PAGE
14
ועדת הכלכלה

01.06.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 247

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי, י"ט בסיוון התש"ע (1 ביוני 2010), שעה: 11:00

הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (שיקים משורטטים לא סחירים),


התש"ע-2009, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חבר הכנסת אברהם


מיכאלי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת אורי אורבך,


חבר הכנסת חמד עמאר, חבר הכנסת דוד רותם, חברת הכנסת ליה שמטוב,


חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, חבר הכנסת ציון פיניאן (פ/1905)

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חמד עמאר

אברהם מיכאלי

פניה קירשנבאום

רונן ניסים – המחלקה המשפטית, בנק ישראל

עודדה פרץ – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

שירלי אבנר – מנהלת מדור, משרד המשפטים

אריה כהן – סמנכ"ל מקצועי, הרשות לאכיפה וגבייה

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

אליקים בן ציון – אגף רגולציה, בנק הפועלים

מיקי טמיר – עורכת דין, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

יצחק קונטנטה – מנהל מחלקת סליקה מרכזית, בנק דיסקונט

יהודה כהן – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

עו"ד יורם ארן – יועץ, רשות ההסתדרות לצרכנות

מיטל גניגר – עורכת דין, אחראית בקרה, אמון הציבור

ניר ימין

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (שיקים משורטטים לא סחירים),

התש"ע-2009, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חבר הכנסת אברהם

מיכאלי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת אורי אורבך,

חבר הכנסת חמד עמאר, חבר הכנסת דוד רותם, חברת הכנסת ליה שמטוב,

חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, חבר הכנסת ציון פיניאן (פ/1905)

רבותי, אנחנו נפתח היום את הישיבה השנייה של ועדת הכלכלה בהצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (שיקים משורטטים לא סחירים), התש"ע-2009, שיזמה חברת הכנסת פניה קירשנבאום. חבר הכנסת מיכאלי, האם אתה הצטרפת, או שגם אתה יוזם?

אני וחברת הכנסת פניה קירשנבאום, אבל פניה קירשנבאום בראש.

חבר הכנסת מיכאלי גם הוא יוזם.

הנה הנוסח הכחול, חברי הכנסת פניה קירשנבאום ואברהם מיכאלי. הצטרפו גם חברי הכנסת: רוברט אילטוב, אורי אורבך, חמד עמאר, דוד רותם, ליה שמטוב, אנסטסיה מיכאלי, וציון פיניאן.


הצעת החוק הזאת התקבלה בקריאה הטרומית במליאת הכנסת בסמוך ליציאה לפגרה, ב-10 במרץ 2010. דיברה איתי חברת הכנסת קירשנבאום על ההצעה שלה, היא הציגה אותה. אני חושב שכל דבר שיש לו משמעות צרכנית עולה פה בעוצמה בוועדה הזאת, כפי שגם ידוע לכם. אני חושב שגם משתדלים במהירות לקדם ככל האפשר הצעות חוק צרכניות.


חברת הכנסת קירשנבאום, את הסברת לי שמדובר במהפך בתחום השיקים. אם אני עד עכשיו מבקש מסניף הבנק שלי כאשר אני מזמין פנקס שיקים חדש לכתוב למוטב בלבד, את רוצה להפוך את סדר הדברים, וכקביעה מוחלטת לכתוב למוטב בלבד. ואז אם לא, אז לבקש.

אני אציג את הנושא. הנושא הזה עלה מפניות של הציבור אלינו. באחד המקרים אחד מאולמות החתונה פשט רגל. הזוגות הצעירים נתנו שיקים של למעלה מ-20,000 שקל, ואחר כך הם לא יכלו לקבל את הכסף בחזרה.


אנשים עד היום לא מבינים שאם השיק הוא לא למוטב בלבד אז זה בעצם מזומן שניתן לכל מקום. את הצ'ק הזה ניתן להעביר לכל גורם אחר, ואי אפשר לקבל אותו בחזרה. לכן, החשיבה היתה לתת ברירת מחדל למוטב בלבד, מכיוון שאין מודעות בציבור לנושא הזה. אדם שלא רוצה, יכול בהחלט להודיע לבנק ולהגיד שהוא רוצה שיקים רגילים ולא למוטב בלבד, ואז הוא יכול להשתמש. הפאן האחד הוא שהשיקים הופכים להיות לא סחירים, אלא הם באמת מיועדים למישהו, ובכך יש הגנה על זכויות הצרכן.


ישנה נקודה נוספת שהיא לא הנושא העיקרי של החוק, אבל בכל זאת נציין. כאשר השיק הוא למוטב בלבד אז כל עסק חייב להפקיד את הכסף הזה לחשבון העסק שלו, ובאיזשהו מקום זה גם מצמצם את כל הנושא הזה של שוק שחור או שוק אפור.


אני אשמח אם תאשרו את הצעת החוק.

אני רוצה להעלות נקודה חשובה כי אזרחים לא מודעים אליה. לפעמים אנשים חושבים שאם הם משרטטים את שני הקווים האלה אז זה מספיק כדי להגביל את הסחירות. אבל, זה לא. אם ישנו השרטוט של שני הקווי,ם אבל לא כתוב למוטב בלבד כפי שאמרה חברת הכנסת קירשנבאום, זה לא נכנס לאותו חשבון של המוטב שאליו אתה רוצה שזה ייכנס, ואז אותה תביעה צד ג' שהיא תביעה בעייתית, ונגדו אין לך טענות, כי הוא לא אשם בזה. הוא קיבל את השיק, והוא נתן תמורה. אז מה הוא אשם בזה שמישהו העביר לו את זה, ועשה באמצע תרגיל?


לכן, אני הצטרפתי בשמחה רבה להצעת החוק של חברת הכנסת פניה קירשנבאום, כי זהו באמת חוק אזרחי וצרכני ממדרגה ראשונה.

חבר הכנסת מיכאלי צודק בדבר אחד. השרטוט מתייחס רק להוראה שהוא ייכנס לבנק מסוים. אם זה שרטוט כללי זה אומר שזה לבנק כלשהו, ואם זה שרטוט עם שם של בנק זה אומר לאיזה חשבון בנק. המילים למוטב בלבד, זה שינוי מגמה של הפסיקה בשנים האחרונות. עד לפני פסק ציטיאט, אם אינני טועה, גם למוטב בלבד לא הספיק. רק אחר כך קיבלו את הטענה שצריך לייחס כוונה לצדדים, לפחות ביחס לצדדים קרובים, ואז אמרו שבמילים למוטב בלבד הכוונה היא שהוא לא יהיה סחיר. לכן, אני חושב שהצעתה של חברת הכנסת קירשנבאום שמתייחסת לזה שזה יהיה גם משורטט, כלומר גם ילך לבנק, וגם שהוא יהיה לא סחיר, ולא רק למוטב בלבד, היא הבהרה שנדרשת.

אני מבין שיש בקשה לתיאום של משרדי האוצר והמשפטים.

ובנק ישראל. זה מה שכתוב בהחלטת הממשלה.

החוק הזה חייב לעבור בתיאום עם המשרדים, ואין לי שום בעיה. אני בטוחה שלקראת הקריאה השנייה והשלישית נשב ונעשה תיאומים. אפשר להתחיל מייד.

אנחנו הסכמנו לשישה חודשים, אז שישה חודשים זה מספיק זמן.

שישה חודשים מיום פרסומו, כך כתוב כאן.


עו"ד יורם ארן מרשות ההסתדרות לצרכנות, בבקשה.

אנחנו כרשות ההסתדרות לצרכנות תומכים בהוספה או שתהיה ברירת מחדל שמי שלא מבקש אחרת אז שייכתב למוטב בלבד. אמר היועץ המשפטי שזה מונע סיחור השיק, ואז טענה של אוחז כשורה לא תעלה. אבל, צריך לזכור דבר אחד. לדעתי, אם בא לקוח לבנק ואומר: אני לא רוצה שיוסיפו את זה, צריך לכבד את זה. אנחנו גם יוצאים מנקודת הנחה שהוא כנראה יודע מה הן המשמעויות.


אבל, יש פה נקודה אחרת והיא שפחות ופחות אנשים יסכימו לקבל שיקים, מאחר ומה קורה? הרי השיק הולך איתו. כפי שאמרה חברת הכנסת הנכבדה, מה עשה אותו בעל אולם שמחות? הוא לקח את השיק, ובמקרה הטוב הוא נתן את זה לבנק. הבנק תמורת זה ועל יסוד זה נתן לו את האובליגו. מה יקרה? יבוא סוחר ויגיד: אני לא מוכן לקבל שיק למוטב בלבד. הרי אני מקבל אשראי מהבנק על זה שאני מפקיד את השיקים האלה, אני רואה שזה לקוח שהוא בסדר, אני לוקח ועל יסוד זה אני נותן לך אשראי. למרות שאנחנו בעד, אני חושש מאוד - ואני כבר מדבר פה בכובע שלי בפרקטיקה, אנחנו גם משרד עורכי דין – שהשיקים יתחילו להיות יותר ויותר נדירים.

אם השיק למוטב בלבד, והעסק מפקיד את השיק לבנק?

אז זה לגוביינא.

האם זה לא בטוחה להלוואות שלו?

הבנק הופך על-ידי הסבה כאוחז כשורה. ואז הבנק - וזה להיפך - מצבו יותר טוב מזה שקיבל את השיק. כי יש לי בלי סוף טענות כלפי עושה השיק: לא נתת לי תמורה, לא הגיע הצלם לחתונה, לא היה אוכל. לבנק אין את הטענות האלה. הבנק הוא אוחז כשורה. זאת אומרת, זה יכול לפגוע פה בצורה רצינית בכל ענף השיקים.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

אני חושב שכל מקרה לגופו. אפשר לבטל את זה בחתימה.

אי אפשר. בהתאם לפקודת השטרות, ברגע ששיק שורטט ככזה אי אפשר להפוך אותו, אסור.

האם אתה לא יכול לבטל את המוטב בלבד על-ידי חתימה?

לא. אתה כלקוח של הבנק תצטרך ללכת לבנק, ולבקש ממנו באופן מפורש שיוציא לך שיקים בלי הסימון הזה.

קודם כל, אני חושבת שהצעת החוק חשובה. אבל, אני רואה שבשנים האחרונות השימוש בשיקים לכאורה הולך וקטן, ואנחנו עדים לזה. זאת מכיוון שרוב הציבור באמת משלם דרך אשראי, ודברים כאלו. דרך חברת אשראי יש לפחות איזושהי בטוחה לכל התהליך הזה, ובשיקים אין לו. לכן, אני חושבת שעדיין חשוב להשאיר את זה למוטב בלבד. מי שירצה יכול להזמין שיקים רגילים למקרה של עסקאות כדלהלן.

זה יכול פשוט לעכב את אותה עסקה במקרה כזה.

גם היום יש בעלי עסקים שלא רוצים לקבל שיקים בכלל. אף אחד לא יכול לחייב.

נכון. אם אתה מזמין שניים-שלושה פנקסים, אז אתה יכול להגיד: על שניים תעשה לי למוטב, ועל אחד תשאיר בלי.

זה יביא לפחות לכך שתהיה לו מודעות לכך. אם פנקס השיקים יוצא עם מוטב בלבד אז הוא מבין שזוהי העדיפות כי זה מגן על הזכויות הצרכניות שלו.

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני מהתאחדות התעשיינים. אנחנו מבינים שיש פה עניין של רצון של אנשים, ואנשים יכולים לבחור שיק כזה או שיק כזה. בכל אופן, אנחנו קיבלנו הערה ממפעלים קטנים ובינוניים שהנושא יכול להשפיע על האשראי של עסקים קטנים, מאחר וכנראה ששיק שהוא משורטט למוטב בלבד הוא לא נתפס כבטוחה בבנק כמו צ'ק רגיל, וזה במסגרת הבנקים. אם תיווצר תופעה של יותר שיקים שהם משורטטים וכד', יכולה להיווצר מגמה בהשפעה על האשראי של העסק. כי אם הבנק לא מכיר בצ'ק משורטט כצ'ק עם בטוחה כמו צ'ק רגיל יכולה להיווצר פה בעיה. הייתי מציע לבדוק את הסוגיה הזאת מול הבנקים, ולבדוק אם הטענה אכן עומדת.

נעשה תיאום על זה לפני הקריאה השנייה והשלישית.

נכון. חזקיה, תודה. יהודה כהן, בבקשה.

אני מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות. הוזכר פה משום מה שאולמות פשטו רגל בגלל שיקים, וכל שאר הדברים האלה.

הזכרתי אולם אחד.

מה שקורה כרגע הוא שבעלי אולמות מקבלים את התמורה שלהם בשיקים של כל אותם אנשים שבאו לאירוע. בפיזור השיקים הסיכון שלנו לא לקבל את הכסף מצטמצם וזאת בגלל מספר גדול של שיקים עם סכומים קטנים.


מה שאת אומרת לי היום הוא שכל שיק יהיה משורטט לא סחיר. הם לא יפקידו אצלנו, זה יישאר אצל בעל האירוע. למחרת בעל האירוע נותן לי שיק שלו אישי בלי כיסוי, ואני נשאר קרח מכאן ומכאן, ואז לי אין פתרון בכלל. יש כאן סיכון מסוים. כיום אנחנו מקבלים את השיקים של אותם אנשים, ומקבלים את התגמול באותו הערב. אבל, פה אומרים לנו: נלך להפקיד את זה, ואני אקבל את השיקים בעוד יומיים-שלושה, ויש לי סיכון גדול לא לקבל את הכסף. את מעלה לי הצעה כזאת, ואני מסביר לף מהו החשש שישנו במידה מסוימת של בעלי אולמות במצבים האלו. יש סיכון של שיק אחד בסך 100,000 שקל לאירוע, ופתאום אני יכול למצוא את עצמי עם חשבונות מעוקלים, עם אנשים עם בעיות.

קח ממנו אשראי, אל תיקח ממנו שיקים.

את יודעת שמחכים היום לכספי המתנות. זה הכסף שמימן לנו את הכול. את אומרת לי: לא, אין יותר דבר כזה. הוא לא סחיר. התרבות היום היא כזאת שאתה נותן 10% מקדמה, ובסוף האירוע, יום לאחר סוף האירוע, אתה בא עם כל השיקים. יש לי סיכון מסוים בנושא הזה. אולם אירועים מתנהל על שיקים של המתנות. בפיזור מספר שיקים בסכומים הקטנים הסיכון שלי קטן, בעוד שבשיק אחד גדול הסיכון הוא גדול. לך תחפש עכשיו את אותו אדם בהוצאה לפועל ובכל מיני מקומות. הסיכון פה הוא גדול, ודווקא לבעלי אולמות אירועים כפי שציינת בדברייך הוא גדול יותר.

הסיכון יכול להיות בכל בית עסק, לא רק באולמות. הוא גם מי כשקונים מקרר או דברים אחרים.

אבל, זה לקוח אחד בערב, והסכום הוא 120,000 שקל ל-150,000 שקל, והסיכון הוא גדול. זה לעומת מצב שבו אני מקבל 400 שיקים עם 300 שקלים ו-500 שקלים, ואז נניח וחמישה שיקים חוזרים בערב, והיכולת שלי לטפל היא יותר גדולה.

אני מבין מה נוח לך. אבל, אנחנו לא מחוקקים חוקים רק למגזר אחד.

לא, היא ציינה דווקא את נושא אולמות אירועים

כי כנראה שהבעיה נולדה משם. הבעיה הזאת קיימת בשוק כבר הרבה שנים.

הבעיה שלי היא שאנחנו מקבלים את האירוע מהמתנות עם סכומים קטנים. את אומרת עכשיו שאני לא יכול לקבל את המתנות, כתוב עליהם: לא סחיר, למוטב בלבד. זה לבעל השמחה. נניח ובעל השמחה לאחר שהוא פודה את הכסף נותן לי שיק אחד, אבל פתאום החשבון שלו עוקל. אני בסיכון גבוה.

אני מבינה את הבעייתיות, אבל זה מגזר אחד.

זו בעיה של המגזר הספציפי שלכם.

כי היא פתחה את הנושא באולם אירועים, לא אני פתחתי.

אתה יוצא מנקודת הנחה שיעקלו את החשבון לזה שחוגג, ואז הוא לא יוכל לתת לך כסף מול הכסף שהוא קיבל לחתונה.

אנחנו לא פותרים בחקיקה את כל הבעיות של כל מגזר. אבל, כעיקרון גם פה אפשר להגיע. הרי הם לא יושבים בלילה וסופרים שיקים אצלך. הם הולכים הביתה, ולמחרת מביאים לך את השיקים. אז שילכו למחרת ויפקידו את השיקים לחשבון הבנק שלהם, יוציאו שיק בנקאי ויביאו לך אותו.

הם יצטרכו לחכות שלושה ימים עד שיתנו להם שיק בנקאי.

אבל, הצעת החוק של פניה קירשנבאום לא אוסרת על קבלת שיקים שהם כן סחירים. היא רק אומרת שהלקוח יצטרך להביע את הסכמתו.

נציגת בנק ישראל, בבקשה.

אנחנו חושבים שההצעה הזאת היא מצוינת לצרכנים משום שלא יוצא שום דבר מזה שהם ממסחרים להם את השיקים גם מבלי שהם יודעים מזה. אבל, אנחנו רוצים להאיר את הנקודה השנייה שזה עלול לפגוע באשראי של העסקים הקטנים שהם יקבלו מהבנקים. לנו אין בעיה עם זה, אנחנו רק חושבים שצריך לשמוע את הרשות לעסקים קטנים, או את העסקים הקטנים, או את מי שמייצג כדי שנבין שלא פוגעים בהם.

היא ראש הלובי, היא לא תפגע בהם.

אם מפקידים בחשבון שיק למוטב בלבד, האם הם לא יכולים לעשות עליו ניקוי?

לא, לא יעשו עליו. לא יתנו אשראי. הוא לא אוחז כשורה בשיק, הוא לא יכול אחר כך לפדות אותו.

אני מציעה שנשב ונדבר, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית ננסה לתת פתרון. נעשה איתם איזושהי חשיבה, ניפגש איתם.

שאלתי את היועץ המשפטי אם אפשר בלשון החוק לעשות איזושהי הפרדה בין הצרכן הפרטי לעסק הקטן והבינוני. הוא אומר שמבחינה חוקית הוא לא מצליח לראות כרגע את ההפרדה – כרגע.

אבל, אם הצרכנים יקבלו כברירת מחדל, הם אלה שנותנים את השיקים לעסקים הקטנים.

אני אומר שאני לא רואה איך עושים את זה במסגרת הצעת החוק.

אתה יכול להגיד שלגבי צרכנים ברירת המחדל תהיה, לגבי משקי בית ברירת המחדל תהיה.

זה לא יפתור את הבעיה.

גם המציעה הציעה שאת כל ההתייחסות נעשה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אבל, להימנע מטענה של נושא חדש.

אנחנו נכתוב את זה בדברי ההסבר.

נגבש את העמדה לפני יחד איתך, או עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שאת התיאום שצריך לעשות לפני הקריאה השנייה והשלישית יש לעשות מול העסקים הקטנים, ולא מול הבנקים.

נזמן אותם, ונחשוב יחד.

תכתוב את זה בדברי ההסבר. אנחנו מכניסים לדברי ההסבר שלאחר הקריאה הראשונה תבחן הוועדה את נושא השיקים הלא סחירים בהתייחס לעסקים הקטנים. ועד אז גם כמובן שתתקיים הידברות עד שזה יגיע לראשונה, ועד שנחזור ונעסוק בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו גם נזמין אותם לישיבה הבאה, כי אני רואה שלישיבה הזאת לא הזמנו אותם.

אני ממשרד המשפטים בכל זאת, לאור הדברים שעלו כאן, השאלה היא המקום הנכון לעשות את התיקון הזה, ואת ההבהרה - גם מה משמעות הדברים של ידוע של הצרכן, והטלת חובת יידוע על הבנק לגבי הצרכן.


גם אם תהיה ברירת המחדל הזאת תהיה הבעיה בכיוון השני. יש את נוהל ניהול בנקאי תקין 431, והשאלה היא האם לא ראוי במסגרת אותו נוהל להסדיר את ברירת המחדל? זה יאפשר גם את הגמישות, ואולי גם הטלת חובת יידוע.

מה אומר הנוהל הזה?

היום הוא מדבר על פנקסי שיקים, והגבלה של סחירות של פנקסי שיקים. הוא מטיל חובה על בנק, או אוסר על בנק לקבל שיק שהודפסו עליו מראש מילים האוסרות על עבירותו. אם הוא מקבל צ'ק והוא רואה שאי אפשר להמשיך את הסיחור שלו, אז במקרה כזה נקבע באופן מפורש שאסור לו לגבות עמלה מהלקוח על זה שהוא - - -

זה לא חוק, זו הוראה.

זו הוראה, זה גמיש.

אז אפשר לשקול, ואולי להכניס חלק מזה. אני צריכה לקרוא את זה, אני פשוט לא מכירה אז אני לא יכולה להתייחס לזה.

אני חושבת שזה יאפשר את הגמישות הנדרשת. זה גם יאפשר את מה שהמציעים כאן רצו, יידוע אולי יותר מושכל של הצרכנים, של הלקוחות, ויפתור אולי את בעיית העסקים הקטנים במובנים מסוימים. גם יהיה כאן יותר קל אולי לעשות את האבחנה בין לקוח שהוא צרכן ללקוח שהוא עסק קטן במובן הזה שאומנם זה לא יפתור את כל הבעיות של העסקים הקטנים, אבל זה כן יכול לצמצם. כי אם הצעת החוק תתקבל, לא תהיה אבחנה בין לקוח שהוא צרכן לבין לקוח שהוא עסק קטן. אני לפחות משערת שלקוח שהוא עסק קטן לא ירצה את הכיתוב הזה כי זה מפריע גם למסחר שלו באיזשהו מקום, כי הוא מתנהל גם כן מול עסקים קטנים אחרים או עסקים גדולים. ולכן, הוא יצטרך לדעת שברירת המחדל באיזשהו מקום פוגעת בו, והוא יצטרך ללכת ולפנות לבנק ולבקש.

אני חשבתי שזה לא כך. זו צריכה להיות ברירת מחדל. כשאדם ילך לבנק ויזמין פנקס שיקים יוכלו לשאול אותו האם הוא רוצה שזה יהיה למוטב בלבד, או שהוא רוצה להשאיר את הצ'ק פתוח. הוא יוכל להגיד שהוא רוצה למוטב בלבד, או שהוא רוצה שני פנקסים כך, ופנקס אחד כך.

אני מציע שאנחנו נדון בכל הדברים האלה לאחר הקריאה הראשונה, ונמשיך ונתקדם. אני מבקש מהיועץ המשפטי להקריא את שני הסעיפים ברצף ולהצביע. את כל ההידברות, כולל עם התאחדות התעשיינים, כולל עם משרדי הממשלה – כפי שאת אמרת בתיאום – לקיים באופן אגרסיבי מבחינת המהירות.

אני מארגון אמון הציבור. אנחנו תומכים בהצעה. אני רוצה להעיר לגבי תלונות שאנחנו מקבלים בארגון. מגיעות אלינו בעיקר תלונות של צרכנים מאוכלוסיות מוחלשות. העסקאות שנעשות נעשות גם במקומות שבהם הסיכון הצרכני הוא גבוה במיוחד. עולה בעיה מאוד גדולה של חוסר מודעות של הצרכנים. הצרכנים נותנים שיקים כשהרבה פעמים סוחרים - למשל, בעסקאות רוכלות שיש בהן סיכון צרכני גבוה במיוחד - מבקשים מהם להשאיר את השיקים פתוחים. הם לא מודעים לזה שהשיקים יכולים להמשיך להתגלגל. הם אפילו לא מודעים לזה שהם לא יכולים לבטל את השיקים על דעת עצמם. לפעמים מגיעות אלינו תלונות כבר עם תיקי הוצאה לפועל של אנשים ששפתם הראשונה היא לא עברית, או של קשישים, שהעבירו שיקים כאלו בעסקאות שהיה בהן כשל תמורה. פחות באולמות אירועים, אבל בעסקאות אחרות שיש בהן סיכון צרכני גבוה. לכן, אנחנו תומכים בהצעה או בהסדר אחר שבאמת יפתור את הבעיה הזאת. בכל מקרה, ההצעה הזאת תעזור להגברת המודעות.

גם נוהל ניהול בנקאי תקין מאוד עוזר במובן הזה שאם מטילים חובת יידוע על הבנקים אז הבנקים מן הסתם יצטרכו לעמוד בזה.

הדברים שלך מופיעים בנימוקים שלנו בדברי ההסבר. התלונות האלה באות מהשטח.

אנחנו מקבלים עשרות תלונות כאלה, והבעיה היא שבאמת בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות.

אני רוצה להתייחס לדבריה של עו"ד אבנר ממשרד המשפטים. בהתאם לדברי ההסבר - אני לא יודע אם זה המצב לאשורו, אני מניח שזה נבדק קודם לכן – כתוב: "המצב כיום הוא כי בנקים מנפיקים לחברות וארגונים ציבוריים פנקסי שיקים שסחירותם מוגבלת מראש, ומדפיסים פנקסים ללא הגבלת סחירות רק לפי בקשה מיוחדת של החברה או הארגון". אז אני לא יודע אם המצב פתור היום מבחינת עסקים קטנים שממילא מבקשים שהשיקים שלהם יהיו מוגבלים בסחירות שלהם.

לא, היום ברירת המחדל היא שונה. אם אתה רוצה שהשיק שלך יהיה מוגבל, אז אתה מבקש את זה באופן מפורש.

אבל, הם אומרים שיש הבדל בין חברות וארגונים ציבוריים לבין הצרכנים הפרטיים.

אני מאיגוד הבנקים. היום לפני הלקוחות עומדות כל האופציות. לקוח יכול לבקש שהשיק שלו יישאר רגיל.

האם בלי אבחנה בין סוגים של לקוחות?

שום דבר. כמובן המודעות לבעיות המשפטיות שנוצרות מהעניין, ושזה שאולי עדיף שתהיה המגבלה הזאת, אולי קיימת יותר לעסקים גדולים, או כאלה שיש גם ייעוץ משפטי. ולכן, אולי התוצאה היא כזאת. אבל, מבחינה משפטית זה פתוח לכל אחד לבקש איך שהוא רוצה. למשל, כשמישהו מזמין באתר האינטרנט. זה דבר שהוא מקובל היום. כתוב פה: ביקש הלקוח בכתב. היום הרבה לקוחות מזמינים באינטרנט כרטיסי אשראי.

זה עניין של פרשנות, מה באמצעות האינטרנט ייחשב בכתב או לא.

אוקיי. לפעמים יש מענה קולי ממוחשב. ואז מעמידים בפניהם את שתי האופציות: האם אתה רוצה שפנקס השיקים יהיה כזה או כזה? כך שגם היום. יש הרבה לקוחות שיש להם פנקסי שיקים שכאלה. הברירה עומדת בפני כל הלקוחות. אגב, בנק ישראל דרש מהבנקים לפני מספר שנים.

מי שמזמין היום דרך אינטרנט זו בכל זאת אוכלוסייה מרמה מסוימת ומעלה. את צריכה להבין שאלו שיש להם בעיה של קשיים בשפה, או אנשים מבוגרים, לא יעשו זאת. אני לא רואה שאימא שלי בת השמונים נכנסת לאינטרנט על מנת להזמין לה פנקס שיקים. היא גם לא מבינה את המשמעות. אלה שמודעים לבעייתיות באמת מזמינים עם המילים למוטב בלבד, ואלה שלא מודעים דווקא הם מקבלים את זה כשיק סחיר.

אני הזכרתי את העניין הזה מאחר וזה עשוי להוות איזשהו סוג של אינדיקציה לגבי השאלה האם ראוי לעשות את האבחנה בין לקוחות שהם צרכניים – מה שנקרא משקי בית – לבין עסקים. כי אם לקוחות שהם עסקים ממילא מבקשים אז יכול להיות שזה לא פוגע להם באשראי, אחרת הם לא היו מבקשים להגביל.

בשיק של עצמם הם מבקשים כך.

הם אומרים שהשיק שהם מעבירים הם רוצים שהוא יהיה למוטב בלבד, כי הם לא רוצים שהשיק שלהם יהיה סחיר. אבל, שיקים שהם מקבלים הם רוצים שזה יהווה להם בטוחה.

אני מבין. הטענה קודם לכן היתה שעסקים לא ירצו להגביל את הסחירות של השיקים כי זה פוגע להם באשראי.

שיקים של אחרים. הם רוצים שהשיקים שלהם לא יתגלגלו.

את תקיימי פגישות עם כל הגורמים ותדוני. אני מציע שגם הייעוץ המשפטי של הכנסת יהיה מעורב בתוך הניסוחים וגם בתוך דברי ההסבר, ובכול. גם אתה חבר הכנסת מיכאלי. תקרא בבקשה ונצביע על זה כדי להעביר לקריאה ראשונה.

"הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (שיקים משורטטים לא סחירים), התש"ע-2010


הוספת סעיף 76א 1. בפקודת השטרות, אחרי סעיף 76 יבוא:


"הנפקת שיקים משורטטים 76א. בנקאי ינפיק ללקוחותיו שיקים משורטטים בלבד עם המילים "לא סחיר", אלא אם כן ביקש הלקוח בכתב כי יונפקו לו שיקים שאינם משורטטים.


תחילה
2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."

אני חושב שבסיפא של 76א רבא המוצע: אלא אם כן ביקש הלקוח בכתב כי יונפקו לו שיקים שאינם משורטטים, או שיקים ללא המילים לא סחיר, או גם וגם - שתי האופציות.

או בכל אופן שבו ניתן להזמין כרטיס אשראי.

בדיוק. הפקס אף פעם לא מגיע, וצריך ללכת לסניף. או באמצעים האחרים שעומדים.

פשוט להוריד את המילה "בכתב".

אוקיי, באמצעים הקיימים.

לא צריך. ברגע שאתם מורידים "בכתב", זה אומר שזה כל האמצעים.

אוקיי, מצוין.

יש את העניין של המילים: "לא סחיר" שהערנו. מבחינה טכנית זה לא המונח הנכון. זה למוטב בלבד.

אז כדאי להחליף את המילים: "לא סחיר" במילים: למוטב בלבד.

מה שבנק ישראל קבע מקובל עליי.

יפה. אבל, זה בעניין הזה, כי בישיבה הבאה יש לנו חילוקי דעות עם בנק ישראל.

אני אגיע לזה. יש כבר הצעת חוק שהגשתי על הגדלת המשכנתאות.

תגיד את זה, יכול להיות שדבריו של מפקח הבנקים ייתרו את הצעת החוק. זה מה שאני רוצה שיקרה. אבל, טוב שיש באוויר הצעת חוק. לא ידעתי, זה חשוב – מצוין. אבל, זה עוד שעה.

הערה ניסוחית. סעיף 76 לפקודה היום מגדיר מה הם שיקים משורטטים. בינתיים בסעיף קטן (א) יש רק המילה ושותפיו וכו', והפסקה השנייה זה שני קווי אלכסון מקבילים בלבד עם המילה לא סחיר או בלעדיהם. זה בפקודת השטרות. אולי כדאי לשקול גם הוספת פסקה שלישית שתבהיר שגם שני קווי אלכסון עם המילים למוטב בלבד, כמו שהציעה חברתי כאן, ייחשב כשיק משורטט.

אוקיי. אחרי סעיף 76א אחרי פסקה (2) תבוא פסקה (3), ותגיד. אני אומר בחוק העיקרי.

שני קווי אלכסון מקבילים בלבד עם המילים: למוטב בלבד או בלעדיהם, ואז אפשר כאן אולי ב-76א רבתי שמוצע להוסיף במסגרת הצעת החוק, להפנות לפסקה הזאת.

כן, מאה אחוז. נציגת איגוד הבנקים, את רצית להעיר.

מה שרציתי להגיד נאמר.

נאמר, מצוין.

בעניין הסיפא של סעיף 76א רבא המוצע: "אלא אם כן ביקש הלקוח", אנחנו מורידים את המילה "בכתב" לפי החלטת הוועדה, כי ינפיקו לו שיקים שאינם משורטטים - - -

כאמור.

כאמור, כן - כשאין בהם את המילים למוטב בלבד. כלומר, לא רק שהם לא משורטטים, אלא גם שלא מופיעות בהם המילים למוטב בלבד.

אולי תכתוב: שיקים כאמור.

כן, אבל צריך להשאיר את המילה "שאינם", ואז אי אפשר להגיד שאינם כאמור. זה עניין של נוסח.

הניסוח הוא לאחר מכן. רבותי, אנחנו הקראנו את סעיפים 1 ו-2, ושינינו את מה ששינינו.

חברת הכנסת קירשנבאום תצביע במקום חבר הכנסת אילטוב. חבר הכנסת מיכאלי יצביע במקום חבר הכנסת אמנון כהן.


כמו כן, מהאוצר הודיעו לנו בכתב שהצעת החוק אינה כרוכה בעלות תקציבית.

מצוין. מי בעד?







ה צ ב ע ה







בעד – רוב







נגד – אין







נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת השטרות (שיקים משורטטים לא סחירים), התש"ע-2009, של חברת הכנסת פניה קירשנבאום, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, חבר הכנסת אורי אורבך,חבר הכנסת חמד עמאר, חבר הכנסת דוד רותם, חברת הכנסת ליה שמטוב, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, חבר הכנסת ציון פיניאן (פ/1905), אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.