PAGE
23
ועדת הכלכלה

31.5.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 245
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בסיוון התש"ע (31 במאי 2010), שעה 12:30

החרמה של התוצרת הישראלית מאזורי יהודה ושומרון על-ידי הרשות הפלשתינית - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אופיר אקוניס - היו"ר

ישראל חסון

מנחם אליעזר מוזס

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין

חה"כ אריה אלדד

חה"כ זאב אלקין

חה"כ אורי אריאל

חה"כ מיכאל בן-ארי

חה"כ ציפי חוטובלי

חה"כ יעקב כץ

חה"כ אברהם מיכאלי

חה"כ אנסטסיה מיכאלי

חה"כ גדעון עזרא

חה"כ דוד רותם

יעל רביע-צדוק, משרד החוץ, ראש חטיבת כלכלת מזרח-תיכון

אלי גורדון, משרד הבריאות, מנהל שירות המזון הארצי

ד"ר יוני ינון, משרד הבריאות, מנהל המח' הווטרינרית, אגף המזון

עו"ד סמיר מועדי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכה משפטית

עדי אשכנזי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ראש אגף כלכלה ומחקר

ברק גרינאפל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, סגן ראש אגף כלכלה ומחקר

אל"מ אלכס רוזנצוויג, משרד הביטחון, רמ"ח אזרחי

מאיר בר-אל, התאחדות התעשיינים, משנה למנכ"ל

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים, ראש תחום רגולציה

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע

גידי חובב, מועצת יש"ע, אזורי תעשייה יו"ש

גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון

יוסי דגן, המועצה האזורית שומרון

אברהם בירנבאום, יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל

עו"ד דנה דאיבוג, משרד המשפטים
הילה אקרמן, משרד המשפטים, ממונה על נושאים כלכליים בין-לאומיים

יהודה כהן, מנכ"ל ליפסקי אינסטלציה

נחום גוטנטג, הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, כלכלן

רון נחמן, ראש העיר אריאל

דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן

לאה ורון

אסתר מימון

החרמה של התוצרת הישראלית מאזורי יהודה ושומרון
על-ידי הרשות הפלשתינית - ישיבת מעקב

צהרים טובים, אני פותח ישיבה שלישית של ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא החרם המוטל על תוצרת ישראלית מיהודה ושומרון, ואני חושב שהגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. בוודאי נשמע מהממשלה, חברי, את התשובות שביקשנו לקבל, אבל אני חושב שהזמן דוחק, כי הדברים באים לידי ביטוי בשטח. קיימנו כבר שתי ישיבות, ביקשנו לבדוק מה נעשה בזמן הזה, ונשמע מה נעשה בזמן הזה.

אני יודע שביום הזה מדינת ישראל נמצאת במאבק גדול מאוד, עצום, שכמותו אולי לא ראינו שנים, בראש ובראשונה ודאי על דעת הקהל העולמית.

אולי כדאי לברך את הפצועים.

אנחנו נמצאים במאבק, אם אינני טועה, ששנים לא היינו בו, על דעת הקהל העולמית, בעקבות האירועים של משט הטרור שהיה בלילה בכיוון עזה. בוודאי גזלנו מנציגי משרדי הממשלה שנמצאים כאן שעה וחצי של פעילות חשובה. אני מדבר בעיקר, ואולי בראש ובראשונה, על משרד החוץ ואולי גם על המשרד לשיתוף פעולה אזורי ואחרים.

היתה לי התלבטות. היו כאן אנשים שהציעו לי עוד לפני כן שלא לקיים היום את הדיון הזה. אני חושב שחשוב להמשיך לקיים את הדיון הזה, זוהי עוד גזרה במאבק של מדינת ישראל על דעת הקהל. זה מאבק קשה, צריך להתגייס ולעמוד לימינה של מדינת ישראל ללא חילוקי דעות פוליטיים, בוודאי היום, לאחר אירועי הלילה. אני מסכים אתך, חבר הכנסת כץ, שמכאן אנחנו שולחים, כמובן, ברכת החלמה מהירה ללוחמי צה"ל שנפצעו הלילה באותה פעילות. לדאבון הלב, כפי שאמרה לי חברת הכנסת חוטובלי, אנחנו נתקלים בבליץ על ישראל, כולנו גם רואים את זה. אני חושב שחייבים להתאחד ולהיות בחזית אחת כאן בקרב הסברה לא אפולוגטי, וגם בעניין הזה של החרם אנחנו צריכים להפסיק את האפולוגטיקה ואת ההתנצלות. בראש ובראשונה, אני מקווה שראש הממשלה יעשה את זה מחר בפגישתו עם הנשיא אובמה, קודם כול על העניין של משט הטרור, זה דבר אחד. צריך להסביר ולהציג מייד את כל הראיות של אותו "סיוע הומניטרי" כביכול, שהיה אמור להגיע אחר-הצהרים לרצועת עזה בדמות הקלשונים, הגרזנים והנשק שהוכן מבעוד מועד על ספינת הטרור הזאת. אבל, לדעתי, ראש הממשלה חייב להעלות – עם כל הכבוד והעיסוק בדבר הענק, והוא ענק, של העניין האירני – גם את החרם הזה שהטיל ראש הרשות הפלסטינית באותו צו על התוצרת החקלאית מיהודה ושומרון.

כל התוצרת.

ודאי. חובה להעלות את הנושא הזה גם עם נשיא ארצות-הברית, להתחיל לקבל החלטות ולהתכנס לזמנים של קבלת החלטות. ביקשנו בישיבה הקודמת, אם אינני טועה, ממך, גברת רביע ממשרד החוץ, לבדוק לגבי העניין. היה פה איזה ויכוח. אתה זוכר, חבר הכנסת אריאל? האם הדבר הוא בניגוד להסכמי פריז או לא בניגוד להסכמי פריז, ואני מקווה שהמדינה באה עם מסקנה מסוימת, כמובן נשמע- -

ממתי מעניינים אותם הסכמים?

- -וגם העלינו כאן כמה רעיונות, שאני חושב שהממשלה חייבת לאמץ.

אני אומר מלכתחילה, כדי שלא יהיו אי הבנות, באופן אישי אני חושב שהדבר האופרטיבי הראשון הוא הרעיון שעלה כאן לסגור נמלים. זה רעיון. אני חושב שצריך להודיע על-ידי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני – והדברים כבר היו, כבר קרו, אני לא ממציא, אנחנו לא ממציאים את הגלגל – על הקפאת העברת הכספים, החזרי מס ערך מוסף והמסים האחרים לרשות הפלסטינית. זה דבר קל, זה דבר שדורש החלטת קבינט מדיני-בטחוני. אני לא רואה שיהיו שם חילוקי דעות בעניין הזה, וצריך להחליט, פשוט צריך להחליט, אי-אפשר להשאיר את זה באוויר כל הזמן. אני מקווה לקבל פה גם תמיכה של חברי הכנסת, כדי שהממשלה תראה שהכנסת תומכת, לפחות בדבר הזה, אם לא בצעדים נוספים.


אדוני יושב-ראש הכנסת, בדיוק בתזמון מפתיע סיימתי את דברי ורציתי להתחיל לשמוע כאן את החברים, לשמוע עדכון ממשרדי הממשלה על פעולותיהם בעניין החרם הפלסטיני. מנהלת הוועדה, מתי התכנסנו בפעם האחרונה? לפני פחות מחודש.

ב-2 במאי.

דרך אגב, זו הפעם השלישית שאנחנו מתכנסים.

הוועדה הזאת, אבל גם ועדות אחרות ישבו.

יכול להיות. אנחנו הוועדה הראשונה שהעלתה את הנושא. בעניין הזה, אגב, מי שבאמת הפנה את תשומת לבי יושב פה, יושבים כאן רון נחמן, יושב כאן גרשון מסיקה ויושבים כאן דוד אלחיאני ודני דיין, והם הביאו את העניין לתשומת לבי. כמובן, עשו את זה באמצעות חברי הכנסת. הדבר הזה בא מהשטח. כך זה הגיע לידיעתנו, ואני חושב שהם עשו דבר נכון, הם הביאו את זה לידיעתנו והעלינו את זה על סדר-היום במהירות אדירה. עכשיו הממשלה מתבקשת לספר לנו מה היא עושה בעניין, מה הצעדים האופרטיביים שעושה האקזקוטיבה בעניין הזה. כמובן, אדוני, אתה מכבד אותנו בנוכחותך. אנחנו תמיד מתכבדים בנוכחותך.

תודה, ואני מתכבד בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי חברי הכנסת, אני שמח לראות ועדת כנסת הממלאת את תפקידה, כאשר חברי הכנסת הרבים מאיישים את כיסאותיהם בוועדה.


ביום חמישי ערכתי ביקור בברקן, שהוא באופן בולט פארק תעשייתי שאנשים בעלי חזון שלום חזו אותו, שכן אשר מדברים בהסכמי שלום, כמובן מדברים קודם כול על שיתוף פעולה מלא בין תושבי ארץ-ישראל כולם – שהרי אנחנו לא מתכוונים להשיג הסכם שלום, אנחנו מבקשים להשיג בכל נפשנו ובכל מאודנו שלום – ושמחתי לראות את אותם אלה הבאים במגע ובמשא עם מדינת ישראל זה 150 שנה, כי כאשר מדברים על הצורך המיידי במציאת פתרון לשלום, יש לראות איך אנחנו מסדירים את ישיבתנו המשותפת בארץ-ישראל, שהיא ארצו של העם היהודי והיא גם מקום הולדתם של רבים מתושבי ארץ-ישראל שאינם יהודים, ואנחנו לא מתכחשים לעניין זה. חלום הדורות היה שנדור יחד – האם יחד ולחוד או יחד לחוד – כל אחד לפי השקפת עולמו, אבל כל מי שמבקש שלום בהחלט רואה את הגשר של השיתוף פעולה בחיים היומיומיים בין יהודים וערבים בארץ-ישראל, בין פלסטינים וישראלים בארץ-ישראל כדבר שהוא תנאי ראשוני לקיום השלום.


הרוחות הרעות שנושבות מעצם הגיית הרעיון של חרם על תוצרת הבאה מההתנחלויות הוא דבר שביקשתי לראותו במו עיני, שכן ברור לי וברי לי שרוב אותם אלה אשר ביקשו לקיים חרם על סחורה של מדינת ישראל, על ייצור של מדינת ישראל, התכוונו בראש ובראשונה לפגיעה במדינת ישראל, ולהשקפתי ולהשקפת רבים במדינת ישראל, כאשר מדובר בפעמי שלום, אין הבדל בין ברקן, תל-אביב, שדרות וקרית-שמונה.


נפגשתי עם פועלים העובדים במקום, פגשתי עובדים שהם אזרחי ישראל ופגשתי עובדים שהם תושבים שגרים בישות הפלסטינית. דיברתי אתם, וכולם שמחים בעבודתם. לא שמעתי תלונה או טרוניה מצד מי מהעובדים, אם פלסטינים או אם ישראלים, שמקופחים מול עובדים אחרים. כל מי שיושב בליין, באיזשהו ליין, מקבל בדיוק כמו עובד על ידו שאינו אזרח אותה מדינה. אלה הם דברים שבאים לידי ביטוי בשיאו של שיתוף פעולה אשר הוא עתיד השלום.


זכור לי שראש ממשלה בישראל חלם והזה את המזרח-תיכון החדש וראה בפארקים התעשייתיים את אחד הדברים היותר חשובים כדי לקיים וליצור את הקשר. לימים היה איש זה אחד מהנשיאים היותר בולטים בתולדות מדינת ישראל, והוא נשיאנו היום, הנשיא פרס. טלפנתי ללשכתו והעברתי אליו דיווח מקורות מסעי לברקן, כמו גם את התרשמותי, ואנחנו שוקלים כרגע – אני צריך לקבל את תשובת בית הנשיא כמובן – שאפילו הנשיא יבקר במקום.


נדמה לי שהדברים האלה מצריכים תגובה. הנושא של החרם הערבי היה נושא שבו למעשה ביקשו לראות ולהראות את ישראל בעולם כולו כמצורעת, כמדינה שאסור שיתייחסו אליה, שאסור שיישאו וייתנו אתה בכל מגע, בין שיהיה מגע מדיני, בין שיהיה מגע כלכלי ובין שיהיה מגע ביטחוני. החרם הזה הוא ניסיון לקבע את הסכסוך היהודי-ערבי, הוא ניסיון נוסף לומר: לעולם לא נכיר בישראל.

טוב, אז הם אמרו. נדמה לי שכאשר באים בתואנה שמדובר באזור מסוים – אני מוכרח לומר שקיבלתי חוברות, ואני קורא ערבית, שבהן מורים לכל התושבים באזור הפלסטיני לבל יקנו סחורות ישראליות – בסופו של דבר זה יביא לחרם על ישראל כולה. אם ישתכנעו שאפשר לכופף את ישראל, הדבר יעבור למחוזות אחרים. נסדק סדק שעלול להתרחב עד כדי יצירת שבר שאנחנו לא נוכל לראות מה יעלה בגורלו, ותוצאותיו יכולות להיות חמורות ביותר.


אני לא מדבר כרגע ברמה של זכות עם ישראל על ארץ-ישראל, אני מדבר על הזכות של כולנו לחיות בשלום ולא רק לדבר על שלום.


נדמה לי שמדינת ישראל נרדמה על המשמר. המעשה הפלסטיני הוא מעשה חמור ביותר, הקורא תגר על עצם האפשרות לקיים משא-ומתן לשלום. לא יכול להיות מצב שבו, מצד אחד יקיימו משא-ומתן לשלום, ומצד אחר יחרימו את תוצרתה של מדינת ישראל.


יותר מכך, אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי חברי הכנסת, יש פעולות איבה רבות כלפי ישראל, ופעמים פעולות האיבה גורמות נזק למדינת ישראל וגם לאזרחיה ולתושביה, למדינת ישראל בכלל ולאזרחים מיוחדים בפרט. נדמה לי שאם החרם הזה מכה – ואני רואה פה תעשיינים שנמצאים שם, ודיברנו בצורה מפורטת, הם בוודאי גם ירחיבו דברם, אינני שלוחם, באתי הנה על מנת לבקש מוועדת הכלכלה להפנות את תשומת לבה של הממשלה, שמא היא לא ערה לתרחישים העלולים להתפתח ממה שמתרחש כרגע – מדינת ישראל צריכה קודם כול לבוא ולומר: אנחנו עומדים מאחורי כל אזרחי ישראל אשר השקיעו, עמלו ויצרו מערכת יצירתית עתירה באותם האזורים שהם נפגעים. יכול להיות שבזמן מלחמה ובזמן שיש נפגעים, צריך לפצות. ומדינת ישראל צריכה לראות איך היא עומדת בחרם גם מול אזרחיה אשר השקיעו, וצריך לראות דרך שבה אנחנו נוכל לבוא ולומר להם שבאותה עת שאנחנו מתמודדים על מנת לבלום את הרעה המתרחשת לנגד עינינו, שבה מבקשים למחות נגד מדינת ישראל ולהטיל עליה חרם, אנחנו צריכים לעמוד ולטפל טיפול שורש באירוע. ולכן באתי על מנת להביא את התרשמותי מביקורי ביום חמישי בברקן. אני רוצה לומר שמתוך 7,500 עובדים במפעלים שביקרתי, 5,000 מהם עובדים פלסטינים, שווי זכויות לפי החוק הישראלי- - -

מתי נולדו כל כך הרבה? היו 3,000, פתאום צמחו ל-5,500?

יכול להיות שטעיתי. על כל שני עובדים פלסטינים יש עובד ישראלי אחד. העובדים הפלסטינים דיברו אתי באופן חופשי, מי שלא רצה מול התקשורת, לא דיבר מול התקשורת. הם אמרו לי שהם מאוד מרוצים, שהם מבקשים לבוא. הם חוששים מגזרה שעלולה לבוא מצד הרשות הפלסטינית, אשר מגלה כוונות על-ידי ראש ממשלתה ועל-ידי נשיאה להחרים את ישראל, כאילו היום זה הדבר החשוב ביותר. צריך להפנות את תשומת לבה של הממשלה איך לנהל משא-ומתן עם מי שמחרים את ישראל. יש תנאים מוקדמים למשא-ומתן, ונדמה לי שזה אחד מהם.

האחד זה לבוא ולמנוע מהרשות הפלסטינית בדורון, ואם לא, אז בדרך הרבה יותר תקיפה, לא לאפשר לעובדים הפלסטינים אשר מוצאים את מקומם באזור התעשייה הזה ובאזורי תעשייה אחרים, העובדים בישראל, את האפשרות להתפרנס, כי זו היתה בקשתם ותחינתם לפני.


נדמה לי שה-1 בינואר הוא יום גזרה על האזרחים הפלסטינים, ואומרת כבר היום הרשות הפלסטינית שמי שיעבוד אצל מה שהם מכנים "התנחלויות" או באזורים ישראליים, ייאסר, זאת אומרת, הוא עובר עבירה בעיני הרשות הפלסטינית.


אלה הם דברים שצריך לטפל בהם ברמה זו וברמה אחרת בזמן שבו באמת יש איזה חרם על מוצרים ישראליים אשר נעשה כתוצאה מהסתה פן ערבית, או מהסתה פן אסלאמית, או מהסתה נגד ישראל נטו. אלה הם דברים שאנחנו צריכים, כממשלה וכמערכת שלטונית, לבקש ולדעת מהן הדרכים שבהן יפוצו אותם אלה שיינזקו בזמן אותה מערכה שאנחנו מנהלים.

תודה רבה, אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני אעדכן אותך שבישיבה הקודמת, אם אינני טועה ב-2 במאי, ישב כאן סגן שר החוץ, דני איילון – שעסוק היום, אני מקווה, עם גורמים אחרים בממשלה, גם אני התגייסתי לעבודה הזאת ולפעילות הזאת של ההסברה הישראלית, ואני מניח שגם חברי כולם וגם אתה אדוני היושב-ראש – ואמר שישראל, הצטערתי לשמוע כמובן, לא תציב תנאי מוקדם בעניין הזה. כלומר, לשיחות הקרבה לא היה תנאי מוקדם, כפי שאמר כאן סגן שר החוץ איילון בנושא אחר. מה שכן אפשר לעשות, ואת זה הצעתי 60 שניות לפני שנכנסת, זה לקבל החלטות, כי הממשלה מקבלת החלטות אופרטיביות. היא יכולה לעשות דבר שהיא עשתה כבר בעבר, וזה פשוט להקפיא את העברת הכספים לרשות הפלסטינית. זה רעיון שלי, הוא עלה פה, אגב, בישיבות הקודמות.


אולי מייד נשמע את עמדת משרד החוץ ומשרד האוצר, שאחראי על העברת הכספים בפועל, ואת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. אבל לפני כן, אדוני היושב-ראש, ברשותך, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת, אתה צודק בהחלט בדבריך שמדובר בתופעה חמורה ומסוכנת, לא רק להתיישבות ביהודה ושומרון, אלא למדינת ישראל כולה. וועדת הכלכלה, ועל זה אני מברך את יושב-ראש הוועדה, נכנסה לעובי הקורה כבר מזמן וגילתה רגישות לצעדים הראשונים של התופעה הזאת. לצערי, לוקח זמן לממשלה להתארגן ולהגיב, וזו טעות גדולה. אם לא נגיב בזמן, לא נוכל לפעול כנגד חרם על מדינת ישראל כולה. הרי אם אנחנו לא יודעים להתמודד עם החרם כאן בביתנו, כמו שצריך, ואתה צודק, אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר זה חרם על חברות ישראליות ועל מדינת ישראל, אז מה לנו שנלין אחר-כך כשבכל העולם יקומו מחדש קולות אחרים?


לכן נדרשת כאן פעולה דחופה בשני מישורים: מצד אחד, במישור הממשלתי, ואני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לקרוא כאן בצורה בהולה לממשלה להגיב, גם בדרך של פיצוי לנפגע על חשבון אותם כספים שאנחנו מעבירים לרשות הפלסטינית. מי שפתח בחרם, צריך גם לשאת בעלותו. וגם בדרך שהציע כאן, לא מישהו מאנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, אלא יושב-ראש התאחדות התעשיינים, בן-אדם שקול בדרך כלל, אדוני יושב-ראש הכנסת. אמר כאן שרגא ברוש שמה שנדרש זה איום על סגירת נמלי הים והאוויר כלפי הרשות הפלסטינית. זאת הדרך הכי- - -

הוא לא הציע לאיים, הוא הציע לעשות את זה.

הוא הציע דווקא לאיים, אבל אפשר גם לעשות.

ואז יהיה גם משט אווירי, לא רק ימי.

תאמין לי, אורי אריאל, אם היו מאיימים ברצינות, גם זה היה מספיק. לצערי, זה לא קורה. ואני חושב שזאת גם דרך. אני חושב שאין מנוסה כמו שרגא ברוש עד כמה וכמה הרשות הפלסטינית תלויה בדרכי הגישה האלה, ולכן כדאי מאוד לממשלה לשקול ברצינות את ההצעה שלו. זו דרך אחת של פעילות ממשלתית.


עם זאת, אדוני היושב-ראש, ודיברתי על כך בדיון הקודם, אני חושב שאנחנו, ככנסת, נצטרך להגיב ביוזמת חקיקה. אם קיים חוק אמריקני שמטיל סנקציות על חרם של חברות ישראליות והשתתפות בחרם על מדינת ישראל, במצב שיש היום אין סיבה שלא יהיה חוק ישראלי על הבסיס של חוק אמריקני, כמובן עם התאמות, כי כאן יש לנו עסק גם עם הרשות הפלסטינית, ולצערי, חלקית, גם עם אזרחים ישראלים שמשתפים פעולה עם המסע הזה של החרם, יהא זה חרם כלכלי או חרם אקדמי. אני מאוד מקווה שנוכל בימים הקרובים ביחד, בציר חוצה קואליציה ואופוזיציה, להוביל את יוזמת החקיקה הזאת בכנסת. אגב, הודיעה לי יושבת-ראש סיעת קדימה שהיא בהחלט שותפה לכל המאבק בעניין של החרם, בצדק אני חושב, כי לא מדובר כאן בנושא פוליטי, לא בקואליציה ולא באופוזיציה, אלא בנושא שיאחד את רוב הכנסת, גם בלחץ על הממשלה וגם בתהליך החקיקה. תודה רבה.

תודה רבה לך, יושב-ראש הקואליציה. בבקשה, חבר הכנסת אריאל.

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, אתה "חושד בכשרים". לחשוב שהממשלה לא ערה למצב? היא ערה מאוד. איך אני יודע? כי ראש הממשלה התייחס לזה בסיעת הליכוד, כי שר התעשייה התייחס לזה בראיונות ולא בראיונות, סגן שר החוץ היה פה, והרשימה ארוכה – כולם התייחסו, כולם יודעים. בין הידיעה לבין המעשה ת"ק פרסות. למה? מכובדי ישאל את ראש הממשלה.


אפשר לדון פה, נתכנס, החברה יוצאת מן הכלל, המון חברי כנסת פה ברוך השם – אני רוצה לסיים במה שפתח יושב-ראש הוועדה – אבל צריך לעשות, ולעשייה בכנסת יש שתי צורות: האחת זה חקיקה, כפי שהציע חבר הכנסת אלקין. זה נמשך הרבה זמן, ידידי, גם אם הקואליציה תתגייס וכולם ירצו, אתה יודע יותר טוב מכולם פה, או כמו יושב-ראש הכנסת, שזה עניין לחודשים רבים במקרה הטוב. גם אם יושב-ראש ועדת החוקה יתגייס, זה עדיין יימשך חודשים, כי אני סומך על הפרקליטים במשרד המשפטים וכהנה וכהנה.


יש דרך נוספת, שהוועדה תודיע לממשלה שהיא חושבת שצריך לעשות א', ב' ו-ג'. הדברים שהזכרת והוזכרו, אני לא צריך לחזור עליהם. יש די אמצעים לממשלת ישראל שבהחלטה אחת של ראש הממשלה הם קורים, והם קורים מעכשיו למחר.


אם הממשלה מתקשה בזה, והיא צריכה עידוד של הוועדה, ליושב-ראש הוועדה ולוועדה יש כלים להביע את מורת רוחם או את רצונם כלפי הממשלה. הדברים עכשיו הם בידך. אני אומר את זה בצורה הפשוטה, אני יכול לדבר על זה, אבל אין לי כלי להביא את זה לפעולה. אם אתה תחליט, כיושב-ראש הוועדה, תודיע לממשלה שזה רצון הוועדה וחברים נוספים מהבית – אני חושב שזה חוצה מפלגות, כפי שנאמר, חברת הכנסת דליה איציק ואחרים בעד – ואתה מבקש מהם לעשות את זה בתוך זמן קצוב. לצורך העניין, שבועיים נראה לי זמן הוגן אחרי שלוש ישיבות שמתקיימות פה, זה לא התחיל היום. ואם לא, לך יש הדרכים שלך להביע את מורת רוחך, ואני חושב שהממשלה תתחשב בהן ויושב-ראש הקואליציה יתחשב בהן וכולנו נתחשב בהן, ונביא גאולה בעניין הזה. בעיות מן הסוג הזה צריך להרוג כשהן קטנות, אחרת הן גדלות, ואז לא בטוח שיודעים איך לפתור אותן. תודה.

תודה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הדברים שאומר לא יכולים להיות מנותקים ממה שקרה הלילה ולפנות בוקר בים. אני מניח שהתגובה הבין-לאומית תהיה שוב קריאות ואולי יישום של חרם בין-לאומי על ישראל – חרם אקדמי, חרם כלכלי, ולא יעשו שום הבדל בין ברקן לגבעתיים, בין אריאל ומעלה אדומים להרצלייה.


אם יש לקח אחד שמדינת ישראל צריכה ללמוד בפעולתה מול מאבק בלתי אלים לכאורה של ארגונים בין-לאומיים, ובעניין הזה הרשות הפלסטינית מנהלת נגד ישראל, צריך לעצור את זה כשהם קטנים, כי אחרת אנחנו נגררים למצב שבו אנחנו צריכים להרוג אותם כשהם מסכנים את חייהם של חיילי צה"ל. הלוא אם ממשלת ישראל לא תעצור את הדבר הזה עכשיו, היום, אז בסוף כשרבבות ערבים ביהודה ושומרון ובתחומי מדינת ישראל יקומו לשרוף משאיות תוצרת ישראלית באשר היא, נגיע שוב למצב שבו אנחנו צריכים להפעיל כוח ונשק חם כדי לשמור על ריבונות וכדי להגן על עצמנו מפני איומי טרור אלימים ולא רק כאילו לא אלימים. ולכן כל הצעדים שדיברנו עליהם נדרשים עכשיו לביצוע על-ידי הממשלה.


מה שלא הזכרנו אולי בפעמים הקודמות, מעבר לקיזוז במקור ופיצוי הנפגעים על-ידי החרם של הרשות הפלסטינית בהעברות כספים של מע"מ ומכס שנגבה על-ידי מדינת ישראל, שהמדינה יכולה לעשות היום; מעבר לסנקציות בנמלים על ניסיונות להעביר תוצרת אל הרשות הפלסטינית וממנה כתגובה לחרם הזה – יש מצב אבסורדי לגמרי שבו אי-אפשר להכניס לארץ שום תוצרת אם אין לה תו תקן, אבל אפשר להכניס תוצרת ליהודה ושומרון דרך נמלי הים והאוויר שלנו בלי שום תו תקן. יכול שר המסחר והתעשייה היום לקבוע ששום דבר לא נכנס לתחומי הרשות הפלסטינית אם אין לו תו תקן ישראלי, כי הוא עובר לארץ, וסופו שהוא זולג אלינו.

הוא לא יכול. אריה אלדד, הוא לא יכול.

הוא לא יכול היום שלא ישחררו מהנמל סחורה בלי תו תקן?

זה לא נכון. בתרקומיה נכנסת סחורה מחויבת בתו תקן של מדינת ישראל, וכל מה שאתה אומר זה לא נכון, ישראל חסון.

למדינת ישראל.

אבל זה זורם אליהם.

תיכף נשמע את התמ"ת, הוא יכול לספר לנו. הוא יכול לספר לנו גם מה הם עושים.

והצעת החוק שמתגבשת בשדולה למען ארץ-ישראל באה לומר מהו חרם על מדינת ישראל, על גופים שפועלים ורשומים במדינת ישראל: חקלאים, תעשיינים, גם גופים שאינם כלכליים, כמו חרם אקדמי, ומה יהיה עונשו של אזרח ישראלי שעוסק בזה, איך מגדירים אותו, איזה שרים אמורים לנקוט בצעדים נגד חרם כזה, מה העונשים שיהיו קבועים בחוק למי שנותן יד לחרם כזה ומה קורה כאשר ישות שאיננה אדם פרטי, ישות מדינית חיצונית – מדינה או הרשות הפלסטינית – נוקטת בזה כנגד מדינת ישראל, איך מדינת ישראל, כמו כל מדינה שפויה, מתנגדת ומתגוננת כלפי מי שבא לנסות לפגוע בה.


אני חושב שהצעת החוק הזאת צריכה להיות מוגשת בהקדם לוועדת השרים לענייני חקיקה, ואם מסיבות בין-לאומיות כאלה או אחרות מדינת ישראל תהסס ולא תתמוך בהצעת החוק הזאת, יש כלים פרלמנטריים של חופש להנהלת הקואליציה להחליט איך מצביע כל אחד מחבריה, ואני חושב שהאיתות שצריך לצאת מכאן הוא שהצעת החוק הזאת תעבור, ולכן רצוי שתעבור בתמיכת הממשלה ובברכתה.

תודה. אין ספק, כפי שגם אמר יושב-ראש הכנסת, שפעילות של האקזקוטיבה, כלומר, של הממשלה, היא הרבה יותר חזקה פה, גם בגלל התמשכות הזמנים של הצעות חוק, גם אתה אמרת את זה, חבר הכנסת אורי אריאל. חובת הביצוע לא מוטלת בספק. אנחנו נעשה מה שצריך כמחוקקים, אבל הממשלה צריכה לפעול. זה מה שהיא צריכה לעשות, לשם כך היא מושלת. זה תפקידה, כך חשבתי.

אם מותר לי להציע הצעה ליושב-ראש, לאחר ששמעתי את דבריהם של חברי הכנסת אורי אריאל ואלדד, תזמין את ראש הממשלה לפה, לדיון בנושא זה.

זה יהיה בעוד שנתיים.

בעוד שנתיים זה טוב.

לא. תזמין. אני מכיר אדם שהיה מאוד מקורב לראש הממשלה. אם הוא יזמין אותו, הוא יבין שהוא צריך להגיע.

איפה שר התעשייה ושר הביטחון?

שר התעשייה והמסחר נמצא כעת בקטאר, בשליחות חשובה.

שר הביטחון בטלוויזיה.

למה שהיושב-ראש, שיש לו קשרים טובים עם ראש הממשלה, ירחיק עדותו? הנושא הוא באחריות הממשלה. אני אומר לך, הייתי שם- - -

ודאי, גם קיבלתם החלטות כאלה.

אני גם יודע שאחרי שחבר הכנסת אלדד היטיב לומר דבר שאולי חשבתי, אבל לא אמרתי, אני חושב שזאת אחריות הממשלה כולה. מדובר פה בחרם שיכול להתפתח לחרם על מדינת ישראל כאמצעי, כאמצעי חדש. זה לא דבר הזוי. נדמה לי שראש הממשלה, אפילו הייתי אוסף, אם היה צורך, 40 חתימות, ומבקש ממנו לענות על כך מעל במת הכנסת בנושא זה. אבל למה להטריח את ראש הממשלה אם אפשר להביאו הנה, והוא יאמר את דברו בצורה הברורה ביותר? שהרי ראש ממשלת הרשות הפלסטינית עומד ושורף סחורה ישראלית לעיני העולם והעם תחת כל עץ רענן ותחת כל גבעה.

אדוני היושב-ראש, בעניין הזה גם כן הערתי הערה קטנה, הזכרתי את פגישתו הצפויה. שמעתי הבוקר את אחד מחברי הכנסת מהאופוזיציה מציע לראש הממשלה לחזור ארצה בעקבות האירוע הלילה. אני חושב בדיוק הפוך. הוא נמצא בוושינגטון, הוא נמצא בבית הלבן, מחר הוא אמור לפגוש את נשיא ארצות-הברית. בדיוק הפוך, יישאר שם להסביר לנשיא אובמה מה קרה הלילה במימי הים התיכון וגם יעלה בפני הנשיא אובמה ויאמר לו שכאשר הוא שולח את השליח מיטשל הלוך ושוב בין רמאללה לירושלים, שהשליח מיטשל יעלה את זה בפני הפלסטינים ויאמר להם כדרישה: אנחנו לא יכולים להתקדם כך. לא בגלל ישראל, את ההאשמות על ישראל כבר שמענו, כבר כתבנו בכל המקומות, בסדר. להגיד לך את האמת, כבר די נמאס. זה מה שצריך ראש הממשלה לעשות, לנצל את שהותו מחר בבית הלבן גם לנושא הסברה בנושא המשט, משט הטרור, וגם לנושא החרם הפלסטיני.

הואיל ואני חושב שהממשלה נרדמה, לא כמו שחבר הכנסת אריאל אומר, אני מציע שראש הממשלה יבוא הנה ונאמר לו, ואז יתברר אם אכן הוא יודע או לא.

בוודאי, אחרי שהוא יחזור, והוא ידווח, אני מניח, גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וגם כאן, אם צריך, על תוצאות ביקורו בארצות-הברית, ואני מקווה שהביקור יהיה מוצלח. אני מתייעץ עכשיו, אדוני יושב-ראש הכנסת, עם חברי הכנסת שרשומים פה, וגם עם מר בר-אל מהתאחדות התעשיינים ואברהם בירנבאום, יושב-ראש ארגון הסוחרים בישראל. אנחנו ביקשנו מהממשלה, וגם חבר הכנסת בן-ארי ביקש, ממשרד החוץ, מהגברת רביע בדחיפות אגב, בישיבה הקודמת, חוות-דעת משפטית בשאלה האם הדבר הוא הפרה של הסכמי פריז, וממשרדים אחרים, כמו משרד הבריאות, משרד התעשייה והמסחר, גם כן מספר תשובות על שאלות שנשאלו כאן. אני שואל אותם, האם כדאי שנשמע את משרד החוץ מה עשתה הממשלה בחודש האחרון? אולי נשמע מה היא עשתה.

חוות-הדעת הזאת נעשית, וטרם הושלמה, ואנחנו מקווים להעביר אותה בהקדם האפשרי לוועדת הכלכלה של הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אתה לא יודע שחוות דעת משפטיות לוקחות זמן? הרבה יותר קל לבטל את החרם מאשר לקבל חוות דעת.

תודה. בבקשה, הגברת רביע, תני לנו סקירה מה נעשה בחודש האחרון במשרד החוץ שמרכז את הפעילות בעניין הזה.

כפי שאמר כאן סגן שר החוץ, מר דני איילון, בהופעתו בפני הוועדה, משרד החוץ מרכז את המאמץ המדיני דיפלומטי בנושא הזה. כמו שאמר חבר הכנסת איילון, הוא התייחס לכך שהוא יעביר לראש הממשלה דרישה להעלות את הנושא בשיחותיו עם הצוות האמריקני, והבקשה הזאת הועברה. הוא מילא את הדברים שהוא התחייב לעשות.


אנחנו ממשיכים להפעיל את הנציגים שלנו ברחבי העולם, הנציגים הדיפלומטיים, בנושא הזה, כשהם מקבלים מאתנו עדכונים ומסרים, וכמובן, הנושא עולה במלוא החומרה בכל הפגישות המדיניות, החל מצמרת המשרד ועד אחרון הדיפלומטים.

הנושא עולה בפגישות?

הנושא עולה, מודגשת החומרה, מודגשת העובדה שגם אם הפלסטינים מצהירים על כך שמדובר בקמפיין נגד סחורה מההתנחלויות, הרי שבפועל בשטח מתקיימת זליגה גם לסחורות ישראליות. אנחנו מעלים את סוגיית הפועלים וכל מכלול הנקודות בהקשר הזה.

מה היה המענה של הצוות האמריקני? הצוות האמריקני דרש מאתנו במשך שנה שלמה דברים שלא יכולנו לקיים, וקיבל תשובה. אני מקווה שהתשובות היו ברורות, כי אני רואה סוג של שינוי בעמדה האמריקנית. יכול להיות שהאמריקנים צריכים לשנות את עמדתם כלפי הפלסטינים. אני שואל אותך, האם אני יכול לשמוע ממך סוג של תשובה לגבי מה אומרים האמריקנים?

שהם ידברו עם הפלסטינים.

לא יודע.

שיחות קרבה. שיחות קרבה.

נשמע. הגברת רביע, אני מבקש אם יש לך תשובה בעניין הזה, כדי שנבין.

מאותם בני-שיח דיפלומטים שאתם אנחנו מדברים אנחנו יודעים שהמסר עבר לפלסטינים במלוא החומרה, עם כל המשמעויות שאנחנו מייחסים למהלך הפלסטיני הזה, עם כל חוסר הלגיטימיות שלו, והעובדה שהוא מהלך מזיק, גם לישראל, גם לפלסטינים, גם למאמץ להגיע להסדר מדיני. עד כאן.

אין עדיין חוות דעת משפטית?

מה לגבי חוות הדעת המשפטית?

כמו שאמרתי, היא בשלבי הכנה מתקדמים, אנחנו מקווים להשלים את העבודה גם בהתייעצות עם יועצים משפטיים של משרדים רלוונטיים ולהעביר אותה בהקדם האפשרי.

כמה זמן זה צריך להימשך? הסכם פריז הוא הסכם ידוע לייעוץ המשפטי של משרד החוץ, ידוע לייעוץ המשפטי ולמחלקה הבין-לאומית במשרד האוצר וגם ידוע למחלקות הרלוונטיות לתמ"ת. אגב, היו יומיים חופש, היה שבועות באמצע, אבל זה דבר דחוף, זה לא דבר שיכול להימשך. אמר חבר הכנסת רותם שחוות-דעת משפטית יכולה לקחת זמן רב. אנחנו בעיצומו של מאבק, אנחנו לא במאבק פרוזאי. יושבים כאן ראשי רשויות מכל מיני יישובים, והם מוצאים את עצמם כשבפועל לא קרה כלום. השיחות עם האמריקנים כנראה שלא הועילו, הייעוץ המשפטי של מדינת ישראל חי לו באיזה זמן בלתי מוגבל.

מבקשים בדחיפות – זאת אומרת, הכנסת ביקשה מהממשלה, אדוני היושב-ראש – חוות דעת משפטית ב-2 במאי. מאז עבר הרבה מאוד זמן. אנחנו דורשים להניח אותה עד סוף השבוע על שולחן הכנסת. אדוני היושב-ראש, האם זו בקשה מוגזמת?

לא.

אני מבקש, גברתי, להניח עד סוף השבוע על שולחן הכנסת חוות דעת משפטית לגבי העניין הזה.

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול שאלה?

בבקשה.

ונניח שחוות הדעת המשפטית תגיד שהחרם איננו מפר את הסכמי פריז, אז מה? זה אומר שאנחנו מתבססים על חוות דעת משפטית, ולכן אנחנו הולכים לחשוב?

אנחנו ביקשנו את זה.

מה זה חשוב מה תגיד חוות הדעת המשפטית? אנחנו צריכים לפעול. חוות הדעת המשפטיות יבואו אחר-כך, קודם כול אנחנו צריכים לפעול, משום שיש פה מצב שמטילים חרם על סחורה ישראלית, וגם אם זה לא נוגד את הסכמי פריז, עדיין אנחנו צריכים לנקוט פעולות. בואו לא נחכה לחוות דעת משפטיות, כדי שיהיה לנו את המסמר להיתלות בו. אין חשיבות לחוות דעת משפטית בעניין הזה.

אגב, לא אמרתי, חבר הכנסת רותם, שהדבר הזה ימנע פעולה ממשלתית נוקבת בעניין הזה, אני חושב שהקבינט המדיני-ביטחוני יכול להתכנס ולקבל החלטה. אתם קיבלתם החלטה בקבינט או בממשלה לגבי הקפאת כספים בתקופת כהונתך כשר. זאת אומרת, זה יכול להיות גם במליאת הממשלה, יכול להיות גם בקבינט?

ודאי.

היום יש פורום אחר שנקרא- - -

עניין אינפורמטיבי לגבי מה שהגברת רביע אמרה.

בבקשה.

אם כך הם הדברים, אני קורא דברים שאמר סלאם פיאד ל-ynet לפני חמישה ימים. הוא אמר כך: פיאד התייחס גם לאיומים שגורמים ישראלים השמיעו בתגובה לחרם, ואמר כי הממשלה הפלסטינית לא קיבלה שום מסר רשמי בנושא. אני מאמין לגברת רביע, לא למר פיאד, שידוע ככזבן ידוע, אבל זה מראה באיזה זלזול הרשות הפלסטינית מתייחסת לדברים של ממשלת ישראל בנושא.

אדוני היושב-ראש, לא תיאמתי את זה עם ראש הממשלה, אני אומר לך שאני חושב כחבר כנסת, כאזרח, שיעלה מחר את הדבר בביקורו בארצות-הברית.

בשלב זה, ביום חמישי, ביקשתי לעורר את תגובתו של ראש ממשלת הפלסטינים.

קיבלת תשובה.

אני יודע. עכשיו, אחרי שהוא אמר מה שהוא אמר, נדמה לי שלא זכאית, אלא חייבת הוועדה להזמין את ראש הממשלה, שהוא המקביל לראש הממשלה של הרשות הפלסטינית.

חס ושלום.

הוא הבן-גוריון.

חס ושלום.

זה מכאיב לך?

זה מכאיב לי, כן. מה אני אעשה?

ראש הממשלה שלי מספיק חזק בעיני, שזה לא יכאיב לי, והוא צריך לומר דברים ברורים.

אתה צריך גם להתחשב בי, לא רק בעצמך.

תיזהר בדבריך.

אתה צריך גם להתחשב בי.

אני אומר את זה גם כחבר כנסת מן המניין. אני נותן עצה ליושב-ראש.

אין לו מדינה שיהיה ראש ממשלה.

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית.

ראש רשות הממשלה הפלסטינית עבריין ידוע.

חבר הכנסת כץ.

אדוני היושב-ראש, מכובדי יושב-ראש הכנסת, אני חושב שצריך להביא בחשבון, בייחוד אחרי מה שקרה היום, ובכלל. "ונהי בעינינו כחגבים" – יושב-ראש הכנסת, הם רואים אותנו בשנים האחרונות, בייחוד בשנה וחצי האחרונות מאז עלה לשלטון ראש הממשלה הלאומית שלנו, שעל כל התקפה שהם פועלים נגדנו אנחנו הולכים ונהיים יותר חלשים. פעם אחת אנחנו בעצמנו מקפיאים, פעם שנייה אנחנו מפסיקים את הבנייה בירושלים, אנחנו מכריזים על שתי מדינות לשני עמים. אבו-מאזן היום, אחרי המשט, כבר הודיע שהוא ידרוש את כינוס הממשלה המדומה שלו כדי לדרוש את סילוקה של ישראל מהאו"ם, ואולי הוא גם יכריז על החרמת הסחורות של כל מדינת ישראל.


מה שמדינות ישראל או ממשלת ישראל צריכה לעשות, כלומר, ראש הממשלה צריך לעשות, או מי שתולה בראש הממשלה סיכוי שהוא יקבל החלטה כזאת או אחרת, על-ידי זה שנביא אותו לפה, קשה להאמין שראש הממשלה- - -

תרשה לי לרענן את זיכרונך. ראש הממשלה הנוכחי כבר קיבל החלטה על הקפאת כספים בכהונתו הראשונה. ואני אומר לך באמת בהגינות, ואפילו כחבר, שאני לא חושב שלהתקיף את הממשלה יפר את החרם. אני לא חושב שהתקפה על הממשלה תביא להפסקת החרם.

אף-על-פי שאני באופוזיציה, אני מתאמץ לא להתקיף, אני מאוד מכבד את ראש הממשלה- - -

באנדרסטייטמנט אנגלי אתה מתקיף. אוקספורדי כזה.

אני מאוד מכבד את ראש הממשלה, אני רק אומר שראש הממשלה עד עכשיו, לא שמענו ממנו, אף-על-פי שזה כבר מספר חודשים, אמירה ברורה, למשל, כמו של יושב-ראש הבית, אמירה ברורה כמו ההודעות שלך למשל, שהן חד-משמעיות. על זה דווה לבי. אם ראש הממשלה היה אומר מלה, יכול להיות שהם היו נבהלים, היו מגיבים, אבל לא היתה תגובה.


ברשותך, כבוד יושב-ראש הוועדה, אני רק רוצה להוסיף מלה אחת. בהנחה שזה לא ישפיע על מי שמכונה אבו-מאזן, אבו עבאס – אני יודע? – איש הטרור לשעבר, והם נמצאים עכשיו בתחושה שרק עוד מכה אחת ומדינת ישראל נופלת לקרשים, והם מכים ומכים – תראה את חברי הכנסת הערבים היום מתחרים ביניהם על האמירות האנטי-ישראליות: אנטי מדינת ישראל, אנטי כנסת ישראל ואנטי צבא ההגנה לישראל – אני בא עם הצעה. אני חושב שצריך להיערך לעזרה למפעלים, ומהמקום הזה צריכה לבוא גם קריאה נוספת, כמו שהיה בשנים 1939-1936, כשהיתה השביתה הגדולה. אז הם שבתו, והיישוב היהודי בארץ-ישראל נערך לתשובה ציונית, לאומית, בריאה. אני חושב שצריך לקרוא מפה למועצת יש"ע, בתמיכה ממשלתית ושל כנסת ישראל, שנתארגן כולנו, לקרוא לבוגרי צבא להיכנס לעבודה. צריך להביא בחשבון שזה יקרה, מי יהיו הפועלים שיעבדו מחר? אם זה יקרה בכל מדינת ישראל, והם יחשבו שעוד מכה אחת הם מכים אותנו שוק על ירך ואסור בכלל לשתף פעולה עם מדינת ישראל, צריך גם לדברים האלה להיערך, ולקרוא היום לחבר'ה צעירים להיכנס למעגל העבודה ולראות בזה דבר אידיאליסטי, לקרוא לציבור החרדי ולהיפגש עם הרעבעס, עם האדמו"רים ועם הרבנים ולהגיד ליהודים: אנחנו צריכים להיערך, ובמקום שהם רוצים להכות אותנו, אנחנו יכולים לנצח, להכין אלטרנטיבה ישראלית, לאומית, בריאה, בונה, יוצרת. גם את הדברים האלה צריך, אנחנו לא צריכים לעמוד ולהתחנן בפניהם או לרמוז להם שבלעדיהם העולם לא קיים.


אנחנו עושים להם טובה – יש לי פה את העבודה של הממ"מ של הכנסת, שעשתה פה עבודה נפלאה – כמה אנחנו תורמים להם, כמה אנחנו נותנים להם, ואנחנו עומדים ומתחננים בפניהם. אנחנו מתחננים, אז הם מכים אותנו עוד יותר. לא צריך להתחנן בפניהם. אם ראש הממשלה היה חזק, והיה באמת סוגר את הנמלים והיה עושה מעשה חד-משמעי, אהלן וסהלן, אבל ראש הממשלה זה לא ידידנו רובי, זה נתניהו. אין לו הכוח לעשות את הדברים האלה, זה מה שראינו עד עכשיו.

אם רובי, אז ביבי.

כשמראים עניין, אני יודע שלמחרת תהיה החלטה, ואולי גם אקוניס, הבטחתי לו פעם שהוא יהיה ראש ממשלה, גם אז תהיה החלטה.


במקרה הנוכחי מדובר בראש ממשלה אהוב, נחמד, אנחנו מכבדים אותו, אבל צריך גם כוח, ואנחנו צריכים להתארגן לזה. ופה אני קורא לך, יושב-ראש מועצת יש"ע, דני דיין, ולאחרים, שעוסקים פה, שבח, רון נחמן וכל החבורה, אין סיכוי, יש סיכוי יותר סביר שבינואר נראה אלפים-אלפים עוזבים, וכדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה צריך להתארגן היום בקריאה לציבור הישראלי. מהבית הזה לקרוא קריאה להיערך לבוגרי צבא ולאנשים. גם לזה צריכים להיערך.

תודה רבה לך. אני תמיד מקשיב קשב רב לדבריך, לא הייתי בא לחיים הפוליטיים ואומר "אין סיכוי", באת כדי לשנות, לא כדי להגיד "אין סיכוי". תיאבק על העמדות שלך, אל תגיד "אין סיכוי", אז נעשה משהו אחר. אגב, אני אפתיע אותך, אני חושב שיש סיכוי, ואני לא אומר את זה בכדי, אני אומר באמת. שמעתי את ההודעה של סלאם פיאד. בסדר, אמר. אמרו הרבה דברים, הפלסטינים אומרים הרבה דברים. תודה. חבר הכנסת מוזס, בבקשה, ואחר-כך חבר הכנסת בן-ארי.

אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת, ידידים נכבדים, אמרו חז"ל: כל המרחם על הרשעים, סופו שיתאכזרו אליו אותם רשעים. אנחנו מרחמים על הרשות הפלסטינית, מעבירים להם כספים אדירים במסים ובמע"מ, ואני לא רוצה לחזור שוב פעם ש-5,000 אזרחים פלסטינים כפי שאמר יושב-ראש הכנסת מתפרנסים שם. זאת אומרת, הם לבד לא מרחמים על הציבור שלהם, אז מה עלינו לצפות שהם ירחמו עלינו? לא ירחק היום ותשמעו את החרם גם על יפו, גם על חיפה ואפילו על רמת הכובש, הרי זה נקרא "כובש", אנחנו כובשים. שמענו כולנו היום את אחמד טיבי על הפעולה – הציוני הכובש הזה. המדינה הכובשת.


אם זהו המצב, אנחנו חושבים שהדרך צריכה להיות מידה כנגד מידה. כמה כסף שאתם לוקחים משם, אנחנו נסבסד את זה בכספים שמגיעים לכם, נקזז מהכספים שלכם. עם זאת, אני לא שולל את נושא החקיקה, וכבר למדתי בזמן הקצר שאני כאן בכנסת, שכאשר מתחילים חקיקה ומתחילים התהליכים האלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואחר-כך בהנהלת הקואליציה וכל הוועדות למיניהן, הדבר מתעורר, וזה מקבל איזה מין שוונג של עשייה, כי בלי זה פשוט כמה מודעים בכלל לכל העניין הזה? תראו איך שנרדם כל כך יפה כל הסיפור של החרם הפלסטיני. אנחנו כאן בוועדת הכלכלה חיים עם זה עכשיו, אבל תראו איך שכל העולם שקט, אף אחד לא מגנה אותם, אנחנו ישר מקבלים גינויים מכל רחבי אירופה, כל המדינות כבר מגנות אותנו.

בגלל הגינויים "דויטשה בנק" חזר בו משותפותו באחת מהחברות. אלה הם דברים שמתפשטים כמו- - -

כמו איזה סרטן חלילה.

אדוני היושב-ראש, ארצות-הברית של אמריקה חתמה יחד עם 180 מדינות על גערה לישראל או בדיקת מאגר הנשק הגרעיני של ישראל.

אני כן בעד חקיקה, כי זה מעורר את כל הוועדות, מעלה את הווליום.

האם הצעת החוק הונחה?

לא נעשה שום דבר.

צריך איזה אינסנטיב.

אנחנו מתלבטים ביחס לניסוחים מסוימים. יש לכם טיוטה? אני אעביר לך.

אני מציע לכם להחתים יותר מ-70 חברי כנסת על הצעת החוק הזאת.

אין ספק שהדבר, אגב, יגרור, כפי שאתה אמרת, חבר הכנסת מוזס, וגם חבר הכנסת אלדד, את הממשלה לפעולה כלשהי. ביום רביעי, אם אינני טועה, הצבענו במליאת הכנסת על כמה הצעות חוק משותפות. אתה יזמת אותן, אם אינני טועה, חבר הכנסת אלדד, בנושא הרעת התנאים- - -

שום דבר אחר לא יעיר את- - -

הממשלה עושה, בסוף היא מושפעת גם מהכנסת. אגב, זה היה ברור שזה עדיף על מצב שלא היינו מקיימים בכלל את הישיבות הללו.

זה ברור. אני לא שולל את הישיבות האלה, אבל אם רוצים החלטות אופרטיביות, כבר למדתי שצריך להזיז הצעות חוק. זה מתגלגל בכל הוועדות ומתחיל אקשן בעיתונות, בתקשורת, ואז רואים פעולה למעשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, לעומת הדברים שנאמרו כאן לגבי הממשלה אני רוצה להעיר שתי אנקדוטות חשובות. לא מזמן חבר הכנסת אריה אלדד מהסיעה שלי הציע הצעה רגילה לסדר-היום בעניין הזה של החרם, ועלתה לענות לו סגנית השר, אורית נוקד. אמרתי לאחר מכן שעם ישראל צריך להתברך בכך שהיא הפכה להיות פוליטיקאית ולא יועצת נישואים, מכיוון שהיא אמרה דברים מאוד-מאוד מעניינים. היא אמרה: זה נכון שזה מה שהם עושים לנו – אלה מלים, אני מצטט כמעט מלה במלה – אנחנו כל כך רוצים בשיחות הקרבה, שאנחנו לא רוצים לקלקל, ולכן נצטרך לספוג את החרם של המחבלים, וזה נמשך. אמרתי: מזל שאת לא יועצת נישואים, היית אומרת לי- - -

איפוק זה כוח.

היא אמרה: איפוק זה כוח. במלים האלה.


אמרתי שמזל שאת לא מדריכה לנשים שחוטפות מכות, היית אומרת: תמשיכי לחטוף, תמשיכי להיות רצוצה, תמשיכי להיות מושפלת, כי את כל כך רוצה בשיחות הקרבה. הדברים האלה קיבלו חיזוק בוועדת החוץ והביטחון, וגם את זה שמע חבר הכנסת אלדד ביחד אתי, משר הביטחון. חבר הכנסת אלדד שוב פעם העלה בפניו את הנושא של החרם, ושר הביטחון אמר שם: גם אנחנו לא מקיימים את כל ההסכמים, איך אני אבוא אליהם? והדברים הם מאוד-מאוד פשוטים. יש כנראה אגף בממשלה – אני משער שיש גם אגפים אחרים – שלא מעוניין ליצור עימות, שמדיניות הרפיסות, שמדיניות הגש את הלחי השלישית, שאין לך, כי את השנייה כבר הגשנו מזמן, היא זו שמנחה אותו. ולצערי הרב, זה גורם משפיע על ראש הממשלה.


מעבר לחקיקה צריך לראות את התמונה, צריך לראות מי מוביל את אותה רפיסות. הדברים הם דברים ברורים, הם נאמרו, זה לא שהם לא נאמרו. סגנית השר נוקד לא אומרת דברים משל עצמה, יש לה שר שאמור להיות ממונה על העניין הזה, והיא בעצם מביעה את דעתו.

אגב, אני חושב שבאותו יום שבו קראתי את דבריה של יושבת-ראש סיעת קדימה, שכמובן, מתנגדת לפעילויות של הרשות הפלסטינית, אם אני לא טועה קראתי גם דברים דומים שאמר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. זה קצת אחרת, אני חושב. אני לא רוצה להתחייב. זה היה אפילו באותו יום, נכון?

הוא מתבטא יפה, אבל הוא לא עושה כלום.

אבל ההתבטאות שלו שבאה שלושה ימים לאחר התבטאותה של סגניתו, זה כבר זז קצת ימינה.

אני אסיים במשפט אחרון. הנושא הזה של החרם, גם אחרים אמרו את זה, היא בחוסר התגובה שלנו. אני מצדי אני תומך בדברים של חבר הכנסת יושב-ראש הסיעה שלי, חבר הכנסת כץ, מלכתחילה שאנחנו נאחז במקומות העבודה. יש המון ילדים שלנו שצריכים עבודה, שהמעסיקים החמדנים ישלמו יותר כסף, ותהיה להם פרנסה טובה. אני רוצה את זה מלכתחילה, אבל הבעיה היא בעיית הרפיסות – כשאתה מגיש את הלחי השנייה, אז תחטוף ממקום נוסף, ואת זה ראינו היום בתוצאות של המשט הלילי הזה. אנחנו לא מתנהגים בצורה תקיפה כמו מדינה ריבונית כל הזמן, ואז אנחנו נאלצים להגיע למה שהגענו הבוקר.

אתה מתכוון למשט הטרור.

משט הטרור, בהחלט.

כדאי שמשרד החוץ, הגברת רביע, יתחיל לתדרך את כל הגורמים. קראו לו הרי "משט השלום", צריך להגיד שזה היה "משט הטרור".

משרד החוץ לא היה צריך להיזכר בזה הבוקר, לא היה צריך לומר: אנחנו נעביר את הסיוע ההומניטרי ולשחק אותה. אנחנו לא נעביר שום סיוע הומניטרי, אנחנו נשלח את כולכם לכלא. צריך להתייחס אליכם כאל עבריינים מלכתחילה. זו בדיוק ההתנהגות שלנו, כל פעם לאחר מעשה. כאן אפשר עדיין לאחוז את השור בקרניו.

תודה רבה, אני מאוד מודה לך. גרשון מסיקה, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת שפינה מזמנו ובא לראות את הנושא מקרוב, וליושב-ראש הוועדה, אופיר אקוניס, שמנסה לא להגיד דברים מהשפה ואל החוץ, אלא גם מתכוון לבצע את זה, ובאמת, יישר כוח לכל העוסקים במלאכה.


אני רוצה להמשיך את דבריו של יושב-ראש מועצת יש"ע. סלאם פיאד אמר שאין לחץ ישראלי בכלל, כל הלחץ הוא רק בתקשורת. זה מה שקורה עכשיו – מלים, מלים, מלים. איך אומרים? מלים כמו חול ואין מה לאכול. זאת המציאות.

תכניסו רוטוויילר לבית, הוא יטפל לכם במקקים, הוא יטפל לכם בכל המזיקים, ואותו רוטוויילר הולך וגדל ואנחנו רוצים לרצות אותו יותר, נותנים לו יותר נתחי בשר, הוא מתחיל עכשיו לנשוך בבני הבית ועוד מעט יסכן את כל קיומנו בתוך הבית אם לא נדע לטפל בו כשהוא קטן. מאז הסכמי אוסלו הגוף הזה שנקרא "הרשות הפלסטינית" הולכת וגדלה, ובכל פעם צריך לתת לה את ליטרת הבשר כדי לרצות אותה, והליטרה הולכת וגדלה כל הזמן, עד שהיא תסכן את כל קיומה של מדינת ישראל.


אפשר לסיים את החרם הזה בדקה אחת – ברגע שהמדינה תכריז שיש מלחמה נגדית עם אמצעים נגדיים לפעילות הזאת, הם בעצמם יבקשו להפסיק את החרם. בידינו הדבר. אני לא מקבל את רפיון הידיים. מדינת ישראל, בדקה יכולה לעשות את זה.


עלו פה הצעות על-ידי היושב-ראש והחברים איך לעשות את זה. אם ימצו חלק מהאמצעים שהוצעו, הבעיה תיפתר.


שוב, זה לא רק יהודה ושומרון, זה טריגר. הכוונה היא נגד כל מדינת ישראל. מי שחושב שעכשיו רק התעשיינים ביהודה ושומרון נפגעים, הוא חולם באספמיה. הם הולכים על כל הקופה. איפה שיש להם אלטרנטיבה, הם מיד מטילים חרם, והראיה – בניו של אבו-מאזן הקימו חברת סלולר. ברגע שהם הקימו, אסור את מכירת כרטיסי החיוג של כל הרשתות, והרשתות לא נמצאות ביהודה ושומרון, הן נמצאות בתל-אביב. ולכן חשוב מאוד לפעול מיידית. לצערי הרב ממשלת ישראל במקום להילחם, השבוע רק התבשרנו שהוסיפו עוד תעודות VIP לאותם- - -

למה אתה אומר שיפעלו מיידית. כבר יושבים פה עשר ישיבות, אין שום התקדמות מצד משרד ראש הממשלה בנושא הזה. על מה מדובר שיפעלו מיידית? נמשיך להיפגש ונגיד שיפעלו מיידית וכל אחד יוציא אוויר? מספיק עם זה. מה החלומות האלה?

כצלה, מה אתה מציע?

אמרתי מה אני מציע. ראש הממשלה לא מסוגל לתת את ההוראה הזאת, כי הוא צריך להגיע לברק אובמה, לא משנה. הוא לא ייתן הוראה לעשות משהו רע לערבים. קח את זה בחשבון. הוא לא ייתן שום הוראה, הוא רק יקפיא אותנו, הוא יטיל עלינו גזרות, לא עליהם. הוא לא עשה שום דבר אתם. צריך לקבל את זה כהנחת יסוד. אלה חלומות באספמיה. אם יושב-ראש הבית יהיה ראש ממשלה, אני חותם, גם עם זה שיושב משמאלו. לא עם ראש הממשלה הנוכחי.

אלה העובדות המצערות.

תפסיקו לחלום על זה. תורידו את זה מסדר-היום, זה לא יהיה.

כשהיה משה בן 70, יהושע היה בן 20. לא ההיפך, אדוני.

כוחך לא תש.

חבר הכנסת כץ, תאמין לי שראש הממשלה עומד על האינטרסים של ישראל בצורה דרמטית מאוד.

חבר הכנסת אקוניס, אני מת עליך, אוהב אותך, אתה מתוק, אתה נאמן, אתה לויאלי, ואמרתי לך, יש בך תכונות טובות, אבל בדרך הזאת לא בונים מדינה.

אני יודע על מה מדובר.

אני מתנצל שאני עוזב.

כבוד היושב-ראש, אולי להזמין אותו עם כמה חברי כנסת אליו למשרד ולשאול את ראש הממשלה: מה עשית? המלה שלך. הרגשה של ביזיון.

אני מציע והצעתי ליושב-ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה הנמרצת להזמין את ראש הממשלה לישיבה הבאה בהקדם האפשרי.

תודה.

לא רק זה, בשבוע האחרון התבשרנו שהוסיפו תעודות VIP לסוחרים הפלסטינים שהם המנוע מאחורי החרם הזה. הוסיפו להם תעודות VIP, כדי שעוד יותר יעצימו את החרם.


אני מציע, כבוד היושב-ראש, כיוון שהיום אין אווירה מתאימה מבחינת המציאות בארץ, לדחות בעוד מספר ימים, ואז לנסות להגיע לתוצאות מעשיות.

תודה רבה. דוד אלחייני, בבקשה, ואחר-כך מאיר בראל.

אדוני היושב-ראש, מי שלא יודע, החרם הזה כבר התחיל לפני שנתיים. תוצרת חקלאית של בקעת הירדן מוחרמת בכל אירופה. אני כחקלאי בעברי, לפני כשנה וחצי לא הורשיתי לשלוח תוצרת לאנגליה. הם מתעקשים שהתוצרת שלנו תסומן כ-West Bank, השוויצרים היום לא רוצים לקבל תוצרת מבקעת הירדן. האיטלקים הצטרפו אליהם. מדברת פה נציגה ממשרד החוץ, לא שמעתי ממנה הנחיה למה שנעשה בגורמי חוץ. יש ירידה של 30% באספקת התוצרת מבקעת הירדן לאירופה כתוצאה מהחרם הכלכלי שהם עושים שם. היום בבקעת הירדן 5,000 פלסטינים עובדים כל יום, 3,800 עם היתרים והיתר בלי היתרים. יש 16,000 דונם תמרים, הפלסטינים קונים כ-4,000 טון תמרים מדי שנה מחקלאי בקעת הירדן.


אני לא בא לכאן לבכות. אנחנו פה באווירה כאילו אנחנו מתחננים בפניהם: תקנו. אל תקנו, לא צריך אתכם, נמצא שווקים אחרים. אתם לא רוצים להעסיק את הפלסטינים, אתם לא רוצים שהפלסטינים יבואו לפה לעבודה, שלא יבואו, אבל שהמדינה תיתן פתרון. אני מקווה מאוד, אדוני היושב-ראש, שהממשלה תשתף פעולה, שאם ב-1 בינואר 2011 תינתן הוראה לעובדים הפלסטינים לא לבוא למקומות העבודה, באה ממשלת ישראל עם תוכנית מוכנה מראש, מביאה לפה ישראלים, עובדים זרים. אני לא יודע, שהמדינה תיתן את הפתרון. אנחנו צריכים לספק להם את הנתונים איזה כוח-אדם דרוש לנו.

גם על זה צריך לחשוב, זה מה שאני אומר ליושב-ראש הוועדה.

הבנתי עכשיו, להיערך.

אנחנו יוצאים מנקודת חוזק. התוצרת החקלאית של בקעת הירדן היא תוצרת איכותית ומבוקשת בעולם. אם רשת מסוימת בשוויץ לא קונה, רשת אחרת תקנה. ואני מציע גם בארץ, אנחנו צריכים לשתף פעולה עם אותן חברות – ואני מתייחס רק לחקלאות, ויסלח לי גרשון מסיקה שאני לא מתייחס לאזור התעשייה ברקן – אני מדבר על התשומות החקלאיות. אם חברה מסוימת מספקת תשומות חקלאיות גם לפלסטינים, נבוא אליהם בבקשה: אדוני, תשתף אתנו פעולה, אל תמכור להם שתילים. אם זה מה שהם רוצים לעשות לנו, בוא תשתף אתנו פעולה. ודברים כאלה אנחנו יוצרים ובונים היום בבקעת הירדן.


צריך להפסיק עם המושג הזה חרם. אני לא רוצה לקרוא לזה חרם, לא רוצה להתחנן בפניהם שיקנו. עם ישראל לא יכול לקנות? יכול לקנות, שיקנה. לא רוצה שום תלות בהם. אני רק רוצה שהממשלה תעשה את הדברים, שתאפשר לנו להמשיך ולהתקיים. שוב פעם, אנחנו משלמים את המחיר – משלמים את המחיר של ההקפאה, ומשלמים עכשיו את המחיר של המדיניות.


צריכה להיות פעולה משולבת, גם בחקיקה וגם בעשייה. תודה.

אנחנו חייבים עד 14:00 לסיים את הישיבה. מאיר בראל ורון נחמן אחריו. בבקשה.

אנחנו, כהתאחדות התעשיינים, חשים בשטח. דבר אחד, החרם מחמיר, כלומר, האפקטיביות. הם למדו, יש להם ניסיון והם יודעים יותר טוב להכפיל את הסחורה, לאיים על הסוחרים שלהם. במקביל, המצב יוצר עידוד רב לתעשייה המקומית שם להתחרות בתעשייה הישראלית. כלומר, לא רק שאנחנו נפגעים מכך שאנחנו מאבדים שם את השווקים, המחירים שם עולים. זה פוגע קשה מאוד באוכלוסייה המקומית, אבל להם לא אכפת. התעשיינים המקומיים נהנים ממעטפת מחירים יותר גבוהה, ומציפים את השוק הישראלי במוצרים זולים יותר, וכך אנחנו מוכים פעמיים. חלק מהתעשיינים נמצאים במצב שחלק גדול מהתפוקה שלהם משותק, והרבה זמן הם לא יחזיקו. אם לא יהיה פתרון, תרגישו נטישה של תעשיינים מהאזורים האלה.


ההיבט השני, ואני אומר בחשש גדול מאוד, התחילו סימנים שיש חרם גם באוכלוסייה הערבית הישראלית.

מה זה "התחילו סימנים"? קראו להחרים.

אני מדבר מהשטח, אני לא מסתכל על הקריאות. התחילו סימנים של חרם של האוכלוסייה הישראלית הערבית.

גם היהודית השמאלנית.

הדבר השלישי שאני רוצה להעלות, שלא נגיד שלא אמרנו. באוויר יש חרם של עובדים פלסטינים, לא רק לאזורי יהודה ושומרון, אלא לכל המשק. מדובר בכ-50,000 עובדים שעובדים במשק הישראלי במעטפת- - -

25,000.

יש ידועים ויש שאינם ידועים.

אמרתי בכוונה "במעטפת". יש 25,000 באיו"ש, ויש עוד 25,000 במדינת ישראל, 50,000 עובדים. ייאסר עליהם לבוא לישראל, ויש אפשרות להיערך בזמן. דיברנו עם משרדי הממשלה, עם השרים, עם ראש הממשלה, ופה אני קורא להיערכות למצב שאנחנו צופים שעלול ליפול עלינו.

תודה רבה, אני מודה לך. רון נחמן ראש עיריית אריאל, בבקשה.

אנחנו במצב מלחמה. כל הדיבורים וכל השיחות האלה זה נורא נחמד. ישראל במלחמה, מלחמה מסוג אחר לגמרי. רק בשבוע שעבר היה תרגיל של מתקפה של טילים על ישראל, ועכשיו הם עובדים בחזית אחרת.


קודם כול, מגיע לצה"ל על הביצוע של מה שהוא עשה היום יישר כוח, ומהכנסת הזאת צריך לצאת קול קורא שמחזק את צה"ל, את אלה שקיבלו את ההחלטה לתקוף את האוניות האלה, הפרובוקטיביות, והקול הברור והצלול צריך להחליף את האפלוגוטיקה, זה מה שאני אומר קודם כול לחברי הכנסת ולחברי הממשלה.

אמרתי את זה ב-08:00 בבוקר.

זה חייב להיות.


הדבר השני, אנחנו במצב מלחמה. יש פה חרם, וכל החרם התחיל מהבית. אי-אפשר לטייח את הדברים. גוש שלום, הקרן החדשה לישראל, שתומכת בכל הארגונים האלה - כל אותם הארגונים שאתה רואה, והשמות מפורטים בתקשורת. עצמנו את העיניים, אמרנו: הם קטנים, שום דבר. קח את אורי אבנרי. כמה שנים הוא עשה את הדברים האלה? הנה, עכשיו אחרים עושים לו את העבודה. יש מצב של מלחמה על האקדמיה, יש מצב של מלחמה על התעשייה, יש מצב של מלחמה על הכלכלה הישראלית, ואנחנו מקבלים סטירות ואומרים שיורד גשם.


אדוני היושב-ראש, התמונה שאנחנו מקבלים היום בעולם היא, שמדינת ישראל הפכה להיות מדינת סמרטוט, שאפשר לטאטא בה את הרצפה. היום צה"ל עשה משהו סוף-סוף, אותו דבר צריך להיות בתחום הכלכלי.


דיברתי עם שרגא ברוש, דיברתי עם איתן דנגוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, דיברתי עם שר התעשייה – דיברתי עם כל האנשים האלה. לא סתם שאלתי איפה שר הביטחון ושר התעשייה. שר התעשייה מופקד על הדברים האלה, שר הביטחון מופקד, בכפוף לדין הבין-לאומי, משרד המשפטים – כולם צריכים להיות חלק. אני חושב שחייבת לקום ועדת שרים, ועדה תחת הקבינט הביטחוני, או הכלכלי, אני לא יודע איך. ועדה קטנה שתביא תוכנית אופרטיבית, לא שנציגת משרד החוץ תיתן דברים לוועדה המכובדת כאן בכנסת. הם צריכים לבוא עם תוכנית.


הוועדה הזאת, או הכנסת, ואני לא יודע מי עוד יכול לעשות את זה, צריכים להורות שהממשלה תכין תוכנית. יש האפשרויות לעשות, וצריך לעשות במיידי, כי יש פה שני ממדי זמן: יש הממד המיידי שדיבר עליו נציג התאחדות התעשיינים. הנציג אמר: יש מפעילים על סף קריסה, יש מפעלים שיקרסו בעוד שנה. החרם פלוס ההקפאה של הממשלה הזאת זה הרכב שמחסל את הכול. לא רק החרם, גם ההקפאה פוגעת בכולם. מסיקה דיבר על האזור שלו, ויושב-ראש הכנסת ביקר אצלו. אצלי אתה ביקרת וראית מה המשמעות של 27 מפעלים של אריזות.

אצל כולם ביקרתי.

העובדה שסלם פיאד עומד בסלפית, 500 מטר מאתנו, ושורף את כל הסחורות, העובדה שאף אחד מטעם הממשלה לא אמר נגד זה כלום, זה עידוד לטרור.

אני מסכים.

אותו דבר האיומים שהם מאיימים. הם מחרימים את הסחורות שיוצאות מאזור התעשייה.


הנזק שמצטבר פה הוא מה המסר שאנחנו מעבירים לתעשיינים – האם תבואו להשקיע באזורים שמעבר לקו הירוק או לא. ואני פונה אליך גם כיושב-ראש ועדת הכלכלה, אם מישהו רוצה לשנות את חוק עידוד השקעות הון בתעשייה, אני מבקש שהדבר הזה יירשם, שחס וחלילה לא יקרו דברים במסגרת מה שצריך לעשות לעידוד התעשייה. מפאת קוצר הזמן אני לא נצמד לכל מה שהכנתי, וזה חבל.

אני מתנצל מראש בפני מר בירנבאום ומר שטרן, כי אנחנו חייבים לסיים עכשיו, ויורדים מהשידור בכל מקרה, ואתם תהיו ראשוני הדוברים בישיבה הבאה.

אתה עושה את זה לא רק למען השידור ולא רק למען העניין.

אתה תהיה ראשון הדוברים, אם תרצה, בפעם הבאה.

בפעם הבאה אתה תהיה- - -

תרצה – תבוא, לא תרצה – אל תבוא. אתה לא חייב לבוא, אתה יכול לבוא. כפי שכבר אמרנו, אני מבקש ממך, הגברת רביע, עד סוף השבוע להביא את הדוח המשפטי שלכם, את ההתייחסות שלכם לעניין של הפרת הסכמים מול הרשות הפלסטינית. זה דבר ראשון. דבר שני, אין כל ספק שהכנסת, על דעת כל חברי הוועדה, קוראת לממשלה לקבל החלטות שמשמעותן סיום החרם הפלסטיני על מוצרים ישראלים מיהודה ושומרון- -

במיידי.

"במיידי", כפי שאמר ראש עיריית אריאל.


אני חושב, אדוני חבר הכנסת אלדד, שכדאי להניח עד סוף השבוע הצעת חוק, או הצעות חוק, שמטרתן הגנה על ישראל מפני חרמות כלכליים, מסחריים ואקדמיים, ואני מתחייב לקדם אותן במהירות בוועדה הזאת. תודה רבה. כמובן, נתכנס לישיבת המשך, אני מניח, במהלך יולי. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05