PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

17.5.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 287

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' בסיוון התש"ע (17 במאי 2010), שעה 13:50

הצעה לסדר היום בנושא: ההתנהלות סביב העברת בסיסי צה"ל לאזור הדרום

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

ישראל חסון

אורלי לוי אבקסיס

שלמה (נגוסה) מולה

גדעון עזרא

מירי רגב

תא"ל מהרן פרוזנפר, ראש אגף תקציבים, משרד הביטחון

שלום אלפסי, אט"ל, ראש מינהלת קריית ההדרכה, משרד הביטחון

עו"ד ניסים זימבר, סגן היועץ המשפטי, משרד הביטחון

סא"ל פלג זאבי, רע"ן מעבר דרומה, אגף התקציבים, משרד הביטחון

שרה צימרמן, מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

אבי הלר, ממונה על מחוז דרום, משרד הפנים

בינה בראון, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

יעקב ברקאי, רכז ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאלה תורן, האגף לפיקוח על קופות חולים, משרד הבריאות

אדוה אשל-רבינוביץ, ראש אגף נגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אליהו אביסרור, סמנכ"ל, מנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

דוד שחף, סמנכ"ל, מנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

ההתנהלות סביב העברת בסיסי צה"ל לאזור הדרום

צהרים טובים. יום שני, ד' בסיוון התש"ע, ה-17 במאי 2010 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא: ההתנהלות סביב העברת בסיסי צה"ל לאזור הדרום.


הדיון היום הוא המשך לדיון שהתקיים ב-16 במרץ, אז הוגשה הצעה לדיון בנושא. את הדיון אז סיכמנו בכך שמערכת הביטחון תמסור לנו עדכון, לפני פרסום המכרזים והיציאה למכרזים. קבענו את הישיבה הזאת להיום מאחר ששמענו שהערב יוצאים המכרזים.


אני מבקש לכן לפנות למערכת הביטחון שתיתן לנו תשובות לדיון שהתקיים אז ותאמר לנו למה אין העדפה של קבלנים מקומיים באזור הדרום, למה לא הודיעו לוועדה דבר על יציאת המכרזים וכן הלאה וכן הלאה.

אני ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ויועץ לרמטכ"ל. לפני כשנתיים קיבלתי מינוי ממנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לעמוד בראש ועדת ההיגוי שמטפלת בהעברת מחנות צה"ל ומאז אני מטפל במכרז של קריית ההדרכה.


לפני שאני נכנס לפרטים, חשוב שנסתכל לרגע על הראייה הכוללת. כידוע הייעוד של צה"ל הוא להבטיח את קיומה של מדינת ישראל. בדרך להשגת הייעוד הזה, מערכת הביטחון מייצרת נכסים כלכליים וחברתיים משמעותיים ביותר ואני לא ארחיב בהם אבל החל מהרעיון של צבא העם עד המעבר של מחנות צה"ל לנגב.


אפשר לומר שההקמה של קריית ההדרכה בצומת הנגב היא מיקרו קוסמוס של פעילות רבה וענפה שאנחנו עושים ואני מבקש לומר עליה כמה מלים.


ראשית, יש כאן מהלך של התייעלות ארגונית כאשר אנחנו מאחדים מספר בסיסים לבסיס אחד. הדבר השני, אנחנו משלבים כאן תהליך של התייעלות תהליכית, בין היתר שילוב של נושא של טירונות בסמכות שבסופו של דבר מייצר הרבה יותר חיילי חובה פעילים ומוכשרים ברמה יותר גבוהה, זה משלב בתוכו כמובן פינוי של קרקע יקרה במרכז הארץ.

הכל מצוין. בוא ניגש ללב העניין. ברור לנו כמה צה"ל חשוב, ברור לנו כמה צה"ל תורם לביטחונה וכלכלתה של מדינת ישראל. הכל ברור לנו. הנושא היה למה אין העדפה לקבלני משנה באזור הנגב.

חוק חובת המכרזים בעצם מפנה את הממשלה להסמיך אותה לקבוע תקנון לעניין של העדפה.

אני מודה לתמיכת חברי הכנסת שמנסים לחזק אותי.

אני כבר מגיע לנקודה. כאמור, אנחנו עושים את המכרז הזה בשיטה של BOT שהמשמעות של זה היא שבוחרים קבוצה שמתאגדת, מתכננת, מקימה, מתחזקת ומתפעלת את המתקן הזה במשך עשרים שנים.

ואם זה 25 שנים, זה לא BOT?

גם 25 שנים זה BOT וגם 15 שנים זה BOT.

את כל זה אתם עושים מסיבות תקציביות. מסיבות רישום, לא תקציביות.

ממש לא.

לא?

ממש לא. זאת הנקודה אותה רציתי להסביר ואני אנסה להסביר אותה. אגב, זה מתחבר בסוף גם לתהליך ההתייעלות שחברת מקינזי עשתה ואני אחבר תכף את הדברים.


תהליכי הבינוי שקורים היום הם כלהלן. בתוך צה"ל יש גוף שמתכנן את ההקמה, יש תהליך מכרזי שבונים את המתקן, יש גופים אחרים שמתחזקים את המתקן לאורך זמן וגורמים אחרים שמתפעלים את השירותים במתקן. אין היום ראייה כוללת של גורם אחד שמסתכל מראש במועד התכנון וההקמה על נושא האחזקה והתפעול למשך עשרות שנים קדימה.

למה?

משום שתקציב הביטחון מנוהל בצורה מבוזרת לגופים התקציביים. יש גופים מקצועיים בתוך מערכת הביטחון שאמונים על הבינוי, יש גופים אחרים שאחראים על האחזקה ויש גופים אחרים שאחראים על התפעול. צריך לזכור שבסוף זה מתקשר למה שאמרתי, לייעוד של הצבא, והייעוד של הצבא הוא להיות מוכן למלחמה. לכן מסתכלים על הנושא של החירום כנושא ראשון במעלה. היות שמסתכלים על הנושא של החירום כראשון במעלה, מתכננים את כל הפעילות שלנו כדי להיות ערוכים לחירום.

אתה עובר למשפט הזה לעבור בשקט, אבל זה משפט מאוד קשה המשפט שאמרת עכשיו. אמרת שאין מישהו שמרכז את כל הדברים האלה ביחד וזה משפט בעייתי.

זה לא קשור לדיון. שר הביטחון אמור לתכנן את הכל.

בסדר.

אני חושב שאפשר למקד. הדיון הוא לא מדוע BOT אלא מהשלב שה-BOT, כיצד משלבים. לא למה BOT אלא מ-BOT, כיצד משלבים.

מה ניתן לתקן.

זה הדיון.

בישיבה הקודמת התקיים דיון בוועדה ואנחנו מבקשים לדעת מה עשיתם מאז הדיון הזה ועד היום.

כלום. הוא אמר לך.

לא, הוא לא אמר.

עוד לא שמעתי ממנו.

תקרא את הכותרת של כלכליסט היום ותראה מה הם עשו.

כאמור, את הנושא של ה-BOT הסברתי.

התגובה של הטייסים היא יותר מהירה. כאשר יש אזעקה, מגיבים יותר מהר. אתה מגיע לאט, אבל אתה מגיע.

כל אחד והמוגבלויות שלו. זאת המוגבלות שלו, לצערי.

לא, אין לך מוגבלות. לך אין מוגבלות.

הייתי שמחה להיות חלק מהבדיחה, אבל אנחנו ממש לא מבינים אותה כי הנושאים כאן הם באמת נושאים חשובים. אם זה משהו שלא תלוי בך ויש לך באמת מוגבלות, אנחנו נשמח אם מישהו שיכול לשנות את הדברים יהיה כאן וייתן לנו תשובה. אני חלילה לא באה להעיב על אווירת הכיף אבל העובדה שאנחנו מגיעים בערב פרסום המכרזים למצב שהיינו בו בטרם הגענו לנקודה הזאת ב-16 במרץ, זה כנראה אומר שמזלזלים בוועדה שהיא זרוע מזרועות הכנסת ואז מזלזלים בכנסת. אתה התחלת את דבריך בחשיבות של צה"ל. אני לא מבינה איך זה מתקשר לזה שאם אנחנו נעדיף תוצרת הארץ החשיבות של צה"ל ולשם מה הוא הוקם בעצם יכולה להיהרס כאן כי תוצרת הארץ בעצם תפגע בביטחון שלנו. זה מה שאתם אומרים? אם מדברים על חינוך, אומרים שיש לנו צרכים ביטחוניים, כאשר מדברים על ילדים בסיכון אומרים שיש לנו צרכים ביטחוניים, אבל כאשר כבר נעשה איזשהו מכרז שיש לנו אפילו איזשהו פטור מהאמנות הבין לאומיות לגבי העדפה כזו או אחרת, פתאום גם כאן יש את הצרכים הביטחוניים. אני מבקשת שהוא יענה על הנקודות האלה ולא יאמר את האני מאמין על מה צה"ל קם.

לגבי העדפת תוצרת הארץ והעדפה של אזור הדרום. אני לא מתחמק מהנקודות האלה ואני תכף אשיב עליהן. ניסיתי לבזבז דקה מזמנכם כדי לראות את התמונה הכוללת ולראות איך הכל בסוף מתקשר. אין לי שום כוונה להתחמק.


משרד הביטחון עושה הרבה מאוד צעדים בתהליכי הרכש או בעולם הרכש שקשורים להעדפה של הפריפריה והאזורים האלה, אבל לא זה הדיון.


לגבי המכרז הספציפי. בתוך מסמכי המכרז יש סעיפים שנוגעים להעדפת רכש בארץ. אגב, הנושא הזה, למרות מה שאמרת, לפי החוק אין שום חובה במכרז הזה להעדיף את תוצרת הארץ. יכול להיות שאפשר לתקן את החוק, אבל כרגע אין חובה כזאת.

אין לך גם חובה להיות קשור לאמנות הבין לאומיות.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני מבקש ממך לאפשר לו לומר את הדברים.

אני רק ציינתי עובדה שלמיטב הערכתי אין חובה כזאת. למרות זאת יש סעיפים בתוך המכרז שבעצם מחייבים את הזוכה לעשות רכש גומלין בארץ. אגב, אם כבר מדברים על רכש גומלין בארץ, ואני מניח שבינה תדבר על זה יותר מאוחר, משרד הביטחון הוא הגורם שמביא הכי הרבה רכש גומלין למדינת ישראל.

בכמה אחוזים מסך כל הפרוייקט יש חובה לעשות רכש גומלין?

לא. אל תענה לו עכשיו. תמשיך את הדברים אותם התחלת לומר. אל תתפזר לצדדים. אין הערות ביניים. חברי הכנסת, מותר להם להעיר הערות ביניים אבל בואו נתמקד בנושא של העדפה של קבלנים וקבלני משנה מאזור הדרום. תתייחס לנקודה.

דיברתי כבר על הנושא של העדפת תוצרת הארץ וכעת אני עובר לנושא של אזור הדרום. בתוך מסמכי המכרז יש סעיף שמנחה את הזכיינים לכך ששליש מהעובדים של הזכיין לאורך תקופת הזיכיון יהיו תושבי הדרום. המשמעות של הדבר הזה כמובן ברורה.

עובדים בלבד.

כן.

חברות כוח אדם.

זה לא רציני. זה מאוד מאוד לא רציני.

למה אדוני היושב ראש לוקח זכות דיבור?

מותר לו.

בכל זאת הוא היושב ראש.

אתה לוקח לעצמך זכות שאתה לא נותן לנו.

גילוי נאות. בשביל הזכות הזאת ויתרתי על תפקיד שר. אני אמרתי שאני לא רוצה להיות שר אלא אני רוצה להיות יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מגיעות לי קצת זכויות על זה שוויתרתי.

קיבלת גם מאתנו.

זאת תשובה לעניין של הדרום. אני חושב ששני הנושאים האלה בעצם מקבלים מענה בתוך מסמכי המכרז.

של עבדים.

אתה לא עונה לשאלה.

מי כמוך יודע מה אלה ההסכמים האלה עם חברות כוח אדם. האנשים בפריפריה טובים להיות עבדים.

אנחנו מדברים כאן על נושא אחד ואתה מדבר אתי על משהו אחר לגמרי. אתה אומר ששליש מהעובדים חייבים להיות מהדרום, אבל אני לא רואה יותר מדיי ברירות.

המנקים יהיו מהדרום.

גם אם אתה רוצה או לא רוצה, שליש יהיו מהדרום ואפילו יהיו הרבה מעבר לשליש כי אין לך עובדים אחרים ממקומות אחרים במשכורת אותה תשלם שם. זה לא הנושא. אלה גם לא עבודות ארוכות טווח אלא אלה עבודות קצרות טווח בלאו-טק. אתה לא עונה לשאלה ששאלנו אותך בנושא המכרזים שתהיה העדפה של קבלני משנה מהדרום. אתה מדבר על עובדים, בסדר אבל אנחנו שואלים משהו אחר. אני מקווה לקבל ממך תשובה לשאלה מדוע במכרז אין העדפה לקבלני משנה מהדרום. אמרתם בהתחלה שאתם רוצים גופים גדולים, הרבה כסף, BOT, אבל זה לא רציני. לצערי אנחנו לא מקבלים תשובות.

שליש עובדים מהדרום הוא בעצם הניסיון שלכם לרצות את הוועדה, נכון?

בכל מקרה זה יהיה. הם יצטרכו מישהו שינקה להם. הם לא יטיסו אותו מחוץ לארץ.

אנחנו העלינו את ההצעה הזאת מתוך כוונה שלא יבואו היום ויאמרו את הדברים האלה.

הוא יושב ומחייך ואומר, יופי, הדיון לא מסודר, נעביר את הזמן, יש כאן חברי כנסת שקופצים ולא נותנים לו לדבר. אי אפשר כך לנהל דיון. בחיים לא תגיעו לתוצאות בצורה כזאת.

בסדר. אני מקבלת. אחכה לתורי.

בבקשה אדוני.

כמו שאמרתי קודם, בחרנו לממש את המכרז הזה בשיטה של BOT. התהליך הזה של ה-BOT בעצם לא מאפשר להגדיר לזכיינים איפה יגורו קבלני המשנה. זה תהליך שהוא לא מתאפשר בתהליך הזה. אגב, אני גם חושב שהוא רעיון לא כלכלי. אם מסתכלים בסוף על התועלת לנגב, אני הייתי מחלק את זה לשלוש רמות.

כמו כל דבר בצבא.

נכון. יש את הרמה של ההקמה, עלויות ההקמה, שהן עלויות חד פעמיות ולאחר זמן מסוים התהליך הזה נגמר. יש את הנושא של עלויות הקיום השוטף שהן עלויות שנמשכות למשך הרבה מאוד זמן ובעניין הזה אמרתי שאנחנו עושים בעצם תהליך הפרטה של הרבה מאוד שירותים צבאיים לגורמים אזרחיים. אין לי ספק שאלה שייבחרו או אלה שיממשו את העבודה הזאת יהיו כאלה שגרים בסמוך למחנה.


התהליך השלישי, ולדעתי הוא היותר משמעותי בתרומה שלו לנגב, היא היכולת בסופו של דבר להעביר את משרתי הקבע, את המשפחות שלהם ואת החברים שלהם, להעביר את מרכז החיים שלהם לאזור הדרום.

מה זה קשור?

אני אסביר מה זה קשור. אם אנחנו מדברים על התועלת לנגב, אם אנחנו רוצים להגביר את התעסוקה ואת התעשייה, צריך להתמקד או להסתכל על שלושת הרבדים האלה. בנושא של ההקמה, אמרתי, אין לנו כרגע אפשרות חוקית לעשות הפרדה. אגב, התאחדות הקבלנים הודיעה לנו, אמנם באופן לא רשמי, שהיא מתנגדת לסעיפים כאלה. אני לא יודע אם זאת באמת עמדתם הרשמית.

לאיזה סעיפים הם מתנגדים?

לסעיף של העדפת קבלני משנה מהדרום.

הם כאן. נשאל אותם.

יש כאן מכתב.

למה קבלני משנה ולא קבלנים מהדרום?

אנחנו נזכרנו מאוחר מדיי.

אז ניסינו לעצור את זה.

לדעתי צריך להיות מכרז שיתאים לקבלנים יותר קטנים ולאו דווקא לקבלן גדול.

הם לא התייחסו לשום דבר שאמרנו.

עם כל הכבוד, הוא עובד יפה. יש לו כיוון, הוא בשלו, הוא אומר את מה שהוא אומר, אתם מגיבים, בסדר. הוא עובד יפה. הנקודה הראשונה, תתייחס אליה כי השאר לא חשובות. זה שאתם תפתחו את הנגב, אנחנו יודעים. זה שיעבירו לשם אנשים, אנחנו יודעים. זה שימצאו שם מקומות עבודה, אנחנו יודעים. בסדר. אנחנו יודעים. זה שזה יותר זול, אנחנו יודעים. זה שאין לכם ברירות, אנחנו יודעים. אנחנו יודעים שהאדמה בגלילות יותר יקרה מאשר שם. אתה לא מחדש לנו כלום. זאת עסקה כלכלית טובה לשני הצדדים. העסקה גם תפתח את הנגב וגם אתם תקבלו כסף שאין לכם יותר מדיי. בסדר. אבל מכאן ועד השאלה שלנו לגבי הכיסוי של ה-BOT. דיברנו על זה, גם הכיסוי של ה-BOT לצערי הוא לא רציני. זאת הצעה לסדר וזאת לא חקיקה, ואני יודע שבהצעה לסדר הוועדה גם לא יכולה להחליט שום דבר ונראה שמורחים את הזמן.

ביקשת לעצור את החקיקה.

נכון, ביקשנו לעצור את החקיקה. אני חושב שזה לא בסדר מצד המערכת ובואו ננסה לפחות לקיים כאן דיון מסודר.

אני מציע שנתמקד בעניין, נעזוב את הטפל ונלך לנושא. אתה לא מחדש לנו שום דבר כאשר אתה אומר לנו שאתה מפתח את הנגב. קודם כל, אנחנו שמחים על כך ואנחנו יודעים. אתה לא מחדש לנו כלום כאשר אתה אומר שאתם שומרים על מדינת ישראל. אנחנו יודעים ואנחנו שמחים על כך. אנחנו גם לא אומרים שום דבר על העברת עבודה לחוץ לארץ. אנחנו לא מדברים על סיוע בדולרים מול שקלים כאשר הסיוע עולה בדולרים ויורד בשקלים ואתם מעבירים את כל המדינה ומוכרים בשביל כסף לחוץ לארץ. אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו לא אומרים שהאמריקאים משתמשים בכם כספק עבורנו כמו סוכן סמים, מנה ראשונה בחינם ואחר כך משלמים ביוקר. אם זה היה בלאו-טק, זה היה בלאו-טק ועכשיו אתם מעבירים גם את ההיי-טק מהארץ לחוץ לארץ. אנחנו לא מדברים על זה. הכל זה כסף.


אנחנו שואלים למה אין העדפה של קבלנים בקבלנות משנה מהדרום לפיתוח הדרום שאתם עושים, אמרנו וין-וין.


אני נותן את רשות הדיבור לחבר הכנסת ישראל חסון.

תודה רבה. אני אעשה את זה ממש קצר. הצגת שכבות ואני אומר לך מה מעניין אותי. אותי מעניינות אותן שכבות מקבילות שיודעות לתת במסגרת המגבלות של ה-BOT את ההעדפה. אני אצייר לך את השכבות. השכבה הראשונה הייתה לפני שנה בדיוק במסגרת ועדת הכלכלה בנגב כאשר המשרד לפיתוח הנגב והגליל העביר קרוב ל-200 אנשי עסקים, סוחרים וקבלנים והסמיך אותם כספקים של משרד הביטחון על מנת שיוכלו להשתתף בסיפור של בניית עיר הבה"דים. לפי דעתי מאה ומשהו מהם בפברואר כבר קיבלו את האישור של ספקים של משרד הביטחון.


אופציה שנייה, שכבה שנייה, כאשר אמרנו שאנחנו מבינים את המגבלות של ה-BOT אבל הצענו הצעה ושלחנו אותה אליכם בכתב, קבוצה של חברי כנסת, האומרת תן לנו שכבה נוספת של זכות סירוב ראשונה לספק מקומי אל מול כל הצעה אחרת כאשר הוא חייב לעמוד באיכות באותה רמת מחיר.


אני אומר לך שאני מבין את כל מה שאתה אומר. צא מנקודת הנחה שאנחנו מבינים ועכשיו אנחנו מחפשים את אותן שכבות מקבילות שיודעות לתת את הדבר הזה. אני משוכנע שאין לך שום אינטרס שיתפתחו עכשיו ערים של מנקות, של טבחים ושרתים סביב הבסיסים הללו. אני משוכנע שאין לך אינטרס כזה. בוא תאמר איך אתם בצורה יצירתית יודעים לקחת עכשיו את ה-200 האלה של משרד הנגב והגליל, את זכות הסירוב הראשונה ועוד רעיונות שיבואו מכם איך אפשר לשלב את זה ולהבטיח תעסוקה מכובדת לשילוב ספקים מקומיים. אנחנו לא משני צדי השולחן.

משרד הביטחון, כמו שאנחנו מכירים, הוא בכלל טריטוריה אחרת. הוא אקס טריטוריאלי לכל עניין ודבר. משרד הביטחון הוא דבר הכי עלום במדינת ישראל וגם בחלקים הלא סודיים שלו, הוא עדיין הכי עלום, הכי לא ניתן לבקרה ולביקורת ועכשיו אנחנו גם מנסים להבין מה עומד מאחורי תפיסת העולם של משרד הביטחון כאשר על סדר היום יש אפשרות למנף אזורים שלמים. אני תמהה למה רק אמרו לקבלנים בנגב ולא אמרו לקבלנים בפריפריה בכלל כי מה ההבדל בין גליל לבין נגב מבחינת הדבר הזה.


אני אומר מה שיותר מטריד אותי בכל הסיפור. אנחנו יכולים לנבא איך יכולה להיות ועדת חקירה. סדרי גודל כל כך גדולים של הזדמנות חד פעמית למנף תוצרת כחול-לבן במדינה שיש לה בעיה של תעסוקה, בעיות כלכליות של אזורים שלמים ואנחנו כאן, כפרי בשל, תוך סיסמה וכאשר אומרים שיש כאן סחר גומלין כאשר אולי יהיה סחר גומלין בסדר גודל שבכלל אנחנו לא יודעים מהו.


אני ערה לכך שהתשובות שנקבל הן תשובות בעייתיות אבל אז השאלה אם באמת הוועדה היא המקום בה אנחנו יכולים לתבוע לקבל את התשובה או שמא צריכה להיות חקיקה אחרת שתחייב.

עד שתעבירי חקיקה, הרכבת נסעה.

תמיד אפשר לעצור מכרז.

אני מהתאחדות הקבלנים. כקבלני הנגב, אנחנו מאז ומתמיד התנגדנו ל-BOT כי ידענו בדיוק מה התוצאות שלו וכרגע שמענו בדיוק מה מבקשים מהנגב. לא מבקשים להשתמש בקבלנים אלא מבקשים להשתמש בפועלים השחורים. בישיבה הקודמת אמרנו שעיר הבה"דים תיבנה והקבלנים ואנשי הנגב לא יתקדמו אלא יישארו באותו מקום למרות שבעשרים השנים האחרונות לא מעט מבנים ציבוריים נבנו בבאר-שבע ובנגב. חשבנו שהגיע הזמן לצרף אותנו למיליארדים האלה שהולכים להוציא בעיר הבה"דים, אבל אנחנו רואים שאנחנו בעצם שוב בונים עוד מתחם ענק ואנחנו לא נכללים במערך הזה. יש לנו מאות קבלנים שאין להם תעסוקה ואין להם אפילו כסף לשלם דמי טיפול להתאחדות הקבלנים.


אני מבקש מכם חברי הכנסת, כאשר אתם דנים בנושא הזה, לא לתת למכרז הזה לצאת לדרך. חייבים לשנות את התנאים וחייבים לשתף אותנו. מאות קבלנים מובטלים וזה בשעה שאנחנו מסוגלים לבנות את המקום.

אתה יכול לבקש, אבל אנחנו לא רוצים להשלות אותך. אין בידינו שום אמצעי לעצור אותם. מי שאומר לך משהו אחר, כחבר כנסת או כוועדה, מטעה אותך.

למי כן יש אפשרות לעצור?

גם אם נעשה חקיקה, זה ייקח זמן והחוזים יצאו. צריך לראות איך מפעילים לחץ על שר הביטחון ועל מערכת הביטחון.


הייתי רוצה לשמוע את גברת בינה בראון.

תודה רבה. אני מנכ"ל גוף שנקרא רשות לשיתוף פעולה תעשייתי שעניינו רכש הגומלין של מדינת ישראל. זאת אומרת, כל הזמנה שהממשלה או גוף ממשלתי עושה בקנייה מחוץ לארץ, בין ב-BOT, בין במכרז כזה או אחר, מעל סך של 5 מיליון דולר, הגוף שמכר לממשלת ישראל צריך לעשות כאן עסקים.


רק לסבר את האוזן, בחמשת השנים האחרונות הבאנו לכאן עסקים בצורה הזאת בסכום של כמעט 13 מיליארד דולר, שזה בערך פי ארבע ממה שהממשלה שילמה כדי לקנות את אותם מוצרים.


אנחנו מנהלים משא ומתן מאוד אינטנסיבי עם משרד הביטחון. התחלנו עם פנחס בוכריס שהיה אוהב גדול של התעשייה ותומך גדול בה.

היכן את יושבת? באיזה משרד את יושבת?

במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.


המשכנו עם המנכ"ל הנוכחי אצלו הייתי לפני שבועיים. הייתה החלטה של פנחס בוכריס שייכנס רכש גומלין בצורה מיוחדת. בגלל המורכבות, בדרך כלל אנחנו לוקחים את כל הפרוייקט, גוזרים ממנו אחוז וזה צריך להיות אחוז רכש הגומלין. מכיוון שכאן אחוז ניכר הוא המימון ודברים נוספים, אמרנו שניקח רק פרוייקטים שהסף שלהם הוא מ-5 מיליון דולר ומעלה, כמו שכתוב בתקנון שלנו, מכלולים כאלה, ועליהם נטיל רכש גומלין. למרות שהייתה הנחיה מאוד ברורה, גם של פנחס בוכריס וגם של המנכ"ל הנוכחי, לאנשי משרד הביטחון לדבר אתנו, להראות לנו איזה מכלולים יש שקונים מעל 5 מיליון דולר בחוץ לארץ, לא נעשה דבר. היום גיליתי, בעזרת חברים טובים במשרד הביטחון, שהיום עומד להתפרסם המכרז.

קראתי בעיתון שאתם הסדרתם את הנושא הזה. זה לא כך? הפרסום יצא בטרם? היום הוא קטף על זה קופון מאוד יפה בעיתוני הכלכלה. אף אחד לא יבלבל אותי כי לקרוא אני יודעת טוב.

ההנחיה של שני המנכ"לים של משרד הביטחון הייתה לבדוק איך אפשר לעשות את רכש הגומלין.

שני המנכ"לים בהווה ובעבר.

היום גיליתי שמשרד הביטחון הכניס פסקה שעד לרגע זה לא ראיתי אותה, שהסף שלה הוא 10 מיליון דולר ולא 5 מיליון דולר. אין לי מושג מה הם עשו. הסמכות לפי התקנות, עם כל הכבוד, היא שלי, גם לתת פטור וגם לחייב ברכש גומלין, ולא של איש ממשרד הביטחון. אני בדרך כלל לא נוהגת לכבס את הלכלוך של משרדי הממשלה על שולחן הכנסת ואני מצטערת שאני נאלצת לעשות את זה. קצת מהטעם של מה שאנחנו טענו בשנתיים האחרונות, טעמה הוועדה בעשר דקות.


יש לנו עצה מאוד פרקטית מה כן לעשות. אנחנו חייבים להכריח, ממש להכריח, את משרד הביטחון שהתכנון והפיקוח יהיו ישראלים. אם התכנון יהיה ישראלי, קודם כל זה כ-8-9 אחוזים מעלות הפרוייקט, יש סיכוי רב מאוד שיותר ויותר פרודוקטים יהיו ישראלים. זה דבר ראשון. דבר שני, הישראליות, הכחול-לבן, צריך להיות לא רק על טובין אלא גם על שירותים ויש שם הרבה מאוד שירותים. זה צריך לכלול שירותים וצריך לכלול טובין.

ביקשתם?

סליחה, אני לא יודעת לבקש. אני בינתיים מדברת ומקבלת תשובות שונות. אני מציעה לוועדה הזאת לשקול את העצות שלי. אני מציעה לוועדה לבקש דיווח תלת-חודשי או ארבע-חודשי או חצי-שנתי, אז יבואו לדווח לכם מה נרכש בחוץ לארץ. שיבואו להסביר כאן למה רכשו את זה בחוץ לארץ ולא בארץ ויעשו את זה לאורך כל חיי הפרוייקט.


אני מציעה שהוועדה תנחה את משרדי הממשלה שעוסקים באישור הבאת עובדים זרים, לא לאשר הבאת עובדים זרים.

את זה אנחנו נעשה.

זה בוודאי.

אני רוצה להזכיר לוועדה. מסבירים לי במשרד הביטחון שזה הבסיס השני שעבר לדרום. קודם עבר בסיס נבטים. אני רוצה להזכיר לוועדה שבסיס נבטים תוכנן על ידי מהנדסים אמריקאים מכספי סיוע והכל, כולל אספלט, היה אמריקאי.

לא נכון.

אז לא נכון. אני בדרך כלל אומרת דברים שהם נכונים.

שם אפילו אין ביטחון. לחיילים ולטייסים שנמצאים בבסיס, אין ביטחון. שם צה"ל לא נותן ביטחון.

מה היה אז התירוץ?

החלטה תקציבית. מיליארד ומשהו שקלים.

ההחלטה להעברת הבסיסים לנגב הייתה חלק מהחלטה שנקראת תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב. שם נאמר שהתוכנית נשענת בין היתר על העברת מחנות צה"ל כמהלך מרכזי מניע ומחולל שינוי, בדגש על פיתוח הנגב. זאת החלטת הממשלה. תתכבד הממשלה ותעמוד בה. תודה רבה.

נציג האוצר רצה לומר משהו.

התייחסו כאן בוועדה, ואני די מצר על כך, לפרוייקט ספציפי שהוא אחד מארבע פרוייקטים. זאת החלטה. כל חיזוק הדרום מתבסס על אותה העברה של ארבעה בסיסים לנגב כאשר אחד קרה, אחד קורה ושניים יקרו.

איך זה יחזק? בזה שיקימו להם בועות של ערים משלהם? יקימו להם גני ילדים משלהם, יקימו להם מוסדות חינוך משלהם, הכל משלהם. יעשו גטאות. הנה החבר'ה החלשים והנה החברה הגבוהה. זה מה שיקרה. זה יגרום למרחב הקנאה להתרחב ולאיזה שהן תחושות שגם כך הן קיימות בציבורים מסוימים שבמדיניות ממשלתית שלחו אותם למקומות האלה ושכחו אותם באמצע הדרך. אתם ממשיכים את גלולת השכחה כי זה עוזר.

אם האדמה בגלילות לא הייתה שווה הרבה מאוד כסף, אף אחד לא היה דואג לפיתוח הנגב, כמו שלא דואגים לרכבת תחתית. בגלילות האדמה שווה כסף רב ושם יבנו מגדלים מהם יוכלו לראות את הים ואת תל אביב.

ואנחנו לא נגור שם.

אבל השר שלך יגור שם.

אני לא יודע. אני לא יודע כמה זמן אתה תישאר בצבא ואתה לא יכול להתחייב שלא תגור שם.

אנחנו לא מתווכחים על מחיר הקרקע ולא מתייחסים למחיר. מהרן יכול להעיד על כך.

עד עכשיו לקחנו אותך ברצינות. לא מתבססים על מחיר הקרקע ולמחיר הקרקע ולאזור, אין לו בכלל קשר לפרוייקט.

כבוד היושב ראש, במעבר מקריית ההדרכה הספציפית וגם העברת בח"ע 28 או 27 ל-28, רק חלק קטן מעלות המעבר מומן על ידי מחיר הקרקע. כנראה שבשני הבסיסים הבאים זה יהיה עוד יותר נמוך.

אני לוקח אותך ברצינות. בח"ע 27 זאת קרקע שלא יכולה להימכר. אף אחד לא יגור בתוך שדה התעופה. אתה משווה את גלילות לבח"ע 27? שם ינחת לו 747 על הראש.

העברת צריפין, גם היא לא ממומנת מהקרקע ועל אחת כמה וכמה העברות נוספות.

החלטת ממשלה אומרת שזה כן ממומן מהקרקע.

ההיקפים של המספרים לא קרובים אחד לשני ואף אחד לא מתכוון להתבסס על מחיר הקרקע.

תתייחס לפחות לעצמך ברצינות. משרד ראש הממשלה הוא משרד רציני ואנחנו מתייחסים למה שהוא אומר. העברת מחנות ההדרכה לצומת הנגב, ההחלטה להכיר למשרד הביטחון בהוצאה, לסיים את קביעת עלות הקמת בסיס הדרכה, איתור המימון, ובפרט בתמורה משיווק קרקעות מתפנות במרכז הארץ. אתם עושים צחוק ממה שאתם אומרים?

אני מכבד אותך כפקיד אוצר. היה כאן תת-אלוף לפניך שתרם למדינת ישראל ולצה"ל, ונתנו לו לסטות מהנושא. הוא סיפר לנו סיפורים וזה בסדר. אתה לא צריך ללכת בקו שלו.

אני מעדכן אתכם.

אל תעדכן. תאמר לי איפה אנחנו חיים.

תתייחס למכרז.

לא סתם משרד האוצר הוא שותף במעבר בסיס ההדרכה. כסף תקציבי אמיתי שיתווסף למערכת הביטחון לנושאים הספציפיים האלה שנגזרים מ-15-44, יש הגדלות תקציביות ברורות במשרד הביטחון ומשרד הביטחון גם יכול להעיד על כך.

אתה הולך ל-BOT. איזה הגדלה תקציבית תהיה? אתה תביא יזם שיעשה לך את זה ואתה תשלם לו במשך עשרים שנים ותמשכן את האנשים. תעשה כביש חוצה ישראל. אתה תיתן תשואות של שישה ושמונה אחוזים.

יש יותר מדיי דברים שהם לא מסתדרים.

משרד האוצר מממן את תקציב המשרדים כדי שהם יבצעו. כדי לבצע את מעבר הבסיסים לנגב, משרד הביטחון היה צריך כסף.

בכמה אתה ממשכן את הציבור? מה תהיה העלות של כל אזרח במדינת ישראל בפרוייקט הזה?

אני יכול לומר לך מה סכום הכסף התקציבי שניתן לפרוייקט הזה. מיליארד ו-200 מיליון שקלים.

מאיפה המיליארד שקלים?

אתה מתכוון שהסכום הזה הוא למעבר נבטים או לבסיסי ההדרכה?

לא.

תמקד את הנושא.

אני מגיע להתמקדות.

בוא נתחיל ממנה, כי עוד מעט הדלקת נרות.

מאיפה מגיע הסכום של מיליארד ו-200 מיליון דולר? זה לא סביר. ברור שזה לא סביר.

זה פשוט מעליב. איזו תשובה זאת? מיליארד ו-200 מיליון שקלים זה לפרוייקט של עיר הבה"דים?

נכון. לפי משרד התעשייה אנחנו מדברים על עשרות מיליארדים.

עלות כל הפרוייקט הוא 27 מיליארד.

אני נעלב במקומך כי נשאלת שאלה מאוד ספציפית.

אני אומר לך למה הוא עושה את זה. הוא וחבריו באים לוועדה למטרת חקיקה והם מקבלים בראש. הוא אומר שכאן הוא בא להצעה לסדר והוא יספר סיפורים. אני מציע לך, או שתדבר עניינית או שנדרוש שישלחו לנו רפרנט אחר ממשרד האוצר.

אני מדבר לעניין.

לדעתך. לדעתנו אתה לא מדבר לעניין.

אני נותן נתונים אמיתיים למרות שאתם לא חושבים כך. בסוף קריית ההדרכה או עיר הבה"דים כפי שקוראים לה בשפה הרגילה, היא חלק קטן ממעבר צה"ל לנגב ואפילו לא החלק העיקרי.

איזה חלק יש לקבלנים בנגב בפרוייקט הזה? איפה אתם עמדתם על כך שהם ייכנסו למשחק?

יש ועדת היגוי ובוועדת ההיגוי שמוביל אותה משרד הביטחון אנחנו נמצאים. במהלך הדיונים עלו כל הנושאים שאתם מדברים עליהם בוועדה. חלק מהם קיבלו תשובות כמו שמהרן ציין קודם, חלק מהם קיבלו תשובות פחות טובות.

תן לי את רשימת התשובות הטובות. מה החלק של הקבלנים בנגב בפרוייקט הזה?

ואיזה אחוז?

נכון. תן רק את התשובות הטובות ועזוב את התשובות הפחות טובות.

בסוף המכרז כמו שהוא יוצא הוא מכרז BOT גם להקמה.

תן לנו את התשובות הטובות. אל תספר לנו יותר סיפורים. זמנך נגמר. תן לנו לתשובות לעניין.

אותו קבלן זוכה יעסיק.

לא יעסיק. קבלנים. זה יהיה כתוב בחוזה?

לא.

אז הוא לא יעסיק. אתה נמצא כאן בוועדה של הכנסת ואתה מנסה לטייח את חברי הכנסת?

לא.

תגיד שלא התייחסתם לקבלנים אבל תגיד ולא תספר לנו סיפורים ואל תשטה בחברי הכנסת. יעסיק עובדים, אמרו שלושים אחוזים עובדים, ארבעים אחוזים עובדים, יעבדו יותר אבל אנחנו נדאג שלא יהיו אישורים לעובדים זרים ואז הם יצטרכו להעסיק, אם תרצה או לא תרצה.

זה תנאי במכרז.

זה תנאי מיותר.

למה?

למה זה מיותר? כי אין לך ברירה. לא יהיו לך עובדים אחרים.

לא ניתן להעסיק עובדים זרים.

עכשיו דבר אתי על קבלנים. במכרז אין כל התייחסות לקבלני משנה?

לא.

כמה זמן לקח לך לקבל תשובה?

הוא לא יכול להכניס את זה ב-BOT.

יכול.

היינו כאן בדיון הקודם.

דרך אגב, אתם לא מתואמים עם משרד הביטחון?

זה בדיוק מה שרציתי לומר. אנחנו עובדים כבר שנה וחצי עם מינהלת המעבר של משרד הביטחון ואנחנו עושים הרבה פרוייקטים יפים בנושא של הכשרה של עובדים ובנושא של הכשרת ספקים ועסקים קטנים. לשם מה אנחנו עושים זאת? בעצם מה שנאמר כאן זה שאנחנו מבזבזים את כספי המדינה. כל הכספים האלה שהושקעו לטובת עסקים קטנים, הם מיותרים לגמרי. אם אותו ספק BOT – ומבחינתי, אני לא נכנס לנושא האם זה יהיה ב-BOT או בהתקשרות ישירה – משרד הביטחון החליט שזה יהיה ב-BOT, שיהיה ב-BOT, אבל בתוך ה-BOT אפשר להכניס, ואין מגבלה כזאת, ואם צריך לייצר את החובה, אפשר לייצר את החובה הזאת, לשרשר את המחויבות.

שר התעשייה ושר הביטחון נפגשים פעם?

יש מכתבים של שר התעשייה לשר הביטחון בנושא הזה ובהם הוא מבקש להכניס את זה.


אנחנו ביקשנו לכל אורך התהליך מול המינהלת של משרד הביטחון להכניס לתוך מסמכי המכרז את הנושא של שרשור המחויבות וההתקשרות עם ספקים מאזור הדרום. לכל אורך הדרך נאמר לנו שהם עובדים על זה בתוך המערכת של משרד הביטחון.

מתי גיליתם שזה לא כך?

עכשיו. אני חושב שלצורך העניין הממשלה פועלת כאן בשתי זרועות.

הוא אמר את זה במפורש.

צריך לעצור את המכרז הזה.

אם צריך לעצור אותו, נעצור אותו ולא יצא המכרז.

השאלה מה יש בכוחנו לומר. אני מרגישה שאני הופכת להיות קול רקע כי אנחנו אמרנו את הדברים כאן לפני כחודשיים ואמרנו אותם בצורה הכי נחרצת, ואנחנו גם באנו ממקום של שיתוף פעולה. אנחנו לא יכולים לשנות את תנאי המכרז, את ה-BOT, אבל אנחנו יכולים לדאוג לערכים חברתיים שהם בבסיס המדינה והרבה מהם הם תוצר של מדינה בתחילת דרך שעשתה עיוותים. השאלה אם אנחנו ממשיכים באותם עיוותים או אנחנו מגלים הזדמנויות פז לתיקון של אותם עיוותים שהם מבחינת עוולה חברתית מתמשכת. נפל לפתחנו פרוייקט כזה.


לאט לאט אני מגלה שמצד אחד נותנים לנו לדבר ולזמר מה שאנחנו רוצים, אבל מצד שני מתעלמים באופן גורף גם ממשרדי הממשלה בינם לבין עצמם. אני שומעת כאן נתונים - ותאמינו לי שכאשר אני ניגשת למשהו, אני עושה שיעורי בית ואני לא באה ממקום של חוסר מודעות כאשר אני באפלה ומישהו צריך להאיר לי את הדרך – ואני שומעת דברים שפעם ראשונה אני שומעת אותם והם ממש לא מסתדרים עם הנתונים שיש לי. אולי אני צריכה לעשות בדיקה מחודשת, אבל תאמינו לי שבדקתי.


מצד שני, אני רואה שיש כאן איזושהי עבודה בעיניים כלפי הציבור, כלפי האוכלוסייה. היום מתעוררים, למשל התעוררו החבר'ה בדרום או כל מי שיש לו איזשהו אינטרס לתוך איזושהי מציאות שהיא לא מציאות אמיתית אלא היא מציאות מדומה, לכך שנפתרה הבעיה של עיר הבה"דים ויש ההעדפה של טובים מאזור עדיפות א' או מאזורים כאלו ואחרים אבל כאן אנחנו מגלים שבכלל אין שחר לדברים האלה.


אותי מעצבנת ההיתממות הזאת שכאילו אין מה לעשות ואנחנו באמצע הדרך. אין מה לעשות כי חודשיים משכתם את זה ולכן אין מה לעשות, כי אולי קצת מאוחר. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות, חוץ מלצעוק כי זה קצת פתטי. אם אנחנו מדברים וזה נופל על אוזניים ערלות, אנחנו לא עשינו בזה שום דבר. אני חושבת שצריך לצעוק שהמלך הוא עירום. צריך לצאת לתקשורת ולומר שהמלך הוא עירום. אם אנחנו יכולים לעצור את זה, צריך לעצור את זה כי אנחנו הצלחנו להראות שאנחנו יכולים לעצור כמה דברים. אולי לא בדרך שהיא דרך הוועדה כאן כי זה בדיון בהצעה לסדר, אבל אולי אנחנו יכולים לחפש את הדרכים וגם אפשר להתייעץ עם כמה אנשים מה לעשות על מנת לעצור את העוולה הזאת. אולי זה יעלה לכם כסף. אני לא יודעת, אולי כל עיכוב קטן כזה יעלה לכם כסף. תחשבו על זה, תחשבו איך אתם עושים משהו שהוא צורך חברתי ממדרגה ראשונה כי באיזשהו אופן אתם גם תיצרו כאן אוכלוסייה שתהיה אוכלוסייה מנותקת מאותו אזור אליו אתם מביאים את הפרוייקט. תגרמו כאן להרחבת מרחב הקנאה, תגרמו לכך שיהיו אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' ומצד שני הבדיחה הזאת שמראים לנו בתקשורת כחול-לבן. אני קיבלתי הבוקר בעיתונים חוברת להעדיף כחול-לבן. כולכם ראיתם את החוברת עם השחקן עידו, שחקנים מאוד מוכשרים שיש להם חזות ישראלית אוטנטית וכל החוברת קוראת לאזרחים להעדיף תוצרת כחול-לבן כאשר המשרדים לא מעדיפים תוצרת כחול-לבן. אתם מגלגלים את הכל על האזרח. חברים, האזרח צריך לדעת שאתם לא מקיימים מה שאתם דורשים ממנו ואז נראה מה תהיה ההתייחסות שלו. מישהו צריך להצביע על מי שעושה את הדברים האלה.

אני חושבת שמה שקורה כאן זה בזיון. כרגיל משרד הביטחון הוא זה שמחליט ומצפצף על הכנסת. אם לכנסת אין כוח, בואו נאמר את זה. בואו נוציא הודעה שנוגדת לאמור בדה-מרקר. דה-מרקר הוציא הודעה על כך שהם כבר יוצאים למכרז, ואנחנו נוציא הודעה שמשרד הביטחון הוא הקובע ולכנסת אין מה לעשות. שלא יבואו גם לוועדת הכספים. בוא נעשה איזושהי הפגנה וגם אנחנו כחברי כנסת לא נאשר שום דבר.

אני לא מבינה את הדבר הזה. אנחנו יושבים כאן שלושה חודשים, ממרץ, אומרים שלתוך ה-BOT תיכנס העדפה לקבלני משנה וספקי משנה ואתם פשוט שמים עלינו פס אחד גדול ומוציאים את המכרז הלילה. לא באים ביוזמתכם לוועדת העבודה והרווחה כדי לומר מה היה עם זה. שום דבר. אתם עושים מה שאתם רוצים. או שאנחנו מדינה דמוקרטית והצבא הוא חלק מהמדינה הזאת שמבצע את החלטות הדרג המדיני והחקיקתי או שלא. לשם מה אנחנו מקיימים כאן דיונים?

אנחנו כאן צריכים לעצור את המכרז הזה, שפשוט יעצרו את המכרז הזה ותוך שבוע יוציאו מכרז חדש לפיו תינתן העדפה בתוך ה-BOT לקבלני משנה וספקי משנה. מה שקורה זה שיוצא המכרז, אין טעם לדיונים, אין טעם להצעות לסדר, אין טעם לשום דבר. אם משרד הביטחון לא זקוק לכנסת, הם צודקים והם יעשו מה שהם רוצים. אם משרד הביטחון זקוק לכנסת, לא יכול להיות שהם מצפצפים כך על החלטות ועדת כנסת. לא יכול להיות שדבר כזה קורה.


צריך לקבל כאן החלטה. אם אנחנו לא מצליחים, אני עומדת לומר לדה-מרקר בדיוק מה שאמר כאן יועץ התקשורת שלכם, שהכנסת לא שווה מול משרד הביטחון. לנו אין כוח. זאת ההודעה שאני הולכת להוציא.

גם הממשלה לא שווה מול משרד הביטחון.

תאמרי ששר הביטחון מרמה את משרד התעשייה.

רשות הפיתוח בראשותו של סילבן שלום קיימה כנסים בבאר-שבע, אספה את כל הקבלנים והספקים, עשתה מיזוגים למיניהם על מנת להשתתף במכרזים האלה. גם נציגי משרד הביטחון היו נוכחים בכנסים האלה. היו חגיגות, מסיבות ומיזגו גופים גדולים, אבל דבר לא יצא מזה. נציגות משרד הביטחון הייתה בדיונים האלה וראתה את כל הספקים ואת כל הקבלנים שהתמזגו ביניהם כדי להוות גופים גדולים יותר על מנת שיוכלו להשתתף, אבל היום אנחנו בעצם רואים שאין שום זכר לנושאים האלה. זה לא הוגן. חייבים לעצור את המהלך הזה.

אני לא מסכם כי אני ארצה לשמוע את השר סילבן שלום ולומר לו שמרחו אותו. אנחנו נפנה לשר הביטחון אבל העגלה נסעה.

אפשר לעצור אותה.

אולי הם חושבים שהם ניצחו במשחק, אבל השופט לא הגיע. הם לא סופרים את התוצאות והם ישלמו בריבית דריבית. הם יגיעו לועדות והם ישלמו בריבית דריבית על כך שהם באים לכאן ולא מתייחסים לכנסת ישראל. הם אומרים שהם יעשו מה שהם רוצים, הם ינבחו והשיירה תעבור, והם לא מתייחסים למשרד התעשייה ולא מתייחסים לכלום. לצה"ל שעושה עבודה חשובה, יש מדינה. לא למדינה יש את צה"ל אלא לצה"ל יש מדינה והוא שומר עליה כדי שתהיה לו מדינה. נראה לי שאתם מחטיאים את המטרה. אני חושב שקיבלתם בכנסת ישראל תמיכה, כאשר הייתם זקוקים לה ואני חושב שאתם באים לכאן בדרך לא הוגנת. אני לא יכול לומר לא הגונה, אבל דרך לא הוגנת. לא התייחסתם לבקשות הוועדה. נכון שזאת הצעה לסדר, נכון שזאת לא חקיקה.

כבוד היושב ראש, זה לא נכון. אני מזכירה לך שהייתה לנו הצעת חוק ואתה ביקשת שנוריד אותה.

גם הצעת חוק טרומית היא עדיין לא חקיקה.

התקדמנו עם זה.

גם הצעת חוק היא עדיין לא חקיקה. היו דיבורים ואנחנו חשבנו שיהיה משקל למה שנאמר כאן. בא משרד התעשייה ושואל על מה אנחנו מדברים, הוא אומר שהם עובדים מולם שנתיים והם לא עושים להם חשבון.

כמה כסף הוצא על העבודה הזאת.

אומר משרד התעשייה שהם עובדים מולם שנתיים, משקיעים כסף ובא הצבא ואומר אני ואפסי עוד. זאת התחושה. זאת התחושה ואנחנו חלק מכם, אנחנו חלק מהצבא, ואנחנו לא רוצים לנצח אתכם. תאמין לי שאנחנו לא רוצים לנצח אתכם.

יש לנו אינטרס משותף.

יתכן מאוד שיהיו הרבה מערכות קטנות בהן אנחנו ננצח אתכם למרות שאנחנו לא רוצים. אתם באים ואומרים לנו שנעלה למגרש אבל לא תנצחו אותנו. לא תנצחו אותנו. אתם מובילים אותנו למקום בו אנחנו לא רוצים להיות. אנחנו רוצים שבמעבר שאתם עושים, זה יהיה וין-וין לכל הצדדים, גם לקבלנים של הנגב, גם לאזרחים באזורים שתפתחו, גם לאנשים שיבואו לגור באזורים שתפנו.

לצערי גם הדרך שבא והתחלת לספר כמה אתם חשובים, כאילו אנחנו לא יודעים, כאילו אנחנו חדשים בארץ הזאת, לא מיקדת והיינו צריכים, לצערי, לחלוב מפקיד האוצר שאין התייחסות לקבלני המשנה בנגב. אין התייחסות אליהם. התעלמנו מהם. זה מה שהוא אמר. אולי אתה יותר מתוחכם ויותר מנוסה ולכן לא אמרתי את זה, אבל הוא אמר את זה. צר לי שכך הוא הדבר.


למרות שאתם מוציאים את המכרזים, בידכם הדבר ואנחנו קוראים לכם לתקן את המעוות והדבר בידכם. אם המכרז יצא בעוד שבוע, בעוד עשרה ימים, בעוד חודש, לא יקרה כלום. לא מחר בבוקר יעברו כל הבסיסים וכל החיילים אלא מדובר בהיערכות ארוכת טווח ואני מקווה שהיא תהיה יסודית ומסודרת. אני מכיר קצת את הקטע, לפחות של נבטים, ואני חושב שזה לקח זמן וטופל. נכון, יש עוד מה לתקן, אבל בסדר, בגדול הושקעה מחשבה. כאן אנחנו מרגישים מרומים. אנחנו מרגישים מרומים על כך שלא קיבלנו דיווח בזמן, שהמכרז יצא בלי התייחסות לחברי הכנסת. שמעתי גם את משרד התעשייה שגם הוא, אולי לא נעים לו לומר, מרגיש מרומה. זה נחת עליהם הר כגיגית, תרצו – תאכלו, לא תרצו – לא תאכלו. אנחנו לא נפרדים אלא אנחנו באותו מגרש בשורה התחתונה, לפחות בשנים הקרובות.


אני מאוד מאוד רוצה לקוות שאתה מקשיב למה שאני אומר ואני מקווה שגם תתייחסו לדברים אלה כי אתם לא יכולים לנצח כל הזמן. אתם לא יכולים למרות שאנחנו רוצים שתנצחו כל הזמן.


מאחר שאתה האיש הבכיר לפחות כלפינו, אני לא מתייחס לשר הביטחון עכשיו, שנמצא בפרוייקט הזה, אנחנו מבקשים ממך להכניס במכרז סעיפים שמקנים איזשהו סטטוס, איזשהו מעמד, לקבלני המשנה בנגב. אני מבקש ממך כמי שהופיע כאן בוועדה שתעדכן אותנו לגבי ההחלטה שלכם ומה אתם עומדים לעשות.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50