PAGE
22
ועדת החינוך

2.6.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 224

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ' סיוון התש"ע (2 ביוני 2010), שעה 08:30

חינוך סביבתי בישראל – לציון יום הסביבה הבינלאומי

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

שושנה כהן, מנהלת תחום מדעים במינהל, מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר אירית שדה, מפמ"ר מדעי הסביבה, משרד החינוך

יורם הורביץ, סמנכ"ל חינוך, המשרד להגנת הסביבה

אבינועם בן-יצחק, מנכ"ל, החברה להגנת הטבע

מוטי ליברמן, סמנכ"ל חינוך, החברה להגנת הטבע

חן פורטוגלי, מנהלת החינוך הסביבתי, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום, קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

ישי בלומנטל, רכז החינוך הסביבתי – ירושלים, החברה להגנת הטבע

יעל לב-רן לבנטל, מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה

אבי מוסן, מנהל המחלקה לחינוך בישראל, קק"ל

אליישיב פרנקל

איתן ברנשטיין

אבינועם חדמי

הדס ילינק, מנהלת תוכן – עמותת טבע עברי

דן לוינסון

ד"ר ליה אטינגר

איימי ליפמן אביזוהר

יובל וורגן, ממ"מ, הכנסת

יהודית גידלי

הדס צנוירט

חינוך סביבתי בישראל – לציון יום הסביבה הבינלאומי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום הכנסת מציינת את יום הסביבה בכנסת, ואנחנו נענינו ברצון לקיים דיון על חינוך סביבתי, על השתלבותה, תרומתה של מערכת החינוך לסוגיית הסביבה במדינת ישראל. כמו בנושאים אחרים, אני אומר גם פה: אני לא מהאו"ם. אני תמיד קורא לעצמי: ראש הכיפות הירוקות, אם אפשר לקרוא לזה כך. יש פה תלמידים מבתי ספר ממלכתיים דתיים, מדרור בירושלים, אז אני גם פעיל בשדולה הסביבתית בכנסת, ולכן גם נעניתי ברצון. אין ספק שלמשרד החינוך, למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהנחלת הערכים הסביבתיים בחברה. תמיד יש ויכוח, מה משפיע על מה – האם החברה על מערכת החינוך או מערכת החינוך על החברה. אני מאלה שסבורים, ששני הדברים נכונים, כלומר יש דברים שהחברה משפיעה על מערכת החינוך, ויש דברים שמערכת החינוך משפיעה על החברה.

בסוגייה הסביבתית אין ספק שיש מאבק בין הציבור לבין מערכת החינוך, כי לצערנו, הכוחות שפועלים בחברה, שהם כוחות על-פי אידיאולוגיה ליברלית, נותנים השפעה גדולה מאוד לפיתוח מואץ על חשבון החברה, מקנים מעמד והשפעה לבעלי הון, שהערך החשוב להם זה השורה האחרונה במאזן הכספי, כלומר הרווח הכספי, גם אם הרווח הכספי הוא על חשבון הסביבה, על חשבון העתיד, על חשבון שטחים פתוחים ועל חשבון עוד ערכים סביבתיים אחרים. לכן המאבק אינו פשוט, כלומר לא פועלים פה בוואקום, בשטח שאין בו כלום, ואם מערכת החינוך תצמיח משהו, יצמח; יש כאן מאבק מתמיד, שלדעתי, רק ילך ויחריף, מה עוד שמדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, כך שיש באמת דילמות, מאבקים ועימותים חריפים מאוד על ערכי הסביבה.

אחד הנושאים שבהם יש פער גדול מאוד בין מה שהממשלה החליטה לבין המציאות בשטח, בהיותי בקדנציה הקודמת יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, קיימתי כמה וכמה דיונים על החלטת הממשלה ממאי 2003 בדבר התוכית האסטרטגית לפיתוח בר קיימא בישראל, שהטילה משימות מאוד קונקרטיות על כל משרד ומשרד, ולצערנו, מהבדיקות שנערכו מתברר שיש פער גדול מאוד בין ההחלטות לבין הביצוע, אבל אני מאמין שלפחות מערכת החינוך מבינה את חשיבות הנושא, ועושה כמיטב יכולתה.

מי ממונה במשרד החינוך על סוגיית החינוך הסביבתי?

ד"ר עופר רימון הוא מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה.

החינוך הסביבתי הוא לא במזכירות הפדגוגית?

לא, במינהל, אבל זה לא מתוקף תפקידו כמינהל; זה תפקיד נוסף שהוטל עליו, לטפל בכל נושא הקיימות במערכת החינוך, ואני נציג המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו עושים את זה במשותף.

אנחנו נתחיל בסקירות של שני המשרדים. הואיל ויש לנו עכשיו שעה לדיון, אני מבקש לעשות הכול בתמציתיות, אגב – השעה לדיון, מפני שקיבלנו את ההודעה יחסית מאוד מאוחר, לכן קיצרנו נושאים אחרים, כדי שנוכל לדון. משרד החינוך פותח, בבקשה.

הוועדה היא בראשותו של ד"ר עופר רימון, שקיבלה את המנדט להטמיע את התוכנית של פיתוח בר קיימא במערכת החינוך יחד ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה. בישיבות גיבשו תוכנית לגבי הכשרת המורים, ואיך ייכנסו למערכת. בשנה הבאה אנחנו אמורים להגיע ל-200 בתי ספר יסודיים.

רק? כמה בתי ספר יסודיים יש?

יש יותר. תוך חמש שנים המטרה להגיע לכל בתי הספר היסודיים, פשוט המערכת מבחינת הכשרת צוותי בתי הספר, גם יש קושי להכשיר את כולם בבת אחת, וגם צריך ללמוד מהניסיון כדי לשפר- -

אני לא יודע אם את ותיקה, אבל אני ותיק בוועדה הזאת, ואני זוכר מדיונים קודמים שכל פעם מדברים אתנו על 200 בתי ספר, וכל הזמן 200 נשאר 200 בתי ספר?

קודם כל, נכון, אני חדשה בתפקיד, מ-1 בספטמבר השנה.

מי היה המפמ"ר הקודם?

ישראל ויסנשטרן, שהיה מפמ"ר מדעי הסביבה והחקלאות. הוא ישב במינהל לחינוך התיישבותי, והוא יצא לגמלאות.

את חדשה, אבל אני ותיק. כשאני שומע שהתוכנית היא 200 בתי ספר, זה מאוד מאכזב. נכנס עכשיו יובל וורגן, שהוא עוזר המחקר של הוועדה. לפי עבודה שלו, כרגע התוכנית קיימת ב-250 בתי ספר.

זה בתי ספר ירוקים, אז בואו נעשה הבחנה בין שני הדברים. יש הסמכה לבית ספר ירוק, שזו תוכנית שהתחילה לפני כמה שנים בשיתוף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, וזה הסמכה של בתי ספר, עוד לפני שהחליטו על תוכנית לימודים שתהיה מחייבת במסגרת בית הספר, לנהל אורח חיים מקיים. בתי ספר שהם בגוון ירוק ומנהלים פעולות ירוקות מקבלים הסמכה. זה 250, ומספרם הולך ועולה.

עד עכשיו לא היתה תוכנית לפיתוח בר קיימא- -

לפני כשנתיים התחילו למפות את תוכנית הלימודים בשכבות השונות, לראות היכן אפשר להכניס את הנושא של החינוך הסביבתי באופן הכי נכון ומתאים. את המיפוי עשו בשנתיים האחרונות, מכיתה א' ועד חטיבת הביניים, ולפני שנה התחילו עם התוכנית של שני השרים להטמיע את תוכנית הלימודים, להוסיף גם ידע, שבוגר כיתה ו', ובהמשך בוגר כיתה ט' – בסיום כל חטיבת גיל – יהיה לו ידע מסוים מעבר להתנהגות המקיימת.

תאמרי כמה משפטים על התוכנית.

התוכנית מתמקדת גם בנושא של ידע, גם בנושא של עמדות וגם בנושא של התנהגות, כאשר הרעיון הוא שבאמצעות הידע בשינוי עמדות נגיע להתנהגות מקיימת יותר, אם זה צמצום צריכת משאבים, אם זה שמירה על הסביבה ועלינו עצמנו.

למה 200 בתי ספר? בגלל מחסור במשאבים, מחסור במורים? למה צריכים תוכנית חמש שנתית בדבר שאם אנחנו מאבדים אותו, אי אפשר להחזיר אותו? בעברית התלמודית – דבר האבד? למה 200 בתי ספר? זה החלטת מנכ"ל? החלטת הוועדה?

בוועדה, כשבדקו את התקציבים שעומדים לפנינו, את בתי הספר שניתן לפנות אליהם, יחד עם אילוצים כמו הנושא של אופק חדש, עם ההגבלה של כמה בית ספר יכול בשנה אחת להשתלם בתוכניות שונות, כשאתה עושה את החיתוך של הכשרת צוות מורים, תקציבים והאילוצים של אופק חדש, תוך הרעיון שיהיה בכל זאת איזשהו פילוט, כי אנחנו לא רוצים לצאת לכל המערכת עם תוכנית שאנחנו עוד רוצים- -

זה בתי ספר יסודיים?

אנחנו מתחילים מהגנים – 100 גנים ו-200 בתי ספר.

בישראל יש בין 8,000 ל-10,000 גנים. אז אם מתחילים מ-100, תעשי חשבון, מתי נגיע אליהם.

הרעיון הוא שתוך חמש שנים נגיע לכולם.

מי שמתחיל ב-100 לא גומר עוד חמש שנים. כמה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ועל יסודיים יש, את יודעת?

כ-5,000.

מתחילים ב-200, אז את מבינה לבד שלא גומרים בחמש שנים.

תוסיף את ה-250 בתי ספר הירוקים כבר.

הירוקים עובדים כבר לפי התוכנית הזאת?

לא. הירוקים הם ירוקים- -

הבנתי את ההבחנה. יש בתי ספר ירוקים, שמתנהגים כבתי ספר ירוקים – השימוש במים, הבנייה וכו', ויש תוכנית חינוכית, שקוראים לה תוכנית בר קיימא. אלה שני דברם שונים. צריכים את שניהם.

אני רוצה לציין שנכנסתי לתפקידי ב-1 בפברואר כמפמ"רית; אני באה מהמשרד, הייתי מדריכה מחוזית, ארצית. באתי ממחזו ירושלים, עבדתי גם בפיקוח וגם בהדרכה. לנושא של חינוך לקיימות ופיתוח בר קיימא מטעם המינהל ולאחריות על ריכוז הנושא, אני קיבלתי את המינוי מעופר רק לפני כשבוע. הנושא קרוב ללבי, עסקתי בו שנים רבות בהדרכה של מורים, עוד לפני תוכניות, אנחנו שנתיים-שלוש עוסקים בנושאים האלה עם מורים של יסודיים וחטיבות הביניים.


אני רוצה לציין שני דברים בנוסף למה שאמרה אירית: קודם כל, מעבר לתוכניות, ושעשינו מיפוי במדעים, באופן טבעי הנושא הזה נכנס, השפעת האדם על הסביבה, נושא של סביבה בתוכניות הלימודים ביסודיים ובחטיבות הביניים, אבל כרגע מפותחת תוכנית שהיא רב תחומית. אנחנו רוצים שכלל המורים ועובדי ההוראה יעסקו בזה כחלק מחינוך ערכי, ולכן מפותחת תוכנית לבית הספר – לגנים ולבית הספר – על ידי האגף לתוכניות לימודים יחד עם אוניברסיטת תל-אביב ויחד עם בר-אילן, שזה מתווה בנושא של פיתוח בר קיימא לגנים ולבתי הספר היסודיים. היא אמורה להיות מוטמעת ב-100 גנים וב-200 בתי ספר.

המינהל מדע וטכנולוגיה עוסק בבתי ספר יסודיים?

גני ילדים, יסודיים וחטיבות ביניים.

כרגע יש גם עניין של תקציב, כי פה מדובר גם על הכשרה של הצוות החינוכי וגם נושאים נוספים שמטופלים בבתי הספר- -

על איזה תקציב שנתי מדובר?

סך הכול מעל 5 מיליון שקל, שזה כולל גם השתלמויות של מטמיעים וגם ההשתלמויות של הצוותים בבתי הספר. זה יהיה צוותים מלאים של בתי ספר – לא רק המורים למדעים; גם גיאוגרפיה, תנ"ך.

זה תוספת שעות במערכת? זה שימוש בשעות קיימות? תסבירי לי את זה.

זה שילוב במקצועות הקיימים.

מה יהיה השינוי? למשל, בשיעורי תנ"ך זה משתלב? בשיעורי מתמטיקה? תסבירי לי את זה.

גם בתנ"ך אפשר לעסוק במגוון הביולוגי ובחשיבות בעלי החיים - המדרש שהשר להגנת הסביבה נתן- -

הוא בוגר ישיבה תיכונית, זה לא חכמה...

אבל הנושא שדוד ראה את העכביש ואת הצרעה, ושאל: מה תפקידם ולמה הם חשובים? ולאחר מכן כשהעכביש יצר את הרשת שלו – הרעיון היה שמינים שקיימים היום, ואנחנו לא יודעים מה השימוש וכו', אולי באמת יש להם תפקיד חשוב במערכת, ואנחנו צריכים לשמור על כל אחד מהדברים. את זה אפשר גם דרך שיעורי תנ"ך, להעביר את המסר של לשמור על הסביבה, לשמור על האורגניזמים.

עד שמורה לתנ"ך אחד, שלמד כל כך הרבה שנים, ורכש לעצמו שיטות, ובחר בדידקטיקה מסוימת וכו', את תשני אותו כדי שהוא ילמד על העכביש והצרעה- -

אנחנו באים עם הרבה אופטימיות.

אני חייב להעמיד אתכם קצת מול קרקע המציאות, זה חלק מהתפקיד שלי... יש נטייה במערכת, שחושבים שאפשר לשנות הרגלים של מורים, ולשנות את החינוך שהם קיבלו יחסית בקלות. אולי אפשר לעשות את זה לגבי פרחי הוראה. גם כן, כלומר בתוך הדיסציפלינות שלומדים את המקצועות השונים, אם לא תשלבי את זה שם- -

זה אחד הדברים שביקשנו.

הרי מספר מורים לתנ"ך לומדים באוניברסיטאות, מספר מורים לתנ"ך לומדים במכללות האקדמיות להכשרת מורים. אם שם לא משתנות התוכנית, את תשקיעי כמה שתשקיעי, זה לא יעזור, כי הם למדו משהו אחר לגמרי. העכביש והצרעה לא נולדו גדולים; הם צמחו ברחם האם, וכפי שהניקו אותם, כך הם גדלו. זה בדיוק העניין – זה חלק מהקיימות, כיצד בדרך שבה את מגדלת ומשקיעה, אז תקבלי את התוצאה. את לא תחנכי את הצרעה לא לעקוץ, כי היא התחנכה לעקוץ. את עכשיו רוצה לומר למורה לתנ"ך, שיש לו תוכנית לימודים, והוא צריך להגיש לבגרות, ויש לו מבחני פיזה- -

אנחנו מתחילים מהגן והיסודי כדי לצמוח עם התוכנית מהטעמים שאתה מעלה פה ואנחנו גם פועלים לכיוון הכשרות המורים.

בתוך התוכנית שלכם יש גם הערכה, שתהיה צמודה? מישהו צריך להעריך את זה. אולי אתם הולכים בדרך לא נכונה?

ראמ"ה מעורבים בעניין.

אנחנו הקצינו כסף תחת התקציב של התוכנית למחקר של ראמ"ה, שילווה את כל התהליך.

אז רק תעקבו אחרי זה. אני מאוד מוטרד; אני בטוח שהכוונות טובות, אבל אני מאוד מוטרד, כי אני חושב שאני מכיר את פני המציאות, ולשנות הרגלים מתודיים ותוכניות לימודים ושיטות הוראה – אני יודע שזו הדרך הקלה, כי חוסכים שעות הוראה, אבל אני לא יכול לומר שאני לגמרי אופטימי. אגב, 105 מיליון שקל על 200 בתי ספר זה המון כסף.

לא. 5 מיליון.

זה כל המאמץ? על זה אני מקבל לדיון?

אדוני, אני רוצה לתת תמונה רחבה יותר. אירית דיברה על גזרה צרה של התוכנית המשותפת שלנו בתחום השתלמויות המורים, בתוכניות לפיתוח בר קיימא. זה מאוד חשוב, ואני כבר אתייחס לזה, אבל אני רוצה לציין כבר עכשיו שיש פעילות ענפה בגזרות רחבות ושונות, החל מהמטות של שני המשרדים, שמטמיעים את התוכנית המשותפת, שכוללת השתלמויות מורים, הכשרות מורים בסיסיות- -

אני רוצה לעזור לך. אנחנו מאוד לא מתרשמים מהפתיחה שלך. אנחנו אוהבים עובדות ונתונים, אז אני אדע אם מה שאתה אומר, יש לו כיסוי. הטענה שלי, שלא נעשה כלום.

המשרד להגנת הסביבה בשנה שעברה הקצה לנושא של חינוך סביבתי 5 מיליון שקל, והשנה הגדיל בלמעלה מפי ששה ל-32 מיליון שקל. מתקיימות פעילויות במשרד החינוך בשורה שלמה של נושאים. אחת מהן, שנציגות משרד החינוך ציינו, זה התוכנית להשתלמויות מורים, כאשר הייחוד שלה, שהיא מדברת על השתלמות של כלל מורי בית הספר; לפחות 80 אחוז ממורי בית הספר באותם מקומות שבהם נבחרו לקיים את ההשתלמות השתתפו באותה בהשתלמות, כך שבכל בית ספר יהיו 30 עד 40 מורים בהשתלמות, כפול 200 בתי ספר - אנחנו מדברים על מעל 5,000 מורים, שהחל מספטמבר יקבלו את ההשתלמויות האלה.

מה משך השתלמות כזו?

כ-40 שעות.


לגבי נושאים נוספים במשרד החינוך, אנחנו עובדים מול מינהל חברה ונוער כדי לקדם את הפעילות בתחומים שלהם. למשל, 25 אלף מדריכי תנועות הנוער יקבלו במהלך הקיץ השתלמות בנושא קיימות כדי שיטמיעו את הנושא הזה בתוך תוכניות העבודה של כל תנועות הנוער – אנחנו מדברים על מעל 15 תנועות נוער שמשתתפות בתוכנית.


בנוסף, אנחנו הולכים להכשרה הבסיסית, ואנחנו כרגע מגבשים יחד עם משרד החינוך פנייה למכללות להכשרת מורים וגננות, כדי שיהיה קורס חובה, שהמשרד להגנת הסביבה מתכוון לממן, לממן קורס חובה לכל סטודנט במכללות להכשרת- -

כל מה שאתה אומר לי זה בעתיד.

לא. הדבר היחיד שהוא עתידי ועוד לא סגור סופית זה אותה פנייה למכללות להכשרת מורים.

גם מדריכי תנועות הנוער עוד לא הוכשרו.

נכון. יש כבר העברה תקציבית שלנו למשרד- -

הכול נרשם. אתה צריך לבוא לפה עוד כמה חודשים, ואני אשאל אותך.

אשתדל כמיטב יכולתי. אני שמח על זה, ואני שמח שגם יש לנו תשובות.

אז במשרד החינוך דיברנו על המכללות להכשרת מורים, על ההכשרה הבסיסית, שם חייבים לעשות את השינוי, על תנועות הנוער, על מינהל חברה ונוער והפעילויות השונות של המינהל הזה. בנוסף, חייבים להבין שהשטח רוחש בפעילות רבה מאוד שבעזרתם הטובה של הארגונים הירוקים – החברה להגנת הטבע וגופים נוספים- -

דבר על הממשלה.

אני מציין את זה, כי המשרד להגנת הסביבה הקצה 3 מיליון שקל לתמיכה בעמותות האלה באופן ישיר ועוד תמיכות נוספות באמצעות מכרזים שבהם אנחנו קונים את השירותים האלה, שיינתנו על ידי התנועות, כך שפה אני מתקשה לתת לך את המספר. אבל מאות תוכניות רצות בבתי הספר בשטח. יהיה מי שיתווכח על זה, ויגיד: לא נכון שיהיה גם פעילות מלמעלה וגם איזה סופרמרקט של תוכניות מלמטה. אני אישית חושב שאין בזה פגם, ואני חושב שטוב מאוד שהחברה להגנת הטבע, למשל, עשתה פרויקט יפה במימון שלנו, והכשירה 200 כיתות באזור הרגיש שמסביב לכנרת. מימנו תוכנית ב-5 מיליון שקל באזור המשולש הדרומי, קלנסוואה, טייבה וטירה – זה התמקד בפסולת בניין, אבל כמובן שהתוכנית החינוכית היתה רחבה יותר. עסקנו בפסולת בניין פיזית, אבל ליווינו את זה בתוכנית חינוכית שעסקה בכל היבטי הקיימות.

אני לא מהאו"ם, אני ראש הכיפות הירוקות. תקבלו את הדברים שלי בתור אחד מהחבורה. זה טיפה בים. מערכת החינוך מוציאה כ-28 מיליארד שקלים. אז פה מדברים אתי על 3 מיליון ועל 5 מיליון – זה אחד.


שתיים, יש מיליון ו-800 אלף תלמידים. יש 10,000 גני ילדים וכ-5,000 כיתות, 5,000 בתי ספר, ומדברים אתי על מה יהיה. הכשרת מורים – כאילו עד היום כאלו לא נעשה דבר, מעכשיו גילינו את אמריקה – זה מה שמשתמע מדבריך.

לא. אני רוצה להוסיף. קודם כל, קודמתי בתפקיד, ד"ר חנה ויניק, התחילה להוביל מהלך בתחום מדעים בוודאי. אני רוצה להוסיף נתונים. היתה הכשרה במשך שנתיים במרכזים הארציים של מנהיגות מובילה. את הנתונים העברנו מראש ליובל, שהוא מרכז, ודיברנו על תוכניות נוספות עתידות, אבל כבר תוכניות נמצאות בתוך המערכת. אנחנו עובדים בכמה מישורים; יש לנו הכשרה של מורים ומדריכים מובילים, שבצורה של מניפה עובדים עם מורים בבתי הספר, ויש לנו השתלמויות במרכזי הפסגה, באזורים השונים, שעוסקים בהכשרת מורים לנושא של חינוך לקיימות ופיתוח בר קיימא.


בבית הספר היסודי הוכשרו – במחזור א' בתשס"ח בהיקף של 180 שעות – 30 מורים מובילים בבית הספר היסודי בהכשרה של מניפה כדי להכשיר מורים בבתי ספר ובמרכזי הפסגה. מחזור ב' בתשס"ט בהיקף של 180 שעות - עוד 25 מורים שעוסקים במרכזי הפסגה בהכשרת מורים. בנוסף, בחטיבות הביניים דרך המרכז הארצי במכון ויצמן הוכשרו מורים – בתשס"ח ובתשס"ט התקיים קורס למורים מובילים.

במהלך השנתיים האלה התקיימו גם קורסים למורים, ותוכניות נכנסו, כלומר לא מחכים רק ל-200 בתי ספר. אנחנו מדברים כרגע, 200 בתי ספר ו-100 גנים בהיבטים רב תחומיים, שכל הצוות החינוכי, אבל מורים והגופים הירוקים יודעים, כי הם עובדים גם עם בתי הספר – התוכניות, לפחות בתחום המדעים, פועלות בשנתיים והשלוש, ומורים הכניסו את זה לתוך תוכניות ההוראה, וזה נעשה. אנחנו מדברים כרגע על תוכנית בהיבט רב תחומי, שכל הצוות החינוכי בבית הספר עוסק בנושא הזה של פיתוח בר קיימא.

אני רוצה להשלים בבקשה. קודם כל, יש עכשיו העברה של 20 מיליון שקל מהמשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות לקידום תוכניות, שאמנם מקור הכספים זה היטל ההטמנה במסגרת חוק הניקיון – ההיטל שאנחנו גובים מהרשויות על נושא של הטמנת פסולת – אבל התוכנית החינוכית, שהרשויות נדרשות להכין, היא תוכנית בכלל הנושאים, כך שתיארתי לך גם את המסלול דרך המטות של המשרדים שמבצעות את השתלמויות המורים, אבל גם את הפעילות הרחבה מאוד של העמותות והפעילות העוד יותר רחבה של הרשויות המקומיות, כך שהדברים האלה קורים בשטח.


מילה על הדילמה שאתה מעלה – האם באמת יכול להתרחש שינוי מבלי שיש שעה ייעודית, או שהנושא הזה מוגדר באופן בולט, וזו היתה דילמה שהתלבטנו בה כבר מספר שנים- -

או, לדוגמה, עוד דבר, שאולי אתה לא מתמצא בו, כי אתה לא בא ממערכת החינוך, שיהיה איש מקצוע עם גמול או עם שעות, שזה תפקידו.

היה דיון גדול במערכת החינוך, היה לו היבט תקציבי, האם המערכת יכולה להקצות עוד שעות, והתשובה היתה שלילית, אבל היה גם שיקול אידיאולוגי; באו אנשי המקצוע, אנשים בקיאים, כולל הארגונים הירוקים, ואמרו שלא בטוח שנכון לצמצם את העיסוק בנושא לשעה בשבוע, שעתיים בשבוע, משום שצריך להכניס אותו כנושא רוחבי, בכל התחומים.

אין סתירה בין הדברים.

אפשר גם וגם, אבל השיטה שנבחרה, שנובעת, אני מניח, גם משיקולים תקציביים במשרד החינוך, אבל גם משיקולים אידיאולוגיים, להטמיע את זה במסגרת מכלול של מקצועות.


לגבי מורה מוביל או מורה מרכז, שיקבל תגמול על כך, אנחנו בהחלט רצינו; משרד החינוך מתקשה לעשות את זה, ונשמח לכל עזרה בנושא הזה.

תודה. נמצאים אתנו שני תלמידים, איתן ברנשטיין ואבינועם חדמי. אתם לומדים בבית ספר ממלכתי דתי דרור בבית הכרם. מה אתם רוצים לספר לנו על החינוך הסביבתי בבית הספר?

חברי ועדת החינוך של הכנסת, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, אורחים נכבדים, שלום רב, שמי אבינועם חדמי, ולצדי חברי איתן ברנשיין, תלמידי כיתה ו' בבית הספר הממלכתי דתי דרור בשכונת בית הכרם בירושלים.

במהלך השנה למדנו ופעלנו רבות בתחום איכות הסביבה בבית הספר. לאורך השנה למדנו שעה שבועית על מושג הקיימות, שתלנו גינה אקולוגית בחצר בית הספר, והקמנו פינת מחזור של ניירות, בקבוקים וסוללות.

אנו מבינים טוב יותר שאנו, בני האדם, מחויבים למצוא את האיזון הנכון בין החיים המודרניים לבין האחריות שלנו לשמור על כדור הארץ. אנו חייבים להשאיר לדורות הבאים עולם לא פחות טוב ממה שיש לנו עכשיו.

בעוד חודש אנחנו מסיימים את לימודינו בבית הספר היסודי. חבל לנו שלא בכל בתי הספר בארץ מתאפשרת לתלמידים שעה שבועית סדירה בתחום איכות הסביבה, כזו הרשומה במערכת השעות. אנו מקווים שמשרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, חברי הכנסת יכירו בחשיבות התחום לכלל תלמידי ישראל, ויאפשרו לכולם ללמוד באופן סדיר בנושא חשוב זה.

תודה. אבינועם, מה הדבר הכי חשוב שלמדת?

על כדור הארץ, שמזדהם לאט-לאט, ושצריך לשמור עליו כמה שיותר.

מה זה נקרא, לשמור על כדור הארץ?

למשל, למחזר.

למדתם על המחזור - יפה. איתן, מה אתה לוקח אתך מהלימודים האלה, חוץ מהמחזור?

להשאיר לדור הבא עולם טוב.

באופן מעשי, מה הפירוש?

למחזר, לשתול גינה.

להוסיף ירוק. הזכירו את לימודי התנ"ך. תגידו לי, איפה יש לנו בתנ"ך את החיוב לשמור על הסביבה? זה בפרשת בראשית, שיצאו מגן עדן, הצטווינו לעבדה ולשמרה. לפחות הארגונים הירוקים הדתיים, אפילו נדמה לי שהיה ארגון שקראו לו "לעבדה ולשמרה". זה הציווי שלנו. ספר בראשית, בפרשת בראשית, כבר עם בריאות העולם הקב"ה ידע שאנחנו חבלנים לפעמים, ולכן אמר: אני נותן לכם את כדור הארץ, תדאגו לעבוד אותה, זה הפיתוח – צריך לעבוד, אבל לשמרה; להסתדר בין שני הערכים הבסיסיים האלה.


מאיפה השעה השבועית הזו – על חשבון מה זה בא? מתמטיקה?

בבית ספר דרור הוחלט בתחילת השנה ביוזמתי וביוזמת המנהלת, גב' ציפי תומר, להשתלט על הנושא הזה בתוך קירות בית הספר, ולמעשה מושקעים משאבים מאוד גדולים, משאבים פרטיים – לבית הספר דרור יש גיוס כספים, איזשהו תל"ן, ובכספים האלה משתמשים.

זו שעת תל"ן?

כן.

מי שלא יודע מה זה תל"ן, זה תוכנית לימודים נוספת, שההורים משלמים עבורה.

לבית הספר זה עולה עשרות אלפי שקלים לאורך השנה. אילו בתי ספר יכולים לממן דבר כזה שנה אחר שנה?

השעה השבועית זה כיתה ו' בלבד, נכון?

אם מדובר על כיתה ו', אז מדובר על 100-200 שקל בשבוע. אבל אם מדובר על עשר כיתות שיש בבית הספר, מדובר על אלפי שקלים בשבוע. אנחנו נעזרים בחברה להגנת הטבע, שיש לה תוכנית הלימודים, ובית הספר לא יכול לעשות את זה לבד.

שעה שבועית בכיתה לאורך שנה עולה כ-6,000 שקל, ואם מדובר על עשר כיתות, רק השעה השבועית לעשר כיתות זה 60 אלף שקל בשנה. זה חצי משרה של מורה.

לגבי ההכשרה, יש לי די הרבה ניסיון גם בתור מורה וגם בתור רכז איכות סביבה במספר בתי ספר בהם עבדתי. אני פחות מאמין בעניין של הליכה על כל צוות המורים. אני חושב שאם יש מורה אחד שהוא משוגע לנושא, זה יכול להיות מורה מקצועי או מחנך או אפילו מנהל בית הספר, שלוקח על עצמו את התחום, ומייעד מורה מסוים או שעה שבועית או משהו לתוך מערכת השעות, זה יצליח.

העירייה שותפה באיזשהו אופן?

כן.

גם במימון?

אני חושב שהיא מממנת שליש.

אני מרכז את החינוך של החברה להגנת הטבע בירושלים, ודרור זה דוגמה נפלאה לבית ספר שהכניס אותנו. העירייה נותנת פרומיל קטן, זה 6,000 שקל לבית ספר, להקים את מרכז המחזור. כשאנחנו מדברים על פריסה בעיר, אולי זה הרבה תקציב יחסית, אבל לכל בית ספר- -

כמה בתי ספר כאלה יש בירושלים?

יש 12 בתי ספר בתוכנית כזו יפה, מתוך 180 בתי ספר. יש לנו עוד עשרה מרכזי מחזור בבתי ספר.

ה-6,000 שקל האלה לא יינתנו, אם לא לך על הכסף הגדול, כלומר החברה להגנת הטבע נשכרת על ידי בית הספר בעשרות-אלפי שקלים, כלומר זה לא 6,000 שקל שמוענקים לבית הספר מלכתחילה.

תודה. אז קודם כל, איתן ואבינועם, אלפי ישר כוח, כל הכבוד לכם. לאילו חטיבות ביניים אתם הולכים בשנה הבאה?

אני הולך להימלפרב.

ואני לקריית נוער.

שני מקומות נהדרים. תצליחו בלימודים. כל הכבוד לכם. תמסרו לחבריכם שייצגתם אותם בכבוד, וגם לאליישיב, מסור את הוקרתנו לבית הספר.

מצגות, בבקשה. החברה להגנת הטבע, בבקשה.

אנחנו שמחים ומברכים על היום הזה בכנסת. מבחינתנו, החלומות מתגשמים. לפני שנים לא מעטות, כשהתחלנו עם החינוך הסביבתי, היינו צריכים למצוא את המשוגעים לדבר, אנשים ששיתפו פעולה, ולאט-לאט הדבר הופך להיות מציאות. זה נראה אולי כרגע כדבר קטן, אבל כבר נאמר שלהקיף את העולם צריך להתחיל בצעד קטן אחד. הצעדים נעשים.


אני רוצה לברך את החברים שלנו גם ממשרד החינוך וגם את יורם הורביץ מהמשרד להגנת הסביבה, שהוא המנוע החזק ביותר במשרד להגנת הסביבה לקדם את הנושא החינוכי, כי הכול מתחיל מחינוך, וכמו שאנחנו אומרים, ילדים מובילים שינוי – אנחנו מאמינים שהשינוי יבוא מתוכם. אז שוב ברכות, ואתה כיושב ראש וכידיד של התנועה הירוקה, אנחנו מברכים גם אותך ומודים לך על כל העשייה שלך גם למען הסביבה וגם למען החברה להגנת הטבע.

אנחנו כילידי הארץ לא תמיד זוכרים שאנחנו גרים במקום מיוחד. התמונות האלה הם במרחק של שעה וחצי אחת מהשנייה, הנופים האלה. אין הרבה מקומות בעולם שמגוון נופי כזה מגוון נמצא על שטח כה קטן. לעומת זאת, 100 שנות ציונות הביאו אתן גם הרבה סכנות, וכמדינה מס' 1 צופה בעולם 2020, יש סיכוי סביר שהסכנות האלה יכולות למעט את הנופים הלאה. תוכנית "ילדים מובילים שינוי" באה להתמודד עם כל ההיבטים האלה, כי בעינינו, התמונה פה זה גן סאקר במוצאי שבת - פני החברה כפני הסביבה. כשאנחנו עובדים על הסביבה, אפשר גם להשפיע על החברה, ולהפך. תוכנית "ילדים מובילים שינוי" עושה בדיוק את זה.

אני רכזת תוכנית "ילדים מובילים שינוי" בחברה להגנת הטבע, ובחרנו להתחיל בלמה חשוב חינוך סביבתי בישראל. שלושה דברים מרכזיים: אחד זה כדי ליצור שייכות ואחריות אצל התלמידים, הרבה פחות ניכור לסביבה כמו שראינו בתמונות הקודמות והרבה יותר שייכות ותחושה של רצון לעשות ולדאוג לדורות הבאים, כמו שהילדים פה דיברו.


דרושה מנהיגות – בתוכניות שלנו אנחנו מפתחים הרבה מאוד כלים מנהיגותיים אצל הילדים כדי לקחת על עצמם את האחריות ולעשות באמצעות אזרחות פעילה, באמצעות אקטיביזם, כל התוכניות, מהשיעור הראשון ועד השיעור האחרון כוללות עשייה בשטח - יציאה מתוך הכיתות, התנסות בצמצום צריכה ובאימוץ שטחים פתוחים.

הדבר השלישי זה חברה ישראלית חזקה. כדי ליצור חברה מתחשבת, שמתנהלת באורח חיים מקיים למען הדורות הבאים – שלושת הדברים האלה הם למה חינוך סביבתי.


קצת על תוכניות "ילדים מובילים שינוי", שפועלת כעשור – היום מקבלת בערב פרס של השר להגנת הסביבה- -

רציתי לברך אתכם בסוף. המשרד להגנת הסביבה הדליף לי את זה...

זה יום מאוד מרגש עבורנו, ותודה למשרד להגנת הסביבה, לשר להגנת הסביבה, שמעניקים לנו את הזכות הזאת.

בתוכנית פעילים היום 25 אלף ילדים ונוער מגילאי א' עד י"ב, גם קצת גנים - אנחנו עובדים בעיקר מגיל א'. כ-150 בתי ספר בארץ, יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים – יש לנו שיתופי פעולה מלאים עם משרדי החינוך והגנת הסביבה שיושבים פה. מאות מורים בתוכניות הנחיה – היינו רוצים הרבה יותר מורים בתוכניות ההנחיה, כרגע זה רק כ-300.

טיפה בים.

זה התחלה, וזה קורה.

אני כל שנה שומע כאן שזו התחלה.

מבחינתנו, שאנחנו באים מהשטח, אנחנו חייבים להעיד, שאם בעבר אנחנו עצמנו פעלנו והורינו את החינוך הסביבתי, היום יותר ויותר בתי ספר מכשירים את המורים, וזה ההבדל.

קצב השחתת הסביבה הוא קצב הרבה יותר מואץ מהקצב שלנו כשומרי הסביבה. במשוואה הזאת אנחנו מפסידים.

זה נכון, רק צריך להבין שהמהלך שנעשה בשנה שעברה, של משרד הגנת הסביבה ומשרד החינוך, של שיתוף פעולה מלא, ולגשת לתוכנית כוללת, הוא מהלך שלא היה לפני זה.

אין לי טענות כלפיכם. אני, בין יתר הכיפות שלי, חוץ מהכיפה הירוקה, אני גם ראש השדולה לקידום החברה האזרחית, כלומר אני המגן עליכם, ופעלנו כמה דברים למענכם, אבל סוגייה כזו – יש מקום לארגונים אזרחיים, אבל פה התפקיד הבסיסי, בעיקר בסוגיית המימון והשליטה בכוח אדם, זה של הממשלה.

אם אכן מ-5 מיליון זה יהפוך להיות 105 מיליון בשנה הבאה, אנחנו מתחייבים להכפיל את הכול פי 20.

אל תצרבו בתודעה 5 מיליון, כי זה 32 מיליון, וזה פי 6 משנה קודמת, ובכל זאת זו התקדמות.

אנחנו מתקדמים, אבל קצב ההשחתה – שזה דבר האבד, והגנת הסביבה, ברגע שהשחת שטח פנוי, אי אפשר את החביתה להפוך חזרה לביצה. נחל מזוהם אפשר לנקות – גם, קשה מאוד, ואצלנו בפרקי אבות, נדמה לי, כתוב שאדם שחטא ושנה וחטא, נעשית לו כהיתר, כלומר אם מתרגלים להשחית, וחוזרים ומשחיתים, זה כבר הופכת להיות נורמה, ואז קשה לך לשרש את הנורמה הזו.

לגבי מעורבות בקהילה, אנחנו לא רואים את העבודה רק בתוך בתי הספר; בתי הספר הופכים להיות מרכז קהילתי של עשייה.


יש פה תמונות של עשייה שמדברות בעד עצמן בכל 150 בתי הספר בארץ. יש פה אימוץ אתרים – עמק הנרקיסים ברמת השרון. הרעיון הוא שבתוך העיר יש אתרי טבע, אנחנו קוראים לזה טבע עירוני.

יש בתל אביב שטח פתוח?

כן. פארק אילון, פארק ירקון.

מרכז הצפרות – 100 מטר ממך. הזמנו אתכם לבוא.

כל קדנציה אני שם.

אנחנו מציעים לעשות את הישיבה הבאה שם.

תוכניות של "מחצר אחורית לחצר קדמית" הופכות מקומות שהם מוזנחים ופגועים למקומות שהופכים לחצר קדמית, יש פה תמונות ותיעוד.

כנס הילדים והנוער נערך כל שנה בחברה להגנת הטבע, שמזמן 3,500 ילדים מציגים מכל בתי הספר שאנחנו פועלים, שעוסק בנושא שנתי אחד, ומבט קדימה.

השנה אנחנו מתמקדים יחד עם יורם ויחד עם משרד החינוך בנושא של קיימות וצריכה מודעת. חשוב להיות פעילים בתוך הקהילה, ולא להשאיר את זה בתוך בית ספר; להתחבר לשמירת דמות הארץ, אחרת זה ייעלם לנו. 2020 – הנופים האלה לא יישארו. הכול מתחיל במורים.

תודה רבה. המצגת הבאה, בבקשה.

לא רק מורה משוגע אחד.

אבל החברה האנושית בנויה כמו החברה הטבעית – יש מוביל.

אני ממרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית. אני מחליפה פה את מנכ"ל- -

תדברי לעניין, בבקשה.

יש שיתוף פעולה, מרכז השל, הרשת הירוקה, שהיא חלק ממרכז השל וקרן קרב, שפועלת ב-240 בתי ספר וגנים, הגישה שלנו היא שהחינוך הסביבתי, אסור לו להיות חלק מתפישה צרה או ללמד פרקטיקות פשוטות וכו', אלא הוא צריך להיות חלק מתפישה חינוכית מאוד רחבה, שמכשירה את הדור לאתגרים של המאה ה-21, שאין תקדים היסטורי לסוגיות שהנוער יצטרך להתמודד אתן, הירושה שאנחנו משאירים. הסוגייה הזו, שקצב ההידרדרות הוא יותר מהיר מהקצב המאוד יפה בזמן האחרון של הפתרונות גם הטכנולוגיים, גם החינוכיים, גם החקיקה וכו'.

תודה רבה. המצגת הבאה זה חכמים בריבוע.

אני מנהלת אחריות תאגידית של ריבוע כחול, חברה עסקית שהחליטה לפני למעלה משמונה שנים להוביל מחויבות ושינוי חברתי כחברה שמרגישה שהחזון שלה הוא השפעה חיובית ונתינה חברתית לקהילה.


בתחום של חינוך כולל יותר, מעבר לחינוך הסביבתי, שעוסק בצרכנות נבונה, היו חסרים כלים וידע נכון לתקופה זו, שיזמנו את התהליכים, ואמרנו: חינוך וידע לדור הצעיר בנושא של איך להיות צרכן נכון, מבחינת החברה העסקית, כל נתינה נוספת לנושא משביחה את ערך בני הנוער לעתיד לבוא.


החלטנו ליזום לימוד, שכולל בתוכו צריכה נבונה וכלים לצריכה נבונה- -

אתם מאושרים על ידי הוועדה?

ודאי, על ידי עירית לבנה. מדי שנה אנחנו עולים על הדוכן, מקבלים אישור.

אנחנו במהלך שמונה השנים האחרונות פועלים בערי פריפריה מתוך הבנה ששם הנתינה משמעותית יותר ונדרשת יותר, כאשר יועצים פדגוגיים של התוכנית מלווים את המורים שהם אלה שמלמדים בכיתות. אנחנו מדברים על חטיבות הביניים, על בני נוער בגילאי 13 עד 16, שאצלם אנחנו רואים שיכול להיות עוד שינוי בדפוסי הצריכה הנבונה, האחראית.


הפריסה שלנו היא פריפריאלית, והנושאים שבהם נלמדת התוכנית מעבר לנושא של תרבות צריכה באיכות סביבה כדי לשמור עליה, והנושאים הם מיתוג ירוק, אריזות ושקיות פלסטיק, אנחנו גם נותנים כלים וידע, איך להיות צרכן נבון במסגרת משפחתית, כך שהחשיבה משפיעה גם על ההורים. אנחנו מלמדים יזמות שקשורה גם כן בנושא הערכי הירוק.


לגבי תקציבים, מדי שנה אנחנו מעלים את התקציב של התוכנית כולה, והוא עומד השנה על 850 אלף שקל. אם אנחנו הולכים רטרואקטיבית על כל שנות הפעילות החברתית, אנחנו מדברים על מספר מיליונים טובים שהחברה השקיעה בחברה ובקהילה לשיפור- -

מה מחזור החברה?

5 מיליארד שקל.

אני מאוד מכבד את זה שחברה של 5 מיליארד שקל משקיעה 850 לקהילה- -

לא. זה פרויקט דגל. מעבר לזה אנו משקיעים 5 מיליון שקל פילנתרופית. זו עשייה חברתית, מבחינתנו. אנחנו לא רוצים לתת לדייג את הדג, אלא את החכה.

אנחנו בפעילויות האלה מאפשרים לתלמידים, יחד עם סוכני שינוי בחברה, שהם החברה להגנת הטבע וגם המשרד להגנת הסביבה, שאתו אנחנו בקשר מתחילת- -

עם מי את בקשר במשרד החינוך?

עם עירית לבנה.

וחוץ ממנה? עירית לבנה לא עוסקת בחינוך סביבתי.

אנחנו עובדים דרך רכזי הפרויקטים בבתי הספר. אנחנו לא עובדים מיניסטריאלית אלא מקומית, כלומר שראשי אגפי החינוך בעיריות השונות עם מנהלי בתי הספר בוחרים את הפרויקט. זה לא פרויקט כפוי. זה פרויקט שמי שלוקח אותו מתאהב בו, כי הוא מאפשר לימוד חווייתי, מאפשר יציאה לאתרי מחזור ופסולת, מאפשר ללמוד על מחזור בנושא של פיסול סביבתי, שאחר כך נשאר בבית הספר ומייפה אותו.


כבודו שאל על הערכת פרויקט. אנחנו מלווים את הפרויקט מדי שנה בהערכה. יש לנו כאן ציטוט של מורים, שמדברים על הערכים המוספים שהתוכנית מאפשרת לתלמיד. יש לנו, כמובן, תוכנית עבודה, שעל פיה פתחנו אתר ירוק, ששמו "חכמים בריבוע", שהוא ייעודי לנושאי סביבה, והוא פתוח לכלל הציבור, לאו דווקא לבתי הספר, אותו פתחנו יחד עם מט"ח, מרכז טכנולוגיות לימודיות, וגם שם יש פעילות שאמורה להיות ממונפת הלאה.

יש שתי דקות של דוגמאות של עשייה מבתי הספר.

אני מתנצל, אין לנו זמן. תודה רבה לכם. מסרי להנהלת החברה גם את הוקרתנו על פעילותכם.

הגברת בקשר עם עירית לבנה, שהיא אחראית על הבריאות במשרד החינוך, אבל עירית התחילה גם להקרין לנושא של החינוך הסביבתי. לראיה, בכנס משותף של המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך ושתי המכללות להכשרת מורים, בית ברל וסמינר הקיבוצים, שנערך מדי שנה- -

קודם אמרתם שיש ועדת היגוי.

ועדת היגוי לתוכנית הלימודים הספציפית לגילאים. היא לא יושבת שם, אבל היא מעורבת, והנחתה שם מושב- -

כשהייתי מנכ"ל משרד החינוך, פעם אמרתי, שהמשרד הזה הוא כל כך גדול, שאם יבוא הקב"ה בלילה וייקח איזה אגף, עד שיגלו את זה, ייקח שנה. תראי כמה פעילויות, שהמשרד לא יודע עליהן.

אנחנו יודעים.

אני לא מרגיש שיש איזה יד אחת במשרד בנושא שבעיניי, הוא חשוב מאוד; אני בטוח שגם בעיניכם. הרי יכול להיות שבבית ספר אחד יש ארבעה פרויקטים, ובשני אין שום דבר. הזיכרון הארגוני המצטבר, הידע שנצבר אצלם, אני לא יודע אם הוא עובר. תראו את התמונה קצת יותר רחב, לעשות קודם כל מיפוי, מה קיים. אני בטוח שיש המון פעילויות מקומיות נהדרות, אין לי ספק. הייתי בביקורים שלי במוסדות חינוך, אני נתקלתי. בבקשה.

אני מרכזת את החינוך בארגון ידידי כדור הארץ, מזרח תיכון, ואנחנו עוסקים בנושא קיומי וחיוני, שלא הרבה עוסקים בו – מים. מה שייחודי בארגון שלנו, הוא משותף לישראלים, ירדנים, פלסטינים, ואנחנו עובדים בקהילות שכנות, למשל קהילת בית שאן, יש לה קהילה שכנה בירדן, והתלמידים בשתי הקהילות לומדים על נושא של מים כאגן ניקוז, אגן ניקוז עמק הירדן. יש גם אזור ים המלח, של קהילות שכנות במועצה אזורית תמר והקהילות בירדן, למשל אזור אגן ניקוז נחל אלכסנדר, עמק חפר וטול כרם לומדים את נושא המים המשותף. עצם המסר העיקרי שלנו, שנושא המים, יש לכולנו אחריות משותפת, ובלי לקחת ניהול משותף ואחריות משותפת על המשאב, כולנו נצא מופסדים.


אנחנו מלמדים בקהילות האלה מספר המים, ב-25 קהילות בכל האזור, בישראל שמונה קהילות. ספר המים נכתב על ידי צוות משותף, פורסם בעברית וערבית, וזה אושר על ידי משרד החינוך ומט"ח.


במסגרת הפעילות התלמידים יוצאים לסיורים, ומאתרים מפגעים פוטנציאליים, למשל במים, ואוספים נתונים. אחר כך הם לומדים, איך למפות את הנתונים האלה בתוכנה מתקדמת של מערכות מידע גיאוגרפיות, GIS, ומגישים את שכבות המידע למועצות האזוריות. חלק מהמועצות האזוריות אימצו את הנתונים, ומשתמשים בשכבות המידע האלה לניטור המפגעים. אחר כך התלמידים גם מישראל וגם מירדן וגם מהרשות הפלסטינית נפגשים במחנה אזורי כדי להשוות את מציאות המים הקיימת בכל מקום, ולחשוב מה ניתן לעשות יחד כדי לעורר מודעות לחשיבות המים.

אתם קשורים באיזושהי מידה עם משרד החינוך?

אין לנו אישור פורמלי. הספר שהראיתי, ספר המים, מאושר על ידי משרד החינוך.

אבל בפעילויות שלכם אתם עוסקים עם תלמידים – אתם מוציאים תלמידים, מפעילים תלמידים.

כן, אלה פעילויות של הארגון.

משרד החינוך יודע עליכם?

משרד החינוך יודע עלינו. אין לנו קשר פורמלי. אנחנו כמו תנועת נוער, שפועלים בשיתוף בתי ספר שקיימים באותן קהילות.


התלמידים אחר כך מציגים את הממצאים שלהם בפני מקבלי החלטות. כאן אתם יכולים לראות תלמידה מבית שאן מציגה בכנס בעמאן, ובמחנות, במפגשים משותפים, אנחנו יוצאים עם הרבה תקווה והבנה, שסביבה משותפת זה דורש גם לקיחת אחריות משותפת. אחרי שהתלמידים נפגשים ומשחקים ומטיילים יחד, מבינים שיש עם מי לדבר, ויש הרבה תקווה לעתיד.

משפט יפה של תובל: "למדתי שאפשר לשתף פעולה עם אנשים אחרים, גם כשאין שפה משותפת. ניתן להשיג הרבה, אם ננסה". יפה מאוד. תודה. קק"ל.

אנסה לקצר, כי אנחנו עושים הרבה מאוד בסביבה ולמען הסביבה בקרן הקיימת לישראל. אנחנו עובדים גם בנושא של ציונות וגם בנושאים של אקולוגיה. הנושאים הסביבתיים בשנים האחרונות תפסו הרבה מאוד. בנימה אופטימית אני יכול להגיד, שאנחנו צריכים להתגאות במדינה שלנו – אנחנו מדינה שהיא יותר ירוקה בתחילת המאה ה-21 מאשר היתה בתחילת המאה ה-20. אין מדינה כזו יותר בעולם, משהו שאני מכיר. בכל המדינות בעולם כורתים עצים ומעבדים שטחים ירוקים.

מה?

יערות.

אתה יכול להגיד שמספר העצים במדינת ישראל הוא גדול בראשית המאה ב-21 יותר מאשר במאה ה-20. אני לא יודע מי ספר את העצים בראשית המאה ה-20.

היו וספרו, וזה מעניין.

זה לא קשור להגנת הסביבה. אין ספק שהסביבה היתה מוגנת הרבה יותר בראשית המאה ה-20 מאשר בראשית המאה ה-21.

נכון, ולכך אנחנו שואפים, כי היום אנחנו מבינים שהחינוך הסביבתי בעצם יוביל אותנו, את תושבי המדינה, את הדורות הבאים גם לסביבה טובה יותר, גם יגרום לאנשים לרצות לגור בארץ הזאת, אם תהיה פה סביבה בריאה יותר ואיכות חיים טובה יותר, ואוויר ומים טובים יותר, אנשים ירצו לגור בארץ הזאת, וזו המטרה שלנו.


המודל החינוכי שאנחנו עובדים על פיו הוא מודל של למידה, חוויה ופעולה. אנחנו מאמינים שיצירה של רגע משמעותי אצל התלמיד, שמגיע אלינו אולי פעם או פעמיים בשנה, הרגע המשמעותי הזה ייזכר לדורות, או אצלו לאורך חיים, והוא בעצם יזכור תמיד פעולה שהוא עשה למען הסביבה.

עובדות, נתונים.

לא אציין את כל הפעולות שאנחנו עושים, אבל אתן במספרים: יום הניקיון הבין לאומי שאנו מובילים בארץ ויהיה ב-9 בנובמבר הקרוב, העשירי בארץ, ישתתפו למעלה מ-150 אלף תלמידים בכל הארץ. נטיעות זו פעולה סביבתית מאוד חשובה – ישתתפו למעלה מ-100 אלף תלמידים בנטיעות ברחבי הארץ בשותפות עם גופים אחרים. אנו עושים פעולה בשיתוף שירות היוהו האמריקאי, שהיא בדיקת איכות מים במקורות מים, פעולה שאנחנו עוברים דרך- -

מה זה קשור לחינוך?

החינוך הסביבתי. אנחנו עובדים עם בתי ספר, שיוצאים עם ערכת מעבדה למקורות מים, אם זה נחל לכיש או מעיינות אחרים או בארות, ובודקים את איכות המים, ואחר כך מקלידים את הנתונים האלה תוך כדי יצירת עבודה חינוכית סביב המקור והמזהמים שלו.

כמה תלמידים משתתפים?

עשרות בתי ספר. אין לנו כל כך הרבה ערכות שאנחנו מקבלים.

זאת הבעיה שלי אתכם; אתה מדבר על 150 אלף תלמידים, אני אומר לעצמי: פחות מ-10 אחוז. אתה מדבר אתי על 100 אלף תלמידים ששותלים עצים, אני אומר: פחות מ-8 אחוזים במערכת החינוך. אתה מדבר אתי על כמה עשרות בתי ספר, אני אומר: 5 אחוזים ממערכת החינוך. בשבילכם זה מספרים מרשימים; בשבילנו - תאר לך שבצבא היה רק ל-10 אחוז אפודים, רק ל-8 אחוז רובים.

כשאגיע לסיפא של הדברים, אני אגע בזה.

אנחנו מתחילים מגני ילדים, ועולים ליסודי וחטיבות ביניים, עד למורים. כשאנחנו עובדים עם המורים, אנחנו כן משלבים עם התנ"ך ועם גיאוגרפיה ועם מדע ועם שדה, כי בכל תחום אנחנו יכולים לשלב את התוכניות הסביבתיות.


פרויקט חשוב שאני רוצה לציין הוא פרויקט מעוף אצלנו, שעובד בפריפריה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בעבודה – מיליונים במהלך השנים האחרונות – בעבודה שמטרתה לחזק את הפער בין הפריפריה לבין המרכז; פער בידע על הסביבה, על הארץ, היכרות עם הארץ.


אם היינו חכמים כולנו פה, סביב השולחן הזה, ואם ייצא משהו מהישיבה הזאת, ואני שמח שאני מדבר לקראת הסוף, אם היינו מאגמים משאבים כולנו, והולכים לקראת תוכנית אב של חינוך סביבתי, שמשלבת את כל הגופים, ולפעמים – הסתכלתי במצגות וראיתי – יש מקומות שעובדים בהם עמותות וארגונים וחברות ואנחנו ומשרד החינוך, וכל אחד משקיע הון תועפות, ובסופו של דבר אנחנו הולכים לאיבוד, כי העיקרון של הסינגריה, של אחד ועוד אחד שווה שלוש, במקרה הזה אחד ועוד אחד שווה עשר, כי אנחנו יכולים לאגם פה משאבים ברמה אחרת, ויש לנו היכולות והרצון. תראה כמה מוטיבציה יש פה מסביב לשולחן, וכולנו לא מסוגלים – כבר עשרות שנים מדברים על חינוך סביבתי – לא מסוגלים ללכת קדימה.

תודה. טוב שנתתי לך לסיים; סיימת בדברים טובים.

רק מפני שאני נאלץ לסיים את הישיבה תוך שתי דקות – אגב, בינתיים התברר לי, שמרכז המידע ומחקר של הכנסת הכין מסמך לכבוד יום הגנת הסביבה, שנקרא: הגנת הסביבה במקורות היהודיים. מה שאמרתי לכם, "לעבדה ולשמרה" – תוציאו את זה מהאינטרנט, כדאי לכם, בית ספר דרור – הכין את זה ירון אונגר, שהוא עורך דין במקצועו, אבל יהודי שומר תורה ומצוות, תלמיד חכם בפני עצמו שאני מעריך אותו, שעשה עבודה לא רעה, ממבט רופף ראיתי.

אני מעמותת טבע עברי, יש לנו אתר אינטרנט עם מאגר מידע עצום של מאמרים, מערכי שיעור, דפי לימוד בכל הנושא של יהדות הסביבה, קידום אחריות יהודית.

אני מהרשת הירוקה. אני רוצה רק לציין – יושבת אתנו ד"ר ליה אטינגר, שהיא הכותבת הבולטת בארץ בתחום של חינוך סביבתי, והיא נקטעה באסרטיביות, ויותר חשוב לשמוע אותה מאשר תאגיד של מיליארדים, שעושה מעט, וחבל.

אני מתנצל, אבל אני לא יכול לדעת את כל הדברים האלה מראש. וגם אני, שיש לי הרבה מאוד מה לומר, קוטע את עצמי באסרטיביות.

הוועדה רשמה לפניה את דיווחי משרדי החינוך והגנת הסביבה וכן את דיווחי הארגונים הציבוריים באשר לפיתוח וקידום תוכניות החינוך הסביבתי במערכת החינוך.


הוועדה קוראת למשרד החינוך לקיים מטה משותף של כל הגורמים הפועלים במדינת ישראל הקשורים לחינוך הסביבתי, הן בארגונים הציבוריים, הן ברשויות המקומיות והן ביוזמות בית ספריות אחרות כדי לאגם את כל המשאבים הקיימים כדי לקיים תוכנית לאומית מאורגנת ומתוכננת. בעוד כשלושה חודשים, בראשית מושב החורף, תקיים הוועדה ישיבת מעקב כדי לדון בתוכנית הלאומית ובמפה הכוללת של כל העוסקים בחינוך סביבתי.


הוועדה קוראת למשרד החינוך לדון ולאשר מורה מוביל/מרכז תחום או מקצוע של החינוך הסביבתי כדי להנחיל את החינוך הסביבתי במוסדות החינוך.


הוועדה קוראת למשרד החינוך לבנות תוכנית חובה בתוכניות הכשרת המורים הן במכללות להכשרת מורים והן בתוכניות של תעודות הוראות אקדמיות, כדי שכל מורה בישראל יעבור הכשרה מינמלית בחינוך סביבתי.


הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את האפשרות להקצות לפחות שעה שבועית אחת לפחות בכיתה אחת בחינוך היסודי ולפחות שעה שבועית אחת בחינוך העל יסודי, זאת בנוסף להטמעת התוכנית במקצועות ההוראה האחרים.


הוועדה מתנצלת בפני הד"ר ליה אטינגר, שלא יכולנו לאפשר לך. בהזדמנות נוספת אנחנו נזמין אותך, ונאפשר לך לדבר בהרחבה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.