PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20
20/5/2010
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ז' בסיון התש"ע (20 במאי, 2010), שעה 14:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 20/05/2010
היוועצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר דחיית מועד הבחירות במועצה המקומית קציר חריש
פרוטוקול
סדר היום
1.
דחיית מועד הבחירות במועצה המקומית קציר-חריש – בקשה להתייעצות עם הוועדה
מוזמנים
¶
חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
גבריאל מימון
-
מנכ"ל משרד הפנים
איילת פישמן
-
אגף הבחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים
עו"ד יהודה זמרת
-
היועץ המשפטי, משרד הפנים
רן איזנברג
-
השלטון המקומי, משרד הפנים
מוני מעתוק
-
עוזר למנכ"ל, משרד הפנים
עינת גנון
-
ס' מנהלת תכנון ובינוי ערים, משרד הבינוי והשיכון
פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
נסים דהן
-
ראש המועצה המקומית קציר-חריש
שלמה רייך
-
חשב מלווה, המועצה המקומית קציר-חריש
משה לבקוביץ
-
גזבר המועצה המקומית קציר-חריש
דוד אוחנונה
-
המועצה המקומית קציר-חריש
גדעון מגל
-
יו"ר האגודה השיתופית קציר
משה כחלון
-
תושב קציר
אשר שער
-
תושב קציר
רולנד מורי
-
יו"ר ועד תושבי חריש
שרון שחף
-
מרכזת המאבק, ועד התושבים בחריש
חמי בר-אור
-
תושב חריש
ג'וליה רסינאר
-
תושבת חריש
טוני בנימין
-
תושב חריש
שגיא אקשטיין
-
תושב חריש
אחמד מלחם
-
יו"ר הוועד הציבורי ואדי ערה
עו"ד תאופיק ג'בארין
-
עמותת (מואססת) ואדי ערה
חסן בויראת
-
יזם ואיש עסקים, ואדי ערה
עלי כבהה
-
אום אל קוטוף, חבר המועצה האזורית מנשה
עו"ד דבי גילד-חיו
-
מקדמת מדיניות חקיקה, האגודה לזכויות האזרח
היו"ר דוד אזולאי
¶
צהרים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום דחיית מועד הבחירות במועצה המקומית קציר-חריש – בקשה להתייעצות עם הוועדה.
קיבלתי מכתב מן השר אלי ישי, שר הפנים וסגן ראש הממשלה, שנשלח ב-2 במאי 2010:
"הנדון
¶
בקשה לקיום התייעצות עם ועדת הפנים באשר לדחיית מועד הבחירות המקומיות בקציר-חריש.
בהתאם לסעיף 39 בפקודת המועצות המקומיות, אני שוקל האפשרות להורות על דחיית הבחירות במועצה המקומית קציר-חריש עד למועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות.
בהתאם לסעיף לחוק, החלטה זו של שר הפנים מחויבת בהתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת.
אבקשך לזמן דיון בוועדה, לשבוע הקרוב, בנדון."
זאת הפנייה של השר. נמצא אתנו כאן מנכ"ל משרד הפנים, מר גבי מימון, ואני מניח שגם הוא ירצה להתייחס לבקשה.
לפניית השר מצורף מכתבו של מר רני פינצ'י, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, שצירף חוות דעת מקצועית ואף היא מונחת בפניכם.
בבקשה, אדוני המנכ"ל, אבקש שתציג בפני חברי הוועדה את בקשתכם.
גבריאל מימון
¶
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אורחים,
כאמור, השר פנה לוועדה כדי לקיים את חובת ההתייעצות ולבקש מן הוועדה לדחות את מועד הבחירות בקציר-חריש. אתייחס לכמה מרכיבים, שכולם פורטו בחוות הדעת המקצועית שמוצגת בפניכם. אתייחס בכותרות, ולחלק מן הדברים ברמת פירוט גדולה יותר, כדי להציג את שיקול הדעת שהופעל טרם הגשת הבקשה.
כמה נתונים כלליים על המועצה. המועצה מורכבת משני ישובים, קציר וחריש. הכביש שמחבר ביניהם אורכו כ-18 קילומטרים אך אווירית המרחק ביניהם אף קצר יותר. המועצה מונה אוכלוסייה של 3,700 נפשות, בסך הכול 1,020 משפחות, כאשר 750 מהן בקציר ו-270 בחריש. היקף האוכלוסייה בחריש כ-1,000 אנשים.
הישוב הוקם כאגודה שיתופית. תוכנית המתאר המחוזית, תמ"מ 6, מתייחסת לקציר כישוב כפרי, עם ייעוד אוכלוסייה של 2,500 נפשות, והישוב חריש מיועד לאוכלוסייה של כ-22,000 נפשות.
גבריאל מימון
¶
אתייחס לזה מאוחר יותר.
כמה נתונים על השתלשלות האירועים בניהול המועצה. בנובמבר 2005 פוזרה המועצה מכיוון שלא הצליחה לאשר את תקציבה. מנכ"ל משרד הפנים דאז החליט ב-3 בנובמבר 2005 למנות ועדת חקירה. באפריל 2006 ועדת החקירה סיימה את עבודתה והמליצה על הפסקת כהונתה של המועצה.
ב-5 באוקטובר 2006 מנכ"ל משרד הפנים קיבל החלטה, שאושרה על-ידי שר הפנים, ושר הפנים דאז מר רוני בר-און החליט להעביר את ראש הרשות מכהונתו. ההחלטה קיבלה תוקף ב-27 בנובמבר 2006.
עד חודש נובמבר 2007 כיהן נציג של משרד הפנים כיושב-ראש הוועדה הממונה, ומנובמבר 2007 מונה יושב-ראש קבוע לוועדה הממונה.
באוגוסט 2008, לאחר התייעצות של שר הפנים דאז עם ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוחלט על דחיית הבחירות. ההחלטה נתקבלה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה והפרסום ברשומות היה ב-16 בפברואר 2009.
סקירה קצרה על המצב הכלכלי של הרשות. המצב הכלכלי של הרשות בשנת 2005 היה מאוד-מאוד שלילי. כדי לסבר את האוזן, בשנת 2006 סיימה הרשות – שכמובן צריך להתייחס לגודל האוכלוסייה שהיא שירתה – בגירעון שוטף של 5 מיליון שקל וגירעון מצטבר של 20.5 מיליון שקל. בשנת 2007 היא סיימה בגירעון שוטף של 3.9 מיליון שקל. בנובמבר 2007, כפי שצוין, מונה יושב-ראש קבוע לוועדה הממונה שנכנס לתפקיד וגיבש תוכנית הבראה. בשנת הפעילות הראשונה, 2008, הוא ירד בהיקף הגירעון השוטף ל-1.3 מיליון שקל, מ-18.3% מן התקציב ל-6% מן התקציב, ובשנת 2009 הרשות סיימה באיזון תקציבי.
היעד שלנו היה להוביל את הרשות המקומית הזאת קודם כול להתייצב כלכלית ולאחר מכן להתחיל בבניית כל מוסדות הרשות, שכאמור לא היו בנויים והתחיל תהליך של בנייתם.
בינתיים קודמו כמה צעדים על-ידי משרדים נוספים. משרד הבינוי והשיכון קידם את כל הקשור בהקמת העיר בתחום הישוב חריש וזה קיבל תוקף בהחלטת ממשלה שנתקבלה על רקע בחינת צורכי המשק, הדיור במדינת ישראל והצורך החיוני במתן מענה לאוכלוסייה.
גבריאל מימון
¶
ייתכן. תיכף אחבר את זה להחלטת ממשלה נוספת שנתקבלה בינתיים, ב-14 במרס 2010, שאז החליטה הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים. אקרא רק את הכותרת של ההחלטה: "שתקדם את הישוב חריש המצוי בתחומי המועצה המקומית קציר-חריש". בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומשתתפים בה משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד החינוך ועוד כמה משרדי ממשלה. המטרה היא להקים ישוב שאוכלוסייתו תהיה בעלת צביון דתי.
משרד הבינוי והשיכון, ביחד עם הוועדה המיוחדת, פעל באופן משמעותי מאוד לקידום התכנון המתארי והמפורט. נציגת משרד הבינוי והשיכון שנוכחת כאן בדיון, אם היושב-ראש יאפשר לה תציג לאחר מכן את הצעדים ואת התוכניות שהם ביצעו לקידום הליכי התכנון במקום.
מבחינתנו, כמשרד שהיה רוצה לקדם את החלטת הממשלה וכן לראות את המשך הייצוב הכלכלי של הישובים, ביחד עם בניית תשתית מוסדית מסודרת למועצה שנמצאת בהתהוות, אנו מעוניינים מאוד להמשיך את פעילותה של הוועדה הממונה במתכונת הקיימת ולדחות את מועד הבחירות למועד הבחירות הכלליות ברשויות המקומיות, שאמור להיות באוקטובר 2013. הניסיון עם הוועדה הממונה הנוכחית מוכיח את עצמו.
גבריאל מימון
¶
אכן כך, עד אוקטובר 2013, כדי לאפשר לקדם את החלטת הממשלה ולאפשר ייצוב של הרשות המקומית עם הקמת כל היחידות המקצועיות ברשות.
לצד זה ולאור החלטת הממשלה, חתמתי על מינוי של ועדת חקירה גם לחלוקת הכנסות וגם לבדיקת גבולות של המועצה המקומית קציר-חריש ושל המועצה האזורית מנשה. אומר בגלוי, המטרה היא לבחון אפשרות לצרף את הישוב קציר למועצה האזורית מנשה. הוועדה מונתה כבר והתחילה בעבודתה. יושב-ראש הוועדה הוא מר בנימין כהן. אנו מקווים מאוד שעבודת הוועדה לא תארך זמן רב ותאפשר לקדם את החלטת הממשלה ולקדם את המועצה בחריש במתכונת שהממשלה מצפה מאתנו.
אלה פחות או יותר הדברים מבחינת משרד הפנים.
דב חנין
¶
אדוני היושב-ראש, אוכל לומר כמה מילים עכשיו? לצערי איאלץ לצאת בעוד רגע.
אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שאני קצת מתפלא על הבקשה שהגיעה לשולחננו, שעומדת בניגוד חריף לעמדה של משרד הפנים ביחס לערד. בערד היתה ועדה קרואה שתפקדה היטב, והסבירו לנו כמה חשוב שהתושבים יוכלו לבחור, כמה חשוב שתהיה דמוקרטיה, ואפילו אנחנו, גם אני, שבאמת חשבתי שהוועדה הקרואה שם תפקדה היטב, אמרתי: דמוקרטיה. באמת, לא נותנים לדמוקרטיה לעבוד, לא נותנים לאנשים להצביע, זה לא מתקבל על הדעת. אבל עכשיו באים אלינו ואומרים בדיוק ההיפך ובעצם מונעים מן התושבים בקציר-חריש את הזכות האלמנטרית להצביע, לבחור ולהיות מיוצגים.
אני מוטרד מאוד מן הדבר הזה, ומוטרד ממנו עוד יותר כאשר אני קורא בחומר שקיבלנו שיש כנראה איזה משבר ביחסים בין מר דהן ובין חלק מן התושבים, או אולי רוב התושבים בחריש. כרגע אני אפילו לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל הטענות חריפות וקשות. במצב כזה אין שום סיבה לא לאפשר לאנשים לבחור את הנציגים שלהם.
הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה היא כנראה הסיבה האמיתית לבקשה הזאת, והיא הרעיון של הקמת העיר החרדית בחריש.
דב חנין
¶
לא אמרתי שזה רע. זה רעיון לגיטימי. מותר בהחלט לדון בו, ובוודאי זכותה של הממשלה לקדם אותו, אבל גם זכותם של התושבים שיהיו מיוצגים על-ידי רשות מקומית שתביע את עמדת התושבים. הרי אין דיקטטורה של השלטון המקומי בישראל. אם תהיה מועצה מקומית נבחרת בחריש, אין זה אומר שהמועצה הזאת תכתיב את רצונה וממשלת ישראל תיסוג וכל תוכניותיה יתבטלו. זה רק אומר שלתושבים תהיה נציגות מקומית שתוכל להביע את רצון התושבים וקולם יוכל להישמע בצורה ראויה מפי השלטון המקומי שנבחר על-ידי התושבים. זה הדבר האלמנטרי.
אני מודאג כאשר אני קורא שדווקא מכיוון שיש כאן תוכנית בהיבט לאומי עדיף שהמקום ינוהל בהיבט לאומי ולא בהיבט מקומי. אני רוצה להגיד לכם שיש היבטים לאומיים גם בתל-אביב-יפו ובכל זאת אנו שמחים, עם כל הביקורת, שיש לנו עירייה בתל-אביב-יפו. יש לנו ביקורת עליה, אבל אנו שמחים שהיא עדיין עירייה שנבחרת על-ידי התושבים. אותו עיקרון צריך להנחות אותנו בכל הישובים בארץ. תודה רבה.
עינת גנון
¶
אדבר בקצרה על תכנונה של העיר. כפי שציין מר גבי מימון, היום מתגוררות בישוב חריש 300 משפחות, כשהן ידעו מלכתחילה שהן נכנסות לשכונה שתהיה חלק מעיר גדולה. העיר חריש היתה מתוכננת ומאושרת כעיר, לא כישוב כפרי, כבר בתמ"א 31 ואושרה אחר-כך ככזו גם בתמ"א 35 וגם בתוכנית המתאר המחוזית.
עינת גנון
¶
כאשר תמ"א 35 אושרה, התוכנית של העיר חריש אושרה כחלק מן התמ"א, כך שבמשך שנים ארוכות ידוע שבמקום מתוכננת עיר.
עינת גנון
¶
כחלק מהחלטות הממשלה קידמנו במקום תוכנית מתאר, כאשר בשנת 2008 המועצה הארצית החליטה להקים במקום מרחב תכנון מיוחד, והוקמה גם ועדה מיוחדת, שאני חייבת להגיד שפועלת ביעילות רבה. מאחר והאזור אושר כבר כעיר עתידית, אין בסך הכול מניעה ואין בעיות מהותיות. כמו בכל הליך תכנון יש אינטרסים שונים שמיוצגים בצורות שונות. תוכנית המתאר התקדמה והופקדה לפני כשבועיים להתנגדויות הציבור כחלק מהליך סטטוטורי שעוברת כל תוכנית מתאר במדינת ישראל.
במקביל, לאחר שהתוכנית הזאת תאושר, אנו פועלים גם לקידומן של התוכניות המפורטות. תוכנית מפורטת אחת גדולה מאוד ל-5,900 יחידות דיור נמצאת לקראת הפקדה. כאשר התוכניות יאושרו נהיה מוכנים כבר לשיווק, כך שבתחילת שנת 2011 נוכל כבר לשווק את השכונה הגדולה הראשונה.
שלמה (נגוסה) מולה
¶
אדוני היושב-ראש, אני מודה שאני לא מכיר את הנושא לפרטיו, אבל התייעצתי עם מי שהיה שר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, שהוא גם מי שמינה את מר דהן בראש הוועדה הממונה.
אני באופן עקרוני לא אוהב את הוועדות הממונות. אני מקווה שאין מי שאוהב את הוועדות הממונות.
שלמה (נגוסה) מולה
¶
אם זאת אך ורק פגיעה בדמוקרטיה אפשר אולי לקבל את זה, אם זה גובר על האינטרסים שבכל זאת בזמן קצר אפשר לתקן את העוולות שנגרמו לאנשים.
הסיפה של דברי מנכ"ל משרד הפנים, בעניין העיר החרדית שתיבנה בעתיד, אני לא בטוח שצריכה להיות הסיבה האמיתית לדחיית הבחירות. אני מוכן לתמוך בבקשת השר לאור הטיעון על הוצאת המועצה מן הבעיות הכלכליות ומן הגירעונות שבהם היא מצויה. כאשר אני מתבונן בטבלה שצורפה לנו, צריך להעריך מאוד את הפעילות של הממונה, כל הכבוד לך. לרדת מ-106% גירעון מצטבר ל-20% גירעון מצטבר, זה מבורך מאוד. דווקא מן הטעם הזה, כדי לסיים את ההליך ולהביא את המועצה לאיזון מלא ולהבראה עתידית, ייתכן שזה חכם ונכון, כפי שעשינו דרך אגב במקרה של מר מצנע שהארכנו את תקופת כהונתו בראש הוועדה הממונה בערד. גם שם היו בדיוק אותם השיקולים.
אני מודע לכך שפוגעים אולי במידה מסוימת בדמוקרטיה, אבל כדי להשיג מטרה מסוימת, גם שיקולי תקציב והתנהלות הם חלק בלתי נפרד מן החיים הציבוריים שלנו. לפיכך אנו נתמוך בהארכת הכהונה של הממונה לזמן המתבקש.
משה כחלון
¶
שלום לכולם. למען הגילוי הנאות, אני עובד במועצה המקומית קציר-חריש במשך 15 שנים ותושב הישוב קציר. אני התושב הראשון של הגבעה המרכזית בקציר. אתחיל בסקירה קצרה מה היא קציר בכלל.
גם בדוח של משרד הפנים מצוין שקציר הוא ישוב שיש לו אגודה שיתופית. יש אגודה שיתופית בחלק מקציר. הסטטוס בקציר בעייתי מאוד. גם אם מחר בבוקר נהיה במועצה האזורית מנשה, אין ועד מקומי שינהל את הישוב כי בגבעה אחת יש אגודה שיתופית ובמקום אחר יש בנייה חופשית שמשרד הבינוי והשיכון בנה וכל אדם עם תעודת זהות יכול לקנות שם בית. כך שאין אגודה שיתופית אחת לכל קציר.
הישוב קציר עבר טלטלה גדולה מאוד ב-5 השנים האחרונות. המקום היה לפני כאוס כמעט מוחלט, המערכות קרסו כמעט באופן מוחלט. משרד הפנים מינה צוות מטעמו ולאחר מכן מר נסים דהן הגיע. ברוך-השם בתוך מספר שנים הצלחנו להגיע למצב הרבה יותר טוב מאשר זה שבו היינו, כאשר עוד היד נטויה ויש הרבה דברים לעשות.
אחד הדברים החשובים הוא ליצור מקורות הכנסה למועצה שלנו. היות ואנו נמצאים בחבל ארץ בודד מאוד ונפרד, אנחנו רוצים ליצור מקורות הכנסה בכדי להיות עצמאיים יותר ולא תלויים בחסדי משרדים אחרים. זה תהליך שבו התחלנו, לכן אנו מבקשים וצריכים את השנתיים-שלוש הקרובות להמשך העשייה הזאת, כדי ליצור את העוגנים הנדרשים שיוכלו ליצור מקורות הכנסה לישוב.
אני לא מזכיר את הישוב חריש בשל סיבה אחת, כי בחריש במשך 10 השנים האחרונות באמצעות משרד הבינוי והשיכון היו הרבה מאוד תהליכים של בניית הישוב לפי תב"ע ישנה, כאשר זה הגיע אפילו לחלוקה של קבלנים שבאו לבנות, אך זה לא התממש, בשל כל מיני סיבות. היום ההתנגדות לחריש נובעת מסיבה אחת, שכולם חשבו שזה עוד פעם ייפול כפי שנפל כל השנים. הפעם ברוך-השם זה התקדם בצורה רצינית מאוד, אז כולם לא יודעים איך לאכול את זה.
חשוב לא פחות, באשר לדמוקרטיה ולעריכת בחירות, אם בקציר-חריש יהיו היום בחירות אני סבור שזה יהיה המעשה הכי פחות דמוקרטי היות והמצב יחזור לקדמותו, נצעד 3-4 שנים אחורה ולא נעשה בזה שום דבר. אשמח מאוד, ואני סבור שאני מדבר בשם רבים בישוב, שהמצב יישאר על כנו בשנים הקרובות, לתת לנו אופציה ליצור עוגנים כלכליים חדשים לישוב. תודה רבה.
ציון פיניאן
¶
תודה רבה. ברישה של דבריי אני רוצה להתייחס לסיפה בדברי חבר הכנסת דב חנין, שאמר שלראש הוועדה הקרואה יש מתנגדים. אם יש איזה ממונה או יושב-ראש ועדה קרואה שאין לו מתנגדים, כנראה יש לו משהו דפוק בראש ... אני לא מכיר במדינת ישראל ממונה – ויעיד על כך ידידי רב גונדר בדימוס חבר הכנסת אריה ביבי שעמד בראש ועדה ממונה בלוד – שלא עורר התנגדות.
המועצה הזאת עברה טלטלה קשה. מועצה קטנה שמגיעה לגירעון של 20 מיליון שקל – ויש כאן כמה חברים שמכירים את השלטון המקומי – עבורה זה אסון. הביאו אדם ובשנת 2009 הוא סיים באיזון, אפילו בעודף. אם היום תלכו לבחירות, על-פי ניסיון העבר, בתוך שנה-שנתיים תגיעו שוב לגירעון של 20 מיליון שקל, אם לא יותר. לכן צריך לתת זמן וסיפק בידו של יושב-ראש הוועדה הממונה להמשיך בהבראה. תנו לו שנתיים-שלוש, עד ליום הבחירות, ולאחר מכן התושבים יחליטו מה הם רוצים. עכשיו בלתי אפשרי להפסיק. רק לפני יומיים הוא סיים באיזון, אז אתם רוצים בחירות עכשיו? אתם עדיין לא עצמאים.
ציון פיניאן
¶
גם את המועצה המקומית בטבריה, אם תגיע למצב הזה, צריך לפרק. בינתיים לא הגיעה לכדי כך, תודה לאל.
צריך לתת זמן לוועדה הממונה ולתת חופש פעולה ליושב-ראש הוועדה הממונה. כדאי לדעת איך זה התחיל ואיך זה הסתיים ברשויות מקומיות אחרות.
אני מדבר בשם עצמי. כפי שאני אוהב את ייהוד הגליל, אני לא מתנגד לישובים יהודים גם בוואדי ערה. תודה רבה.
שגיא אקשטיין
¶
שלום לכולם. אני תושב חריש ב-3 השנים האחרונות ובאתי לכאן לייצג את הגרעין התורני בחריש, שמונה כ-100 משפחות.
חבר הכנסת מולה אמר באופן הוגן, יש כאן לא מעט אנשים שיכולים להחליט על חריש מבלי לדעת בכלל מה קורה בה באמת, בצורה אובייקטיבית. אני לא עובד של המועצה ולא קשור למועצה. אני אזרח שהגיע לגור במקום שאמור לספק שירותים לאזרחים.
הבאתי לכאן תמונות שאוכל להעביר לכם. הבאתי גם מכתב לכל חברי הוועדה שבו מפורטים כל השירותים שאינם ניתנים לתושבי חריש ותושבי קציר ב-3 השנים האחרונות, למעט הדברים האלמנטריים ביותר, שזה אולי פינוי אשפה. אני יכול להראות לכם כאן קטעים של מדרכות וכבישים שחסרים בהם אבנים משתלבות וילדים נופלים ונפצעים, גני שעשועים שעד לא מזמן היו ממש מפגע בטיחותי וילדים נפצעו, שטחים שאינם מטופלים ואינם מתוחזקים מלאים בזבל. הכול מתועד כאן בתמונות. אלה לא דברים שהמצאנו, הכול מצולם. אין זו חוכמה להגיע לאיזון תקציבי כאשר לא נותנים שירותים לאזרח. זה המינימום.
נאמר כאן נכון שיש קרע עמוק מאוד בין יושב-ראש המועצה ובין התושבים, זאת עובדה. ועדה כזאת היה אולי ראוי יותר שתשב בחריש לשמוע את התושבים, לראות מקרוב את המפגעים ולראות על מה מדובר. אני לא בטוח שכל היושבים כאן היו אי פעם בחריש וראו מה בדיוק הולך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מבקש ממך שתחזור בך מן המשפט האחרון. אני מכיר בשולחן הזה לפחות שניים שביקרו במקום.
שגיא אקשטיין
¶
בסדר, אבל כאשר דנים על עיר מסוימת מן הראוי לבוא ולראות ברחל בתך הקטנה במה מדובר, כי שירותים לתושב אנחנו לא מקבלים. אנחנו משלמים ארנונה בגובה של קיסריה, 600 שקלים לחודשיים, ולא מקבלים את השירותים הנדרשים לתושב. לדוגמה, הבן שלי טופל על-ידי פסיכולוג חינוכי מטעם המועצה. הם נפגשו 3 פעמים, אך בפגישה הרביעית לפני כחודש התקשרנו אליו והוא אמר: סליחה, פיטרו אותי, אני כבר לא עובד של המועצה. התקשרתי למנהלת הגנים לשאול מה קרה והיא אמרה ש"יש התייעלות". אם קוראים לזה התייעלות אז מה זה איזון תקציבי? אני לא מבין. במה מקצצים? בפינוי אשפה? בשעוני חשמל? בארנונה גבוהה? בתוספת של שמירה?
הדבר הכי אבסורדי, כבוד היושב-ראש, מוטל מס שמירה בסך 1,200 שקלים על כל תושב בחריש, כאשר אין גדר היקפית ואין שער לישוב. זה שיא האבסורד. פשוט צריך לראות כדי להאמין. מסתובב שם רכב מידי לילה עם שני אנשים, הגדר פרוצה לחלוטין, אין שער, ואנחנו משלמים 1,200 שקלים, ומי שלא משלם זה עובר לעיקול.
אריה ביבי
¶
אדוני היושב-ראש, מתי ממנים ועדה קרואה? לאחר שהנציגות המקומית נכשלת. ממנים ועדת חקירה, שר הפנים בודק את הדברים, מתייעץ עם אחרים ואז ממנים ועדה קרואה, וכך נעשה גם בישוב הזה.
קודם כול אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה הקרואה בקציר-חריש על העבודה הטובה שהוא עושה.
ישבנו כאן בוועדה ודנו במשך ימים האם להאריך את הוועדות הקרואות, מה הזמן שנקציב להן על מנת שימלאו את תפקידן. הגענו למסקנה שוועדה קרואה צריכה לכהן מינימום 3 שנים ומקסימום 5 שנים. אנחנו רוצים להאמין שהאדם שמינינו לוועדה הקרואה ימלא את תפקידו, ועלינו לעזור לו ולאפשר לו למלא את התפקיד. לא די בתקופה של שנתיים או שלוש כאשר הוא בקושי מתחיל לאזן את הדברים ואז לומר לו: עכשיו נעשה בחירות, כאילו שאותה נציגות שהיתה תעשה טוב יותר.
אני הייתי נותן ליושב-ראש הוועדה הממונה להמשיך בעבודתו עד הבחירות הקרובות.
מעבר לכך, היום עובדת ועדת חקירה ודנה בשני הישובים הללו. היא אמורה לסיים את עבודתה בעוד 3 חודשים. הייתי מבקש מן היושב-ראש שהממצאים של ועדת החקירה יובאו בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה על מנת שנשמע בדיוק מה ועדת החקירה עשתה שם.
אריה ביבי
¶
כפי שאמר מר שגיא אקשטיין, יש דברים שהוועדה הקרואה קשה לה לתת לישוב. היא רוצה להבריא את הישוב ולהביא תוצאות. אם הגדר פרוצה ואם המדרכות לא תקינות – יושב כאן מנכ"ל משרד הפנים והייתי מבקש ממנו, יש מאצ'ינג שלעתים עושים ב-30% ולעתים ב-40% או ב-10%. במקום כזה, כאשר נמצא יושב-ראש ועדה קרואה שאנחנו רוצים ומעודדים אותו לעזור לישוב, הייתי מבקש בכל לשון של בקשה שתקבע את המאצ'ינג של הישוב הזה בשיעור ההשתתפות הנמוך ביותר האפשרי על מנת שיתקנו את המדרכות ואת הגדר ואת הכבישים אם יש ליקויי כבישים.
אריה ביבי
¶
לא, זה לא מענק איזון. הוא יודע בדיוק על מה אני מדבר. ליושב-ראש ועדה קרואה קשה גם לאזן את התקציב ולהבריא את הרשות וגם לתת שירותים מינימליים לאזרח. אני זוכר שאנחנו "ייבשנו" מקומות, אפילו לא נתנו בהם מים, כי לא היה כסף.
אריה ביבי
¶
לכן אני מציע לעזור גם במקרים האלה ליושב-ראש הוועדה הקרואה.
בסך הכול היד שחתמה אז על קביעת ועדות קרואות למשך 3-5 שנים היא היד שתמשיך לחתום. אי אפשר לעשות אתנו משחקים מידי יומיים, להגיד לזה שנה, להוא 5 שנים, לזה 4 שנים. אם הוא עושה את עבודתו היטב, צריך לתת לו לסיים את העבודה כפי שקבענו. אם הוא עושה את העבודה לא היטב, יש לנו את הדרכים שלנו. תודה.
שלמה (נגוסה) מולה
¶
אני מבקש לשאול את מנכ"ל משרד הפנים, האם אתם מסייעים לישוב הספציפי הזה ביחס לוועדות קרואות אחרות? מר שגיא אקשטיין סיפר לנו שהבן שלו לא מקבל טיפול ושהמדרכות מסוכנות. הייתי רוצה לשמוע איך אתם נותנים שם סיוע. מצד אחד, אנחנו משבחים את מר נסים דהן שבהחלט מבריא את הישוב מבחינת האיזון התקציבי, אבל מצד שני, אי אפשר שאנשים ישלמו ארנונה ולא יקבלו שירותים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אחר-כך אאפשר למנכ"ל להגיב על הכול. אני מניח שהתושבים גם הם יגידו את שלהם ואז תהיה תגובה אחת לכולם.
מר פיני קבלו לא נמצא כאן.
רבותי, כמה נציגים של התושבים ביקשו רשות דיבור. עם כל הרצון, זה בלתי אפשרי. אני מציע שתחליטו ביניכם על שני אנשים שייצגו את היישוב וידברו, זה סביר. אאפשר לעוד שניים לדבר, ואם אתם סבורים שצריכים שלושה לדבר כדי לפתור את הבעיה גם בזה אני מוכן לבוא לקראתכם. נשמע כאן שני תושבים מקציר ושני תושבים מחריש. תגיעו להסכמה ביניכם ותגידו לי מי החלטתם שידבר. עד שתחליטו, אבקש מחבר הכנסת ניצן הורוביץ להגיד את דבריו, בבקשה.
ניצן הורוביץ
¶
תודה, אדוני. יש כאן שני עניינים, אחד מהם עקרוני, על דמוקרטיה ברשויות המקומיות. אני זוכר את הדיון שהתנהל כאן על ערד. ערד לא הולכת להפוך לעיר חרדית, היא לא הולכת לשנות את צורתה, תושבי ערד לא חשים מאוימים מאיזה דבר שמרחף מעליהם, ובכל זאת, למרות שהיה בערד ראש ועדה קרואה מוכשר מאוד שהבריא את הרשות המקומית ועשה דברים, ולפני כן ערד היתה במשבר נוראי, אחרי שנתיים "העיפו" אותו כי אמרו שצריכות להתקיים בעיר בחירות, והתקיימו בחירות. אנחנו תמכנו בשינוי הזה למרות שראיתם את תוצאות הבחירות, שהיו לא ממש לרוחנו, אבל חשבנו שהתושבים צריכים להחליט על עצמם.
כאן יש ראש מועצה ממונה כבר 3 שנים ורוצים עכשיו לקבוע שיישאר עוד 3 שנים וחצי. זה לא תחילת שנת 2013 אלא סוף שנת 2013, כלומר ביחד זה כמעט 7 שנים. לדעתי זה לא דמוקרטי, וגם לא יעמוד בבג"ץ. אבל עזבו את בג"ץ, זה לא הוגן.
מעבר לעניין העקרוני, שמונעים מן התושבים לבחור את נציגיהם, יש עניין ספציפי. הרי רוצים להשאיר את ראש הוועדה הממונה – שבאופן אישי אין לי אליו שום טענות, אני בטוח שהוא מנסה למלא את תפקידו כפי שצריך – לא רק לניהול שוטף ולהבראה של התקציב, אלא כדי לאפשר את השינוי הגדול שעומד לחול בחריש. אי אפשר לנתק בין שני הדברים הללו, לא דנים לחוד בוועדה הקרואה ולחוד על הפיכתה של חריש לעיר חרדית של 150,000 איש. הדברים כרוכים זה בזה.
כאשר התושבים אומרים שהם רוצים בחירות, זה לא רק באופן עקרוני לצורך בחירת הנבחרים שלהם ושמירה על הזכות הדמוקרטית שלהם, אלא זה גם להביע את קולם על עתיד חייהם. הרי הם חילונים. אם תהיה עיר חרדית, זה יהיה אחרת. נכון? אז צריך לשמוע אותם, צריך לקחת בחשבון את הדאגות שלהם.
ראש הוועדה הקרואה, שאני מכבד אותו מאוד באופן אישי, אף הוא מייצג מגזר מסוים, אף הוא מייצג גישה מסוימת. אל תגידו לי שלא, כולנו יודעים על מה מדובר.
לכן, בגלל העניין העקרוני ובגלל העניין הספציפי, שכאן מדובר בעתיד הישוב וצביונו ובעתידם של התושבים הללו, כי הרי אם הישוב יהיה כפי שרוצה השר אטיאס הם יתקשו לחיות שם, צריך לתת להם זכות דיבור ולשמוע אותם, וכאן רוצים לחסום את זה. לכן אני סבור שצריך לאפשר לקיים את הבחירות ולתת להם את הייצוג שלהם. אני רוצה לחזק אותם במאבק שלהם כי זה מאבק של אנשים.
הייתי בחריש וראיתי את ההזנחה.
ניצן הורוביץ
¶
ביקרתי שם. זה ישוב שמלכתחילה לא נתנו לו שום סיכוי, הזניחו אותו במכוון אפילו. היו תוכניות אחרות, עכשיו אנחנו יודעים מה הן. אז לפחות לאנשים שנשארו שם, שחיים בצורה שאיננה מקובלת בארץ בישובים, צריך לתת את הזכות המינימלית להביע את קולם. אם אתם סבורים שתצליחו לדרוס אותם ובאמצעים מנהליים לעקוף את זה, זה לא יילך. הם יחריפו את המאבק. יש להם שותפים, גם באזור וגם במקומות אחרים, ויש גם בתי-משפט. תודה.
חמי בר-אור
¶
אני תושב הישוב חריש. אמשיך מן הדברים שאמר חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אולי אצטט קצת מדבריו של מר דהן, כדי לסבר את האוזן. יש לי שפע של ציטוטים אך אסתפק רק בשניים מהם. אצטט מתוך שיחה שהוא ערך עם ועד התושבים בחריש. הוא אמר: "אני לא מייצג אתכם. אני מייצג את האינטרס של מדינת ישראל שהחליטה להביא לכאן 150,000 חרדים. זאת האוכלוסייה שאני מייצג. כאן זה לא מצפור בגליל. אם לא טוב לכם, תלכו לגור במקום אחר. מצדי תלכו לגור בפלסטין". אלה דבריו של ראש המועצה הממונה, מר נסים דהן.
חמי בר-אור
¶
הדברים מוקלטים.
אצטט מפרוטוקול נוסף, מישיבת המועצה הארצית שנערכה בדצמבר 2009. מר נסים דהן אמר: "אני בטוח שמצוקת הדיור קיימת גם במגזרים אחרים, אבל אני מייצג את המגזר החרדי ואני מדבר בשמו. אחרים ידברו בשמם", כאשר הוא מתייחס לתושבי הישוב. תוכלו לקרוא את הפרוטוקול מישיבת המועצה הארצית ותראו מה נאמר שם. ויש לי עוד שפע של ציטוטים כאלה.
מר נסים דהן מכריז בכל מקום שהוא מייצג את המגזר החרדי ולא מייצג את תושבי חריש. נכון אמר מר גבריאל מימון, ולשם כך הוקמה ועדה מיוחדת, הוועדה הנבחרת בחריש נקלעה לקשיים כלכליים והוחלפה. מר נסים דהן עשה עבודה יפה והבריא את המועצה, אבל על כך יכולות להיות חלוקות הדעות כי האמצעים שבהם הוא עושה את זה מפוקפקים ביותר. אבל אם, כפי שמעיד מר גבריאל מימון, או כפי שמעידים המספרים שמר דהן מציג, העניין הכלכלי נמצא במגמת שיפור אז הוא מילא את תפקידו. אבל הוא מקדם אג'נדה אחרת לגמרי והוא לא מתבייש להכריז על כך. הוא לא מייצג את תושבי המקום.
יש כאן תהליך שמתנהל מאחורי גבם של תושבי המקום, שאין להם שום ייצוג בשום ועדה ובשום מקום. מי שיושב בוועדות התכנון על תקן נציג התושבים הוא מר נסים דהן, ששמענו את דבריו הרגע. אז מה אתם מציעים לתושבי המקום לעשות? איזה קול יש לנו? האם הסעד היחיד שנוכל לפנות אליו הוא בג"ץ?
חמי בר-אור
¶
לאורך כל הדרך של תהליך הפיכת חריש לעיר חרדית, יש מוסדות עוקפים ומעקפים כאלה ואחרים – ועדה מיוחדת שאינה כפופה לוועדות הציבוריות הרגילות, ועדת מנכ"לים שאף היא אמורה לזרז ולייעל ולשפר את התהליך. הכול עוקף כל מסלול דיון מקובל וסטטוטורי במדינת ישראל. מר נסים דהן יושב בראש ומנצח על התהליך בשם תושבי החריש, כאשר הוא מכריז בכל מקום שהוא לא מייצג אותם אלא מייצג ציבור אחר לחלוטין. בשורה התחתונה הוא חותר תחת התושבים כדי לגרש אותם מביתם.
גדעון מגל
¶
שלום לחברי הוועדה, שלום ליושב-ראש. אני יושב-ראש ועד האגודה השיתופית קציר. נבחרתי בבחירות שנערכו לפני כחודשיים.
גדעון מגל
¶
אנו תושבי קציר מבקשים מן הוועדה לקבל את פניית שר הפנים ולדחות את הבחירות בקציר. להלן הנימוקים שלי:
הישוב עבר בשנה האחרונה מהלך פנימי שבו התקבלה באופן דמוקרטי הכרעה.
בהקשר למה שאמר מר כחלון – נכון, יש אצלנו שתי גבעות, על אחת מהן אגודה שיתופית ובשנייה שיכון. החתמנו על עצומה את תושבי קציר, בערך 65% מבעלי זכות הבחירה משתי הגבעות חתמו שהם תומכים בפירוק המועצה המקומית קציר-חריש ובאיחוד קציר עם המועצה האזורית מנשה.
מאוחר יותר האגודה השיתופית קיבלה החלטה לתמוך במהלך הזה, ולפני כחודשיים כאמור היו בחירות ואז נבחר ועד שרובו ככולו תומך במהלך של איחוד קציר עם המועצה האזורית מנשה. אנו רואים במצב הנוכחי מצב זמני, שבחירות יגרמו רק להתארכותו.
לשמחתנו שר הפנים נענה לרחשי לב הציבור ומינה ועדת חקירה שתבחן את הפרדת קציר מחריש ואת איחודה עם המועצה האזורית מנשה. הישיבה הראשונה של ועדת החקירה תהיה בעוד שבועיים.
מעבר לכך, אני רוצה לקרוא בפניכם ציטוטים מדיונים שהתקיימו גם בוועדה הזאת וגם במקומות אחרים, שתומכים במה שאני אומר וקושרים את זה גם לגורל תושבי חריש ועתיד המועצה.
בישיבה שהתקיימה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפני שנתיים בדיוק, שבה הוחלט על ביטול הבחירות והארכה ראשונה של כהונתו של מר דהן, אמר יושב-ראש הוועדה, שר הפנים לשעבר, חבר הכנסת אופיר פינס-פז: "אם אני הייתי היום שר הפנים הייתי מפרק מייד את החיבור בין חריש וקציר והייתי מאחד את קציר עם המועצה האזורית מנשה או משהו מעין זה. הייתי ממנה את נסים דהן כראש ועדת ההקמה של חריש, כמו במודיעין, ומקים ישוב כפי שצריך. השעטנז הזה לא ברור ולא מובן. הישוב קציר הוא ישוב חילוני, וחריש אמור להיות ישוב חרדי. קציר לא דורך במקום, גרים שם בני אדם. גם בחריש, אני מבין שגרים שם בני אדם אבל עליהם אני בכלל מרחם. אני לא יודע מה איתם בכלל. זה מזעזע. לפחות את קציר אפשר להציל, לחבר למועצה האזורית ולתת למר נסים דהן לעבוד בעניין חריש מן הבוקר ועד הלילה".
בדיון שהתקיים לפני שבועיים בוועדת הגבולות, שבעקבותיו, אחרי הופעתי שם, הוחלט להרחיב את המנדט של הוועדה לוועדת חקירה לנושא איחוד. מר יגאל שחר, שהיה ממונה על מחוז צפון מטעם משרד הפנים, שבשנתיים האחרונות, כפי שנאמר כאן, מנהלת את ועדת התכנון המיוחדת לעיר חריש, אמר כדלקמן: "אני רוצה להגיד משהו בקטע הזה של קציר. הנושא של קציר עלה גם כאשר חשבו על העיר חריש כעיר רגילה בצפיפות נמוכה. גם אז היתה מחשבה שבאיזה שלב יצטרכו לתת פתרון לקציר, ובאמת המחשבה היתה לכיוון של מנשה. אני חושב בראייה עתידית, זה צריך להיות הכיוון." בסיפה של דבריו הוא אמר: "כרגע, לפחות לשנתיים הקרובות הקונסטרוקציה הזאת שנקראת קציר-חריש היא הקונסטרוקציה שממנה נבנית העיר היום. עליה נבנית העיר. כלומר, היום לעשות בדברים האלה חיתוכים זה שגיאה טקטית, לא שגיאה אסטרטגית". אני לא רוצה להמשיך כרגע בציטוט הדברים הבאים שהוא אמר, אבל ברור, אנחנו קונסטרוקציה ויש כאן טקטיקה ויש כאן אסטרטגיה.
אסיים בציטוט ממכתבו של רני פינצ'י לוועדה היום.
גדעון מגל
¶
בגדול, מר פינצ'י אומר שמשרד הפנים המליץ להקים ועדת חקירה להפרדת קציר מחריש. הוא נתן הוראה לזרז את העבודה שלה, שבעצם די תייתר את ההבראה של המועצה המקומית כי יחברו אותנו למנשה, ובאותה נשימה הוא מבקש להאריך עד לשנת 2013 את כהונת הוועדה הממונה כדי שתשלים את עבודתה ותבריא את חריש.
מן הציטוטים אני רוצה לחזור לדברים שעליהם אנו צריכים להביט היום. המשותף לכל הציטוטים שהצגתי, שיש בהם הסכמה גורפת לגבי הפתרון הרצוי לקציר – ישוב קהילתי במסגרת המועצה האזורית מנשה שינהל את חייו באמצעות ועד מקומי.
כלפני שנתיים כך היום, רואים בנו תושבי קציר-חריש קונסטרוקציה, טקטיקה, אסטרטגיה. הגברת ממשרד הבינוי והשיכון דיברה על תושבי חריש כאילו הם איזה עב"מים שהגיעו אלינו במקרה.
גדעון מגל
¶
כך דיברת עליהם. תושבי קציר-חריש לא רוצים להיות לא קונסטרוקציה ולא טקטיקה ולא אסטרטגיה. אנחנו רוצים לפתח את החיים שלנו בישוב פורח ומשגשג. המשך המצב הקיים – וחבר הכנסת ניצן הורוביץ התייחס לנושא הזה – כאשר בעצם המשימה העיקרית שמוטלת על הוועדה הממונה היא הקמת חריש, תוקע אותנו למצב של לא פה ולא שם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מנסה להבין את דבריך. אדוני אומר בעצם: בואו תפרידו אותנו מחריש. בחריש יש פרויקט אחר. אנחנו רוצים להיות ישוב קהילתי בתוך המועצה האזורית מנשה. הבנתי אותך נכון?
היו"ר דוד אזולאי
¶
רבותי, האיש אמר את הדברים. ניסיתי להבהיר אותם, זה הכול. זכותו להגיד את מה שהוא חושב. תודה.
רשות הדיבור לנציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דבי גילד-חיו, בבקשה.
דבי גילד-חיו
¶
אני רוצה לחזור על דברים שמוסכמים כאן בכל מקרה, שהכלי הזה הוא ללא ספק קיצוני, כלי שפוגע בדמוקרטיה ובזכויות יסוד. אני מבינה שהחוק מתיר במקרים מסוימים לעשות בכלי הזה שימוש כאשר עושים את האיזון ומחליטים שאין ברירה. כאן מדובר במועצה ממונה שקיימת כבר 4 שנים ועכשיו רוצים להאריך את תוקפה ב-3 שנים וחצי נוספות.
דבי גילד-חיו
¶
למיטב הבנתי, מן הנתונים שמופיעים כאן, מאז נובמבר 2006 יש כבר ועדה ממונה כלשהי בישוב. הבחירות היו אמורות להתקיים בנובמבר 2010, כלומר זה פרק זמן של 4 שנים, ועכשיו רוצים להוסיף עוד 3 שנים וחצי נוספות.
נראה לי שהמינימום שבמינימום, מכיוון שמדובר בכלי פוגעני ומכיוון שהוא כלי בעייתי מאוד, וכמובן שלוקחים בחשבון שהולכים לעבור על הישוב שינויים חשובים שחשוב שהתושבים יהיו חלק מהם, לכל הפחות הייתי קוראת לוועדה לא להאריך באופן אוטומטי עכשיו ל-3 שנים וחצי אלא להאריך את המינוי לפרק זמן קצר ושהוועדה תשוב ותבחן את זה. לא יקרה שום דבר אם בעוד שנה או בעוד חצי שנה יתקיים כאן דיון נוסף וכל פעם יאריכו בפרק זמן מסוים, ולא מראש יאריכו ל-3 שנים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני שומע את ההצעה של גברתי.
רשות הדיבור למר פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, בבקשה.
פיני קבלו
¶
אנחנו מתייחסים לעבודה הטובה שעשה מר דהן. ערכנו התייעצות נרחבת למדי, כי ידענו שסביב הישוב הזה יש מחלוקת. אנחנו מתייחסים לעניין המקצועי של מר דהן כראש רשות ממונה. השלטון המקומי החליט להביע תמיכה בעמדת השר ולבקש להאריך את תקופת הכהונה של הוועדה הממונה לפרק הזמן שהתבקש. אנחנו מצטרפים לבקשת השר.
רולנד מורי
¶
אני תושב חריש. אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי, הבעיה של חריש היא לא רק הבחירות לעתיד, אלא גם ההתנהגות של המועצה. מתחת לכל ביקורת מה שקורה שם. המועצה מכניסה עמוק את ידה לכיס של התושבים ומקבלת את הארנונה ודמי שמירה, אך לא מספקת כלום, אפס.
ראש המועצה הממונה, מר דהן, יודע את זה, וכתבתי לו גם מכתב, אבל כמו תמיד בלתי אפשרי לקבל תגובה מראש המועצה כי כנראה הכול נזרק לפח.
בחודש נובמבר 2008 תושבי חריש בחרו בנו כוועד מקומי על-פי החוק. ראש המועצה חתם לנו שהוא תומך בוועד והבטיח לנו להעביר תקציבים וכולי וכולי, לתמוך בתושבי חריש, אך לא קרה כלום, אפס.
כאשר אנו משתתפים בישיבה של מליאת המועצה בקציר-חריש, אין נציג של חריש שיש לו זכות לדבר, כי ראש המועצה לא מאפשר את זה. זאת החלטה שלו, התנהלות שאני לא יודע מאין הוא למד אותה. לפי דעתי זאת התנהגות לא דמוקרטית.
הוא יודע בפירוש שתושבי חריש לא רוצים שהוא יהיה בחריש, אפילו לא כראש מועצה. ההבטחות שלו היו כל-כך חריפות שהתושבים כבר מאבדים שליטה על דבריהם, ולא הייתי רוצה שאיזה יום יגיעו שם אפילו לאלימות פיזית.
אני בעצמי עברתי אלימות פיזית בשנת 2003 כאשר מחבל נכנס אל תוך הבית שלי ונפגעתי קשה מאוד, אבל היום אני רואה שזה לא הפיגוע היחיד שעברתי. אני עובר פיגוע נפשי היום מצד ראש המועצה.
אני מבקש בשם תושבי חריש, שתהיה שם זכות לבחירה כמו בכל דמוקרטיה מעולם. התושבים חושבים כבר שעובדים עליהם. מדינת ישראל, שאומרת בכל ההזדמנויות שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, חייבת להוכיח שזה נכון.
משה לבקוביץ
¶
שלום לכם. אני גזבר המועצה קציר-חריש. אומר כמה דברים במישור המקצועי.
בחריש יש כ-270 משפחות, חלק לא קטן מהן גר שם בשכירות נמוכה. רוב התושבים בחריש לא חילוניים, אפשר לבדוק את זה. באשר לטענות שעלו כאן על נציגות הוועד, משרד הפנים לא אישר את בקשתו של מר נסים דהן להכיר בוועד המקומי, על אף שהיתה פנייה כזאת.
משה לבקוביץ
¶
קודם לכן שיעור הגבייה עמד על 60%.
סביב שולחן המליאה במועצה יושבים נציגי התושבים, גם מקצרין וגם מחריש. אמנם ללא זכות הצבעה, אבל עם זכות אמירה והשפעה.
שר הבינוי והשיכון בביקור שערך לפני כחודשיים פגש את התושבים ושמע את המצוקה שלהם, כיצד יחיו בתוך עיר שמתוכננת להיות חרדית. הוא קבע מנגנון של היוועצות של נציגי התושבים עם יושב-ראש הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה, בכדי לראות איך לפתור את בעיית השכונה החילונית לכאורה בתוך הישוב החרדי, למשל בעניין היציאה והכניסה בשבתות. כלומר, שר הבינוי והשיכון נתן את דעתו וקבע מנגנון שיטפל בזה.
משה לבקוביץ
¶
בישוב קציר ב-3 השנים הקרובות אמורות להתווסף עוד יחידות דיור, עוד כ-113 בגבעה המערבית ועוד כ-260 בגבעה חדשה ומשרד הבינוי והשיכון ישווק הכול. בסך הכול בקציר גופא יגיעו ל-1,155 יחידות דיור.
לגבי תוכנית ההבראה, הנושא הכספי – אם היום יחליטו על בחירות ב-16 בנובמבר, זה אומר שביוני 2011 משרד הפנים ייאלץ לפזר את מליאת המועצה. היא לא תצליח לאשר תקציב מאוזן, כי עדיין, כפי שנכתב במסמך של משרד הפנים, לא כל צעדי ההתייעלות יכולים להתממש. אם היום יהיו בחירות הרי הדבר הראשון שיבטיח המועמד בבחירות: "לא אפגע בשכר ולא אפטר עובדים".
משה לבקוביץ
¶
אחר-כך נראה אותו מתמודד הלאה ושורד. לכן, על אף שיש כאן פגיעה בדמוקרטיה, זאת המשמעות של הדבר וצריך להביא את זה בחשבון.
עליי לומר כגזבר, לאחר תקופת הוועדה הממונה בעוד שנתיים הישוב יוכל לשאת את עצמו ללא תקציבים מיוחדים.
משה לבקוביץ
¶
כן, הוא נמצא כאן אתנו.
דבר אחרון, באשר לוועדת הגבולות, אני פונה עכשיו גם למשרד הפנים. יש יותר מחלופה אחת לגבי הישוב קציר. צריך לזכור שקציר הוקמה מתוך אינטרס של הביטחון הלאומי וכך צריך להסתכל על זה. יש יותר מחלופה אחת. כפי שאמרתי, הישוב יוכל להחזיק את עצמו באופן עצמאי, ויש עוד חלופות. אני מבקש שהוועדה שמונתה במשרד הפנים תבחן את מלוא החלופות.
אורי מקלב
¶
כשמדברים בקציר צריך לקצר ... יצא שאני מדבר בסוף, לכן לא אוכל לדבר הרבה זמן, כבר אין סבלנות לשמוע, אבל בכל אופן אדבר אחרי התושבים. גם אם התחבטתי בדעתי לפני הדיון, כעת התחזקה מאוד דעתי, במיוחד לאור הטענות של התושבים לגבי הוועדה הקרואה.
אם היו באים התושבים ואומרים שהעיר בסדר, מתפקדת ולכן אין צורך בוועדה קרואה אז היינו שומעים באמת דברים נוכחים, אז ייתכן שאכן לא צריך היה להאריך את כהונת הוועדה הממונה. אבל כשבאים התושבים ומציפים את המצוקות ואת הקשיים והחסרים שיש בעיר, זה מחזק את דעתנו מדוע עכשיו אי אפשר לצאת לבחירות, מכיוון שהוועדה הקרואה עדיין לא מילאה את תפקידה.
אורי מקלב
¶
אנחנו לא מכירים. מהניסיון הדל שיש לנו בנושא המוניציפלי, כאשר יש ועדה ממונה והתושבים מרוצים ממנה ועדיין רוצים בהמשך פעולתה – אין ספק שכל ראש מועצה שייבחר עכשיו יצטרך להבטיח את כל הדברים שהוא לא יכול להבטיח. איך אומרים אצלנו: "הנה מה טוב ומה נעים". גם "טוב" וגם "נעים". למה צריך כפל לשון? יש דברים שהם נעימים ולא טובים, כמו לאכול ממתקים, זה אולי נעים אבל לא טוב, ויש דברים שהם טובים אבל לא נעימים. מועצה קרואה היא דבר טוב אבל לא נעים.
אורי מקלב
¶
אנו מכירים את הבסיס הכלכלי. תמיד כשאנו באים לדון האם להאריך תקופת כהונה של ועדה ממונה, יש כמה פרמטרים שעומדים לנגד עינינו. בוודאי כאן כשיש קושי גם בבסיס. העיר ערד היא כבר עיר מסודרת והשאלה עכשיו רק איך הם יסתדרו באופן כלכלי. כאשר כל המצב של העיר לא ברור ולא ידוע העתיד, וההבדל בין קציר ובין חריש, זה כבר לבד דבר שאי אפשר להתעלם ממנו.
אני מבין את הצעד של התושבים, אבל כוועדת הכנסת אנו מחויבים גם להחלטות הממשלה. יש החלטת ממשלה בעניין הזה. כל בחירות שיהיו וכל ועד שימונה עכשיו, יפריעו ולא יאפשרו – ואולי בכך הם רוצים – לממש את החלטות הממשלה.
צריך להאריך את כהונת הוועדה הממונה בשל שתי הסיבות, גם אובייקטיבית בשל מה שקורה היום בחריש ובקציר, שכנראה עדיין אי אפשר שייצאו לבחירות לבד, וגם מן הצד השני, מכיוון שיש החלטת ממשלה כבר שנים רבות. כל הליך תכנוני ואכלוסי לא קורה ביום אחד, זה תהליך ארוך. אנחנו צריכים להסתכל היום על חריש לא כמשהו עתידי. יש דברים שצריך להסתכל עליהם עכשיו, כאילו הם קורים עכשיו.
כפי שכל אחד מבין, אם בעוד חודש או בעוד שבועיים היה אמור להיות אכלוס או שינוי לא היו עורכים עכשיו בחירות. באותה מידה צריך לדחות את הבחירות גם אם השינוי לא יהיה בעוד חודש. יש דברים שהמבט עליהם נראה מבט לטווח רחוק אבל הוא באמת מבט לטווח הרבה יותר קרוב וההחלטות צריכות להתקבל עכשיו.
אריה ביבי
¶
יש לי הערה אחת. אני זוכר שהקביעה שוועדה ממונה תפעל בין 3-5 שנים נתקבלה אחרי ההחלטה על הבחירות בערד.
נסים דהן
¶
תודה. היות והטיחו כאן האשמות, אני לא רוצה להרגיש כאן בוועדת חקירה ובוודאי לא רוצה להתנצל על מה שאני עושה לפי מיטב מצפוני. אני רק רוצה לומר לחברי הוועדה שכל ההאשמות שהטיחו התושבים היתה להם כתובת לבירור והם השתמשו בכתובת הזאת. היה דיון ממצה בפני מנהל מחוז חיפה שלו שייכת קציר, מר יוסף משלב, שהזמין אותי לישיבה עם התושבים. חלק מן התושבים שנמצאים כאן השתתף באותה ישיבה. הם הטיחו את כל ההאשמות וקיבלו הסברים מפורטים. גם בכתב הם קיבלו הסבר מפורט. לצערי הרב אולי לא מספק אותם מכתב אחד ולכן הם חוזרים על אותן האשמות שוב ושוב, גם בעל-פה וגם בכתב. אני לא רואה את עצמי מחויב לענות אותה תשובה שעניתי אתמול כשהיא עדיין רלוונטית להיום.
אני לא רוצה לומר שהמצב בחריש הוא גן עדן. הוא בוודאי לא זר של ורדים. הוא התחיל במצב קשה וממשיך להיות קצת יותר קשה אפילו, אבל אני יכול לומר לתושבים מה שאני אומר בכל ההזדמנויות, שלאור השיפור התקציבי המשמעותי בתקציב המועצה – ואני רוצה כאן לתקן: מגירעון של 29 מיליון שקל הגענו לאיזון תקציבי בתקופה קצרה מאוד, זה לא דבר של מה בכך. לאור האיזון התקציבי ולאור היכולות של המועצה, בעתיד הקרוב הנראה לעין ייראה שיפור. אני חושב שגם תושבי חריש רואים את השיפורים. די לציין את השיפור בפארק המרכזי בחריש.
אני מבקש, לא הפרעתי לכם. תשתדלו לא להפריע.
אני לא אומר שכל הבעיות שהעלו תושבי חריש בעבר נפתרו נכון להיום. אני יכול רק לומר שלאור השיפור במאזן התקציבי של המועצה, האפשרויות העתידיות לשיפור נרחבות, ואני בטוח שהתושבים גם יראו את זה.
בזה אסיים את דבריי כי שאר הדברים, יש להם את השולחן ואת המקום היכן להתברר.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מבקש לסכם את הדיון.
אדוני ראש המועצה, שמענו כאן טענות קשות מצד התושבים. אני לא רוצה להקל בהן ראש. יחד עם זאת, שמענו את תגובתך. אני רוצה להציע לך, אדוני ראש המועצה, לטובת הישוב מן הראוי שתפגוש את התושבים לא באמצעות הוועדה, לא באמצעות הממונה על המחוז, אלא באופן ישיר. עליכם להיפגש עם החברים, גם אם יגידו דברים קשים. זה רצוי וחשוב לצורך תפקודו של הישוב ותפקודך. ואף יותר מזה, אם אדוני יזמין אותי כיושב-ראש ועדה אני בהחלט מוכן לבקר אצלכם על מנת לעמוד מקרוב אחר הדברים, כי בסך הכול אני שומע כאן מנימת התושבים את הרצון בסך הכול לקבל את השירותים שהם רוצים לקבל, ואני מאמין שגם אדוני בא על מנת לתת שירותים לתושבים כנציג המדינה. לכן אני סומך עליך, בהכירי אותך מן העבר, ואני יודע את היכולות שלך, אין לי שום ספק שתמצא את הזמן ואת הדרך לכנס את התושבים, להיפגש איתם ובוודאי לפעול למען רווחתם של התושבים, כי לכך גם, בין היתר, נשלחת.
אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אני מבקש לפנות אליך ולבקש, היות ויש ממונה וזאת ועדה קרואה, חשוב מאוד – ונזכיר את זה בכל הזדמנות שנקיים כאן דיונים בוועדה – כאשר נשלח נציג מטעם משרד הפנים הוא לא ראש מועצה נבחר. אם ראש מועצה נבחר מקבל X אז ראש מועצה ממונה צריך לקבל X פלוס. זאת הנוסחה שצריכה להיות במשרד הפנים. אני מקווה שאדוני יישם את הדבר הזה כלפי חריש וקציר על מנת לצאת לדרך ולאפשר לתושבים ולממונה לתפקד כהלכה.
אנו נמשיך ונעקוב אחר תפקודה של ועדת הגבולות ונבקש גם לקבל דיווח על המלצותיה של ועדת הגבולות.
לסיום, אני רוצה לאמץ את ההצעה של נציגת האגודה לזכויות האזרח, לחלק את התקופה שנותרה לשתיים. נאריך את תקופת הפעילות של הוועדה הממונה עד ינואר 2012 ואז נקיים התייעצות נוספת בוועדה ואז הכול ייבחן מחדש. אני ממליץ לשר להאריך את תקופת הפעילות של הוועדה הממונה עד ינואר 2012. מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההצעה להמליץ לשר הפנים לדחות את מועד הבחירות המקומיות בקציר-חריש עד ינואר 2012 – 5
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
5 בעד ההצעה לדחיית מועד הבחירות עד ינואר 2012, 2 מתנגדים. ההצעה נתקבלה.
אדוני המנכ"ל, אני מבקש את התייחסותך לדבריו של חבר הכנסת מולה.
שלמה (נגוסה) מולה
¶
אנחנו עוסקים כאן הרבה בוועדות קרואות. אחר-כך אותן רשויות מקומיות יוצאות לדרך חדשה, אך לאו דווקא בגלל משרד הפנים אלא בעיקר בגלל משרדים אחרים שמקצצים להם תקציבים אותם ישובים מגיעים שוב לגירעונות. אולי תקבעו אמות מידה כלשהן, שעיר שהיתה בה ועדה קרואה ויצאה מזה, תקבל ליווי לעוד כמה שנים כדי שלא יחזרו שוב לאותם מצוקות וגירעונות.