PAGE
13
ועדת הכנסת

31.5.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 88

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ח סיוון התש"ע (31 במאי 2010), שעה 09:30

בקשה להעברת הצ"ח מוועדה לוועדה – בקשת יו"ר ועדת הכלכלה להעברת הצ"ח זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010 (פ/2273), מוועדת המדע והטכנולוגיה לוועדת הכלכלה

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

רחל אדטו

אורי אורבך

רוברט אילטוב

זאב אלקין

אופיר אקוניס

מיכאל בן-ארי

נסים זאב

אורית זוארץ

דב חנין

מנחם אליעזר מוזס

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה של הכנסת
ענת לוי, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

הדס צנוירט

בקשה להעברת הצ"ח מוועדה לוועדה – בקשת יו"ר ועדת הכלכלה להעברת הצ"ח זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010 (פ/2273), מוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בוועדת הכלכלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


בפתח הדברים ולפני שנעבור לנושא שנשארנו אתו על סדר היום, נדמה לי שאני חייב כמה מילים בהתייחס לסוגייה שהיינו אמורים לדון בה היום, והיא הבקשה בעניין הסרת, או ביטול חלק מזכויות החסינות של אותם חברי כנסת שנסעו ללוב, כאשר אני מראש הודעתי שבכוונתי לקיים כאן דיון קודם כל בעניינה של חברת הכנסת זועבי, שהנסיבות מלמדות שאם מוטל עלינו לנקוט צעדים צופי פני עתיד- -

היינו צריכים, אדוני, להטביע לה את החשד- -

כן. קיבלנו, נדמה לי, הוכחה שהדברים הם- -

אם אדוני היושב ראש יוכל להעלות את זה עכשיו לסדר היום.

הם אקוטיים לחלוטין.

יחד עם זאת – קודם כל, אני ודאי מבקש לשלוח מכאן ברכה נאמנה לחיילי צה"ל שעושים מלאכה קשה, גם בנושא הביטחון - אגב, לפי דעתי, גם בנושא החוץ, נדמה לי שאנחנו נדרשים כאן למערכה לא פשוטה, ויש לי תחושה שגם בנושא ביטחון הפנים אנחנו נידרש להתמודדות לא קלה.


יחד עם זאת, סברתי שכאשר אין לנו מלוא המידע, ואף אחד בעצם עוד לא יודע מה קורה שם, זה יהיה נכון לא לקיים את הדיון בעוד חיילינו נמצאים שם על הספינות, אלא להמתין עם העניין הזה פרק זמן קצר על מנת שכל התמונה תתבהר, ואז נוכל לדון בסוגייה הזאת, כשאני מודיע ומכריז מראש, שאני, כמובן, מתכוון לקיים את הדיון הזה. נדמה לי שהצורך בו, אם למישהו היה ספק, הוכח ביתר שאת.

כדאי עם הדבר החדש, לכרוך את זה יחד.

ודאי. מה שחשוב להבין בדיון הזה – חלק מהאנשים לא היו כאן בישיבה הקודמת; חברת הכנסת אדטו, שנכחה לכל אורך הדיון, עד כמה שאני זוכר, אנחנו הדגשנו כמה פעמים את העובדה שסמכותנו אינה להעניש – אני אומר את זה אולי לצערי, כי אני חושב שראוי היה להעניש אולי בחלק מהמקרים - אבל סמכותנו אינה להעניש, אלא הסמכות שלנו היא סמכות צופה פני עתיד, סמכות מניעתית, ומשכך ודאי שכל האירועים שקרו אחרי הגשת הבקשה, ובראשם הפרשה הזאת, הם ודאי אינדיקציה טובה לכך שהחשש, הצפי, הצורך המניעתי, פני עתיד קיים.


אגב, אני גם ביקשתי בסיוע הצוות של הוועדה, בסיוע חומר שגם את חלקו קיבלתי מחבר הכנסת בן-ארי, גיבשנו איזושהי אסופת חומר רלוונטי ביחס לכל אחד מהאנשים, מי יותר ומי פחות, כל אחד על פי מה שפעל, מה שעשה ומה שאמר, וודאי שהדברים האלה יובאו בפניכם כחלק מהתשתית הראייתית שחייבת להיות הבסיס לדיון, אבל שוב – אני מציע שאנחנו נסכם את הדברים במתן גיבוי וחיזוק לכל העושים במלאכה, בפרט לחיילי צה"ל, בגינוי חד-משמעי של המשט, משתתפיו, ולצערי, בכלל זה גם חברה בבית הזה שמצאה לנכון לנקוט בדרך הזאת.

אם מישהו רוצה להתייחס, בבקשה, לפני שנעבור לנושא שלנו על סדר היום. חבר הכנסת בן-ארי, בבקשה.

קודם כל, אני מכבד את החלטתו של היושב ראש לגבי דחיית הדיון. אני חושב שלא היה ראוי יותר מאשר היום ובשעה הזאת לקיים את הדיון, אבל אין לי אלא לכבד את החלטתך.


מה שאני מבקש, מכיוון שמדובר בדחיפות של העניין, וצורך לעצור את הסחף וההידרדרות הזאת, של מה שאנחנו מכנים המעוז הקדמי של האויב בכנסת, להוציא את הכרטיס האדום, לפחות, אם לא להטביע את הספינה, להטביע את החסינות של החבורה המסוכנת הזאת, לקבוע דיון כמה שיותר מהר, כדי שהאמירה הציבורית, שהציבור מבקש שנאמר כנציגיו, תיאמר באופן חד משמעי.

תודה, ואני ודאי מצטרף לדברים. חבר הכנסת זאב, בבקשה.

אני כבר אמרתי בשבוע שעבר, שאני לא רואה כל כך עניין לדון בנושא של הנציגים שנסעו ללוב, כי זה לא יעמוד במבחן הבג"ץ, ואנחנו עושים פרובוגנדה לחברי הכנסת הערבים. נצא באפס תוצאה, הענישה היא לא ענישה, ואם יש צורך באמת לשנות בעניין הזה, צריך אולי לשנות בחקיקה, ואם רוצים להגדיר את לוב כמדינת אויב, בבקשה – נעשה זאת, ונראה על איזה בסיס.


אני חושב, וגם בשבוע שעבר חזרתי ואמרתי: חברת הכנסת זועבי, שנסעה לעזה ומזדהה עם החמאס, זה באמת הזדהות עם אויב פרופר, ועל הנושא הזה צריך לקיים דיון – אמרתי את זה בשבוע שעבר, וגם היום אני חושב שצריכים דיון, איפה הגבולות, וכמה חברת כנסת או חבר כנסת יכול להזדהות עם האויב, שהכריז עלינו מלחמת השמד.


אותם אלה שנוסעים לעזה, אם כל כך אכפת להם, למה לא ילכו למחות כשתולים עשרים מפגינים באיראן? למה לא הולכים למחות, כשכל יום יש טבח בפקיסטן? הכול פה צביעות, ואנחנו חייבים להתמודד מול האויב, וכשחברת כנסת הולכת להזדהות עם אויב, צריכים לדעת שהיא חלק מאויבי ישראל. אין מקומם בכנסת ישראל, וצריכים לעגן את זה בחקיקה, ולא בפטפטת.

תודה. חבר הכנסת פיניאן.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בניגוד לקודמיי, אני דווקא הייתי מקיים דיון בעת שחיילי צה"ל נלחמים היום ועושים את העבודה שצריכים לעשות. דווקא זו השעה לקיים דיון.

אבל אני חושב שהח"כים מהמגזר, הגדילה לעשות חברת הכנסת זועבי, אני חושב שהם חצו את הקווים, כבר אי אפשר לומר עליהם שהם גיס חמישי, כי הם גיס חמישי, במיוחד היא, והיא אחת מחברות הכנסת שצריכה יום-יום לקום בבוקר ולומר תודה למדינת ישראל, כי מי שמכיר את המשפחה שלמה ומה מדינת ישראל עשתה למען המשפחה שלה, היא צריכה לקום ולומר תודה רבה, תודה למדינת ישראל שעשתה הכול.

צריך לזרז את נושא הדיון, ולהעמיד אחת ולתמיד את כל הנושא הזה, כי כל שבוע יש לנו איזו פרשייה חדשה, ואם לא נעצור את זה, בקדנציה הזו נהיה מלאים בפרשיות כאלה.

תודה. חברת הכנסת אדטו.

כמובן, אני חושבת שנכון לא לדון בזה היום, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים גם מבחינה תקשורתית, שמבחינת העולם, לא די במה שקורה, גם עכשיו אנחנו פוגעים בחופש הביטוי של הח"כים בכנסת. אני שמחה על ההחלטה הזאת, היא כרגע לא במקומה. כמובן, אני בעד הדיון הזה.


הייתי רוצה להפריד את הדיון שלה מהדיונים של האחרים. אני חושבת שמה שהיא עשתה – אני מצטרפת לכל מי שאמר, אני לא רוצה להשתמש בכל המילים הכי קשות שאפשר להגיד עליה ועל מעשיה. לכן הייתי רוצה להפריד את הדיון, לא לקחת את זה במסגרת הנסיעה ללוב, אלא חנין זועבי היא עוכרת ישראל בפני עצמה בעניין הזה, ממש בתור דיון נפרד, כי מה שהיא עשתה, הדברים של הנסיעה ללוב מתגמדים מול מה שנעשה כאן כרגע, לכן הייתי שמחה אם היית מפריד את הדיון לשני דיונים שונים, ואז גם יש היתרון, כי אנחנו גם לא יודעים בדיוק מה חלקה כרגע בסיפור – היא היתה על אותה אוניה, היא היתה בין המסיתים – אנחנו לא יודעים בדיוק מה מעשיה כרגע, לכן הייתי שחמה אם בדיון הבא אתה תפרק את הדיון הזה לשניים.

זה כיוון שגם בעיניי נראה נכון. אני אשקול ואבדוק את העניין הזה, ואודיע בצורה מסודרת, כמובן. אני לוקח את העניין לתשומת לבי. חבר הכנסת מוזס, בבקשה.

יש עוד סיבה, למה לפרק לשניים, כי אם בדיון הקודם נאמר שרק מי שמשתתף בכל הדיון יכול להצביע - מכיוון שלא הייתי אז כאן, אם יעשו משני הדברים דבר אחד, לא אוכל אז להשתתף בדיון על חנין זועבי, שאני מצטרף לדעתה של רחל אדטו ושל פיניאן, שצריך להיות דיון מיוחד בעניינה, ומה שהיא עושה. זה ממש מעל ומעבר למה שאדם יכול לחשוב, מה שיכול לקרות כאן במדינה.

כחברת כנסת.

אפילו כאזרחית, אבל שלא לדבר על חברת כנסת, שהיא מנצלת הכול לרעה. אני חושב שגם דברי אחמד טיבי הבוקר בתקשורת ראוי לכל גינוי.

טלב אלסאנע: חיילי ישראל נאצים.

את טלב אלסאנע לא שמעתי, מספיק ששמעתי את אחמד טיבי על ממשלת הכיבוש הזאת שהורגת ושוחטת וכאלו ביטויים, רוב הזמן שאנחנו יודעים שהם באו פשוט לפרוץ את קו הגבול, ולעשות כאן את מה שהם עשו שם – סכינים, קלשונים, גרזנים. זה גם כלים הומניטאריים להעביר לרצועה?

אני מזכיר לך שערביי ישראל מומחים בליל הקלשונים. כזכור לך, כבר התנהגות ברברית כזו זכורה בחודש אפריל 92', אם איני טועה, של ליל הקלשונים. גם זה ליל קלשונים. זה ליל הקלשונים של 2010. אגב, זה מה שישראל צריכה להסביר, וצריכה להפסיק, חבר הכנסת מוזס, את האפולוגטיקה המיושנת הזאת - עוד פעם להסביר למה. אל תסביר למה. תסביר למה היה משט טרור, ולמה עשית הגנה עצמית. זה מה שצריך להסביר. ואני לא יודע, חבר הכנסת מילר, אני מקווה שמשרד החוץ יפתח חמ"ל הסברה בראשות שר החוץ דחוף. לא לקרוא לשגריר ישראל בטורקיה; לשלוח את כל שגרירי ישראל באופן יזום לכל השגרירויות עכשיו ולהסביר להם שם מה צריך לעשות. לא לבוא, שיחכו שיקראו לשגריר, ואז זה ייראה כעוד צעד אחד נגד המדינה. זה ליל קלשונים של אנשים שהם טרוריסטים בצורה ברורה. היתה פה פעולה של הגנה עצמית, ואני חושב שהזכרת את הכלים ההומניטאריים. כדאי שכל העולם יראה, אבל ישראל, אדוני היושב ראש, כדאי שתציג במהירות עוד הערב בנמל אשדוד את כל הכלים ההומניטריים והסיוע ההומניטארי שהתכוונו להעביר לרצועת עזה בדמות קלשונים, מעדרים וכל כלי ההרג האלה.

כלים חקלאיים.

שאנחנו עדיין לא יודעים.

תודה. חבר הכנסת מילר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. האמת, אני לא הייתי נותן לה את העונג ומקיים ישיבה אך ורק בשבילה. אני חושב שאנחנו מזהים כבר פה את העניין של סיעה שלמה של מסיתים – אחד מאיים באינתיפאדה שלישית, שנייה הולכת עם החמאס. אני חושב שיש פה פעילות משותפת- -

אחמד טיבי: אנחנו נלחץ על גלעד שליט.

של כמה וכמה אנשים בכנסת ישראל, שמטרתם זה להסית אזרחים כנגד אזרחים, כי מטרתם לפגוע במדינה, ואני חושב שדווקא הדיון שהיה אמור להתקיים היום, ואני מקווה שהוא יתקיים במהרה ביום אחר, זה הדיון שיכול להעביר את המסר לאותם אנשים שמעוניינים בפעילות הזאת, ולא הייתי עושה דיון נפרד בשביל חברת הכנסת זועבי, כי בסופו של דבר יבוא מישהו אחר ויעשה את הדבר שמבחינתו זה לגיטימי, ואז אנחנו נצטרך על כל חבר כנסת פה לקיים דיונים. אני חושב שהזמן שלנו הרבה יותר חשוב בשביל לתת את העונג הזה. אני גם חושב שהם עושים הכול בשביל לקבל את העונג הזה. אז אני חושב שדווקא את הדיון הכללי יכול להעביר מסר, וגם ההחלטה שנקבל, זה יהיה משהו משמעותי, שנוכל לפחות להגן גם על הדמוקרטיה שלנו וגם על המדינה. תודה.

תודה. אני רק רוצה להעיר, שבכל מקרה אנחנו מחויבים לדיון פרטני בעניינו של כל אחד, מבחינת החלטה, אבל הוא יכול להיות או במסגרת הכוללת של הדיון, כפי שאתה מציע- -

לא צריך לתת לכל אחד כותרת בנפרד בדיון בוועדת הכנסת.

אני ביקשתי את זה טכנית, שאוכל להצביע.

לצערי, גם בחלק מהמקרים יש כל כך הרבה חומר, שאם נרצה או לא נרצה, זה ייקח זמן להציג את כולו ביחס לכל אחד. אני מוכרח להגיד שאני השקעתי זמן, ועברתי על חומרים גם בערבית וגם באנגלית. לא חסר.


חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני חושב שאפשר ללכת כאן באמצע, בין שני הנתיבים שהציעו. יכול להיות שצודק חבר הכנסת מילר, שהדיון צריך להיות המשך של אותו דיון שהתחלנו, אבל בהחלט יש מקום להחלטות נפרדות – דיברתי על זה בדיון הקודם לגבי חברי כנסת שונים בהתחשב בכל מכלול המצבים שהיו, כי סך הכול צריך לזכור שההחלטה של ועדת הכנסת היא לא פעולת ענישה על מה שהיה, אלא היא פעולה הגנתית מצד המדינה על החשש שיכול להיות, וכאן במסגרת החלטה כזאת, כמובן, כל ההתנהגות, למשל במקרה הספציפי של חברת הכנסת חנין זועבי, היא ודאי מאוד רלוונטית לאותו דיון ראשוני, ולכן ההחלטה בעניינה יכולה להיות שונה מהחלטה בענייניהם של חברי כנסת אחרים.


היות שכך הדבר, גם נכון, אני תומך בהצעתך ובהחלטתך לדחות את הדיון, כי בסופו של דבר יש הרבה מאוד פרטים שנצברים במהלך הבוקר הזה, ונכון יהיה לחכות עד שהתמונה תתבהר, מה גם שאני חייב להגיד, וכבר נאמר כאן, שאמירות גם של חבר הכנסת טיבי וגם של חבר הכנסת טלב אלסאנע, שכינה את חיילי צה"ל נאצים, זה גם, כמובן, כשלעצמו האמירות האלה יצטרפו למהות הדיון שיתקיים כאן, ויהיה נכון לקיים אותו, אבל ממש בימים הקרובים, ברגע שהתמונה תתבהר.


אני גם הייתי מציע לך, אדוני היושב ראש, שמעתי כאן בקשב רב את חברת הכנסת אדטו, לאמץ את הצעתה, ולנסות לבוא בדברים עם סיעות שונות בבית או עם חברי כנסת חברים בוועדה, שיש להם זכות הצבעה בדיון הזה, בניסיון לגבש כמה שיותר חזית משותפת לפחות לגבי אותם המקרים שבהם אנחנו מסכימים. אני חושב שהמסר שייצא מהוועדה, גם אם ההחלטה תהיה פחות גורפת, אבל תכלול חזית משותפת יותר של חברי הכנסת, הוא הרבה יותר חשוב, ואני חושב שיש סיכוי לכך, וכדאי שתנסה להוביל את המהלך הזה כדי שהדיון הזה יהיה פחות פוליטי וישקף יותר חזית משותפת בבית בין קואליציה לאופוזיציה בדברים שהם מעבר לכל גבול סביר.

תודה. חבר הכנסת אורבך, בבקשה.

יש לי תחושה שכל בוקר אנחנו קמים לתחרות: שונא ישראל 2010, מהרסייך ומחרבייך 2010, כשחברי הכנסת הם בתחרות הזו – מי יצטיין יותר מחברו. במקרה של חברת הכנסת זועבי נראה לי שהיא נמצאת שם יותר מאשר היא נמצאת כאן, בבניין, אבל זה עניין בינה לבין הבוחרים, ואני חושב שצריך לדון אחת ולתמיד, להבין שההגנה על החסינות הרבה פעמים בוויכוחים על התנהגות של חברי כנסת, אנחנו דנים, האם החסינות של הח"כ הבודד נפגעת או לא נפגעת, עד כמה אנחנו שומרים עליה או לא, וזה דיון חשוב מאוד, אבל חברי כנסת שמנצלים לרעה את החסינות, פוגעים בחסינות של כולנו, של כל חברי הכנסת ושל הכנסת כממסד, וזה הדיון האמיתי במקרה הזה, כלומר לא החסינות במקרה הזה של חברת הכנסת זועבי, כשנדון בסוגייה הזאת, עוד נעמיק בזה – לא זה יהיה במוקד, אלא החסינות של כולנו, כלומר האם ניצול לרעה של החסינות המוקנית לנו על ידי חברי כנסת לפעולות שהן תומכות טרור, שלא לדבר, בעתיד זה יגיע גם לפעולות טרור עצמן, של הברחת אולי אמל"חים, לך תדע לאן זה ידרדר- -

היו דברים מעולם.

זאת פרשנות משפטית בסופו של דבר. זאת הבעיה.

אבל אנחנו לא פרשנים משפטיים. אנחנו אנשים אידיאולוגיים, ויש לנו מה להגיד לגבי גבולות החסינות שלנו, וזה אינטרס של כנסת ישראל. זה לא אינטרס עכשיו רק ככלי עבודה שלנו כחברי כנסת.

אני מסכימה, אבל אז הבג"ץ, מישהו יכול להגיד שמה שאנחנו רואים כשימוש בחסינות, הבג"ץ אומר שזה נוגד את חופש הביטוי.

הבג"ץ אומר את מה שהוא אומר, ואנחנו אומרים את מה שאנחנו אומרים. לנו יש עמדה, היא עמדה אידיאולוגית, ואנחנו צריכים לשמור על כלי העבודה שנקרא חסינות חברי הכנסת. ההגנה על כלי העבודה שנקרא חסינות חברי הכנסת זה לא שלחבר הכנסת מותר הכול, ואנחנו מגנים עליו; יש דברים שמותר, ויש דברים שאסור, וכשחבר כנסת עושה דברים שאסור לו לפי החסינות, האינטרס שלנו, שהחסינות לא תנוצל לרעה, ונדמה שיש פה תחרות בין חברי הכנסת הערבים, לנצל לרעה ולמתוח את החבל הזה, והוא עומד להיקרע, או שאולי הוא כבר נקרע. לכן אני מציע שיהיה לנו דיון על גבולות חסינות חברי הכנסת – לא על החסינות, עד איפה היא מגיעה, אלא במידה רבה צריך להתחיל כבר מהגבולות, כי אנחנו שם.

זה דיון אחר. אנחנו כרגע עוסקים ספציפית.

תודה. חברת הכנסת זוארץ, בבקשה.

קודם כל, אני חושבת שאני האחרונה שאפשר להאשים אותה בהפרה של זכויות אדם- -

אני לא מאשים פה אף אחד בדבר הזה.

אני שומעת כל מיני אמירות, אבל במקרה הזה יש פה איזושהי חצייה של קו אדום, ואני חושבת שלמדינת ישראל יש הזכות המלאה להגן על עצמה. חובתה להגן על עצמה, חובתנו לעסוק בדברור ובהסברה – תחום, שבעיניי, לוקה בחסר. קודם כל, אנחנו חייבים לאפשר לחיילי צה"ל לסיים את המשימה שהוטלה עליהם, ולחזק אותם, ולאחר מכן להמשיך את הדיונים כאן בוועדה.

לצערי הרב, יש כאן ניצול לרעה של דמוקרטיה וליבוי יצרים והסתה, בדיוק באותה שנה שיש הקצאה של משאבים אדירים למגזר הערבי, ויש כאן קבוצה, שבעיניי היא קבוצה קטנה ושולית, אבל היא עדיין מייצגת את הציבור הזה בכנסת, וצריך לעשות הבחנה בין הנהגה של הציבור הערבי, בין אלה שמסיתים ומנסים לפגוע בדמוקרטיה ובזכות שלנו ובריבונות שלנו כאן לבין אלה שמוכנים לחיות אתנו בשלום גם ברשות הפלסטינית וגם בתוך מדינת ישראל. צריך לקיים דיון עקרוני, ואולי לקבוע אמות מידה, ולא להתחיל כל שבוע על פי פרשייה כזו או אחרת לבחון את סוגיית החסינות של חברי הכנסת. אנחנו רואים כאן הסלמה, שהיא עלולה להיות מאוד מסוכנת לנו, וצריך לעגן את זה בצורה ממוקדת, ולא להתייחס לחבר כנסת כזה או אחר. צריך לקבוע רף כולל.

יחד עם זאת, וזה לגבי החברה האזרחית ברצועת עזה, אנחנו עדיין חייבים להמשיך ולאפשר להם לקבל את הסיוע ההומניטארי. אני חושבת שהמיעוט הזה שמסית, שמלבה יצרים ושפוגע, או מנסה לפגוע בדמוקרטיה ובריבונות שלנו, צריך להתייחס אליו בהתאם ובאופן מובחן.

תודה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להתייחס להחלטה שלך, ואני מסכים אתה, ואני מכבד אותה. אני חושב שהבוקר בסיטואציה של אי בהירות גדולה, מה שקורה שם בשטח, חוץ מזה שאנחנו צריכים לתמוך בחיילי צה"ל, ושבאמת נאחל להם שיצליחו בפעולה שלהם, ויחזרו הביתה לשלום. לכן היה טוב הבוקר לא לקיים את הדיון הזה, עם כל החשיבות של מה שהחברים פה אמרו. אפילו הייתי מציע, לפני המשך הדיון, תקיים איזה דיון מקדמי לגבי הפרוצדורה, איך נעשה את זה, כדי שההחלטות שלנו יהיו אפקטיביות - אולי לגבי חברים כאלה, חברים אחרים שם.

תודה. חבר הכנסת אילטוב, זאת הזדמנות גם להודות גם לך וגם לחבר הכנסת אלקין על כמה עצות טובות הבוקר. בבקשה.

אני רוצה לחזק אותך בהחלטתך, שלא תקיים דיון. הזמן הוא לא לדון על הנושא הזה. הנושא הזה הוא חשוב, הדיון חייב להיות רחב, מערכתי, בטיפול מערכתי, הצבת גבולות ברורים מאוד וכללי משחק. לא יכול להיות שבמשחק הזה אין כללי משחק. לא יכול להיות שהחברים שלנו, חברי הכנסת, יתנהלו בצורה כזאת, שאין פה חוק, אין פה דין ואין פה דיין. אנחנו צריכים לדון לא ברמת האופרטיביות אלא ברמת החקיקה, למנוע את הדברים האלה. אנחנו לא הממשלה, אנחנו לא המשטרה. המשטרה והממשלה וגורמי האכיפה חייבים לאכוף את החוק.


אני רוצה בכל אופן בשם סיעתי לחזק את כוחות צה"ל ואת הממשלה בפעולותיה, ואין ספק שאנחנו צריכים לקבוע גבולות ברורים וכללי משחק ברורים בנושא הזה. צריך לסיים את הסאגה הזאת של הקבוצה הקטנה הזאת, שהיא בעצם לא מייצגת שום אינטרס של ערביי ישראל אלא האינטרס של חתרנות נגד מדינת ישראל.


אני מציע לקבל את כל המידע ממערכת הביטחון, לראות את כל העדויות, את כל החומרים שישנם, ולבחון את הדברים לגופו של עניין, כשהדברים יגיעו. תודה.

תודה. בזה תם החלק הזה. טוב שיש קונצנזוס. תמיד אומרים שמתאחדים נגד אויבים, אז יכול להיות שהקונצנזוס הזה מבטא לא רק משהו עלינו, אלא גם על מה שעומד מולנו.

רבותיי, אני עובר לנושא שנשאר על סדר היום, והוא הסוגייה הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010 (פ/2273); ישנה כאן בקשה של יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, להעביר את הצעת החוק מוועדת המדע והטכנולוגיה לוועדת הכלכלה. חבר הכנסת שטרית יהיה כאן?

לא.

אז אני אאפשר לחבר הכנסת אקוניס להציג את הבקשה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אני פניתי אליך אתמול אחר הצהריים לגבי הבקשה שלי, הייתי אומר לא להעביר אלא להחזיר את ההצעה הזאת למקום שבו היא נולדה – ועדת הכלכלה. קודמיי בתפקיד, בעיקר שר התקשורת היום, חבר הכנסת משה כחלון, אם איני טועה, ריכז ביושבו כיושב ראש ועדת הכלכלה עבודה מאוד יסודית של 23 דיונים ועשרות שעות בהצעת חוק זכויות יוצרים. ההצעה הזאת גם התקבלה בכנסת ה-17, ואנחנו מדברים פה על הצעת חוק זכויות יוצרים – עובדה, גם זו כותרת החוק הזה – "תיקון - שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים". זאת אותה הצעת חוק, להזכיר לחלק מהחברים פה, שבתחילה הממשלה התנגדה לו, כלומר זה שימוש בחומרים שהם בעצם ממשלתיים, שהם ציבוריים, אבל הממשלה בסופו של דבר שינתה את עמדתה.

- -

נכון, אתה צודק, אכן גופים ציבוריים.


אמנם, חברת הכנסת אדטו, מדבר חבר הכנסת שטרית על שימוש דרך האינטרנט, אבל זה רק חלק מתוך הבקשה שלו, ולכן כאשר מדובר על חוק זכויות יוצרים, אני חושב- -

הצעת החוק שלו מתייחסת לאינטרנט.

גם, אבל לא רק. אקריא לך, בסעיף 31א, התיקון: הוספה - לרבות פרסומה באינטרנט, כלומר זה לא רק פרסומה באינטרנט.

לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שהמקום הנכון וראוי, וזה המקום שבו טופל חוק זכויות יוצרים גם בכנסת הקודמת, זו ועדת הכלכלה, ולכן אני מבקש להעביר את הדיון. אגב, נמצא כאן חבר הכנסת מילר, שביושבו כיושב ראש הכנסת אומר שגם הדבר יכול היה לבוא לוועדת הכלכלה.

ההצעה של הייעוץ המשפטי היתה לוועדת הכלכלה, אם אני זוכר נכון.

היא הנותנת. תודה, יושב ראש הקואליציה. לא ידעתי. זאת בקשתי, ואי מבקש להצביע בעדה.

לפני שאאפשר לחברת הכנסת אדטו להתייחס, אני רק רוצה להבהיר שני דברים. האחד הוא שנקבע כבר דיון בעניין הזה בוועדת המדע והטכנולוגיה להיום בשעה 11:00, ולכן גם התעכבה מעט פתיחת הישיבה, שאני ניסיתי לגבש איזושהי הבנה שתאפשר לדחות את הדיון ואולי אחר כך להגיע לאיזשהו הסדר. הדבר הזה, לצערי, לא הסתייע, ומכאן שנותרנו במצב שמוכרחים לקיים את הדיון עכשיו בזמן הזה, שכן אחרת, משתתחיל הוועדה לדון, ודאי שהדבר יהיה יותר בעייתי.

למרות זאת אני מראש אומר שגם אם תתקבל החלטה על העברת הדיון, אני הייתי מציע שהוועדה בכל זאת תקבל באופן פוזיטיבי החלטה שקובעת מפורשות שיתאפשר עצם קיום הדיון שעתיד להתקיים היום בשעה 11:00, כי זומנו אליו אנשים רבים. ודאי שהמידע שיתקבל כתוצאה מהדיון הזה יוכל להועיל גם לגופו של עניין – ודאי הפרוטוקול יובא בפני ועדת הכלכלה, אם וכאשר יוחלט אחרת כאן, כי נדמה לי שלא יהיה מכובד שאנחנו ננקוט במין אקט של ביטול ישיבה שעתידה להתקיים בשידור ישיר במועד קרוב.


הערה נוספת, שמזכירות לי כאן אתי וארבל, כמובן, שבכל מקרה, אם נחליט לבצע העברה, ההעברה נכנסת לתוקפה ברגע שאנחנו מודיעים על כך במליאה, בהצבעה במליאה, משום שמדובר בשינוי של החלטת המליאה הקודמת, ולכן נדמה לי שבצירוף הנסיבות הזה, גם אם יוחלט כאן אחרת, נדמה לי שזה המתווה הנכון ללכת בו. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אני תמהה על כל הדיון הזה עכשיו, משום שהדיון, למיטב זיכרוני – הייתי בהצבעה הזאת – התקיים ביום רביעי אחר הצהריים, ובמסגרת ההצבעה שבה אושר החוק נקבע מפורשות על ידי נשיאות הכנסת במסגרת אותה הצבעה שהדיון עובר לוועדת מדע. לא היתה התנגדות, לא עלה הנושא של ועדת כלכלה. ארבעה ימים לאחר מכן מגיע מכתב, שהנושא שייך לוועדת כלכלה. אם היה באמת משהו, אני כבר מכירה, שבמסגרת אותה הצבעה על הצעה, כאשר יש קונפליקט לאיפה זה עובר, אומרים: אחד רוצה כלכלה, אחד - מדע, בוא נעביר את זה לוועדת הכנסת. פה לא היה בכלל קונפליקט, אלא מלכתחילה- -

ואם ועדת חוץ וביטחון- -

אבל פה בקשה מגיעה אחרי ארבעה ימים, ולכן זה מעורר שאלה, האם הדיון כאן הוא מהותי, זה דיון עוד פעם קואליציה-אופוזיציה, בלהוריד ידיים, מי ידון בזה, לכן השאלה כאן נראית לי לא לגמרי נקייה, כל הנושא הזה של להעביר את זה לוועדת הכלכלה. נראה לי שזה יותר פה עניין של הורדת ידיים, לאיפה זה ילך, מאשר הדיון המהותי, שבהחלט יכול להיות דיון שמתאים לוועדת מדע.

אני רק רוצה לצטט מתוך פרוטוקול המליאה: היושב ראש, אלכס מילר, מקריא את התוצאות, וכמובן, כיוון שזו הצעת חוק שהתקבלה בתמיכת הממשלה, 21 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים – "הצעת החוק התקבלה ותמשיך לדיון בקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה של הכנסת", כך אומר היושב ראש, ולאחר מכן מציע חבר הכנסת שטרית להעביר את זה לוועדת המדע. כלומר זה סדר הדברים.

זה אושר.

אני אסביר.

זה אושר.

חבר הכנסת מילר, בבקשה.

לא מאשרים ועדה. אנחנו מעבירים חוק במליאת הכנסת בחקיקה טרומית, ליד כל נוסח של החוק, ליד הכותרת, יש המלצה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, ושם מופיע השם של הוועדה שאליה ילך החוק. זו המלצה. כאשר החוק עובר, במידה שחבר כנסת מסוים, שרוצה שהחוק הזה יידון בוועדה אחרת, הוא קורא במליאת הכנסת לאותה ועדה, ואם אין ועדה נוספת, מתקבלת עמדתו של חבר הכנסת.


מסיבה שחבר הכנסת שטרית ביקש לדון בוועדת מדע אחרי שקראתי את ההמלצה של היועצת המשפטית, כמובן שהנוהל שעכשיו אנחנו יושבים זה לא נוהל רגיל, כשאנחנו דנים, לאיזו ועדה ילך החוק, כששני הח"כים ביקשו שתי ועדות שונות. ח"כ שטרית ביקש. אני ציינתי שיש שם הצעה, ללכת לוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה מבקשת את הדיון על החוק הזה אצלם. זה נוהל שמקובל. אבל לא מצביעים על הוועדות, גם במליאת הכנסת. מצביעים כאן. זה לא שהיתה איזושהי הפתעה.

אבל אישרת את זה.

אבל יש נהלים. יש תקנות. יש לו אפשרות לעשות את זה, אם הוא רוצה.

התקבלה החלטה, ואתם חוזרים. אם היה לך פקפוק, חבר הכנסת מילר, והיית במעמד של יושב ראש, למה אוטומטית לא- -

התשובה היא מאוד פשוטה. קודם כל, ההליך הזה שקיים בתקנון נועד בדיוק למקרים האלה. לא תמיד במהלך הדיון בנושא מסוים במליאה נמצא בהכרח יושב ראש הוועדה הנוגעת בדבר, נמצא בהכרח חבר כנסת שמסיבה כזו או אחרת יש לו עניין ורצון שהנושא הזה- -

זה כשל מסוג אחר, זה שהם לא נמצאים.

התקנון עשה הפרדה ברורה. הוא אמר: אני, במקרה של ראשי ועדות, מתוך רצון להגן על תחום סמכותן של כל אחת מהוועדות, אני נותן להם את האפשרות לפנות לוועדת הכנסת, גם אם במליאה לא התבקש משהו אחר, ולבקש את ההעברה, והוועדה צריכה לדון בעניין. שוב – הוועדה, כמובן שהיא עם הרכב פוליטי, והכול נכון, ואף אחד לא מסתיר את זה. נדמה לי שבמקרה הזה יש הרבה מאוד סיבות ענייניות, מדוע נכון להעביר את זה לשם ברמה העניינית, מעבר לשיקולים הפוליטיים, שאני מניח שגם הם קיימים. אני לא מנסה להגיד שזה לא קיים.

רק לסבר את אוזנה של חברת הכנסת זוארץ, יש בקשות של יושבי ראש ועדות אחרים, כולל היום, אם איני טועה – גברתי מנהלת הוועדה, אני מעביר בקשה להעברה של הצעת חוק כלשהי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת מהטעם הפשוט שהציג חבר הכנסת אורבך – שזה הנושא של ועדת העבודה, שהתגלגל בטעות – הנה, אני אומר את זה כאן - לוועדת הכלכלה, בנושא אחר, אגב, ופה, כפי שאמר חבר הכנסת אורבך, למה – כי זה ההיגיון הפשוט, שלא לדבר על כך שכל חוק זכויות יוצרים כולו הוא בתחום אחריותה וסמכויותיה של ועדת הכלכלה.

חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

מעבר לזה שהתייחס לנושא חבר הכנסת אלכס מילר, אני רוצה להגיד שאני באופן אישי ישבתי בוועדת הכלכלה, ודנו עשרות מפגשים עם, אני לא טועה, מאות שעות של נושאים בדיונים לגופו של החוק, לגופן של הזכויות, דברים שבאמת ברמה המקצועית צריכים להתייחס אליהם. אני לא חושב שלוועדת מדע יש היכולת הזאת ואת הידע הזה לנהל את הדבר הזה, מעבר לכל הניסיונות הפוליטיים של צד זה או אחר.

תן קצת קרדיט לאנשים שיקראו פרוטוקולים- -

מעבר לזה שזה חוק של שטרית, והוא רוצה לקדם אותו, אין שום יכולת לוועדת מדע לקדם את החוק הזה.

אני רוצה להגן על המקצוענות של ועדת מדע.

זה לא קשור.

רבותיי, אל"ף, אני מציע שיהיה ברור ומובהר, שהוועדה לא קובעת בשום פנים ואופן שום עמדה ביחס לישיבה שמתקיימת היום בשעה 11:00, ואין לנו התנגדות שהישיבה הזאת תתקיים, ואין לנו בקשה שלא לקיים אותה – כמובן, בהנחה שלא יצביעו, זה ברור לחלוטין. אם כן יצביעו, אנחנו נצטרך להידרש לעניין הזה. צריך להבין, הרי גם אם נחליט עכשיו שאנחנו דורשים לא לקיים את הישיבה, אם מישהו יחליט לקיים אותה, הוא יכול, והוא גם יכול להצביע, אם הוא יחליט שהוא מצביע.

הוא לא יוכל להציג את תוצאות ההצבעה במליאה.

רבותיי, חבר הכנסת שטרית לא כאן, אבל אני מרשה לעצמי לסנגר עליו - לא שהוא זקוק לסנגור שלי – אבל אני חושב שחבר הכנסת שטרית הוא רב ניסיון, רב מעמד ורב אינטגריטי מכדי לגרור אותנו למקום הזה, ואני מניח ומקווה ומאמין שלא כך יהיה. לכן אני מציע שבכפוף להערה הזו שהערתי קודם, אנחנו נצביע לגבי הבקשה של- -

אני יכול לשאול את הייעוץ המשפטי שלך, אם יכולה להיות הנחיה של הוועדה הזאת, שוועדת מדע לא תצביע?

הוועדה לא מנחה, אני לא נותן הוראות לראשי ועדות. אני יכול לכל היותר לקרוא ולבקש בשם הוועדה כולה. מה שיחליט יושב ראש הוועדה, זה בתחום סמכותו.


מי בעד לקבל את הבקשה של חבר הכנסת אקוניס, יושב ראש ועדת הכלכלה?

הצבעה

בעד – 9

נגד – 2

נמנעים – אין
הבקשה אושרה.

רק לפרוטוקול – אני במקום דודו רותם.

בעד – 9, נגד – 2, נמנעים – אין, לפיכך אני קובע שחוק זכויות יוצרים (תיקון – שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים), התש"ע-2010 (פ/2273) תועבר לדיון בוועדת הכלכלה מוועדת המדע והטכנולוגיה כפוף, כמובן, לאישורה של הכנסת.

אני מודה לך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.