ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/05/2010

150 שנה ל"אליאנס"

פרוטוקול

 
com_alex

2010-06-06Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי , י"ב בסיוון תש"ע (25 במאי 2010), שעה 11:00
סדר היום
150 שנה לאליאנס
נכחו
אלכס מילר – מ"מ היו"ר

רונית תירוש
מוזמנים
ח"כ דניאל בן סימון

אדי סטג – נשיא אליאנס

הוברט לוואן – סגן נשיא אליאנס

רוג'ר קוקרמן – סגן נשיא אליאנס

פרופ' שרלוט ורדי

מזל ממו

אריאלה עזריאל

נתן שטרית

רוז'ה בן הראש

סימה לוי

אמירה פרלוב

שרה וייס

אהרון בר עוז

איתמר שושן

דניאל בראונשוויג

רונית רענן

מישל דרמון

ז'ארר קרמר

ז'אן לוי

גיא ויילר

שמואל פינטו

ויוט אנקונה

גילברט דרמון

גבריאל שושן

ד"ר אהרון כהן

ז'אן ז'ק וואל

גבריאל אלקיים

ג'ו טולדנו – מנכ"ל אליאנס עולמי

אווה לבי

ז'אן קלוד קופרמינק

אריאל דנן

דומיניק דהן

לדיסמיה גיגי

יהודה מימרן- מנכ"ל מורשה

עטרת אלגמרסני

פנינה דוד – רכזת קליטה

אמנון כרמון – מנהל מכון כרם

שלמה סיטון – תלמיד אליאנס לשעבר

נעמה אזולאי – מנהלת רשת בתי ספר אליאנס

משה זעפרני – מורשת קהילות ישראל, משרד החינוך

רונן צפריר – מנכ"ל מקווה ישראל

יחיאל שילה – ראש המנהל לחינוך התיישבותי, עליית הנוער, משרד החינוך.

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמה וערכה: נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

150 שנה לאליאנס
היו"ר אלכס מילר
ברצוני לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני חבר הכנסת אלכס מילר. אני מחליף היום את יושב ראש הוועדה הקבוע חבר הכנסת זבולון אורלב. אנחנו נקיים היום דיון ביזמתו של חבר הכנסת דניאל בן סימון בנושא של "כל ישראל חברים" אליאנס. אני שמח לארח כאן את נשיא ארגון אליאנס מר אדי סטג. יש חשיבות רבה בדיון בנושא הזה. השנה אנחנו מציינים 150 שנה להולדתו של הארגון, כל ישראל חברים אשר הוקם ב-1860 בפריס על ידי קבוצת נכבדים והיה לארגון יהודי בינלאומי.

נדמה לי שאין צורך לפרט את כל התהליכים והתמורות שעבר הארגון במשך 150 השנים של עשייה ופעילות ענפה. היום קיימים בישראל בתי ספר שנוסדו על ידי כל ישראל חברים בערים המרכזיות, בחיפה, בתל אביב, בירושלים. קיימים אף בתי ספר לילדים חירשים ובתי ספר אלו משותפים ליהודים וערבים. בנוסף בשנות השבעים הוקם על ידי כל ישראל חברים מכון "כרם" למורים המהווה כיום את אחד המוסדות המיוחדים להכשרת המורים הטובים והמיוחדים בישראל. בשנים האחרונות הרחיב הארגון את תחומי עיסוקיו ומאז 2001 הוקמו בו אגפים העוסקים בצדק חברתי, בחינוך פורמאלי והבלתי פורמאלי בזיקה לערכים יהודים והומניסטיים ובפיתוח מנהיגות בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח. אין ספק כי הארגון פועל למען קידום מטרות חברתיות מן המעלה הראשונה ועל כך נתונה לכם חברי הארגון וראשיו הוקרתנו והערכתנו. התכנסנו כאן היום כדי להביע ולשמוע על המטרות אותן אתם מציבים בפניכם ואולי גם קשיים ובעיות בהם אתם נתקלים בדרכם. אני אעביר את זכות הדיבור ליוזם הדיון חבר הכנסת דניאל בן סימון, בבקשה אדוני.
דניאל בן סימון
שלום לכם. נפגשנו עם חלק מכם ביום ראשון בערב. פתחנו את האירועים באשדוד. אתם זוכרים? קצת הייתי סטנדאפיסט, הצחקתי את האנשים ולא הכירו את הצד הזה שלי. אמרתי שאני בא לכל ישראל חברים כי אני בא ממפלגה שמייצגת את כל ישראל חברים, מפלגת העבודה. אנחנו כולנו חברים. זה מפגש יוצא דופן בשבילי כי זה מחזיר אותי לעבר שלי. כל חיי זה אליאנס. נולדתי בעיר קטנה במרוקו שנקראת מקנס וכמובן שהדבר הכי טבעי שאני אלמד במסגרת אליאנס. בהמשך עברתי לקזבלנקה ושוב חיכה לי בית ספר אליאנס. הגעתי לארץ, הדברים השתנו, אבל שלושת הילדים שלי עברו דרך בית ספר רנה קסן בירושלים ולמדו צרפתית, והמורשת הזו של אליאנס עברה מדור לדור. לכן העניין של אליאנס הוא בתוכנו. זה אירוע יוצא דופן וטוב שהוא נחוג בכנסת. מי שהקים את אליאנס, אני רק חושב היום, כמה זה היה נועז. אני יושב בוועדה הזאת ואלכס מילר יושב בוועדה הזאת ואנחנו מדברים על התכנים החינוכיים. איך לחנך את היהודי כדי שישמור על יהדותו? אבל גם איך לחנך אותו כדי שיהיה חלק מהעולם? יש עדיין חלקים בכנסת שחושבים שהיהודי צריך ללמוד תלמוד, תורה ומשניות. לכן הויכוח, מי שהכריע, ראשוני אליאנס קיבלו החלטה ששינתה את פני העולם היהודי. זו היתה החלטה שהתפתחה בתקופה של האמנסיפציה שהיהודי היה חייב לבחור את דרכו. אליאנס סללה את הדרך החדשה שמיזגה את העולם היהודי עם העולם הגדול.

זה בעצם מה שעשיתי כילד קטן במקנס. באתי לבית הספר ונפתחו בפניי אופקים חדשים. כבר לא למדתי רק דברים יהודיים אלא דברים אחרים. במובן הזה זה ערך יוצא דופן ששינה את פני היהדות במאה ה-19 וזה נמשך עד היום. לכן החשיבות של האירוע הזה. אני אומר לכם, כמי שנמצא פה בכנסת וכמי שחי פה בישראל, הויכוח על הזהות היהודית לא הסתיים. הוא רק מתחיל. כי לתוך הזהות היהודית נכנסה הזהות הישראלית. יש כאלה שחושבים שקודם כל אנחנו יהודים. יש כאלה שחושבים שקודם כל אנחנו ישראלים. באנו לכאן, כדי לשנות את האופי היהודי. לכן הויכוח פה הוא ויכוח מר בין חלקים שונים באוכלוסייה ודווקא הנוסחה של אליאנס, הדו קיום הזה, המיזוג בין תרבות יהודית לתרבות גלובלית, תרבות אוניברסאלית, זה המיזוג הנכון. צריך להיות רופא ומהנדס ועיתונאי ומשורר ולא רק לשבת בחדר וללמוד תורה כל היום. בנוסף לתורה צריך גם ערכים אחרים. מי שהגה את רעיון אליאנס הגה רעיון גאוני בזמנו.

יש חברי כנסת שיושבים פה ואלכס מכיר אותם שאומרים היהודי צריך לעסוק רק בדברים יהודיים. לכן הויכוח לא הסתיים. הוא רק התחיל. הקמת המדינה והישראליות נועדה לתת את הפן האוניברסאלי ליהודי. בעיניי הציונות היא בעצם הגשמה. כשיהודי עולה לישראל הוא מקבל אחריות על חייו, על עצמו, והוא הופך ציוני. הוא הופך ישראלי. וכך הוא מצטרף למשפחת העמים. אפשר להיות יהודי בצרפת. אני חוזר לזה ומעלה על נס המיזוג הזה, היכולת לחיות בשני עולמות בשלום, זו נוסחה שיכולה להציל את המדינה ולתת בעצם את התשובה לסימן השאלה הגדול לגבי מה היא זהותנו, מה היא דמותנו, מה היא זהות ישראלית, מה היא זהות יהודית, ואם אפשר למזג אותן יחד. לכן אני אומר, זה אירוע חשוב. תמשיכו להשפיע גם אחרי 150 שנה. העבודה לא הסתיימה. אנחנו בתוך תוכה של העבודה והלוואי שתצליחו כי אם תיישמו את הנוסחה הגואלת הזאת זה יכול להציל גם אותנו. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. אני מבקש מכל מי שרוצה לדבר להירשם. מר הוברט לוואן, סגן נשיא אליאנס בבקשה.
הוברט לוואן
אני מתנצל בעד מרק אייזנברג שהיה צריך לסייע לידיד קרוב והיה צריך להצטרף אלינו.
דניאל בן סימון
רוג'ר קוקרמן היה ראש הקהילה היהודית בצרפת. בבקשה.
רוג'ר קוקרמן
אני רק רוצה לומר שאנחנו מאוד שמחים להיות כאן איתכם, שהדיון הוא מעניין באופן מיוחד. זה נכון שנקודת המבט הדתית והשרידות של העם היהודי בגולה מוצאת את ביטויה במיוחד כאן. באשר לעתיד, הבעיה איננה מתגבשת כאן באותם מונחים כמו שהיא מופיעה בצרפת. בצרפת יש רנסס מסוים באשר לדת. היום רוב היהודים בצרפת קשורים לדת ובד בבד הם מעורבים בכל אשר קורה בחברה הצרפתית. ואולם הויכוח צריך להמשיך כי יש גם כן נטיות להתבוללות בקרב היהודים הצרפתים שמאיימים על הקהילה היהודית בתפוצה.
דניאל בן סימון
תודה רבה. אולי דניאל בראונשוויג, יושב ראש אליאנס בישראל. בבקשה.
דניאל בראונשוויג
קודם כל אני מאוד מודה למר מילר על דבריו. הוא עשה את שיעורי הבית, דבר שניתן להערצה. אני רוצה להדגיש 3 דברים מרכזיים שאנחנו עושים בכי"ח בארץ וזה הולך בדיוק שלך דניאל. מכון כרם שאנחנו בנינו ב-35 השנים האחרונות, מכון להכשרת מורים לתפארת שיותר מ-85% מהתלמידים ממשיכים בחינוך. הדבר הזה הוא יחיד במינו בארץ, ואני מבקש את היושב ראש של הוועדה הזו לבוא לבקר במכון כרם, לראות מה אנחנו עושים, כי אני חושב שזה מודל שניתן להעתקה ואם משרד החינוך היה מוכן לעשות את זאת אנחנו נשמח מאוד להיות חלק מהפעילות הזאת.

הדבר השני זו התוכנית שלנו הנקראת "מורשה" לקידום לימוד היהדות בבתי ספר. אתם צריכים להבין שהפעילות שלנו נמצאת גם בבתי ספר הכלליים, גם בבתי הספר הדתיים. כי בבתי הספר הכלליים ראינו שהנושא של היהדות לוקה בחסר. לכן צריכים לחזק אותו. בבתי ספר הדתיים, כמו שהיית אומר אולי דניאל, מלמדים יותר את הדת ופחות את היהדות. אנחנו גם באים כדי לכסות על הפער הזה.

הדבר השלישי הוא תוכנית הנקראת "שער" לעתיד טוב יותר. אנחנו נכנסים לבתי ספר בפריפריה החברתית ואנחנו מקימים את בתי הספר הנחשלים על מנת שהילדים שנכנסים אליהם ללא שום תקווה יוכלו לגשת ולהצליח גם בבגרות וגם להגיע ללימודים אוניברסיטאיים.

ושלושת הדברים האלה הם בדיוק מה שאנחנו שמענו היום גם מיושב הראש וגם ממך דניאל וזה דבר שהוא ראוי להערכה, וגם כן להכרה. אני אשמח מאוד אם אתם תבואו ותראו במו עיניכם מה אנחנו עושים. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
הגברת רונית רענן בבקשה.
רונית רענן
אני מנכ"לית כל ישראל חברים. קודם כל 150 שנה להיווסדה של כי"ח, להיות בצומת הזה זה סיפור משמעותי. מצד אחד זו גאווה גדולה להיות שייך לארגון שפועל 150 שנה אבל זה גם עול גדול לנסות ולהפוך אותו לארגון חי, בועט, נושם, מתפקד, וזה אתגר יוצא מן הכלל. אנחנו כאן בישראל רואים מול עינינו שתי בעיות מרכזיות שאיתן בחרנו להתמודד. בעיה ראשונה היא בעיה של פערים חברתיים גדולים בחברה הישראלית. אני חושבת והארגון חושב שמדינה כל כך קטנה לא יכולה לחיות עם פערים כאלה ואת הפערים האלה צריך לסגור. והדבר השני שאנחנו מנסים להתמודד איתו זה קיצוניות בתחום של הזהות, בייחוד הזהות היהודית. גם קיצוניות חילונית וגם קיצוניות דתית. בעצם אמצע החברה הישראלית אין לו קול, אין לו מספיק קול. ואנחנו מנסים להיות הקול של אמצע החברה הישראלית ולחזק את הציר המרכזי של החברה הישראלית.

הפעילויות שאנחנו עושים עוסקות בכמה תחומים. בעיקר אנחנו ממשיכים את הדרך של הארגון שהיא לתקן את העולם בעזרת חינוך. כמו שדני אמר אז יש לנו מוסד להכשרת מורים. אנחנו עובדים בבתי ספר גם בתחום היהודי וגם בתחום של צמצום פערים. יש לנו תוכנית למנהיגות "ממזרח שמש" שבדיוק הולכת וסוגרת את בתחום גם החיבור של יהדות וגם החיבור בין חברה. אנחנו עובדים עם סטודנטים, אנחנו עובדים עם רבנים צעירים, אנחנו עובדים של בחיזוק של קהילות. אנחנו מאמינים גם בחיבור בין ישראל לתפוצות. לא סתם אנחנו שייכים לכזה ארגון ואנחנו משתדלים לחבר מורים ומחנכים ישראליים עם מורים ומחנכים בתפוצות ולעבוד יחד עם בתי ספר, בייחוד באירופה, אבל אנחנו מקווים שנתרחב גם למקומות אחרים. כשמורים ישראלים יוצאים במסגרת שנת השבתון ועובדים בבתי ספר יחד עם הצוות החינוכי.
היו"ר אלכס מילר
אפשר שאלה? איך שיתוף הפעולה שלכם עם משרד החינוך?
רונית רענן
בסך הכול כול התהליכים שאנחנו עושים זה ביחד עם משרד החינוך. ביום שהחלטנו להרחיב את הפעילות בבתי הספר ניגשנו לשרת החינוך דאז, למנכ"לית. קיבלנו את מלוא שיתוף הפעולה. תמיד הושיטו לנו יד, קידמו אותנו בברכה. אנחנו משתדלים לעבוד צמוד עם המפקחים, עם המערכת, ואנחנו מקבלים את מלוא התמיכה ממשרד החינוך. יש פה ושם בעיות. אבל בעיות זה אתגר. אין זה גורם מעכב.
דניאל בן סימון
אני רוצה להתנצל לאנשים פה. חברי הכנסת עבדו עד 8 בבוקר. הם לא ישנו בלילה. היתה הצבעה חשובה והם הלכו לישון בבוקר כי עבדו כל הלילה. לגבי מה שרונית אמרה. כשעליתי לארץ הגעתי לפנימייה והשאלה הראשונה ששאלו אותי היתה, אתה דתי או חילוני? אמרתי אני דתי וחילוני. אמרו לי, זה לא יכול להיות דתי וחילוני. אתה צריך להחליט מה אתה, או דתי או חילוני? ניסיתי להסביר להם שבאליאנס גם חבשנו כיפה וגם למדנו דברים אחרים וגם אולי הלכנו לים בשבת. בפנימייה שאליה הגעתי, כפר הנוער הדתי בכפר חסידים, שמו לי כיפה על הראש ואמרו לי נגמרו הימים ההם. עכשיו או אתה פה או אתה פה. ואז הבנתי שהחברה הישראלית בבעיה. המרכז נפל, הדו קיום בבעיות. השאלה הזו שנשאלתי בצרפתית עם תרגום, הבנתי שנקלעתי למשהו לא טוב. כלומר היכולת לחיות בשני עולמות בהרמוניה לא קיימת יותר ולכן זו הסיבה שאין לי כיפה על הראש, כי ברגע שאמרו לי אתה חייב להיות עם כיפה אני הורדתי אותו. זה החלק הלא טוב בעניין הזה ואיבדו אותי ברגע שאמרו לי, מעכשיו אתה גם הולך לישון עם כיפה. לצערי זו היתה החוויה הראשונית שלי מהפנימייה כשבאתי לבד לארץ בעליית הנוער ולא היה לי עם מי להתייעץ. לכן אני אומר, פה כשלנו, ביכולת לתת לאדם כמוני ללכת לבית כנסת בשבת, כי אז זה יופיע בעיתון, מה עשה בן סימון בבית כנסת? בפריס אני כן יכול ללכת. פה זה מיד תהיה כותרת בעיתון. כלומר, אולי הוא חוזר בתשובה. אולי הוא עובר משבר. בסך הכול הדבר הכי פשוט, להתפלל, גם זה נלקח ממני. כי אז זה מקבל משמעות אפילו פוליטית. זה חבל. לכן הנוסחה של אליאנס צריך לעבוד עליה כי העבודה פה אפילו עוד לא התחילה.
יחיאל שילה
אני ראש המנהל לחינוך התיישבותי בעליית הנוער במשרד החינוך. אני גאה בך דניאל למרות שאתה בלי כיפה על הראש ואני אדם דתי, אבל אני גאה בך ואני גאה בעוד 400 אלף בני נוער שעלו ממרוקו, מחבר העמים, מעוד ארצות, שהם חניכים שבגרו והצליחו בתפקידם. אני רוצה גם להביא פה את ברכת שר החינוך גדעון סער ואת ברכתו של מנכ"ל המשרד. שלום גברתי המנכ"לית לשעבר של משרד החינוך, רונית תירוש חברת הכנסת. אני חושב שאין הרבה ארגונים יהודיים בעולם שטבעו חותם כל כך גדול כפי שארגון אליאנס טבע. אנחנו חוגגים היום שלושה יובלות. יש לנו 3 מסגרות חינוך ששותפים לאליאנס. במקווה ישראל, שלוש מסגרות, אחת מקווה ישראל דתי, וזו המסגרת היחידה שנשארים בתי ספר בתחומים שונים, זה המקום היחידי בארץ שני זרמים לומדים באותו קמפוס. הבית ספר הראשון שאליאנס נוסד אותו הוקם ב-1800. בגרו שם אלפי בוגרים. לשמחתי הרבה נפתח לפני שלוש שנים עכשיו בשיתוף עם ממשלת צרפת בית ספר צרפתי ישראלי לטובת העניין הזה. כך ששיתוף פעולה עם אליאנס הוא גדול.

דניאל, ציינת שאתה בוגר אליאנס. אני גם בוגר אליאנס. עליתי לארץ בגיל 10 ב-1956. אני למדתי 3 שנים באליאנס והן זכורות לי כשנים הכי טובות שלי. אפשר להישאר עם כיפה וגם להיות בוגר אליאנס.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת בן סימון ציין קודם. אני חוץ מהתפקיד של חבר ועדת חינוך אני גם סגן יושב ראש הכנסת וניהלתי את ישיבת המליאה מ-2:30 עד 4:30. אחר כך עוד הצבענו. אז אני מאלה שלא הלכו לישון ב-8 בבוקר. אז אתם יכולים לסלוח לי על הערנות המוגבלת. ג'ו טולדנו.
ג'ו טולדנו
אני מנכ"ל אליאנס העולמי. תודה רבה אדוני היושב ראש על הדו שיח הזה שאתה הזמנת הבוקר, ולמה שכבר נאמר אני רוצה להוסיף. כפי שאמר דניאל בין סימון הילדות שלי גם כן עברה בבית ספר אליאנס ועם הזמן אני רואה בארגון הזה איזה כוח שהולך ומתעצם ומכל מה שאני מכיר בישראל אני מבין ששיתוף אליאנס במערכת החינוך הישראלית זאת התחייבות גדולה היום. אנחנו כיהודים גם בצרפת, גם בקנדה, גם בשוויץ, גם בכל המקומות שיש לאליאנס בתי ספר אנחנו צריכים לבוא ולעזור לחינוך הישראלי. מה שאמר מר שילה, במקווה ישראל הבית ספר הבינלאומי אולי הראשון בארץ שהוא בית ספר בין שתי מדינות, בין מדינת ישראל ומדינת צרפת, עם כל העבודה שהיתה לנו עם שתי המדינות האלה, וקיבלנו על עצמנו להקים את הבית ספר הזה ולהפעיל אותו, הבנו שפה יש אתגר מעניין מאוד. לאתגר הזה יש לאליאנס אנרגיה שנצברה ב-150 שנות קיומה. זה מה שנאמר, להושיב ביחד באותה כיתה, באותו בית ספר תלמיד דתי ותלמיד לא דתי, תלמיד יהודי וגם לא ערבי כפי שיש לנו היום בקזבלנקה, ויש אנשים מקזבלנקה פה, 21 שנים של בית ספר הרמב"ם עם תלמידים יהודים ותלמידים ערבים. אין בעיות. אלה ואלה לומדים ביחד. תלמידים שלומדים 3, 4 וגם 5 שפות. צרפתית, שפת המקום שהיא ערבית למשל במרוקו, עברית, ובמרוקו אם אנחנו ממשיכים הרבה ספרדית בכמה מקומות וגם אנגלית כדי להיות חלק בעולם, ובבתי ספר של כי"ח אנחנו עם מדינת צרפת. וזה הכוח של אליאנס שאנחנו עובדים עם משרד חינוך שהוא באמת אחד מהכי טובים בעולם. מביאים שיעורי צרפתית ושיעורי הכרת התרבות הצרפתית בישראל. אולי הדבר הכי מרגש כיהודי שלא גר בארץ...
דניאל בן סימון
אגב חיית בארץ?
ג'ו טולדנו
לא. לא יצא לי. העברית מבית ספר אליאנס במקנס וקזבלנקה. עוד לא יצא לי לגור בארץ. החוויה של אליאנס ואולי זה קשור מאוד למה שאתם שואלים הבוקר היא החוויה הים תיכונית של אליאנס. אליאנס הוא הגוף היהודי הראשון שהיה הרבה שנים בכל מדינות המזרח התיכון, שהוא ישב במדינות האלה, עבד עם המדינות, עם כל הרשויות, האימפריות, ושם הקים את הדבר הכי קשה בכל חברה, בתי ספר. זה הצליח. זה הצליח בשם היהדות, הצליח בשם הפילנטרופיה היהודית. אז האתגר המזרח תיכוני של מדינת ישראל, לאליאנס יש מה להביא ולתרום וזה מה שקורה עם כל ישראל חברים, וזה לכבודנו שאתם מתחילים את הדו שיח הזה פה הבוקר. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה לאדוני. חברת הכנסת תירוש רצית להתייחס.
רונית תירוש
קודם כל מזל טוב להנהלת אליאנס, לכל החברים שהגיעו לכאן. מה שאני לא רואה כאן זה את מנהלי בתי הספר, לפחות לא את ורדה אבל נמצאת כאן רונית המנכ"לית ונציגים נוספים. גם היום בתפקידי כחברת כנסת אבל בוודאי כמי שעמדה בראש מערכת החינוך של מדינת ישראל, כבוד גדולה היה לי וזכות גדולה היתה לי במשך5 שנים, מערכת החינוך של אליאנס היא מערכת שמימשה באופן הכי פרגמטי את הציונות מאז ומתמיד. את אליאנס אני מכירה ומוקירה מאז הסיפורים של אבי עליו השלום שנולד בעיראק, גדל שם, ולמד שם באליאנס. אולי בגלל זה הוא היה איש עם חזות אירופאית ועם נימוסים והליכות אירופאים, עם ידע עצום בשפות, כולל גם שליטה בצרפתית.

אני אייחד את דברי בעיקר לבית ספר אליאנס בתל אביב כי אני מכירה אותו ממש ואת התהפוכות שהוא עבר. תמיד בית הספר הזה היה אבן שואבת לכלל האוכלוסייה של העיר תל אביב על כל שכונותיה. גם לגבי השכונות המבוססות שהרי בית הספר ממוקם בצפון העיר ברמת אביב אבל בית הספר משך אליו גם תלמידים מדרום העיר, מהשכונות. היפה הוא שאליאנס ידע לקלוט את התלמידים הללו ולהפוך אותם לחלק אינטגראלי של בית הספר בלי להעביר להם תחושה שהם מהגרים שמגיעים על ידי הסעות. ילדי שכונות בתל אביב מגיעים לבתי ספר בצפון אבל אליאנס הוא בית הספר שקלט את הילדים מהשכונות בדרום בצורה הכי נכונה כפי החזון של הרפורמה והאינטגרציה שאנחנו ייחלנו להם במשך שנים רבות. זה לא קל. נמצאים שם ילדים מרקעים סוציו אקונומיים שונים ובכל זאת אף אחד לא הרגיש שם נטע זר. כי בית הספר ידע להעניק להם את החום ואת החיבוק ואת העזרה האקדמית הלימודית ואת הסיוע בשיעורי תגבור ושיעורי בית והם היו חלק מבית הספר. אם היו לנו עוד כמה בתי ספר כאלה אין לי ספק שהפערים בחברה הישראלית כפי שהם באים לידי ביטוי לא היו כפי שהם היום. אבל לצערי יש לנו מעט מדי בתי ספר של אליאנס מפוזרים ברחבי המדינה.

אני משוכנעת שמה שקרה בבית ספר אליאנס בתל אביב קורה גם בבתי ספר אחרים של אליאנס ברחבי הארץ. אתם תורמים לדו קיום בין היהודים עצמם בני השכונות השונות ואתם דואגים גם לדו קיום בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל לפחות לפי הדגם שיש לנו כאן בירושלים. אין לי אלא לומר לכם תבורכו על העשייה הנפלאה. זאת הגשמת הציונות גם בישראל וגם ברחבי העולם. שיהיה במזל טוב.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. אולי נעמה מנהלת רשת בתי הספר של כל ישראל חברים. בבקשה.
נעמה אזולאי
שלום רב. מתוך הערכים של אליאנס 4 ערכים מרכזיים מובילים אותנו גם היום כשאנחנו עובדים עם בתי הספר. הערך הראשון הוא הערך החברתי שבאמת רונית אמרה את הדברים נכוחה. לא לתת לאף ילד ליפול. להיות ערבים זה לזה. הערך השני הוא קידום המצוינות. הערך השלישי שבמדינת ישראל לא פשוט בגלל המבנה של בתי הספר אבל הוא ללוות ילדים מגיל צעיר ואם אפשר כמעט עד סוף האוניברסיטה ואולי לעזור להם אפילו להיקלט בעבודה הראשונה. זאת אומרת ללוות את התלמידים לאורך תקופה ארוכה. והדבר האחרון זה הנושא שהזכירו קודם של ערכים יהודיים חברתיים. התפיסה היא באמת של קידום אוכלוסיות מוחלשות מצד אחד וטיפוח מצוינות באשר היא מצד שני. אפשר לראות את זה בכל הרבדים שבהם אנחנו עובדים. אפשר לראות את זה ברבדים של בתי הספר השונים. אליאנס תל אביב מצד אחד. 10 דקות נסיעה משם אנחנו תומכים ב-6 בתי ספר בפרדס כץ ובני ברק שזו האחרונה היא אולי השכונה הכי ענייה היום במדינת ישראל. לפרויקט שם רונית תירוש לפני 9 שנים היתה שותפה להקמתו. אפשר לראות את זה בתוך מקווה. יושב פה המנכ"ל של מקווה. מצד אחד ילדים ברמה מאוד גבוהה שלומדים בבית הספר הצרפתי הישראלי ומצד שני ילדים שגרים בפנימייה. הפערים הם גדולים והם באותה חצר.

אפשר לראות את זה בתוך בתי הספר של שער. גם בתוך פרדס כץ, גם בתוך בת ים, גם בשכונת ג'סי כהן בחולון, יש ילדים מאוד מוכשרים. החוכמה לא נעצרת איפשהו בדרך. יש ילדים שיכולים לפרוץ אבל לא ניתנו להם האמצעים לזה, לא היו להם את המודלים הנכונים, אין להם מסביב אנשים אקדמאים ואז גם שם לצד העובדה שאנחנו מתגברים את הילדים שמתקשים בלימודים כדי שיוכלו להגיע לבגרות אנחנו מחפשים את המצוינות באשר היא ומנסים להביא אותה מה שיותר גבוה. בתוכניות למצוינות מכיתה ג' ועד סוף י"ב, בעזרה לסטודנטים שמסיימים את בתי הספר האלה ולהגיד לסטודנטים האלה, כן אתם יכולים, לכו להירשם. אנחנו נעזור לכם. אנחנו נהיה שם בשבילכם.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. יהודה מימרן בבקשה.
יהודה מימרן
אני מנכ"ל מורשה, רשת בתי ספר להעמקת החינוך היהודי והחברתי. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת, אלכס מילר, דני בן סימון ורונית תירוש. אני יודע שהם עוסקים בתחום היהודי והחברתי. יותר מדי שנים החינוך היהודי היה שבוי במאבק הדתי חילוני. ומי שסבל מזה היתה החברה. הגיע הזמן שהדבר הזה ישתנה באופן מהותי. רוב האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל אינה נמנית לא על החלק החילוני ולא על החלק הדתי. היא נמצאת בתווך. יש אוכלוסייה מסורתית מאוד גדולה, יש רצף של זהויות. ולעומת זאת מערכת החינוך נחלקת באופן דיכוטומי לממלכתי, לממלכתי דתי. זה דבר שצריך לשנות אותו. זו הנקודה הראשונה שאני רוצה לומר.
רונית תירוש
תל"י. תגבור לימודי יהדות מאפשר באמת לקונסרבטיביים.
יהודה מימרן
נכון. אנחנו רוצים לדבר על החינוך הישראלי. יש את חוק החינוך המשלב שהוא בתחילתו. יש מעט מאוד בתי ספר שמפעילים אותו. זה כיוון שצריך לחזק. חינוך יהודי איכותי זה משהו שמדינה שחפצה בחיים צריכה לשנות אותו באופן יסודי.

נקודה שנייה זה הדגל החברתי שאני יודע שגם אתם שותפים לו וצריך לקדם אותו. ישנם פערים בלתי נסבלים בין בתי ספר ויש צורך לחזק בתי ספר בפריפריה ולצמצם פערים חברתיים. מבחינתנו שני הדברים האלה מתנקזים למה שאנחנו קוראים יהדות חברתית. זה ברוח אליאנס, זה ברוח כל ישראל חברים, ואני פונה אליכם כדי שבאמת תפעלו ביתר שאת בתחום הזה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. משה זעפרני.
משה זעפרני
שלום לכולם. אני אחראי על מורשת קהילות ישראל במשרד החינוך והיום אני משמש גם כעוזר יושב ראש המזכירות הפדגוגית. לגבי השאלה, האם משרד החינוך שותף לפעילויות של אליאנס אני חושב שאתם קיבלתם את התשובה. אני רוצה להביא כמה דוגמאות לתשובה הזאת. האחד, אנחנו שותפים להשתלמויות של מורשה, להשתלמויות של נושא השיירה שאנחנו שולחים את השליחים לתפוצות, ואנחנו שותפים באינסוף תוכניות יחד עם השיירה.

הדבר השני, בנושא זהויות, אנחנו מוציאים חוברות משותפות שנלמדות גם בארץ וגם בחוץ לארץ. למשל, יש לנו נושא שנקרא שירים ושורשים שרוב רובו נלמד בבתי ספר ממלכתיים והוא מחבר את הילדים לזהות שלהם וזה בהתעלם לגמרי מהפן הדתי. אנחנו משלבים גם את אליאנס בפנים שהם לא תמיד ידועים. אחד הדברים שישתלבו בשנה הבאה, אנחנו מציינים את נושא השפה העברית. ניסים בכר שהיה מנהל כי"ח הראשון בירושלים הביא את הנושא הזה של ללמוד עברית בעברית מאליאנס בצרפת. הוא למד שם צרפתית בצרפת ואמר למה לא עברית בעברית? זה נושא שכבר המורים קיבלו עליו השתלמות. אנחנו מכניסים אותו בשנה הבאה. אליאנס היא חלק מאיתנו.

אני אישית למדתי באליאנס. לא במרוקו, לא בבגדד, אלא בבירות. מגיל 3 עד גיל 14. אני מדבר 5 שפות. אני מודה לאליאנס. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אני מעביר את זכות הדיבור לסגן הנשיא רוז'ר בן הראש.
רוז'ה בן הראש
תודה על שנתתם לי זכות דיבור. שמעתי דברים חשובים אודות אליאנס. אני רוצה לומר שהאירוע החשוב ביותר בעיניי זה חגיגות לציון 150 שנים להקמת אליאנס ובמיוחד שהאירוע הזה מתחיל בישראל. אני נזכר כמובן מה שעשתה אליאנס מזה 150. מר דניאל בן סימון מביא את דברה של אליאנס. הייעוד של אליאנס לא השתנה בבסיסו בכל אותן שנים עם האמנסיפציה בכל המדינות שאנחנו מכירים כולנו. גם היום התפקיד של אליאנס לא השתנה והוא להעצים את הידע, העברת התחושה של הכרה עצמית, העברת ערכים יהודים לתלמידים, ומעל לכול, מעל לכל להעביר את המרכזיות של מדינת ישראל אשר כמובן תפס תאוצה עם ייסודה של מדינת ישראל. ההצלחה ניכרת, עלי לומר ואחרים אומרים את זה טוב ממני, בכל המדינות שם אנחנו קיימים. זאת אומרת בצרפת, בספרד, בקנדה, בשוויץ ומקומות אחרים, שם אנחנו מעבירים את הערכים היהודים, הערכים של הידע, ושוב, ביד אחת עם ישראל, ללא ספק. זה מה שרציתי לומר.
היו"ר אלכס מילר
תודה לאדוני. אני מעביר את זכות הדיבור לסימה לוי.
סימה לוי
שלום. אני מנהלת בית ספר הרואה באשדוד. הגעתי מכפר קטן במרוקו. אני בוגרת אליאנס. אני גאה מאוד. הגעתי ישר לאוניברסיטה. סיימתי את כל התארים בהצטיינות יתרה. באמת זה בזכות ההשקעה הגדולה והמיוחדת שאליאנס הטמיעה בי. אף אני כשהתמניתי כמנהלת, אני כבר 20 שנה מנהלת את אותו בית ספר, אני מטמיעה בתלמידים שלי את אותם דברים. הדבר הכי חשוב שיש לנו בבית הספר הוא בזכות מורשה ירושלים. אנחנו גם מחנכים לפלורליזם. אנחנו מטמיעים בילדים שירים ושורשים בצורה יוצאת מהן הכלל כאשר אנחנו מלמדים את הפיוטים, לא רק לפייט ולשיר, לחבר אותם לשורשים של ההורים, אלא גם להיפך שיעורים מכוונים עם טכנולוגיות שונות. אנחנו מחברים אותם לספרות, ללמוד על הסופרים ועל הפייטנים. זה דבר מאוד מרומם רוח כאשר ההורים באים ואומרים לי, אנחנו מודים לך מאוד, את מחברת אותנו לשורשים. אנחנו יושבים בשבתות ושומעים את הילדים שלנו כיצד הם שרים. היום אתם מוזמנים לראות את הילדים הקטנים. יש תקווה לאליאנס ואנחנו צריכים להמשיך בדרך הזו למען חברה צודקת וגם עלינו לתקן. וכמובן הרבה הרבה נתינה.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה גברתי. אני מזמין את ד"ר סיטון לומר את דברו.
שלמה סיטון
ברשותכם כמה הרהורים היסטוריים. הבה ולא נשכח שאליאנס היא היא שפתחה לראשונה אשנב לתרבות המערב. זאת בתמיכת ראשי הקהילה הספרדית בירושלים ובתמיכתם של אליעזר בן יהודה ודוד ילין. אם אני זכיתי לכך שאת לימודי הדוקטורט שלי לאחר בוגר ומוסמך של האוניברסיטה העברית, אם את לימודי הדוקטורט שלי עשיתי בפריס הרי זה משום שהוריי היו חניכי אליאנס שניהם גם יחד. קראתי פעם שמישהו כתב בהארץ שהעלייה הראשונה היא אשר הביאה את תרבותה של אירופה. והגבתי על כך ואמרתי שאם עולים מרוסיה נטלו איתם בבואם לארץ את דוסטוייבסקי וטולסטוי אנחנו חניכי אליאנס דקלמנו את ויקטור הוגו וקראנו את בלזק ואת מולייר.

אני מדבר באופן אישי. אני לא מייצג את אף אחד. כשאני עובר את רחוב כי"ח, לא רחוק, מצד ימין, אתם יודעים שעל יסוד בית הספר למלאכה נבנה כלל ועל יסוד בית הספר לבנות יש המשך של בניין כלל. אבל בית הספר לתלמידים שבו אני למדתי עדיין שמור וניצב על מקומו. ואז הרהרתי מדוע ולמה לא ניתן היה להפוך את הבניין הזה למעון של סטודנטים. אינני יודע בידי מי הדבר. אבל את הרעיון הזה הייתי שמח מאוד, אם הבניין הגדול הזה ששם יכולים לגור מאתיים סטודנטים היה הופך למעון סטודנטים. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. נתן שיטרית.
נתן שטרית
אני בוגר אליאנס ותיק ומורה. הוזמנו היום לדבר על תרומת כי"ח לעם ולמדינה. מה תרמה כי"ח לפני קום המדינה ולאחריה לעם הזה. הפעילות החינוכית של אליאנס הצילה את הקהילות היהודיות בתפוצות לא רק מן הבערות והעוני אלא גם שמרה על אורח חייהן. הילדים היהודים למדו בבתי ספר אליאנס בנפרד ונמנעה ההתבוללות בתוך האוכלוסייה המקומית. אני מדבר על מרוקו ועל הארצות המוסלמיות. נוצרה אווירה של חיים ותקווה בקרב הקהילות, אווירה של התחדשות והתרוממות הרוח.

כי"ח השקיעה רבות באוכלוסיות יהודיות שלמות, הרימה את קרנן והעניקה חינוך והשכלה לצאצאיהם שהשתלבו בחברה בישראל בצבא או בהתיישבות. קשה להאמין מה היה קורה ליהדות מרוקו ולקהילות אחרות ללא המפעל החינוכי האדיר של אליאנס.

כי"ח תרמה לחיזוק השכבות החלשות בתפוצות לפני קום המדינה, לחיזוק החברה והמדינה לאחר הקמתה של המדינה.

כי"ח לא היה ארגון ציוני. גם לא חשבו על ציונות. זה היה גם מסוכן לפעול בקרב מדינות. לא היה ארגון ציונו אבל פעילותו בשדה החינוך הכללי והערכי וההכשרה המקצועית למבוגרים מהווה תרומה חשובה מאוד לציונות ולמדינת ישראל.

כי"ח הכשיר במשך דורות תשתית אנושית יעילה ומודעת ליכולותיה והקל רבות על קליטת ההמונים בארץ ישראל. לכי"ח נשמרות זכויות היסטוריות נעלות שתרשמנה באותיות זהב בספרי האומה. ועתה מה הלאה? האם יש עוד מה לעשות? כן. הוא חייב להירתם לאתגר חיוני אקטואלי לא מעבר לים אלא כאן בארצנו. לאור הניסיון הרב שצבר כי"ח בשיקום אוכלוסיות שלמות אני קורא בהזדמנות זו לפרופסור עדי סטג נשיא אליאנס נשיא אליאנס וד"ר דניאל בראושוויג יושב ראש כל ישראל חברים להתוות תוכנית מקיפה ואקטואלית ודחופה לשיקום נוער שוליים והנוער בסיכון ולפעול במסגרת רשמית רחבה.
היו"ר אלכס מילר
ד"ר אהרון בר עוז.
אהרון בר עוז
אף אני כמו אחרים גדלתי בעיר מוסול בצפון עיראק ולמדתי בבית ספר אליאנס. זאת היתה זכות גדולה מאוד לכל הקהילה באותו מקום. אני רוצה להאיר זווית אחרת שלא נאמרה כאן. אליאנס 1860 היו 3 אירועים בתאריך הזה. הרצל נולד באותה שנה בבודפשט, אחר כך נפגש הרצל בפריס דווקא בנושא משפט דרייפוס. באותה שנה 1860 בנו את משכנות שאננים בירושלים, מונטיפיורי ובגינו הוקם מוסד האליאנס. אני שימשתי כמנהל בית ספר אליאנס בחיפה. אף בית הספר הזה קלט תלמידים עולים מכל הארצות ועשה כמצוות אליאנס כפי שהערכים הכתיבו. באשר הפן הציוני. רוב החוקרים טוענים שמוסד האליאנס בעיקר שימר את היהדות ולא כל כך את הציונות. אני ארשה לעצמי לכפור בהנחה הזאת מסיבה פשוטה, כל אלה שהלכו לתנועה הציונית רובם היו בוגרי אליאנס מפני שהם ידעו שפות ורכשו השכלה ויכלו להתמודד עם הנושא הזה של התנועה הציונית. אלה שתכננו את העליות במרוקו ובמקומות אחרים. בעיראק בהיותי ילד חשתי את העניין הזה שהתנועה הציונית היא שהביאה לעלייה אבל רוב האנשים שהיו שם היו בוגרי אליאנס משום שנפתח בפניהם אשנב לכיוון המערב ולכיוון השפות. אני מברך את מי שמצא לנכון להחוות מחווה לאליאנס לציון 150 שנה לאליאנס. זה הוא מפעל רציני מאוד יהודי בתחילת דרכם של המוסדות היהודים האחרים. זה מוסד שבתחילת דרכו היה דמוקרטי ובחרו אנשים. הוא לימד ארגונים רבים אחרים כיצד לפעול להצלת קהילות יהודיות. 365 בתי ספר היו לאליאנס והם הגיעו למקומות הנידחים ביותר כדי לפתוח בית ספר, לפעמים עם מורה אחד או שני מורים, כדי להרים את האוכלוסייה שתוכל להתמודד, ובסופו של דבר ראינו שהיהודים משמשים בתפקידים מאוד נכבדים על מנת לרומם את הקהילה שלהם.
היו"ר אלכס מילר
תודה. רונן צפריר.
רונן צפריר
אני מנכ"ל מקווה ישראל, ראשית המעשה הציוני במדינה. זה כפר שקיים מאז 1870 מיסודו של מזכיר חברת אליאנס מנכ"ל נטר שבעצם הגיע לפלשתינה על מנת ללמד את היהודים בארץ לדוג את הידע. אנחנו מאז 1870 שומרים על המורשת היהודית והציונית כמובן בזכות ארגון אליאנס שתומך בנו, והשילוב המאוד המשמעותי של המנהל לחינוך התיישבותי שנותן את השילוב של משרד החינוך ואליאנס עם התרבות הצרפתית והתרבות האירופאית שמשלבת את הדברים הטובים והחיוביים שמובילים אותנו. אנחנו במקווה ישראל משלבים 3 בתי ספר וזה אומר 1200 תלמידים שחיים בשיתוף ברמה היומיומית. צוין כאן קודם בית הספר הישראלי צרפתי שמהווה שילוב של מספר תרבויות מרחבי העולם. זה אומר שילדים ממצרים יכולים לשבת בכיתה עם ילדים מבלגיה, ממדינות אפריקה, ואנחנו מכוונים את הלמידה כך שילד ממצב סוציו אקונומי מאוד נמוך עם ילד במצב סוציו אקונומי מאוד גבוה יוכלו לשבת ביחד. זה מוביל את התלמידים והמשפחות שלהם שנמצאים בתהליך של עלייה למדינת ישראל ואנחנו בעצם אותו בבית ספר הישראלי צרפתי שלנו. החזון של אליאנס מאז ועד היום הוא משהו שרוקם עור וגידים כל הזמן ומתפתח. בן גוריון לא סתם אמר על מקווה ישראל שלולא מקווה ישראל ספק אם מדינת ישראל היתה קמה. ואכן זה כך. אני גאה לנהל את מקווה ישראל ואני רוצה להזמין אתכם לביקור אצלנו כדי שתראו את השילוב המעניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. גבריאל אלקיים.
גבריאל אלקיים
שלום. אני מגיע ממרוקו. הייתי מורה וסגן מנהל בבית ספר בשטרסבורג. השנה אני בשליחות למרוקו. גם יועץ פדגוגי לכל מערכת אליאנס בקזבלנקה. התרשמתי מכל מה שאמרו פה. הרצל רצה לפתור את צרת היהודים ואחד העם אמר שזה לא כדאי. צריך לפתור את צרת היהדות. אליאנס הבין שמצד אחד צריך לעזור ליהודים באשר הם שם ומצד שני צריך את היהודי להיכנס לחברה המודרנית. במיוחד במרוקו. האתגר הזה שהתפשט בכל אירופה עם אליאנס זה חזון שהתקיים. לצערי אני רואה שבמדינה שלנו החזון הזה כמו שאמר מר בן סימון, אם הוא שם כיפה אז כבר שמים עליו תווית של דתי והוא לא יכול להיות פתוח לעולם המודרני. אני מקווה שהאנשים כאן בכנסת שהאתגר והחזון הזה שמגיעים מחוץ לארץ יהיו גם מורשת בשביל עמנו.
היו"ר אלכס מילר
תודה. הוברט לוואן, סגן הנשיא של אליאנס.
הוברט לוואן
אני מוזמן פה בשני כובעים, הכובע של סגן נשיא אליאנס אבל גם הכובע של הנשיא של קרן רש"י. לשני המוסדות האלה קשרים היסטוריים עתיקים והם חוקרים את האפשרות ליצור בית ספר שיוכל להדגים את היצירתיות של שני הארגונים הללו, מצד אחד אליאנס ברמה של ערכים, בלימוד היהדות בדרך המיוחדת של אליאנס, ומצד שני רש"י עם המיומנות שלו בארגון, במבנה, בהתמקדות במטרות לימודיות וחברתיות. אני מאמין ששיתוף הפעולה בין שני הגופים האלה יתבטא בשנים הבאות וישמשו מודל לעיקרים חברתיים, תרבותיים, ולצמצום הפער אשר אנשים הזכירו קודם.
היו"ר אלכס מילר
תודה. עמירה פרלוב.
עמירה פרלוב
אני מנהלת את בית הספר המשותף לתלמידים חילוניים ודתיים בכפר אדומים. לומדים בו דתיים, חילונים, כאלה שהם לא ולא, כאלה שהם גם וגם, כאלה שלפעמים ולפעמים. הייתם יכולים להשאיר אותי פה בחדר בתור פלאקט של אליאנס כי הסבתא שלי למדה בבית הספר הראשון שהוקם בידי אליאנס בטטואן במרוקו. ההורים שלי למדו בבתי ספר לבנים, לבנות ואחר כך בתיכון המשותף של אליאנס בקזבלנקה. אני למדתי באליאנס ברמת אביב. למדתי בכרם. לימדתי ברנה קאסן ובית הספר שלי שייך לרשת מורשה. עם כל ההיסטוריה הזאת אני צריכה לפחות להגיד תודה רבה ולהזמין את כולם לכפר אדומים.
היו"ר אלכס מילר
אחרונת הדוברים רונית רענן.
רונית רענן
אני רוצה שוב להודות על הדיון. חשוב לי להוסיף עוד הערה אחת על מקווה ישראל. המוסד הוקם בשנת 1870 והולך לעבור בשנים הקרובות מהפך. אנחנו רוצים להפוך אותו מהמקום שבו נולדה החקלאות במדינת ישראל למקום שבו נלמד ונעסוק בכל הנושא של חינוך לקיימות. אנחנו רוצים לפתח שם מרכז למבוגרים, לצעירים, לילדים בתחום הזה. אנחנו רוצים לפתוח את האתר ההיסטורי לציבור הרחב. להפוך את המקום הזה למקום שימשיך להיות המרכז של מדינת ישראל ולעתיד.
היו"ר אלכס מילר
חברים יקרים בכך אנחנו מסיימים את הישיבה. אני רוצה להודות לכם, העושים במלאכה כאן בישראל. החינוך הוא המשאב העיקרי של המדינה שלנו. אני גם רוצה להעביר תודה דרככם האורחים שבאו מחו"ל, ממדינות אירופה, ולהגיד תודה לכל מי שנמצא במערכת שלכם ועושה את עבודת הקודש בחינוך. אני מקווה מאוד שהשיתוף פעולה שלכם עם משרד החינוך ימשיך ותוכלו לפתוח בתי ספר נוספים ובמקומות אחרים. אני יודע שממשלת צרפת תומכת מאוד בחינוך יהודי.
דניאל בן סימון
אנחנו ניפגש כאן בעוד 150 שנה. מי שלא יכול להופיע שיודיע מראש. אבל אני מציע באמת שתהיה פגישה שנייה בעוד 150 שנה כי הסיפור רק מתחיל. אנחנו זקוקים לרוח של אליאנס. הרעיון הזה הוא גדול, הוא עוד לא הבשיל לגמרי, והוא צריך לבוא לידי ביטוי בחברה הישראלית כדי להפוך אותה לחברה מלוכדת יותר עם פחות פערים והרמונית יותר. נתראה במפגש הבא בעוד שעתיים אבל בעוד 150 שנה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים