ועדת החוקה, חוק ומשפט

9
27.6.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 217

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, ט"ו בתמוז התש"ע (27 ביוני 2010), שעה 10:00

הצעה לסדר-היום בנושא: אפליה ואי שוויון בעונשים על עבירות בנייה בין המגזר היהודי למגזר הערבי כתוצאה ממדיניות הפרקליטות - הצעה לסדר היום של ח"כ סעיד נפאע – דיון.

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

מיכאל בן ארי

חה"כ סעיד נפאע

ציון אילוז – פרקליט, פרקליטות המדינה, אכיפת דיני מקרקעין

שלמה אביטל – עו"ד, פרקליט, פרקליטות המדינה, אכיפת דיני מקרקעין

רות ליפסקי – מתמחה, פרקליטות המדינה

אבי דותן – מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, משרד הפנים

עודד רביבי – ראש מועצת אפרת, מרכז השלטון המקומי

סיגל קוגוט

דורית ואג

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

אפליה ואי שוויון בעונשים על עבירות בנייה בין המגזר היהודי למגזר הערבי כתוצאה ממדיניות הפרקליטות - הצעה לסדר היום של ח"כ סעיד נפאע – דיון

בוקר טוב אנחנו פותחים את הישיבה. נדון היום בבקשה לדיון דחוף של חבר הכנסת סעיד נפאע בנושא אפליה ואי שוויון בעונשים על עבירות בנייה בין המגזר היהודי למגזר הערבי כתוצאה ממדיניות הפרקליטות. חבר הכנסת נפאע נתקע בכביש מספר שש בגלל עומסי תנועה ואני אקריא את ההצעה שהוא הגיש.


"מאות בתים ברחבי המדינה ובין היתר בכפרים הערבים השונים נבנים ללא היתרי בנייה, ברובם כתוצאה של היעדר תכנון. מאות אנשים מועמדים לדין מידי חודש ונגזרים עליהם עונשים כבדים. מבדיקות שונות והשוואות של אנשים ופסקי דין מתברר שבאותם מקרים על עבירות בנייה נפסק עונש שונה וסכום כסף נמוך בהרבה כשמדובר באזרח יהודי, ואילו כשמדובר באזרח ערבי העונש הוא הרבה יותר כבד כשמדובר על אותן עבירות בנייה. העונשים הלא שוויוניים תוך פגיעה במדיניות שיפוטית של ענישה שוויונית, והכול כתוצאה של מדיניות הפרקליטות."

הטענה של חבר הכנסת נפאע היא שבתי המשפט, בגלל מדיניות הפרקליטות, דנים באופן שונה בין אזרחים יהודים לאזרחים ערביים, כשהטענה העיקרית היא שהבנייה הבלתי חוקית בכפרים הערביים לא נובעת מרצון של אדם לבנות אלא משום שאין תכנון כולל ולכן אין לו בעצם ברירה.

האם חבר הכנסת בן ארי רוצה להוסיף?

אנחנו נמצאים באחת הפאסות העלובות ביותר שראיתי בכנסת מיום שנכנסתי. המסמך הזה הוא לעג לרש. אם יש מציאות של אכיפה בררנית, היא בדיוק הפוכה. אני אתייחס לנקודה או שתיים מתוך הדברים.

חבל ששר הפנים לא נמצא פה, שהוא מתחנן בפניי הרשויות להגיע למצב של תכנון, להכניס אותם לסד תכנון – אבל הם לא רוצים. נוח לבנות בצורה משתוללת, השתלטות על אדמות, חניקת אפשרות לפיתוח כבישים – דברים שהם נזק עתידי לפיתוח בסיסי של הכפרים והערים הערביות ושל הארץ.

ביום חמישי הייתי בסיור בנגב, בתוך כפרים – בתוך השתלטות על אדמות בצורה שאין לה אח ורע. משתלטים על אדמה, מגדרים אותה ושמים עצים. אני ראיתי מקום בו באותו יום עוד שמו עצי זית צעירים והזיזו את הגדר. עשו לנו טובה והזיזו את הגדר כדי שנוכל לעבור מקצה לקצה לשטח השיפוט של היישוב חירן. מאתיים חמישים איש, מה שבתל אביב תופסים בקושי חצי בניין – תופסים של שטח של מאות דונם.

אני שמחתי מאוד לדיון הזה. אני טוען שהפרקליטות לא עושה את עבודתה, היא עושה את עבודתה בצורה נפשעת. הופכים את המדינה למקום לשודדים שלא אוכפים עליהם את החוק. שאלנו את הרשויות המקומיות למה אין אכיפה, ושמעתי רק תירוצים.

הייתי שמח לשמוע נתונים, אבל קודם אני רוצה לצייר את התמונה בצורה נכונה. חלק גדול מהסיפור מצייר תמונה שקרית ומעוותת, שהיא במציאות בדיוק הפוכה ממה שקורה בשטח.

אדוני יודע את הנתונים?

את חלקם אני יודע, אין לי כרגע פה נתונים. הייתי מביא את "רגבים". אני מכיר את התמונה מהשטח.

אני מבקש התייחסות של אנשי הפרקליטות והפיקוח.

נקודת המוצא לדיון היא שישנה מדיניות של הפרקליטות, שבכוונת מכוון מפלה במדיניות הענישה כלפי האוכלוסייה הערבית. אני מצהיר כאן ואומר באחריות מלאה שאין מדיניות כזו, לא בכתב ולא בעל-פה, לא מפורשת ולא משתמעת, וגם לא בקריצה חלילה. יש נקודות מוצא שגויות שאני חייב לתקן.


הפרקליטות לא מטפלת במקרים הללו. יש מאה ועשרים וועדות מקומיות שהמחוקק קבע בסעיף 258, והמאשימה בעבירות בנייה היא הוועדה המקומית. זה נכון שבאותם שטחים שקרויים גלילים, דהיינו שנמצאים מחוץ למרחב התכנון המקומי, זו אחריות המדינה ויש את היחידה הארצית לפיקוח הבנייה שהיא חוקרת עבירות ותביעה מדינתית של שמונה עורכי דין שהם במיקור חוץ.

במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, הפרקליטות, יש ששה פרקליטים האחראים על כל הארץ ברמת ההנחיה. ההנחיה שלנו כלפי כולם –

מכיוון שנכנס לדיון חבר הכנסת נפאע אני מבקש ממך לחזור על דברייך.

ציינתי שנקודת המוצא לדיון היא שישנה מדיניות של הפרקליטות, שבכוונת מכוון מפלה במדיניות הענישה כלפי האוכלוסייה הערבית ומקלה כלפי האוכלוסייה היהודית. הבאת חמש דוגמאות מהן אתה מבקש ללמוד על מדיניות כלשהי, אני אתייחס לדוגמאות הללו כדי להראות שלא כצעקתה – בכלל לא.

כפי שאמרתי לפי שהגיע חבר הכנסת, אני אומר שאין מדיניות כזו לא בכתב ולא בעל-פה, לא מפורשת ולא משתמעת. הכלל שלנו הוא להגביר אכיפה, אבל באותן עבירות משמעותיות. הכול כפי שקבע שופט באחד מפסקי הדין – לפי העבירה, לפי העבריין, ולפי מה הצריכה.

ישנם עשרות אלפי כתבי אישום בעבירות בנייה. המחוקק מסר את העניין לוועדות המקומיות שהן הגוף המאשים על פי סעיף 258, הקובע שהמאשימה בעבירות תכנון בנייה היא הוועדה המקומית. לכל ועדה מקומית יש את התובע שלה. יש את השטחים הגליליים, או השטחים שמחות למרחבי התכנון המקומי, שהם בסמכות מקבילה למדינה, שם אנחנו מפעילים שמונה תובעים באחריות משרד המשפטים ממיקור חוץ.

כל וועדה מקומית צריכה לקבוע את מדיניות האכיפה שלה. כל התובעים צריך שיהיה להם הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה הוקמה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לפני ארבע שנים. אנחנו ששה פרקליטים, מנחים את כל התובעים איך להתנהג. אין סיכוי שבעולם שנדע היכן עומד כל מקרה פרטני. אנחנו מנחים את התובעים לנהוג בשוויון, בצורה מחמירה היכן שצריך ומקלה היכן שצריך, הכול מתוך מדיניות סדורה.

ברשותכם אני רוצה להתייחס לטריגר של כל הדיון הזה, מקרה אחד שהיה בבית ג'אן, שאותו השווה חבר הכנסת נפאע במליאה בכנסת למקרים אחרים של יהודים. המקרה הזה זה מקרה של משפחת אבו קאסם, שכדאי להעמיד דברים על דיוקם. בדברים בכנסת אמר חבר הכנסת שמדובר באותה עבירה. נכון שסעיף העונשין, סעיף 204, קובע סעיף אחד של עבירה – בנייה לא חוקית או שימוש לא חוקי. אבל זה לא אומר שכל העבירות אותו דבר. ברשת של הסעיף יכול להיכנס בניית קניון שלא כדין אבל גם בניית פרגולה שלא כדין – זה עומד תחת אותו סעיף עבירה אבל לא מדובר באותה עבירה.

רמת הטיעון לענישה אינו דומה. במקרה הזה, בנו שלושה בתים בלמעלה מארבע מאות וחמישים מטרים, ואם לא די בכך שהבנייה נעשתה שלא כדין אלא גם נעשתה במקום שיועד לשמורת הטבע הר מירון. אם לא די בכך, מדובר בעבירה שהתגלתה עוד באיבה והוצאו צווים לעצירתה, והמשיכו לבנות תוך הפרה של צווים.

אני אצטט ממה שאמר השופט צמח שגזר את הדין: "תיק זה הינו אחד התיקים החמורים שהובאו בפניי בענייני בנייה והפרת צו שיפוטי". לכן, כל מקרה צריך להתייחס אליו בהקשר שלו. התיק הזה היה בשלום, במחוזי ובעליון. מדובר על שלושה בתים, שעל כל אחד נגזרו מאה אלף שקלים. בעיניי, בית המשפט הקל עליהם. המחוזי הפחית בעונש ובתי המשפט העליון אישר זאת.

בנסיבות כאלו, ההנחיה שלנו לתובעים תהיה החמרה יתרה, מדובר בעבירה בהיקף גדול מאוד. מדובר בקרקע של שמורת טבע, השימוש הוא בעייתי. מדובר בבנייה שהתגלתה באיבה והמשיכה תוך הפרת צווים. הבניינים עדיין קיימים ולא הוסרו.

במליאה חבר הכנסת נפאע עשה השוואה של המקרה הזה למקרה של גלעד פלג. גלעד פלג הוא בחור יהודי, נבנתה סככה אסורה משלד אלומיניום וכירוי מקנים או פוליגל שקוף, ושימוש בחצר מכורה בשטח של כעשרים ואחד מטרים. במקרה הזה, תוך הסדר טיעון של אותה התובעת, "בהתחשב בהיקף הבנייה ובהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ובכך שחסך זמן שיפוטי יקר", בית משפט השלום גזר עליו קנס של ששת אלפים שקלים וכפל אגרות הבנייה, כלומר כעשרת אלפים שקלים קנס.


אין מה להשוות בין המקרים. לקחת חמישה מקרים בהם אחד מהם היה קנס חמור, אם כי תחת הנסיבות הוא לא היה הכי חמור שבעולם, ולהציג אותו מול מקרים אחרים של עבירות שונות לגמרי ועוד מוועדות מקומיות שונות לגמרי.


התפקיד שלנו הוא לעשות סדר בין הוועדות המקומיות המאשימות, כל וועדה קובעת שבת לעצמה ואנחנו צריכים להיות חוליית מטה שמנחה את כולם. אבל מכאן ועד למסקנה הלא אחראית שיש מדיניות בפרקליטות שאומרת לאכוף בצורה מענישה במגזר כזה או אחר היא אינה במקומה, אינה מבוססת, ודאי וודאי שהמקרים הפרטניים שהובאו לא תומכים במסקנה הזו ולא במעט – ההפך הוא הנכון.

יש לכם נתונים על ההבדלים בין המגזרים?

אני מהפרקליטות, יחידת מטה ולא יחידת מודיעין ואיסוף.

האם לנציגי משרד הפנים יש משהו להוסיף?

כמו שנאמר, למדינת ישראל יש מאה ושש עשרה ועדות תכנון ובנייה, כל וועדה אחראית בתחום שיפוטה על כל הקורה בנושאי אכיפה ובנושאי אישום עם התובעים שנמצאים בוועדות ומקבלים את ההסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.


לגבי הפיקוח המחוזי שאני עומד בראשו, אני אומר חד וחלק שההפך הוא הנכון. יש הרבה יותר טיפול בעבירות בנייה, וזה לא מכוון. אנחנו מטפלים בפתיחת תיקים בשטחים הפתוחים, ואני מודיע לכם שאני עשיתי בדיקה ואנחנו מטפלים בששים אחוזים כתבי אישום נגד יהודים ועוד ארבעים אחוזים נגד ערבים.


נקודה חשובה נוספת היא שהבנייה בסקטור היהודי היא בנייה עצומה לא חוקית, בייחוד במושבים. אם מדובר באולמות אירועים, סככות של אלפי מטרים לאכסנה, מגרשים לאכסנה פתוחה וכולי. זוהי הסיבה שאנחנו עוסקים בהפרות בנייה בשטחים הפתוחים גם בסקטור היהודי. אנחנו גם עוסקים בשטחים הפתוחים בסקטור הלא יהודי.


דיברתם על מחוז דרום, ואני יכול לתת לכם קצת נתונים. במחוז דרום, נכון לדצמבר 2007, מצילומי אוויר היו כחמישים ושבעה אלף מבנים בלתי חוקיים. כשאני מדבר על מבנים בלתי חוקיים בנגב, זה לא אולם אירועים במושב אלא דירים, רפתות, אוהלים וסככות.


אם תרצו אני יכול לתת רשימה מפורטת של הריסת בתים ליהודים בשנים 2008, 2009 וחלק מ-2010. אין דבר כזה שיש הפליה. אנחנו מטפלים בבנייה בשטחים הפתוחים בכל הסקטורים בצורה שווה לחלוטין כיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. שוב, יש מאה ושש עשרה וועדות תכנון ובנייה שעוסקות כל אחת בתחום אחריותה, לנו את הנתונים של הוועדות המקומיות שפועלות כל אחת בנפרד, ואם רוצים צריכים לבדוק כל אחת בנפרד.

זכות הדיבור ניתנת לחבר הכנסת נפאע.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להתנצל על איחורי. כפי שנאמר למעשה, הדיון עלה והגיע לוועדה קצת מאוחר ולא באשמת אף אחד, אבל התזמון נכון בעקבות אותו פסק דין. אני שומע עכשיו שכאילו זה לא די בחומרה שהייתה בעונש פסק הדין, אבל לפי מיטב ידיעתי זהו פסק הדין החמור ביותר שניתן עד היום בענייני בנייה בלתי חוקית.

אולי תספר לנו קצת על פסק הדין?

ראשית, אותן שלוש דירות נבנו על אדמה פרטית בבעלות פרטית, לא על אדמה של מישהו אחר. חלק מהחלקה הזו, ולא כולה, נופל בשמורת טבע. כשכבודו אומר "שמורת טבע" אתה יודע טוב מאוד שלפחות שלושים אחוזים בבתי הכפר בית ג'אן הם בשמורות טבע. ניתן היתר לאותם אנשים בתוך שמורת טבע, על אדמותיהם הפרטיות. אני רוצה שיהיה ברור שהם לא פלשו לאדמת מדינה, האדמה שלהם למעט חלק מסוים מוכרזת כשמורת טבע ויש תקנות שמתירות לבנות ולהקים, לעבד וכולי. אני הייתי עצמי ראש מועצה באותו כפר והתמודדתי מאוד עם הבעיה הזו.


לגבי החלקה הספציפית הזו, שחלק ממנה נופל באזור הלא פתור, הוגשה תוכנית מפורטת ובהסכמת רשות שמורות הטבע, שהחלק הזה ייגרע מהשמורה כפי שנעשה במצפה הימים. כך, הבעיה אינה בעיה של בנייה על שמורת טבע.

מה נבנה שם?

שלוש דירות לשלושה זוגות.

באיזה שטח כל דירה? זה בתים או דירות?

מדובר בבתים, ואני לא חולק על הנתונים שנאמרו קודם לכן.

מה היה העונש?

העונש היה כך – מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים, עשרים וחמישה אלף שקלים קנס ותמורתם מאתיים וחמישים ימי מחבוש במידה ולא ישולמו, כפל אגרה כאמור ועוד כפל שווי מופחת בסך של ארבע מאות ועשרים אלף שקלים. גם הוצא צו הריסה ואיסור שימוש.

שלושה נאשמים חולקים את העונש הזה.

גם אם תחלק את זה בשלוש, זה עדיין עונש חמור. בנוסף פסק הדין הורה להרוס מיידית את הבתים תוך חודש ולהחזיר את המצב לקדמותו. זה מה שנכתב בפסק הדין.

הבתים כבר נהרסו?

עוד לא. עיון בפסקי הדין האחרים מעלה שצו ההריסה נדחה לשנה, ניתנה הזדמנות להרוס, ואני יכול להביא דוגמאות.

אתה יודע, יש היום חוק – שאמנם הוא חל רק על יהודים ובמפורש לא חל על ערבים, שלבית המשפט אסור לתת דחיית ביצוע של יותר מאשר שלושה חודשים. החוק הזה רק ליהודים.

אני לא מכיר את החוק הזה אבל אין לי ספק בדברים שלך. אני רוצה לצטט פסק דין אחר, פסק דין בו הנאשם הורשע בעבירת בנייה של שלוש יחידות אירוח וחדר אוכל בשטח כולל של מאה ועשרה מטרים, בהם עשה הנאשם שימוש לצורך רווח, לא לצורך קורת גג למשפחה. הקנס היה בגובה של שבעת אלפים וחמש מאות שקלים, גם ניתנה הזדמנות לגבי ההריסה במידה ולא יושג היתר.


כשאני ציטטתי את הדברים הללו כשמדובר באותה תובעת, התובעים במועצות המקומיות הם לא אימפריה נפרדת או עצמאית, הם כפופים ליועץ המשפטי.

הם מקבלים הסמכה מהיועץ המשפטי, לא הנחייה. אנחנו לא מכירים את כל המקרים ואין סיכוי שבעולם שנכיר את כולם. אנחנו ששה פרקליטים, אחד אחראי על כל מחוז חיפה וצפון, אחד אחראי על כל מחוז דרום.

יש דוחות תקופתיים שמוגשים ליועץ המשפטי על מה עשו ומה לא עשו, מה גזרי הדין.

חבר הכנסת נפאע, אם אתה אומר שמבדיקות בפסקי דין מתברר שבעבירות בנייה של ערבים נפסק עונש יותר חמור מאשר בעבירות בנייה של יהודים, אתה לא יכול להתבסס רק על מקרה אחד.

אני הבאתי ששה מקרים של דוגמאות כאלו.

גם ששה מקרים כשאנחנו מדברים על אלפי תיקים בשנה זה לא מספיק כדי להגיד שמדובר במדיניות. כאשר מדובר על ששה או אפילו עשרה תיקים זה לא נראה לי מודל שעל פיו אפשר לבנות כללים ותיאוריה.

כשאני ראיתי את אותם פסקי דין, הזכרתי בנאום שלי בכנסת שבעה. כשאני רואה שכפי שאמרנו העונשים גדולים וההבדל הוא ברור, לכן טענתי את הטענה שלי. לא רק בפן של הקנס יש הבדל בין פסקי הדין אלא גם בעניין צווי הריסה ובהזדמנויות.

המקרה שהצגת היה מקרה של עסקת טיעון.

הכול נעשה בעסקת טיעון, אמרתי כבר שהם ששים לעשות עסקאות טיעון ותשעים אחוזים מהעסקאות טיעון מתקבלות בבית המשפט. יש מדיניות של עסקת טיעון לאוכלוסייה אחת, וחוסר בעסקאות טיעון לאוכלוסייה אחרת, לכן הפניתי אצבע מאשימה כלפי הפרקליטות. אני לא רוצה שיובן שאני חסיד של בנייה לא חוקית, פשוט לפחות שהגישה תהיה שווה.

אני אומר שוב. כדי להגיע למסקנה שיש מדיניות מפלה ולא שוויונית אי אפשר להסתמך על ששה מקרים. אני יכול להשתמש ברשימה של 2009 של שיעור קנסות במגזר היהודי ולתת לכם דוגמאות להתרשם. אני חוטא בחטא שיש להשוות את העבירות כי לא מספיק להסתכל על השורה התחתונה, אבל לצורך השוואה אני אתן דוגמאות. קיבוץ עלומים קיבל קנס מצטבר של מאתיים אלף שקלים, משפחת מלכה בצומת שילת קיבלה מיליון מאה שלושים וחמש אלף שקל קנס, "נוסטרדמוס מסעדות" בצומת שילת קיבל קנס של חצי מיליון שקלים. גן אירועים אחר שנעשה הפסקת שימוש גם חצי מיליון שקלים, שמעון סלע קיבל קנס של שבע מאות וחמישים אלף שקלים. חברת "פילג ר בע"מ" באשדוד קיבלה קנס של מיליון שקלים. "אדרת" – קנס של מאתיים וחמישים אלף שקלים.

זה הכול חברות.

לא, זה גם וגם. הטריגר לדיון הוא דוגמה לא מוצלחת, דוגמה חמורה מאוד. מדובר בהיקף לא מבוטל של שלושה בתים על שמורת טבע. נכון שהקרקע היא פרטית, אבל גם אני על הקרקע הפרטית שלי לא יכול לעשות מה שאני רוצה. דיני התכנון והבנייה –

אני לא רוצה לקטוע אותך אבל אתה יודע טוב מאוד, העניין של שמורת הטבע... עובדה שאין הריסה, כי וועדות התכנון הסכימה למעשה בסופו של דבר לגרוע את השטח מהשמורה.

למה לא עושים את זה לפני שבונים?

אם נגלוש לעניין זה אני אענה. בבית ג'אן כל שנה מתחתנים בבית ג'אן שמונים איש, נוצרות שמונים משפחות. בכפר הזה עד היום לא חילקו מגרש בנייה אחד, כל האנשים הללו הם ללא אפשרות בנייה אלא על האדמות הפרטיות שיש להם, וזאת בעיה.

גם בראשון לציון מתחתנים הרבה אנשים כל שנה, והם לא עושים מה שהם רוצים. מה זה הסיפור הזה?

חבר הכנסת מיכאל בן ארי, אני מבקש ממך.

כבוד יושב הראש, הכותרת שניתנה לדיון – "מדיניות הפרקליטות", אינה נכונה.

הכותרת נקבעה על ידי חבר הכנסת, הוא רשאי לקבוע אותה, ומה גם שהיא אושרה על ידי מליאת הכנסת. הכותרת לא תשתנה. אני רוצה להקריא נוסח של הצעת החלטה.


הוועדה שמעה את נציגי הפרקליטות ומשרד הפנים והגיעה למסקנה כי אכן קיימת בעיה באכיפת דיני הבניה והתכנון במדינת ישראל. למרות אלפי פסקי דין שמוצאים על ידי בתי המשפט, מבוצעים בפועל אחדים בלבד.


הוועדה סבורה כי אין מקום לטענה כי בהיעדר תכנון יש להתחשב בבונים שלא כדין ולהקל בעונשם. הוועדה סבורה כי שלטון החוק מחייב אכיפה מלאה ושוויונית של עבירות תכנון ובנייה בכל מקום במדינת ישראל ושאין לאפשר הפקרות בשל העדר תכנון.


הוועדה אינה מקבל כאילו הפרקליטות מפלה לרעה את הציבור הערבי או היהודי במדינת ישראל.

אני רוצה להוסיף משפט, אנחנו קוראים לפרקליטות לאכוף את החמישים ושבעה אלף הללו, שיש עליהם צווי שיפוט והריסה.

הפרקליטות לא מבצעת את זה, הוא אמר שהם גילו בצילומי אוויר חמישים ושבע אלף מבנים בלתי חוקיים.

לא, גילו חמישים ושבע אלף מבנים בלתי חוקיים אבל יש היום כמעט אלף צווים ויש לבצע אותם.

אני מוסיף משפט – הוועדה קוראת לגורמי האכיפה לבצע צווים למניעת בנייה בלתי חוקית בכל מקום. האם חבר הכנסת נפאע רוצה להוסיף משהו?

לא, זה הנוסח. ציינו שאין להקל בעבירות ואין להפלות על בסיס היעדר תכנון, אז אולי יש לקרוא לוועדות לקדם אישור תכנון.

אם כך, הוועדה קוראת לקדם תכנון ובנייה בכל מקום על מנת שיהיה ניתן לבנות כדין. הנוסח מקובל על כולם? תודה רבה, הנוסח התקבל פה אחד. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.

PAGE