פיקוח בדרגים יותר גבוהים. יכול להיות שזה קשור לחלוקת משאבים, יכול להיות שזה קשור לדברים אחרים אבל זה לא חשוב למה זה קשור. מה שמשנה זה מבחן התוצאה. במבחן התוצאה אנחנו צריכים לערב דרגים יותר בכירים כדי להגיע לתוצאות טובות יותר.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רוצה להפנות בבקשה ארבע שאלות לתמר אלמגור.

השאלה הראשונה היא טכנית, היו 60 מיליון שקל שהוקצו בעצם לכל העניין של הרחבת היצע מעונות היום. כלומר הבינוי והשיפוצים, 30 ועוד 30. 30 בשנה הזאת ועוד 30 מיליון בשנת 2011 שאמורים להיות על הרשאה להתחייב קודם. 8 מיליון שקל כפי שפרסמתם באתר שהלכו למבחן השכירות, האם תוכלי לומר לאן הלכו יתר ה- 52 מיליון?

השאלה השנייה, בעניין התקציב בהחלטת הממשלה נקבע ש- 75 מיליון שקל הולכים לצורך הגדלת מספר הילדים במעונות יום שהיו אמורים להיות בשנת הלימודים הקרובה. היות ולא מגדילים כרגע את ההיצע של מעונות היום, השאלה מה הולכים לעשות עם הכסף הזה בשנת הלימודים הקרובה? דיברת על משפחתונים, השאלה היא האם אתם מתכננים לתת מענה כמענה זמני או כמו שדובר בפעם הקודמת שירות, דובר על משפחתונים בישובים שאת כבר יודעת שהם חדלי פירעון שמראש לא יכלו לעבור את מבחני התמיכה, אולי כדאי להיערך בהם עם יותר משפחתונים בדומה למה שעשיתם במגזר הערבי לפני כמה שנים.

שינוי מדרגות הסבסוד, 35 מיליון שקל היו אמורים ללכת לצורך זה בשנת הלימודים הקרובה. בתכנית המקורית דובר בעצם על מעמד הביניים כשהשכבות החלשות היו אמורות לקבל במסגרת מס הכנסה שלילי. השאלה איך אתם הולכים לעשות את מדרגות הסבסוד, על אילו מדרגות סבסוד אתם הולכים לשים את הדגש? כלומר מיהם השכבות שייהנו מכך ומתי יהיה אפשר לראות את החלוקה החדשה?

השאלה האחרונה נוגעת לעניין הצהרונים, יש 180 שקל לצהרונים לשנה הבאה. בישיבה הקודמת נשאלתם לעניין איך אתם מחלקים את זה על פני כל הארץ, כי ברור ש- 180 מיליון לא הולכים להספיק לכל הילדים בכל הארץ. דיברתם על כך שאתם צריכים לחשוב על המדרג שאפשר להחליט למרות שזה לכל האשכולות, אלו ישובים יקבלו ואילו לא. האם אפשר להציג גם את זה?

לגבי השאלה הראשונה שלך, אני מבקשת לציין שטרם נחתם הסכם עם משרד האוצר על החלטת האוצר בנוגע ל- 320 מיליון שקל. כבר נקבעה ישיבת עבודה עם נציגי האוצר בנושא. כלומר החלטת הממשלה עברה כדי שהאגף יוכל לקבל תקציב באופן קבוע בספר התקציב, צריך לחתום על הסכם בין משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ובין משרד האוצר. בתוך ההסכם הזה מפורטים סעיפי התקציב השונים המיועדים לכל נושא ונושא.

אני לא מבינה מזה הסכם הביניים הזה. נציג האוצר לא דיבר על כך.

הוא עדיין לא נחתם. המשרד הכין את ההצעה שלו לחלוקת התקציב של 320 מיליון שקל, זה הועבר למשרד האוצר וטרם נחתם ההסכם.

פשוט לא יאמן. לפחות הנציג הרשמי של משרד האוצר, מעולם לא דיבר על איזו בעיה, לא פורמלית.

לא מדובר בבעיה, מדובר בהליך עבודה תקני.

אבל תהליך עבודה הוא זה שמעכב, וכרגע אני לא מבינה מה מעכב את תהליך העבודה הזה.

אולי זה טוב כי כך זה יועבר לשנה הבאה.

ירון מלך

זה לא יעבור לשנה הבאה. הם יגידו לא השתמשו וייקחו את זה לדברים אחרים.

אנחנו לא מניחים שזו הכוונה. המשרד כן הכין תכנית מפורטת לחלוקת התקציב הזה לפי הסעיפים השונים: צהרונים, משפחתונים, בינוי וכדומה. צריך להיחתם באופן פורמאלי הסכם עם האוצר. על בסיס ההסכם הזה האוצר יודע גם להעביר את התקציב באופן שוטף לסעיף התקציבי של אגף מעונות יום.

בתוך ההסכם הזה, לגבי השאלה של הבינוי, מיועדים 88 מיליון שקל לכל מבחני התמיכה השונים. 60 מיליון לבינוי, 8 מיליון לשכר דירה, והיתר לשיפוצים והסבת מבנים.

לגבי ה- 88 מיליון דיברת בישיבה הקודמת שזה כולל את הכסף של התאמת מעונות היום לקריטריונים החדשים שפרסמתם. אבל זה לא היה אמור לרדת מהתקציב של הרחבת ההיצע של מעונות יום, מדובר על תקציב אחר, ואמרת את זה בישיבה הקודמת. 30 מיליון אמורים לרדת מתוך 320 ועוד 30 מהתקציב של השנה לפני וזה אמור להיות הכסף להרחבת ההיצע. ה- 28 מיליון הנוספים, כשמדברים על 88 מיליון שקל, לא אמורים להיות מהתקציב הזה. זאת אומרת שלא לזה זה יועד, זה יועד להרחבת ההיצע. על מה שאת מדברת זה לא הרחבת היצע כי אם שינוי והתאמת התנאים במעונות לקריטריונים החדשים שקבעתם. זה לאמור לרדת מזה.

הייתי צריכה להביא את ההסכם שלנו עם האוצר ואז יכולתי לתת לך את הפירוט, אין בעיה ונוכל להציג גם אותו.

גם הסיפור הזה מצריך כן התערבות של גורמים, אתם לא נותנים לנו כרגע תשובות. נציג האוצר הנעלם לא ממש טרח לציין את הנתון הזה, זה נתון חדש שנשלף כמו שפן מכובע. זה לא עובד כך, אי אפשר לתקוע יוזמה שבאה לבצע רפורמה משמעותית ולשים לה מקל בגלגלים דרך פרוצדורה ובירוקרטיה. אי אפשר לעשות את זה. אם זאת המטרה אז זה לשחק משחק ברעיון שהוא בסך הכל רעיון ניסיוני. אם הרעיון הזה יכשל אני חושבת שזה ממש ישנה באופן מהפכני איך אנחנו מסתכלים על כל הרעיון של חינוך חינם לגיל הרך. אני חושבת שהמאבקים מול האוצר בסוגיה הזאת צריכים להיות הרבה יותר כבדי משקל. אם אי אפשר להגיע לדברים בהסכמות כי יש כאן השהייה של ביצוע, אני לא רוצה להשתמש במילה יותר חריפה ואתם יודעים למה אני מתכוונת. אותי באופן אישי זה פשוט מאכזב, זה גורם לי להרגיש שהמערכת לא באמת חפצה ביישום ההסדר. מעבר לכך שהבכירים במערכת צריכים לתת לנו תשובות צריך לראות איך אנחנו מצילים את ההסכם הזה ולא הופכים אותו לפארסה.

אני לא יכולה לחלוק על התחושה שלך, תמיד הצד השני נשמע הגיוני וסביר, אבל אני יכולה רק לומר מהניסיון שהחלטות ממשלה שהתקבלו לאחרונה לגבי שילוב אמהות במעגל העבודה, החל משנת 2005 ישנה תכנית של 150 מיליון. ההערכות של משרדי ההמשלה ועם כל הרצון הטוב, עם כל המאמץ המרוכז, לוקחת הרבה מאוד זמן עד שמתחיל הביצוע. אני אומרת את זה בכנות, זאת עבודה סיזיפית, קשה, מורכבת ואף אחד לא מזלזל כאן חלילה. אף אחד לא יושב רגל על רגל ומחכה שיקרו דברים בעלמא. אנחנו עושים את כל המאמצים. מניסיון אני יכולה לומר לך גברתי, הנושא הזה כרוך בתהליכים ארוכי זמן.

אני מבקשת בקצרה, אני בטוחה שאתם עובדים על פי סעיפים בתוך התכנית המורכבת וכמו שציינת זה מהלך מאוד קשה. אני יודעת שזה לוקח הרבה מאוד זמן לאסוף את האנשים ואת המומחים כדי לעזור במשימה החשובה לטובת כל הנשים והאמהות הצעירות. האם תוכלי לתת פירוט של כל המהלכים שאתם עושים. בקצרה. מה כל כך קשה, מה בדיוק אתם עושים? חוץ ממילים לא שמעתי בסופו שח דבר על הפעילות שאתם עושים.

מתקיימות הרבה מאוד ישיבות.

את הישיבות הבנתי. שמעתי כאן על הרבה דיבורים, אבל מעשים, מה בדיוק אתם עושים? אני מבינה שאפשר לדון על אותו נושא במשך 10 שנים ובסופו של דבר לא ישתנה כלום. אני שואלת שאלה מאוד ספציפית, מה בדיוק אתם עושים?

החלטת הממשלה משנת 2005 לא לקחה לנו עשר שנים. אבל מי שמצפה שזה יקרה בחודשיים או שלושה, חצי שנה. לו אני אומרת, לא זה לא יקרה בחצי שנה, זה לוקח זמן.

אני שומעת שאת מדברת ברמת סיפורים. אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. מה אתם עושים חוץ מהישיבות?

מאז שהתקבלה החלטת הממשלה, לקחתי במיקור חוץ משרד רואי חשבון שישב עם הרפרנטית שלנו לתקציבים אצלנו באגף, ישב יחד עם העובדים שלו איתה והכינו את מבחני התמיכה והקריטריונים לפני הנהלים החדשים, עם הוראות החשב הכללי החדשות וכדומה. זה תהליך שלקח שלושה חודשים - - -

למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

כי זו יצירה של דבר שהוא יש מאין, אין את זה בשום משרד אחר, אין להעתיק מודל. זה לחשוב על כל הבעיות.

איך המשרדים האחרים עובדים?

זה תקציבים שונים, לבחון כל מודל תקציבי, לראות איפה האפשרויות שניתן לעשות כל מיני מניפולציות, איך אנחנו משיגים את המטרות שלנו. אחרי שמגבשים את הרעיונות האלה, מביאים אותם לדיון.

בשביל ללכת לרואי חשבון להתייעץ? איך זה עובד בכלל?

בחירת מודל של מבנים, זה לא קיים בשום משרד ממשלתי אחר.

לא יכול להיות. זה חוסר תפקוד של המשרד, מה האנשים יושבים ועושים שם?

אני מבקשת להפנות את כל השאלות לדרך דיון מסודרת.

קודם כל נעשה כאן סדר בדברים. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, היו מספר דיונים שבהם תמר אלמוגר פרסה בפנינו את ההליך. אין ספק שיש כאן הליך והם עובדים, אני לא מאשימה אותם בבטלנות וכנראה שיש כאן עניין של הקצאת משאבים לקויה בכל היחס לפרויקט הספציפי הזה. אבל בואו נדבר כאן על המשך התשובות. תמשיכי לענות על השאלות ששאלה אותך אורלי, נסיים עם השאלות ואני בטוחה שתהיינה שאלות לארגוני הנשים, הם יפנו את השאלות שלהן. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי תוכל גם לשאול את השאלות שלה. כל מי שירשם יזכה לדבר. יש לנו 25 דקות עד למליאה ולכן כולם להיות ממוקדים.

לגבי השאלה השנייה בנוגע לישובים חדלי פירעון, התשובה שלנו תהייה בשני מישורים. האחד, קודם כל מבחני התמיכה בבניית מעונות יום. מאפשרים היום לרשויות מקומיות לקבל תמיכה בשיעור גבוה מאוד, תמיכה ממשלתית גבוהה מאוד כך שה- matching של הרשות יצטמצם לכדי כ- 5% או 10%.

על זה דיברת בישיבה הקודמת, זה עלה בשאלה אם את יודעת מה קורה עם ישובים שאת יודעת שלא יוכלו לקבל את זה, זה היה חלק משאלה רחבה יותר מה את עושה עם 75 מיליון שקל שהיו אמורים ללכת בשנה הבאה לתמיכה בהגדלת ההיצע.

אנחנו הצענו שחלק גדול מהסכום הזה ילך לטובת המשפחתונים וכפי שאמרתי כבר 730 משפחתונים רק במגזר הלא יהודי נמצאים בקנה לפתיחה. 730 משפחתונים כפול 5 נותנים מענה, זה נותן מענה יפה לקבוצת ילדים לא מבוטלת.

באיזה סכום זה? כמה כסף מתוך ה- 75 מיליון בשביל זה?

הרחבת התקציב, וחלק מהתקציב להגדלת ההיצע, 75 מיליון שקל לנושא הרחבת המשפחתונים.

הכל הולך להרחבת המשפחתונים בשנה הבאה?

כן. 730 משפחתונים במגזר הלא יהודי מתוכננים וגם במגזר היהודי. זה שירות יותר גמיש להרחבה מאחר וזה פועל בבית המטפלת. אנחנו משקיעים את הכסף להכשרת המטפלות ולהכין אותן למשימה. ב- 1 לספטמבר הן צפויות להתחיל לעבוד.

המשפחתונים הם הליך זמני? 75 מיליון הם חלק מה- 320 מיליון שאמורים להתווסף לתקציב הקבוע של האגף בכל שנה. אני שואלת אם זה זמני, כי אם באמת החזון הזה מתגשם ובעוד שנתיים או שלוש היצע הילדים במעונות גדל, מה מקור התקציבי שלך בשביל הסבסוד שלהם אם כל ה- 75 מיליון הולכים למשפחתונים?

זו התוספת התקציבית שתהייה בשנת 2011.

זה רק השנה, ולכן שאלתי אם זה זמני למשפחתונים.

זה לא זמני, זה פשוט חלוקה תקציבית, בגלל שאנחנו עובדים לפי שנת לימודים ולא שנה קלנדארית יש את ספטמבר עד דצמבר.

את זה אני יודעת.

אורלי שואלת אם את לוקחת את זה ומשקיעה במשפחתונים, מאיפה תסבסדי את הילדים שילכו למעונות שיבנו בעזרת ה'?

אנחנו הולכים על הגדלה כוללת של כ- 7,000 ילדים, לא כולם יהיו במשפחתונים.

לכן שאלתי כמה מהסכום הזה הולך לטובת המשפחתונים וכמה לא. מנסים להבין את חלוקת הכסף.

אמרתי ש- 75 מיליון השקלים הם למשפחתונים.

אני אשאל שוב, נניח שבשנת הלימודים הבאה, לא תשע"א אלא תשע"ב, יהיו לך כבר רשויות מקומיות ששכרו מבנים, הם לא יבנו אלא ישכרו, במעונות היום האלה יהיו X ילדים שחלקם יזכו לסבסוד. מה יהיה מקור התקציבי שלך לסבסד את הילדים הנוספים שנקלטו במעונות היום האלה אם כל ה- 75 מיליון שקל הולכים למשפחתונים?

הם לא צריכים שיפוץ, מחר בבוקר אפשר לעלות את המספרים, אין בעיה, בלי מאמץ ובלי שום דבר. בשנת 2007 ערב פרסום הסטנדרטים החדשים היו עוד 10% ילדים במעונות. חשבו שאם הסטנדרטים החדשים יפחיתו את מספר הילדים במעונות, ובמקביל חשבו שיגדלו גם מספרי המעונות. לא גדלו מספרי המעונות. אני לא חושב שיקרה שום דבר, אנחנו במצב חירום, בואו נגדיל היום ב- 10% את מספרי הילדים במעונות. בתל אביב במעון אחד בנעמ"ת נדחו 200 ילדים. אני משער שגם בויצ"ו. 200 משפחות נדחו במעון אחד. מה הבעיה אם היו 85 ילדים במעון, מה קרה, איפה הנזק? נכון זה לא עובד לפי הסטנדרטים החדשים, אבל שנתיים נהייה במצב חירום, נגדיל את מספר הילדים ובמקביל נבנה את המעונות.

אני חייבת לומר לכם כיושבת ראש הוועדה, אין לי עניין שהילדים יהיו בתת תנאים.

אלו לא תת תנאים.

אלו תת תנאים.

אני מניחה שיש היגיון מאחורי קביעת הקריטריונים של ההגבלה.

גם אני מסכים אבל אין לך איפה לשים ילדים.

אני באמת לא חושבת שהדרך לקדם את העניין זה על ידי דחיסת ילדים למעונות.

זמנית עד שיבנו המעונות.

משפחתונים הם לא המענה. משפחתונים הם לילדים מאוד צעירים. זה בסדר שצמצמו את המספר. במקביל באותה מהירות היה צריך לדאוג לבניית מבנים. גם הכסף של שכר הדירה יתאדה כי אין מצב שבו יהיה אפשר לקחת מבנה ומיד הוא הופך למעון. הוא חייב שיפוץ וזה בא מהכסף האחר. מהקריטריונים האחרים, הכסף הזה בעצם עומד.

זה המקום לשאול האם זה היה נכון לעשות את השיקולים בצורה כזאת. אנחנו התחלנו עם שכר הדירה שהוא לכאורה הדבר הכי מהיר, אבל הוא לא יכול לעמוד בפני עצמו והוא מחכה לדברים האחרים. בשורה התחתונה נשארנו עם אותו כסף עומד שלא יכול לזוז.

שכר הדירה כן נזיל.

שכר הדירה כן נזיל אבל אין מבנה שאפשר להיכנס אליו, לשכור אותו, לשלם כסף ולהתחיל להפעיל מעון. צריך שיפוץ ועלות השיפוץ תבוא מהתקציב והקריטריונים של השיפוץ.

זה באותו מבחן?

זה באותו מבחן.

אני באמת חושבת שהבעיה כאן היא לא כמו שאת מתארת. הבעיה היא שהיישום באמת זוחל ואיטי מסיבות לא ברורות.

הרי כוחות השוק עובדים, אם יש מבנה שמתאים להיות מעון כבר היה מישהו פרטי לוקח אותו ועושה שם מעון. לא עומדים מבנים ריקים שמחכים שנבוא ונשכור אותם ונהפוך אותם למעון.

אני מהמרכז לשלטון מקומי. פנינו לרשויות המקומיות והראנו להם את הטיוטה המוצעת לנושא שכירות ושיפוץ. באופן גורף עלה מרוב הרשויות המקומיות "אנחנו לא רוצים לשכור מבנה, לשפץ אותו ואחרי שלוש שנים נראה מה נעשה איתו". יש לנו מבנים קיימים ואותם אנחנו רוצים לשפץ, חסכנו למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה את השכירות ובעצם אנחנו רוצים רק את הסיוע בשיפוץ. כל זמן שלא מתפרסמים הקריטריונים לשיפוץ הרשות המקומית לא יכולה לעשות כלום. פספסנו שנה ואיבדנו כספים כי לא צריך בכלל את השכירות.

וה- 8 מיליון האלה ילכו שוב לשום מקום, זו השורה התחתונה.

אני מבקשת שנתקדם. סיימי בבקשה את התשובה. אני אקריא את סדר הדוברים, עורכת הדין גליה עציון , עורכת הדין אלה אלון מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, אם יש עוד מישהו שמעניין לדבר שירשם.

מתוך ה- 75 מיליון שהזכרתי, 33 מיליון מיועדים לסבסוד הילדים במשפחתונים.

בתשובה לשאלה בנוגע להעמקת הסבסוד, בשנת הלימודים הנוכחית עשינו כבר שינוי בתוך טבלת שכר הלימוד. נתנו דגש לשכבות הביניים שלרוב כמעט ולא זכו לשום סבסוד מהמדינה. בעקבות השינוי שערכנו בטבלה ניתנה התייחסות לשכבות אלה.

לקראת שנת הלימודים הבאה, כמו שאמרתי, נקבעה פגישה עם האוצר, אנחנו צריכים לשבת איתם ולסכם את הדברים לקראת פרסום הטבלה של חודש ספטמבר.

מתי אמור להיות הפרסום?

עם הפרסום אנחנו יוצאים תמיד בסמוך לפתיחת שנת הלימודים.

בכמה היה הסבסוד השנה?

אני לא בטוחה בנתון. השאלה האחרונה לגבי הצהרונים, אני אבקש שאיטה עטייה שיושבת כאן ומטפלת בנושא תיתן את התשובה.

אנחנו מסיימים עכשיו שנה שלישית בפרויקט הזה. השנה היו במערכת 14,000 ילדים, זה 50 מיליון שקלים מתוקצבים. בשנה הבאה אמורים להתווסף 180 מיליון שקלים שזה 230 מיליון. עקב כך פרסנו את מדרג האשכולות שהוא עד אשכול 7, זה יהיה מאשכול 1 עד 7 בגילאים 2.9 עד 5.6 שנים, זאת אומרת מסוף מעון עד כניסה לכיתה א'.

המבחנים חתומים, הנוהל בעזרת ה' יהיה חתום היום וביום ראשון זה יהיה באוויר.

החלטת הממשלה דיברה על הרחבה מאשכול 1 עד 10. השאלה האם עשיתם עכשיו איזה מנגנון שבתוך האשכולות הגבוהים יותר יכול להיות מצב שמישהו שגר באשכול 8 שכולל גם את ערים כמו רמת גן לא יהיה במצב כלכלי.

ראשית החלטת הממשלה לא אמרה. היא אמרה שזה יגדל באשכולות על פי התקציב שיהיה לו. לקחנו את זה בהיערכות שלנו הכי רחוק שאפשר. באשכול 7 יש ישובים מאוד גדולים ומאוד מבוססים, מתחנו את זה עד הקצה שיכלנו. עם אשכול 8 הייתה סכנה להכניס במגבלות התקציב שיש לנו.

אבל אם את מכילה את זה על כל האשכולות וקובעת בפנים מבחן כלכלי של המשפחה?

יש בפנים מבחן, בכל מקרה על פי מבחן משפחה.

אז למה את לא מרחיבה. כן דובר בזמנו להרחיב את זה לכל האשכולות, התכנית דיברה בין השאר על מעמד הביניים.

אורלי, לקחנו את סך הילדים בגילאים האלה, לקחנו מתוכם 20% בלבד שיעמדו במבחני התמיכה. אחרי שעשינו את כל השקלול הזה הגענו גם לסוף אשכול 7 וגם לתוכו הסתכלנו. גדלנו ב- 3 אשכולות כמעט. בשנה הבאה נעשה הערכת מצב מחודשת. אם נצליח להכניס את אשכול 8 מה טוב, ואם לא נבקש עוד תקציב. בהחלטת הממשלה לא כתוב עד 10, בהחלטת הממשלה כתוב שאנחנו נגדל עם האשכולות על פי התקציב. גדלנו בשלושה אשכולות שלמים שיש בהם קרוב ל- 200,000 ילדים נוספים. האמינו לנו שמתחנו את זה על לקצה שיכולנו.

קרוב ל- 200,000 ילדים שמשתמשים בצהרונים, או קרוב ל- 200,000 ילדים. יש בעיה כי אם אתם נותנים את זה באשכולות שבהם אין עבודה וילדים לא נמצאים בצהרון, אז שוב אלו כספים שהם מאוד יפים על הנייר אבל לא באמת בשימוש.

אנחנו נותנים את זה היום לאשכולות 1 עד 4, שהם שכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר, ואין עבודה. הביקוש לצהרונים הוא מאוד גדול, אז כנראה בכל זאת יש עבודה כי אף אחת שלא עובדת לא מקבלת צהרון. זה בהגדרה. הביקוש שהיה הרבה יותר גדול ממה שיכולנו להיענות.

את הולכת לעלות כאן בצורה דרמטית. את הולכת לעלות מ- 14,000 ילדים מ– 50 מיליון ל - 230 מיליון, זו עליה דרמטית .

60,000 ילדים בשנה הבאה. זאת אומרת שאם יש עד אשכול 7 קרוב ל- 300,000 ילדים, 20% זה 60,000. זה התחשיב שלנו ולא רצינו לקחת סיכון ולגלוש לאשכול 8 שלא בטוח שנוכל לתת לו מענה, עדיף להיות השנה על קרקע בטוחה. אם בשנה הבאה נדע שלא נתרחב.

זה משהו שנערכתם מבחינת ההכרה בצהרונים חדשים?

עכשיו אנחנו פותחים את השנה להכרה. ביום ראשון יצא הנוהל ותתחיל ההכרה. יתחיל תהליך הכרה, מאחר ואנחנו למודי ניסיון משלוש השנים האחרונות, יש לנו מנגנון לא רע.

כמה זמן לוקח תהליך ההכרה?

אני משערת שלמפעילים הישנים זה ייקח קצת פחות, לחדשים זה ייקח יותר.

קצת יותר וקצת פחות זו לא הגדרת זמן.

אם מפעיל ישן שבנינו לו בתוך הנוהל פרוצדורה מיוחדת להארכת הנוהל והוא לא צריך לעבור את כל הויה דה לרוזה, זה יהיה עכשיו ב- 15 ביוני באוויר, בעוד חמישה ימים.

ושלא יישאר באוויר, זה סרקזם של תסכול. אני מעבירה את רשות הדיבור לעורכת הדין גלי עציון ואחר כך לעורכת הדין אלה אלון.

בצעם רוב הדברים נאמרו. אני רוצה להתייחס לנושא השנתונים. לפני כשנתיים משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יישר קו עם משרד החינוך, שככלל זה נכון, אבל מה שקרה זה שיש היום ילדים שהולכים היום למעונות ולמעשה לא מסובסדים. אלו ילדים שחודש ספטמבר הם בגיל של מעל 2.9. כיוון שאנחנו נמצאים במצב, שלפחות נראה על פניו, שכספים ילכו לאיבוד ולא בטוח שיחזרו בשנים הבאות, מוצע משהו שלא דורשה לו הכנה, לא הערכות, ואני חושבת שגם לא פורסמו קריטריונים חדשים שייתנו את הסבסוד גם לילדים אלה. בין במצב של הכרה בו כצהרון, ואם מכירים במעונות האלה כצהרון יש משהו לא סביר בדרישה ממעון שיש לו סמל מעון לקבל הכרה וסמל צהרון. זה בזבוז כספים ומשאבים של הארגונים. צריך להיות שלמי שיש סמל מעון שיוכר באופן אוטומטי אם יש לו ילדים לצהרון.

לא הבנתי את העניין של סמל המעון וסמל צהרון.

בשביל לקבל סמל צהרון, נדרשת רשימת דרישות שונה לחלוטין מהסכם ההפעלה שאתה חותם אחת לשנה עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה להפעלת מעון.

בוא נעשה לרגע תרגיל בלוגיקה. כל מי שיש לו סמל מעון בוודאי עומד בדרישות הצהרון?

לא, אין חפיפה.

מעון לא משודרג לצהרון ואז הוא בולע את הקריטריונים?

זה מה שחשבנו שיהיה, זה מה שרצינו שיהיה. אלו שני דברים שונים. ארגון נעמ"ת לא הצליח לקבל הכרה לצהרון אחד. אולי ארגון ויצו"ו הצליח, נעמ"ת לא הצליח.

איך אתם מסבירים את זה?

ארגון נשים, ויצו"ו כן, נעמ"ת לא.

הדרישה הפשוטה ביותר שעומדת היום לדיון במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שאכן הם הולכים היום, והשר והמנהל הכללי של מהשרד העלו את נושא הבטיחות על סדר היום, והם בונים כעת איזו מתודה לתקציבים ואיך משפרים בטיחות במעונות. צהרון נדרש להגיש מבדק בטיחות. היום מעון לא נדרש להגיש מבדק בטיחות כי הם יודעים שבבדיקות האלה זה להשקיע מאות אלפי שקלים למעון, מחפשים תקציבים לזה.

למשל לדוגמה, אם יש לך הגנה מפני שריפה או שיש לך כלים. זה ההבדל בין מעונות שהם במבנים ישנים. הכוונה היא להגיע למצב שבו בכל המעונות זה יהיה, אבל זה לא המצב היום. אבל אם הצורך להצטייד בזה כדי לקבל הכרה כצהרון, לא ישקיעו בזה כי זה לא סביר לעשות את כרגע כשהנושא ממילא על השולחן בחדר הסמוך. מי שמשלם את המחיר אלו כמובן הילדים. אני שבה ומזכירה, ילדים בגיל טורם טרום חובה, אין שום חובה לשום גורם במדינה לספק להם מסגרת. מכאן מתחילה הבעיה. זאת אומרת שאותה אישה שיוצאת לעבוד מחפשת מסגרת ולא מצאה מסגרת - - -

טרום טרום חובה זה מגילאי 0 עד 2.

טרום טרום חובה זה מגילאי 3 עד 4. אני מדברת על הגילאים שנכנסים לצהרון, 2.9 עד 4. אין מספיק גני רשות ולכן נשים רבות מוצאות עצמן בכל זאת חוזרות למעונות.

או הביתה.

הביתה המשמעות שהן לא עובדות. המעון לא יבקש גם הכרה כצהרון אם העלות היא מאוד גבוהה, עם כל הכבוד לאותן נשים. איך אמר משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בתחילת דבריו, "יש תעדוף" גם במעונות יש תעדוף ואי אפשר כל היום לעבוד בשביל אמצעי בטיחות. השורה התחתונה היא שאותה אישה לא מקבלת סבסוד למרות שלכאורה היא הייתה יכולה לעמוד בתנאים ולמרות שיש כאן כספים שאנחנו כבר רואים שלא ילכו לשום מקום משום שלא הורחבה מסגרת המעונות.

אני אומרת שאפשר להשתמש או בכספים האלה או בכספים שיועדו לכך מטעם הצהרון ולקבוע שלפחות לצורך השנה הקרובה למעונות שיש להם סמל מעון. אני מדברת שוב על מקומות שבחינת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה נחשבים בטוחים לשלוח לשם ילדים. שולחים לשם ילדים יותר צעירים. מקום שקיבל הכרה וסמל מעון צריך לקבל באופן אוטומטי הכרה כצהרון לצורך סבסוד האמהות. זה לא כסף שהולך לארגונים, זה כסף שהולך לאותה אמא שעכשיו צריכה יחד באותה כיתה שילד שהוא בן שנתיים ושמונה חודשים והוא מסובסד וילד בן שנתיים ותשעה וחצי חודשים והוא לא מסובסד. זו המשמעות של ההחלטה הזאת ואת הדבר הזה ניתן במיידית לתקן לפחות בשנת הלימודים הקרובה. יש כספים. להערכתי הכספים האלה לא ישמרו לנו לשנה אחרי זה אם לא נשתמש בהם. אני חושבת שחובה לפחות את זה לקחת. אנחנו מדברים על מאות ילדים ברחבי הארץ.

אני מאוד מאוד מודה לך על הדברים האלה.

אני רוצה לומר שהקריטריונים לצהרונים הם זהים, הם שקופים ולרחוב. זאת אומרת שאני לא יכולה לעשות הבחנה בין גן שאני מבקשת עבורו מבדק בטיחות לבין מעון שאומר שהוא לא רוצה לתת מבדק בטיחות.

יש לו מבדק בטיחות לפי סטנדרטים של מעון.

אני עוצרת, יש לנו שלוש דקות.

מה ההבדל ברמות הבטיחות שאת מדברים עליהם?

אני קצת מצטערת לראות שלמרות שלקח הרבה מאוד זמן להוליד את המבחנים החדשים של השכירות, הם עדיין נראים מאוד בעייתיים ואני מאוד מצטערת שחלק מההערות הרבות שהעברנו לא התקבלו.

בנוסף למה שכבר נאמר, שהרשויות נדרשות להגיש בקשות זמניות לשלוש שנים ובתקופה הזאת הן צריכות לבנות מעון חלופי והם לא יודעים אם יינתן להם תקציב לבניית מעון חלופי, זה משהו שהוא מאוד בעייתי. זה שמשקיעים כסף בשיפוצים ואחרי שלוש שנים לא יהיה עם המעון הזה שום דבר משום שהוא מוגבל לשלוש שנים למרות שהסבו מקום למעון יום. לפחות לאפשר להמשיך להשתמש בו. נראה לי שזה מאוד מאוד חבל.

מצב בו הקריטריונים נותנים 95% תמיכה לכל הרשויות וגם לרשויות שאין להן בעיה לממן חלקים מהתמיכה, זה נראה לי כל כך לא הגיוני. מבחינת אמות המידה נותנים קודם כל לרשות שהגישה בקשה למרות שיש רשויות שלא חסר בהן בכלל מעונות יום, אולי בכולם חסר, אבל יש מקומות שיש בהם חסר מאוד מאוד משמעותי ויש מקומות שהחסר יותר קטן. חבל שלכלום ניתנת עדיפות בבקשה הראשונה בעוד שיש מקומות שזקוקים להרבה יותר ממעון אחד כדי להגיע למצב דומה למקומות אחרים.

ישנן בעיות רבות ששלחנו עליהן הערות ולא קיבלו מענה בקריטריונים שפורסמו, אני חושבת שאם חלף כל כך הרבה זמן היה ראוי לעשות קריטריונים טובים יותר. זה מאוד מצער.

בנימה לא אופטימית זאת נסיים.

הדרך היחידה להגיע בנושא לפריצת דרך זה לערב את שר האוצר, את שר התעשייה, מסחר ותעסוקה, את סגנית שר התעשייה, מסחר ותעסוקה. לעבור לדרגים גבוהים יותר ולהביא למודעות ציבורית את העובדה שבשנת תשע"א, ואם צריך נלך גם לכיוון הזה, שתשע"א לא הולכת להיות שנה טובה יותר לרוב הנשים בישראל וזה בניגוד להסכם עם האוצר.

אני רואה את זה כמשימה שהוועדה הזאת צריכה לקחת על עצמה לצערי, ממש לצערי, מתוקף תפקידנו לפקח, אבל לא חשבתי שמתוקף תפקידנו גם להמשיך את המאבקים, כנראה המקום הזה הוא מקום של מאבקים.

אני מודה לכל המשתתפים ומאחלת יום טוב, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05