PAGE
28
ועדת הכספים

25.5.2010


הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב בסיוון התש"ע (25 במאי 2010), שעה 10:00

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורי אורבך

חיים אורון

דב חנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

מירי רגב

כרמל שאמה

רונית תירוש

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, המשנה ליועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

רונן מדר, מנהל המחלקה לפיתוח על השוק המשני, רשות ניירות ערך

עו"ד אלי לוי, יועץ משפטי, המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות ניירות ערך

עו"ד דורון סלובטיציקי, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

לילך שמע-זלטוקרילוב, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים

מרב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

לפני שאני מתחיל בסדר היום, אני מבקש לומר לחברי הוועדה או להתייעץ אתם או לקבל החלטה ביחד אתכם. מחר בעזרת השם, על פי התוכנית ועל פי מה שמופיע בסדר היום, אנחנו אמורים לדון על עמלות הבנקים, על מדיניות גביית העמלות בקרנות נאמנות, כאשר אנחנו נדרשנו לעניין הזה לאחר שהתברר שבנק המזרחי גובה עמלה שבעצם לא אושרה או שהוא הבנק היחיד שגובה את העמלה הזאת.

הוא יצר אותה.

הוא יצר את העמלה הזאת. אותי, כמו רבים מחברי הוועדה, זה מאוד הרתיח. אני – וגם חלק מחברי הוועדה – דיברתי מאוד בחריפות על בנק המזרחי. בינתיים קרו שני דברים. האחד, שבנק המזרחי ביטל את העמלה. הוא ביטל את העמלה כתוצאה מזה שהתחיל הדיון בוועדה, כך זה גם נודע לבנק ישראל.

אדוני היושב ראש, אם לא היית מעלה את הנושא לסדר היום, בעוד שבוע-שבועיים כל הבנקים היו מיישרים קו.

נכון.

צריך לדעת את זה. זאת שיטה.

נכון. מעניין שבנק המזרחי תמיד הולך להיות כלב הגישוש הזה.

בטרמינולוגיה כלכלית זה נקרא שיטת מצליח.

יש לי הרבה טענות נגד בנק המזרחי וזאת אחת הטענות נגדו. הבנק ביטל את העמלה. בנק ישראל לא נתן לו אישור לגבות את העמלה הזאת בגלל הדיון בוועדה.


בינתיים קרה עוד משהו. אני ביקשתי שמחר בדיון יהיה המפקח על הבנקים כי אני רוצה לדון על כל העניין של העמלות אבל המפקח על הבנקים אמר שהוא לא יכול להיות מחר. העמלה בוטלה ובינתיים יש החלטה של המפקח על הבנקים בנושא המשכנתאות שהמשמעות שלה היא פגיעה מאוד קשה, בעיקר בזוגות צעירים. המשמעות של העניין היא שזוג צעיר יצטרך לממן עוד 10 אחוזים ויצטרך לממן 40 אחוזים מערך הדירה, וקשה לראות איך זה קורה. יכול להיות שכוונתו של המפקח על הבנקים במקרה הזה היא טובה, הוא רוצה להוריד את המתח ברכישת דירות וכולי.

אולי צריך להחריג את הזוגות הצעירים.

אני לא יודע. בינתיים אנחנו יודעים על כך באופן כללי והנזק כאן יכול להיות נזק גדול.


חשבתי שני אדחה את הדיון שרציתי לקיים מחר על עמלות הבנקים כי המפקח על הבנקים לא יהיה.

אני מודה לך, כי אני לא אהיה.

דיברתי קודם עם טמיר מנהל הוועדה, ואם אכן אתם חושבים שכך צריך לנהוג, אני אבקש לקיים דיון בשבוע הבא, ביום רביעי. לדיון הזה יבוא המפקח על הבנקים, להביא את בנק המזרחי ולדון גם על העניין הזה ולראות איך זה קורה מבחינת הרגולטור שצריך לפקח על העניין הזה. אתה צודק, אם היינו עוברים על הדבר הזה, זה היה מתגלגל לכולם ולכן צריך לדון בעניין הזה.

אתה יודע מה הייתה החלופה שלהם. להרים את המשכנתאות על הכל.

על כל פנים, טמיר, אני מבקש לדחות את הדיון לשבוע הבא, תתאם עם המפקח על הבנקים את המועד, ואנחנו נדון בשני הדברים ביחד, גם על הנושא של עמלות הבנקים עם בנק המזרחי וגם על הנושא של המשכנתאות.

מה הנושא מחר?

כללי החברות הממשלתיות ותוכנית החומש לפתרון בעיותיה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.

מתי יתקיים דיון נוסף על המסלול המינהלי?

אתה מדבר על האכיפה המינהלית. אני מחכה שהעניין הזה יסתיים. אני חושב שהוא בשלבי סיום. אני מקווה שהדיון יתקיים שבוע לאחר מכן והוא יתקיים בתל-אביב.

יום חמישי כבר מתוכנן.

מחר אנחנו מוציאים סדר יום.

תנו בבקשה התראה של שבוע לגבי ימי חמישי.

לפחות של שבועיים.

ביום ראשון אנחנו יוצאים לסיור בצה"ל. אני מדבר על יום חמישי הבא, לא הקרוב.

הימים האלה כבר מתוכננים.

נצטרך לתאם כי אני רוצה לקיים דיון ארוך. אנחנו נקיים ישיבות בתל אביב כי אני רוצה לסיים את החוק הזה. את הישיבות כנראה נקיים במגדל הקריה, שם גם לא עולה לנו כסף. ביום חמישי הזה אי אפשר לעשות כי הם עדיין עסוקים שם בתרגיל החירום.

ביום חמישי הבא אתה לא יכול לקיים את הישיבה. אתה לוקח לנו את כל השבוע. אתה לוקח את יום ראשון ואתה לוקח את יום חמישי.

מה עם יום ראשון אחרי כן?

כן.

מה אני עוד יכול לעשות? בשבת אנחנו לא עובדים. יום ראשון מתאים לך?

אני לא יודע. אני צריך לבדוק.

אנחנו מדברים על ה-6 ביוני. טמיר יתאם את התאריך, אבל אתם ברשות לניירות ערך תהיו ערוכים.

אנחנו ערוכים למחר בבוקר. אנחנו ערוכים לכל מועד.

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מספר 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010.

הם יאמרו לבד שהם הגיעו להבנות.

היועצת המשפטית, מה שתאמרי לנו, אנחנו נעשה.

אני רק אומר מה נשאר פתוח מהדיון הקודם. הנושא של אמות המידה, אנחנו ביקשנו לראות נייר קצת יותר רשמי, לפחות טיוטה שמשרד המשפטים ומשרד האוצר ראה אותה. אני מדברת על מה שהיה בשבוע שעבר.

תאמרי מה היה בשבוע שעבר ותאמרי מה הפתרון.

לגבי אמות המידה הוועדה ביקשה מהרשות לניירות ערך להביא טיוטה, משהו קצת יותר רשמי.

מה קרה עם זה?

אני עדיין לא ראיתי מסמך. משרד המשפטים נמצא כאן ואולי כדאי שיאמר אם הוא מסכים.

זה סעיף אחד. תכף נשמע את משרד המשפטים. נלך סעיף סעיף. לגבי הנושא של אמות המידה.

לגבי הנושא של אמות המידה. כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בתהליך של גיבוש אמות מידה שיהיו מקובלות – אנחנו מקווים שנגיע להסכמה – על כל הרגולטורים ועם משרד המשפטים. אני יודע שמשרד המשפטים, ונמצאת כאן נציגה של משרד המשפטים והיא תעיד בעצמה על העמדה שלהם לגבי הנושא הזה.

מה הן אמות המידה?

הצגנו אותן. אלה אמות המידה. זאת טיוטה ויש רשימה של אמות מידה. אנחנו הצגנו אותן בדיון הקודם.

ביקשת לא להפיץ אותן.

נכון. ביקשנו לא להפיץ.

אני לא ראיתי אותן.

הצגנו אותן כאן.

חיפשתי ועד היום לא ראיתי.

אנחנו הפצנו את זה כאן וביקשנו לא להפיץ את זה מכיוון שמדובר בטיוטה. אנחנו לא רוצים כרגע להפיץ אותה כי יכולים להיות בה שינויים.

אולי אפשר לפרט את העקרונות הכלליים בפני חברי הוועדה על מנת שהם יוכלו לדעת לפני שהם מקבלים את ההחלטה בעניין.

בוודאי. אנחנו יכולים לומר.

בישיבה הקודמת הבאנו אתנו עותקים לכל חברי הכנסת ונתנו לטמיר שחילק לחברי הכנסת לפני הדיון.

אתם אמרתם שאתם לא רוצים להפיץ כי זאת טיוטה.

לא להפיץ ציבורית.

ביקשנו לא להפיץ אותו לציבור.

חבר הכנסת אמנון כהן צריך לראות את זה. כנראה שהוא לא שם לב כאשר חילקנו את זה וגם אני לא שמתי לב.

בגדול, העקרונות עליהם אנחנו מדברים הם כמובן הרשעה פלילית וחקירה פלילית בנושאים כלכליים, הפרות של חוק שנגמרו בסנקציות מינהליות, גודל של תלונות על פעילות שהיא לא הוגנת או לא תקינה או מפרת חוק, ממצאי ביקורת שחוזרים על עצמם, מהותיים, בהם התגלו הפרות חוק.

רק בנושא של זירת סוחר.

אני מדבר על אמות מידה.

רק בנושא הזה.

כן.

אמות המידה האלה יהיו רלוונטיות לכל הגופים. זה היופי במודל הזה.

אני ביופי לא כל כך מתמצא.

כל הרגולטורים על כל העניינים בהם נבחנת נאמנות.

לא מדובר רק על זירות סוחר.

זאת הסיבה שהוספנו טיוטה.

רגע. אני רוצה להתחיל לעשות סדר בעניין. מה אמות המידה קשורות לחוק?

בסעיף 44כג מדובר על ביטול או התניה של רשיון זירה. נקבע בהצעה שהרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברה בעלת רשיון זירה.


אותה רשימה של אמות המידה נועדה על מנת לבחון את המהימנות של בעל הרשיון, על מנת לשלול לו את הרשיון ועל מנת לתת לו את הרשיון מלכתחילה.

לא. החלק הראשון הוא הנכון.

רק למתן רשיון.

רק למתן רשיון?

לא, רק לשלילת רשיון לאחר שהוא כבר ניתן.

אמות המידה עליהן אנחנו מדברים זאת רשימה של נסיבות?

כן.

אז מה פירוש? אנחנו מדברים כאן רק על זירת סוחר.

אני אסביר.

מכוח איזה חוק?

המדינה קבעה רשימה של נסיבות בהן יש פגיעה במהימנות.

איפה המדינה קבעה את זה?

היא עומדת לקבוע רוחבית.

איך יאשרו את הרשימה הזאת?

אני לא חושב שבמסגרת החוק הזה אנחנו צריכים – אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת ואני מתחזק בזה גם היום. אם תיקבע רשימה שהיא לא קשורה לחוק הזה אלא היא קשורה בנושאים רבים שקבעה מה הם הקריטריונים, זה יכול להיבחן, אם זה צריך לעבור אישור של ועדת הכנסת, ואני לא יודע, זה יכול להיבחן בהליכים משפטיים וכולי וכולי. אני לא מבין למה אנחנו צריכים - אם מדובר בכללים רחבים שנותנים לרגולטור סמכות לקחת, ואני קורא כאן את הטיוטה, את הרעיונות שבה. אם זאת חקירה פלילית, אם זאת פגיעה בהסדרים מינהליים וכולי - להתערב בזה עכשיו.

אני מסכים אתך ולכן אני שאלתי. השאלה האם אנחנו לא מכניסים כאן, בלי שאנחנו יודעים, בחוק, דבר שאין עליו פיקוח פרלמנטרי שבו בעצם אפשר לקבוע כללים והכללים האלה יכולים להיות פחות הגיוניים ממה שאנחנו סבורים שזה יקרה. אם יש להם את הסמכות גם בלי החוק הזה, בסדר, אבל אם בדרך אגב, בלי שאנחנו שמים לב, אנחנו מאפשרים כאן דבר, אמות המידה יכולות להיות אמות מידה מצוינות אבל אנחנו פתאום קובעים, בלי שאנחנו שמים לב, שאנחנו נותנים סמכות לגוף ביצועי, אנחנו נותנים לו סמכות לקבוע דברים כאלה שהם דברים פליליים. אם החוק לא קשור לזה, זה בסדר גמור.

מסמך הטיוטה שהעבירה הרשות, אני חושבת שהוא בסך הכל בא לתת תחושה לוועדה איך הרשות מפעילה את שיקול דעתה שקיים לה ממילא וזה בלי קשר לחוק הזה. אגב, בעוד חקיקה אחרת של הרשות, יש לה סמכות ויש לה שיקול דעת לעניין המהימנות. אני חושבת שהמסמך הזה בא לעזור, להסביר, לפרט ולתת איזושהי אינדיקציה לגבי מהי מהימנות.

הבנתי. הצעת החוק הזאת עושה משהו במתן הסמכויות לקביעת אמת מידה?

היא לא עושה שום דבר שלא קיים ממילא וגם בתחומים אחרים.

אני חייבת לציין ולומר שאנחנו סברנו, קיבלנו את הרושם בדיון הראשון, שאמות המידה מתייחסות אך ורק לחוק הזה.

לא. ממש לא.

עכשיו אני מבינה שזה באמת משהו שהוא קצת יותר רוחבי.

וזה ראוי ונכון.

אני לא פותח דיון מחדש. ראוי ונכון, לא רלוונטי לעניין. אני רציתי לדעת דבר אחד והוא האם החוק שאנחנו הולכים לאשר נותן סמכות לגוף ביצועי מבלי מתן פיקוח פרלמנטרי, האם זה דבר חדש שעכשיו אנחנו לא שמים לב והוא נכנס לכאן. התשובה שלך היא לא.

ודאי שלא.

אם כן, אנחנו עוברים הלאה. מה הבעיה השנייה?

שאלה. אני לא מכיר את החוק לפרטיו. הבעיה העיקרית אדוני היושב ראש היא שאני מזהה בזירות המסחר האלה רמת מינוף שמאפשרים למשקיעים להשקיע בהם, בלי פרופורציה. אתה יכול לקבוע אלף אמות מידה להוגנות, לעבר נקי וכולי, אבל כל עוד מאפשרים לאדם לפעול בזירת מסחר ברמת מינוף של אחד למאה, זה הכי לא הוגן בעולם ודינו אחד: להפסיד את כל כספו, ואפילו לא בטווח הארוך אלא בטווח הבינוני. בטווח הקצר הוא יכול להיות בר מזל, אבל מעבר לכך, זה יותר מקזינו.


לכן, אמת המידה הראשונה והבסיסית שאם לא נקבע אותה ולא נגדיר אותה, היא רמת המינוף שמותר לאדם להשקיע ואתה צריך להגביל אותה.

את מי אתה רוצה להגביל? את הבן אדם?

כן. אם אתה אומר לו שהוא יכול לקנות מאה אלף דולר, נכס בסיס, בהשקעה של אלף דולר, תזוזה של אחוז במטבע, פעם אחת הוא זוכה אבל פעם שנייה הוא לא זוכה. זה הופך להיות הימור.

חבר הכנסת כרמל שאמה, מה שאתה אומר הוא נכון לגמרי. העניין הוא שאני התוודעתי לעניין הזה כבר בדיון הראשון כאשר בעצם התברר שיש קזינו בבורסה ואני לא ידעתי את זה.

זה לא בבורסה. זה באתר האינטרנט. בזירות מסחר.

בזירות מסחר. בשבילי זה אותו הדבר. אני משקיע פה כמו שאני משקיע שם. לא שמנו לב לעניין, ואני משבח את הרשות לניירות ערך שהביאה את הצעת החוק הזאת. לא, סליחה, אני לא משבח את הרשות לניירות ערך אלא אני משבח את חברת הכנסת רונית תירוש.

נכון. היא הגישה הצעת חוק פרטית.

אני משבח גם את הרשות לניירות ערך. החוק הזה בא בעצם להגביל.

באיזה סעיף?

בכל החוק.

אני עברתי על כל הסעיפים.

לא נפתח דיון מחדש.

כבוד היושב ראש, זה הכי חשוב. בלי זה לא עשית כלום.

הם ישיבו לך. אנחנו באמצע הבעיות שהתעוררו בישיבה הקודמת. אני רוצה לסיים עם הבעיות. נראה שסיימנו את העניין הזה, נחזור לשאלה שלך. אני מבקש מהרשות לניירות ערך לתמצת ולומר מה החוק הזה מונע לגבי השאלה ששאלת וזאת שאלה מצוינת. אני רוצה קודם לפתור את הבעיות ולראות שאין בעיות.


לגבי הטיוטה, לא בסדר?

אני מתחבר לדבריו של חבר הכנסת אורון.

בסדר. הבעיה השנייה.

סוגיה נוספת שנותרה פתוחה היא הנושא של סייג לתחולה, סעיף 44ל שמפנה לתוספת הרביעית א'. הרשות התבקשה להגיע להבנות עם הפיקוח על הבנקים ובעקיפין עם איגוד הבנקים. הוועדה צריכה לשמוע מה קורה בנושא הזה.

הוועדה צריכה להכריע.

הוועדה תכריע כרגע, אני מקווה. מדובר בתוספת רביעית א', בסוף הצעת החוק, לסעיף 1. אנחנו מציגים כאן את הנוסח שהועבר לוועדה ביום חמישי בערב או ביום ראשון בבוקר.

עמוד 13, תוספת רביעית א', סעיף 44ל: "בהסדר שרשומים למסחר בבורסה שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה והעסקה שאינה אחת מאלה".

אני אסביר במה המדובר.

לפני שאתה מסביר. נמצא כאן נציג של איגוד הבנקים?

כן.

אתם עברתם על הנוסח הזה?

נפגשנו עם הצוות של הרשות והגענו לנוסח מוסכם. הנוסח הזה בהחלט מקובל עלינו.

הסעיף השלישי.

בנושא של התחילה - אלה שני נושאים שצריך לקבל את ההחלטה הסופית לגביהם – הרשות לא התבקשה לעשות עוד איזושהי עבודה בעניין. אני רק אזכיר שלגבי התחילה הוחלט להשאיר את הנוסח כמו שהוא. סעיף התחילה הוא הסעיף האחרון בעמוד האחרון: תחילתו של חוק זה.


הוחלט להשאיר את הנוסח כמו שהוא, אבל הרשות התחייבה להביא בפני הוועדה דיווח אחת לחודשיים כיצד החוק מתקדם ואיך מתקדמת התקנת התקנות.

בישיבה הקודמת אמרת את זה לפרוטוקול.

כן. נכון. אני מוכן לומר את זה שוב.

אם לא תקיים את זה, נעמיד אותך לדין.

אני מוכן לשאת בדין של דברים שאני לא מקיים. זה בסדר. אני אקיים את זה. אין שום בעיה.

בנוסף, לגבי מימון תובענות ייצוגיות, לזה מתייחס חבר הכנסת אמנון כהן שביקש לחשוב על העניין הזה.

מה התשובה?

אנחנו הצגנו את עמדתנו.

הם מממנים תובענות ייצוגיות.

בהצעת החוק יש לנו סמכות לממן תובענות ייצוגיות גם נגד זירות מסחר כפי שיש לנו סמכות לממן תובענות ייצוגיות נגד גופים מפוקחים אחרים על ידינו. בוודאי שאנחנו לא נפלה לטובה את זירות המסחר שדווקא נגדן לא נוכל לסייע במימון ולכן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לקבל סמכות לממן תובענות ייצוגיות גם נגד זירות מסחר כמו כל יתר הגופים המפוקחים על ידינו, כדי שאפשר יהיה להגיש תובענות ייצוגיות.

תודה. חברת הכנסת רונית תירוש, את רצית לומר משהו?

זה לא סוד שהרשות לפעמים מתנפלת על איזו חברה והיא רוצה להוציא לה את המיץ והיא עושה את זה. כאן נותנים לה את הסמכות.

אני מוחה. אנחנו לא מוציאים לאף אחד את המיץ ולא מתנפלים על אף אחד.

אולי אמנון כהן יבטא את זה בעדינות יתר. לא יכולים לתת לכם את הכוח.

לחברת כנסת או לחבר כנסת מותר לומר את הדבר הזה. בסדר, זה יכול לקרות.

חזרתי בי.

זה יכול להיות כתוצאה. כל אחד מאתנו בשר ודם.

למה אתה מקיים דיון על הביטוי להוציא את המיץ?

לעומת מה שאמר עורך דין אלבק, זה עבר בכנסת הזאת. זה כלום. נמשיך.

תמחק את המלים האלה מהפרוטוקול.

אני לא מוחק. אני לא מאפשר למחוק. היות שאנחנו הולכים לבלות עם הרשות לניירות ערך זמן רב, אני רוצה שתדע שכולנו בשר ושם ואתם עושים את מלאכתכם ובתוך כדי העבודה אתם עסוקים עם הרבה מאוד חברות ויש חברה שעולה לכם על העצבים. היות שאני לא מכיר ואני לא יודע, אני יכול לדבר אובייקטיבי לגמרי. עולים לכם על העצבים ולפעמים קורה שאתם יכולים לאבד שיקול דעת מפני שבאמת אתם רואים שהחברה הזאת כבר מעצבנת. מותר. אם זה לא קורה לכם, אתם מלאכים.


חברת הכנסת תירוש, תמשיכי.

אני סיימתי.

מצד אחד אתה מסתכל על זה ואתה חשוב שזה טוב אבל אתה לא רואה את זה בשום מקום אחר. אם יש תביעה ייצוגית נגד חברה סלולרית או נגד חברת גז או נגד בנק שלקח עמלות ויש כמה אנשים שהתאגדו יחד ורוצים לתבוע תביעה ייצוגית, אין כאן מצב לפיו רגולטור בא ואומר לאותה קבוצה שהוא יממן להם את התביעה.


אני רואה גם בחוק אכיפה מינהלית שיש להם את אותו סעיף שנותן אופציה שהרגולטור יכול לדרבן את אותם אנשים להגיש תביעות כאלה ואחרות. צריך לחשוב על זה. יש את הדבר החיובי בזה אבל יש גם את השלילי. אפשר לומר שאנחנו רוצים לטפל כאן באיזשהו גוף.

לא, אנחנו לא יכולים לחשוב. אנחנו צריכים להכריע.

ודאי.

תציע.

התלבטתי עם עצמי כי כאן זאת פתיחה ובאכיפה מינהלית, גם שם הנושא הזה עולה.


היום יש להם את הסמכות. זאת אומרת, הם מפעילים את זה היום. אני קראתי בעיתון שיש גוף שמתנהל מולם כבר 15 שנים ולא ראיתי מי יודע מה תוצאות. כפי שאמרתי, זאת התלבטות.

אני קורא בסעיף 55ג(5)(ב): שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור.

איפה אתה קורא?

בחוק. עמוד 13 למעלה: "שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע". זה בדיוק מה שאנחנו רוצים מהם. הם השתכנעו שהציבור עלול להיפגע. אם אין עניין לציבור, הם לא יכולים לעשות את זה והחוק אוסר עליהם, אבל אם יש עניין ציבורי, זה ייבחן בבית המשפט.

אם מישהו הגיש תובענה, הם הופכים אותה לייצוגית.

הם לא יכולים סתם ללכת לתביעה ייצוגית.

הם מדרבנים את האנשים לכך.

הם לא יכולים סתם ללכת ולתמוך בתביעה ייצוגית. התביעה הייצוגית צריכה להיות כזאת שיש עניין לציבור שהוא תוגש.

הם יבואו אל אותם התובעים ויאמרו שיעזרו להם.

אני לא מצליח לזהות בדיוק מי נגד מי כאן.

עזוב את מי נגד מי. תסתכל ישר.

אני מסתכל ישר. אני רוצה רגולטור שיש לו יותר כוח.

עד איפה?

תן לי לדבר. תקשיב לי. הגורם החלש שדורש את עזרתנו בנושא הזה הוא זה שהוא יגיש תביעה ייצוגית ולא הפוך. לכן אני חושב שהעניין שלנו כאנשי ציבור הוא החלש שבדרך כלל הוא לא מצליח לגייס את הכסף, הוא לא מצליח לגייס את עורכי הדין הכבדים, הוא לא מצליח לשאת באגרת בית משפט שהיא מאוד גבוהה בתביעות ייצוגיות.

חוות דעת.

חוות דעת. אם זה היה סתם כמו שאתה אמרת, הם התנפלו על מישהו, אבל כאן יש אמירה מאוד ברורה. אתה רוצה לחזק אותה, תחזק אותה. אתה יכול לומר ששוכנעה הרשות למעלה מכל ספק סביר.

למה?

סתם אני אומר. שוכנעה הרשות כי התובענה, יש בה עניין לציבור. אם השכנוע הזה לא יעבוד, ילך אותו אדם ויאמר שסתם נטפלים אליו ובית המשפט יאמר שהוא חרג מסמכותו כי המחוקק לא נתן לו סמכות להתעסק אם זה סתם, אבל הוא נתן לו סמכות אם יש עניין לציבור. אגב, בשורה ארוכה של נושאים יש לרשויות השלטון, אם יש עניין ציבורי, אפשרות לפעול ולשם כך הם קיימים.

לא. בייצוגית אין.

יש.

יש בייצוגית. שנים.

לא, לא שלכם אלא רגולטור אחר.

יש. לא רק אנחנו הרשות המאשרת.

תאמרי לי היכן. תאמרי לי רגולטור אחד אחר. תאמרי לי איפה יש עוד רגולטור אחד שיכול לתמוך בתביעה ייצוגית.

יש שני רגולטורים בישראל שיכולים להגיש בעצמם תובענות ייצוגיות, שלא לדבר על לממן אותן. אני לא זוכרת את שמם בוודאות אבל לדעתי זאת הרשות לשמירת הניקיון ועוד רשות נוספת. אנחנו נוכל להביא את המידע לחברי הכנסת מאוחר יותר. זה פשוט לא ממין הדיון אבל זה קיים.

תבדקו את זה.

אני לא מבינה איך אפשר להתנגד לסעיף כזה. עם מי אנחנו באים להיטיב בחקיקה הזאת? עם הציבור הרחב.

זאת חקיקה מצוינת. ביקשנו את החקיקה הזאת.

אני מדברת על הסעיף הספציפי הזה. כל החוק הזה, מהותו ומטרתו היא לגונן על הציבור. כמו שאמר חבר הכנסת אורון, ובצדק, מדובר בציבור מוחלש, שלא תמיד מבין מול מי הוא עומד, אין לו כסף לשכור עורכי דין יקרים ואין לו כסף לגייס מומחים יקרים. מה יותר הגיוני ומה נותן מכשיר יותר טוב, מכשיר מאוד מדוד? אנחנו אפילו לא מדברים כאן למשל על אכיפה מינהלית שם יש ביקורת שגם אותה אני לא מקבלת אבל אני יכולה להבין אותה, שאתה נותן יותר מדיי סמכויות לרשות לניירות ערך כאילו להיות גם גוף שופט, גם כך גם כך. כאן אנחנו אפילו לא מגיעים לדרג הזה. אנחנו בסך הכל מאפשרים להם כאשר יש הצדקה וכאשר הם מזהים עניין לציבור, להפוך את זה לתובענה ייצוגית שתבוא לבית משפט.

לממן אותה.

כן, לממן. היא תבוא לבית משפט ובית המשפט יכריע. הם אפילו לא לוקחים לעצמם את הסמכות להכריע כמו באכיפה מינהלית. אנחנו באמת מדברים כאן על דרג מאוד נמוך של היכולת לגונן על הציבור.

אם את מכניסה את זה לכאן, זה גם ייכנס לאכיפה המינהלית.

לא. זה לא חייב.

לא. זה לא קשור.

אני לא ראיתי דבר כזה באכיפה מינהלית.

זה קיים. קראתי את החוק וזה קיים.

אין.

יש. באכיפה מינהלית יש. אתה הכנת את החוק? מי הכין את החוק? באכיפה מינהלית ראיתי גם תובענה ייצוגית.

אנחנו לא מבקשים שהרשות תהיה תובע בתובענות ייצוגיות בחוק של אכיפה מינהלית. אין חיה כזאת. יש רשויות, ועכשיו בודקים לנו מי הרשויות האלה.

יש באכיפה מינהלית. אני ראיתי. דניאל כבר פעם שנייה אומרת לי אין ואני אומר לך יש. למה כאן לא אומרים את האמת?

אני לא אסכם את הדיון לפני שדניאל לא תשיב על כל מה שאמרת.

את אומרת שבאכיפה מינהלית אין תובענה ייצוגית? היא אומרת לי שאין.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ ברשות הדיבור.

בסוגריים אני אומר שככל שזכור לי, באכיפה מינהלית אני לא זוכרת תובענה ייצוגית.

טוען חבר הכנסת אמנון כהן שיש.

אם יש תובענה ייצוגית באכיפה מינהלית, אני בעד אבל אני אומרת שכאן זה לא מגיע עד כדי הוויכוח ההגיוני שנסב סביב האכיפה המינהלית אלא באמת אנחנו נותנים כאן איזה שהם קביים שהם מינימליים לציבור הרחב, לאנשים הפשוטים שחבר הכנסת כהן ואני מייצגים, להפוך את התביעה שלהם לתביעה יותר חזקה.


אתה ממש לא נוהג כמנהגך. זה ממש חשוב לך כנראה ואני לא מצליחה להבין למה. אם יש משהו יפה והולך לקראת הציבור, ונותן כלים לציבור והופך תובע אחד לתובע שהוא בעצם תובע בשמם של תובעים רבים שניזוקו בדיוק כמוהו, הרי זה מה שהרשות מחליטה כאן. מגיע בן אדם אחד כי הוא אזר אומץ וכוח, ואולי גם כסף, לבוא ולתבוע בשם עצמו. בנסיבות מסוימות תחליט הרשות שיש עוד רבים כמוהו שנפגעו ותהפוך את זה לתביעה ייצוגית ובית המשפט יכריע. אני לא מבינה איך אפשר בכלל להתנגד לכלי הכל כך מינימלי, המדוד וההגיוני הזה.

אפשר.

כאשר שמעתי את זה לראשונה, גם אצלי נדלק פיוז אבל בסופו של דבר אני חושב שזה בסדר. מדובר באדם שהולך ומשקיע – לפי מה שמתואר כאן, ואני לא רוצה לכנות את האנשים האלה בשמות - והוא משחק שם בקזינו. על זה מדובר. מדובר על זה שבעצם אם אכן צריך לתבוע, ואני שאלתי את זה באחת הישיבות הקודמות, למה הם לא תובעים. למה צריך לתת לאותו אחד שהוא יתבע? שהרשות תתבע. הם טענו שזה לא יכול להיות שזה שבעצם צריך לפקח על זה, הוא זה שיתבע. בסדר, אבל זה נשמע לאוזן של המתבונן מהצד, מי שלא מצוי בתוך המערכת הזאת, כאילו אתה הרשות לניירות ערך – או כל רשות שלטונית אחרת שתפקידה לפקח – ואתה בעצם מממן תובענה ייצוגית שלכאורה אתה צריך להגיש אותה. בסדר, אין מנוס מהעניין. אני לא מקבל את הטענה של אמנון כהן שזה ישליך גם על העניין של האכיפה המינהלית. עורך דין אלבק טוען שאין את זה באכיפה המינהלית.

יש את זה.

אני לא מתווכח אתך.

יש לי בעיה שהוא אומר שאין כאשר יש. זאת הבעיה שלי. בפעם הקודמת דניאל אמרה על משהו שהוא לא קיים, וכאשר ביקשתי שתראה לי, היא אמרה שהיא לא מוצאת. לגופו של עניין נדון באכיפה המינהלית, אבל זה שיש בפנים ועורך דין אלבק אומר שאין, זה מפריע לי.

כל מה שאמרתי זה שאין באכיפה המינהלית כדי לשנות את המצב המשפטי נכון להיום. יכול להיות שמחקו את סעיף האכיפה המינהלית בחוק ניירות ערך וכתבו אותו מחדש.

לא אתה כתבת את החוק? מה זה יכול להיות?

אני לא זוכר. אתה חושב שאני זוכר את כל מאה העמודים בעל פה?

אז תגיד שאתה לא זוכר אבל אתה אומר לי שאין.

לא. אני אומר שוב שאין שום שינוי במצב המשפטי נכון להיום באכיפה המינהלית בקשר לתובענות ייצוגיות. גם היום יש לנו סמכות לממן תובענות ייצוגיות נגד הגופים המפוקחים על ידינו, שזה כולל חברות ציבוריות, קרנות נאמנות. יכול להיות ששינו.

אנחנו לא דנים עכשיו בחוק הזה.

חוק אכיפה מינהלית, יש בו הרבה תיקוני נוסח.


דבר שני אני רוצה לומר לגבי מימון של תובענות ייצוגיות. כבר היום בחוק שעוסק בתובענות ייצוגיות, ויש חוק כזה שעוסק בתובענות ייצוגיות, הוקמה קרן ממלכתית שאמורה לממן תובענות ייצוגיות ואפשר לפנות אליה גם בתביעות צרכניות אחרות, כמו שאמרת, נגד חברות סלולר.

זה מצוין.

אם יש לכם סמכות כזאת, למה היה צריך לשים את זה בחוק?

בחוק הזה הוספנו כי לא היה עד היום זירות מסחר. זירות מסחר לא היו קיימות וכל מה שאנחנו עושים זה להשוות את זה.

איך אני מגביל את זה?

זה מתייחס אך ורק לנושא של זירות מסחר. הסעיף הזה של תובענות ייצוגיות בחוק הספציפי הזה מתייחס אך ורק לזירות סוחר. אין לך צורך להגביל את זה.

שאלתי שאלה ואת לא עונה לי עליה. מנוסח שם משהו ואני רוצה להגביל אותם עוד יותר, כך שזה לא יהיה בכל דבר.

אתה יכול להחריף את הנוסח.

הוא יכול להחריף ואני רוצה לרכך.

הוא שאל שאלה על עצמי. כתוב בסעיף ש"שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית".

אלה שתי מגבלות.

כן. חבר הכנסת כהן, אתה יכול להחריף את הנוסח. זאת אומרת, אתה יכול לומר כי יש בתובענה עניין לציבור, יש יסוד סביר להניח וכולי. אתה יכול להחריף את הנוסח אבל רוב החברים כאן לא רוצים החרפת הנוסח.

אני חושבת שבניגוד לנושאים אחרים, בזירות הללו משחקים לא הטייקונים אלא באמת משחקים אנשים שאפילו אין להם ידע בסיסי בכלכלה. זה קורה כי המינופים והפיתויים הם כה רבים. אגב, זה קורה הרבה במגזר החרדי. כאשר מפלחים את האוכלוסיות שמשחקות שם, אלה הרבה מאוד חרדים שרואים בזה אפשרות לעשות כסף.

כבר אמרו את זה באחת הישיבות הקודמות. אני לא חושב שיותר מאשר חלקם באוכלוסייה.

אם אלה טייקונים, הם משחקים בבורסה וגם להם אין בעיה להפוך תביעה לתביעה ייצוגית. יש להם את הכלים לכך.

הם לא ישחקו בזירות המסחר האלה.

בזירות הללו משחקים אנשים שהיכולת שלהם להגיע לייצוג על ידי עורך דין כזה ואחר היא מופחתת. לכן אני כן רואה ברכה בהצעה עצמה.


אני רוצה להרגיע את חבר הכנסת אמנון כהן. כמו שנאמר, לפי הניסוח לא נופל משמים והרשות פתאום מחליטה להפוך או לעודד מישהו להגיש תביעה ייצוגית. היא לא תופסת אותו בחכה. מדובר בתובענה כאשר מאחוריה יש תובע. מישהו תבע, מישהו הגיש תובענה. במקום שהיא תישאר ברמה פרטית, ברגע שהם קולטים שיש לה עניין לציבור הרחב, והיא נוגעת לעוד ציבורים, הרשות אומרת לאותו תובע שהיא תממן לו את התביעה כי התובענה תהיה ייצוגית.

הוא פונה אלינו בבקשה.

משרד המשפטים.

חבר הכנסת כהן, המנגנון הזה כבר קיים היום בחוק החברות.

מה זה בחוק החברות?

הסעיף כבר היום קיים בחוק החברות והוא מאפשר מימון על ידי הרשות לניירות ערך במקרה של תובענות ייצוגיות. הסעיף כבר קיים. התיקון הזה, מה שהוא בא לעשות, הוא בא להעביר את אותה סמכות שכבר קיימת היום ואין חדש בה, להעביר אותה לחוק ניירות ערך ולהוסיף אגב התיקון הזה גם עילה לפי התיקון הזה של זירות מסחר. אין שום הבחנה ושום סיבה להבחין בין העילה הזאת לבין עילות אחרות שכבר קיימות. כל מה שבא התיקון לעשות זה לסדר את זה בצורה אחת.

דניאל, אני רוצה שתשיבי גם לשאלתו של חבר הכנסת כרמל שאמה, אם את יכולה בתמצית, לפני שאנחנו עוברים להצבעה.

להשיב על התובענות או על המינוף?

על התובענות.

ברשותך, אדוני, אולי תשיבי לי קודם כי אני ממהר לוועדת ביקורת המדינה.

גם אני.

תשתדלי לתמצת את זה. תעני על התובענות הייצוגיות ותאמרי בקצרה - אנחנו כבר למדנו את החוק בישיבות הקודמות – מה החוק הזה עושה בזירות מסחר.

באשר לתובענות ייצוגיות. הרשות מוסמכת, ושימו לב באיזה נסיבות. כאשר שוכנעה הרשות שיש עניין לציבור, אבל לא רק זה כפי שאמר חבר הכנסת אורון אלא גם כאשר יש סיכוי סביר שהתובענה תתקבל. רק באותם מקרים הרשות יכולה לממן איזשהו חלק מהתובענה. מספר התובענות הייצוגיות בהן מדובר מדי שנה הוא כחמש-שש תובענות בממוצע בשנה. לא מדובר במספר רב, וגם מתוכן לא כולן ממומנות על ידי הרשות. מדובר במספר זעום של תובענות שיש צורך אדיר ציבורי לקדם אותן. יש בעיה רצינית עם התובענות הייצוגיות מטעמים שהועלו כאן. מדובר בציבור מוחלש שתובע חברות חזקות. זה מצב הדברים.


איני זוכרת שנעשה תיקון לתובענות ייצוגיות במסגרת תיקון אכיפה מינהלית. גם אם נעשה תיקון כזה, בינתיים בודקים את זה עבורי, הרי הוא לא נעשה בכיוון שמגדיל את כוחה של הרשות בתובענות ייצוגיות. אולי נדרש לאור התיקון הרחב בכל הסעיפים איזה שהם תיקוני השלמה ואנחנו נבדוק את זה, אבל הסמכות שלה לממן תובענות ייצוגיות קיימת גם היום. יש כאן ציבור חדש שנוצר, יש כאן גורם מפוקח חדש, ולכן לצורך העניין נדרש לקבוע את הסעיף הזה כאן.


לגבי המינוף, הסוגיה שהעלה חבר הכנסת כרמל שאמה היא כבדת משקל. אנחנו באמת חושבים שזאת אחת הבעיות החריפות. אם הייתי צריכה למנות את חמש הבעיות החריפות ביותר בזירות המסחר, בוודאי היא הייתה אחת מהן.

לא זאת השאלה. אני לא הולך לפתוח דיון. השאלה היא אחת ויחידה.

האם אנחנו מטפלים בזה.

לא. תמצות החוק במשפט וחצי. מה הצעת החוק הזאת עושה כדי למנוע את הבעיות בזירות סוחר?

אנחנו התלבטנו האם לקבוע סעיף הסמכה לתקנות שיתייחס מפורשות לשאלת המינוף שהיא בוודאי אחת השאלות הכבדות. לבסוף הכרענו על שיטת פעולה אחרת ואני תכף אציג אותה. הסיבה שבחרנו לקבוע שמידת הסיכון שגלומה בזירה, בעקבות הפעילות האופיינית הייחודית שלה וניירות ערך שהיא צפויה לסחור בהם, במסגרת בקשת הרשיון, וגם הבהרנו את זה בדברי ההסבר, היא זאת: לכתחילה חשבנו להתמודד עם זירות, שכאשר רואים לנגד עיניכם את זירות המסחר, אתם חושבים על הזירות הפעילות היום והן זירות שבעיקר פעילות בנגזרי מט"ח. יחד עם זאת, הצעת החוק לא מצטמצמת לנגזרי מט"ח והיא רואה לנגד עיניה גם מצב שהזירות יסחרו באופציות על מדדי מניות או באופציות על מניות או אפילו באג"ח ממשלתי. יש ייתכנות למצב הזה. כיוון שכך, יכול להיות שהנכסים הנסחרים בהם יהיו בעלי תנודתיות נמוכה יותר מאשר נגזרי מט"ח. לכן חשבנו שכל מקרה לגופו, כי הרי הרשיון לא ניתן בעלמא אלא הוא ניתן לפעילות של זירה קונקרטית שיש לה בעלי שליטה קונקרטיים ושהיא סוחרת בניירות ערך מסוימים. כלומר, אנחנו אומרים לה שמותר לה לסחור בנייר ערך שאלה אפיוניו. כפי שיש אפיוני נייר ערך בתשקיף, נייר הערך יהיה עם אפיונים קונקרטיים.


לכן, ככל שנייר הערך יהיה בעל אפיוני תנודתיות גבוהים, למשל, נגזר מט"ח, יש להניח שמגבלות המינוף יהיו גבוהות מאוד, אבל ככל שמדובר יהיה בנייר ערך בעל תנודתיות נמוכה הרבה יותר, למשל, אופציה על מניית טבע שנכס הבסיס הוא לא תנודתי כל כך, יתכן שתהיה שונות בשיעורי המינוף. לכן חשבנו לפחות בשלבי ההפעלה הראקריאה:ם של החוק לקבוע את זה פר מקרה על הרשיון שיתבקש.

אני חייב לומר לך משהו. מה שאת אומרת יכול להיות נכון, אבל אפשר בדרך הזאת ללכת על הפרופורציה בין השונות של אותו נכס בסיס לבין המינוף. זאת אופציה אחת. האופציה השנייה היא שאנחנו יודעים איפה מקור הבעיה. קל מאוד לגדר אותה והיא במטבעות ובסחורות. אני אומר לך שיש היום בזירות מסחר, שאדם מן הישוב קונה, במיוחד בסחורות, כסף או זהב, אני יודע על מקרים ספציפיים שאדם לחץ על העסקה ובאותו רגע קיבל את המייל על סגירת הפוזיציה. תוך שנייה הלכו לאיבוד גם העמלה וגם ההשקעה. זה דבר מטורף. זה דבר לא סביר.

זה נעשה בזדון?

לא, לא בזדון. הם נותנים לך רמת מינוף. הזירות האלה נותנות לך אפשרות להשקיע בסכומים דמיוניים שאין לך. תשקיעי אלף דולר לדוגמה דרך כרטיס האשראי, ותקני זהב. השער כל הזמן משתנה.

אם נתתי לאדם רמת מינוף של פי 500, שקיימת כרגע בזירות, די בתנודתיות של 0.2 בנכס הבסיס כדי לחסל אותי. תנודתיות של 0.2 בנכס הבסיס, בנכסים מהסוג שנסחרים שם, זה דבר שיכול להיות בשנייה, תוך דקות וגם שניות לפעמים, ואז בעצם אדם מאבד את כל ההפקדה שלו.

אני רוצה להכניס את עצמנו לפרופורציות הנכונות. בניגוד לכל התחזיות, אני מקיים כבר ישיבה שלישית נדמה לי על חוק שלפי הנוהג בוועדה הוא היה צריך להיות מאושר בישיבה אחת. נוצרו בעיות ולא יכולנו להשלים בישיבה הראשונה ואני חושב שגם לא הייתי בחלק הראשון שלה, ולכן עברנו לישיבה שנייה, אז הייתי בטוח שאנחנו מצביעים. נוצרו בעיות והבעיות הן לא במהות של הדברים אלא בכללים, בטיוטה שהם הביאו ובתחולה. אני בעד לתמצת את הדברים. חברת הכנסת תירוש, זאת גם הצעת חוק שלך ואני לא רוצה לפתוח דיון מחדש.

אני לא פותחת דיון.

לגבי הפיקוח על העמלות. יש סוגי עסקאות במסגרת הזירות האלה שהעמלות הן מטורפות, במיוחד בנכסים שהם לא טריביאלים. לדוגמה, זה לא שקל-דולר אלא שקל-רנד דרום אפריקאי או מטבעות שהן פחות או שילובים של מטבעות שהן לא צמדים פופולריים. יש עמלות שצריך להזהיר את האדם בצורה בולטת לפני שהוא סוגר את העסקה ובדרך כלל זאת עסקה מול מסך, כי קורה מצב שזה רק בדיעבד ומדובר באלפי שקלים עמלה על עסקה בודדת. יש מצבים כאלה ולכן העמלות כן צריכות להיכנס לפיקוח.


דבר נוסף שפוגע בהוגנות של זירות המסחר האלה הוא שאנשי השיווק מתוגמלים על פי תוצאות של הלקוח, על פי הפסדי הלקוח.

נכון.

אלה לדעתי שלוש הנקודות שאם אנחנו לא נוגעים בהן, לא עשינו הרבה בחקיקה הזאת. אני לא אומר שלא עשינו כלום, אולי עשינו אבל עשינו מעט מאוד.

התקנות שנכתבות בימים אלה מטפלות בכל הבעיות שאתה תיארת. גם בעיות ניגודי העניינים כאשר אחת ההתגלמויות הברורות ביותר של ניגודי העניינים הוא תגמול הסוכנים כפונקציה של הפסד הלקוח וזה דבר שבכוונתנו לאסור במסגרת התקנות. במסגרת התקנות אנחנו מתכוונים להתערב במנגנוני העמלות.


הדבר היחידי שאותו הותרנו בגלל השונות בטיב ניירות הערך הנסחרים שיכול להשפיע על טיב המינוף, אותו השארנו למסגרת הרשיון, היה המינוף. לא מן הנמנע אם אתם חושבים שנכון לדעתכם שזה יעבור לתקנות, כי זאת סוגיה שהתלבטנו בה מאוד ולכן אפשר לקבוע סעיף הסמכה בתקנות ולהעביר את זה לתקנות. זה לא בלתי סביר.

אני לא חושב שצריך.

למה?

רגע. התשובה של דניאל סיפקה אותך?

היא הציעה מסלול אבל עורך דין אלבק מתנגד.

עורך דין אלבק, אתה מתנגד לדניאל? אני לא מתכוון באופן אישי.

יש לנו הצעת חוק, אנחנו עומדים מאחורי הצעת החוק הזאת. הצעת החוק מתייחסת לתקנות ויש גם תנאי רשיון. תנאי הרשיון הם יותר גמישים מאשר בתקנות והדברים יכולים להיקבע בתנאי הרשיון. מדובר בלא יותר מעשרים זירות. צריך לבחון בדיוק פעילות לזירה, מה היא עושה שם, מה היא לא עושה שם, באיזה נכסים היא סוחרת. ולכן לא צריך לקבוע הכל בתקנות כי אנחנו לא נוכל להתאים את התקנות לסוגי הזירות. לכן אני חושב שמכיוון שיש לנו סמכות, בגלל שאנחנו יושבים על התקנונים ועל תנאי הרשיון של הזירות האלה, אני לא חושב שאנחנו צריכים היום לקבוע בתקנות משהו שהוא הסדר כללי לדברים שאנחנו אפילו עדיין לא יודעים.

מה אתה לא יודע? אתה כרשות לניירות ערך רואה מצב תקין שאדם מן הישוב, שהוא לא סוחר מקצועי, שיושב בבית מול המחשב ונכנס דרך פרסום, משקיע ברמת מינוף של אחד למאה, זה נראה לך הוגן? זה נראה לך תהליך כלכלי ראוי?

לא אמרתי שזה תהליך כלכלי ראוי. את הבעיה הזאת שאתה מציג עכשיו אפשר לסגור גם בתנאי הרשיון וגם באישור התקנות של הזירה. אנחנו צריכים לקרוא את החומר הזה ולהתייחס אליו ולהגביל אותו. מחר בבוקר תקום זירה למקצוענים ושם אני לא רוצה להגביל.

יש לי שאלה אליך. מה ההבדל בין מה שאומרת דניאל לבין מה שאתה אומר? מה ההבדל באופן מעשי לגבי החוק?

ההבדל באופן מעשי הוא שנצטרך לקבוע את זה בתקנות.

היא טוענת שאפשר לקבוע את זה בתקנות ואתה טוען שאין צורך.

אני חושב שאין צורך.

ככל שאני מזהה כאן את הפסקה הרלוונטית, זה בעמוד 3, סעיף 44יג, פסקה (ד). נאמר שם ש"ברשיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים וכולי ורשאית היא להגבילו בין השאר לסוגי פעולות שהחברה בעלת הרשיון רשאית". זה דיפרנציאלי.

נכון.

באופן דיפרנציאלי זה יגביל ברשיון הזה.

זה מה שאני אומר.

כולל את סוגי הלקוחות שיהיו רשאים.

נכון.

זאת אומרת, אני כן רואה את החיבור הזה.

זאת לא סתירה. אנחנו לא סותרים את זה.

תודה רבה. רבותיי, הדיון הסתיים.


אנחנו מצביעים על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מספר) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010 בצירוף התיקונים שנעשו בכל הדיונים והשינויים בנוסח כפי שהוסכם עליהם בוועדה, כולל התיקונים שהוכנסו היום.

אדוני, אני יכול להציע הצעה?

כן, אתה יכול גם להגיש הסתייגות.

לא. הצעה ואם היא תיפול, היא תהפוך להיות הסתייגות.

כן.

אני רוצה להציע סעיף ברוח הדבר שמגביל את רמת המינוף.

אולי אני אבהיר את מה שאתה מבקש. בסעיף התקנות, בסעיף 44כט, להסמיך את השר לקבוע, זה ממילא באישור ועדת הכספים, הוראה לגבי גובה העמלות וכן הוראה לגבי המינוף, כפי שננסח את זה.

אני מסכימה עם דבריו של עורך דין אלבק שבסיכומו של דבר – ולכן כך ההצעה מנוסחת – מצאנו לנכון שאין בכך צורך. אם הוועדה תכריע אחרת, אני יכולה להציע נוסח.

אם הוועדה תכריע אחרת.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת כרמל שאמה.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 1

נמנע - 2

ההסתייגות התקבלה

ממילא כאן השר רשאי לקבוע את ההוראה. אין כאן חובה לקבוע.

ההסתייגות של חבר הכנסת כרמל שאמה התקבלה. תציעו נוסח.

נוסח אפשרי. נקבע עוד פסקה אחת.

בסעיף 44כט.

"הוראות לעניין רמת המינוף המותרת לרבות בהתייחס לנכסים הפיננסיים הנסחרים בזירה".

וכן לעניין גובה העמלות?

העמלות לדעתי לא צריך.

יותר מטריד אותי המינוף.

ותר על העמלות.

בסדר. רמת מינוף מקסימלית.

את מסכימה לנוסח הזה. חבר הכנסת אלבק, זה בסדר?

כן. זה בסדר.

זה לגבי המינוף ולא לגבי העמלות.

אני מבקש רביזיה על ההצבעה הקודמת. אני רוצה להצביע על הנוסח הזה.


מי בעד הרביזיה?

ה צ ב ע ה

הרביזיה התקבלה


אני מביא להצבעה את הנוסח שהציע חבר הכנסת כרמל שאמה בצירוף כמה חברים, כפי שהקריאה אותו דניאל.

ה צ ב ע ה

הנוסח התקבל פה אחד


אנחנו מצביעים על החוק כולו לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ממוזגת. היא הוצעה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה והיא מוזגה עם הצעת החוק הממשלתית, ועל זה אנחנו הולכים להצביע, על הצעת חוק ממוזגת שהופכת להיות הצעת חוק אחת.


מי בעד הצעת החוק?

ה צ ב ע ה

הצעת החוק – התקבלה פה אחד


הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

תרשמי לי שתי הסתייגויות דיבור.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00