PAGE
11
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.5.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ח סיוון התש"ע (31 במאי 2010), שעה 11:00

הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור העסקת ילד או נער בשעות לימודים), התשס"ט-2009, של חברי הכנסת אלכס מילר, זבולון אורלב, דניאל בן-סימון, דני דנון, רונית תירוש, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס, אריה אלדד, יוחנן פלסנר (פ/1590)

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר – מ"מ היו"ר

רונית תירוש

ד"ר חגית מאיר, מפקחת מתאמת במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עו"ד לירן שפיגל, לשכה משפטית, משרד החינוך

יוסי אפשטיין, לשכה משפטית, משרד החינוך

יעקב פרידברג, משרד המשפטים

עו"ד דבורה אליעזר, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

נורית בירגר, הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת

מאיר דוד, מרכז אכיפת חוקי עבודה במחוז ירושלים, משרד התמ"ת

נחמן בוגוסבלסקי, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נופר סלמן, מועצת התלמידים והנוער הארצית

עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף, המועצה לשלום הילד

יעל אל נתן, הנוער העובד והלומד

מרב ישראלי

יהודית גידלי

הדס צנוירט

הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור העסקת ילד או נער בשעות לימודים), התשס"ט-2009, של חברי הכנסת אלכס מילר, זבולון אורלב, דניאל בן-סימון, דני דנון, רונית תירוש, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס, אריה אלדד, יוחנן פלסנר (פ/1590)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הכנת הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור העסקת ילד או נער בשעת לימודים) לקריאה ראשונה. הצעת החוק היא יוזמה של חמישה חברי כנסת, שהיו ושהינם חברי ועדת החינוך, בראשם אלכס מילר, זבולון אורלב, דניאל בן-סימון, דני דנון ורונית תירוש, שהם יוזמי החוק. חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק הם ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, דוד רותם, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס, אריה אלדד, יוחנן פלסנר.


ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק, וחבר הכנסת המציע אמר: "אני מודה לממשלה על תמיכתה. לפי הסיכומים שלי עם המשרדים הרלוונטיים, במשך שלושה חודשים נעשה תיאום בין כל המשרדים והכנסת. אני מקווה מאוד שהצעת החוק תעבור בהקדם האפשרי", וכך אמנם – לא היתה תשובת ממשלה, אגב, להצעת החוק.


עברו שלושה חודשים, כיוון שהצעת החוק עלתה ב-16 בדצמבר 2009, אנחנו היום ב-31 במאי 2010, אז עברו חמישה חודשים וחצי, כך שחבר הכנסת אלכס מילר מבחינת הזמן עמד בהסכם, ואני מבין גם שנעשה תיאום עם משרדי הממשלה.


רשות הדיבור בראש ובראשונה לראשון מיוזמי החוק, חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, ראשית, שמחתי לשמוע על כך שהמשרדים הרלוונטיים לחוק, משרד החינוך ומשרד התמ"ת, הגיעו להסכמות. זו בעצם היתה המחלוקת היחידה בחוק, כאשר שר החינוך, שאני שוחחתי לפני שהעליתי את החוק לוועדת השרים לחקיקה, הוא בעיקרון תמך ברעיון. כאשר ניהלנו ישיבה, שהיו נציגים גם של התמ"ת וגם של משרד החינוך, ראינו שיש איזה כפל בהוראות ובחקיקה בין שני המשרדים – גם משרד החינוך וגם משרד החינוך דיברו על נושא התעסוקה, ואז החלטנו, שהמשרדים יקיימו ביניהם ישיבה, ויגיעו להסכמה, איך בסופו של דבר החוק משיג את המטרה, והמטרה היא למנוע נשירה מבתי הספר בכיתות י"א י"ב; כאשר חוק חינוך חובה חוקק, ואנחנו חייבנו במקומות מסוימים, לפי הפילוט שמוביל משרד החינוך, לפי החוק, לפי הפריסה, שילדי ישראל יהיו במסגרת חינוכית עד כיתה י"ב, ומשרד החינוך מחויב באותם מקומות למצוא להם את האלטרנטיבות לנושא החינוך בתוך אותן ערים. ראינו כך גם שנושא התעסוקה חייב להיות בחוק, כמו שהיה נהוג לפני שחוק חינוך חובה עד כיתה י"ב חוקק, אז דובר על כיתה י' – עד כיתה י' היה איסור העסקת נוער בשעות הלימודים. אנחנו מרחיבים את זה בגלל חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב, רק שילדי ישראל, לא יהיה בפניהם איזשהו פיתוי לצאת מהמסגרת החינוכית למען העבודה, למען הפרנסה, וכל אותם אלה שהיו פותחים עד היום את הדלתות כדי לפתות את אותם צעירים לצאת מהמסגרת הלימודית כדי לצאת לעבודה יידעו שהנושא הזה חוקק ויש ענישה, ושאותם צעירים יהיו בבתי ספר ולא יהיו במסגרת העבודה, וכך יוכלו להשלים את לימודיהם עד כיתה י"ב, ולקבל את מלוא החינוך, ולאחר מכן, כמובן, כל אחד ובחירתו.


חשוב לציין, שכוונתי לא להרחיב את זה, כמובן, לאותן שעות שהתלמידים לא נמצאים במסגרת הלימודים, וכמובן שזה לא אמור לגעת בכל נושא התעסוקה, שקשורה לעניין הלימודים או לעניין החינוך, שבעצם התעסוקה זה מטרה חינוכית של המסגרת שנמצאים בהם התלמידים.


קיבלתי את הנוסח שהמשרדים תיאמו. מבחינתי, הוא מקובל. אנחנו צריכים רק לעשות את התיאומים, ואני רק רציתי לשאול את משרד החינוך ותמ"ת, הכפל של העניין הזה עדיין קיים. אנחנו צריכים להסדיר את העניין, שלא יהיה מצב אבסורדי, שיש מצד אחד חוק שחוקק, ומצד שני, יש שני משרדים שמדברים על אותו נושא, ואם אנחנו משנים, הרי אנחנו מדברים עכשיו על נושא התעסוקה, וזה, אגב, בחוק חינוך חובה מופיע בדיוק אותו סעיף, אז איפשהו צריך לעשות שם סדר, שלא תהיה כפילות של התקנות וחקיקה.

בסדר. בבוא תורם הם יתייחסו, אני מקווה, להערה שלך.

אני נעניתי ברצון ליוזמה של אלכס מילר להיות מיוזמי החוק, כיוון שסוגיית היכולת של תלמידים ללמוד, ושלא תהיה מופרעת על ידי דברים צדדיים, היא מהנושאים החשובים ביותר; אנחנו עוסקים בהרבה מאוד נושאים חשובים, אבל משך הלימודים והיכולת של תלמיד לא להיות מופרע בדברים צדדיים הוא חשוב מאין כמוהו. לצערנו, בגלל נסיבות כלכליות, בגלל נסיבות סוציאליות לפעמים נערים נדרשים על ידי גורמים כאלה ואחרים, כולל משפחותיהם, לא ללמוד, אלא ללכת ולשאת בעול פרנסת המשפחה, וזה חמור.


הצעת החוק הזו נועדה להגן על תלמידים, להגן על הזכות שלהם ללמוד מבלי שלאיזשהו גורם תהיה סמכות להפריע להם, והענישה פה היא על המעסיק. אנחנו חושבים שהואיל וחוק לימוד חובה מטיל את החובה על ההורים – מי שנושא באחריות בחוק חינוך חובה אלה ההורים - הרי שפה אנחנו סותמים פרצה דרך המעסיק, שגם מעסיק, יהיה אסור לו להעסיק אדם, תלמיד בשעת הלימודים. נצטרך גם פה להגיע להבהרות, מה הכוונה "בשעות הלימודים". אני כבר אומר לאנשי משרד החינוך – מה זה "בשעות הלימודים"? האם שעת תל"ן, שהוספה בסוף יום הלימודים היא שעת לימודים? האם זה שעת המערכת? הדברים האלה צריכים הבהרות; האם כשהכיתה יוצאת לטיול והוא לא יוצא, וביום הזה מעסיקים אותו, אז עברו על החוק? לא עברו על החוק? האם כשהלכו להצגה במסגרת סל תרבות זה כן לימודים? לא לימודים? יש כאו שאלות שצריכים להבהיר אותן, ואני בעד האחידות. אני כבר שאלתי את היועצת המשפטית, אם יש הגדרה בחוק, מה זה נקרא "שעות לימודים"? אני מתכוון, אגב, שנשלים את החוק לקריאה ראשונה, ויכול להיות שכבר חלק מהשאלות נצטרך לברר אותן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני כבר נותן שיעורי בית. הסוגייה הזו של "שעות הלימודים" מחייבת הבהרה יותר ברורה, יותר מדויקת, ולא להשאיר את זה לכל מיני פרשנויות אחרות; זה מסגרת ההגנה של זכותו של התלמיד.

צריך לזכור שמדינת ישראל בהשוואות בין לאומיות, כידוע, אנחנו מפגרים בהרבה מאוד פרמטרים מול מדינות ה-OECD. בדבר אחד אנחנו בשיא העולמי, וזה בשיעורי הלמידה, כלומר אחוזי נשירה יחסית מאוד נמוכים בהשוואה לכל העולם, ועל כך בהחלט מגיע שבחים למערכת החינוך. כשאני אומר "מערכת החינוך", אני תמיד מתכוון גם למערכת בתי הספר התעשייתיים של התמ"ת. רק מבחינת נוחיות הלשון אני אומר "מערכת החינוך" ולא "משרד החינוך", וזה בהחלט שבח גדול מאוד למערכת והמורים בראש ובראשונה, שיודעים להשאיר את התלמידים, למרות שיש בעיות של נשירה סמויה, שהתלמיד עולה מכיתה לכיתה למרות שהוא לא לומד וכדומה, אבל אחרי כל הבעיות עדיין אנחנו בשיא העולמי, והחוק הזה הוא חוק חשוב, שאולי מגדיל בעוד כמה תלמידים, עשרות תלמידים, מאות תלמידים, אלפי תלמידים את היכולת שלהם ללמוד מבלי שתהיה להם הפרעה של נדרשים לתעסוקה או גם בגלל הצורך העצמי; אנחנו קיימנו דיון לפני שנה או שנתיים על כך שתלמידים לצורך הימורים, לצורך סמים, לצורך אלכוהול, לצורך כל מיני ביצוע התנהגות עבריינית מחפשים כספים, ואז הם הולכים לעבוד בזמן לימודים, אז בהחלט גם החוק הזה יכול להועיל.


אני מציע, חבר הכנסת מילר, שניגש ישר להקראה.

אני אשמח. גם ב-11:45 אצטרך לעזוב.

אני מבטיח לך שאצביע בעד החוק פה אחד. אבל איני רוצה לקצר את זמן הדיון, שנקבע לפחות לשעה – אפילו אישרתי שעה וחצי לדיון; לא ידעתי שהוא יהיה כל כך קצר, אבל אני לא מתחייב לקיים אותו שעה וחצי, אלא להיות ענייני. ואמרת שהנוסח של הממשלה מקובל עליך, עכשיו נראה אם הוא מקובל גם עליי. בבקשה.

הנוסח המקורי היה תיקון לחוק לימוד חובה, שאחר כך ניתפס אליו לגבי הצורך אולי למחוק אותו או לתקן אותו – תכף נראה במקביל לתיקון שמציעה הממשלה, שהוא תיקון בחוק עבודת נוער.

הצעת התיקון הזאת היא של תמ"ת, שמתואמת עם החינוך?

כן, זה מה שנאמר לי.

התיקון בעצם נכנס לחוק עבודת נוער, ששם מרוכזות כל ההוראות לגבי מתי מותר להעביד ילדים ונערים. ההצעה שהועברה אלינו – אני לא מקריאה את ההצעה המקורית אלא את ההצעה שהוצעה על ידי הממשלה – "בחוק עבודת נוער בסעיף 2", שזה הסעיף שעוסק בגיל עבודה לילד, "בסעיף קטן (ב)" – קודם כל ברישה יש שם תיקון טכני של קיצור של לימוד חובה, ואז הסעיף המהותי הוא הוספה של סעיף ב1- -

חשוב לומר שבסעיף 2א נאמר: "לא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנים".

על זה אחר כך יש סייגים- -

אבל ככלל לא מעסיקים. ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה, לפי חוק לימוד חובה וכו', לא יועבד אלא אם נתקיימו בו אחד מאלה.

זה כיתה י'.

הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות. 2, שהפך להיות 3: ניתנה לילד הוראה לפי סעיף 5ב1(1) לחוק לימוד חובה, זה פטור מלימוד חובה, שנותן שר החינוך, והסעיף השלישי זה: "מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לו" – קפץ כיתה, במילים אחרות.


כתוב: שר העבודה רשאי להתיר העבדת ילד שמלאו לו 14 שנה, וניתן לגביו פטור לגבי סעיף 5 בחוק לימוד חובה; היתר על פי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד.

חריג ל-15.

רק רציתי לומר שהרישה פה, "ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה", לכאורה מילולית נכנסים פה גם ילדים שהחלנו עליהם את לימוד חובה ב-י"א, י"ב, למרות שהסעיף המקורי לא חל עליהם. זה יוצר איזושהי שאלה, שעכשיו אנחנו נותנים לה תשובה מפורשת.


ההצעה היא להוסיף לסעיף 2, אחרי הסעיף שהקראת כרגע, סעיף ב1 שאומר: "צעיר", שזה גיל 16 יד 18, זו ההגדרה בחוק עבודת נוער – בין ב ל-ג יהיה סעיף חדש – "צעיר", שההגדרה בחוק עבודת נוער היא גיל 16 עד 18, אני אקרא את זה: "צעיר" פירושו מי שמלאו לו 16, אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה; "צעיר שחל עליו לימוד חובה לא יועבד בשעות הלימודים אלא בהתקיים האמור בפסקאות (1)-(4)" שהוזכרו קודם לכן, "שבסעיף קטן (ב) בשינויים המחויבים".

מה בין 15 ל-16?

אי אפשר ללכת לפי הגיל.

ב הקיים יחול על 15, 16, שאסור להעביד אותו בכלל אלא בתנאים האלה. עכשיו אנחנו קובעים קטגוריה חדשה, שהיא מ-16 עד 18, שאותו אפשר להעביד – לא בשעות הלימודים, אלא אם כן- -

רק איפה שחוק חינוך חובה חל.

נכון.

יש מקומות שאין חוק חינוך חובה עדיין – לא נכנס שם, אז זה לא יחול.

מה זאת אומרת?

זה רק 10 אחוז, כי אי אפשר לחייב במשהו שהמדינה עדיין לא- -

אז זה כרגע עד י'.

י' פלוס ה-10 אחוז.


רציתי רק לחזור, זה משהו שעוד לא נתנו לי תשובה עליו – שאלתי אתמול את משרדי הממשלה – אני מבינה שלתמ"ת יש עמדה, אבל עוד לא שמעתי את עמדת משרד החינוך – הסעיף שמקורי שתיקנו בהצעת החוק בחוק לימוד חובה זה סעיף 4ג. הוא סעיף מאוד ארכאי, והוא אומר כך: "נותן עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, אשר טרם סיים את החינוך היסודי, חייב לשחרר את הילד או את הנער מעבודה בלי לנכות משכרו בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכול כפי שייקבע בתקנות", ויש גם עבירה פלילית מיוחדת לעניין הזה.


לפי חוק עבודת נוער, למעשה היום ניתן להעביד ילדים, שהם מתחת לגיל 15, רק בפרסומות וצילומים ודברים מהסוג הזה, כלומר הסעיף הזה, אני משערת שכבר לא עובדים לפיו בכלל.

מבחינת הילדים שמועבדים בפרסומות או בהופעה ציבורית, יש תקנות, והתקנות - -

זה מה שאני אומרת, שלמעשה כל ההסדר היום הוא לפי עבודת נוער, והסעיף הזה למעשה התייתר – כך אני מבינה את זה.


יש לי רק עוד שאלה אחת. בסעיף 5 הסייג הזה של איסור עבודה בשעות הלימודים הוא בחקיקה ראשית. לעומת זאת, לפי חוק עבודת נוער, הסייג הוא בתקנות. זה אומר שלשר לכאורה יש אפשרות לתקן את זה, אם אנחנו מבטלים את סעיף 5. לכן יכול להיות שמה שצריך לעשות, זה לבטל את סעיף 5 – 4, סליחה, 4ג לחוק לימוד חובה. למעשה, היום אני מבינה שלא עובדים לפיו - עובדים לפי חוק עבודת נוער רק לגבי הסייג המסוים הזה של פרסומת וצילומים – רק השאלה שלי, האם הסייג הזה של עבודה בשעות הלימודים, אם אנחנו מוחקים את הסעיף, יכול להיות שצריך להעביר אותו לרמת החקיקה הראשית בחוק עבודת נוער.

הוא מופיע בחוק פקודת הנוער. ואז יש סייגים, כל הסייגים שמופיעים אחר כך- -

זה לא נכלל, עד כמה שאני מכירה את החוק. אם את יכולה להראות לי בחוק עבודת נוער, בחוק עצמו, מקום שכתוב שהילד לא יועבד בשעות הלימודים – לזה אני מתייחסת, בשעות הלימודים. זאת השאלה שלי, למשרדים.

אני לא בטוח שצריך לבטל את סעיף 4, אני רק רוצה להעיר שגם חוק החניכות וגם חוק עבודת נוער כן מתייחסים לסעיף 4 ומוסיפים עליו. הם לא באים לשנות אותו. לקראת הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נבחן, האם נדרש לבטל או לתקן.

אבל היום הרי אסור לו לעבוד, לילד, בסייג מאוד מצומצם, לכן הסעיף הזה לכאורה פותח- -

יכול להיות שאם אנחנו מתייחסים לסוגייה שהעלה חבר הכנסת אורלב לעניין שעות הלימוד, אז אם מדברים על זה, למשל, שנער או צעיר, לפי החוק, עובד אחרי שעות הלימודים, זה אומר שהמעסיק שלו בכל מקרה לא יכול להעביד אותו בשעות הלימודים, ויכול להיות שבגלל זה סעיף 4 כן נשאר רלוונטי.

לכן אני אומרת – לדעתי, הסעיף הוא ארכאי, וגם אין התאמה בין העבירות הפליליות. אם אנחנו כבר עושים רפורמה קטנה בעניין הזה, בואו נעשה אותה עד הסוף. אם חסרה הוראה – נרכז את כל ההוראות. הרי מה אתם רציתם? לרכז את כל ההוראות בחוק עבודת נוער. בואו נעשה את זה כבר עד הסוף.

אנחנו נבדוק את זה.

ואז גם את העבירה הפלילית צריך להתאים. יכול להיות שאת העניין הזה צריך להעלות לרמת החקיקה הראשית.

אנחנו נכניס את זה לדברי הסבר לקריאה שנייה ושלישית. עוד הערות?

רק להבהיר את עמדת התמ"ת, 4ג, מדובר בסעיף מ-1949, בעוד שחוק עבודת הנוער נחקק ב-1953, כך שעמדתנו הראשונית היא שככל הנראה, הסעיף הזה, כנראה, ניתן יהיה למחקו. כמובן, אנחנו - בכפוף לעמדת משרד החינוך ובבחינה שבאמת, אנחנו לא פוגעים בנערים עובדים, אם אנחנו נבטל את הסעיף הזה.

תודה. עוד הערות? בבקשה.

אני חושבת שכל תיקון בחוק עבודת הנוער צריך לעבור בוועדת העבודה. זה תיקון שמתייחס לחוק שקשור לעולם העבודה של בני הנוער, שלוועדה הזאת מוזמנים מומחים- -

כשחוק מתחיל בוועדה מסוימת – כבר קרה לנו פה - למרות שהוא עובר לחוק אחר, שהוא בסמכות ועדה אחרת, כל עוד הוא הועבר על ידי המליאה לוועדה הזאת, הוא יידון בוועדה הזאת. זה קרה לנו, למשל, בחוק נפגעי פעולות איבה.

אבל הוא התחיל לדון בחוק חינוך חובה, ועל כן זאת באמת היתה הוועדה הרלוונטית. יש פה שינוי של הדיון בחוק.

אני אסביר לך איך המערכת הזאת עובדת. מליאת הכנסת אישרה חוק, ובמליאת הכנסת לא טען אף אחד עם בקשה להעביר חוק לוועדת העבודה והרווחה. ועדת העבודה והרווחה לא הגישה בקשה למשוך את החוק לדיון בוועדה שלה. אם גברתי באה לדבר כאן אתנו על נושא ניהול החקיקה בכנסת, אני אשמח לשמוע ממך את ההערות, אבל אם יש לך הערות ספציפיות לחוק מהגוף שאת מייצגת, אז אני גם אשמח לשמוע מעבר להתייחסות שלך לעבודת הכנסת ואיפה אנחנו דנים על מה, וועדת החינוך פתוחה לכל חבר כנסת שהיה מעוניין להגיע לכאן ולהביע את עמדתו כלפי נושא כזה או אחר. אנחנו לא רשות מבצעת, אנחנו רשות מחוקקת, ואנחנו אוטונומיים מבחינת החלטות שלנו.

זה בסמכות ועדת החינוך, בקיצור.

כשדנו על חוק החינוך, זה היה בסמכות ועדת החינוך. עכשיו יש פה שינוי שמתרחש עכשיו.

שוב - החוק, הנושא שלו- -

הוא עבודת נוער.

כן, אבל עובדה שיש לו הוראה מקבילה גם בחוק לימוד חובה, שהוא בסמכות ועדת החינוך.

יש הערות חוץ מהערות לניהול הכנסת?

אנחנו מברכים, כמובן, על התיקון, כל דבר שיעזור לממש את תיקון מס' 29 לחוק לימוד חובה הוא ודאי מבורך.

אחת, במידה שבאמת סעיף 4ג בחוק לימוד חובה נשאר, אולי כדאי להוסיף ולדייק בו, שבאמת מדובר בילדים בגיל לימוד חובה, שקיבלו היתר לפי- -

זה לקראת שנייה-שלישית נראה.

הערה שנייה, בהמשך לאותו קו ולאותו רציונל, שעומד בבסיס הצעת החוק, לאפשר לאותם ילדים ללמוד, אולי כדאי לקיים איזושהי חשיבה מחודשת לגבי אותם צעירים בחוק עבודת נוער, כלומר לגבי אותן מגבלות שקיימות עליהם היום, ואולי יש מקום לשנות אותן בהתאם למצב החדש שנוצר, שאותם נערים בעצם מחיובים ללמוד, ולא יכולים לעבוד בשעות הלימודים.

לא הבנתי את ההערה השנייה שלך.

ישנן מגבלות היום בחוק עבודת נוער לגבי משך הזמן שבו הם יכולים לעבוד, לגבי עד איזו שעה מותר להם לעבוד.

לא. אנחנו לא עושים רביזיה בחוק עבודת הנוער.

זאת הפניה למשרד התמ"ת –

אם יש לך הערה קונקרטית שקשורה ישירות לחוק, שבא להבטיח הגנה על תלמיד, שיוכל ללמוד, אני מוכן לשמוע, כי זה הנושא שלנו. אבל אם באותה הזדמנות שפרומקין מת ואוסישקין עלה לארץ רוצים לעשות עוד כל מיני דברים אחרים, זה לא הנושא שלנו, מה עוד שחוק עבודת נוער הוא באמת באחריות ועדת העבודה והרווחה ולא באחריות שלנו.

אנחנו למעשה עושים פה התאמה לתיקון שוועדת החינוך עשתה להרחבת לימוד חובה ל-י"א, י"ב. זה למעשה השלמה של זה, לכן זה בסמכותנו, לפי דעתי, באופן טבעי.

עוד הערות, משרד החינוך?


גלית מאגף התקציבים ממשרד האוצר שלחה לנו מייל ביום ראשון, 30 במאי, ונושאו: "עמדת משרד האוצר": "שירה גרינברג, רפרנטית חינוך באגף תקציבים מוסרת כי אין עלות תקציבית להצעת חוק 1590, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור העסקת ילד או נער בשעות לימודים), ולכן אין צורך בהשתתפותה בדיון, אנא אשרו לי קבלת המייל", ואנחנו מאשרים את ההודעה הזאת.


עסקתם בעניין של שעות הלימודים?

כן. לקריאה שנייה ושלישית משרד החינוך יבחן, האם לבטל את סעיף 4ג לחוק לימוד חובה, לתקן אותו- -

מה כתוב שם בקשר לשעת לימודים?

כתוב שם שנער שלא סיים חינוך יסודי, כתוב שהמעביד חייב לשחרר אותו מהעבודה בלי לנכות משכרו בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד- -

מה זה הימים והשעות? יום טיול זה יום – ההגדרה הזאת של ימי לימודים ושעות לימודים, מתוך הגנה על הילד, אני חושב שצריכים להיות מוגדרים- -

בכל בית ספר זה אחרת.

אני חושבת שנדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. בעיקרון, נראה לי שהכוונה לשעות הלימודים בבית הספר שבו הוא רשום, אותו תלמיד.

מה זה שעות הלימודים? האם זה כולל גם את סל תרבות? זה כולל גם את הטיול השנתי? וזה כולל גם את התל"ן? זה כולל רק את השעות שמשרד החינוך מימן? ומה עם השעות שהעירייה העבירה? אני לא יודע, אני שואל שאלות. "שעות הלימודים" הוא לא מושג מוחלט, ולכן אני חושב שאם רוצים להגן על הילד, צריך לקבוע, לעשות הגדרה- -

הייתי מבקשת דיון נוסף במשרד, כי על פניו אני יכולה לתת תשובה שטחית, שאותן שעות בעצם, שבהן לומדים, שהן חלק מהתוכנית – אתה אומר: טיול. טיול שנתי, תלמיד שאינו יוצא, חייב להיות משולב- -

יש לי שאלה. משרד החינוך, עיריית בית שמש עשו הסכם עם קרן קרב, ויש תוספת למערכת השעות. זה שעות הלימודים או לא?

אני רוצה לבחון את זה- -

לפי השקפתך.

לפי השקפתי, כל אותן שעות שבהן אם תלמיד אומר- -

נתתי לך דוגמה מעשית: עיריית בית שמש חתמה הסכם, וההורים והרשות והקרן ומשרד החינוך מממנים תוספת של שעתיים שבועיות לכל כיתה ללימודי יסוד בחינוך היסודי.

קרב זה לא לימודי יסוד.

העשרה, אני לא זוכר למה. זה נכלל בשעות שאת חושבת אותן שעות לימודים, לפי דעתך?

בדיוק שאלת נושא שהוא עכשיו בדיון במשרד- -

אני שואל את דעתך.

דעתי היא כזאת – כל אותן שעות שאם תלמיד אומר: אני לא רוצה את הפעילות, משלבים אותו בפעילות חינוכית אחרת בבית הספר, כמו טיול, הן, מבחינתי, שעות לימוד. כשכיתה יוצאת לטיול ותלמיד אומר: לא רוצה, זכותו לא לצאת, אבל הוא חייב להיות משולב בכיתה אחרת. לכן הן שעות לימוד לכל דבר ועניין.

וקרן קרב – הוא אומר: אני לא רוצה?

קרן קרב - בדיוק עכשיו יש דיונים במשרד לגבי מעמדה המשפטי, כי היא מעין תל"ן, ועוד זה לא ברור. לעומת כן, הרי יש פסיקה, הבג"ץ של ועד פורייה עילית, שאומר: תל"ן צריך לשלב את השעות כך שמי שלא רוצה לשלם ולא רוצה להשתתף, אפשר יהיה לפטור אותו מזה, כך שיש לנו הלכה פסוקה בנושא הזה.

המדיניות שלי היא לתת מושג רחב לשעות הלימוד, לא לצמצם אותו, כי צריך לראות את מכלול הפעילות של בית הספר. אם רוצים להגן על הילד, צריכים למצוא פה הגדרות, מה זה "שעות הלימודים".

לכן הייתי רוצה בכלל לשלב את זה בכלל בהגדרה של הדיון של קרב שמתקיים כעת במשרד ועוד דברים כדי לא ליצור הגדרות שונות לעניינים שונים.

כמה קרב יש בחטיבה עליונה?

אין.

אז יעשו- -

אביבית, רצית להעיר משהו.

כן, משרד החינוך צריך גם לתת את הדעת, מה קורה אם יש שעה חופשית, אם המורה לא מגיעה? מה קורה בתקופת המבחנים, בתקופת הבגרויות - האם זה נחשב שעות לימודים? לא נחשב שעות לימודים?

גמרנו לקרוא?

כן.

יש למישהו הערה? אין. אני מעלה את זה להצבעה. מי תומך בנוסח שהוקרא לקריאה ראשונה לתיקון חוק עבודת נוער – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר

אני קובע שהחוק אושר פה אחד בקריאה ראשונה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.