PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה

2.6.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 208

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ' בסיוון התש"ע (2 ביוני 2010), שעה 9:30

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) (תיקון), התש"ע-2010

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר


אלי אפללו


ניצן הורביץ


חמד עמאר

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן


יוסי ענבר
- מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה


סטיליאן גלברג
- אגף רעש, המשרד להגנת הסביבה


מרגריטה רוגינסקי
- ס' ראש אגף למניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת

הסביבה


דלית דרור
- לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה


הדס פיקסלר
- לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה


מיכל צברי דוד
- לשכה משפטית, משרד הפנים


אמנון דובדבני
- אלר"מ – ראש מדור אקוסטיקה וקרינה

אלקטרומגנטית, משרד הביטחון


עודד
- משרד הביטחון


שמרית רכמוט
- ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים


שמעון קדוש
- ר' חוליית סיור, המשרד לביטחון פנים


כפיר כהן
- מרכז השלטון המקומי


דן כרמלי
- סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר


רונית פיסו
- הקואליציה לבריאות הציבור


אורי בלום
- עוזר ראש עיריית חיפה


אורית אשכנזי
- דוברת עיריית חיפה


גיל ארויו
- מנהל אגף התברואה, עיריית תל אביב-יפו


ראובן שמר
- מנהל אגף התברואה, עיריית רמת גן


ערן סיב
- יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים


צבי שרף
- מנכ"ל תפעול התאחדות קבלני השיפוצים


דני מורגנשטרן
- מלר"ז – מועצה ציבורית למניעת רעש וזיהום אויר


ירון מור
- יו"ר פורום יבואני הזיקוקין בלשכת המסחר


אמיר אליהו
- חבר הנהלת פורום יבואני הזיקוקין בלשכת המסחר


אלי לוי
- מפיק


דוד בר דרור


מוניקה כהן
- חיים וסביבה


בן ציון סנדרס
- חיים וסביבה


יצחק עפרי
- חיים וסביבה

תומר רוזנר


גלעד קרן

יפה שפירא

רויטל יפרח

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) (תיקון), התש"ע-2010

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) (תיקון), התש"ע-2010. אני מקדם בברכה את כבוד השר להגנת הסביבה, השר גלעד ארדן, שמכבד אותנו בנוכחותו, ועל כך אני מודה לו בשמכם. ידוע לכולם שהיום זה יום הגנת הסביבה, ובשל האירוע החגיגי ביום הזה החלטנו שהוועדה תקיים את הדיון הזה בהשתתפות השר, כאשר הנושא הוא כל כך חשוב. "תקנות הרעש" הן תקנות שנוגעות כמעט לכל בית וכל משפחה בכל שכונה ולכל אזרח במדינת ישראל, ובגלל זה החלטנו שהנושא הזה יעלה על סדר היום. אנחנו רק מתחילים את התקנות האלה. אנחנו נקיים עוד מספר דיונים על הענין הזה ובהמשך, נאפשר למי שרוצה להתייחס לנושא שיוכל לעשות זאת, אבל קודם אבקש מהשר להגנת הסביבה, השר גלעד ארדן, להציג את הנושא. בבקשה אדוני.

תודה אדוני היושב ראש. בוקר טוב לחברי הוועדה ולכל הנוכחים. אני מודה לאדוני על ששם את הנושא החשוב הזה על סדר יומה של הוועדה ביום הסביבה שהכנסת מקיימת כי כפי שאתה אמרת, ולא תמיד מבינים זאת, רעש הוא אחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר, בטח במדינה כמו מדינת ישראל, שהיא מדינה כל כך קטנה וצפופה. אחת הצפופות ביותר בעולם המערבי, ויש לה גם את הגידול באוכלוסייה וצמיחה כלכלית, שמעצימות את איומי הרעש כמפגע שהולך ומסב לא רק אי נחת ועגמת נפש להרבה מאוד אזרחים. צריך שרק לפני מספר שבועות נעשה סקר מקיף באיחוד האירופי, ורעש נחשב לאחד המפגעים הסביבתיים לא רק עם הנזק הנפשי. גם הנזק הבריאותי והפיסי הקשים ביותר יחד עם זיהום אוויר ומפגעים נוספים. חוץ מההשלכות הנפשיות כבר הוכח שלרעש יש נזקים פיסיים ממשיים על בריאותם של האזרחים. כשאנחנו כעת הצטרפנו ל-OECD, בוודאי ובוודאי שאנחנו צריכים להשוות את הסטנדרטים שלנו בנוגע לצמצום הרעש, קודם כל בסביבת המגורים, למה שקיים במדינות המתקדמות בעולם.

לכן, חשוב לדעת שהתקנות למניעת מפגעים שאנחנו דנים בהן היום שעוסקות במניעת רעש לא הותקנו זה למעלה מ-10 או 15 שנים ואף 20 שנה. יחד אתן יש עוד תקנות למניעת מפגעים בנוגע לרעש בלתי סביר, שגם אותן אנחנו בוחנים ואני מקווה שבחודשים הקרובים נגיש גם לגביהן תיקון. אני אומר את כל זה כדי להסביר כמה חשיבות יש לאישור התקנות הללו כי עם ישראל – תראה, יש הרבה נושאים מאוד חשובים כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה או ברמת חובב אבל הם רלוונטיים לאזורים במדינת ישראל. מניעת רעש זה דבר שמיליוני אזרחים מחכים לו כי בו הרבה מאוד מפגעים שנוצרו עם ההתפתחות של המודרניזציה. לא כל מפגעי הרעש מטופלים כאן כי חלק מהם, לצערי, הם לא תחת אחריות המשרד. אם ניקח את ענין מניעת רעש ממטוסים, אין למשרד סמכויות מלאות בענין הזה ולכן, עמדות המשרד לא תמיד מתקבלות. אנחנו יכולים לציין בצער שהלילה התחילו המראות בנתב"ג, כבר מ-01:00 בלילה, בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה אבל זה מכוח החלטת ממשלה ועמדת משרד התחבורה והאוצר שתמכו בכך. אבל איפה שאנחנו כן יכולים להקל את הסבל של הציבור ולצמצם את מטרדי הרעש באזור המגורים - אנחנו סבורים שכשאדם נמצא בביתו, הוא זכאי ליהנות משקט ושלווה מקסימאליים. אני רוצה לומר לגבי חלק מהדברים, שתמיד יש את קבוצות האוכלוסייה שיגידו: רגע, יש פה איסור על מוסיקה רועשת כבר מהשעה הזאת והזאת? מה זאת אומרת, מה אני אעשה? אנחנו שוכחים, לעתים, כנבחרי ציבור, שיש לנו מחויבות אבל בסופו של דבר, רוב הציבור במדינה דמוקרטית, עמדתו היא זו שצריכה להכריע. צריך כמובן למצוא פתרונות גם עבור צרכים אחרים אבל עמדתו של רוב הציבור היא זו שצריכה להכריע.

כשמדובר על ניסיון להשיג שקט בסביבת מגורים תמיד יהיו גם התנגשויות. צריך לזכור שאם יש שכנות טובה, אפשר תמיד להגיע להסדרים, אפשר תמיד להתחשב בצרכים האחד של השני, ובוודאי שלא הייתי רוצה ששכן יגיש תלונות לא למשטרה ולא למשרד נגד השכן שלו אבל זה כשיש שכנות טובה. חוק צריך לטפל גם במצבים שבהם אין יחסים טובים בין שכנים. אנחנו חושבים שבמצב הזה החוק צריך להיות מוטה לטובתו של מי שהוא נמצא בשקט ובשלווה בביתו, ובשעות המנוחה הוא צריך גם לקבל את השקט והשלווה האלה לו ולמשפחתו.

לכן, בדקות הקרובות אנחנו נציג מצגת ובה השינויים שאנחנו מציעים לבצע בתקנות. מי שהוביל את התהליך של השינויים זה פרופסור סטליאן גלברג, שהוא ראש האגף למניעת רעש וקרינה יחד עם הצוות המקצועי שלו, יחד עם המחלקה המשפטית של המשרד. בוועדה שבחנה את השינויים היו גם חברים נציגי הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל-אביב, איגוד ערים חיפה. אנשים שיש להם ניסיון רב במקומות צפופים שבהם יש תלונות רבות של הציבור על מטרדי רעש.


עורכת הדין הדס פיקסלר תציג את השינויים שמופיעים בתקנות. צריך לזכור שאלה שינויים מול מצב קיים בתקנות הקיימות. אנחנו לא באים פה עכשיו לתקן עולם, וכפי שאדוני העיר, והוא צודק מבחינתו, אבל אנחנו לא חושבים שדרך התקנות אפשר להסביר דברים שאולי צריך להסביר אותם בחוקי יסוד כמו עבודה בשבת ודברים אחרים. אנחנו מדברים מול מצב קיים, שמאפשר יצירת מטרדי רעש בשעות מסוימות. המגמה היא לצמצם את אותם מטרדי רעש ולהביא ליותר שקט וליותר שלווה בסביבת המגורים. לכן, אני מבקש מעורכת הדין פיקסלר להציג את התיקונים הספציפיים שאנחנו מציעים לעשות בתקנות הקיימות. תודה.

תודה רבה אדוני, אני מודה לך. אני אתייחס לדברים לאחר שנראה את המצגת.

תודה רבה. כמו שאמר השר, באמת המטרה בתיקון זה להחמיר את ההגבלות הקיימות היום על גרימת רעש, ובהמשך להעלות את גובה הקנסות בגין גרימת רעש שמנוגד לחוק, וזה באמצעות צו ברירות משפט, שלאחר שיהיה לנו נוסח מאושר של התקנות נתקן גם את הצו הזה.


התקנות האלה בוחנות בחינה מהותית של האם נגרם מטרד רעש, וקובעות הוראות שמטרתן למנוע ולצמצם את המפגעים האלה. כמו שציין השר, מטרדי הרעש הם בעיה יומיומית, בעיה שגורמת לטרדה להרבה תושבים ומתקבלות הרבה מאוד תלונות. נתונים שיש כאן, ואתם רואים, מספרים מאוד גבוהים של דוחות שניתנו על ידי המשטרה, שהתקבלו הן בעיריית תל-אביב והן במשרד להגנת הסביבה.


התקנות מציעות מספר תיקונים ושינויים, כמו גם בנוסח שמונח לפניכם וגם אציג אותם עכשיו במצגת: רעש שנגמר מבניה ומשיפוצים – אנחנו מציעים להרחיב את השעות שבהן אסור לגרום לרעש. להקדים את השעה שבה השיפוצים צריכים להסתיים הן בימי חול והן בערבי ימי מנוחה, גם לגבי שיפוצים שנעשים בדירות וגם לגבי עבודות בניה וחפירה שנעשות תוך שימוש בציוד כבד או במכונות.


איסור חדש שהתקנות מוסיפות, שלא היה בעבר והמשרד וכן הרשויות המקומיות זיהו צורך בו הוא להגביל את השימוש בחזיזים ובזיקוקין שגורמים לרעש. קודם כל, לאסור באופן מוחלט על נפצים ועל חזיזים ולאסור להפעיל זיקוקין אם זה בקרבה לאזור מגורים ובשעות שאחרי 22:00 בלילה. יש החרגה שאנחנו נדבר עליה בהמשך לגבי יום העצמאות, פורים ויום ירושלים.


עוד נושא שבו התקנות ממש מבשרות בשורה - -

סליחה, יש שגיאת כתיב. אין "זיקוקים". יש "זיקוקין די-נור". זיקוקים זה כאשר מזקקים משהו. אז אם מדברים על לזקק משהו, בסדר.

אדוני, זאת מצגת וזה לא נוסח התקנות. כשנקרא את נוסח התקנות תוכל להעיר בשמחה. זאת מצגת ראשונית ואני לא המנהל כאן, כמובן, אבל מניסיוני, כשעוברים על הנוסח כולם יכולים להעיר את ההערות והיושב ראש מכריע.

אני פשוט מתקן שגיאת כתיב...

כמובן שכוונתו לאסור על מה שגורם לרעש ולא על דברים אחרים.

לאדוני השר קשה להשתחרר מראשות ועדת הכלכלה...

אני חייבת לציין שקיבלנו את אישור מחלקת נוסח החוק לתקנות האלה ונבדוק את זה.


עוד בשורה שהתיקון מציע לגבי אזעקות קוליות ברכב, שזה דבר שגורם למטרד מאוד משמעותי בסביבת המגורים השקטה שלנו. בתוך חצי שנה מפרסום התקנות מוצע לאסור על התקנה והפעלה של מערכות אזעקה קוליות חדשות. לגבי כלי רכב שבהם מותקנת מערכת אזעקה כזאת – תינתן תקופה של 4 שנים, שבמסגרתה יהיה צורך להתקין, ככל שמעוניינים בכך, מערכות אזעקה או מיגון חלופי. היום יש אימובילייזר, יש מערכות שונות, קודן, ואין צורך באזעקות רועשות.


עוד נושא שהתיקון לתקנות מוסיף אותו ואין עליו התייחסות בתקנות הקיימות: נושא של הפעלת ציוד גינון. אנחנו מגבילים את השעות שבהן מותר להפעיל ציוד גינון שגורם לרעש, גם בימי חול וגם בערבי ימי מנוחה, שבהם האיסור חמור יותר ומגביל יותר את השעות בהן מותר.


איסור נוסף שאנחנו מציעים הוא לאסור באופן גורף על שימוש במפוחי עלים באזורי מגורים - -

יישר כוח.

- - מפוחי עלים זו תופעה של השנים האחרונות. אנחנו והרשויות המקומיות מקבלים מספרים גדלים והולכים של תלונות על מטרד שגורמים המפוחים האלה ואנחנו מציעים להוציא אותם החוצה, אל מחוץ לאזורי מגורים.


לגבי רעש שמקורות בכלי נגינה, ברדיו וטלוויזיה – אנחנו מציעים להחמיר את האיסור באופן שמי שרוצה לשמוע רדיו או טלוויזיה או לנגן באופן רועש, להקפיד על כך שזה לא יישמע בבית מגורים אחר, אם זה בשעות הערב. מי שכן מעונין לנגן בביתו יצטרך לסגור את החלונות ולדאוג שלא ייגרם מטרד לשכניו מכך שהוא אוהב לנגן או להאזין לרדיו ולטלוויזיה בקול רם.


שימוש במערכות כריזה ובמגבירי קול – גם פה התיקון מציע להחמיר. לא לשים מערכות כאלה באופן שנשמע באזור מגורים, ובשעות הצהריים והלילה לאסור על כך באופן מוחלט, שאי אפשר יהיה בלילה שתהיה תופעה שאנחנו יושבים בבית ושומעים קולות מהדהדים מבחוץ.

יש חריגים, לא כולם מפורטים במצגת ואומר בקצרה: צלצול של בית ספר – אם בשעת חירום יש צורך להפעיל מערכת כזאת, אם מדובר על שוטר או חייל שבעת פעילות מבצעית מפעיל רמקול, על כל האיסור לא יחול. לגבי רעש שמקורו בקול אנושי – גם דבר שיכול להיות לפעמים מאוד מטריד. אנחנו אוסרים לגרום רעש שנשמע באזור מגורים ובעצם, שוב, מרחיבים את השעות שבהם אדם יהיה זכאי לשקט ולשלווה בביתו.


אלה העיקרים. תודה רבה.

אני מודה לך. אדוני השר, אני עברתי ברפרוף על התקנות ואני רוצה לציין ולהעיר כמה דברים. אני מברך על היוזמה כי כפי שאמרתי בפתיחת דבריי, זו יוזמה ברוכה שבעצם נוגעת לכל אחד ואחד מאתנו, כאזרחי מדינת ישראל. טוב שהמשרד להגנת הסביבה נקט ביוזמה הזאת. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שהכוונה והמטרה של התקנות הללו זה בעיקר למנוע מפגעים סביבתיים ולשפר את איכות החיים ולצמצם ככל האפשר את מטרדי הרעש בבית, בשכונה ובכל מקום.


אחד הדברים שהתקנות לא התייחסו אליהם זה שאין סנקציה כנגד אלה המפרים את התקנות.

יש...

אני שמח שיש, ואנחנו בוודאי בהמשך נוכל להתייחס לזה אבל יש לי התחושה שבאיזה שהוא מקום שכחו גם שאנחנו מדינה יהודית. כדוגמה, אם למשל ישנם מקומות שמפעילים צופרים או מוסיקה כדי להודיע על כניסת השבת, ועושים את זה בדרך כלל 10 דקות לפני כניסת השבת, או למשל כאשר בחודש הרמאדן מפעילים תופים כדי להשכים קום לתפילת הבוקר או המואזין בתוך הישובים המעורבים או השכנים לישובים היהודיים. חודש אלול, השופר הולך וחזק וידוע שיהודים קמים בראש חודש אלול בשעות המוקדמות של הבוקר לאמירת סליחות ותקיעת שופר. יש הנוהגים בחג השבועות ללמוד כל הלילה, לשיר ולרקד ושמחת בית השואבה בחג הסוכות. מערכת הכריזה היישובית ביישובים קטנים, בקיבוצים, בכפרים, זה אחד האמצעים לכנס את התושבים ולהביא לידיעתם כל מיני דברים חשובים. הפיצוצים במחצבות, פינוי האשפה בשעות הבוקר המוקדמות ואותן מכוניות שכולנו מכירים אותן, החל מ"אלטע זעכן" וכלה באותן מכוניות עם מערכת הגברה שעוברות בשכונותינו עם האבטיחים ותות השדה וכולי וכולי, דווקא בשעה שהחלטתה לנוח ביום שיש אחר הצהרים. כולנו מכירים את זה, ובדיוק אז עוברת אותה מכונית, אותם טרקטורונים שעוברים בתוך השכונה.


אני מניח שאולי נתנו על כך את הדעת ואני גם מזכיר את נושא רעש המטוסים, שאני מבין שזה לא בסמכות המשרד להגנת הסביבה אבל אלה שגרים באותם אזורים יודעים עד כמה הסבל הוא גדול. בכל אופן, אני בכוונה הצפתי פה כמה נושאים על מנת שבעלי המקצוע יתנו על כך את הדעת בהמשך הדיונים כי הנושאים האלה חשובים. באותה מידה שאדוני התכוון לטובה בתקנות הללו, להועיל ולא להזיק, הרי שאם נתעלם מחלק מהדברים שהזכרתי פה, הרי שאנחנו פוגעים באיכות חייהם של מספר אוכלוסיות במדינת ישראל.


לכן, אמרתי לך את זה ואני אומר לך גם עכשיו, אדוני, היה סמוך ובטוח שהתקנות הללו נמצאות בידיים נאמנות. אנחנו נעשה עבודה טובה ונדאג לכך שיצאו תקנות שיהיו לטובת כלל הציבור במדינת ישראל. תודה רבה אדוני.

ברשותך, משפט אחד: אני בהחלט מסכים אתך, אדוני היושב ראש, שלא כל מפגעי הרעש במדינת ישראל מטופלים בתקנות הללו. חלק מהדברים שאדוני ציין אין שום צורך לטפל בהם. הם כבר היום מהווים עבירה על החוק. אם אדוני ציין את הכריזה של המואזינים בשעות מסוימות, הרי שזו עבירה על החוק. האם במסגרת מדיניות האכיפה בישראל או האם במסגרת החלטות של המשטרה, שיש לה גם סמכות להפעיל שיקול דעת במדיניות האכיפה שלה, העבירה הזאת נאכפת או לא נאכפת? אני אומר לך שברוב המקרים היא לא נאכפת, אפילו לעתים גם למרות בקשות של המשרד.

להבדיל או שלא להבדיל, אדוני כרך את הדברים יחדיו אז אני גם אענה יחדיו: הצפירה המבשרת את כניסת השבת, גם היא, בלי קשר לתקנות שמונחות כאן, על השולחן, מהווה עבירה על התקנות הקיימות מזה עשרות שנים. האם אדוני יודע שאי פעם משטרת ישראל קנסה את מפעילי הצופרים המבשרים את כניסת השבת? לטעמי או למיטב ידיעתי איש מאתנו לא יטען כך, ואני לא חושב שהמצב צריך להשתנות כי באותם אזורים שיש את אותה צפירה שמבשרת את כניסת השבת, הציבור מעונין במידע הזה ולכן, טוב עושה המשטרה שהיא לא קונסת.

זה לא נתון לשיקול דעת.

מה לא נתון לשיקול דעת?

זה לא נתון לשיקול דעת המשטרה כי כל אדם יכול להגיש משפט פלילי על העבירה הזאת.

זה נכון לגבי כל עבירה שהמשטרה לא אוכפת.

לא, כי קובלנה פלילית יכול להגיש כל אדם במקרה הספציפי הזה. אם אדם גנב, אדם פרטי לא יכול להגיש נגדו משפט פלילי.

יש עוד עבירות שהמשטרה לא תמיד נותנת - -

אדוני אומר שמכיוון שחלק מהציבור מעונין, אז המשטרה לא אוכפת את האיסור. אבל במקרה הספציפי הזה, כוח הקובלנה לא נתון רק בידי המשטרה אלא כל אדם יכול להגיש קובלנה פלילית.

יכול להיות שאתה צודק, אדוני היועץ המשפטי, אני לא מתווכח עם המומחיות שלך אבל בתוך עמי אני יושב ואני מתקשה לראות את האזרחים שינהלו קובלנה ארוכה ויוציאו על כך אנרגיה וכסף כדי להגיע למצב שימוצה הקנס הקבוע בתקנות כנגד מפעיל הצופר המודיע על כניסת השבת.


בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר זה שזה ממילא אסור על פי התקנות הקיימות עשרות שנים. אני הייתי מבקש מכבוד יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה, שאם רוצים בכל זאת לשפר את איכות חייהם של אזרחי המדינה, לא הייתי מציע דרך התקנות הללו או דרך התיקונים שאנחנו מציעים לנסות עכשיו להפוך סדרי עולם בדברים שיפתחו, אולי, ויכוחים בין סקטורים באוכלוסייה. אנחנו ניסינו להביא את התיקונים שהם רלוונטיים לרוב אזרחי המדינה ושהם קונספטואליים. אם יש טענות אחרות כלפי התקנות, אני חושב שאפשר לנסות לשכנע את המשרד להגיש תקנות נפרדות או לפנות למשטרה בנוגע למדיניות האכיפה שלה או להגיש חקיקה פרטית. חבל לי ואני חושב שחבל גם לעם ישראל שהרבה מאוד דברים טובים שיש כאן, שישפרו את איכות החיים של אזרחי המדינה ימתינו דיונים רבים ואולי כלל התקנות לא יאושרו בגלל שנכניס בהם דברים שהם שנויים במחלוקת, אבל כמובן שזה לפתחה של הוועדה והיא זו שתחליט. תודה.

אדוני השר, תודה רבה. כפי שאמרתי, אנחנו נעשה הכל על מנת להוציא תקנות מתחת ידינו כי כולנו מעוניינים בכך. נעשה הכל כדי שזה יהיה רק טוב. אני בטוח שיש פה דברים שמדברים לכלל הציבור ולאו דווקא לסקטור כזה או אחר. הזכרתי כמה נושאים שקשורים לסקטורים מסוימים אבל האמן לי, אם מדובר על עבודה בשבת, גם שכן שאינו שומר שבת לא היה רוצה שהשכן מעליו יבצע את השיפוצים בעיצומו של יום שבת, שהוא יום המנוחה של כולם, גם של אותו יהודי שאינו שומר שבת. תודה.


חבר הכנסת ניצן הורביץ, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, שלום אדוני השר, קודם כל, אני מברך את השר ואת המשרד להגנת הסביבה על התקנות האלה. הגיע הזמן ואפשר אפילו לומר: סוף סוף יש כאן ריענון נחוץ ביותר של תקנות. אני רוצה לומר לכם שהבעיות האלה הן בעיקר קיימות בעיר. רוב הישראלים מתגוררים בישובים עירוניים, ורוב הישראלים מתגוררים בבתים משותפים. זאת צורת המגורים המקובלת במדינה הזאת. דעו לכם שיותר מ-70% מהתלונות של אנשים על מפגעים ומטרדים בעיר נוגעים לסוגיות של רעש. יותר מ-70%. אם זה רעשים ממקורות שהוזכרו כאן כמו שיפוצים, אזעקות, מפוחים, כלים חקלאיים, כלי רכב ופריקת סחורות וכל מיני דברים כאלה, יש יותר מ-70% מהתלונות של אנשים בכלל על מפגעים סביבתיים בעיר. רעש הוא אלמנט מאוד דרמטי בענין הזה.


אני יכול לספר שחלק ניכר מהתלונות שאני מקבל אותן, כחבר כנסת מהשורה, נוגעות לענייני רעש. העניינים האלה מציקים במיוחד לילדים, לאוכלוסייה מבוגרת, מציקים לכולנו וצריך לטפל בזה.


אני חושב שהתקנות כאן מקיפות שורה ארוכה של עניינים מאוד חשובים. למשל, נושא התיקונים והשיפוצים, שהוא היום מופקר מבחינת רעש וגורם סבל להרבה מאוד אנשים ולא רק בשבת. אני מסכים לחלוטין עם היו"ר שעבודות כאלה שנערכות בשבת, ואני לא אדם דתי אבל שבת הוא גם יום המנוחה שלי, וזה פוגע בצורה קשה ביותר. פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות בשעות לא מקובלות, באופן לא מקובל. נפצים וכל מיני פיצוצים, אזעקה קולית ברכב, שזה מטרד של ממש. אני גר בבית משותף ברחוב צפוף בעיר ואני אומר לכם שזו בעיה קשה ביותר. ציוד גינון ומפוחי עלים – טוב שנאמר "ציוד גינון" ולא רק מפוחי עלים כי גם יש ציוד גינון נוסף שגורם לרעשים בלתי נסבלים, בלתי נחוצים. בענין הזה אני חושב שיש קונצנזוס ציבורי מאוד רחב סביב הענין הזה.


אני רוצה לומר שאני מחזק את היושב ראש. אנחנו, בוועדה הזאת, נעשה עבודה יסודית. אני חושב ששמעתי גם טענות כנגד חלק מהתקנות או כנגד פרטים של חלק מהתקנות. אני רוצה להגיד לכם שפה מילה המפתח היא "התחשבות הדדית". כשאדם חי בעיר, כשאדם חי בבית משותף, בדירה בבנין דירות עם אנשים מכל מיני סוגים, המפתח הוא "התחשבות הדדית". היו טענות כנגד תקנות מחמירות מדי כאן לגבי כל מיני דברים, והיו דברים שהשמיע היושב ראש לגבי רעשים מטעמי דת. מילת המפתח היא "התחשבות הדדית". אף אחד מאתנו לא רוצה להשבית שמחה, אף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בחופש הפולחן. הענין הוא המידתיות. צופר שבת שהוא חזק מאוד והולך ומתחזק וגם מלווה בשירים ובפזמונים ובכל מיני משאיות שנוסעות בעיר ועושות כל מיני חינגות כאלה, ברעש מחריש אוזניים ביום שישי אחרי הצהרים או מואזין עם רמקולים ממסגדים בווליום מאוד קשה, שמפריע לתושבי היישוב עצמו ולא לתושבי יישובים שכנים, גם זה קורה, אבל כשהם עצמם מתלוננים על כך. אפשר לעשות ולקבל את כל הדברים בתנאי שיש התחשבות וזה נעשה באופן מידתי. זה מה שאני חושב שצריך לעשות ואת האיזונים האלה ננסה לקיים כאן, בתקנות האלה. בשורה התחתונה אני אומר לשר: כל הכבוד, הדבר בעיתו, חשוב מאוד.

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת חמד עאמר.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, קודם כל אני רוצה לברך את השר על ההצעה של התקנת התקנות האלה. אנחנו צריכים להסתכל על כל הכיוונים. הזכירו את המואזין. אני גר ביישוב מעורב, אני דרוזי, ואצלנו אין מואזין. אבל אני חושב שדברים כאלה אנחנו צריכים להחריג כי אני לא רוצה לראות אזרח, תושב דרוזי, שמפריע לו המואזין או תושב נוצרי מחר שילך להגיש קובלנה פלילית נגד אותו מוסלמי ואותו מואזין, שזה הפולחן הדתי שלו. אני לא רוצה לראות את זה, אדוני השר. אני לא רוצה להיכנס לדברים האלה, ודווקא דברים מסוימים צריך להחריג בחוק, בתקנות האלה, וללכת לכלל הציבור. כשמתקינים תקנות אנחנו צריכים לבדוק את כל הכיוונים של התקנות, את מי אנחנו משרתים ואת מי אנחנו לא משרתים. אני קראתי את התקנות ויש דברים כמו האזעקה לרכב. בשבוע שעבר קיבלתי רכב ואחד התנאים של חברת הביטוח זה אזעקה בתוך הרכב. היום אזעקה רדומה ולא רדומה, אז כאן אנחנו נכנסים לדברים שאנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים לעמוד בהם כי אותה חברת ביטוח תדרוש ממך להתקין אזעקה, התקנות כאן מונעות להתקין אזעקה וצריך לבדוק את הנושא הזה.


מפוח עלים – אני חושב שאנחנו יכולים להגביל את הנושא הזה בשעות. לא יכול להיות שנסתור את זה באופן גורף, ונחזיר את הדברים אחורה, שיצטרכו לעשות עם מטאטא ולאסוף את העלים עם מטאטא. אז אני חושב שאם ניכנס לתקנות, אנחנו נבדוק כל תקנה ותקנה ונוציא את התקנות הכי טובות שיכולות להיות. תודה רבה.

תודה לך אדוני. מר דניאל מורגנשטרן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, אני מייצג כאן את הנהלת מלר"ז, והיא העמותה הראשונה, הסביבתית, שקמה בעקבות החוק למניעת מפגעים, חוק כהנוביץ מ-1961. ראשית, אני רוצה לברך אותך, אדוני השר. אני חושב שאנחנו הולכים ומגדלים כאן, בארץ, דור של חרשים ודורות של חרשים, ואני חושב שהתקנות האלה היו צריכות לבוא לפני 20 או 30 שנה, ויפה שעה אחת קודם.

על זה נאמר: מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.

לפי ההערות של חברי הוועדה - -

אדוני, תנוח דעתך בענין הזה. אני מודיע לך שנמצא את הקונצנזוס המשותף על מנת להעביר.

חבר הכנסת ניצן הורביץ, ואני רוצה להיתלות באילנות גבוהים, אמר ש-72% בערך מהאנשים גרים בדירות - -

לא, מהתלונות של נפגעים בעיר. 70% מהתלונות הן על מפגעי רעש.

האחוז של שגרים בדירות עוד יותר גדול, אחוז הדירות. אגב, אדוני היושב ראש, ישנה דרך להתגבר על כך וזה נקרא: הבניה הירוקה. הבניה הירוקה מאפשרת לנו היום, בבניינים חדשים ובבניינים שאנחנו משפצים אותם, להכניס בידוד אקוסטי או בידוד תרמו-אקוסטי. כלומר, הוא מבודד גם בפני רעש וגם בפני חום, וזה פתרון נוסף לכל התקנות שאנחנו הולכים להתקין.


המילה האחרונה – אדוני השר, יושבים כאן נציגי משטרת ישראל. ישנן תקנות למניעת רעש באולמות שמחה. התקנות האלה, לצערי הרב, מניסיוני, אינן נאכפות היום. זה בעיקר במקומות של רעש שנעשה באירועים עם צעירים אבל לא רק בצעירים. גם באירועים מכובדים מאוד, באולמות תרבותיים מאוד אנחנו עדים לכך שכמות הדציבלים שנשפכת על אוזנינו היא לא 85 ולא 95 אלא לעתים הם עוברים על 100 ו-110 דציבלים. כשאתה מגיע לאיש שמפעיל את מערכות הכריזה הוא אומר שזה לא נכון וזה הרבה פחות. האוזן שלי כבר מורגלת, אחת כן ואחת לא, כי אחת כבר יצאה מכלל שימוש, ועדין אני מבחין בכך. איפה החוק? אנחנו הולכים היום לתקנות חדשות, הרבה יותר רחבות, עם פריסה שתיגע בכל אזרח. התקנות שנוגעות באולמות שמחה הן הרבה יותר מצומצמות, האפשרות לאכוף אותן הרבה יותר גדולה, ואני פונה לשר ללכת ולאכוף את התקנות האלה.

תודה אדוני. יש פה מישהו מהמשרד להגנת הסביבה שמעוניין להתייחס לנושא? עד שתחליטו, אתן ליושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב. בבקשה אדוני.

תודה. אני מייצג את קבלני השיפוצים במדינת ישראל. אני רוצה לברך את השר ואת הוועדה בנושא התקנות. התקנות מאוד חשובות אך יחד עם זה יש לי כמה סייגים: בענף השיפוצים לא מדובר על אזעקות ולא על מואזין ולא על שום דבר אחר. מדובר בפרנסה של אנשים. גם מ-2 עד 4 מותר לנו לעבוד אבל אנחנו מנחים את האנשים שלנו בהתחשבות בזולת. להוריד משעה 10 בערב ל-8 ערב, אנחנו מוצאים את החוק הזה כחוק פופוליסטי, לא ישים. אני לא חושב שמישהו יאכוף את החוק הזה במדינת ישראל. נכנסתי לאתר של המשטרה וכתוב שם שזה לשיקול דעתו של השוטר. אף אחד לא יכול לדעת אם הרעש חזק, חלש או בינוני. שיקול דעתו של השוטר.


בחוק הזה אנחנו נפגעים קצת כי במקום שנוכל לעבוד עד 10 ערב ונוכל לגמור את השיפוץ כמה שיותר מהר כדי שהשכנים יוכלו לישון בשקט, אנחנו נצטרך להאריך טיפה את השיפוצים ולקצר את יום העבודה בשעתיים. אנחנו היחידים שנפגעים מהחוק הזה, ואני מוצא לנכון להגיד את הסייגים האלה כדי לעדכן את הוועדה כי מדובר כאן בפרנסה של 15,000 קבלני שיפוצים במדינה.

וכולם עובדים בלילה....

לא, אבל יש שיפוצים שנעשים בלחץ, בלוח זמנים מאוד מאוד קצר וחייבים להתחשב בדברים האלה גם כי היום בעלי הדירות לוקחים קבלן שיפוצים ואומרים לו: על כל יום אחור אנחנו רוצים 100 דולר פיצוי. יש כאלה דברים השכם והערב. אז למה לקצר את היום של קבלן השיפוצים במדינת ישראל?

מאיזה שעה אתה יכול לעבוד?

במקום עד 10 בערב עד 8 בערב, כשהעבודה של קבלן השיפוצים לפעמים כרוכה ברעש, אין מה לעשות. אנחנו עובדים עם הידיים ואנחנו צריכים לעשות רעש וזה בעל כורחנו ולא בגלל שאנחנו רוצים לעשות את זה. זו הפרנסה שלנו וזו העבודה שלנו. החוק הזה היה עשרות שנים עד שעה 10 בערב ואף אחד לא התנגד ולא אמר מילה. אף אחד לא אמר שום דבר.

באמת? - -

השעתיים האלה לא יזיקו ולא יוסיפו לאף אחד.

למה אם אני רוצה להרדים את הילדים שלי ב-9 בערב אני לא יכול?

ואם הילדים שלך רוצים לישון בצהרים, אז מה? אותו דבר, אין הבדל. גלעד, אנחנו רוצים לגמור את השיפוץ - -

אני לא גלעד בשבילך - -

סליחה, כבוד השר...

אני גם לא "כבוד" אבל אם התחלת בפופוליזם, לפחות תנהג כבוד בכנסת ובמוסד הזה. תטען את הטענות שלך בלי חלוקת ציונים לפופוליזם ולכל מיני. אני רוצה לשכנע את הוועדה שבאיזון אינטרסים, בין זכותו של רוב הציבור להשכיב את הילדים שלו לישון לפני 10 בלילה, לבין האיזון שלכם לעשות שיפוצים עד 10 או עד 8, אני רוצה עד 8. הכנסת תחליט שלא, אני מכבד את הכנסת ואין שום בעיה. אל תגיד שזה פופוליזם. כמו שאני לא בא אליך בטענות - -

אני מבקש רק דבר אחד, אם אפשר להוסיף: בענף הבנין אפשר לעבוד 24 שעות סביב השעון ובענף השיפוצים זה לא קיים וגם לא ביקשנו את זה.

למה?
אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה. יש מישהו מהמשרד להגנת הסביבה? בבקשה.

אני סגנית ראש אגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה. אני יושבת ראש ועדה מקצועית שהוקמה לצורך עדכון התקנות. הצורך בעדכון התקנות היה ממש נחוץ בגלל שזה כבר הרבה שנים, כפי שנאמר, כבר 20 שנה וידענו שיש נושאים שאז, לפני 20 שנה לא חשבו עליהם. אנחנו עבדנו בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות וגם נפגשנו עם הנציגים של הרשויות המקומיות כדי לקבל את הדעות שלהם. גם בוועדה הכנסנו במיוחד נציגים של רשויות מקומיות. מה שחשוב הוא שגם שמנו לב לתלונות שאנחנו מקבלים. יש לנו ניסיון רב לדבר עם אנשים שסובלים מרעש. לפעמים זה קצת מוזר שאנחנו אומרים שאדם סובל מזה. כן, הם סובלים. יש אנשים שממש לא ישנים בלילה ואחר כך מגיעים במצב חירום לבתי חולים.


הוועדה, בכל נושא שהיא דנה, ואתם רואים שהיא דנה בכל נושא ונושא גם בתקנות הקיימות וגם שעדכנו אותם, היא חשבה על איזון אינטרסים ומה שקשור, למשל, לשיפוצים ואתרי בניה או משהו אחר. יש נושאים שאנחנו לא שינינו בגלל שלגבי קריאות "אלטע זאכן" וכול מיני דברים, ויש נושאים שידענו שזה נושא כואב ואנחנו מקבלים הרבה פניות, ואז הכנסנו את זה לתקנות, כמו מפוחי עלים, כמו זיקוקין די-נור, וזה הכל היה בדיונים ולא החלטה סתמית. היה שיקול דעת מכל הצדדים וניסינו למצוא פתרון שישפר את התנאים של תושבי ישראל.

אני מודה לך, גברתי. עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני מאוד התחברתי, יותר מהכל, לדבריו של חבר הכנסת הורביץ במושגים של "התחשבות הדדית" ו"מידתיות". ברור לכולנו וכולנו תושבים, אדוני היושב ראש, בדיוק כמו שאמרת, וגרים באזורי מגורים ורובנו בשכונות עם בתי משותפים, שזאת גם היתה כוונתו של מחוקק המשנה. בעצם ליצור לנו סביבת מגורים יותר איכותית, יותר נוחה ויותר שקטה, וזה בסדר גמור. יש לנו אינטרסים חברתיים אחרים כגון: אירועים המוניים בתחומי תרבות, ספורט, דת, אסיפות למיניהן, כנסים, אירועי חג, שברור הוא שצריך במסגרת התקנות האלה לתת את המשקל הראוי בענין הזה ולתקן אותם כך שיתאפשר בפועל לקיים את האירועים האלה, גם באזורי מגורים.


אחת ההצעות שהוצעה כאן במסגרת התקנות היא הצעה לתת לרשות המקומית את הסמכות לאפשר במקרים חריגים, למרות שמדובר באזור מגורים, כן לקיים את האינטרס הציבורי של אסיפות, כנסים, תערוכות ואירועים המוניים אחרים שמותרים על פי הוראות כל דין. הבעיה המרכזית בענין הזה היא שהאירועים האלה מוגבלים על פי נוסח התקנות לשעה 10 בערב בלבד. ממילא מדובר ואין התייחסות בתקנות לשני דברים מרכזיים: אירועים מעין אלה מתקיימים בשני אזורים: אזור קבוע, אזור שפועל על פי רישיון קבע, שבו ממילא מתקיימים אירועים המוניים, אירועים אחרים, אירועי חג, מסיבות וחגיגות, ואירועים חד-פעמיים. על פי לשון התקנות, כפי שהן מנוסחות היום, אם ניקח אפילו את כיכר רבין, לצורך הענין, בתל-אביב, שהוא מקום שלא מתקיימים באופן קבע אירועים המוניים אבל מקבלים רישיון והיתר להפעיל בו אירוע המוני, אסיפות, הפגנות, מופעי מוסיקה, מופעי דת ואירועי דת אחרים חל, למעשה, על פי נוסח התקנות. היום הרשות המקומית לא יכולה, גם אם היא רוצה וגם אם זה נכון וגם אם זה מידתי וגם אם זה מאוזן, לאפשר אירוע לאחר השעה 10. לא ניתן להפעיל רמקולים על פי נוסח התקנות לאחר השעה 10.


ההצעה שאנחנו מבקשים, ואנחנו לא באים רק להגיד את הדברים אלא אנחנו גם מציעים הצעות קונסטרוקטיביות. כמובן שבמהלך דיוני הוועדה בנושא התקנות לגופן אנחנו נבהיר זאת, אבל אנחנו נציע לאפשר כן, באירועים ציבוריים כפי שמוגדר בתקנות, תוך הרחבה שלהם לצורך הענין, כן לאפשר לרגולאטור המקומי דהיינו: לרשות המקומית, כן לתת היתר מיוחד לקיום אירוע המוני או אירוע ציבורי, כלשונו בתקנות.


מעבר לזה, מיד אבקש ליו"ר פורום זיקוקי הדי-נור באיגוד לשכות המסחר לומר כמה דברים בענין הזה. גם שם, לענין הפעלת זיקוקי די-נור, יש צורך להבין שיש מקומות במדינת ישראל שממילא ניתן להם רישוי להפעיל אירועים, להפעיל אירועים ציבוריים, להפעיל אירועים המוניים. שם אולי כדאי להסדיר במסגרת התקנות הללו או במסגרת תקנות אחרות את האפשרות לאפשר למי שיש לו רישיון קבע גם להפעיל זיקוקי די-נור. הרי לא נרצה למנוע מהציבור והמאזרחים במדינת ישראל, שאמנם רוצים לישון בשקט במקומות מגורים אבל באולמות אירועים או בחגיגות שלא לאפשר להם להפעיל זיקוקי די-נור, שזה סוג של ביטוי שמחה טבעי ונורמאלי שנפוץ מאוד בעולם כולו וגם באירופה.

אז מה שאדוני אומר זה בעצם שאפשר להפעיל את הזיקוקין הללו גם ב-12 בלילה לטובת התושבים, למרות שזה מפריע לשכנים שגרים בסביבה.

ממש לא. אם ניתן למקום רישיון קבע, רישוי עסקים. ניתן לו רישוי לעסוק בתחום של ניהול אירועים מסוג זה או אחר, הרי צריך לקחת בחשבון במסגרת אותו רישיון גם את האפשרות לתת לו רישיון קבע להפעיל זיקוקי די-נור במסגרת ההגבלות הכלליות או רישיון מיוחד לאותו מקרה.

אני חושב שלא יעלה על הדעת שבעל אולם שיש לו רישיון עסק ושהוא מפעיל את העסק כאולם אירועים, שכל ערב בשעה 11 או 12 בלילה יפעיל את הזיקוקין. זה לא הגיוני. אם זה קורה לנו פעם ביום העצמאות, שעושים זיקוקין כאלה – זה עוד סביר. אבל מדי לילה בלילה לעשות את המעשה הזה, אני חושב שבענין הזה אדוני בוודאי לא מתכוון לדבר הזה.

אני מסכים עם אדוני, רק צריך לקחת בחשבון את הדברים במסגרת רישיון הקבע שניתן.

אנחנו ניקח את הדברים הללו בחשבון ובוודאי במסגרת הדיונים גם נשמח לקבל ממך נייר עמדה ולהעביר אותו לוועדה.

אני רוצה לסיים ולומר שהתיקונים שמבוקשים על ידי איגוד לשכות המסחר בענין הזה, שמייצגים גם פורום של מארגני ומפיקי אירועים המוניים וגם פורום של יבואנים ומפעילי זיקוקי די-נור הוא לעשות ולקחת בחשבון עניינים מידתיים סבירים, ולאזן בין אינטרסים טבעיים של הציבור, הן כתושבים שרוצים לגור בשקט והן ציבור, באופן טבעי, כולנו שותפים לאותה קבוצה שרוצה לקיים אסיפות, אירועים, מסיבות, תערוכות וכיו"ב. תודה אדוני.

תודה רבה אדוני.

אני מנכ"ל התפעול של התאחדות קבלני השיפוצים והייתי רוצה להרחיב על דברי היו"ר שלנו.

הוא כבר דיבר.

נכון, אבל הוא נקטע באיבו בעקבות חילוקי דעות - -

הוא לא נקטע, הוא אמר את כל מה שהיה לו להגיד. אתן לך 2 דקות. בבקשה אדוני.

המחוקק אפשר לקבלני שיפוצים לעבוד מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, והיו הרבה משפטים בנושא. בית המשפט החליט לקצר את זמן השיפוצים. מדובר במוסדות חינוך, בתי חולים, בי ספר שממוקמים בשכונות מגורים ואנחנו אמורים למסור אותם למדינה עד ה-1 בספטמבר מוכנים, לא משנה בשעות. אז המחוקק רצה לעזור לכולם, גם לקצר את זמן הסבל של התושבים וקבע שבמקומות מסוימים יהיה ניתן לעבוד עד 10 בלילה על מנת לקצר את סבל התושבים, ומדובר על שיפוצים הכרחיים. זה הכל, תודה רבה.

תודה רבה אדוני.

אני מנהל את האגף התרבות בעיריית חיפה. חברי פה, מעמותת מלר"ז, דיבר על דור החרשים. ברשותך, אני אדבר דקה וחצי בשם דור החרשים. מדינת ישראל לא מדינה עשירה. ההיצע שלנו, של מתקנים ושל מקומות שבהם אפשר לערוך אירועים הוא לא גדול. מטבע הדברים נובע שהדברים האלה נערכים באזורים שהם אזורי מגורים. ציין חבר הכנסת הורביץ את נושא המידתיות. תקנות ושעות מוחלטות לא מאפשרות בשום צורה שהיא מידתיות.

אני מניח שלרוב חברי הכנסת המכובדים שיושבים בוועדה יש עוזרים, אני מניח שחלקם עוזרים צעירים ואני מניח שהם יודעים באיזה שעות הם משחררים אותם הביתה. חברים, אל תטעו. רוב הדור הצעיר במדינת ישראל עובד היום עד מאוד מאוחר. אי אפשר להתחיל אירוע, חוויה, כל פעילות שהיא פעילות תרבות לפני השעה 8, 8:30 בערב ומכאן שגם אי אפשר לסיים אותה בשעה 10 בלילה, שזה מה שמייצר המצב של תקנות מוחלטות. התוצר המיידי של תקנות כאלה זה פשוט להסתכסך עם דור שלם במדינת ישראל, דור צעיר, שבסך הכל מחפש ביטוי ופורקן.

מי מנע ממנו לבלות? אבל למה זה על חשבון המשפחה עם הילדים שילכו לישון...

אתייחס לזה. רעש, ואני בכובעי השני מ"מ ישוב ראש איגוד ערים חיפה להגנת הסביבה, שהיה שותף לתהליך הזה. רעש הוא במקרים רבים ענין עקרוני. לאדם שסובל ממפגעי רעש יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, אני אהיה הראשון לתקנן תקנות. אבל יש אירועים שהם מקומיים, יש אירועים שהם נקודתיים, יש אירועים שנערכים פעם או פעמיים או שלוש פעמים בשנה, והמידתיות שתבוא לידי ביטוי שבהחלטה של הרשות המקומית, איפה ומתי היא מאפשרת, זה בדיוק מה שייתן את ההבדל.


ברשותך, אני רוצה להתייחס למה שאמרת. אני חי בעיר מעוברת. מבחינתי, צפירת השבת היא הכרח, היא חלק ממה שמזכיר לי שאני חי בעיר מעורבת והיא חלק מהביטוי שהציבור הדתי מקבל בשביל להזכיר לאנשים שלו שהוא חי בעיר מעורבת. יש לנו 4 מסגדים בעיר, וכל שנה, פחות או יותר באותן תקופות, אנחנו סובלים מתלונות של תושבים כלפי המסגדים. אנחנו מייצרים דיאלוג, אנחנו מביאים את אנשי המסגדים למול התושבים ואנחנו מייצרים מינונים נכונים לרמת הרעש. דיאלוג היא הדרך לפתור דברים. הידברות היא הדרך לפתור דברים ולא תקנות וחיתוכים שהם מוחלטים.


במאמר מוסגר ואחרון, לגבי חבריי מהאיגודים השונים: בעוד שאני מזדהה עם חלק מהדברים שנאמרו, אתם חייבים לזכור והוועדה הזאת חייבת לזכור שלכל החלטה כזאת יש השלכה לכיוון אחר. מנהל אגף התברואה בעיריית חיפה ישמח מאוד לעצור את הטרנספורטים של הזבל ב-4 לפנות בוקר, לא לשלם שעות נוספות ולעשות את זה ב-7. אבל אז אני זורק 250 משאיות לכבישים בשעה 7 או 8 בבוקר. אז הדיון יעבור לוועדת התחבורה.


חברים, חיפה לא דומה לתל-אביב, היא לא דומה לירושלים. ירושלים לא דומה לבאר-שבע. יש לאפשר לרשויות המקומיות להתייחס בצורה הנכונה למפגעים האלה בתחומן. תודה.

תודה רבה אדוני. כפיר כהן, יועץ משפטי של השלטון המקומי, בבקשה.

תודה אדוני. בוקר טוב. כולם בירכו ואנחנו נצטרף, כמובן, לברכות. מי כמו השלטון המקומי, הרשויות המקומיות שנדרשות לענין מפגעי רעש באופן יומיומי. לפחות אני, ביושבי כאן, מתחבר לדבריו של היושב ראש, שאנחנו באים לתקן תקנות, יהיו נכונות וצודקות ככל שיהיו, אנחנו לא יכולים לאפשר להן מצד אחד לתקן ומצד שני להרע או לגרום לאיזה שינוי כזה או אחר שיפגע בתושבים מצד אחר.


אני רוצה לומר שלגבי תקנה 10, ויושבים כאן שני נציגים מעיריית תל-אביב ומעיריית רמת-גן, מנהלי אגפי תברואה שלנושא כלי גינון ומפוחים, אנחנו מוצאים את התקנה הזאת לא מידתית וגורפת מדי במידה כזאת שלא תאשפר לרשויות המקומיות, שזו אחת מהחובות שלה, לקיים גינון ציבורי כתיקונו, גם לקיים ניקיון ברחובות, גם בשטחים ציבוריים וגם ברחובות. חזרה לטאטוא של עלים בכל מיני מגרפות ומטאטאים ידניים. זה משית עלויות כוח אדם שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בהן וזה לא נכון. מה גם שצריך שוב להתייחס לזה במידתיות הנכונה. אפשר להגביל את זה בשעות, אפשר לתחום את זה בדציבלים, ויש כאן תחקיר מעמיק שעשתה עיריית תל-אביב לגבי סוגים של מפוחים. צריך לדעת על הצרכים מצד אחד, כשאנחנו מברכים מצד שני. זאת הכוונה הכללית ואשמח אם אדוני יאפשר לשני האדונים הנכבדים לומר דבר או שניים בענין.

השלטון המקומי יודע שיש חשיבות לעמדות שלו ולכן, אני מציע גם לך, אדוני, שתעבירו את נייר העמדה שלכם למחלקה המשפטית של ועדת הפנים. תודה אדוני.

כן, אבל מה שאתם מציעים באופן קונקרטי. לא רק להגיד "לא" אלא גם מה "כן". זה מאוד חשוב.

בהחלט. אני פתחתי בברכה - -

זה יפה להגיד "פתחתי בברכה" ואז להגיד: אני לא מסכים לשום דבר.

אמרתי שאנחנו נדרשים לענין, אבל אמרתי שמצד שני צריך להתחשב - -

אני מניח שיש כמה דברים שהוא מסכים אתם, ואנחנו נמצא את הדרך. בבקשה, אדוני.

אני יושב ראש חטיבת המפיקים בלשכת המסחר. אנחנו מייצגים אלפי מפיקים ואנשים שפועלים כל השנה בתחום האירועים בארץ. אנחנו מציגים מסמך עמדה לגבי מידתיות ובעיקר, הדבר הכי משמעותי זה נושא של גמישות. אנחנו צריכים להבין שברגע שמותקנת תקנה, ואני מדבר על אותם אנשים שעובדים בשטח ומוציאים רישיון לאירוע או פעילות כזאת או אחרת, ברגע שמותקנת תקנה יש היום מודעות מאוד גדולה לאיכות הסביבה ואני מניח שאתם יודעים את זה, לכל מה שקשור לאיכות החיים. ברגע שתהיה תקנה שלא יוכלו לעמוד בה, מבחינת המפיקים לצורך הענין הזה, ובואו נדבר ברמה הפרקטית, אמפי קיסריה, שכל המופעים הגדולים מתקיימים שם, בשעה 10 על פי אותה תקנה יופסק אירוע, אין יותר גרוע מאמפי קיסריה, פארק רעננה וכן הלאה. היום נפתח שבוע הספר העברי בישראל בכיכר רבין, בשעה 10 יצטרכו לסגור את מערכת הכריזה ואנשים הולכים הביתה.


הבקשה היחידה שלנו, כדי לא לחזור על הדברים והם נאמרו וגם נכתבו, שאת אותה מידתיות שמדברים עליה, את אותה גמישות צריכים לקחת בחשבון ולא להחליט בצורה חד-משמעית שזה שעה 10 אלא להשאיר את זה לשיקול דעתה של אותה מחלקה שמאשרת את קיום האירוע לשעה 11. תודה.

תודה רבה.

אני יו"ר פורום זיקוקי הדי-נור בלשכת המסחר. קודם כל, תקנות זה דבר טוב, זה למען העם, זה למען התושבים. אני רוצה להעלות מצב שקיים היום אצלנו: אנחנו עובדים מעל שנתיים עם אלפי שעות עבודה של עשרות אנשים על תקנות של חוק חומרי נפץ, הפעלת זיקוקי די-נור מול משרד התמ"ת, הפיקוח על העבודה בנושא הייבוא. היום במדינת ישראל אומצו התקנות האירופאיות וניתן תקן ישראלי לתקנות האלה, של כל נושא זיקוקין די-נור במדינת ישראל. בניירת שאנחנו קיבלנו, בהצעה לתקנה הזאת, כאשר אתם הולכים וסוגרים לנו את העסק, אתם סוגרים ל-2000 אנשים כרגע, במעגל הראשון, את הפרנסה.

סלח לי שאני מתפרץ לדבריך אבל תשמע, זה מקומם אותי ואגיד לך למה: זה קרה לנו בוועדת הכלכלה לפני שבועיים בערך, כאשר עלה שם הנושא של הדבקת דברי פרסומת בלובי של הבניינים המשותפים, בתוך המעליות, על קירות הבתים ועל הדלתות. בדיוק אותה טענה נשמעה, שאנחנו הולכים לפגוע באלפי עובדים. אתה עושה את אותו דבר עכשיו. רבותי, אי אפשר שבכל דבר תבואו ותשתמשו בטיעון הזה. אין פה כוונה לפגוע באף אדם שעובד לפרנסתו. המטרה שלנו היא שמעבר לפרנסה יש גם איכות חיים. אתה לא יכול להפעיל זיקוקין בשעות לא מקובלות. - -

יותר ממקובל עלי מה שאדוני אומר...

- - אני מכיר אנשים עם תינוקות בבית, שכששומעים את ה"בומים" האלה ב-11 ו-12 בלילה, הם גמרו את הלילה שלהם, זה נגמר. אז מה, תפצה אותם? מה תעשה כנגד הדבר הזה?

אדוני צודק במאה אחוז ואני אתך בענין הזה. אבל כשבאים ואומרים: זיקוקין די-נור לא, - -

אף אחד לא אמר.

אדוני, בדברי הפתיחה שלי אמרתי שאם מדובר על אירוע חד-פעמי, יש אירוע של 100 שנים לתל-אביב, יש את יום העצמאות, והציבור מבין ומודע לדברים האלה. לא כשמדובר על אירוע יומיומי, אולם אירועים שנמצא סמוך לבתי מגורים - -

אבל אם יש לו רישוי עסקים?

אז מה אם יש לו רישוי עסקים? תסלח לי, יגבילו אותו. לא יעלה על הדעת שכל לילה יפעילו זיקוקין די-נור. זה מטרד איום ונורא לאותן משפחות - -

מאה אחוז. אז בואו נשב בוועדה, ויש תקנות זיקוקין די-נור. יש קטגוריות לזיקוקי די-נור, יש זיקוקין די-נור שקטים והיום אוסרים את זה. בתקנה הספציפית הזאת אתם אוסרים את זה. יש זיקוקין די-נור - -

יש להם משתיק קול?

אלה זיקוקין די-נור שאין להם את מטען חומר הנפץ שפורץ את הזיקוק לצדדים.

אם זה לא גורם לרעש, אז אין בעיה. כתוב: הגורמים לרעש.

דבר נוסף: כל הנושא של חזיזים – הנושא הזה משמש אותנו להדמיה בכדי שאנשים לא יפגעו באימונים ברשות שדות התעופה, במשרד הפנים, במשרדי ממשלה. אתם באים ואומרים כאן: נושא של חזיזים – לא.

· - -

כל יום שעה שעה?

לא כל יום ולא שעה שעה, אבל אתם הורדתם את נושא המידתיות, אתם לא מסתכלים על זה. מי שכתב את הדברים מתחיל בשגיאות כתיב שלא יודע מה זה זיקוקין די-נור, וזה ממשיך הלאה - -

· - -

סליחה, רבותי, תנו לי לסיים. זה ממשיך הלאה בדברים אחרים. נעשתה כאן עבודה, ויש כאן תקנות, ויש תקן ישראלי לנושא זיקוקין די-נור שמותאם לתקן האירופאי, אומץ על ידינו, אומץ על ידי ממשלת ישראל. יש חוק חומרי נפץ, שכשבאים ואומרים שאסור נפצים, זאת אומרת שגם חבלן משטרה לא יכול לתקוף מטען חבלה מסוכן באזור מגורים כי אסור נפצים או אסור חזיזים.

תסלח לי, זה מגוחך.

יכול להיות שזה מגוחך בעיניך, אבל בעיני, מול כמות של אנשים - -

המטרה איננה מקדשת את האמצעים. אתה לא יכול לבוא ובשביל שתפעיל באמצעות זיקוקין, תוכל היום להגיע להשוואה של מטעני נפץ - -

אבל מה שנכתב בנייר הזה הוא נפצים וזיקוקין. אני יוצא חיל הים, קצין חבלה ביחידת צלילה. אנחנו צריכים עכשיו להפסיק את האימונים בעתלית. עתלית זה פחות מ-1000 מטר רדיוס מכל אזור מגורים...

תודה רבה אדוני, אני מודה לך.

ברשותכם, אני רוצה להמשיך את עמדתו של נציג השלטון המקומי. המפוחים הוא לא יקיר הטכנולוגיה של הרשויות. אנחנו מפעילים מפוחים, לפעמים, על מנת ליצור מהירות, גמישות ואיכות ניקיון. איכות ניקיון זה חלק מבסיס איכות החיים כמו שהרעש. אנחנו מסכימים לתקנות שבעצם אי אפשר להתחיל עם זה ולהמשיך עד אין קץ. לכן, נכון ליצור את המידתיות ונכון ליצור את רמת הדציבלים הדרושה על פי תקנות הרעש. אנחנו, בעיריית תל-אביב לדוגמה, בכל מכרז ומכרז זה כתוב. דבר שני, אנחנו עושים מדי חודש בדיקות אקראיות לכל המפוחים שעובדים בעיר.

באיזה שעות הם עובדים?

בשעה 7, 8, 9 וכדומה. חלק מהמפוחים עובדים ב-6 בבוקר. יש נוהל הפעלת מפוחים. המפוחים שעובדים ב-6 בבוקר עובדים אך ורק באזורי תעשיה ובאזורי בילוי ולא באזורי מגורים. לשם זה מיועד מאחר ובשעה יותר מאוחרת כן להסית אותם לכיוון אזורי המגורים, וכך ניתן לנקות עיר כמו תל-אביב שיש בה גם עסקים וגם אירועים וגם אזור תעשיה וגם מגורים.


אני חושב שנציג השלטון המקומי יציג דף עמדה ועצה שתיצור את המידתיות והראיה לשלב גם את התושבים וגם את הצורך העירוני כדי ליצור את התהליך הזה.


ברשותך, אני רוצה להצטרף לנציג עיריית חיפה בנושא פינוי האשפה. הרי הפינוי בשעות המוקדמות של הבוקר, יחסית זה פינוי מינימאלי אצלנו.

אני לא אכנס לפירוט בנושא פינוי פחי אשפה אלא אסביר לך מה: יש בהחלט פינוי אשפה במרכזי הערים ממש ברחובות ראשיים, שם יכולה להיווצר בעיה. אבל יש לפעמים כאשר פינוי האשפה נמצא בתוך השכונות, לא ברחוב ראשי, וזה בהחלט יכול להתבצע במשך היום ולא גורם לשום הפרעה בתנועה. צריך לדעת להבחין בין הדברים האלה ואני בהחלט מסכים עם הגישה הזאת, יש בזה משהו. פינוי האשפה מתבצע בלילה כדי לא לגרום לפקקי תנועה במשך היום. כשמדובר בשכונות צדדיות, שאין שם גורם הפרעה, למה לעשות את זה באמצע הלילה?

נכון. אני חושב שיש צורך למפות את זה ולעשות את זה בצורה ראויה ומידתית אבל זה גם ייצור גודש לא פשוט בשעות הרעש של העיר.

6 בבוקר זה לא סביר?

לפעמים מדובר גם על 4 לפנות בוקר ובימי החגים הם מקדימים כדי להספיק, ואנחנו מכירים את זה.

החוק הקיים אומר שאסור לטלטל פחי אשפה לפני השעה 6 בבוקר, ואנחנו טוענים שזה סביר.

לא שמעתי מה אמרת.

החוק הקיים אומר שאסור לך לטלטל עגלות אשפה, פחי אשפה לפני השעה 6 בבוקר.

אני חושב שתוכל לשמוע פה אחד אחד את האנשים והם יגידו לך בכמה רשויות עושים את זה לפני השעה 6 בבוקר, ב-4 ו-5 לפנות בוקר. עזוב. נגיע לתקנות ונדבר על זה. אולי אדוני רוצה שזה יהיה המצב אבל המציאות היא לא זאת.

אני לא מסכים עם זה, אדוני. אני מנהל אגף התברואה, הפיקוח ורישוי העסקים של עיריית רמת-גן ואני יכול להגיד מספר דברים על מה שנאמר פה: ראשית, ברמת-גן מתחילים לפנות אשפה ב-6 בבוקר, לא לפני.

זה מאה אחוז, זה בסדר.

כמו כן, אני מזדהה עם מה שאמרתם פה בענין המידתיות. כמו באולמות שמחה, שאנחנו אוכפים את נושא הרעש בניגוד למה שאמר פה חברי ממלר"ז, יש דרך רישוי לעסקים, אנחנו מתקינים מכשירים באולמות שמחה שמותקנות מערכות ההגברה, וזה חלק מרישיון העסק ולא צריך את משטרת ישראל כדי לאכוף את זה אלא ברגע שזה לא מותקן, אתה מבטל את רישיון העסק. אפשר ללכת לכל הקצנה שרוצים. נקודת המפתח היא המידתיות והמידתיות חשובה. הגמישות לרשות המקומית, שאני מזכיר לכולם שגם פרנסי העיר הם נבחרי ציבור והם נבחרים על ידי התושבים הישירים שלהם, והם נותנים את הדעת לצורך של התושבים. לא בכל פעם שיושבת עמותה או ארגון הם יודעים את הכל טוב יותר מאשר ראש העירייה, שנבחר ישירות על ידי התושבים שלו.

תודה רבה.

אגב, לגבי הערת הביניים שנאמר פה: שנינו יודעים שבעיר רמת-גן הקריאות של כניסת השבת מלוות בדוחות, בהתאם לתלונות תושבים כי אתה לא יכול להתעלם בחוק הנוכחי מתלונה של תושב, אתה חייב להגיב. שנינו מכירים את הרב שמקבל דוחות ואת בתי הכנסת שמקבלים דוחות כתוצאה מזה שמודיעים על כניסת השבת במערכות הכריזה.

תודה רבה.

אתה יכול אח"כ לתת לי את שם הרב שמקבל דוחות על כריזה של כניסת שבת?

בוודאי.

ידידי, ראש פורום זיקוקין כרך את הפעילות הביטחונית של חזיזים בפעילות של יצרני זיקוקין וחזיזים. אני רוצה לציין שבחוק המקורי יש סייג שאומר שזה לא חל על פעילות ביטחונית או מבצעית, והיחידות המיוחדות של המשטרה ושל אחרים לא יפגעו מהחוק הזה.

תודה. אדוני, היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנקודה אחת: אני לא אכנס לפרטי התקנות אלא למצב המשפטי הנוהג לגבי הדברים באופן כללי ואולי זה יפתיע את חברי הוועדה, אני מניח שאת השר לא, כי הוא מודע לזה. התקנות האלה יביאו לשינוי מזערי במצב המשפטי הנוהג כיוון שסעיף 6 לחוק מניעת מפגעים מאפשר לרשויות המקומיות לחוקק חוקי עזר הסוטים מהוראות התקנות. מרבית הרשויות המקומיות התקינו חוקי עזר באותם עניינים שבהם עוסקות התקנות, וקבעו בהם מועדים אחרים מהמועדים הקבועים בתקנות הקיימות ובאלה החדשות. כך, למשל, בדוגמאות שאנחנו בדקנו בעיריית תל-אביב, בעיריית ירושלים, עיריית רעננה, נקבעו מועדים ושעות אחרים לנושא של השיפוצים, לנושא של פינוי אשפה, לנושא של בניה חדשה, לנושא של כלי נגינה. כמעט כל הנושאים שבהם השר מבקש בתקנות החדשות לשפר את המצב, השינוי יהיה מזערי בתחולתו כיוון שהרשויות המקומיות לא יתקנו את חוקי העזר שלהן, ולשר, לצערנו, אין אפשרות לכפות עליהן תיקון מהסוג הזה ולכן, המצב המשפטי שהתקנות האלה יביאו לשינויו יהיה בשוליים בלבד, כי כפי שאמר חבר הכנסת הורביץ, רוב הבעיות הן בערים שבהן יש כבר חוקי עזר שבעצם קובעים הוראות אחרות מהענין הזה.


אני מעיר את ההערה הזאת כי אולי ראוי שהשר ישקול לתקן את החוק בהקשר הזה, ולהבהיר את האפשרות של השר לגרום לשינוי גם בחוקי העזר לפי מדיניותו.

אם מותר לי להגיב בקצרה: השר שקל כבר מזמן את מה שאתה הצעת. אני לא אוכל להגיד שהמחלקה המשפטית שלי מתלהבת מהשינוי הזה אבל השר בהחלט שקל את זה. אני לא מסכים אתך שהשינוי הוא מזערי כי רוב הרשויות המקומיות לא השתמשו בסעיף הזה לחוקק חוקי עזר שמקלים מהאיסורים הקיימים היום בתקנות. זה נכון שיש להן את האפשרות - -

לא, אבל בדברים שאדוני מבקש להחמיר בהם, למשל, לגבי שיפוצים. אדוני מבקש לקבוע בחוק - -

אז יש בעיריית תל-אביב חוק עזר שאושר בעבר, שאומר שעיריית תל-אביב יכולה לאשר גם בשעות מעבר למה שמותר, אם היא חושבת שיש שם ענין ציבורי. אבל לא כל העיריות עשו את חוק העזר הזה, ואם היום עירייה תרצה לעשות חוק עזר שעוקף את התקנות בהתאם לסעיף בחוק שמאפשר לה את זה, היא לא תקבל את הסכמתנו.

לא זו הבעיה. הבעיה היא שרוב הרשויות המקומיות הלכו לפי התקנות הקיימות, למשל לגבי שיפוצים קבעו בשעה 10. אדוני מבקש עכשיו לשנות את השעה לשעה 8. חוקי העזר יישארו על כנם ולכן הם יקבעו שעה 10. אז ברוב הרשויות המקומיות לא יחול שינוי.

קודם כל, אני לא בדקתי את כל חוקי העזר הקיימים היום עם הרשויות. דרך אגב, אתם אולי לא מבינים את זה אבל הרשויות המקומיות מעוניינות בתקנות הללו. יש עיריות כמו הוד-השרון ואחרות, ואנחנו לוקחים את מפוחי העלים כי הן מבקשות את זה כדי שיתאפשר להן לאסור באופן גורף על הנושא הזה. אני לא חושב שכל הרשויות מעוניינות דווקא שיהיה רעש ושהתושבים שלהן יהיו ממורמרים עליהם. אני חושב שיותר קל להם שהמשרד קובע סטנדרט מסוים והן מתיישרות לפיו. אם עירייה רוצה דווקא לאפשר יותר רעש, אני יכול להצטער על כך ואני בהחלט אשקול את מה שאתה אומר - -

גם הציבור שלה ישפוט.

בהחלט. לא כל דבר אני רוצה להשאיר לציבור המסכן לשפוט 5 שנים אחרי שהרעש יטריף את דעתו ויפגע בבריאותו. זה לא תפקידי. תפקידי לפעול להשליט את השקט במקום שאני חושב שהוא חובה שיהיה. בהחלט אקח לתשומת לבי את התיקון שאדוני מציע.

אני גם מציע בהזדמנות זאת, אני פונה לנציג השלטון המקומי: קחו את ההערה של היועץ המשפטי לתשומת לבכם וכדאי שתבואו עם תשובה לענין הזה בדיונים שיתקיימו על התקנות כי ההערה הזאת חשובה. אחרת, כפי שאומר היועץ המשפטי, ברגע שהתקנות יתוקנו ונקיים על כך דיון ואתם, כשלטון מקומי, לא תיישמו את התקנות הללו, אז מה הואילו חכמים בתקנתם? אנא מכם התייחסותכם לנושא הזה.


אדוני המנכ"ל, ביקשת רשות דיבור. בבקשה.

אני לא אתייחס לכל מה שנאמר, אני מניח שהדיונים יהיו בהמשך ונקבל הערות בכתב. לנושא מפוחי העלים, שהוא נושא מרכזי: אני לא יודע מה זה מפוח שקט ומה זה מפוח רועש. איך אפשר לדעת מה זה מפוח ב-60 או 70 דציבלים? 80 דציבלים?

מה הבעיה? יש מכשיר מדידה.

איפה אתה מודד? באיזו נקודה?

יש לי פה בדיקות...

כלים מהסוג הזה עובדים בהתחלה אולי על 50 דציבלים אבל מה לעשות, הם לאט לאט מתקלקלים ורועשים יותר. זה הנושא שעליו אנחנו דנים פה אבל מפוחי עלים זה קומבינציה של שני נושאים משולבים: 1. זה הרעש 2. זה האבק. אנחנו מדברים על חלקיקי אבק דקים. אמנם זה לא התקנות האלה אבל - -

החלקיקים שזה מרים...

- - חלקיקי האבק שאנחנו מנקים מצדי הדרכים הם לא רק חלקיקי אבק נקיים אלא חלקיקי אבק שנושאים עליהם מזהמים, אם זה מתכות ואם זה חלקיקי שמן וכדומה, כך שהנושא הזה הוא רעה חולה שצריך להסיר אותה בכל דרך. אם תמציאו פטנט אחר, בסדר, ויש פטנטים אחרים מעבר למפוחי עלים. אני לא ראיתי בהרבה ערים בעולם שמשתמשים בהעברת הפסולת ממקום אחד לשני כי זה מה שזה עושה בדרך כלל, יוצר אבק ורעש. מה לעשות? לא יעיל ולא טוב אלא רק מזיק. לכן, אין שום סיבה לאשר המשך הפעלה של הדבר הזה.

תודה רבה אדוני המנכ"ל. אנחנו חייבים לסיים את הדיון כי ב-11 מתחילה המליאה.

אני גר בפתח-תקווה ואני מייצג את פה את עמותת "פתח-תקווה זה אני". אנחנו סובלים מהמפוחים האלה סבל רב. חוץ מזה שהעירייה הלכה ושתלה לפני שנת השמיטה עשרות אלפי שתילים, באים הגננים עם המפוחים האלה ומעבירים את העלים על השתילים האלה, זה שוכב שם יותר שמנה וכל פניה לעירייה היא ממש לריק. חלק מהשתילים האלה מתו בגלל כל העלים שמשאירים על השתילים.

תודה רבה. אדוני השר, משפט סיכום. בבקשה.

שוב תודה להזמנה של הוועדה. לגבי מפוחי עלים, כפי שהמנכ"ל ציין זה נכון שהנושא של זיהום האוויר שלהם הוא בעייתי מאוד. התקנות האלה הן לא מכוחו של זיהום אוויר.

אפשר לעשות גם וגם.

אני מבהיר שאם מישהו ילך לבג"ץ...

חומר למחשבה...

הבעיה המרכזית, כפי שהמנכ"ל ציין, זה הרעש שהם גורמים. אנחנו לא השתכנענו שאפשר לפעול עם מפוחים שלא עוברים את ספי הרעש ויש גם בעיית אכיפה על הענין הזה. מכל הסיבות האלה אנחנו מעדיפים שהעיריות תמצאנה פתרונות אחרים לנושא הזה. דרך אגב, אותם אנשים, פועלים, שמסתובבים אתם, והם כמובן לא יכולים לדבר נגד המעסיקים שלהם, להם נגרם אולי הנזק הכבד ביותר גם מבחינת הרעש וגם מבחינת זיהום האוויר.


בכל מקרה, מה שרציתי לבקש, אדוני היושב ראש, כיוון שהתקנות האלה כל כך חשובות, שאדוני ייקבע גם עוד כמה דיונים אדוני רוצה, ושננסה לקבוע שורה תחתונה להצבעה על התקנות, לפחות מתי שהוא בשבועות הקרובים. תודה רבה.

תודה לך אדוני. אנחנו בהחלט ניקח בחשבון את בקשתך.


אני רוצה לסכם את הדיון: אנחנו התחלנו את הדיון הזה ושמענו פה מגוון של טענות על החוק. יחד עם זאת, אני חושב שרוב הדוברים ברכו על היוזמה ואני בהחלט מצטרף למברכים. אני חושב שטוב עשה המשרד, בראשות השר, שהביא את התקנות הללו. בוודאי שיהיו דברים שנצטרך לשבת עליהם. אני בהחלט חושב שכל תקנה וכל סעיף בתקנות שנשנה – זה יהיה בהסכמה, וזה יענה על הדרישה של רוב הציבור. חלילה לנו לפגוע בפרנסתם של אחרים, זאת לא המטרה של התקנות אבל צריך לזכור שאסור שתהיה פגיעה באיכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל, שלא חייבים לסבול ולשלם בבריאותם על מפגעי רעש שונים.

אני מודה לך, אדוני השר. אני מודה לך, אדוני המנכ"ל. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)