PAGE
21
ועדת הכספים

1.6.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 404

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בסיוון התש"ע (1 ביוני 2010), שעה 13:20

שינויים בתקציב לשנת 2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

אל"מ במילואים יוסי שגיב, מפקד רענון ערכות מגן, פיקוד העורף, משרד הביטחון

סא"ל אבי עובד, יועץ כלכלי, רע"ן תקציבי אג"ם, משרד הביטחון

אשרה רודב, רפרנטית ממשל ומינהל, משרד האוצר

דוד בן שושן, ממונה תקצוב פנים, משרד האוצר

יונתן בר סימן טוב, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית סדן, אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי גבע, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל פרידמן, הרשות לבטיחות בדרכים

קרן שפר, משרד התיירות

חנוך, משרד הפנים

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

שינויים בתקציב לשנת 2010

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2010.


בישיבה הקודמת אנחנו ביקשנו לקבל דיווח מפיקוד העורף לגבי ערכות המגן. לא רצינו לעכב את ההעברה של פיקוד העורף, אבל ביקשנו שאלוף פיקוד העורף יבוא לישיבה הבאה וימסור דיווח בנושא הזה. אלוף פיקוד העורף נמצא בחוץ לארץ ושאל האם האדונים הנכבדים הללו שנמצאים כאן יכולים לייצג אותו ואנחנו אמרנו כן.

את ההעברה כבר אישרנו היום בוועדת החוץ והביטחון.

בעיניי זאת חבורה מאוד רצינית.

גם בעיניי.

אני ראש מינהלת ערכות המגן. אנחנו התחלנו את מבצע חלוקת ערכות המגן ב-6 באפריל, ונכון לרגע זה אנחנו עומדים על 450 אלף תושבים שלקחו ערכות מגן. השיטה המרכזית היא שיטה של השליחים. היום כל אזרח במדינת ישראל יכול להתקשר למוקד הדואר ולהזמין בעלות של 25 שקלים לבית אב את ערכות המגן שיגיעו אליו הביתה וזה מה שאנחנו עושים.

מי מביא להם את הערכות?

שליח. זה עולה 25 שקלים לבית אב. השליח מגיע לפי השעה שמתואמת אתו ולפי היום בו רוצים שהוא יגיע. הוא מבצע בבית גם מדידה לילדים ולאנשים מבוגרים ומתאים את ערכת המגן. חבר הכנסת אורבך יכול להזמין את הערכה במודיעין.

איך אנחנו לא יודעים על זה?

היה קמפיין טלוויזיוני שנמשך כשלושה שבועות בטלוויזיה.

אנחנו לא צופים בטלוויזיה.

אנחנו פרסמנו את זה בקמפיין טלוויזיוני. זה יצא גם בתקשורת בכל ערוצי הטלוויזיה ובכל העיתונות הארצית והמקומית. אני התראיינתי בהרבה מאוד מקומות על הנושא של מבצע החלוקה.


לגבי היענות הציבור, בשבועיים האחרונים היא אדירה. מאוד הופתענו אבל אתמול למשל היו לנו אלפי שיחות של אנשים שדרשו להזמין ערכות מגן. אני מניח שהמצב הביטחוני אתמול מאוד השפיע על האנשים. אתמול במוקד הדואר היו לנו מעל 15 אלף שיחות טלפון של אנשים שרוצים להזמין ערכת מגן. רשימת ההמתנה שיש לנו כרגע מונה 21 אלף תושבים שממתינים להזמנת ערכות בטלפון.

מה אתם עושים עם ההזמנה? יש לכם מספיק ציוד?

משק ערכות המגן עומד היום ונותן מענה לכ-60 אחוזים מהציבור במדינת ישראל. אנחנו במגעים עם האוצר להשלמת התקציב כדי שנוכל להשלים את המלאי ונוכל לחלק למאה אחוזים במדינת ישראל. כמו שאתה יודע, כל נושא תקציבי הוא נושא בעייתי.

לא, אני לא יודע. אתה צריך לומר לוועדת הכספים – והנושא הכספי הוא הנושא שלנו – היכן זה עומד.

למה מיועד מה שאישרנו?

אנחנו היום מייצרים סוג אחד בלבד של ערכה. הערכה היחידה שאנחנו מייצרים היום זאת ערכת ילדים. הפער בערכות הילדים הוא פער עצום. אנחנו התחלנו עם שירות של 38 אחוזים בערכות ילדים ועם התקציב שאתם אישרתם, אנחנו נגיע בסוף התהליך ל-80 אחוזים. כלומר, ל-80 אחוזים מילדי ישראל אין לנו ערכות ילדים.

מה זה ילד?

ילד הוא מגיל אפס עד גיל שמונה.


למה אנחנו מייצרים רק ערכות ילדים. ערכות ילדים, חשוב שתדעו, זה סוג הערכה היחיד שאי אפשר להשיג אותו בעולם. כלומר, גם אם מחר אתה תאמר לי שיש לך המון כסף ולך תקנה במפעלים בעולם ערכות מגן, אני לא יכול לקנות ערכת ילדים כי אין מדינה בעולם שמייצרת ערכות מגן לילדים. אנחנו היחידים בעולם שמייצרים ערכות ילדים ואנחנו גם כנראה היחידים שצריכים את זה.

אתם גם מייצאים את הערכות האלה?

לא. אין לזה ביקוש כי אף מדינה לא מציידת את האזרחים שלה בערכות מגן. אנחנו המדינה היחידה שמציידת את האזרחים שלה בערכות מגן. לעומת זאת, ערכות מבוגרים, יש בעולם הרבה מאוד מפעלים שמייצרים עבור צבאות, עבור משטרה, עבור כוחות תגובה מיידיים. כלומר, יש לזה ביקוש ברמה העולמית. אם אנחנו ניקלע למצב חירום ונצטרך להביא ערכות לארץ, נוכל למצוא ערכות בעולם של מבוגרים בלבד. לכן החלטנו כהחלטה אסטרטגית שאנחנו מייצרים אך ורק ערכות ילדים כי זה מה שהתקציב מאפשר לנו. כרגע, בנתוני התקציב הקיימים, אנחנו נוכל לייצר עד 80 אחוזים כשירות לערכות הילדים.


בערכות המבוגרים, אנחנו נמצאים כרגע סביב השישים אחוזים, אחוזי כשירות, ואין לנו כרגע קו ייצור בארץ לערכות מבוגרים כי אין לנו כסף להקים אותו מחדש. פוטנציאלית הוא קיים במפעל שלאון ואפשר לפתוח אותו בכל רגע אבל כמובן שזה מותנה בתקציב.

בישיבה הקודמת הפחתנו 140 מיליון שקלים מההסכמים הקואליציוניים ועוד 470 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית. אישרנו 345 מיליון שקלים למיגון האוכלוסייה ואישרנו 125 מיליון שקלים לתוכנית מקלוט. תאמר לגבי מיגון האוכלוסייה. כלומר, למה הולך הכסף הזה?

ערכות ילדים.

רק לערכות ילדים.

רק לערכות ילדים.

345 מיליון שקלים.

ערכת ילדים עולה 550 שקלים. זה המחיר שעולה לנו וערכה היא ערכה ל-15 שנים ונותנת מיגון לשישים שעות רצופות. זאת מהפכה. לא היה לנו דבר כזה בחיים.

מה פירוש ל-15 שנים?

היא יכולה לעבור מקסימום שני מחזורי חיים. כלומר, אתה יכול לתת אותה מגיל אפס עד שמונה ולאחר מכן לעוד ילד שנולד מגיל אפס עד שמונה-שבע. בעיקרון, אני לא יכול להשתמש בה מעבר ל-15 שנים.

אבל עכשיו אתם מחלקים לילד בן שש.

לא. לילד בן שש אני מחלק משהו אחר היום. את הערכות החדשות מחלקים לילדים בגילאי אפס עד שנתיים, כי אנחנו לא רוצים להתעסק עם הילדים לאחר מכן במשך השנים הבאות. מה שיש לנו במלאי זאת ערכת ברדס שהיא קצת יותר ישנה ואותה אנחנו מחלקים היום מגיל שנתיים עד שבע ומגיל שבע אנחנו כבר מחלקים מסכות נוער. נוער, זאת ערכת גומי סימפלקס.

היא יותר זולה.

היא יותר זולה. הרבה יותר זולה.

כמה כסף צריך כדי למגן את כל האוכלוסייה?

מיליארד ו-200 מיליון שקלים.

מה הסכום שעומד לרשותכם?

כרגע? 340 מיליון שקלים.

לפני ה-345 מיליון שקלים לא היה כסף?

היה כסף רק לתפעול המערך. ניתנו הרבה מאוד תקציבים ב-2007 וב-2008. התקציבים שניתנו ב-2007 וב-2008 נועדו לשתי מטרות: האחת, עשינו איסוף של הערכות. אני מזכיר שאספנו 5.2 מיליון ערכות מהציבור. מתוך ה-5.2 מיליון ערכות שאספנו מהציבור, החזרנו בחזרה לכשירות כ-3 מיליון ערכות. כל תהליך השיקום של הערכות האלה במפעלים עולה.

אתה צריך לענות לי על השאלות. אישרנו לכם 345 מיליון שקלים.

כן.

לפני שאישרנו את ה-345 מיליון שקלים, יש מסכות שנמצאות אצל האוכלוסייה? המסכות הישנות?

אספנו אותן.

אספתם והחזרתם אותן.

שיקמנו אותן.

שיקמתם. זאת אומרת, יש עוד מסכות שנמצאות שעליהן לא צריך את המיליארד ו-200 מיליון שקלים.

בסך הכל יש לנו מלאי ל-60 אחוזים מהאוכלוסייה. אני מזכיר שבשנת 2003, כאשר נגמרה מלחמת המפרץ השנייה, כל ערכות המגן, ל-98 אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל הייתה ערכת מגן בבית. בשנת 2007, לאחר שוועדת החוץ והביטחון אישרה לנו להתחיל לאסוף את הערכות, התחלנו לאסוף את הערכות. אספנו 5.2 מיליון ערכות מהציבור, מתוך 6.8 שהיו בציבור. מתוך ה-5.2 מיליון הצלחנו להחזיר בחזרה למערכת 3 מיליון ערכות. 3 מיליון הערכות האלו נשלחו למפעלים, עברו תהליך שיקום, היינו צריכים להוסיף להם פריטים כי בחלק מהמקומות נפסלו הפריטים, והחזרנו אותם היום למערכת.

תעצור ב-3 מיליון האלה. מה קורה עם ה-3 מיליון האלה?

החזרות לציבור.

345 מיליון שקלים, הם לגבי ערכות ילדים.

ילדים בלבד.

מה נשאר עוד כדי למגן את כולם?

עוד 40 אחוזים ערכות מבוגרים.

כמה כסף?

מיליארד ו-200 מיליון שקלים, כדי להשלים למאה אחוזים וזה בלי קשר ל-340 מיליון שאישרתם.

והמסכות שנמצאות עכשיו בתהליך, הן לא מורידות מהמיליארד שקלים?

לא.

המיליארד ו-200 שקלים מהווים את התוספת.

התוספת. כדי להביא את משק ערכות המגן לכשירות מלאה.

מה אתה עונה על מה שרציתי לשאול אותך?

לגבי בעלי הזקנים?

כן.

אני אסביר לך. הערכה שחילקנו בעבר לבעלי הזקנים היא ערכה אקטיבית. ערכות אקטיביות הן ערכות שעובדות על בסיס מפוח שהוא עובד על לחץ. זה אומר שבעצם המסכה לא אטומה. היא לא צריכה להיות אטומה כי האוויר שנכנס פנימה לתוך המערכת יוצר מצב שתמיד אתה מקבל אוויר מסונן ולא נכנס לך לתוך המערכת אוויר שהוא לא מסונן. ערכת המגן סימפלקס, אם אתה לא מגולח, נותנת לך 10 אחוזי מיגון, לבעל זקן. כדי שהיא תיתן לך מאה אחוזים מיגון, אתה צריך להתגלח. זאת המשמעות של העניין.


אנחנו היום מחלקים את הערכות האקטיביות למבוגרים לשתי סוגי אוכלוסיות. האוכלוסייה הראשונה היא קשישים מעל גיל 73. המלצת הרופאים היא לחלק מעל גיל 65 אבל קיבלנו אישור מיוחד לחלק את זה מעל גיל 73 מכיוון שאין לנו.

מה זה המיגון הזה?

זה מיגון אקטיבי. זה אומר שיש לו מפוח.

כמו בעלי זקנים.

כן. כמו בעלי זקנים.


האוכלוסייה השנייה שמקבלת היא אוכלוסיית הוועדות הרפואיות. כל בן אדם שנזקק לערכה אקטיבית עובר אצלנו תהליך של ועדה רפואית. כלומר, הוא ניגש עם טפסים שאנחנו מנפיקים לו לרופא משפחה, רופא משפחה ממלא לו חוות דעת, לאחר מכן זה הולך אלי למינהלת, אצלי יש רופא שבודק את חוות דעת הרופא ומאשר אם כן או לא לקבל ערכה אקטיבית. הערכה האקטיבית עולה כמו ערכת הילדים. היא עולה 550 שקלים. ערכה רגילה עולה מחצית הסכום. היום במלאי שלנו אנחנו מסוגלים לספק בחלוקה הנוכחית רק ל-60 אחוזים מאלה שיש להם בעיות רפואיות ומהקשישים.


אלמנט נוסף שנכנס כאן הוא בג"ץ בעלי הזקנים החילוניים. בזמנו הוגש בג"ץ של בעלי הזקנים והבג"ץ קבע שכל בעל זקן, לא משנה אם הוא איש דתי או לא איש דתי אלא אם זה אורח חייו, מחויב לקבל ערכה אקטיבית. כלומר, היום כל ילד בן 19 – אני יכול לקחת את הבן שלי כדוגמה – שמגדל זקנקן כי זה יפה, הוא היום יכול להיכנס לתחנת ערכות המגן, לחתום על הצהרה שהזקן הוא אורח חייו והוא יקבל ערכה אקטיבית. המשמעות היא שאנחנו נגיע למצב שגם את המעט שיש לנו לא נוכל לספק לא לבעלי בעיות בריאות ולא לקשישים.


היום מה שיש לנו, לא נותן מענה לאוכלוסייה הזאת. אם נתחיל לחלק גם לבעלי הזקנים, אנחנו נמצאים בפשיטת רגל.

מה עושים?

אני אומר כאן דבר שהוא קשה. מי שחושב שהוא צריך את זה כי הוא רוצה לשמור על הזקן, לדעתי צריך לגשר על הפער התקציבי באופן אישי.

שבעלי זקנים ישלמו.

כן. יש כאן פער של 300 שקלים.

יש הגיון במה שאתה אומר, אבל זה תהליך מסוכן לחלוטין. מסוכן בגלל שמכאן מתחילה השלכת הרוחב.

אין לי בעיה. תאמר לי מחר לייצר רק את הערכות האלה, אני לא אומר לך מיליארד ו-200 מיליון שקלים אלא אני אומר לך 4 מיליארד שקלים.

זה דבר שאי אפשר להסכים לו לא בגלל שמה שאתה אומר הוא לא הגיוני אלא הוא הגיוני אבל הוא דבר מסוכן מאוד.

בלי הזקנים, כל עוד לא קורה כלום, יש את הדיון הזה. כלומר, אתה נותן מסכה לבעלי זקנים שרוצים לשמור גם על הזקן וגם על הביטחון. נכון?

כן.

אבל יצא חלילה הטיל לדרכו, ברור שהזקנים ירדו. כלומר, זה פיקוח נפש.

אין דיון כזה.

המסכות הן לא לאזעקות שווא אלא הן לזמן אמת.

אבל אורי, אין דיון כזה. אנחנו לא נמצאים עכשיו כאשר הטיל טס. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב – ואנחנו מקווים שאלה יהיו כל השלבים ולא יהיו שלבים אחרים – שאנחנו מחלקים תקציב מדינה לכל מיני דברים שהם פחות חשובים מחלוקת ערכת מגן לבעלי זקן. הרבה פחות חשובים. אתה יודע כמה הייתי יכול להוריד בתקציב המדינה? אנחנו לא שם. אנחנו לא היכן שהטיל טס.

אולי אני לא מבין משהו אבל יכול להיות שכדי לשמור על העניין הזה שאנשים לא יורידו את הזקנים והמסכה לא תתאים להם אלא רק בפיקוח נפש, יכול להיות שמי שמצהיר שהוא בעל זקן או שהוא בעל זקן ולא משנה אם הוא דתי או חילוני, החלוקה אליו תהיה סמוך יותר למועד החירום ולא עכשיו.

אתה צריך לזכור שכדי לעשות סמוך למועד החירום, אתה צריך לייצר. אתה צריך שיהיה לך מלאי. היום השוק הוא לא שוק שאתה אומר לאנשים ללכת לקנות בחנות והם ילכו לקנות, כי כל עוד לא יצרת, אין לך.

אם אני באמת רוצה ללכת לקנות, למה אני לא יכול?

כי עד היום המפעלים לא ראו בזה כדאיות כלכלית כי לא היה לזה ביקוש.

לא שלא היה ביקוש, אלא שכולם סבורים שהמדינה צריכה לתת להם את זה.

כן. אנחנו מציינים את זה גם לאור ההונאות האחרונות שרצות לנו היום כל מיני חברות שמוכרות. אנחנו מציינים במפורש גם בתקשורת שערכות המגן ניתנות חינם לאוכלוסייה. זה מוצר שניתן חינם.

מה צריך לעשות כדי שיהיו המסכות האלה מבחינה תקציבית? אנחנו צריכים לבקש תוספת תקציב? מה יקרה אם תהיה תוספת תקציב?

אני חושב שיש כאן בעיה יותר עקרונית ולא רק תוספת תקציב. נגיד שלצורך העניין אנחנו נחלק היום לאוכלוסייה הדתית, אז מחרתיים אנחנו ניקלע לבג"ץ שישאל אותנו למה אנחנו מחלקים. זקן הוא אורח חיים. יש אנשים שמגדלים זקן כאורח חיים. אנחנו לא גוף שיכול לעקוב אחרי זה אם שבוע לאחר מכן הוא הוריד את זקנו או לא הוריד אותו, אם הוא כן התגלח או לא התגלח, אין לנו מערכת כזאת ואנחנו גם לא רוצים להיות במקום הזה. כל אזרח יכול לגדל זקן חודש לפני שהוא מגיע לתחנה.

למה שהוא יעשה את זה?

כי הוא מקבל ערכה הרבה יותר איכותית. הוא מקבל ערכה שעולה הרבה כסף, היא ערכה שמספקת לו יכולת למשל להיות עם משקפיים, דבר שלא קיים בערכה רגילה. יכולת הראייה שלו בערכה הזאת יותר טובה, הנשימה יותר טובה.

לו לא הייתה מגבלה תקציבית, כולם היו מקבלים את המסכה המשופרת הזאת שמתאימה לבעלי זקנים.

לולא הייתה בעיה תקציבית, הייתי מעדיף לתת את הערכה הזאת.

היא ערכה יותר טובה.

בטוח. היא נותנת מקדם מיגון של אלף לעומת מקדם מיגון של מאה. זה ההבדל. היא כמו ערכת הילדים. היא מספקת לך 45 ליטר דקה אוויר, היא ערכה שנותנת לך לנשום יותר בקלות, אתה יכול ללכת אתה בבית.

יש כאן אפליה לטובת גברים.

ודאי.

יש כאן עדיפות לגברים. אישה לא יכולה לגדל זקן וממילא אינה זכאית למסכה הטובה יותר.

אני לא יכול להביע עמדה בנושא הזה משום שאני בניגוד עניינים מוחלט אבל אני סבור שכך היה גם במלחמת המפרץ. המערכת סיפקה.

בשנת 1990, לא. אז לא היו ערכות אקטיביות אלא היו ערכות רגילות. רק לאחר מכן המדינה התחילה לייצר ערכות אקטיביות.

היה פתרון כזה רק לילדים.

כל האנשים בשנת 1990 קיבלו ערכות פסיביות, ערכות גומי רגילות, סימפלקס. זה הסדר שבוצע רק לאחר מכן.

אתם מבינים את המשמעות של העניין?

כבר הפכתי להיות אויב העדה החרדית.

לא, זאת לא העדה החרדית. אני מדבר דווקא על בעלי הזקן בציונות הדתית.

וחילונים.

וחילונים.

אני חושב שהקריטריונים של ועדה רפואית, של רופא שאומר שילד הוא אסמתי או גבר הוא אסמתי או יש לו בעיות ריאה או בעיות לב, אלה בעיות שאתה יודע לבדוק אותן בצורה מחקרית ומדעית, רופא חותם עליהן ולהם אני נותן ערכה שזכאים לקבל אותה כי אם לא יהיה לו אותה, הוא ימות. כלומר, אדם שסובל מבעיה רפואית, אם הוא לא מקבל את הערכה הנכונה, הוא ימות בשעת חירום. לעומת זאת, אני יודע שזקן הוא לא בדיוק מחלה.

אני אומר לכם שוב שהעמדה שלי היא שצריך לספק את זה בגלל שזה באמת ביטחון של האנשים. רבים מאוד לא יורידו את הזקן. הרוב המוחלט לא יוריד את הזקן.

אז צריך לתת לנו את הכלים.

לכן הנושא הוא תקציבי והוא לא נושא אידיאולוגי. ממש לא אידיאולוגי.

הערכה הזאת מיוצרת בארץ. היא פיתוח ישראלי.

נכון, הנה עוד סיבה.

מדובר בשני מפעלים מצוינים, שלאון בקריית גת וסופרבול בברקן. אלה מפעלים שמייצרים בארץ. לא פנינו לסינים בעניין הזה.

על כל פנים, אנחנו סבורים שצריך לעשות את זה וצריך לתקצב את זה. אנחנו נאמר את זה גם למשרד האוצר. בכל מקרה, צריך כאן תוספת תקציב.

אני רוצה לציין שהמציאות היא כזאת שהיום ל-40 אחוזים מהציבור אין היום ערכת מגן, ונעזוב עכשיו בצד את בעלי הזקנים.

אמרתי את זה. זה המשפט האחרון שלי. הוועדה מברכת אתכם על כך שהייצור הוא ייצור מקומי. לפחות יוצר דבר אחד טוב בעניין הזה.

גם אם יתקבל מחר תקציב, הוא ילך קודם כל להשלמת 100 אחוזי ערכות ילדים.

כמה כסף?

יחסרו לנו כ-250-300 מיליון שקלים.

תודה רבה. עכשיו לגבי המקלוט.

זה לא מקלוט אלא זאת התגוננות אזרחית. אנחנו מדברים בעיקר על רכיבי ההתרעה, על הצופרים והאוטומציה של הצופרים. בעקבות הלקחים של עופרת יצוקה, שיפרנו את כל מערך ההתרעה במדינת ישראל ואנחנו משפרים אותו. אתה בטח שומע את כל ניסויי הצפירה. אנחנו מגיעים לרדיוס צפירה של 500 מטרים כאשר בעבר זה היה אלף מטרים עם כל התלונות שקיבלנו מבאר-שבע וממקומות אחרים. אנחנו משפרים את זה בכל הארץ. אנחנו עובדים על כל הנושא של ההתרעה הסלקטיבית כך שנוכל לצפור באזורים מסוימים ועל ידי זה אנחנו רוצים בעצם לחזק את החוסן של האנשים. זאת אומרת, רק אנשים שנמצאים באזור שיש נקודת נפילה, יקבלו את הצפירה. הם בעצם ייכנסו למיגון. כל שאר המדינה תהיה משוחררת ותוכל להמשיך בעבודה.

זה ה-125 מיליון שקלים.

כן.


אנחנו רוצים להגיע גם להתרעה בסלולר, כאשר מי שנמצא בטווח של אנטנות יקבל את ההתרעה לתוך מכשיר הסלולר שלו.

תודה רבה לכם. תודה. אנחנו מודים לכם ואנחנו מקווים שלא נצטרך אתכם.

פניות מספר 230 עד 233

הפנייה נועדה להעברת סך של כ-39 מיליוני שקלים למשרד האוצר, לרשות המסים, לנושאים שעיקרם: כמעט סך של 25 מיליון שקלים בתקציב הפניות ברשות המסים ובמשרד הראשי, יש תגבור של כ-7,5 מיליון שקלים להקמת היחידה למלחמה בפשיעה המאורגנת ברשות המסים, עוד 5 מיליון שקלים להסכמי שכר שנחתמו מול ועדי העובדים וההסתדרות, ובנוסף תגבור מטה החשב הכללי בסך של מיליון ושלושת-רבעי ועוד מיליון וחצי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה כדי ליישם את הרפורמה בחוק חובת המכרזים. כמובן יש שינויים.

מה זה חוק חובת המכרזים? למה מיועד הכסף?

מקימים מאגר של קבלנים, כך שמשרדי הממשלה, כאשר הם רוצים להתקשר עם קבלן, יהיה להם כבר מאגר של קבלנים שעברו את האישור בתהליך סינון מסוים והם יוכלו להתקשר אתם בתהליך שהוא יותר קצר מהתהליך הרגיל.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 230 עד 233 – אושרו

אני נמנעת. אני רוצה גם להגיש רביזיה.

את מבקשת רביזיה על ההחלטה.

כן. אני מבקשת רביזיה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה ואני גם אסביר למה. לפני כשבוע קיימנו כאן ישיבה בה השתתפו יושב-ראש ועדת הכספים, אני והנציגים של האוצר ושל מינהל הרכש. הגענו לפריצת דרך מאוד משמעותית בחוק הטקסטיל הביטחוני עם כוונות טובות של כל הצדדים. לצערי אתמול בפגישה נוספת באותו הרכב עם המשרדים, עם האוצר, עם מינהל הרכש ועם עמית בן-צור והעוזר שלי שייצג אותי, האוצר חזר בו מכל הדברים שסוכמו בישיבה עם גפני וחזר לנקודת האפס. לכן, עד שלא ייתנו לנו תשובות מספקות מה קרה שם, אני מבקשת לעכב את האישור ואני מגישה רביזיה.

בסדר. אנחנו נמתין עם האישור הזה. אני סבור שמה שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, אם זה אכן נכון, אני רואה את זה בחומרה רבה מכיוון שבישיבה בה ישבנו ראינו פריצת דרך אבל לצערי פתאום יש נסיגה. אני מקווה שזה לא נכון ואז תבטלי את הרביזיה שלך.

אני אעשה בירור נוסף היום. אם אכן זה לא נכון, אני אבטל את הרביזיה.

תודה. אני מתנצל בפניכם, אני פשוט שכחתי לשאול על מיגון הניוד. איפה זה עומד?

כרגע אנחנו נמצאים בתהליך של מיגון של 60 כלים. התקציב הראשון עומד על סך של 30 מיליון שקלים. זאת תמונת המצב. אנחנו עומדים בלוחות זמנים.

כמה כסף עומד לרשות מיגון הניוד?

30 מיליון שקלים שהגיעו.

של 2009. מה עם 2010?

אם נקבל כסף, נבצע.

זה לא בסדר. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לעמוד מול המערכות השונות. מי ממשרד האוצר יכול לענות על מיגון הניוד?

כרגע אין מקור תקציבי שאנחנו מודעים לו ושהוא אמור להגיע.

היה סיכום שמשרד האוצר יעמיד כסף לרשות העניין הזה?

היה סיכום לגבי 2009 בסכום של 30 מיליון שקלים.

אבל היה סיכום גם לגבי 2010. אני אדבר עם אודי ניסן. אנחנו לא יכולים לשחק בחיי האנשים. זה לא בסדר. אנחנו לא נסכים לעניין הזה. אני אדבר עם אודי ניסן אבל תאמר לו גם אתה את הדברים. אני לא מסכים לתהליך הזה. 2009, אחרי שכאן מנהלים קרבות אוויר, צריך להפעיל גם כוחות יבשה.

לפי מה שנמסר לנו על ידי יבואני הרכב, אני מבין שגם פיקוד העורף מסכים לאמירה הזאת, בעוד כחודש משתנה התקן של הרכבים וזה אומר שהשלדות שקיימות היום במלאי מחוץ לארץ לא יהיו מתאימות יותר לתקן החדש ומשום כך לא יוכלו להיות מיובאות ארצה, ומשום כך, אם לא מזרימים הזמנה בחודש הקרוב, זה אומר שיהיה עיכוב של חודשים ארוכים.

אני אדבר עם אודי ניסן. אני רואה את זה בחומרה. בקיצור, זה לא בסדר ואין ויכוח לגבי העניין הזה. אני אדבר אתו ואני מקווה שהעניין הזה יתקדם.


תודה רבה לכם.

פנייה מספר 189 – תחבורה

מדובר בתקציב מחקר שמקורו בקרן הבטיחות שליד משרד התחבורה שנועד לבצע מחקר של פרוייקט מצלמות אכיפה אלקטרונית אוטומטית, שזה פרוייקט שהממשלה החליטה עליו ב-2007. הכוונה היא להציב בשלב ראשון כ-60 מצלמות מהירות וכדי לבדוק את היעילות של ההצבה הזאת, צריך ללוות את זה במחקר.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 189 – אושרה פה אחד

פניות מספר 199-2004 –

הפנייה נועדה לתקצוב משרד התרבות והספורט ב-15.7 מיליון שקלים – 5.7 מיליון שקלים לתמיכה לפי קריטריונים בתרבות ושיפוץ מוסדות תרבות.

אני מצטער, יש כאן תקלה בעניין הזה. אני ביקשתי את מנהל האגף במשרד התרבות. אני מבקש שהוא יבוא. ההסבר שלך כבר ניתן בישיבה הקודמת.

רצית להפריד ואכן הפרדנו את הפנייה.

כן, בסדר. הפנייה הזאת, אני ביקשתי את מנהל מינהל התרבות. אין לי טענה. זה יחכה עוד ישיבה אחת. אני מבקש שהוא יבוא. אם אפשר, להזמין אותו לישיבה הבאה. יש כאן אי הבנה. אין לי טענה לאף אחד.

פניות מספר 205 ו-206 –

הפנייה נועדה להעברת שתי עובדות לרשות המסים. זאת העברה בין המשרדים ותיאום ביניהם.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 205 ו-206 – אושרו פה אחד

פניות מספר 208 ו-209 – משרד הפנים


אין רפרנט.

פניות מספר 210 ו-211 – משרד הפנים


אין רפרנט.

פנייה מספר 217 – תגמולים לנכים

הפנייה הזאת נועדה לתקצב את מימון התרופות לניצולי השואה.

זה הסיפור המפורסם?

זה חלק מהסיפור המפורסם. כן.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 217 – אושרה פה אחד

אישור הפנייה לא אומר שאנחנו משלימים עם כל העניין. אנחנו כנראה עוד נקיים על זה דיון.

פנייה מספר 222 – משרד התיירות

בשנת 2009, במסגרת סיכום תקציב 2009-2010, משרד התיירות קיבל כ-400 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לתקציב ההשקעות שלו לצורך פיתוח האכסון המלונאי. מסיבות שונות שהעיקרית שבהן היא העובדה שמינהלת ההשקעות עברה ממשרד התעשייה למשרד התיירות, לא יכולנו לנצל את הכסף בשנת 2009 ולכן עכשיו מתקצבים את זה מחדש, בשנת 2010.

אני אבקש לאשר את הפנייה הזאת, אבל אני מבקש רשימה. כלומר, לאן הולך הכסף.

בסדר גמור.

זה סכום מאוד גדול.

חלק נכבד מהכסף הולך לירושלים, לעידוד האכסון המלונאי בה.

אם אפשר להעביר לוועדה את הרשימה. אני לא אעכב את הפנייה.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 222 – אושרה פה אחד


כאמור, אנחנו מבקשים את הרשימה שתגיע לכאן בהקדם.

פניות מספר 224 ו-225 – תגמולים לנכים

הפנייה הזאת נועדה להעביר 2 מיליון שקלים מסל השירותים לניצולי שואה למשרד לענייני גמלאים לצורך תוכנית והדרת פני זקן כאשר מדובר במתנדבים בקרב ניצולי שואה, תוכנית שמופעלת במשרד לענייני גמלאים.

מאיפה מורידים את זה?

המקור התקציבי לזה הוא 200 מיליון שקלים שהוקצו לסל השירותים לניצולי שואה. ה-200 מיליון שקלים האלה מוקצים על ידי ועדה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, מר נחום איצקוביץ, והוחלט להקצות 2 מיליון שקלים לטובת הפרוייקט של המשרד לענייני גמלאים.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 224 ו-225 – אושרו פה אחד

פנייה מספר 228 – רשות האוכלוסין

הפנייה נועדה לתקצב את לשכות האוכלוסין בתקנים לפרוייקט ההרכשה הביומטרית שעתיד לחול בעוד כמה חודשים.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 228 – אושרה פה אחד

פנייה מספר 239 – משרד הבריאות


אין רפרנט.

יש שינויים שיצאו עכשיו ממש מהתנור.

נכון. אני לא רוצה לעכב. מה שלא צריך לעכב, אני לא רוצה לעכב.

פניות מספר 200 ו-201 – שיקום בתי עלמין

הפנייה נועדה להעברת 750 מיליון שקלים לשיקום בתי עלמין עתיקים כגון בית העלמין בצפת, לפי בקשת המשרד.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 200 ו-201 – אושרו פה אחד

מה עם הבקשה של ראש הממשלה? מישהו מסביר אותה?

פנייה מספר 195.

אני אסביר אותה. מינהלת השירות האזרחי לאומי.

פנייה מספר 195.

מינהלת השירות האזרחי אמנם יושבת בסעיף 04 של ראש הממשלה אבל היא בעצם משויכת לחשבות של משרד המדע וזאת בעקבות העברת מינהלת השירות האזרחי תחת אחריותו של השר דניאל הרשקוביץ. הפנייה הזאת נועדה לבצע שני דברים: ראשית, לתת להם תוספת סטודנט שיעשה שם עבודות מינהל, ושנית, להעביר שלושה תקנים ממשרד ראש הממשלה למינהלת. התקנים האלה כבר היום עובדים במינהלת והם תמיד עבדו במינהלת אלא שהם היו בתוך משרד ראש הממשלה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פנייה מספר 195 – אושרה פה אחד

אנחנו חוזרים לפניות של משרד הפנים. עמוד 10 בחוברת.

מדובר בכסף שמועבר לטובת מועצות אזוריות על מנת לשפות אותן על הוצאות שיש להן כתוצאה מכך שזאת מועצה אזורית שקולטת תלמידים מבחוץ.

אפשר לקבל רשימה?

אלה כל המועצות או מועצות מסוימות?

אני יכול להעביר את הרשימה.

חברי הכנסת מבקשים את הרשימות של קריות החינוך.

הרשימה של המועצות האזוריות.

כן.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 208 ו-209 – אושרו

אחד נמנע.

רביזיה.

חבר הכנסת ציון פיניאן מגיש רביזיה. אנחנו מבקשים לקבל את הרשימות.

פניות מספר 210 ו-211 – משרד הפנים

שינויים פנימיים.

מורידים ממענקים שמיועדים לרשויות ומעבירים להדרכה?

לא.

אנחנו מדברים על 210 ועל 211.

יש כאן העברה של כסף לטובת הנושא של הוועדה לחיוב אישי. אנחנו מעבירים כסף לסעיף הזה של הוועדה לחיוב אישי.

אלה ראשי הערים?

מדובר בהעסקת רואי חשבון?

העסקת רואי חשבון.

לשם מה העסקת רואי חשבון?

יש ועדה לחיוב אישי. אנחנו בודקים נושאי משרה. יש ועדה שבעצם בודקת את הנושא של חיוב אישי ברשויות.

הבנתי. אני לא מאשר את זה עכשיו. אני רוצה לבחון את הנושא של החיוב האישי. אני לא מאשר את זה. אנחנו נדון על זה בישיבה הבאה. אני רוצה לבדוק את כל העניין של החיוב האישי. יכול להיות שצריך להחיל את זה גם על השרים. מה זה חיוב אישי על ראשי רשויות? אני אביא את זה לישיבה הבאה.

אם אפשר לקבל רשימה שמראה איזה ראש עיר חויב בחיוב אישי.

יש כאלה.

מה התפקיד שלך?

ממונה תקצוב במשרד הפנים.

יש כאלה שחויבו בחיוב אישי?

ומי שילם.

מעט מאוד.

אני אספק גם את הנתונים האלה.

אני יכול להביא את זה להצבעה, להצביע נגד ולהפיל את זה, אבל אני לא רוצה לעשות את זה. אנחנו רוצים לקבל את הנתונים. אני גם רוצה לבדוק את העניין.

תעביר אלינו את הנתונים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00