PAGE
23
ועדת החוקה, חוק ומשפט


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ' בסיוון (02/06/2010) בשעה 09:00

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע-2010, הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

עו"ד הווארד צבי פולינר – ממונה בכיר קניין רוחני, משרד המשפטים

שירלי אבנר – מנהלת מדור, משרד המשפטים

עו"ד שמרית גולן – משרד המשפטים

עו"ד מורן פרוינד – לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

חלי אלדר

דורית ואג

אתי אפלבוים

הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע-2010,

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נסיים היום ונקיים הצבעה.


מי רוצה להציג?

התיקון הזה נועד ליישם את המלצות ועדת אור משנת 1997 וגם של וועדות אחרות, כדי להוריד את האירועים מבית משפט עליון לבית משפט מחוזי על ההחלטות חד-צדדיות של רשם הפטנטים.

למה החלטתם שהמערער מחליט איזה בית משפט הוא בוחר? זאת פעם ראשונה שאני שומע שהמדינה נותנת זכות כזאת למישהו.

לפי ההצעה פה, הערעורים יהיו בבית משפט מחוזי בתל-אביב או בירושלים.

לפי הבחירה של מי? של המערער.

נדמה לי שכן, באמת צריך לבדוק את זה.

אני מהנהלת בתי המשפט. אנחנו גם מבקשים לבחון את הנושא הזה. אני מבינה שיש כוונה להצביע כבר היום, אז אנחנו מבקשים להמתין ובמהלך הדיון תהיה לנו עמדה מגובשת.

ממתי אתם מכירים את הוועדה הזאת. את שומעת שזאת הצעה של ועדת אור משנת 1997 ואנחנו הגענו ל-2011. לקח 5 שנים להכין את ההצעה הזאת כי היא כל-כך מסובכת ורצינית. אחרי 5 שנים אתם אומרים לי שלא גיבשתם עמדה.

בזמנו גיבשנו עמדה לגבי חלק מהדברים. היו גם דברים שפחות תואמו איתנו. גם לגבי אלה שגיבשנו, היה שינוי של נסיבות. הוקם בית משפט מחוזי במחוז מרכז והשתנו כמה דברים. לכן אנחנו מבקשים - - -

אתם יודעים מהבוקר שיש בית משפט במחוז מרכז? בזמן האחרון אני נתקל יותר מידי פעמים שהנהלת בתי המשפט מגיעה בדקה ה-90 ופתאום יש לה מחשבות חדשות. אתם כפופים להחלטות של מדינת ישראל בוועדת השרים יותר מכולם.

אנחנו בהחלט כפופים אבל חלוף הזמן גרם לשינויי נסיבות שהיום הם יכולים לפגוע ביעילות המערכת. מתפקידנו להסב את תשומת הלב לדבר הזה.

זה ודאי מתפקידכם, אבל מתפקידכם לבוא עם עמדה מגובשת ולא לבוא ביום הדיון ולהגיד שעוד לא גיבשתם עמדה. אתם יודעים על הדיון הזה לפחות שבועיים.

אני התקשרתי אליכם לפני שבוע או לפני כמה ימים ודיברתי איתו על העניין הזה כדי לוודא. דיברתי איתך ואמרת שזה עבר אתכם וזה מקובל עליכם.

אני מבקש שתביאו את העמדה שלכם היום.

זה ממילא בסוף. נתחיל עם שאר הסעיפים.

זה אושר בוועדת השרים.

אחרת זה לא היה מגיע לכאן.

בדקתי ואתה צודק שהמערער יכול להחליט האם הוא רוצה בירושלים או בתל-אביב.

זה דבר שהוא לא נכון. בעיקר כשבחלק מהמקרים רשם הפטנטים הוא המשיב. אז יש סמכויות של בתי המשפט, כפי שהן קבועות בתקנות. למה אני צריך לשנות את זה דווקא בנושא הזה?

אימצנו את המודל של חוק הפטנטים לטוב או לרע. בחוק הפטנטים כתוב בחוק שהמקום של הערעורים זה בירושלים והשר יכול לקבוע בצו מקום נוסף.

זה פחות אכפת לי אבל אני לא רוצה לאפשר למערער לעשות "fishing" של בית משפט. "fishing" של שופט זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. מכיוון שאנחנו עוסקים בנושאים די מסובכים ואני רואה בדמיוני איך מגיעים לשופט שצריך להתעסק בדברים כאלה. אם אין קצת מומחיות וקצת התמקצעות בנושא, אנחנו נהיה בבעיה.


בבקשה, היועצת המשפטית.

אני מציעה שנקראת את הסעיפים.

סליחה על האיחור.

ההצעה הוצגה בכלליות ורצינו לעבור סעיף סעיף.

שירלי, אני כבר מודיע לך שיש פה בקשה של הנהלת בתי המשפט לא להצביע היום כי יש להם כל מיני השגות.

אני לא אגיד מה דעתי על זה.

אני יודע בדיוק מה דעתך על זה. הבעתי גם את דעתי בעניין. אני מבקש, לפני שאת מתיישבת ומתחילה בדיון, תתקשרי ותדאגי לפתור את העניין הזה. אני רוצה להצביע היום.

"הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע-2010.


תיקון סעיף 19.

1. בפקודת סימני מסחר (נוסח חדש) התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה) בסעיף 19, במקום, "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" והרשם יהיה המשיב בערעור."

אתם רוצים בית משפט מחוזי או בית משפט מנהלי? הרי פה זה בעצם ערעור על החלטה שלא לרשום סימון מסחרי.

במחוזי. היו לנו הרבה דיונים פנימיים והחלטנו שבית משפט מחוזי זה יותר מתאים.

השאלה למה הוא לא רושם היא לא שאלה מנהלית פרופר? בעצם זה ויכוח על הפעלת שיקול דעת.

לדעתנו זה יותר בכיוון שיפוטי ולא מנהלי.

בסדר.

"תיקון סעיף 20.

2. בסעיף 20 לפקודה, במקום "הרשם ובית המשפט העליון רשאים" יבוא "הרשם רשאי".

זה עולה בקנה אחד עם התיקון הקודם.

האם זה לא צריך להיות "הרשם או בית המשפט"?

אלה במקומות שבהם החליטו להשאיר את הסמכויות רק אצל הרשם ולא אצל בית המשפט. מדובר בסעיף - - -

אם הרשם מחליט אז אני יכול לערער עליו או להגיש נגדו בג"צ. גם אם הרשם הוא גוף מעין שיפוטי - - -

סעיף 20 עוסק בתיקון טעויות. סעיף 21, שגם מתקן את אותו דבר עוסק בדרישת ויתור ממבקש סימן לשם קביעת זכויותיו לפי רישום. עד היום, בתיקון טעויות, אפשר היה לפנות גם ישירות לבית המשפט העליון. היום רצים להותיר את הסמכות הזאת רק לרשם.

מה זה אומר "לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה"? מה זה "בנוגע אליה"?

בנוגע לבקשה. זה יכול להיות דברים מדברים שונים.

שירלי, את יכולה להסביר לי? האם בסעיף 20 אתם רוצים שיהיה כתוב "הרשם רשאי בכל עת לתקן טעות בבקשה או שבנוגע אליה"? מה זה בנוגע אליה?

בנוגע לבקשה.

מה פירוש טעות שנוגעת לבקשה, אם היא לא טעות בבקשה עצמה?

זאת יכולה להיות טעות ברישום שלו. אם, למשל, הוא רושם אצלו במערכת את תאריך הגשת הבקשה והתאריך לא נכון, אז הוא יכול לתקן את זה בהתאם לתאריך הגשת הבקשה הנכון.

"לתקן טעות בבקשה או ברישום" אבל לא "בנוגע אליה".

יש גם פרסום. יכול להיות גם בפרסום.

לפי מה שכתוב בסעיף הזה, לאחר שהבקשה נרשמה, הרשם לא יכול לעשות כלום כי כתוב " בכל עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה". ברגע שהוא רשם זאת כבר לא בקשה, זאת כבר החלטה.

יש סעיף מקביל אחרי קיבול הבקשה.

זה רק מוכיח שאם כתוב "בנוגע לבקשה" זה לא "לאחר הרישום". אני מדבר על ניסוח.

הרישום בפנקס זה הרישום אחרי הקיבול. יש גם רישום במערכת ביחס לבקשה עצמה. אם הוא רושם אצלו במערכת תאריך לא נכון של הגשת הבקשה, פרטים לא נכונים בנוגע לזהותו של המבקש וכיוצא בזה - - -

אני צריך להכניס סעיף לחוק כדי שהוא יוכל לתקן את הרישום הפנימי שלו? אני שואל על ה"מלכתחילה". למה כתבתם "בנוגע לבקשה"? זה ניסוח בלתי ברור.

זה ניסוח מ-1972.

עד כמה שאני זוכר, השפה העברית לא השתנתה מ-1972. שאלתי את זה כי זה קפץ לי לעין.

אני יכולה אולי להרגיע אותך בכך שאנחנו מתכוונים להחליף - - -

התיקון הזה מבוסס על ועדת אור שהסתיימה בשנת 1997.

אבל היה תיקון בכנסת הקודמת.

היום אנחנו 15 שנה אחרי ואתם עובדים על תיקון לחוק, זה בסדר.

אבל היה תיקון שהיה בפני הכנסת אבל הכנסת התפזרה לפני שדנו בזה.

אבל לכם קשה לעשות תיקון אחד על הכול, אז אתם עושים את זה בשלבים. אתם יכולים לתקן את זה בקודקס.

הוא על שולחנך.

הוא על שולחני, אבל נאמן אמר לי להפסיק לבלבל את המוח, כי זה בכלל לא הקודקס הזה ונעשו שינויים שלמים.

לא, מה שאצלך זה הנוסח האחרון.


אני מבינה שדנתם במהות של סעיף 20 עצמו.

כן, זה בסדר.

"תיקון סעיף 21.

3. בסעיף 21א לפקודה, במקום "וראו הרשם או בית המשפט העליון" יבוא "וראה הרשם". במקום "רשאים הם בבואם להחליט" יבוא "רשאי הוא בבואו להחליט" ובמקום "הנחוץ לדעתם" יבוא "הנחוץ לדעתו".

סעיף 21 עוסק בסעיף ויתור ממבקש הסימן.

בסעיף 20 או 21. נניח שהוא החליט, עדיין אני יכול לפנות בעתירה נגדו או לבית המשפט המנהלי או לבג"צ. אנחנו לא חוסמים פה אפשרות לערער עליו.

אנחנו קובעים למי סמכות הערעור על החלטות הרשם, שזה בית המשפט העליון היום, זה יהיה בית המשפט המחוזי.

אתם רק רוצים שלא יפנו ישירות לבית המשפט.

נכון, כי מי שהיה אמון על טוהר הפנקס זה הרשם.

טוב מאוד. היעילות היא הכי חשובה, שלא יפנו, בעיקר לא לבית המשפט העליון כי הוא עמוס כל-כך.

"4 . בסעיף 25 לפקודה -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי".

(2) בסעיף קטן (ג), המילים "בעלי הדין ואת" יימחקו.
את רוצה להסביר למה הורדתם את "בעלי הדין"?

זה פשוט ברור. מן הסתם, כשיש ערעור, שומעים את בעלי הדין.

זה לא ברור בכלל. כחכמולוג, עצם העובדה שקודם היה כתוב "את בעלי הדין" ועכשיו מחקו את זה, כוונת המחוקק היא שלא שומעים את בעלי הדין.

החשש שלנו היה הפוך כי במקומות אחרים אין את בעלי הדין. יכול להישמע מזה הסדר שלילי לגבי מקומות אחרים שכן רוצים שישמעו אותם. בכך עשינו יישור קו. יש גם את דברי ההסבר - - -

כבר אמר בית המשפט העליון שחוק הוא כמו לחם שנכנס לתנור. ברגע שהוא יצא משם למחוקק אין מה להגיד. אין שום חשיבות לדברי ההסדר ולמה התכוון המחוקק.

זה גם מוסדר בדין הפלילי. לא צריך את זה במיוחד בפקודת סימני המסחר. מה גם, שפה באמת לא היתה אחידות בפקודה, בין מקומות שזה כן הופיע לבין מקומות שלו בתוך הפקודה עצמה. או שזה היה עושה בלגן או שזה מיותר.

טוב.

יש בזה משהו בעייתי.

אין בזה משהו בעייתי מסיבה אחת פשוטה. כיוון שאני מגיש את הערעור, לפי התיקון פה מסתבר שאפשר גם לשמוע את הרשם כי הרשם הרי הוא לא צד לערעור.

את הרשם אפשר היה לשמוע בהרבה מקרים גם לפני כן.

לא, כי זאת החלטת רשם אז לא צריך שהוא ישמע את הרשם.

עשינו אבחנה בין מקרים שבהם מדובר בהליך דו צדדי בפני הרשם לבין מקרה שהוא הליך חד צדדי בפני הרשם. כאשר היה מדובר בהליך חד צדדי מול הרשם, מן הסתם הרשם הוא המשיב. זה ל א המקרה כאן.

פה מדובר על החלטת רשם - - -

לפי סעיף 24ו', שזאת החלטת רשם בהתנגדות. התנגדות זה הליך בין שני צדדים בפניו והוא מעין ערכאות שיפוט.

אז אם כך, למה אתם רוצים שאי-אפשר יהיה לשמוע את הרשם?

זה ההסדר בפקודה היום.

זה קיים אבל אני לא מתקן חצאי תיקונים.

מה קורה כשאני מגיש ערעור על החלטה של בית משפט שלום. גם אז אפשר לשמוע את השופט?

לא, אבל העמדה של דיני הקניין הרוחני התעשייתי היא, שהרשם הוא לא כמו כל שופט אחר. יש גם יתרון לשמיעת הרשם במקרים כאלה. זה קיים גם בפטנטים.

ללא שום ספק זאת פגיעה מהותית בצדק.

כבר היום, לפי 42א, יש סעיף שאומר שבכל הליך משפטי שהסעד הנדרש כולל שינוי או תיקון בפנקס, רשאי הרשם להתייצב ולהשמיע את דברו וחובה עליו להתייצב אם הורה על-כך בית המשפט. זה סעיף שכבר קיים בחוק.

הוא קיים כי צריך הוראה מיוחדת להגיד שהרשם חייב אם הורה על-כך בית משפט, כי אחרת יש חשש שהוא לא יתייצב.

"4.
בסעיף 29 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי".

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג)
"המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן ב', בתוך 30 ימים מיום הגשתו".

למה צריך את הסעיף הזה? אני מגיש הודעה לבית המשפט. הרשם חייב להיות צד, הוא לפחות משיב פורמאלי בערעור הזה.

בסעיף 29 לא, זה סכסוך בין שני צדדים.

נכון שזה סכסוך בין שני צדדים אבל זה סכסוך שבאיזה מקום הרשם החליט בו. לא יכול להיות מצב שלפחות הוא לא יהיה משיב פורמאלי.

הוא לא משיב פורמאלי במקרים כאלה, בהתאם לסדר הדין הכללי ובהתאם לתקנות המסחר. יש שני צדדים. יש את המערער ואת הצד השני המשיב לערעור. הרשם לא יודע על זה.

אסביר משהו נוסף ברקע הדברים. בעקבות ההצטרפות של מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד – הבנתי, אני אעצור כאן.

מוטב. בזמן האחרון המוח שלי כבר נפוח מכל האותיות הלטיניות שישראל מצטרפת אליהם.

זה מצביע על דברים טובים, אנחנו הופכים למדינה מרכזית בתחום הכלכלה.

מקובלת בעולם.

עד כמה שאפשר.

"(ד)
בערעור לפי סעיף קטן (ב), ישמע בית המשפט אם נדרש לכך את הרשם".


זה ההסדר שחוזר על עצמו.

אם נדרש לכך, פירושו של דבר – אם מישהו מהצדדים ביקש את זה. אתם לא רוצים את זה, אתם רוצים שאם בית המשפט ראה לנכון.

זה כך או כך. גם כאשר אחד הצדדים ביקש את זה, לבית המשפט יש שיקול דעת.

אני לא בטוח.

היה מקרה שהצדדים רצו שהרשם יהיה שם ובית המשפט אמר שהוא לא מוצא לנכון כי ההחלטה מאוד פשוטה.


אני אזכיר שזה הנוסח המקובל עד עכשיו.

כשכתוב "אם נדרש לכך", פירושו של דבר שאם אני דרשתי, "הוא נדרש". אתם לא אומרים שנתתם לו שיקול דעת, אתם אומרים "אם הוא נדרש לכך". אם הוא נדרש לכך, פירושו עם אחד הצדדים דרש.

זה הנוסח הקיים.

שירלי, הנוסח הזה הוא משנת קוקוס והוא גרוע.

אנחנו מסכימים. מתי שהוא אנחנו נשנה את הפקודה.

השאלה האם אתם רוצים לשנות את המילים "נדרש לכך" למשהו שמדבר על שיקול דעתו.

אם ראה לנכון, אם ראה לנכון לצורך הצדק. אני לא רוצה שיהיה מצב שמישהו יגיד שהוא דורש ויהיו חייבים לשמוע.

הפרשנות היום היא שלבית המשפט יש את שיקול הדעת. אם אתם חושבים שזה יעזור, כמובן שאנחנו - - -

אני חושבת שהכוונה היתה "אם נדרש לכך לצורך מתן ההחלטה".

אחרי ששמעתי אתמול את השופט ברק מסביר את הלכת "אפרופים" אז השאלה, מה היתה הכוונה, אין לה שום חשיבות. את הכוונה קובע בית המשפט ולא אף אחד אחר. אפילו כשכותבים בחוזה "מלפפונים" בחוזה, זה עוד לא אומר שזה מלפפונים.

הוא כבר לא נמצא בבית המשפט העליון.

לא ראית מה הוא עשה אתמול בכנסת לשכת עורכי הדין?

בוודאי. אני לא חושבת שיש מישהו בעולם המשפט שלא יודע ומודע לכך.

אם אני הייתי אומר את זה, הייתי מוצא להורג באותו רגע.

כל אחד מאיתנו.

אני משאירה את זה לשיקול דעת של הייעוץ המשפטי.

כשתבואו עם התיקון הגדול בעוד 17 שנה.

אז נשאיר את זה בינתיים כך.

"6.
בסעיף 30 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (ב) במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי";

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג)
המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(ד)
בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט אם נדרש לכך, את הרשם.

"7.
בסעיף 36(ב) לפקודה, במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" והרשם יהיה המשיב בערעור".


זה המצב שבו יש רק צד אחד.

"8.
בסעיף 38 לפקודה-

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי בקשת מי שאינו הבעל".

(2) בסעיף קטן (א) אחרי "רשאי להגיש" יבוא "לרשם" והסיפה החל במילים "לבית המשפט העליון" תימחק.
(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(2) החלטת הרשם בבקשה לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור בפני בית המשפט המחוזי.

(ב1)
המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(ב2)
בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.



(4)

סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בטלים."

מה יקרה לאחר שתמחקו את סעיף ד'?

קודם כל, יכול צד להגיש בקשה על-כך לבית משפט ולרשם עצמו. לרשם עצמו יש סמכות לתקן את המסמך. הוא לא צריך לפנות לבית המשפט העליון או לבית המשפט המחוזי על-מנת לתקן את הפנקס.

אז למה זה היה עד היום?

מאותה סיבה שיש סמכות מקבילה לרשם ולבית המשפט העליון בשורה של סעיפים.

אבל פה זאת לא סמכות מקבילה. אם את מוחקת את הסעיף הזה אז יבוא מישהו ויגיד: אדוני הרשם, מהיום והלאה אתה לא רשאי לעשות את זה. התיקון הזה לוקח לו סמכות.

לא. אני מודעת למעמד של דברי ההסבר שאבל הרשם נחשב כמו כל רשם אחר כמי שאמון על טוהר הפנקס. לו הסמכות נתונה לתקן את הפנקס. לכן אנחנו לא חושבים שזה נכון להשאיר סעיף שאומר שידיו כבולות והוא צריך לפנות לערכאה אחרת על-מנת לבצע את תפקידו שמוקנה לו לפי חוק.

זאת אומרת, אתם אומרים שזה לא שינוי המצב הקיים אלא רק מחיקת סעיפים מיותרים.

כן.

טוב. אני מקווה שכך יפרש את זה גם בית המשפט.

אם לא, נעשה תיקון שיבהיר את זה. אנחנו לא חושבים שיש בזה צורך.

אבל אז זה יהיה עוקף בית משפט ואת יודעת שבוועדה הזאת אנחנו לא עושים חוקים עוקפים.

זה לא עוקף בית משפט מהסיבה המאוד פשוטה שזה לא משהו שנתון - - -

זה בסדר. גם אם זה עוקף בית משפט, מותר לחוקק חוק כי כשבית המשפט לא הבין את כוונת המחוקק, המחוקק רשאי להבהיר אותה.

"תיקון סעיף 41

9. בסעיף 41 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (ד) אחרי "תוגש" יבוא "לרשם" והסיפה החל במילים "לבית המשפט העליון" תימחק.

(2) במקום סעיף קטן (ה) יבוא –
(ה)
החלטת הרשם בבקשה לביטול תהיה נתונה לערעור בפני בית משפט מחוזי.

(ה1)
המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ה) בתוך 30 ימים מיום הגשתו.

(ה2)
בערעור לפי סעיף קטן (ה) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם."

(10) בסעיף 45 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א) במקום בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" והרשם יהיה משיב בערעור.

(2) בסעיף קטן (ב) במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי" והרשם יהיה המשיב בערעור.
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(3) המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך 30 ימים מיום הגשתו".

זה מיותר לחלוטין כי הרשם הוא המשיב בערעור ואז ממילא הוא חייב לקבל את זה.

לא, זה הליך דו-צדדי.

כתוב שהרשם יהיה משיב בערעור, זה מה שתיקנתם. מה הוספתם בסוף 45ב? שהרשם יהיה משיב בערעור. אם הרשם יהיה משיב בערעור אז ממילא אוטומטית חייבים למסור לו ולא צריך סעיף מיוחד לזה.

נכון, לא שמנו לב לזה.

תמחקו את (ג).

"11.
בסעיף 46(ב) לפקודה, במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי".

12. בסעיף 49(ב) לפקודה, במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי והרשם יהיה משיב בערעור".

את רואה שב-49 לא הוספתם את זה.

"13.
בסעיף 53 לפקודה –

(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "בית המשפט העליון" יבוא "בית משפט מחוזי".

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא, "בערעור על החלטת הרשם לפי סעיפים 50 ו-51, יהיה הרשם המשיב בערעור.
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –
(ג)
המערער על החלטת הרשם לפי סעיף 52, ימסור לרשם הודעה על הגשת הערעור בתוך 30 ימים מיום הגשתו" - - - .

לגבי 53ג. רבותיי היקרים, אם הרשם יהיה משיב בערעור, לא צריך הוראה שבית המשפט ישמע את הרשם אם הוא נדרש לכך. אוטומטית אני המשיב בערעור.

זה 50 או 51. (ג) זה רק סעיף 52. זה שני הליכים שונים.

בסדר, סליחה.

"(ג)
המערער על החלטת הרשם לפי סעיף 52, ימסור לרשם הודעה על הגשת הערעור בתוך 30 ימים מיום הגשתו; בערעור כאמור ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם".


14.
בכותרת פרק י"א לפקודה, לפני "ראיות" יבוא "שפיטה".


15.
לפני סעיף 64 לפקודה יבוא:

(63א)
החלטה אחרת של הרשם, לפי חוק זה, ניתנת לערעור לפני בית המשפט לאחר שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט או מאת הרשם".

בהמון חוקים ביטלנו את העניין הזה שמי שרוצים לערער עליו צריך לתת רשות.

אבל זאת החלטה אחרת.

גם בהחלטה אחרת – המבקש רשות מבית המשפט לערער. איזה מן דבר זה שהרשם אומר שהוא מרשה לערער על ההחלטה שלו, ואז זה מחייב את בית המשפט לשמוע ערעור.

עד כמה שידוע לי, זה מה שמקובל.

צריך להפוך את זה.

הסעיף הזה קיבל את האישור של מי שאחראית אצלנו על בתי משפט בשם הנהלת בתי המשפט.

גם אנחנו חושבים שזה לא נכון להשאיר את שיקול הדעת לרשם שיחליט לגבי בתי המשפט אם ידונו או לא ידונו בערעור.

זה היה הנוסח שלכם, אני בוודאי אדישה לכך.

אז נבקש לתקן.

האמת היא שזה גם שונה בהוראות - - -

אני לא יודעת. אני התייעצתי עם מי שאחראית אצלנו ועם הנהלת בתי המשפט. לא ידעתי על התיקונים האלה.

"אחרי שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט". מה אתם צריכים את הרשם?

בסדר.

אתם מסבכים את הרשם עם עורכי דין שעוסקים ברישום פטנטים.

אני האחרונה שאכפת לה מזה. זה בא מהנהלת בתי המשפט וממיכל כהן שאחראית אצלנו על בתי המשפט.

אז תמחקו את הרשם פה.

בסדר גמור.

"... לעניין זה, החלטה אחרת, החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפניו לפי חוק זה".

אגב, ברוב המקרים כבר ביטלנו את האפשרות אפילו לבקש רשות ערעור.

זה דבר שנראה לי כאן חשוב.

אנחנו רואים את זה גם בדיונים משפטיים. על כל בקשת ביניים מגישים בקשת רשות ערעור. זה עוצר את הדיון בתיק, מעמיס על בית המשפט המחוזי, חוזר ובתוך ניתן פסק דין וממילא מערערים על הכול שוב.

אולי, אם רוצים ליצור פילטר קודם, אפשר לקבוע שאם ניתנה רשות מאת הרשם, ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

כרגע הורדנו את הרשם.

לא, אני אומרת שאפשר להוסיף אותו כתנאי נוסף לרשות ערעור ולא כמחליט עצמאי.

אין תנאי נוסף. אם אני נותן לו סמכות אז הוא נותן את הרשות לערער. אל תעמיסו עוד יותר על בית המשפט.

אני מציעה להשאיר את זה עם רשות של בית המשפט.

תשאירו את זה, אין לי שום בעיה.

זה גם המצב בחוק הפטנטים.

"(63ב)
בית המשפט המחוזי המוסמך לעניין חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי בחירת מביא ההליך".

אני לא אוהב את זה. איפה יושב הרשם?

בירושלים.

אז בהליכים שהרשם הוא צד להם – ירושלים, כשזה דו-צדדי.

זאת גם העמדה שלנו.

אני מצטערת, אבל זה באמת משהו, שעם כל הכבוד אנחנו דנו איתכם. אני לא מוכנה לשמוע את זה, באמת.


אנחנו כן חושבים שיש חשיבות להתמקצעות בנושא הזה. אנחנו לא נתנו אך ורק את בית משפט המחוזי בירושלים אלא יש גם את תל-אביב. זה המצב גם בחוק הפטנטים. יש חשיבות לידע, לאחידות בהחלטות שניתנות, להיכרות עם הרישום בפנקס.

אני מסכים איתך בהחלט. אני ביקשתי בחוק בית המשפט הכלכלי, להכניס גם את הפטנטים וגם את סימני המסחר כי אמרתי שיש חשיבות להתמקצעות.


משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט עמדו על הרגליים האחוריות והתנגדו. את מבינה שאף אחד לא רוצה התמקצעות.

אנחנו חושבים שכאן יש יתרון, וזה המצב גם בחוק הפטנטים.

אז בואי נעשה דבר פשוט, נקבע בית משפט אחד שיטפל בזה. מה זה "לפי בחירת המערער"? זה הדבר שהכי מפריע לי. אני מבין מה זה "fishing" אחרי ראיות, אבל עכשיו אני מתחיל לעשות "fishing" גם על בית משפט.

אם נוח לו יותר בתל-אביב כי זה המרכז - - -

נוח לו יותר בתל-אביב כי הוא יודע שהנתבע הוא מאילת.

לא, זה חל אך ורק על ערעורים על החלטות הרשם. זה לא חל על פרקים אחרים שמדברים על הפרה ועל הליכים בין שני צדדים.

זה רק בתיקים דו צדדיים שבין הרשם ולא על תיקים שיש בהם משיב אחר?

זה על תיקים שנוגעים להחלטות של הרשם, לא כאשר מדובר בהפרה.

השאלה אם פה, בכל מקרה, אלה תיקים שהרשם הוא משיב ואין משיבים אחרים?

לא. זה או שהרשם הוא משיב.

הרשם הוא בכל מקרה משיב?

לא. זה יכול להיות גם כן על החלטות של הרשם אבל שהרשם הוא לא משיב.

אם כך, למה שאני אתן למערער להחליט איזה בית משפט? אם הרשם הוא משיב אז את צודקת, כי הוא יכול להגיש את זה בכל בית משפט מחוזי כי הרשם הוא מדינת ישראל והוא יושב בכל הארץ. למרות שגיליתי שהרשות לניירות ערך רוצה שהתיק יהיה בירושלים או בתל-אביב, אז מנהל רשות ניירות ערך יש לו משרד בירושלים ובתל-אביב. רואים איפה הוא היה כשהוציא את ההחלטה ולפי זה הם קובעים את בית המשפט. זה מצא חן בעיניי.


אם רק הרשם הוא משיב, אז ממילא אפשר להגיש את זה בכל בית משפט מחוזי. אתם אומרים או ירושלים או תל-אביב וזה בסדר. אבל אם גם אני משיב ואני גר בבאר-שבע והרשם איננו משיב, למה שאני ארוץ לתל-אביב, כי עורך הדין של משיב או של המערער הוא בתל-אביב. זה ילך לפי מקום משרד עורך הדין.

ברור, אבל זה המצב גם בפטנטים.

אם שם זה לא נכון, אז אני צריך לעשות עוד דבר לא נכון.

אנחנו לא חושבים שזה לא נכון. אם שם יש סמכות לשני בתי משפט, שניהם התמקצעו בתחום הזה, אז מה לא נכון כאן? למה לא לאפשר בכל זאת בחירה בין שני בתי משפט?

יש לי תביעת נזיקין נגד מישהו.

זה בבית משפט רגיל.

למה שלא אלך לבית המשפט בתל-אביב, שם יש התמקצעות?

זה בית משפט רגיל.

אין התמקצעות. אילו היתה התמקצעות אז הייתי אומר שאת צודקת. את יכולה להגיד לי מי השופטים המקצועיים במחוזי בירושלים לסימני מסחר?

האמת היא שאני לא יודעת. זה לא הדין עכשיו.

אבל אתם בחרתם ירושלים ותל-אביב כי שם בחרתם את המקצועיות.

זה מה שנעשה כבר בחוק הפטנטים. זה לא בגלל שאנחנו חושבים ששם השופטים מקצועיים יותר משופטים אחרים. זה כבר ההסדר בחוק הפטנטים. אנחנו מיישרים קו לפי זה.

טוב.

אני רוצה רק לציין שהבנתי שמדובר במספר מועט מאוד של הליכים, 5 ערעורים בשנה, כך שאם יש רצון ליצור התמקצעות, אז באמת נכון יותר להפנות - - -

אני לא יודע אם יש 5 או 7 או 9 ואני גם לא מתחייב.

לא הבנתי.

אמרתי שיש מספר מועט של ערעורים אז אם כוונה ליצור התמקצעות, אולי נכון יותר לקבוע את הפורום של בית משפט מחוזי בירושלים.

רק בירושלים?

זה לא הוגן.

מרכז המדינה זה לא ירושלים. אתם רוצים להקים בית משפט כלכלי דווקא בתל-אביב כי זה מרכז העסקים. רוב הדברים האלה זה לא ירושלים. אתם יודעים, כביש 443 מסוכן לנסוע עליו, אז כולם ייסעו בכביש 1 ויהיו עומסים אדירים.

מבחינתנו, דווקא בגלל שהוקם עכשיו בית המשפט הכלכלי בתל-אביב אז אנחנו חושבים שזה יהיה טוב יותר לפזר את ההליכים האלה לבתי משפט מחוזים אחרים.

אתם חושבים שזה צריך להיות בבית משפט המחוזי בירושלים?

כן.

שירלי, אמרתי לך, זאת לא בעיה שלי.

אנחנו מבקשים להשאיר את זה בבית משפט ירושלים או תל-אביב. עם כל הכבוד, זאת היתה החלטת ועדת השרים וזאת גם היתה ההסכמה שלכם.

טוב.

"(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין פרקטים (ט) ו-(י).

זה עוד מקרה שמדינת ישראל ומשרד המשפטים מדברים בשלוש לשונות במשפט אחד.

אם יורשה לי, זה עוד פעם מקרה שבו הנהלת בתי המשפט, ואני אומרת את זה גם לפרוטוקול, לא יודעת לעמוד מאחורי הסכמות.

סליחה, זה לא מעניין את הפרוטוקול, אני מצטער לומר לך. בבית תעשו תסדר.

אתה צודק, אין לי מה להגיד.

"(63ג)
פסק דין והחלטה אחרת, כהגדרתה בסעיף 63א של בית משפט מחוזי לפי חוק זה, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה ו-(ג) לחוק בתי המשפט יחולו בשינויים המחויבים לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור".

למה צריך את זה?

הבהרה, לא מעבר לזה. חשבנו שטוב שזה יופיע.

יכול להיות פה מצב של בקשת רשות ערעור אחרי בקשת רשות ערעור.

זה פחות או יותר הדין הקיים - - -

צריך לתקן את הדין הקיים. תפסיקו להגיד לי הדין הקיים.

זה אפילו לא חוק הפטנטים, זה משהו רוחבי יותר.

זה משהו רוחבי יותר שאנחנו עובדים לתקן אותו.

זה יתוקן גם כאן.

הנהלת בתי המשפט, תרשמו לכם שכשאנחנו עושים את הדיון על בקשות רשות לערער שניות, שאתם גם צריכים להכניס את הסעיף הזה לעסק.

"16.
בסעיף 68 לפקודה, במקום "שופט בית משפט שלום" יבוא "בית משפט".


תיקון חוק לתיקון פקודת סימני מסחר" - - -

לא צריך את זה כי החליטו להצטרף - - -

ב-20.5.

עכשיו הם מפחדים שאולי יגידו שלא רוצים אותם. מצטרפים לפרוטוקול מדריד והכול יהיה בסדר.

"18.
הוראות הפקודה כנוסחן לפי סעיפים 1 עד 16 לחוק זה, לא יחולו על הליך שהיה תלוי ועוד בפני בית המשפט העליון, ערב תחילתו של חוק זה."

אני לא בטוח שהנשיאה לא תגיד לכם תודה שגם אם את כל התיקים שיש אצלה היו מעבירים.

ברור שהיא היתה אומרת לנו תודה אבל יש הגינות מינימאלית כלפי צדדים שכבר מנהלים את ההליך.

אם ההליך לא התחיל.

העוזרים המשפטיים כבר קראו את החומר והכינו את כל מה שצריך והצדדים נשאו באגרה.

מה זה חשוב? לוקחים את התיק כמו שהוא, לא משלמים עוד אגרה, ומעבירים אותו לשופט המתאים. הרי עוד מעט אנחנו נתקן את 78ג, שבכלל למנהל בתי המשפט תהיה סמכות לנייד תיקים איך שהוא ירצה.

זה יהיה מעניין.

זה 78א.

ביקרתי לפני שבוע בתא המעצר ופגשתי את משה גל והוא אמר לי: אם אתה לא גומר לי את 78א אני לא משחרר אותך. אמרתי לו שאין בעיה, אני מעדיף להישאר בכלא ולא להעביר את 78א.


יש הערות?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

התקבל פה אחד. תודה רבה.


הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 09:45)