PAGE
19
הוועדה לזכויות הילד
25.5.2010

הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 54

מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ב בסיוון תש"ע (25 במאי 2010), שעה 11:00

מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

חברי הוועדה: דני דנון – יו"ר

מסעוד גנאים – מ"מ יו"ר

חזי אופיר
- ממונה על האכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

הדרה רוזנבלום
- מנהלת יחידת מועצת תלמידם ונוער, משרד החינוך

שבי אהרון
- משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פיני קבלו
- סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אביטל פרידמן
- המועצה הלאומית לשלום הילד

חי לופטון
- רכז פרויקטים, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אודי מנור
- מזכיר איגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

נועה פוקסמן
- מרכזת חינוכית, "מעגלי צדק"

יואב בכר
- סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלונות

יעקב אביד
- רכז מחקר ופיתוח, הנוער העובד

שרית אולשביץ
- הנוער העובד

איתן מנדלבאום
- מרכז חי איגוד מקצועי לנוער, הנוער העובד

חי לופטון
- הנוער הלאומי

אלון רייכמן
- מועצת התלמידים הארצית

ראיד חאג' יחיא
- מועצת התלמידים הארצית

שמרית שרון
- מועצת התלמידים הארצית

יוסי ג'יבלי
- מועצת התלמידים הארצית

קורל אסתר וקסלר
- מועצת התלמידים הארצית

שרה כהן

יעקב שוורץ

אתי וייסבלאי
- מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ) של הכנסת

רחל סעדה

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ. מטרת הדיון היא לעודד בני נוער לצאת לעבוד ולא להשאיר אותם בבית. אנחנו בעד יציאתם של בני נוער לעבודה ואנחנו רוצים שיותר בני נוער יצאו לעבוד גם מבחינה חינוכית, אני מאמין שזה אקט חינוכי חשוב וכדי שיעריכו את הכסף שהוריהם מוצאים וגם מבחינת התעסוקה. אבל אנחנו לא רוצים ניצול, מדי שנה אנחנו שומעים ויודעים על ניצול חוזר של בני נוער על ידי מעסיקים שונים שמנצלים את העובדה שמדובר בעבודה זמנית, מנצלים את חוסר הידע של הילדים ובני הנוער ואומרים "לא נורא, שיתבעו".


בשנה שעברה הייתה כתבה בנושא, ואני לא פוגע באף מגזר, כתבה על בעלי אולמות שבאופן מודע העסיקו ילדים בעבודה במלצרות ולא שילמו להם. נמצא כאן נציג של התאחדות בעלי בתי המלון. התאחדות בתי המלון הגישה לנו מכתב בו היא מבקשת מאיתנו לבדוק תיקוני חקיקה כי הם כן מעוניינים להעסיק בני נוער אבל בחוק יש איסור עבודה אחרי השעה 22:00 ואיסור ל עבודה בסופי שבוע, וזה מקשה על העסקת בני נוער.


להערכתי כולנו בעד יציאתם של בני הנוער לעבודה, ועלינו לבדוק איך לא ינצלו את בני הנוער. יש כאן נציגי תנועות נוער שלפי ידיעתי עוסקים בזה, הנוער העובד, הנוער הלאומי ותנועות נוער אחרות שעוסקות בזה באופן שיטתי. נמצא כאן נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה -לכם יש תפקיד נכבד היום בדיון. עבודתן של תנועות הנוער היא מצוינת אבל אני מבקש לשמוע יותר את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה וקו המידע.

אני מנהל אגף אכיפה על חוקי העבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסגרת חוקי העבודה קיימים גם חוקי העסקת הנוער. אני אפתח ואומר שהחוק הזה מקבל יחס מאוד מעודף במשרד. אני אסביר למה אנחנו מחשיבים את העניין הזה כי בסופו של דבר מחובתנו לאכוף את כל החוקים. במשרד רואים את החוק הזה כמועדף ראשית כי בני הנוער לא מודעים לפרטיו וכל המקרים. השנה חל שינוי בעניין ודווקא ממקום טוב שרצינו שיהיה, והוא משרד החינוך, שנושא של זכויות של בני נוער ותלמידים נכנס למסגרת לימודי האזרחות, מגבירים את הידע לחוקי העבודה וזכויות נערים. בחוק עבודת נוער קיימות זכויות רבות שאינן מתממשות בפועל על ידי הרבה מעסיקים. אני אפרט את הנתונים שמצוינים בנייר העבודה של מרכז מידע ומחקר של הכנסת שחולק לכם על ידי הכנסת, זה מידע שהעברתי אליהם מראש.


בנושא המידע משרד החינוך שותף מלא בעניין ואני מברך אותם. אנחנו במקביל עוסקים רבות בתחום ההסברה למרות שעיקר עבודתנו היא אכיפה. לקראת הקיץ אנחנו משנסים מותניים למרות שנוער עובד כל השנה, אבל עיקר הבעיה מתמקדת בחודשי חופשת הקיץ. אנחנו מגבירים את ההסברה באמצעות כל הכלים שעומדים לרשותנו. אפרט את חלקם, אנחנו מחלקים חוברת בכמה מקומות, חולקו כ- 40,000 עותקים בכל סניפי שירות התעסוקה.

זה מגיע לכל נער ונער?

על פי חוק, על הנער לפנות לשרות התעסוקה לקבל את פנקס העבודה. כלומר העדר פנקס עבודה של נער במקום העבודה זו עבירה הפלילית של המעסיק.

מהי ההגדרה של נער?

מגיל 15 ועד גיל 18, בקיץ זה מגיל 14.


מצאנו שהמקום שאליו מתנקזים רוב הנערים בקיץ הן לשכות שירות התעסוקה בכל הארץ, ולכן בכל סניף כשיגיע הנער לקבל את פנקס העבודה הוא יקבל את חומר ההסברה הזה. במקביל חילקנו גם למשרד החינוך, נמצאת כאן הדרה רוזנבלום שמייצגת את המשרד, כדי שיחלקו לנערים.

באילו כמויות מדובר?

משרד החינוך מקבל היום כ- 10,000 עותקים, הוא יוכל לקבל עוד.

הוא אמר לי שנקבל 13,000.

נכון, 13,000.

זה מעט מאוד.

לא. מהמספרים שאני מקבל משירות התעסוקה מספר הפונים אליהם בחודשי הקיץ עומד על 50,000. הרבה לא פונים וכנראה מוצאים עבודה שלא דרך שירות התעסוקה, מבחינת המעסיק זו עבירה כי אסור להעסיק נער באופן ישיר אלא רק ורק בהפניה של שירות התעסוקה. מותר לו לסכם על מקום העבודה וכדומה.

מה גובה הקנס למעסיק שמעסיק נער שלא דרך שירות התעסוקה?

אלפי שקלים.

מה החוק אומר?

החוק אומר שזו עבירה פלילית. העסקת נער ללא פנקס זו עבירה פלילית. אני אמסור את המספרים לגבי האכיפה, הם מופיעים גם בנייר שנמצא אצלכם.

כאמור זו עבירה, ולכן אני קורא למעסיקים. הפנקס הזה הוא לא דבר טכני, יש בו גם את האישור הרפואי. מאחר שמדובר בנערים ולמרות שהם נראים בריאים, גדולים וחסונים עדיין הם בגדר החוק נערים, ולכן בשירות התעסוקה בודקים שיש אישור רפואי מהרופא המטפל שמאשר שהילד בריא ומסוגל לעבוד. רק על פי זה שירות התעסוקה מנפיק לו את אישור ההעסקה.


אנחנו גם מודעים לכך שהנוער היום, עובד פחות בניירות ויותר במחשב ובאינטרנט, ובאמצעים אחרים.

כמה אישורים הונפקו בקיץ שעבר?

אני לא עובד שירות התעסוקה אבל נמסר לי שמדובר בין ל- 40,000 לבין 45,000 אישורים.

יש הערכה כמה נערים עבדו ללא אישורים?

זה ניחוש, כל אחד יכול לזרוק נתון אבל אין לי מידע מדויק על כך. מסתובבים הרבה מאוד מספרים ואני לא אוכל לומר כאן בכנסת נתון שאני לא יודע אותו בוודאות.


העלנו זאת גם באתרי משרד משרד החינוך, גם באתרי שירות התעסוקה ובבתי הספר ובאתר מיוחד שפתחו באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה באגף האכיפה שמסביר את זכויות הנער, עונה על השאלות ומסביר. זאת כדי להגביר את המודעות של הנערים לזכויותהם. אני אומר כאן בפתיח שאחת הבעיות שיש לנו בתחום הנוער היא שהנוער כמעט ואינו מתלונן במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. כלומר אם אנחנו לא ניזום את האכיפה ביוזמתנו הנוער לא יתלונן. ראשית אין מודעות, ושנית קיים פחד.


אם אנחנו הטלנו בשנת 2009 על מעסיקים קנסות סכום של כ- 25 מיליון שקל על אי החלת חוקי העבודה, רק בחוק עבודת הנוער הטלנו קנסות על מעסיקים יותר מ- 10 מיליון שקל בגין הפרת חוק עבודת הנוער.

כמה זה עלה למעסיק בממוצע?

היו גם מעסיקים שקיבלו מעל ל- 300,000 שקל קנס בגין הפרת חוק עבודת נוער, ודווקא בתחום שידידי מייצג, לא הוא אישית אבל בתחום שלו והוא בתי המלון. הוא גם יגיב.


אני אומר שוב, חוק עבודת נוער הוא חוק מאוד קפדני, אני יודע שיש לא מעט אנשים וגורמים שמרימים גבה בקשר לחוק. אני מסביר תמיד שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אכוף את החוק וגם לנו יש דעה והצעות לשינויים.

הייתי רוצה שנתייחס להעסקה של בני נוער בבתי מלון. אתם בעד הבקשה של ההתאחדות לשנות את החוק כדי לאפשר עבודה בסופי שבוע ואחרי השעה 22:00?

הוא עוסק באכיפה. הייתי אצל המנהל הכללי, אצל השר, אצל היועץ המשפטי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וכל הגורמים שלא עוסקים באכיפה, אלה העוסקים בנושא האם אפשר לשנות את זה.

הוא נציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולכן אני ארצה לשמוע את עמדת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ויתכן שיש דעה אחרת או שונה, אבל נשמע קודם.

אין ספק ששעת סיום העבודה שנכון להיום היא 22:00 ובמקרים מיוחדים - - -

היא שעת סיום בכל המקומות או רק בבתי המלון?

בכולם.

כולל אולמות אירועים, יהודה כהן מאולמות האירועים התחלנו לא טוב כי הרבה תלונות שהגיעו בשנה שעברה לגבי ההעסקה באולמות אירועים. אתה רוצה לומר לי שילדים שעובדים באולמות אירועים אמורים בשעה 22:00 לסיים את העבודה? זה הרי לא קורה בחיים. אני חושב שכאן זה משהו מובנה ולא יכול להיות שילד ייגש לשירות התעסוקה ויקבל אישור לעבוד באולם אירועים כחוק ויגידו לו שבשעה 22:00 הוא מפסיק לעבוד באולם. אנחנו משקרים את עצמנו. יש בעלי אולמות אירועים שקיבלו קנסות.

בבקשה אני מבקש להסביר את החוק. אני לא בא להגן על החוק, חברי הכנסת אמונים על החוקים ולא אני, אבל אני אומר שהמחוקק קבע את השעה 22:00 וניתן מגיל 16 עד 18 לקבל היתר מיוחד עד השעה 23:00. זה לא סתם, ואני רוצה לומר לכם שגם אצלנו במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בדקנו את הנושא הזה ביחס לעולם המערבי, במדינות נאורות ומתקדמות כולל ארצות הברית, אין מדינה שנותנת נערים לעבוד אחרי השעה הזאת. אין. אם תבוא הבשורה מישראל זה סיפור אחר.

מהי עמדכם?

עמדתנו שיש מקום לשיקול ולחשוב על העניין הזה ובמיוחד על העבודה בקיץ. כלומר בתקופת החופש הגדול שאין לימודים בבוקר והילד לא צריך לקום בבוקר ללימודים, כן יש מקום לדון בעניין הזה. אני אומר את זה כאן, ושוב אני לא מחוקק, אבל באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן די קשה יהיה לשנות את השעה הזאת. אנחנו בהחלט הסכמנו לבחון את זה. יתרה מזאת, בקיץ האחרון עם המשבר הכלכלי שהיה נתנו הוראת שעה ולא אכפנו את השעה הזאת. חבר הכנסת דני דנון, בשנה שעברה עשינו את זה והלכנו לקראת העניין.

לכולם.

לכולם, אבל אני רוצה לומר לכם שקוממנו עלינו את הנוער העובד וגופים שונים שאמרו שאנחנו עושים מעשה לא ראוי והוא נגד החוק.

הם היו נגד זה?

כן, והם נגד זה גם היום.

אנחנו נשמע אותם. לדעתי בנושא הזה אם רוצים שבני נוער יעבדו אי אפשר להגיד להם שהחל מהשעה 22:00 הם לא עובדים.

לא בעבודה עצמה אלא מה קורה אחרי העבודה.

בדיוק. הבעיה וכדאי להגיד, ואני לא רוצה לתפוס את כל זמן הדיון, אבל לגבי נוער שמסיים את העבודה בשעה 24:00 או 01:000 צריך לשאול מה קורה אחר כך. יש אירועים באולמות וכל אחד מאיתנו מוזמן מעת לעת לאולמות אירועים, ואנחנו יודעים שצריכים לצאת עם JPS כדי להגיע אליהם, אין תחבורה ואין כלום, מה קורה עם אותו נער שמסיים את יום העבודה שלו בשעה 24:00 או 01:00, איך הוא חוזר הביתה? אין הסעות ואין כלום. יש אומנם בעלי אולמות יותר מסודרים שדואגים להסעה - - -

יהודה כהן, תרשום לעצמך את הנקודה הזאת.

היו מקרים שבעלי אולמות סידרו הסעה אבל הנער היה צריך להמתין שעתיים וגם שלוש עד שההסעה תצא כי הם לא יסיעו אותו במיוחד, אלא רק כשהעסק נסגר והנער יושב ומחכה. הנזק אז כפול כי הוא נשאר ער עד מאוחר והוא לא מקבל תמורה על הזמן ההמתנה.

או נמצא בחוץ באזורי תעשייה חשוכים וכן הלאה וכן הלאה.

אני אבקש את חבר הכנסת מסעוד גנאים להחליף אותי לחמש דקות. ברשותך, נמשיך בדיון והייתי רוצה לשמוע את התאחדות וגם את בעלי אולמות אירועים כי גם הם חלק חשוב בנושא.

חילופי יו"ר – היו"ר מסעוד גנאים

יש לי שאלה, העבודה של נוער בקיץ, ואני זוכר את עצמי כתלמיד כיתה ט', כולנו נגד ניצול בני נוער וכולנו בעד עבודת בני נוער כי זה חלק חשוב מאוד בגיבוש העצמאות שלהם, לבגרות שלהם. רק לפני יומיים פנו אלי בקשר לקייטנות, דין הקייטנות בנוגע לנהלים שקבע משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בכל הנוגע להעסקת בני נוער הוא כדין כל בתי העסק האחרים? הסוגיה שהעלו, יש עמותה בסכנין שנמצאת כעת בהליך משפטי עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בגלל שהועסקו בה בני נוער שעבדו בהתנדבות. הם נהנו מהעבודה אבל בלי שכר, יש פה ניגוד בין נוער בגיל 16 או 17 שרוצה לעבוד בהתנדבות בקייטנות ללא שכר, האם זו עבירה על החוק?

כן ואני אסביר. אני מכיר את העניין של סכנין ונפגשתי במסגרת הזו גם דרך משרד החינוך עם כל מארגני הקייטנות.


נושא ההתנדבות בעייתי כיוון שהרבה מעסיקים ניצלו את תום ליבם של הנערים ואת הרצון שלהם לעבוד וקראו לזה התנדבות, אבל זו עבודה לשמה ולכן אנחנו במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לא רואים את נושא ההתנדבות, אבל יש מקרים מיוחדים.

כולנו רוצים לעודד את ההתנדבות. צריך להסדיר את זה בחוק.

החוק מסדיר את זה באמצעות שירות לאומי.

התופעה הזאת נפוצה במיוחד עם הקייטנות, יצאנו נגדה. גם בברושורים שחילקתי פה יש התייחסות לנקודה הזאת. אם יש התנדבות צריך לבדוק את זה טוב טוב כי מעסיקים לא מעטים ניצלו אותם תחת הכותרת של התנדבות בעוד שהעבודה הייתה עבודה לכל עניין ועניין. הנערים עבדו ולא קיבלו שום תמורה. בעיקרון ברגע שמתבצעת עבודה צריך שתהייה לה תמורה. אנחנו צריכים להבין מהי תמורה, אנחנו מדברים על 16,17 שקלים לשעת עבודה לנער, זה לא סכום גדול ולא מדובר על מיליונים שהנערים גורפים. אני לא חושב שצריך לעודד את זה.

בחוק כתוב במפורש שאסור בהתנדבות? ראיתי את כל ההנחיות שלכם, ולא מצאתי משהו במפורש.

כתוב עבודה.

החוק מגדיר במפורש מערכת יחסים בין עובד למעסיק כמי שמעסיק נער גם כשלא התקיימו יחסי עובד ומעביד ולכן זו עבודה. ההגדרה בחוק עבודת נוער, אני גם אגיד בהקשר הזה שמדובר בעסקים שהם למטרות רווח, לצורך העניין אלותנועות נוער, בתנועות הנוער אף אחד לא מרוויח כסף כולם בהתנדבות החל מראש הקייטנה ועד אחרון המדריכים כולם בהתנדבות ולכן זה לא עסק למטרת רווח. המחיר שהחניך משלם לצורך העניין לקייטנה הוא מחיר עלויות כמו כניסה למקומות, לבריכה, חומרי הפעלה ואף אחד לא מרוויח מזה כסף. לכן ההתנדבות היא דבר שניתן לעבור עליו – אין כאן עבודה. ברגע שמתנ"ס- מרכז תרבות נוער וספורט או במועדון נוער וכדומה, מישהו בתוך שרשרשת הפיקוד מרוויח כסף, כלומר יש כאן מטרת רווח אז לא הגיוני שאחד ירוויח כסף והשני לא, שהאחד יתנדב ואחד עובד, וזאת הסיבה שמקפידים על כך.

מאחר והיושב ראש נתן לי את זכות ניהול הישיבה, אני אבקש את נציג התאחדות אולמות האירועים, בבקשה.

ברשותך הייתי מבקש קודם להתייחס. אני מהשלטון המקומי. אנחנו רואים בערך העבודה במהלך של העסקת נערים, אני יכול להעיד שלי לעצמי זה ערך, לשלוח את ילדיי לעבודה זה להקנות להם ערכי עבודה, להחדיר הערכת פרנסה ועוד.


לדעתי באזורים המרוחקים, ואולי ידידי מטפל כאן יותר באזור מרכז הארץ, אבל באזורי הפריפריה ששם המצוקות הן מאוד קשות, שם בני הנוער מנוצלים מאוד בעיקר באולמות אירועים. העבודה באולמות מתחילה החל מהשעה 16:00 לנער, כי צריך לערוך את האולם והעבודה לעיתים היא נמשכת עד השעה 04:00, כלומר 12 שעות. לא אחת נאלצתי להחזיר את הילדים שלי כשהם התקשרו אלי בשעה 03:00 או 04:00 מאזור התעשייה כי האולם נמצא שם, והם לא קיבלו שום פיצוי על כך. חלקם חיים על הטיפים. אם הוא קיבל באותו ערב טיפ זה מה שהוא מביא הביתה ואם הוא לא קיבל אז הוא מגיע בלי כסף.

זה לא נכון, זה סתם, אלו השמצות. אני אתן למר פיני קבלו להשלים, ואחר כך אני אתייחס.

לפרוטוקול נכתב, שאתה הבעת מחאה. בבקשה.

יש אולמות כאלה ויש אולמות כאלה ויש אולמות שלא משלמים וגם אם הם משלמים שכר כשהנערים עובדים 12 שעות הם נותנים, וסליחה על הביטוי, את שכר המינימום עבור 5 או 6 שעות. אין שם משהו מסודר. מדובר בנוער שמגיע לתקופה קצרה, אולמי אירועים כמו שאנחנו יודעים עובדים בלחץ, האנשים נכנסים לשם ולא יודעים מתי הם יוצאים. אולי יש הסעה בשעה 01:00 בלילה או 24:00 אבל מי שנשאר להמשיך לעבוד כי אירועים נמשכים וחלק מהעובדים הם שולחים בהסעה ואת החלק שנשאר אין מי שיחזיר. צריך ללמוד את העניין הזה.


נושא אולמות האירועים פרוץ, ידידי רק לפני שבוע ביקרת בשלטון המקומי, ואתה יודע שאנחנו מוכנים לשתף איתכם פעולה כדי לסייע שאותם אולמות שמעסיקים יהיו חוקיים, הרי חלק גדול מהאולמות פועלים בלי רישוי. בעניין הזה צריך לעשות סדר. איפה שצריך לעשות סדר אנחנו עוזרים, איפה שאתה צריך להוציא הנחיות לאנשים שלך כדי לא לנצל את בני הנוער ולתת תמורה, וכדי שיהיה להם 100 או 200 בחופשה צריך להתקין הנחיות ברורות.


בנושא הזה אני גם אומר לאנשים שלי מהנוער העובד, אני עצמי נבניתי מיסודותיהם והתחלתי את עבודתי בשרוך האדום לפני 35 שנה. לדעתי גם שם צריך לעשות עבודה ולהתעכב על האולמות ולהפעיל את אנשי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה כי להם אין מספיק כוח אדם כדי להיות בכל מקום. במקומות שיש ניצול לדעתי הם נוקטים ביד קשה, אני נתקלתי באולם בעפולה ששלח אלי פנייה כדי שאסייע לו כשנענש קשות כי העסיק בני נוער ולא נתן להם תנאים.


אסור לנו למנוע מבני נוער לעבוד, לדעתי לעבודה יש ערך ואנחנו שולחים את הילדים שלנו לעבוד כדי שהם ירגישו מהי עבודה וכדי להתפרנס צריך לעבוד. חשוב מאוד שלא ינצלו אותם לרעה.

תודה רבה. מר יהודה כהן בבקשה.

שלום לכולם. אני המנהל הכללי של התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל, מקצרין בצפון ועד אילת בדרום. אני מכיר את בית שאן ומכיר את אולמי גיל, אני מבקר בכולם והנוער העובד יודע והוא מכיר אותי גם בדימונה, גם מבאר שבע, ושאני יושב בכל המקומות.


אתחיל, אם תרשה לי, בערך הדתי שעליו גדלנו, לא תלין שכרו, לשמור על ערך העובד, גם זה מקובל עלינו וגדלתי על התורה הזאת.

חשוב לתרגם את זה למעשים.

גם במעשים. אני גדלתי כנוער עובד, אני עבדתי וגם ילדיי עבדו כמלצרים באולמות אירועים ואנחנו מכירים את הכל.


נכון שלפעמים יש תקלות במקרים כאלה ואחרים, ואכן ישבתי עם הנוער העובד בנושא התקלות ולא נלחמתי נגד הנוער העובד אלא הלכתי איתם יד ביד וטיפלנו. בשני כנסים אחרונים שלנו, מר חזי אופיר ישב על הכסא בשולחן הנשיאות ונשא דברים ולא הסתרתי את הנושא הזה. אכן התאחדות בעלי האולמות קודם כל דורשת לפעול לפי החוק ולשלם לפי החוק על פי שמגיע לעובד. אם אמרתי משהו נגד זה אתם יכולים להציג על השולחן את הדברים האלה.


לנו יש כעת תשדיר חדש "לגנוב, לא לגנוב", לגבי פסי הרכבת וזה אותו דבר. כשמדברים על הטיפים, לגנוב או לא לגנוב, להצהיר או לא להצהיר עליהם, חבר'ה בהסכם העבודה הקיבוצי טיפים לא מוגדרים כמשכורת.

הכוונה להצהיר על הטיפ?

לא להצהיר לפי ההסכם הקיבוצי. לגנוב או לא לגנוב, זה ערך חינוכי או לא? לגנוב! משרד החינוך? הערך החינוכי הזה של אי הצהרה על הכנסה מעוגן בהסכם עבודה – בנושא הזה נתנו יד כי אין בררה.

אתה אומר שעל פי כל הכללים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שאתם פועלים על פיהם וממלאים אותם.

התאחדות בעלי האולמות, לאור האכיפה ולאור כל הנושא פועלת בצורה לא מוסדרת, להוציא את כל הנוער עד גיל 18 משירות התעסוקה אצלנו, לא צריך אותם. בשביל מה צריך אותם, בשביל מה לקבל את הקנסות, בשביל מה להתעסק עם הנוער העובד בתוך האולם? חבר'ה היום בעלי אולמות, ואתה שמעת את זה, אומרים במפורש שהם שואלים את הוא מתחת לגיל 18, אם כן "אל תתקרב אלינו, תעשה לנו טובה ואל תתקרב". פעלנו לפי ההנחיות.

אולי נאפשר ליהודה כהן לסיים את דבריו. דרך הדיבור שלך מזמינה את התגובות, בדיוק כמו בכנסת.

יושב לידי פיני קבלו, תמיד בעלי האולמות הם האנשים הרעים, הנצלנים.


אני אומר לכם בכנות המלצר הוא האיש הראשון שלנו שבונה לנו את התדמית. אם לא נטפח אותו, לא נדאג לו, לא נאהב אותו, לא ניתן לו את מה שמגיע לו הוא מוציא לנו שם רע. לכן אנחנו אוהבים אותו, הוא האיש שלנו, הוא האיש שבונה את שמנו ולכן אנחנו מטפחים אותם.

מה בנושא ההסעות?

אין בעיה בנושא הזה. אנחנו דרשנו מכל בעל אולם, וזה נאמר בדברים, לדאוג לכל מלצר להגיע לביתו.

אתם עוקבים אחרי זה, מפקחים על זה?

הוא יודע שאני מסתובב באולמות, באולם והוא יודע מזה. הוא יושב איתי באולמות מול בעלי האולמות ואני בודק.

בכל האולמות?

לא. איפה שמתלוננים. אולמות האירועים הם שומרי חוק, בעלי אולמות האירועים הם שומרי חוק, אנשים שעובדים יום ולילה כדי להביא את האירועים ואת השמחות גם כדי להביא פרנסה לביתם ופרנסה לאחרים. כואב לנו שיוצרים את הלחץ להוצאת הנערים, אני מכיר את זה מהבן שלי שעד גיל 18 עבד, הוא מימן כרטיס טיסה לחוץ לארץ, רישיון נהיגה, בגדים, ברוך ה' לא חסר לי אבל הקניתי לו את הערך האישי שלו, ועכשיו פוגעים בזה.

אם זו המדיניות, אם זה הרצון של הנוער העובד והלומד כדי לתפוס גלים, ברוך הבא.

עד עכשיו לא ראיתי שהם כל כך מערימים קשיים.

הם נמצאים, יש מרדפים.

תודה, היטבת להציג את הנקודות שלך. אנחנו נשמע כעת את הדרה רוזנבלום, ממועצת התלמידים של משרד החינוך.

אני ממשרד החינוך ואחראית על מועצות התלמידים.


אני מבקשת להתייחס לשני דברים, ראשית מקובל עלי ונראה לי מאוד ברור שאתם רוצים שכל הדברים יהיו בסדר כי אחרת אין לכם זכות קיום. אבל בואו ונהייה ריאליים. יש קצת פער בין מה שאתה מצפה מאנשים לבין מה שקורה בשטח.


אני ממלאת פונקציה של שני הדברים, מצד אחד אני עובדת במשרד החינוך במינהל חברה ונוער, יש המון טענות, תלונות ומכתבים דמגיעים לשר ולמנהל הכללי במיוחד מבני נוער. לשמחתי השנה נכנס במסגרת לימודי האזרחות הנושא של זכויות בני הנוער. בני הנוער מתחילים לעשות מחקרים ובודקים והם מגלים שיש המון המון לקויות בנושא הזה. אני זאת שצריכה, אולי זה ישמע תמוהה, אבל אני זאת שכותבת את מכתבי התשובות בשביל השר. אנחנו עושים בירורים ואני שולחת את נציגי מועצת התלמידים והנוער לשטח, אני עומדת לפגוש אותם ובדיוק הבוקר קיבלתי מנחיה, אחד מהחברים שנפגש עם שלושה נערים כאלה שהתלוננו. ואכן יש הצהרה שהם עובדים עד שעה מסוימת, אבל הם מחכים משעה 22:30, או 24:30 ובאישור מיוחד, עד השעה 02:00 או 03:00 שתהיינה ההסעות. כמובן שהם לא מקבלים על כך שום דבר וגם ההסעה לא מביאה אותם עד הבית, מביאים אותם עד רכבת מרכז, לך תמצא שם איזו הסעה, ולא אחת אומרים להם "אם אתה גר כל כך רחוק לא נוכל לקבל אותך לעבודה". מפני שזה מאוד מסובך להחזיר אותו הביתה ואף לא רוצה לעבור חוק.

זו אמירה לגיטימית.

אני איתך אבל אני רק אומרת בואו לא נהייה כל כך תמימים. זה לא כל כך ברור וידוע שאכן תלמיד שעובד מיד מקבלים אותו. זה נושא אחד שעליו אנחנו מקבלים הרבה תלונות.


יש בעיה, החבר'ה הצעירים מפחדים להתלונן, החבר'ה הצעירים יודעים, דרך אגב דיברת על נושא ההתנדבות ועל נושא של השנה בה הוא מנסה לעבוד בהתנדבות בקייטנה, אני שומעת יותר ויותר מבני נוער שאומרים "אמרו לי שהשנה אני אעבוד בהתנדבות ובשנה הבאה בטוח אני אקבל את העבודה ואז אקבל שכר". זה לא הוגן, זה לא בסדר. אני לא מדברת על מי שמעדיף לעבור על החוק אבל שלא יעבור על המוסר.

זה פלילי, חזי אופיר דיבר על זה, זה לא חוקי.

אנחנו בדיאלוג ואנחנו בשיתוף פעולה, הייתי רוצה שהילדים יספרו על מה אנחנו הולכים לעשות.

חילופי יו"ר – היו"ר דני דנון

משרד החינוך בתחום שלכם, האם בבתי הספר לפני היציאה לחופשה יש במשך חצי שעה, שעה של התייחסות לנושא.

לצערי זה לא מעוגן.

לא מעוגן בחוזר המנהל הכללי?

לא מעוגן, כשהייתי השבוע בהכנה לקראת הפגישה הזאת אמרתי שאנחנו בהחלט צריכים להחדיר למודעות, וצריכה להיות בעניין הזה קריאה שבאמת בתי הספר, מעבר למידע שאנחנו מעבירים יתנו הסבר על ידי מחנכי הכיתה, או מבחינתי ממוצעות התלמידים או נציגי תנועות, אבל שיתנו לזה איזה מרחב פעולה בבית הספר. דבר נוסף, אנחנו עובדים המון מול הרשויות המקומיות ואנחנו כן עושים מבצעים מול המתנ"סים, מרכזי הנוער, מחלקות הנוער והחינוך לקראת הקיץ. יש גם הרבה בני נוער שעובדים במהלך השנה. הם מפחדים לומר מילה כי הם אומרים שבקיץ תהייה להם אפשרות לעוד יותר זמן, אני לא רוצה לקחת את הדברים של בני הנוער.


כרגע אנחנו עובדים במינהל בצורה מאוד רצינית, זה בחינוך הבלתי פורמלי, כמה שיותר להזרים ידע ומידע לנוער כדי לדעת, רבותיי, יש לכם כתובת. זה שהיה מאמר בעיתון ידיעות אחרונות ושהיה כתוב בעיתון מעריב, הנוער לא כל כך קורא את העיתונים האלה. לכן הכנסנו את הנושא לאתר של המועצה, לאתר של המינהל ולפייסוק ולכל האמצעים שהנוער נכנס, אבל צריך עוד ועוד ועוד. אנחנו בשיתוף פעולה מקסים עם הנוער העובד והלוואי שיהיו להם עוד אנשים שיכולים להיות בשטח כי באמת באמת באמת יש כאן מצוקה. הנוער פוחד להתלונן, הוא פוחד שלא יהיה לו מקום עבודה. שואלים אותו בכלל "מי הביא אותך?- ההוא" יש כאן חרדה והפחדה של בני הנוער.

תודה.

נתנו למועצת הנוער עם מועצת התלמידים.

אני מבקש לשמוע מתנועות הנוער לגבי השעה 22:00, אם צריכים לקבל החלטה, גם לאומית וגם של הנוער העובד והנוער הלאומי. מהי ההחלטה.

אם זה באמת יהיה מעוגן שבאמת לילד שמסיים בשעה 22:00 יהיה לו איך להגיע הביתה. כלומר שכל גוף שמעסיק ילד אחרי השעה 22:00 צריך לספק לו דרך להגיע הביתה אם זה באמצעות מוניות מיוחדות, לחזור מהעבודה בחופשה עצמה נשמח שזה יהיה. אם באמת זה מעוגן בחוק שהילדים יוכלו להגיע הביתה זה יפתור את הבעיות.

קודם כל זה לא באמת 22:00 כי בהיתר אפשר לסיים בשעה 23:00.

בכל מקרה צריך להגיש בקשה מיוחדת.

אני חושב שיהיו בקשות מיוחדות ושתהיינה אפשרויות לאכוף טוב יותר את עניין ההסעות. אחר כך אני חושב שאי אפשר לפרוץ את הגדר של החוק, מבלי לשנות את החוק. אם משנים את החוק, לדעתי, זו בעיה לבצע שינויים כאלה מבלי שדואגים מראש להצליח לסגור את כל הפינות האחרות, למשל את עניין ההסעות. אני כן אלך כאן בדרך הפופוליסטית וטיפת זעזוע, אבל אחת לכמה חודשיים, למשל לפני כחודשיים התפרסמה כתבה ב-YNET על נערה שנאנסה בדרך חזרה מאולם אירועים.

גם המקרה של דנה בנט בזמנו, שנעלמה ונרצחה, היא חזרה בטרמפים בשעות מאוחרות של הלילה בלי הסעות.

מעבר לזה, אני כן אגיד שיש חשיבות להגבלה על השעה כמו שנקבע בחוקי מדינת ישראל, באמנות בינלאומיות שמדינת ישראל אשררה במשך שנים ארוכות בנושא של זכויות של נוער, זה נועד בראש ובראשונה לדאוג לרווחתם, בריאותם והתפתחותם של בני נוער. זה משהו שאנחנו היום בשיח הציבורי נוטים לשכוח ואומרים שבני נוער יודעים לבד מה טוב להם. זה נכון שבני נוער יודעים מה טוב להם, אבל לדעתי אנחנו כחברה וכמבוגרים כן צריכים לתת את ההגבלות כי פעמים רבות בתור אינדיבידואליים לא תמיד יודעים עד הסוף מהן הסכנות אליהן אנחנו עלולים להיכנס. אני חושב שלא ראוי שנער בן 16, גם במהלך חופשת הקיץ, יסיים לעבוד בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר, אחרי 12 שעות של סחיבת מגשים ואז הוא צריך להגיע בשעה 04:00 הביתה במקרה הטוב. לדעתי זה לא ראוי גם אם תהייה לו הסעה. אני חושב שההגבלה על השעות חשובה.

מתייחסים כאן למקרים הקיצוניים ביותר, זה לא אומר שזה קבוע. יש אפשרות לקיים מקומות עבודה של 12 שעות או 10, אבל מקומות שמתחילים הרבה יותר מאוחר, ואם הדברים האלה כן יהיו מעוגנים כן אפשר לתת לבני נוער לעבוד כי אין הרבה הזדמנויות לבני נוער לעבוד ולצבור את הידע.

היום החוק מגדיר את שעת הסיום בשעה 22:00 או 23:00 בהיתר מיוחד, ועדיין המצב בפועל הוא שבני נוער עובדים עד השעה 02:00 בלילה.

זה לא כל מה שתיארתם.

ברור, אבל אני אומר שאם הייתה אכיפה שהייתה מאפשרת, לצורך העניין נניח שהיו נותנים לבני נוער לעבוד עד השעה 24:00 או 24:30 ותהייה אכיפה שאכן בשעה 01:00 אף נער לא עובד, הדבר הזה גם מבחינת הבטחון וגם כלפי החוק והאופן שבו הוא מיושם היה ניתן יותר לקבל. היום במצב שבו השעות הן הרבה יותר מוקדמות ועדיין אנחנו רואים בני נוער רבים, אגב יהודה כהן יודע, בענף שהם האפיקים העיקריים שפתוחים בשעות כל כך מאוחרות.

מסעדות גם?

גם מסעדות, בתי קפה לפעמים, אבל אלה התחומים העיקריים. אני אומר שבמקומות האלה שהחוק מגדיר שעה מוקדמת יותר אנחנו רואים שעות מאוד מאוד מאוחרות ובאופן גורף.

נמצאות אצלי במקרה תמונות שצילמתי באולם אירועים לפני שנה בזמן ספירת העומר שאין חתונות, האירוע הסתיים בשעה 01:00 והמלצרים עדיין קיפלו את העסק בשעה 01:00. זאת אומרת שזה לא משהו נדיר ולא שגרתי. אני מבקש לומר משהו לחזי אופיר שאתם עושים באמת עבודה נפלאה, לצערי אין מספיק, ולצורך העניין אם היו מספר כזה של שוטרים במדינת ישראל לא הייתי רוצה לדמיין מה היה מצב אכיפת החוקים.

אני רוצה לבקש מהתאחדות בתי המלון, יואב בכר בבקשה.

אני רוצה להתחיל בשתי הנחות יסוד. האחת שפתחת ואמרת שאתם רוצים שהנוער יעבוד. תזכרו את הנחת היסוד הזאת. ההנחה השנייה, ברור לגמרי, ואני לא מגלגל כאן עיניים, לא בקטע חלילה לתת יד לשום ניצול ולא לשום רמאות עם העובדים האלה. אני מייצג כאן את ענף המלונאות ואני מבקש לומר לכם כמה מילים.


בענף הזה יש הסכם קיבוצי ויש בו תנאים סוציאליים מלאים, אין שום בעיה בקטע שגם העובדים בני הנוער מקבלים משכורת מלאה.

לא קיבלתי אף תלונה.

תנו לי לפתח את הנושא.

בעבר קיבלתם קנס בסכום של 300,000 שקל.

אנחנו כאמור משלמים את המשכורות ולא על כך הבעיה. יש שלושה סעיפים בחוק שהם בעייתיים, אחד עלה והשני פחות. שלושת הסעיפים הם פשוטים: 1 – שעות נוספות בכלל, גורף, אסור אפילו לא רבע שעה נוספת. 2 – שעת סיום בשעה 22:00 או 23:00 בלילה. 3 – עבודה בשבת.


לבתי המלונות יש היתר כללי מיוחד לעבוד בשבת. כל העובדים עובדים בשבת ובני הנוער לא יכולים לעבוד בשבת. רוב העבודה שלנו בשבת. אני אומר לכם מהם המקצועות בהם מעוסקים בני הנוער בבתי המלון, הם עובדים בעיקר או כנערי בריכה, או בתור עוזרים במועדוני הילדים, קצת במלצרות ובתפקידים כאלה. שימו לב, סביבת עבודה נוחה, מקום טוב, אגב חלקם הם ילדי עובדים, ואז נוצר מצב שמלפני שנה, שנה וחצי התחילו האכיפות. כל האכיפה וכל הקנסות שאנחנו מקבלים במאות אלפי שקלים, הם על שלושת הסעיפים האלה. לא על כך שלקחנו למישהו חלילה 10 שקלים מהמשכורת. כשהילד עובד אצלנו בשבת הוא מקבל 150% שכר.


היינו אצל המנהל הכללי של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, שר התעשייה, מסחר ותעסוקה, היועץ המשפטי שלהם, ישבנו עם החברים בהסתדרות וגם עם היועץ המשפטי של ההסתדרות שייקה תקן, עם יורם ברקוביץ ועם החברים ומסרתי את הדברים האלה, וכולם מהשר, אגב גם אצל עופר עיני היינו, כולם אומרים לנו בסוף "חבר'ה מה זה אתם צודקים". אבל כולם מרימים ידיים, כולם אומרים אלו חוקים, זה חוק שווה ואי אפשר לשנות אותו.

מה עמדתו של השר בנושא?

שר התעשייה, מסחר ותעסוקה אמר ליועץ המשפטי, לאחרים ולכולם, אם אפשר לעשות שינויים, שוב שלא יהיה ניצול ואנחנו לא רוצים ניצול. אני אגיד יותר מכך, כבוד היושב ראש אמר שאם לא ניצול בואו תעזרו, תשנו וכדומה, ואותו דבר הנציגים של הנוער העובד. הייתי איתם בתכתובות ואמרו לי "יואב, האם אתם תסכימו למשל שלא תהייה העסקה דרך חברות כוח אדם אם יהיה שינוי?" אמרנו שבוודאי ואנחנו אפילו מסכימים ליותר מזה, אני אגב לא מבין את כל החוקים לגבי נוער עובד מגיל 14 ו- 15, אבל זה לא התחום שלי. אנחנו מתכוונים שהשינויים האלה יחולו מגיל 16, 17. בתוך שינוי חוק או תקנה לחייב הסעות, בלי הסעה שלא יהיה תיקון. אמרתי שהגבלת הגיל - מקובלת עלינו, ההסעות - מקובל עלינו.


נכון להיום, התחילו עם האכיפות. אגב, שוב עושים אכיפה וחוגגים עלינו, לוקחים לבתי המלון מאות אלפי שקלים. קחו למשל לדוגמה את רשת ישרוטל שיושבת באילת, היא עושה פרויקטים עם הקהילה במאות אלפי שקלים מעבר לשכר בני הנוער, אתם יודעים מה קרה? – בקיץ שעבר הפוטנציאל של בני הנוער בענף המלונאות הוא בסדר גודל של כ- 2,500 בני נוער, בקיץ הזה, תקראו את שפתיי, לא יעבדו בני נוער בבתי המלון, הם לא לוקחים, הם פוחדים כי הם נקנסים. אז מגיעה רשת ישרוטל ואומרת "אני משקיע בפרויקטים בקהילה לבני נוער, עיריית אילת מבקשת מאיתנו לעבוד, בקיץ האחרון שאז כבר לא קיבלו אותם ישבו בני הנוער בקרנות רחוב ושותים חלקם אלכוהול". היו מנהלי בתי ספר שטלפנו ואמרו שהם לא יכולים לנסוע לפולין במסגרת המשלחות כי הם לא עובדים בקיץ. זה הכיוון שאנחנו הולכים.


אמרתי ליורם ולחברים בהסתדרות, חלק מהחוקים האלה הם אנכרוניסטיים, אתם יודעם למה? – כי בזמנו נוער עובד ולומד, באמצע השבוע הוא יצא לעבוד, חלק היו בטבחות מבתי ספר עמל ולמחרת היו הולכים ללמוד. אנחנו מוכנים שבחקיקות האלה זה יהיה בזמן החופשות כשבתי הספר סגורים.


לסיום, אני רוצה שתדעו שהחלופות שלהם כשהם לא לוקחים בני נוער, הם נאלצים לפעמים לקחת את אותם פליטים מה שנקרא "מהגרי עבודה", או עובדים זרים. זו החלופה שאנחנו רוצים? – אני לא בטוח.

תודה יואב.

היועץ המשפטי של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אמר לנו השבוע, שלשום היינו אצל המנהל הכללי של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אצל שרון קדמי וכל החברים, אמרו לנו שאולי נלך לחקיקה דרך חבר כנסת.

אני מוכן להרים את הכפפה וחבר הכנסת מסעוד גנאים שנמצא כאן, וגם חברי הוועדה שיושבים כאן, תגישו לנו את הצעתכם כשהדגש יהיה בהחלט על חודשי הקיץ ועל החופשות, אפשר לחשוב גם על הגילאים הגבוהים יותר, ועל הדברים שיהיו מקובלים כאן על כל הנציגים, אני אשמח מאוד לקדם את הצעת החוק הזאת בתאום עם שרון וגורמים מקצועיים במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.


יהודה כהן אליך, הנקודה של ההסעות מפריעה לי. אתה אמרת כשלא הייתי כאן שהכל בסדר, אתה מוכן להתחייב שתהיינה הסעות.

אני חוזר, והוא שמע ממני כשלא היית פה, בשני כנסים, הם יודעים שאני חייבתי את בעלי האולמות לעבוד על פי חוק, לא להשאיר שום נער אף פעם ברחוב.

אבל החוק לא מדבר היום על ההסעות.

הסכם העבודה חתום, מתואם, וכל מילה שהוא הזכיר פה זה הכל אותו דבר. יש הסכם עבודה, הכל מעוגן בחוק העבודה, הכל מסודר, חבל לפגוע בבני הנוער.

אני ממועצת התלמידים הארצית. רציתי לעלות מספר נקודות. מעצם העובדה שבני נוער עובדים בתקופה קצרה, יותר קל לנצל אותם והוא עצמו מעדיף לשתוק ולא להגיב, גם כי אין אכיפה, הוא לא מתלונן בפני בעלי העסקים ובצעם הוא מעדיף לשתוק כי אין לו בפני מי להתלונן והוא פוחד להגיד לבעל העסק כי פוחד שהוא יפטר אותו.


גם אני עשיתי בבחינת הבגרות את היחידה על האכיפה ספציפית על התנדבות שלא משלמים עליה. נפגשנו עם הרבה בני נוער שהם עצמם פוחדים להתלונן. בנוגע להגברת המודעות ועל מה שנאמר כאן על ידי נציג משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לא מספיק שהם מפרסמים באתר שלהם. אני יודעת שאצלי בבית הספר לקוחים כל שנה נושא לקראת החופש הגדול, לפני שנה זה היה נושא האונס והשנה לוקחים את נושא העסקת בני נוער בחופש הגדול. יש תדרוך שבמשך שבוע שלם מביאים פליירים ומציינים למי לפנות ואיך ניתן לפנות ולא משאירים את הנוער באוויר.


לדעתי, הדבר החמור שיוצא מזה, שנוער שמוכן לעבוד ללא זכויות וללא תנאים היוםם, בעתיד זה גם זה יהיה ניצול וכל מיני דברים אחרים.

אני מבקש לומר שהרבה מועצות תלמידים עירוניות, רשתיות מארגנות יריד תעסוקה לבני נוער שבו מציגים מקומות עבודה ומחלקים גם מידע על הזכויות, זה בהרבה מקרים בשיתוף פעולה עם הנוער העובד שמחלק את הפליירים, המועצה תחלק גם את הפליירים של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ב- 21 ליוני, נחלק את זה גם בכל הארץ.


אנחנו נשמח לקחת חלק בשינוי החוק, בכל מה שצריך לעזור. מועצת התלמידים היא כמובן הגוף המייצג הרשמי של בני הנוער בארץ, נשמח לקחת חלק בשינוי החוק לטובת בני הנוער.

תודה רבה. ראיד חאג' יחיא בבקשה, מאיפה אתה?

אני מטייבה לומד בתיכון בוייאר, אני נציג החברה הערבית. רציתי לדבר על המודעות בנוגע לזכויות. אצלנו בחברה הערבית יש בעיה פרטיקולארית שלא מודעים לזכויות ובמיוחד בקרב לבני נוער. אני אומר לכם שקל מאוד שנער יעבוד ללא פנקס עבודה, אצלנו במגזר הערבי זו לא בעיה, או בכלל בחברה הערבית.

בני הנוער במגזר הערבי עובדים באותן עבודות, באולמות אירועים וכדומה?

כן, ויש יותר בעיות.

אותו הדבר גם בקייטנות ובכל.

לדעתי צריך שכמו שהיה קמפיין של הרשות למלחמה בסמים גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, צריך להיות קמפיין כזה באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט ובכל מקום נגיש לבני הנוער.

ושיהיה תרגום לערבית.

אני חושב שצריך להיות תרגום לערבית גם באתרי האינטרנט וגם בבתי הספר.

זה צריך לרדת לשטח.

יש גם לנוער העובד בערבית וגם ברוסית.

איפה הנוער העובד מפיץ את זה?

בשנים קודמות, השנה הקודמת לא קובעת, אבל לפני שנתיים ושלוש שרות החינוך הקודמות דאגו גם דרך הוועדה לזכויות התלמיד וגם במועצות להפיץ בכל בתי הספר דרך תעודות גם בעברית וגם בערבית. אנחנו באופן עצמאי פועלים בקשר מול בתי הספר הספציפיים אבל זה לא דבר שמגיע לכלל בני הנוער.

את מברכת על כך?

להכניס את זה לתעודות? מאוד. אני גם הצעתי להכניס את זה אולי לעיתונים כמו שיש פרסומות.

זה עניין של תקציבים?

לא. אבל כמו שיש פרסומות כדי שגם ההורים יראו שיש להם כתובות, הילדים לא תמיד יודעים שיש להם כתובת.

מבקשים מאיתנו התייחסות שונה ביכולת להפיץ ולהגיע לכלל בני הנוער.

אני רוצה להגיד משפט שכדאי להגיד לכל הגופים והארגונים שפועלים בנושא הזה להיעזר במועצת התלמידים והנוער הארצי כי אנחנו יכולים להגיע לכל נער ונערה במדינה.

אני מבקשת לעלות שתי נקודות שלא עלו פה. הראשון הוא גיל העבודה שכרוח בחוק חינוך חובה, כתוב באחד מפרסומי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שילדים בני 15 יכולים לעבוד במהלך שנת הלימודים. בפועל רק ילדים שפטורים מחינוך חובה עד גיל 15 יכולים לעבוד. בשנת 2007 שונה חוק חינוך חובה וקבע לכלול את כיתות יא' יב', השינוי חל בהדרגה עד שנת 2015. וזה מתנגד למה שנכתב, השנה הוא חל על 10% מהתלמידים.

בפועל, החוק היום הוחל?

בשנת הלימודים הנוכחית הוא חל, לפי מה שראיתי, על 10% מהתלמידים בשכבה העליונה בכמה אזורים.

זאת אומרת שבאותם ישובים הם לא יכולים לצאת לעבוד?

הם יכולים לעבוד בחופשות, למרות שלא ברור לי אם שירות התעסוקה או משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מתייחסים לזה. אני חושבת ששירות התעסוקה כן מוציא פנקסי עבודה.

כלומר יש כאן סתירה בחוק.

יש סתירה בחוק. כמובן שלא בשעות הלימודים אבל במהלך שנת הלימודים ולא בחופשות.

אנחנו רוצים להקל.

אני רק מציינת שזה מתנגש עם החוק.

זו אחת הסוגיות שצריכה לעלות.

הסוגיה השנייה שאני מבקשת לעלות זו הנושא של ההורים, החוק מטיל אחריות, אפילו פלילית, על ההורים אם הם יודעים שיש פגיעה בזכויות של הילד שלהם ושהוא לא עובד כחוק, אני לא חושבת שנעשה משהו להגביר את המודעות של העניין.

לא פעם זימנו הורים גם כדי לתת עדויות, אנחנו מודעים לכך, וכן עושים.


אני מבקש לומר לנוער שבינינו, הרבה מדברים על כך שנוער פוחד להתלונן, האמת זו תופעה ידועה ולא מגלים דבר חדש, אני קורא להם, נגמר החופש הגדול, חזרתם ללימודים, ניצלו אתכם בקיץ, תפנו אז כי אין לכם ממי לחשוש אתם כבר לא עובדים שם.


יש את הכתובות, גם קו הטלמסר פתוח, גם אתר אינטרנט. חברים יקרים, אל תתנו לנצל אתכם, בקיץ בסדר הבנו שאתם פוחדים לומר מילה, אבל הקיץ הסתיים תתלוננו אז. אנחנו רוצים למנוע ניצול או לא? – אם רוצים למנוע ניצול אני מבקש לפנות, תפנו כשהקיץ הסתיים, באו והתלוננו. אנחנו עוסקים המון במודעות אבל אל תתנו לנצל אתכם, אתם עובדים לטובת המעסיקים. אני רוצה לומר שהנוער עושה עבודה בלתי רגילה במקומות העבודה, הוא באמונה ועם להט, ואני לא רוצה שינצלו אתכם.

אנחנו רוצים לברך אם יהיה שינוי חקיקה, אנחנו נתמוך בו בעניין של שעת הסיום של 22:00, כמובן עם כל ההסתייגויות שעלו כאן על ידי החברים שלנו, יש תמיד נטייה ללכת לקיצוניות השנייה, ממש לא וצריך להסדיר את הדברים. צריך לפקוח עיניים למציאות ובמיוחד לילדי הפריפריה שאולמות האירועים הם אחד ממקומות ההשתכרות המשמעותיים אצלם, ולהם ברוב המקרים זה לא בשביל בגדים, לא בשביל נסיעה לפולין אלא לדברים הרבה הרבה יותר בסיסיים. אנחנו נברך על שינוי כזה אבל שיעשה באופן קפדני ובשיתוף כל הגורמים שמגנים על זכויות הילדים במדינת ישראל.


לגבי בני הנוער, יש לכם למי לפנות, זה חזר פעם אחר פעם, יש את תנועות הנוער, יש את המועצה לשלום הילד, ויש את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שעושה עבודה וגם למועצה שלכם. אני רוצה לומר משהו לגבי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שעושה עבודה מצוינת, יש לנו כאן דוגמה שאומנם הלכה רחוק מדי אדוני, כמה אכיפה שהיא כן אפקטיבית, נכון שזה ישפיע לכיוון השלילי שאתם אומרים "אנחנו לא נעסיק בני נוער".

לא שלא נעסיק, לא מעסיקים, לא לא נעסיק.

זו כמובן לא התוצאה הרצויה של האכיפה. אבל אם האכיפה נעשית בצורה אפקטיבית יחד עם שינוי חקיקה אז נשמח לתמוך.

משפט אחד בנוגע לנוער בסיכון, נוער בסיכון הכוונה לאותם נערים שלאורך השנה נושרים בנשירה סמויה ובקיץ ממשיכים את אותה נשירה. המצב שם עוד יותר חריף בכל מה שקשור לעבודה ללא תנאים וללא פנקסי עובד. המודעות נמוכה, וגם אין את אותם כישורים לבתי ספר שבאופן ישיר מקבלים או לא מקבלים את החומר לגבי הזכויות. בהקשר הזה יתכן שתעשנה פעולות דרכנו בצורה כזאת או אחרת של חשיפת מידע והעברתו, הגברת אכיפה, עדכון תקנות וכל מה שקשור למשרדים האחרים שיש להם מגע עם בני נוער.

אני מבקש לסכם בבקשה.


הוועדה לזכויות הילד מעודדת יציאת בני נוער לעבודה בחודשי הקיץ ובחופשות.

הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה לפעול לשמירת זכויות הילדים העובדים.

הוועדה קוראת למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לתגבר את האכיפה בנושא הפרת החוק בנוגע להעסקת בני נוער.

הוועדה תפעל בשיתוף התאחדות בתי המלון, התאחדות בעלי האולמות ושאר הארגונים המעסיקים בני נוער בשינוי החקיקה שיתמקד בהתאמות הנדרשות.


הוועדה קוראת למשרד החינוך לעגן בחוזר המנהל הכללי הליך הסברה לקראת יציאה לחופשה בנוגע לכל זכויות העובדים.

הוועדה מודה לתנועות הנוער ומועצות התלמידים הפועלות בנושא חשוב זה.


תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:13