PAGE
20
ועדת הכספים

17.5.10


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 389

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' סיוון התש"ע (17 במאי 2010), שעה 10:00

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40)(זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

רונית תירוש

שוני אלבק, יועמ"ש רשות ניירות ערך

אלי לוי, יועמ"ש המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

רונן מדר, מנהל המחלקה לפיקוח על השוק המשני, רשות לניירות ערך

אורי קציר, דובר רשות ניירות ערך

דניאל רימון, הממונה על החקיקה ברשות ניירות ערך

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

ברכיה רוזנברג, רגולציה, איגוד הבנקים בישראל

מרב תורג'מן

טמיר כהן

הדס צנוירט

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40)(זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40)(זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010. זו הצעת חוק משותפת, הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית, שמוזגה בוועדה, של חברת הכנסת רונית תירוש. חבר הכנסת אמנון כהן, אתה ניהלת את הישיבה בפעם הקודמת. אני מבין שנשארו חמש סוגיות פתוחות, אלא אם כן הרשות לניירות ערך פותחת עוד דברים.

לא, היא לא פותחת עוד דברים.

טוב. את רוצה לחזור על חמשת הסעיפים שנשארו? הסעיף הראשון, אני מבין שזה אמות המידה לקבלת רשיון, שאמרתם שתציגו את זה בוועדה. אולי תגידי את.

יש אמות המידה שהרשות נדרשה להציג לפני חברי הוועדה. אנחנו סברנו, שאת אמות המידה ראוי בחקיקה ולא בכללים שתפרסם הרשות. בסופו של דבר הרשות לניירות ערך הציעה להביא בפני חברי הוועדה לפני ההצבעה את אמות המידה, להציג בפני חברי הוועדה, ככל שהם מוצאים לנכון, כלומר מבחינת הנוסח הסופי.

מה אמות המידה?

אני מחזיק כאן, ואני יכול לחלק טיוטה- -

את ראית את זה?

לא.

מתי הכנתם את זה?

הנייר הזה הוא טיוטה, הוא לא נייר מוכן. אנחנו מנסים להגיע על בסיסו, וכך גם אמרנו בדיון הקודם, להסדר עם שני הרגולטורים האחרים על שוק ההון, גם עם הפיקוח על הבנקים וגם עם הממונה על שוק ההון, לאמות מידה משותפות- -

אנחנו עוסקים בחקיקה ראשית, ויש הרבה חוקים שלכם. אנחנו רוצים לקדם את זה, וכמה שיותר מהר. מה זאת אומרת, טיוטה? כמה זמן עבר מאז הישיבה הקודמת?

שבועיים.

אי אפשר להכין לא טיוטה אלא משהו מסודר? להעביר ליועצת המשפטית כאן, שאני לא אצטרך לעבור על זה? אני עכשיו צריך לעבור על זה.

הוועדה נתנה זמן שהרשות תשב עם הפיקוח על הבנקים.

בעניין אחר.

תראו, היום בחקיקה הישראלית יש הרבה מאוד סעיפים, גם בחוק ניירות ערך, גם בחוק הקרנות, גם בחוק הייעוץ – שנייה, אני מבקש לא לחלק את זה.

אבל זה טיוטה.

אני רוצה לומר משהו עקרוני. שוני, אני מתייחס באופן לחלוטין שונה, כשאומרים לכם: לכו תנסו להגיע להסכמה עם לשכת עורכי הדין או עם רואה החשבון, והם מטרטרים אתכם, ובין זה שהממשלה, לצורך העניין הזה, לא מסוגלת לבוא לפה בעמדה אחת מוסכמת וסופית ומוחלטת, והמלחמות בין רשויות שלטון שונות, שהן בסוף יגיעו לפשרות ובמאבקי כוח – תגמרו אותם לפני שאתם באים לכאן.

לכן אני חושב שהיושב ראש לא רק צודק – אני אומר יותר מזה: אני רוצה, אם זה לא מופיע בחוק, שיבוא מסמך סופי מוסכם על הפיקוח על הבנקים ועל עוד מי שאתם צריכים לתאם אתו, והוא יהיה מונח על השולחן.

אין דין אמות המידה כדין ההסדר החוקי שאליו הגענו בפיקוח על הבנקים, שאותו פתרנו, והפיקוח על הבנקים לא נמצא פה, ולא סתם, כי הגענו לסיכום. בעניין אמות המידה אין צורך להגיע לסיכום. אמות המידה זה כלי שאמורים לעשות בו שימוש בכל סעיפי המהימנות בחקיקה הישראלית. היום אין צורך לא בחוק הקרנות ולא בחוק הייעוץ לפרסם אמות מידה. אנחנו הלכנו צעד אחד קדימה; אמרנו שנפרסם אמות מידה כדי לייצר ודאות בציבור.

שוני, אנחנו ביקשנו אמות מידה גם פה, גם באכיפה מינהלית. אנחנו היום רוצים אמות מידה, כי אתם כל יומיים מחליפים, ואנחנו לא יכולים לדעת מה עשיתם. אנחנו רוצים פה אמות מידה בחוק.

אני כן חושבת שאמות המידה יוצרות איזושהי שקיפות לעבודת הרשות, להחלטות הרשות, אם לתת רשיון, אם לשלול רשיון. חשוב שהדברים יהיו ברורים ושקופים.

אף אחד לא אמר שהם לא צריכים להיות ברורים ושקופים. אמרנו, ואנחנו עדיין עומדים מאחורי עמדתנו, שהדברים האלה לא צריכים להיות בחוק. זה שיקול דעת הרשות.

בזה אני מסכים אתך.

לכן הנייר הזה הוא טיוטה. מכיוון שמדובר בשיקול דעת הרשות, שלא הולך להיכנס לחקיקה, ואין לאף אחד, אני מקווה, כוונה להכניס אותו לחקיקה, כי הוא לא נמצא בחקיקה בשום מקום אחר בחקיקה הישראלית, לא בפיקוח על הבנקים, שצריך להחליט אם דירקטור ראוי או אינו ראוי, או אם נושא משרה בבנק ראוי או לא ראוי, לא בדירקטור או נושא משרה בביטוח, לא בקרנות נאמנות שבפיקוח רשות ניירות ערך ולא יועצי השקעות ולא מנהלי תיקים. הלכנו צעד אחד קדימה הרבה מעבר למה שעשו עד היום כולם, אמרנו: נציג אמות מידה, אנחנו מבקשים שזה יישאר כרגע בוועדה, כי אנחנו מנסים להגיע להסדר שהוא הרבה יותר עמוק עם הפיקוח על הבנקים ועם אגף שוק ההון ומשרד המשפטים כדי לייצר אמות מידה שכולם יפעלו לפיהן, כדי שכולם יהיו פחות או יותר מיושרים, כדי שלא דירקטור בביטוח - יהיה לו אמות מידה שונות מאשר דירקטור בקרנות נאמנות.

אני מבין שבישיבה הקודמת נאמר, שצריך לשים את אמות המידה בחוק, ואתם לא רציתם, והסכמנו, כלומר הוועדה הסכימה, אבל הסכימה בתנאי שיהיו מונחות אמות המידה – לא להכניס את זה בחקיקה, כפי שאתם דורשים, אבל שאמות המידה יהיו מונחות לפני חברי הוועדה. אתה אומר שאמות המידה שמונחות כאן הן אינן אמות מידה, כי הן עדיין בדיונים.

הן אמות מידה לדעת רשות ניירות ערך.

למה אתה לא מסכים לחלק את זה? כי זה עדיין לא סופי.

כי אני חושב שהחלוקה של זה, אחרת תסנדל אותי – אם אני ארצה להסכים עם הפיקוח על הבנקים על שינוי כזה או אחר.

כלומר זו עדיין טיוטה.

זו עמדת רשות ניירות ערך, ואם לא נגיע להסדר עם הרגולטורים האחרים, זה מה שיהיה עמדת רשות ניירות ערך, אבל כרגע אני רוצה לאפשר לעצמי את הגמישות, אז אני מציג בפניכם את הנייר.

מה הסעיף הבא?

הנושא הבא היה לעניין איסור ניצול הכוח. אתם התבקשתם לבחון את הנושא של שאלון, איך ייבחן אי ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח. אמרתם שתציגו שאלון, שתראו לוועדה איך ייבחן הנושא הזה.

לא אמרנו שנציג שאלון; אמרנו שנציג את הטכניקה, איך אנחנו מקבלים את המידע הזה.

גם לאור בקשת חבר הכנסת כהן בישיבה הקודמת, לעשות לנו קצובי זמן, עד מתי נבוא עם תקנות, אני רוצה לספר - מלאכת התקנת התקנות מכוח החוק המסמיך הזה היא מלאכה סבוכה מאוד. התקנות שיובאו בפני הוועדה הן בנות עשרות עמודים, כי זה הסדרה של עולם חדש של פעילות, שיש בה הרבה מאוד רבדים – דיווחים, איך שומרים כספי לקוחות, יש כאן פיקדונות של אנשים, צווים מכוח איסור הלבנת הון - זה מערך שלם של הסדרה.

חלק ממערך ההסדרה כבר נמצא בשלבים מאוד מתקדמים של כתיבה ברשות. חלקה, אנחנו חייבים להסתייע בגורמים מקצועיים, ואני מכוונת בעיקר לאותם רכיבים – זה גם מתקשר לשאלה נוספת שעלתה בדיון, לעניין הוראות המעבר - החלקים שמדברים על הערכים היציבותיים של הזירה, ההון העצמי, הפיקדון, הביטוח, הם ערכים שאנחנו מרגישים שהידע הקיים בתוך רשות ניירות ערך לא מספק, ונכון לנו להסתייע בגופים מקצועיים, שזה תחום ההתמחות שלהם, הדברים האלה.

איזה גופים?

פרסמנו מכרז לאיתור מומחים בתחום, כדי שיקבעו את ההון העצמי – התכלית של זה לקבוע את ההון העצמי ואת הדרישות הכספיות והביטוחיות שנדרשות בגופים כאלה, כדי שמצד אחד- -

בתובענה הייצוגית תגידו שלכם יש המיומנות המקצועית, ולכן אתם רוצים לסייע.

עושים את זה בין כה וכה.

פה ההפך.

לא. פה אנחנו אומרים שאנחנו מבינים בזה אבל לא מספיק, כדי שבאמת לא נגביל את העיסוק. הרי אנחנו יכולים להגיד דרישות הון עצמי מאוד גבוהות. המשמעות תהיה שלמעשה אי אפשר יהיה לפתוח זירות כאלה. מצד שני, אם נדרוש דרישות נמוכות מדי, הלקוחות יהיו בסיכון. לכן אנחנו רוצים בעניין הזה להתייעץ עם אנשים שיהיו מומחים בתחומים האלה.

זה לא פעם ראשונה או יחידה שהרשות משתמשת בשירותים של גופים חיצוניים כדי לבדוק סוגיות מסוימות בהסדרה. אני חושבת שזה רק אחראי לעשות את זה. זה רקע לתשובה לשאלה ששאלת - אנחנו עכשיו נכנסים לתהליך אל מול חברה של הצגת היעדים, מה אנחנו רוצים, מה שהם יבדקו לנו. זה נוסחאות מתמטיות סבוכות שמתקיימות בדינים זרים, והן שונות אחת מהשנייה.

אמנון, רונית, תעזרו לי – אתם הייתם בישיבה הקודמת; זה בסדר, מה שהיא אומרת?

במרבית הזירות בעולם הדרישה היא לאיזשהו סכום פיקס של הון עצמי ופיקדון פלוס עוד נוסחה מורכבת, שהיא נגזרת של פוטנציאל שוקי.

הסעיף הבא.

זה קשור להתאמה לצרכי לקוח. כשהבנו שאנחנו מקבלים כאן זריקת אדרנלין להיכנס לכתיבת התקנות במשנה תוקף, אנחנו בשבועיים האחרונים מאז הדיון עשינו לפחות סריקה כדי לדעת איפה אנחנו מסונכרנים, שנוכל להגיד תאריכים סבירים שנבוא, ואז ראינו שלעניין בירור צורכי לקוח הזה אנחנו קצת מתקשים עם נוסח סעיף ההסמכה, כי כשאנחנו כותבים את התקנות עצמן אנחנו מבינים שהסעיף המסמיך קצת זורק – זה נמצא ב-44כט(5) ו-(5). אני מכוונת לסעיף ההסמכה לתקנות. בעצם כתבנו כאן רשימה ארוכה של סעיפי הסמכה לקביעת הוראות בתקנות. הסעיף המסמיך מדבר כאן בלשון שיכולה לבלבל ולחשוב שזה משהו שדומה לבירור צורכי לקוח בעולם היועצים ומנהלי התיקים, ולא כך הוא; הכוונה היא, ועשינו בינתיים בדיקה, למה קיים בכל הדינים המובילים בעולם, ומצאנו שזה שילוב של שני דברים: באחת הזירה צריכה להזהיר את כלל ציבור לקוחותיה בדבר הסיכונים והסיכויים של היכנסות לפעילות בזירה, והדבר השני, במרבית המקומות, ויש שונות – אנחנו עוד לא נכנסו לעובי הקורה, אבל יש שונות במידת פירוט השאלונים ששולחים ללקוחות ובנפקות של התשובה לשאלונים. כלומר יש מקומות שהשאלונים מתמקדים בניסיון של הלקוח, בהבנתו את מושגי היסוד. יש שאלונים שיותר מתמקדים ביכולת הכלכלית של הלקוח, בתיאום ציפיות אתו, ומבחינת התוצאה, הנפקות של הבירור בשאלון, בחלק מהמקומות זה נותן משנה תוקף לאזהרה – יש לו אזהרה מיוחדת לו, מה שנראה לנו שזה הכיוון שנלך אליו; בחלק מהמקומות מדובר על המלצה שלו להיכנס לזירה. בחלק מהמקומות זה מלווה בפגישה, בחלק לא בפגישה. כשנביא את התקנות, נבוא מפורטים בעניין הזה, אבל אנחנו רוצים שהסעיף המסמיך יאפשר את שלל האפשרויות האלה, ולא יכבול אותנו לאפשרות שהיא מטעה ומבלבלת.


אנחנו מציעים לפסקה (5) – להקריא את הנוסח שאנחנו מציעים והבאנו לוועדה? זה "הוראות המחייבות את החברה לבחון את התאמת הלקוח"- -

לא קיבלתי את זה.

אם כבוד יושב ראש הוועדה מתנגד, לא נבצע את התיקון הזה. זה לא בנפשנו, אנחנו רק חושבים שזה מחדד יותר נכון את ההסמכה.

אני חוזר על זה בפעם המי יודע כמה: מגיעים לוועדה, צריך להגיע פחות או יותר מסודר, לפחות מבחינתכם. אנחנו נדרשים לעשות את השינויים, אם צריך, אבל אם אתם מגיעים עם נוסח חדש, ואין לי טענות אליו, אבל שיהיה מראש – יומיים, שלושה ימים קודם. למה כל הזמן אתם מגיעים עם נוסחים חדשים? אין לנו בעיה לשנות נוסחים. הכמות גם עושה פה איזושהי בעיה. עכשיו אנחנו צריכים לשבת על חלוקה. זה לא תפקיד הוועדה; הוועדה צריכה להכריע בשאלות עקרוניות, ניסוחיות, לאחר שאתם מביאים את העמדה שלכם, אבל אתם צריכים לבוא חזקים כמו ברזל.

אנחנו מסכימים. אנחנו מקבלים את ההערה. אנחנו נפעל בהתאם.

אני רוצה להעיר שאני מרגישה קצת אי נוחות לגבי העניין הזה, שההסדר שמובא בפני חברי הוועדה בכל הנושא של זירות מסחר הוא לא הסדר מושלם. אתם עדיין לא יודעים איך אתם הולכים ליישם את החוק, להפעיל את החוק, לפקח על אותן זירות מסחר, ויש פה איזושהי תחושה שאתם רוצים סעיפי הסמכה מאוד כלליים – גם התיקון הזה הוא מרחיב בצורה קיצונית ביחס לנוסח הקודם שהיה, כי לבחון את התאמת העסקה זה שונה- -

זה בדיוק הפוך.

אני מדברת בכלל על כל סעיף התקנות, על כל סעיף ההסמכה, שהוא מאוד רחב. אין פנינו ההסדר הסופי, איך ייושם החוק.

מה זה שונה מהצעת החוק המקורית?

גם בהצעת החוק המקורית היתה הסמכה רחבה, כלומר אין לכם- -

היתה רחבה מדי, לטעמנו - ההפך. אני אסביר את ההבדלים. יש שני חידודים שעשינו ביחס למה שהונח קודם. להקריא את (5) ולהסביר אותו? (5) אומר – אני אומרת את התיקון: "הוראות המחייבות את החברה לבחון את התאמת הלקוח לפעילות בזירה ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפעילותו בזירה".


הסיבה שאנחנו מתרחקים מעסקה קונקרטית, ומדברים על הלקוח ולא על העסקה, כי אנו לא רוצים שיהיה מצב שמאן דהוא יבין שיש איזה סוג של דיבור בין הזירה לבין הלקוח, שבוחנים עסקה ביחס לנייר ערך ספציפי, ובודקים, שזה משהו שהוא קצת דומה לפעולת השיווק, לפי חוק הייעוץ, ואשר מצריכה חובת קבלת רשיון, לפי חוק הייעוץ.

אם הוא למד לבה, אז הלקוח יתאים. בשביל זה לא מדברים על עסקה; מדברים על הלקוח – על ההבנה שלו וכו'.

את מבינה את מה שהם שינו?

כן.

למה זה לא היה קודם?

באופן טבעי, רוצים לבדוק את ההתאמה שלו לעסקה מסוימת, אם הוא מבין מה הוא עושה, אם הוא מבין את הסיכונים שלה וכו', אם יש לו- -

איפה חל השינוי?

המילה: התאמה.

אני אגיד לך מה אני מבינה מזה. הרי הם היו לוקחים אנשים, ומעבירים אותם קורסים, ונותנים להם לחשוב שהם מבינים גדולים, עוד מהם הם יכולים בעצמם להיות יועצים של עסקות שכאלה, ולכן הם לא מדברים על עסקה ספציפית, אלא אומרים באופן כללי, כי זה החברים שלך הולכים לשם, והחברים שלי הולכים לשם, וזה אנשים שבגלל קורס כזה ואחר, שנתנו להם להצליח, חושבים שבאמת מבינים עכשיו, ומתחילים להזרים לשם כספים, ובסוף פושטים רגל.

שלא יהיה איזשהו חיווי דעת, שהלקוח מתאים לביצוע העסקה; זה חיווי דעת מטעה.

מה שחברת הכנסת תירוש אומרת זו בדיוק הנקודה. אנחנו מעבירים אותם קורס, ואחרי הקורס הם כאילו מבינים בתחום, ואז הם מתחילים להפסיד כסף. אנחנו אומרים: יש התאמה שהיא מעבר לקורס, כי הקורס זה התאמה פורמלית, שהיא במהות לא משנה, כי העובדות מוכיחות – רוב האנשים מפסידים את רוב הכסף שמביאים לשם.

ולכן אתם מוחקים את: העסקה לצורכי הלקוח. ומה חשבתם כשהכנתם את החוק?

כשכתבנו את החוק, חשבנו על אותו דבר, אבל כשהתחלנו לרדת לרזולוציה של כתיבת התקנות, ועכשיו אנחנו במקום שכותבים בדיוק את הפרק הזה בתקנות, אז ראינו שהתחלנו למלא את זה בתוכן, וחששנו, שמישהו ידרוש מאתנו, שבגלל שהסעיף המסמיך – הרבה פעמים כשכותבים "רשאי" בסעיף מסמיך, מפרשים את זה כ"חייב", ואז יבואו עם אצבע מאשימה למחוקק, ויגידו: אמרתם שתקבעו הוראות לעניין התאמת הלקוח, אז תכתבו הוראות שבודקים את ההתאמה.

הוא מרחיב את הסמכות של הרשות לניירות ערך.

לא, אם כבר של בית המחוקקים- -

השאלה, אם באמת רואים את זה כטובת הלקוח.

אני לא אומרת אם זה ראוי או לא ראוי.

זה יותר מדויק. יכול להיות שלפני שלושה חודשים- -

אני מצפה, כשמגיע לפה גוף שלטוני, אני מצפה, שהוא יבוא לפה חזק כברזל, ויתמודד. שילמדו את זה לפני שמביאים את זה לקריאה ראשונה. זה מה שהערתי להם. אני לא מביע עמדה. להפך, כשהם העלו את הנושא הזה של זירת סוחר, בשבילי זו היתה הפתעה. אני לא הלכתי לבורסה, והתברר לי שבעצם יש קזינו בבורסה, ואני בעד החוק הזה. אני חושב שהם צודקים בחוק, ושאת צודקת בחוק. אני מדבר רק על הסדר.

למה צריך להמציא גלגל מחדש? למה אי אפשר להעתיק את אותן הנחיות ואותה בדיקה שעושים ללקוח בטרם ביצוע העסקה בבנקים, למשל?

זה לא אותו דבר. בדרך כלל עסקאות שנעשות בבנקים זה עבור הלקוח, בין הלקוח לבין הבנק. מכיוון שהבנק מפוקח, מכיוון שלבנק יש אין סוף נהלים שאמורים לדאוג גם ליחסים בין הלקוח לבנק, ופה זה אירוע אחר לחלוטין, זה גופים פרטיים, לא מפוקחים, שצריך להתחיל לעבוד עליהם.

הנושא הבא.

זה אותו אחד. (6) – רצינו לחדד, ממילא קראנו בתוך דרכי הפרסום והשיווק שגם נחייב אותם לכלול אזהרות בפרסום ובשיווק, אבל כיוון שככל שאנחנו כותבים, אנחנו מבינים שזה חלק מאוד דומיננטי בדרישת הפרסום, רצינו לוודא שהסעיף המסמיך מתייחס לזה מפורשות, ואנחנו מבקשים להוסיף: "דרכי הפרסום והשיווק של החברה לרבות פרסום או הודעה ללקוח הדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות בזירה".

מה היה קורה אם אמנון כהן היה מזדרז עם החוק ומצביע בישיבה הקודמת? אז לא היינו מוסיפים את זה?

גם בנוסח הקודם היינו כותבים את התקנות כפי שמצאנו לנכון.

אני מדבר על החקיקה הראשית.

אני מדברת על זה, אבל ההערה של מרב קודם לכן היא בהחלט במקומה, כי ברגיל, כך דרך הדברים הנהוגה והנכונה והראויה יותר, היא להגיע לוועדה כשיש חוק, ומאחורה להציג לוועדה נוסח מתקדם מאוד של תקנות, אבל מצב הדברים לגבי זירות מסחר הוא מצב דברים לא רגיל; צומחות לנגד עינינו כפטריות ביער פעילות מאוד בעייתית, שגם חברת הכנסת תירוש עמדה עליה, ולכן היא קידמה אותה בהצעת החוק שלה, שיש להם שתי חלופות: או נמתין עד שתהיה לנו הסדרה מאוד מסודרת- -

הבנתי. מה עוד?

הערה נוספת שהיתה בדיון הקודמת היתה לגבי סיג לתחולה לגבי הלקוחות המתוחכמים, סעיף 44ל.

ההערה מתייחסת רק לתוספת.

אבל זה הסעיף שמפנה לתוספת, לכן ראוי שהדיון ייעשה במסגרת הסעיף הזה.

מה הבעיה?

סעיף 44ל קובע סיג לתחולת החוק – על אילו מהגופים החוק לא יחול ועל אילו מהעסקאות החוק- -

אה, תאגידים בנקאיים. מה עמדתכם? אתם בעד תאגידים בנקאיים?

קודם כל, אנחנו בעד תאגידים בנקאיים.

אתם בעד להחיל את החוק על תאגידים בנקאיים?

לא, למעט במקומות מסוימים, שבהם הם או מתחרים בבורסה או עלולים לייצר מסחר לא ראוי בבורסה, וכך זה מנוסח, ועל זה היתה המחלוקת עם הפיקוח על הבנקים, שנפתרה אתמול, ושעשו עליה עוד כווצ'וץ' היום בבוקר.

אנחנו לא רוצים שהם יתעסקו.

לא, הם איגוד הבנקים.

תן לגופים שמתעסקים בבורסה, שיתעסקו בבורסה.

כמו שאתה יודע, רוב חברי הבורסה הם בנקים.

הם יקימו מחר חברות.

זו עמדתנו, נכון?

ככל שהם נוגעים – אתם כן מחילים עליהם?

כן.

החוק אומר שהם פטורים - בחוק כתוב: בנק ישראל פטור תמיד, הבנקים וזירות שנותנות שירות ללקוחות מתוחכמים יהיו פטורים תמיד, למעט אם נעשית בהם עסקה מהסוג המנוי בתוספת הרביעית א'; ברישא שלה כתוב את כל העסקאות שהן בעייתיות, ולכן צריך לבדוק אותן, ולהן יש חריגים, שזה החריגים שמנויים מתחת לרישא, שאומרים שעל אף שזה נכנס לאיסור, זה בעצם מותר.

זה ממש בלגאן.

אנחנו נסביר בעל פה את התוצאה.

בהבדל בין התוספת הקודמת בנוסח הקודם לתוספת של עכשיו - זה נבע בשל התנגדות של המפקח על הבנקים. תסבירו למה היתה התנגדות.

לא הבנתי. מה הבעיה?

כרגע אני לא בטוחה שיש בעיה. לפי מה שהם אומרים, הם הגיעו להסכמות עם המפקח על הבנקים.

מה עמדתך?

זה עניין מקצועי לחלוטין.

נסביר איפה היה הקושי. החרגנו את חדרי העסקאות של הבנקים, כיוון שהם מפוקחים על ידי בנק ישראל, כי הם עושים שם פעילות מפוקחת. לאחר מכן, כדי שלא ייווצרו "בורסות קטנות" או גדולות לא שקופות בבנקים, שעושות פעילות מקבילה לבורסה בתל אביב וכך פוגעות בפעילות השקופה והעמוקה שיש שם, ככל שהיא כזאת, אמרנו שבבנקים לא תתבצע פעילות בין לקוח של הבנק לבין הבנק, אלא אם מדובר בעסקאות מעל 3 מיליון שקל, ככל שמדובר בניירות ערך שנסחרים בבורסה, כי פעילות שהיא מעל 3 מיליון שקל גם כך בדרך כלל נעשית מחוץ לבורסה, ורק רושמים אותה אחרי זה בבורסה, וזה היום גם ההוראות של הפיקוח על הבנקים בין כה וכה, ואת זה רשמנו פנימה, ועל זה לא היתה בעיה.


התפתחה בעיה, שבבנקים מתבצעות גם פעולות מעבר לדלפק, כלומר פעולות שלא נרשמות בשום מקום, מאוד מקובלות בעולם, מקובלות גם בבנקים הישראליים, בין הבנק לבין הלקוח. אנחנו לא רצינו שפעולות כאלה יהיו פעולות במכשירים נוספים שנסחרים בבורסה כמו אופציות מעוף, ואז אמרנו שאופציות מעוף לא יהיו בפעולות כאלה, אלא אם הן מעל 3 מיליון שקל. על זה היה ויכוח, כי זה נעשה היום בבנקים, והפיקוח על הבנקים הסכים בסופו של דבר שנגזרי מדדים - יחול עליהם אותם כללים בדיוק כמו על ניירות ערך שנסחרים בבורסה, ולכן באנו עם התיקון הזה.

הסיכום הזה מקובל על כולם, והיום גם על איגוד הבנקים, כדי שמצד אחד תמשיך פעילות ראויה - -

מישהו נמצא פה מהמפקח על הבנקים?

הם כתבו שהם לא מתכוונים לבוא. הפיקוח על הבנקים שלחו לנו מייל, ואמרו שהם לא מתכוונים לבוא, כי הם מסכימים עם הנוסח שאנחנו מתכוונים להעלות.

ביקשתם מאתנו לסגור אתם, אז זה מה שעשינו.

אתם בסדר גמור, רק יכול להיות שאת מנהל הוועדה נפטר, את היועצת המשפטית נפטר וגם את יושב ראש הוועדה נפטר. המפקח על הבנקים, יש לו עסק אתנו. הוא צריך להגיד לנו שהוא בא, הוא לא בא. הוא הוזמן. הוא אישר את הגעתו.

עם רשימה נכבדה של אנשים.

לצערי, אני חייב להסכים עם חבר הכנסת אמנון כהן. אנחנו קיבלנו נוסח אחר אתמול בערב. העברתי אותו לבנקים. קיבלתי פידבקים הבוקר שליליים מאוד על הנוסח הזה.

למה?

למשל, מלכתחילה אין לנו שום כוונה להתחרות בפעילות של הבורסה ושבחדרי המסחר יהיו מוצרים שנסחרים בבורסה. הבעיה היא שעל פי הנוסח הזה, אנחנו לא יודעים האם, למשל, מוצרים שנגזרים על ניירות ערך או על מדדים שלא נסחרים בבורסה, האם זו פעילות שהיא תקינה או לא תקינה. אשאל שאלה מהידע שלי: אם חדר המסחר רוצה למכור ללקוחות אופציה למניית טבע, ויש משהו דומה שנסחר בבורסה, האם אני יכול לעשות את זה?


אבל חוץ מהתשובה אני הולך לקבל, צריך להבין שחוץ מזה שהרגולטורים יושבים אחד עם השני ומגיעים להסכמות, צריך איזושהי מידה של שיקוף מינימלי כלפי המפוקחים, ואנחנו כמפוקחים של הרגולטורים לא קיבלנו את הנוסח הזה עד רגע זה, וזה משפיע עלינו, לפי מה שהבנתי מהבנקים, זה אמור להשפיע בצורה די מהותית. צריך לתת לנו את פתחון הפה וגם את זה אנחנו לא יכולים לקבל בסד זמנים בלתי אפשרי כזה.

התשובה היא פשוטה: כמו בכל רגולציה, אם אתם תייצרו, לצורך העניין, אופציה על מניית טבע שנסחרת בבורסה, ברור שאתם לא אמורים לסחור בה בין הבנק לבין הלקוח מחוץ לבורסה. אם תייצרו אופציה שהיא בדיוק כמו אופציה שבבורסה, שלצורך העניין, היא אופציה לחודשיים, אופציה לחודשיים ויום, גם כן יהיה נייר שנסחר בבורסה. אם זה יהיה אופציה שאורך הזמן שלה הוא לשנה או לשנתיים, אז ברור שלא. לכן צריך לעשות את זה עם שכל ישר. בשביל זה אנחנו עומדים על מה שעומד מאחורי ההיגיון של הפטור הזה, שלא תהיה פגיעה בעומק המסחר בבורסה ושלא יהיה לבנקים יתרון במידע על הסוחרים בבורסה. לכן מה שנסחר בבורסה ימשיך להיסחר בבורסה בשקיפות מלאה, ומה שנסחר בבנקים, ימשיך להיסחר בבנקים באי השקיפות שיש גם היום, ואנו לא רוצים להפריע ולהתערב בפעילות שקיימת היום, אבל אנחנו לא רוצים שתהיה פעילות הפוכה כתוצאה מהחוק הזה, שנותן פטור לבנקים. וזה מה שרשום בנייר.

הסברנו את זה מהיום הראשון. לקח זמן עד שכל המערכות הסתנכרנו והסכימו אתנו.

אי אפשר בשניות לקבל החלטות גורליות מבחינת הבנקים. אני במקרה הזה לא מסכים לחלוטין עם בנק ישראל. אם זה הנוסח שבנק ישראל הגיע אליו, אז הנוסח הזה מבחינתנו הוא לא תקין. לא נותנים לנו אפשרות לדבר – לא עם בנק ישראל, שגם לא נמצא פה, וגם אתכם אין לי יום אחד לדבר. זה מצב בלתי אפשרי. אנחנו נעביר פה נוסח שאנחנו לא יודעים מה המשמעות האמיתית שלו לגבי התוכניות העסקיות.

אני לא בעסק הזה, ואני מקווה שאמנון ורונית תירוש מכירים את כל החוק לפרטיו ויכולים לתת לך תשובות על כל השאלות. אני לא. אני רואה את התפקיד שלי, שלפחות ההליך יהיה תקין, כי בחוקים מקצועיים מהסוג הזה, אני רוצה לשמוע מה אומרים הרגולטורים, ואם הם נתנו במה מספקת למי שמתנגד לזה. אני לא רוצה להציג עמדת זהות. אני לא עובד בבנקים, אבל אם טוענים האנשים שלא ניתנה להם אפשרות לבדוק ולשמוע ולהשמיע בנושא שהוא מקצועי במהותו, אני יכול להתחבר לעמדת הרשות, ואני מתחבר לעמדת הרשות, אחרי שאדע שנשמעו הדברים. אני לא בתוך החוק הזה, ולא הייתי שותף לו, אבל אני רואה שהמומחים לחוק גם הם לא לגמרי בתוך החוק, אז מה תפקידנו פה? להעביר נייר מצד לצד? התפקיד שלנו, כמו שאני מבין אותו, ברגע שמתפתח עימות, להכריע בו. העימות יכול להיות בין רגולטורים – מה שלא טוב, הוא יכול להיות בין כל הרגולטורים ובין הגורם המפוקח. אני מודה שברוב המקרים אני אהיה עם הרגולטורים. אני רוצה לשמוע לפחות, וכרגע אני לא שומע. לכן אני מציע להוריד את ההילוך.

מה שאני הולך להציע, אני מסכים לחלוטין, אני חושב שהחוק הזה הוא חוק מצוין, אני לחלוטין עם הרשות לניירות ערך, שלא לדבר על זה שאני עם רונית תירוש. אני אולי קצת יותר מצוי בחוק, אבל אני לא איש מקצוע בעניין הזה.

למה הגורמים המפוקחים לא באו לישיבות האלה?

אני לא יודע. אני לא רוצה לעכב את החוק, אבל אני מתכוון להציע, אם אמנון כהן יסכים אתי - אני מתכון לקיים עוד ישיבה אחת, ובה לבוא בדברים עם הגורמים המפוקחים ועם הרגולטורים, ואם לא יהיה פה המפקח על הבנקים, לא יהיה דיון בישיבה הבאה. עם כל הכבוד, אני לא הולך לאשר חוק כזה, שהוא חוק שאני מאוד תומך בו, אני מאוד רוצה שהוא יעבור, אבל שיעבור מקצועית. אני רוצה שהמפקח על הבנקים יהיה כאן. הוא עושה טובה? שולח לכם פקס – לי יש הסתייגות כזאת וכזאת ותצליחו בהמשך החקיקה? מה זה, גוף וולנטרי שיושב פה? המפקח על הבנקים לא יושב פה מתי שהולכים לאשר חוק כזה? ואני תומך בחוק לגמרי. מרגע שראיתי את זה אני תומך בחוק הזה, אבל הוא צריך להיעשות מקצועית. אני לא אביא להצבעה שום חוק שלא יהיה נוסח מלא לפני החוק, יומיים קודם, שהייעוץ המשפטי יראה אותו, שיוכל להביע את דעתו, שהגופים המפוקחים יוכלו להגיד. זו עמדתי. בבקשה, אמנון.

קודם, כל אני תומך בעמדתך, וכך אנחנו פועלים יום-יום לגבי כל החוקים. אבל בדיון הקודם נדרשנו לסוגייה הזו. החוק שהביא לכאן רשות לניירות ערך הוא חוק חשוב ביותר, בעיקר במגזרים שלנו, שהם באמת לא יודעים מה לעשות, ואז מפתים אותם ולוקחים להם את הכסף בהבטחות כאלה ואחרות. החוק הוא חשוב. אנחנו תומכים מראש במה שאתם תביאו, ואני לא חושב שיש פה עניין לפיקוח על הבנקים. אבל בגלל שיש פה כאילו חפיפה ברגולציה בבנק, ולגבי הבורסה, אמרנו: לך תעשה שיעורי בית, תבדוק אתם מה אפשר לעשות. אני חשבתי לתומי, שהפיקוח על הבנקים מתאם עם המפוקחים – לשאול אותם, לשלוח להם נייר, מה קורה? גם פה הייתי מצפה שהוא יבוא, ואז אם יש להם שאלות, הוא צריך לענות להם, איך הוא קבע את מה שקבע על הנייר אתכם.

המטרה שלי, שהבנקים לא יקימו מין בורסה שלהם קטנה, מהצד – בזה אני אתך ביחד, אבל יש להם טיעונים, וצריכים לשמוע. הם צריכים ביניהם להתכתב, והנוסח הסופי צריך לבוא אליך מהפיקוח על הבנקים. אני חשבתי שככה נעשה, אבל אנחנו שומעים שלא, לכן עוד כמה ימים.

בסדר. לגבי סעיף התחילה, אני מבין שהיה ויכוח בישיבה הקודמת.

כן. הרשות נשלחה לבחון על מועד התחילה, ואם לקבוע מגבלת זמן לגבי התקנות. כרגע אין שום מגבלת זמן; ניתן יהיה להתקין את התקנות גם בעוד שנתיים- -

היה ויכוח, מה שהבנתי, בין תחילה מיידית לבין שלוש שנים שהציעה רונית תירוש.

היא לא הציעה. היא אמרה שפנו אליה והציעו שלוש שנים.

יש הרבה חוקים שלא באים ליישום, כי התקנות לא הותקנו, לא אושרו. אמרנו: בואו נגביל, זה חוק חשוב.

יש שתי סוגיות. סוגייה אחת, שנאפשר לבעלי הזירות האלה ולזירות עצמן להתארגן, לקבל רשיונות וכו'. הסוגייה השנייה היא תוך כמה זמן נבוא עם תקנות, כי החוק הזה לא נכנס לתוקף בלי שהתקנות ייכנסו לתוקף אתו. לגבי הסוגייה הראשונה, של תוך כמה זמן הם יוכלו להתארגן- -

אמרנו שזה ייקבע בתקנות. התקנות ודאי יקבעו תחילה הדרגתית - לא לכל עניין. יהיו דברים

שיהיה תחילה מיידית, למשל איך משווקים, איך משדלים, מה אסור להגיד.

התקנות צריכות להגיע לכאן?

ודאי.

מה נקבע בחוק, לפי הצעתכם?

החוק אומר שהתחילה היא לפי הכניסה לתוקף של התקנות, וכיוון שהתקנות ייכנסו באופן הדרגתי- -

זה לא לפני תום שלושה חודשים מיום פרסום החוק.

ברור, אבל זה לא יקרה; זה יהיה יותר משלושה חודשים.

מה יהיה כתוב בחוק? יהיה כתוב שזה לפי המועד של התקנות, ולא לפני שלושה חודשים?

נכון. שלושה חודשים צריך להיות- -

ככל שיש לחץ שהחוק ייכנס לתוקף, התקנות צריכות להגיע לוועדה מוקדם יותר.

אנחנו עושים מאמץ לגמור את הסיפור הזה תוך חצי שנה.

החוק צריך להגביל אתכם.

אין פה שום דבר ש- -

שום דבר.

זה קיים בחקיקה. ניתן להגביל.

לא נראה לי שזה ראוי. התקנות סבוכות מאוד.

מצד שני, גם לא רוצים שהחוק הזה יהיה אות מתה בספר החוקים.

למה הרשות לניירות ערך לא הזדרזה לגבש את החוק הזה, עד שאני הגשתי את ההצעה הפרטית?

יכול להיות שנעשה יום עיון בעניין הזה.

יכול להיות- -

איך את יכולה להגיד דבר כזה?

כי לא סיימתם את התקנות.

הצעת החוק הפרטית הוגשה אחרי שהופץ תזכיר החוק של הצעת החוק הממשלתית.

את יודעת כמה הצעות חוק אנחנו נמצאים בוועדה הזאת, הגודל שלהן ומה המשמעויות שלהן?

ויש משקל וחשיבות שהצעת החוק הזו תצא ותפורסם גם לפני שיש תקנות, כי יש בה אמירת כיוון לשחקנים בשטח.

בסדר. מה אתם אומרים לגבי מועד התחולה? זה בסדר שיהיה כתוב שלושה חודשים, ולפי התקנות?

כן.

והתקנות בהדרגה עד מתי?

מה שכרגע קבוע בחוק זה שהחוק ייכנס לתוקף לא לפני שלושה חודשים מיום פרסומו, כלומר המינימום – שלושה חודשים. אין מגבלת זמן להתקנת התקנות, דהיינו ניתן יהיה להתקין תקנות גם בעוד שלוש שנים.

אני אמרתי בדיון הקודם, והכוונה שלי היתה להצהיר פה לפרוטוקול שנעשה כל מאמץ להביא את כל התקנות לפה בתוך חצי שנה. אני לא יכול לעמוד עם סטופר לעצמי. יש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על העניין הזה.

אתה יכול להתחייב: ולא יאוחר מ-?

אני לא רוצה להתחייב. אם הייתי רוצה להתחייב, הייתי כותב את זה בחוק.

עד שנה, זה בסדר?

בסדר. אתה יודע למה אני לא אוהב "עד שנה"? כי גם ברשות התכווננו לעד שנה. אני רוצה חצי שנה.

יש לך כלי הרבה יותר יעיל; אתה תדרוש מהיועץ המשפטי לקבל דיווח חודשי בכתב, איך זה מתקדם. ואם תראה אחרי חמישה חודשים, שמגיעה חצי שנה, תביא אותם לפה, כי בסוף יש חוקים שכתוב תקנות, ואין תקנות. אז מה, תשלח אותם לבית סוהר? סתם לעשות פה כאילו אנחנו עבדאים?

בסדר. מקובל עליכם?

כן.

אז זה יהיה שלושה חודשים, ולפי הזה של התקנות, ואני מבקש דיווח אחת לחודשיים לוועדה.

זה לא נכנס.

לא. לי אין זיכרון כזה רציני, אבל גם למנהל הוועדה וגם ליועצת המשפטית יש זיכרון.

גם לנו.

מה לגבי נושא התובענה הייצוגית?

הסברנו בדיון הקודם.

אמרת שאתה לא מעוניין בנושא של תובענה ייצוגית, כי יש ניגוד אינטרסים, ואני שאלתי את עצמי- -

זה גם משליך על החוק הבא.

ברור, יש לזה השלכה. למה אתם צריכים לעזור לתובענה ייצוגית? תתבעו בעצמכם. מה עמדתכם?

העמדה הסופית היא שצריכה להיות פה תובענה ייצוגית, בדיוק כמו שיש תובענות ייצוגיות גם לגבי תאגידים ציבוריים שאנחנו מממנים אותם לפי שיקול דעת- -

אז למה אתם צריכים מישהו אחר ולא עושים את זה בעצמכם? הרי אתם המומחים.

יש מגבלות על התערבות הרגולטור בשוק. מה שאתה מעלה עכשיו זה בהחלט אפשרות שנבחנת מפעם לפעם. כרגע המצב בכל החקיקה שעוסקת בניירות ערך היא ההסדר שפה, שאנחנו מסייעים במימון.

כמה מקרים כאלה יש לכם בשנה?

לא כל שנה זה אותו דבר, אבל בממוצע יש בין 5 ל-10 מקרים של תובענות ייצוגיות בשוק ההון.

כמה בשנה?

בשנה האחרונה היו בין 5 ל-10 מקרים. לפני זה היו שני מקרים. יש מעט מאוד תובענות ייצוגיות, לצערנו הרב. האכיפה האזרחית בארץ לוקה, כי- -

זה נראה לי קצת משונה. לך תתבע- -

לא. אזרח מרים את הדגל ותובע.

אז תתבע אתה. אתה הרי יותר טוב.

אז אני גם תובע אזרחי וגם תובע פלילי - יותר מדי הרבה פונקציות- -

אבל אם אתה עוזר לו- -

במימון.

אתה בעד?

יש לי התלבטות קשה. צריך לחשוב על זה. עד הדיון הבא נחשוב.

רבותיי, אני מבקש - אולי בשבוע הבא נעשה ישיבה נוספת.

אולי עוד שבועיים.

אני לא אביא את זה לדיון, גם אם זה יהיה על סדר היום, אם לא יהיה כאן אצלנו נוסח יומיים קודם, מוסכם, אפילו לא מוסכם- -

נשתדל להגיע להסכמה. אבל אם לא נגיע להסכמה?

יומיים קודם תגידו שלא הגעתם להסכמה. אני מבקש לאפשר לבנקים להציג את הדברים שלהם, לתת להם גם את הנוסח. אתם יותר מדי שומרים את הנוסחים האלה אצלכם. אתם לא מועילים בזה כלום. בסופו של דבר זה מונח על השולחן. אני מבין גם את הבחור הזה. נניח אפילו שהוא מסכים אתכם, ומה שטענת פה, מקובל עליו; יש לו האנשים, הוא צריך להביא את זה בפניהם. שום דבר פה הוא לא סוד. זה סתם מעכב את זה. אני חשבתי היום להצביע. רציתי בשבוע הבא להביא את זה למליאה.

אני רוצה להביע דעה טיפה שונה על כל מיני תביעות: תביאו לפה את הטיוטה של ההנחיות, את הטיוטה הזאת. השאלה, מה אנחנו מחוקקים? אם אנחנו מחוקקים חוק מסגרת, ונותן לרשות למלא אותו בתכנים, ואז יש התקנות שבאות לאישור פה, או אנחנו תוך כדי החקיקה הראשית מחליפים את התפקיד של הרגולטור בגיבוש תקנות.

אני לא רוצה להחליף את הרגולטור בגיבוש תקנות. אני רוצה שהתקנות שהוא מגבש אותן, הוא יביא אותן לאישור, אם זה מתחייב, להביא אותן לאישור. יש פה בלבול שלא נוח לי. אני מקווה שרק אני לא מבין, אבל אני אומר את זה עם הרבה מאוד הסתייגות, והירידה לרזולוציות האלה מבלי שאנחנו באמת מבינים, היא פתח לטעויות ענקיות, כי יכול להיות שמישהו דיבר אתי ושכנע אותי, אבל הוא אחד שדיבר אתי. ה-200 האחרים שצריכים להגיד לי את ההפך, לא דיברו אתי. ואני לא עושה אפילו הצגה שעשיתי את זה כך. זה התפקיד שלהם, והתפקיד שלנו לפקח עליהם, שבא מוצר פחות או יותר סופי. לכן אם יבואו לפה הבנקים בסוף, ויגידו: הסעיף הזה, 42ל, הוא פוגע באוטונומיה – אני מקווה שיש לי היכולת לשקול בין מה שהם אומרים לבין מה שהם אומרים, אבל לא להיכנס לכל הרזולוציה. לכן תביאו את ההנחיות מראש של הכשירות ומי יהיה – אני לא רוצה את זה. אני רוצה לחוקק חוק מטריה, שנשען על הידע המקצועי של אנשים שלא יושבים בחדר הזה, עם שיקול הדעת שלנו, ואני מציע לא לחרוג מזה, כי אם חורגים מזה, נוצרת פה בסוף איזו חיה שאני לא יודע איך תיראה בסוף.

אני מבקש לסכם את העניין. אם התייחסת למה שאני אמרתי, אני רוצה להסביר את עצמי; אני רוצה שהרשות - במקרה הזה הרשות לניירות ערך, אני דורש את זה מכל גוף שמביא לכאן חוק, קודם כל שהוא יבוא מגובש. הוא לא יכול תוך כדי הדיון להתחיל לשנות סעיפים. אני לא מביע את עמדתי. אני רוצה שהוא יבוא עם חוק – אם ביקשנו ממנו לתאם עם הגופים המפוקחים או עם גופים רגולטורים אחרים, הוא צריך לעשות את זה. הוא צריך לבוא לפה עם נוסח שמבחינתו, זה הנוסח, ואז אנחנו יכולים לשמוע את עמדת הבנקים, ואנחנו צריכים להכריע – אם עמדת הבנקים מנוגדת – להערכתי, היא לא הולכת להיות מנוגדת במקרה הספציפי הזה, אבל גם אם היא מנוגדת, לא קרה כלום. אנחנו נכריע בעניין. אנחנו מכריעים בדברים האלה מדי שבוע בהרבה מאוד חוקים או בהרבה מאוד תקנות, אבל אני לא יכול שתוך כדי הדיון אני מתחיל לחלק ניירות, והם משנים את הנוסח ממה שהיה בישיבה הקודמת. אני לא יכול להיערך לזה. בזה נציג הבנקים, בזה נציג הבנקים הביע את עמדתי. אני לא נכנס לרגולטור, אני לא רוצה להיות במקומו. אני מסכים לעיקרון במקרה הזה של החוק הספציפי הזה, אני חושב שהוא חוק מצוין. אני מבקש שההתנהלות תהיה נורמלית. שהרשות לניירות ערך תבוא לכאן, היא יודעת עם מה היא רוצה לצאת.


אני מבקש לישיבה הבאה – יכול להיות שהיא תהיה בשבוע הבא – אני מבקש שיהיה נוסח שלכם. זה לא אומר שנקבל את הנוסח כמות שהוא. אני מקווה לקבל אותו. ואני מבקש שלאיגוד הבנקים יהיה הנוסח הרבה קודם, לייעוץ המשפטי שיהיה הרבה קודם. הייעוץ המשפטי גם אצלנו – הם צריכים לקבל נוסח, הם צריכים להביע את עמדתם, זה תפקידם.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.