PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

17 במאי 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני , ד' סיוון תש"ע (17 במאי 2010), שעה 10:00

לקראת חג השבועות – גיור בישראל 2010

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

זאב אלקין

רוברט טיבייב

מרינה סולודקין

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

ח"כ חיים אמסלם

ח"כ ניצן הורוביץ

ח"כ שלמה מולה

ח"כ אלכס מילר

שמואל (מולי) יסלזון – ראש אגף גיור, משרד ראש הממשלה

דסי צנגן – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

הרב ד"ר שאול פרבר – מכון עיתים

הרב ישראל רוזן – מייסד מינהל הגיור שקדם למערך הגיור

הרב מנחם ולדמן – ראש מכון "שבות עם"

משה אדוריאן – מפקח ארצי על לימודי יהדות לקראת גיור, משרד החינוך

לורן פוריס – התנועה ליהדות מתקדמת

יזהר הס – מנכ"ל התנועה המסורתית

דן אוברמן – סמנכ"ל נפש בנפש

אריאל זלטקין – מנכ"ל מחניים

חיים אירם – המכון ללימודי יהדות

פרופ' בנימין איש שלום – יו"ר המכון ללימודי יהדות

חיים פרידמן – המכון ללימודי יהדות

אביגדור לויתן – מנהל אגף זהות יהודית וציונית, משרד הקליטה

מזל כהן – משרד הפנים

כרמי רונן – מנהל אולפני גיור אור עציון

אמנון דה הרטוך – אולפני גיור אור עציון

נפתלי קנדלר – אולפני גיור אור עציון

מרינה טורקינץ – אולפני גיור אור עציון

עו"ד אמנון דה הרטוך – אולפני גיור אור עציון

נפתלי קנדלר – אולפני גיור אור עציון

הרב אוריאל גנזל – מנהל צוהר לחקיקה

עו"ד גלעד קריב – המרכז לפלורליזם יהודי

דני קאסהון – מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

סוזנה טוט – מכון עתים

חגי שרמן – אולפו אור עציון

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

לקראת חג השבועות – גיור בישראל 2010

בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יש לנו היום ישיבה מיוחדת בנושא הגיור בישראל ב-2010. לקראת חג השבועות רצינו לקיים ישיבה חגיגית ואני מברכת את כל המשתתפים לקראת החג. כידוע זה חג הגרים. אני רוצה לברך את כל הגרים והמתגיירים שבחרו לעשות צעד כל כך לא קל, תהליך קשה ורוצים להצטרף לעם היהודי. להיות יהודי זה לא פשוט. אני גם רוצה לברך את צה"ל על הליך הגיור. נמצאים פה איתנו היום חניכי קורס נתיב. קיבלנו מכתב ברכה משר המשפטים מר נאמן. במכתב הוא משבח מאוד את צה"ל על העבודה שהם עושים בתחום הזה.


כידוע, בישראל נמצאים מעל 300 אלף איש שאינם יהודים. בעיני יש להם פוטנציאל להתגייר. לצערי אנחנו שומעים שמספר המתגיירים כ-6000 איש בלבד. מעל 60% הם יוצאי אתיופיה ו-30% הם מחבר העמים. ב-2009 התגיירו 1800 איש. זה מספר קטן. מתוך 300 אלף זה קצת יותר מחצי אחוז. זה מדאיג. אנשים רוצים להתגייר והרבה נשברים בדרך כי זה הליך קשה. מערך הגיור הועבר ממשרד קליטת העלייה למשרד ראש הממשלה. אני כתבתי עוד לפני הפגרה מכתב לראש הממשלה כדי לדעת מה קורה עם מערך הגיור ומה הם התקציבים שעברו ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה וכן שאלתי על כל פעילות הגיור בכללה. היום נשמע את מר מולי יסנזון שיספר לנו על זה. נפתח את הדיון לכל מי שרוצה לדבר על הנושא.


חשוב מאוד שמערך הגיור יתחיל בפרסום כי בכל זאת צריך לפרסם את הדברים יותר בתקשורת הרוסית ולהסביר את כל התהליך. נמצאים איתנו חברי כנסת מכל המפלגות. גם מכון עיתים מיוצג פה. מר מולי יסלזון בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה לוועדה. כל שנה לקראת שבועות זו באמת הזדמנות לברך את הגרים שנמצאים בהליך הזה, שעוברים אותו ואנחנו מקווים שיצטרפו כמה שיותר. לגבי סיכום פעילות 2009 ויעדים ל-2010. אגף הגיור במשרד ראש הממשלה בשנת 2009 למעשה עוד לא קיבל אחריות לכל מה שקורה במכוני הגיור ולכן עיקר ההתמקדות שלנו היתה שינויים פנימיים בתוך מערך הדיינים והנהלת בית הדין. יישמנו מיידית את הלקחים של ועדת ביקורת שהיתה לגבי נהלים של תשלומים לדיינים לפי הנחיות נציבות שירות המדינה. בוצעה עבודת מטה לשינוי לצורך תשלום לפי החלטת הממשלה כאשר אנחנו נמצאים היום לקראת סיומה ביחד עם אגף משכורות במשרד האוצר, בשילוב של הנציבות, מחלקה משפטית וכוח אדם.


צריך להבין שאנחנו הקמנו אגף חדש במשרד ראש הממשלה. אושר המבנה של האגף והתחלנו לאייש תקנים. מהם קלטנו 10 דיינים חדשים שנוספו למערכת הגיור, קליטת ראשי תחומים, יועץ משפטי, סטודנטים ואחרים. קיבלנו הנחיות חדשות מאת הרב הראשי, הרב שלמה משה עמאר בקשר להתעסקות דייני הגיור בתחילת הליך הגיור, בנוכחות שלהם , ביצוע בריתות. הרעיון היה ליצור ממשק ישיר בין הדיינים שהם הדיינים שהם הסמכות ההלכתית לבין אותם מתגיירים מתחילת הדרך. בהתאם לכך הכנו טיוטה לשינוי כללי הדיון שנבעו מתוך ההנחיות של הרב הראשי. הוקמו 4 הרכבים של בתי דין שמיועדים לאוכלוסייה האתיופית שפועלים בתוך מרכזי הקליטה. דיינים שלנו יוצאים למרכזי הקליטה מתוך דאגה לרווחתם של העולים ומשפחותיהם. הקמנו מוקד ארצי שפעל בהתחלה בשלב ניסיוני לתת מענה הולם יותר למבקשים בתוך ההליך חוץ מהמחוזות, וכרגע אנחנו פועלים להקמת מערכת מחשוב שהתחלנו להקים אותה למענה פניות המוקד וציבור. אושרה תוכנית פרוגרמה לשכירת מבנים חדשים. כמעט השלמנו את היציאה מתוך מבנים שהיו בשכירות בתוך בתי הדין הרבניים והתחלנו לשכור מבנים ייעודיים לבתי הדין שלנו. הוקמו הרכבים ייעודיים לטיפול בנוער והתחלנו תוכנית פילוט בעניין הזה, והוקמו הרכבי דיינים מיוחדים לטיפול בתיקים שנתקעו משנים קודמות ולתת לאנשים האלה את הסעד בשביל לראות איך אפשר לקדם הליך הגיור שלהם. כל בסיס הנתונים הועבר למשרד ראש הממשלה שהיה בהנהלת בתי הדין, וכעת שוקדים על פיתוח של תיקים סרוקים ביחד עם המחשוב.


ננקטו פעולות בשנת 2009 להעברת התקציב ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה כיישום המלצות ועדת חלפון. הושתו מספר הליכי גיור שנוגעים להנפקת תעודת המרה. אחד מהיעדים שלנו היו לפשט את הנושא של הנפקות תעודות ההמרה. כך שהיום למעשה בשלב המקווה, בשלב הסופי של הגיור, במקום עצמו נחתמת תעודת הגרות, עוברת אלינו למשרדים על מנת שנוכל להנפיק את תעודת ההמרה. זה פישט המון הליכים בדרך.


הוקמה תשתית להתקשרויות עם אוהלים, מועצות דתיות, סיוע בבירור יהדות, העסקת עובדים נוספים. אלו דברים שכרגע נמצאים במכרזים ואני מקווה מאוד שנוכל להפעיל אותם מיידית. לגבי הנושא של מספרים ותעודות המרה. בשנת 2009 הונפקו 6212 תעודות המרה. 60% מהם ליוצאי אתיופיה, 29% ליוצאי חבר המדינות שהזכרת היושב ראש בהתחלה, כאלה 1810 תעודות, ועוד 11% תעודות ליוצאי מדינות שונות מכל העולם.


ביחס לשנה הקודמת היתה יציבות במספרים שנשמרת די הרבה לאורך השנים. כ-6000 תעודות המרה שהונפקו. אני אתייחס לתעודות המרה מול דיונים בבית הדין. צריך להבין שדיונים בבית הדין אלו נתונים פנימיים של הליך שלא הסתיים. הם לא כוללים נתוני ילדים שנמצאים בתוך תיקי ההורים. לכן הנתון הרשמי שאנחנו מפרסמים הוא נתון שאנחנו עומדים מאחוריו וזה הנפקת תעודת המרה רשמית שאיתה אדם יכול ללכת למשרד הפנים. כל המספרים שיצאו בצורה זו או אחרת אינם רלוונטיים ואינם משקפים נאמנה את סיום ההליך שלזה כולם מייחלים.


היעדים שלנו לשנת 2010 , שתי מטרות כלליות. אחת, כל עולה אזרח ישראל שעולה מכוח חוק השבות יוכל להיכנס לכיתות הגבלה. אנחנו נשאף בשנת 2010 ליצור מצב שהם יוכלו להיכנס לכיתות ללא הגבלה בכל הארץ בשפתם.

מה עם חוק כניסה?

אני עוד לא מתייחס לזה כרגע. קודם כל לאזרחי מדינת ישראל. מי שאינו אזרח אמור לעבור ועדת משותפת של משרד הפנים. המטרה הראשונה שהגדיר ראש מערך הגיור הרב דרוקמן ליצור מצב שכל עולה יוכל להיכנס לתהליך. לפתוח את כל שערי הלימוד. מטרה שנייה ששמנו לנגד עינינו והיא כבר מבוצעת בפועל, שכל מי שלמד יגיע לבית הדין. זו היה אחד הדברים שחסם אנשים לשערי בית הדין. הנושא הזה בוטל. לא רק זה, בעקבות הנחיות של הרב עמאר, אנחנו התחלנו באיזשהו פיילוט שנבדק בחצי השנה האחרונה, כל תלמיד בכיתה אחרי חודשיים יפגוש את בית הדין. בדיון בבקשה לגיור הנגישות לבית הדין תהיה מלאה. בתום לימודיהם יוזמנו כל התלמידים לבית הדין, ויצרנו היום מערכת שאמורה לתת סעד לאותם אנשים שלא עברו את בית הדין בשיתוף עם הכיתות לדאוג איך אפשר לפי הנחיות בית הדין לעזור להם לחזור בחזרה להליך ולסיים אותו כמו שצריך.


הכיוונים המרכזיים לעשייה ב-2010 קשורים בנושאים של פרסום ושיווק. החל מה-1 בינואר 2010 קיבלנו את תקציב משרד הקליטה ורק אז התחלנו מבחינה רשמית משפטית להתחיל לדבר על תקציבים. התקציב עבר ולכן הנושאים האלו של פרסום, של שיתוף וסיוע לעמותות, אגף הגיור יסייע לעמותות בשנת 2010, יצור המשכיות ביחד עם משרד המשפטים. ההמשכיות הזו אושרה לגבי כל אותם מבחני תמיכות. אני מקווה שבחודש הקרוב אנחנו נצא בפרסום על העניין הזה אחרי שזה עבר את האישור של משרד המשפטים ומחכים לניסוחים הסופיים שנגזרו מהחלטות של בג"ץ. לכן אגף הגיור יפרסם, ישווק מסגרות הכשרה, יאתר קהלי יעד חדשים, יתקצב ויקפח את מכוני ואולפני ההוראה. זה דבר שאנחנו נערכים אליו עכשיו בעקבות קבלת התקציב בפועל, לפני כשבועיים אחרי שזה עבר את כל הוועדות בכנסת, יפתח ויעודד תוכניות למידה מגוונות, יאתר ויגייס משפחות מארחות. ובעניין האחרון צריך להצדיע לכל אותם אזרחים שמסייעים לעולים בדרך הלא פשוטה הזאת בהתנדבות מלאה, אירוח בשבתות ובחגים, לוקחים אותם לבתים ולמעשה נותנים להם את הכתף בשביל להצליח בהליך הזה.


אגף הגיור יגבש תוכניות עבודה בתיאום עם מכוני הכשרה ל-5 שנים הקרובות על סמך ממצאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיושבת הראש ציינה מקודם, ואני מקווה מאוד שביחד אנחנו נוכל לעמוד ביעדים של 2010.


השינוי המהותי שקורה כעת אם זה ברמה של הדיינים משנת 2009 תוספת דיינים ושדרוג של ההליכים הפנימיים בעקבות הנחיות של הרב עמאר, בנוסף לקבלה שלנו כרגע והוצאה של תמיכות וכספים לעמותות לא יביא לגידול מיידי ולעלייה במספרי הגיורים כי צריך להבין שהתהליך הזה לוקח כשנה. רק אחרי שנה נראה את הפירות. לכן משנת 2010 עיקר העבודה והמאמץ שלנו יהיה ליצור מסגרות שיוכלו לקלוט את אותם תלמידים, ופה אני קורא גם לוועדה לקרוא לאותם אנשים ולהצדיע לאותם מתגיירים שחרף הדברים ששומעים בתקשורת, חרף הבעיות שיש, ויש בעיות, אנחנו מכירים אותן ואנחנו מנסים להתמודד איתן, ורישומי נישואים בנושאים שקשורים לבני זוג שאינם יהודים, אינם אזרחים, בכל זאת לא חלה ירידה. צריך לציין את זה לזכות עולים. בפועל בדיקות פנימיות, גם אם לא עלו מספרי תעודות ההמרה 10% גידול בתלמידים יוצאי חבר העמים בכיתות וגם הגיור בהתאם. אני מקווה שבשנת 2010 נוכל לדווח על צמיחה במספרי לומדים עם הזרמת התקציבים לשטח, ואני מקווה שבשנת 2011 נוכל לראות את זה בביטוי הגרים. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין.

אנחנו מברכים את הפעילות של אגף הגיור במשרד ראש הממשלה. מהדברים שלך אני לא הבנתי למה חוק כניסה לא חל? לפי חוק השבות נכנסים לפי חוק כניסה. כולם עוברים את הגיור. זאת אומרת שהאחרים שנכנסים לפי חוק כניסה לא יכולים ללמוד לגיור. זו השאלה שלי. למה ההבדלים האלה?

בכל מה שקשור למי שאינם אזרחי ישראל. יש ועדה משותפת של משרד הפנים במדיניות שלו ומערך הגיור. ישבנו איתם, שר הפנים היה גם מעורב בעניין וביקש מהצוותים המקצועיים להכין צורה שונה של נוהל שונה של אותה וועדה. הושגו הבנות. זה מחייב אותנו לשנות כללי דיון של הרב הראשי ואנחנו כרגע נמצאים בשלב הזה.

אז זה עומד על הפרק?

כן. בפרוש כן.

אביגדור לויתן ממשרד הקליטה בבקשה.

שלום לכולם. משרד הקליטה טיפל בנושא ההכנה לגיור במשך 6 שנים, מ-2004 ועד 2010. כמשרד עם כל השלוחות, התחיל עם ציפי לבני והמשיך עם כל השרים האחרים. עשינו עבודת קודש כמשרד קליטה. הכנו מערכת הכנה לגיור מאוד טובה, מאוד יעילה. לצערנו כתוצאה מהחלטת הממשלה בפברואר 2008 הנושא עבר למשרד ראש הממשלה, ובגלל שזו ישיבה חגיגית אני לא אגיד מה היו הסיבות שזה עבר. אני רק אצטט מה שאמר מנכ"ל משרד הקליטה שטען: "משרד הקליטה העביר בסוף 2009 למשרד ראש הממשלה את האחריות לגיור בצורה מסודרת". הנפילה הגדולה שיש היום במספר הלומדים במיוחד אלה שלומדים בעמותות הציבוריות, כאשר לוקחים נושאים שמשרד הקליטה רואה בהם יעד מרכזי ומתן שירותים לעולים ומעבירים את זה למשרד אחר מתוך סיבות שאני לא אכנס אליהם כדי לא להרוס את האווירה החגיגית כאן. מי שירצה אני אתן לו את כל הסיבות. המצב הוא כמות שהיה.


אני רוצה להזכיר לכולם, אנחנו נמצאים היום מספר ימים לפני חג השבועות. במשך 6 שנים ביום הזה בערב היינו עושים עצרת עם 1500 לומדים והשנה זה לא מתקיים. בשנה שעברה במסגרת העמותות היו כ-1400 לומדים. אני לא יודע כמה יש היום. כמה יש במכון אני יודע מכיוון שהם צריכים לתת את הדוחות עדיין כדי לשלם את שנה שעברה. מה שאני רוצה לומר לכל הציבור כאן, היה פרסום בעיתון שהאשים את משרד הקליטה שהוא העביר בצורה לא נכונה את הנושא למשרד ראש הממשלה. אני רוצה לומר כאן, ההעברה היתה הכי מסודרת שאפשר. ישבתי עם מנהל האגף הנבחר פעמיים ועם העובד שלו, העברנו את כל המסמכים עוד בסוף 2009 ולבוא ולהאשים בתקשורת את משרד הקליטה שבמשך 6 שנים עשה עבודת קודש זה דבר של יכופר.


הערה אחרונה. התקציב שהיה אצלנו בינואר, ושזה יהיה לפרוטוקול, אנחנו העברנו את זה לאגף התקציבים באוצר. ב-28 לאפריל משרד ראש הממשלה משך את הכספים מאגף התקציבים באוצר. למה במשך 4 חודשים התקציב לא נלקח? אולי בגלל זה אין היום סיוע ותמיכה לעמותות וגם לשלם חובות לרפורמי ולאחרים. זה רציתי להעמיד בתחילת הישיבה. אני מברך את כולם ואני מקווה שכולם יצליחו בעבודת הקודש. תודה.

אני קודם כל רוצה להודות ליושבת הראש של הוועדה על הדיון הזה ובכלל על העיסוק שלך בנושאים האלה. זה תפקידה של ועדת עליה וקליטה.


אני קודם כל רוצה להגיד לפני שאני אתייחס לנושא ולו למען היושר האינטלקטואלי שאני בעד הפרדת הדת מהמדינה ואני לא חושב שמדינה כמדינה צריכה לעסוק בגיורים או המרות דת ושפקידי מדינה צריכים לעסוק הלכתיים. שני התחומים צריכים להיות נפרדים. לאחר שאמרתי זאת אם כן מדוע אני מתייחס לנושא? יש כאן גם שאלה של זכויות אדם. יש ציבור גדול מאוד של אזרחים שמעוניינים בגיור והמרת דת ויש תחושה שמערימים עליהם קשיים לא נחוצים. זה מצד המבקשים להתגייר. ויש גם אינטרס של המדינה שלנו שאותם אנשים שחפצים בכך אכן יתגיירו. ולכן בגלל המתאם הזה אני מדבר למרות ששוב אני מדגיש יש לי התנגדות עקרונית לכל העיסוק של המדינה בהמרות דת.


לגופו של עניין, אני עיינתי בדוח הזה. אני גם מכיר את הנושא מדיונים קודמים. יש לנו תופעה של מספרי גיורים מאוד נמוכים לעומת מספר המבקשים. יש עיכוב בהנפקת תעודות המרה לאנשים שהשלימו את ההליך, ויש בעיות ברישום גרים לנישואים וקשיים בהכרה בגיורי חו"ל. מדוע הבעיות האלה? (1) בגלל שההרכבים הרבניים באינסטנציות מסוימות מחמירים מדי. הרי למה אנחנו מקיימים את הדיון הזה, לקראת חג השבועות, מגילת רות? אם זה היה תלוי בחלק מהאנשים האלה דוד המלך לא היה נהיה מלך ישראל. הן היו נשארות שם, רות ונעמי. (2) רף הילכתי גבוה ונוקשה. הרב אמסלם כאן יוכל להסביר טוב ממני את האפשרויות ההילכתיות שיאפשרו הכרה. הוא נוהג באומץ רב לדעתי. (3) הקושי בפתיחת תיקי נישואים ואפילו הייתי אומר בניגוד לחוק כאשר אנשים שעברו גיור באים ורבני עיר עושים שבת לעצמם ודוחים לעצמם. רבני עיר מסוימים כמו בראשון לציון ואשקלון. (4) התחושה הכללית שיש להרבה אנשים שעוברים את התהליך של עוינות כלפיהם. למשל חלק מהדרישות שיש לוועדת חריגים שדורשת שמתגיירים יעברו אחר כך חיים בקהילה דתית, אורח חיים חרדים אפילו, מה שהוא לחלוטין זר לנו ולא מקובל.


כך שהשורה התחתונה היא שיש הרבה תסכול וייאוש מכל ההליך הזה, מה שמוביל אנשים מראש לא ללכת אליו או לנטוש אותו באמצע או להתנכר אליו מאוחר יותר. תופעה של נישואים בחו"ל ובכלל החרמת כל העסק הזה של הרבנות. כל עוד השיטה שלנו היא כפי שהיא שבה הדת היא חלק מהמדינה צריך לנהוג בצורה הולמת וראויה ועל פי חוק, כי חלק מהדברים כאן הם בניגוד לחוק. לכן אני משתתף בדיון הזה ולכן אני אמשיך ליטול חלק בניסיון לתקן את המערכת הזאת כך שתהיה מאירת פנים ומסבירת פנים לכל מי שנזקק לשירותיה. תודה.

תודה חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אתה בהחלט צודק. יש בדרך הרבה קשיים ואנחנו רוצים לעשות הכול כדי להקל על האנשים שרוצים להתגייר.

אני מפנה את דבריי לדובר אגף הגיור. כל הדיווח שלך היה טכני, מאוד בירוקרטי, וברגע שאני שומעת שהוקם מטה אני כבר נכנסת ללחץ. כל מה שקשור להקמת עוד איזשהו גוף בירוקרטי, כמו שאמר אביגדור, ואני הייתי אחד מהאנשים לפני שהייתי חברת כנסת בתוך המערך הזה של ניסיון להקל על הגיור ולעזור לעולים מחבר המדינות להתגייר. מה זה קשור לדיינים? אתה דיברת על זה פעמיים, שלוש. נראה לי שפה קבור הכלב. מה זה תשלום לדיינים?

מאחורי הבירוקרטיה הזאת מצויים אנשים ומצויה מגמה. הקמת אגף חדש במשרד ראש הממשלה היא עבודה בירוקרטית שמחייבת תקנים, שמחייבת תקציב על פי החלטה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד הקליטה, מר ארז חלפון שאלו המלצות הוועדה. אנחנו הולכים עקב בצד אגודל לאור המלצות הוועדה של משרד הקליטה בראשות המנכ"ל שלה. לכן היה פה צעד בירוקרטי בהחלט, להעביר תקציבים, לבנות את המבנה, לעגן את כל המשאבים שהיו מפוזרים בכל מיני משרדי ממשלה כדי בסופו של דבר לתת סיוע לעולה. המטרה הוגדרה לכל העובדים באגף, לתת את השירות הנכון לעולה, אם זה ברמה של דיינים, אם זה ברמה של פקידים, וגם לשכור שירותים מבחוץ. לכן מה שמניע אותנו זו הרוח. זו הרוח של "ואהבתם את הגר", זאת הרוח של קירוב עם כל המגבלות שאנחנו מכירים, חלקן אינן תלויות בנו, חלקן תלויות בנו.

ברור לך שאתם לא פתאום התעוררתם בבוקר והייתם הראשונים כי זה נושא שמטופל שנים על גבי שנים.

ודאי. בעבר עבדתי במכון למדעי היהדות בסוכנות היהודית, 8 שנים בתחום הזה. אני מכיר אותו מהצד של העולים. זאת הרוח בהתאם להנחיות מערך ראש הגיור שניתנה לכל העובדים לתת שירות לאותם אנשים שפונים. הצעדים שננקטו גם הבירוקרטיים הם פרי הנחת העבודה הזאת. יש עוד הרבה עבודה לעשות. אנחנו לא נשקוט עד שניתן את אותו שירות שאנחנו צריכים לתת. בנוגע למה שהתייחסת למשכורות. היתה החלטת ממשלה לגבי שינוי תשלום לדייני הגיור. הם קיבלו תשלום לפי תיקים. סוג מסוים של תצורת תשלום שהוחלט עליה לפני מספר שנים. גם בהמלצות דוח ועדת חלפון וגם על פי החלטת ממשלה נתבקשנו לשנות את תצורת התשלום הזאת. זאת עבודה מול הנציבות, מול אגף כוח אדם, מול האוצר. הוגשה טיוטה סופית של האוצר, צריכים את האישור שלהם כדי לשנות.

מה היה? ומה אתם עושים?

היה סוג שכר לפי תפוקות, לפי סוג שכר בכל שירות עובדי המדינה כמקובל במקומות אחרים. הדיינים אינם בחוק הדיינים ולכן זה הציב בעיה. אבל הפתרונות הם על פי משרד האוצר ואנחנו לקראת סיום בעניין הזה, לשנות את אותו נוהל, לא יעבדו דיינים לפי תפוקות, אלא יעבדו דיינים כמקובל בכל בתי המשפט לפי שכר שנקבע על פי משרד האוצר. זו עבודה לא פשוטה ואנחנו לקראת סיומה.

למה זה כל כך חשוב? אתה התייחסת אל זה. למה?

היתה ביקורת ציבורית על העניין הזה. היו הנחיות מפורשות של הרב עמאר בנושא הזה גם מבחינה הלכתית. האם דיין ראוי שיקבל שכר לפי אדם שבא לפניו או תיק שנידון לפניו שיכול לגרום בצורה זו, או אפילו חשד כלשהו של הטיה או של איזשהו עיוות אחר שיכול להיות ולכן בעניין אנחנו מסירים את העניין הזה והם יעבדו כמו דיינים שמקבלים שכר לא לפי תפוקות אלא לפי משכורת קבועה כשאר עובדי המדינה. זה תיקון שאנחנו משלימים אותו בזמן הקרוב ביותר.

השר יולי אדלשטיין שלח ברכה לקראת חג השבועות ופה נמצא מישהו מהמשרד שלו. כמה מילים.

השר נמצא בועדת שרים לענייני קליטה. אחד הנושאים שעל סדר יומה זה עניין הגיור. הוא מברך את הוועדה. הוא תמך בכל הנושא של מערך הגיור במשרד ראש הממשלה והוא מקווה שהנושא יתקדם ב-2010. הוא קורא לוועדה להמשיך לפקח והוא ישמח להשתתף בדיונים הבאים.

בהערת אגב לידידי הטוב ניצן הורוביץ. אני לא בטוח שהפתרון הוא הפרדת דת ומדינה אבל כן צריך להפריד את הדת מהפוליטיקה. עלינו לחבק את כל הזרמים, גם את הרפורמים וגם את הקונסרבטיביים לפחות בחלק של ההכנה לגיור.


עולי אתיופיה ממשיכים להתגייר. מולי אני אאכזב אותך. למרות שמשרד הקליטה בשנה הקודמת אפשרו לתת מיליון וחצי שקל לסייע לקליטת עולי אתיופיה באמצעות הסוכנות היהודית, מי שאמונים על הכנה לגיור לעולי אתיופיה הם שניים, אחד ממשרד החינוך והשני הרב מנחם ולדמן. אם יש מישהו תואר יקיר לקליטה הרוחנית של עולי אתיופיה זה הרב מנחם ולדמן למרות שמשמיצים אותו. בכל מקרה יש תוצאות. משרד החינוך בהכנה לגיור והמכון "שבות העם" המסייעים בהכנה לגיור לא זוכים. בתפקידי הקודם פניתי, ביקשתי מכם לסייע. שום דבר, נאדה. יש פה מחשבה אליטיסטית כיוון שמדובר באתיופים. זה לא מעניין, זה לא חשוב, לא ניתן לזה כסף. אבל ברוך השם שהרצון של האנשים להתגייר, להיקלט בחברה הישראלית נותן את הרוח הגבית להצלחה. וצריך להגיד את הדברים האלה פה בוועדה גברתי יושבת הראש בצורה ברורה, צלולה.


אני לא יודע אם השינוי להעביר את עניין הגיור למשרד ראש הממשלה יעלה את מספר המתגיירים. הסימנים שנראים לא כל כך מעודדים. והתהליך הבירוקרטי הזה. אני למשל הייתי נגד להעביר את האחריות ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה. משרד הקליטה בראשות אביגדור לויתן יכולים היו להמשיך לעבוד עם משרד ראש הממשלה. עובדי הקליטה במשרד הקליטה יכלו לסייע יותר. יש להם ניסיון. אם נמצאים בקשר יומיומי. אני מקווה שאנחנו טועים. אני לא יודע. אנחנו עדים להקשחת העמדות של הרבנים. מבחינה רוחנית במקום לנהוג כבית הלל ממשיכים לנהוג כבית שמאי. מאוד נחמד לבוא לישיבה חגיגית, לבוא לומר אנחנו מחבקים את הגר. אני אומר לכם, כל מתגייר עובר מדורי גיהנום. לא רק בתהליך הגיור, גם אחרי שהוא התגייר רודפים אחריו, אם הוא מקיים מצוות, לא מקיים מצוות, שבת, לא שבת, איפה הוא נמצא. לא פעם היינו עדים לביטול גיור ולהשמצות. אנשים רצו להתחתן. אומרים להם, מה פתאום? הגיור שלך לא מקובל. מה זה הדבר הזה? לך לרב הזה, יש איזה רב שעושה טובות. אי אפשר. זו שערורייה שאין כדוגמתה. אנחנו פשוט לא נוגעים בדבר האמיתי. עוד פעם מביאים מספרים ונתונים. מ-2005 עד היום העניין הוא לא חסר כסף. המדינה מוכנה להשקיע מיליוני שקלים. אבל ההתנסות הזאת, זה מס שפתיים, אף אחד לא פותח את הלבבות. לא בכדי אני הערתי כאשר הרב אמסלם אמר, אפשר לנהוג בגיור אחרת. שופכים עליו קיתונות של בוז בעיתונות החרדית. כל הפוליטיקאים משמיצים אותו. אומרים לו, לא ניתן לך להיבחר שנית בש"ס. דברים מסוג זה. למה?


גם המכונים המשותפים צריכים לעבור לגישה אחרת, הכנות אחרות, יותר מקלות. יש חקיקה שעומדת על הפרק, אולי זה יעזור. אבל הגישה שלנו היא גישה מוטעית, המספרים לא עולים. אם יש עמותות שעושות הכנה לגיור למה לא לסייע להן? למה לא לתת להם תקציבים? הרי בסופו של דבר אותם בתי הדין מגיירים אותם. למה שוב זה צריך להיות מונופול מסוים? אם המכונים המשותפים רוצים להכין לגיור שיכינו, אם מכון שבות עם שיכין. לא יכול להיות רב לקבוצה? למה לא? למה לא להזרים תקציבים בדרכים מקובלות?

גם הגישה של אנשים שהשתקעו בארץ מספר שנים ורוצים להתגייר. הם נמצאים בארץ. אף אחד לא מעלה על דעתו שהם יגורשו מחר. מה זה הוועדה הבין משרדית הזאת? בוועדה בין משרדית, איך אני יכול להגיד לא בא לי על האיש הזה? לא רוצה שהוא יהיה אזרח ישראלי. למה? הוא סיני, הוא אתיופי, הוא מקמרון. אז בוועדה הבין משרדית לא יקבלו החלטה. אז יטרטרו את האדם הזה. למה לא להקל? זו שאלה פשוטה. הועדה הבין משרדית היא ועדה סטטוטורית? מי הקים אותה? מי אחראי עליה? אם הוועדה הזאת מקבלת החלטה אצל מי מערערים? מי יושב הראש של הוועדה הבין משרדית הזאת? על פי איזו תקנה היא הוקמה? בוועדה הבין משרדית אם האדם רוצה להתגייר, מטרטרים, שולחים אותו הביתה. עד שיקבל טלפון מהם, 3 שנים עוברות.

כנראה שהאנשים שנמצאים בצומת קבלת ההחלטות לא כל כך מבינים את הבעיה שמדינת ישראל נמצאת בה. קודם כל הבעיה הדמוגרפית. ללא עלייה מברית המועצות וללא העלייה של שנות התשעים מדינת ישראל היתה מוצאת את עצמה במצב שהמיעוט הופך לרוב. העלייה של שנות התשעים הצליחה להציל את העניין הדמוגרפי. אנחנו לפני המשבר הבא. הכול עניין של רצון. אם יהיה רצון כל ההליך יהיה הרבה יותר קל ויותר מסיבי. כפי שהדברים הם היום יוצאים ידי חובה. יש כמות מסוימת של גיורים שצריך לעשות ועל פי רשימה כזאת עובדים. אני כן חושב שעם אותן הצעות חוק שמקדמת מפלגת ישראל ביתנו יחד עם שאר חברי הכנסת שמעוניינים בפתרון הבעיה, בסופו של דבר אנחנו מדברים על הסכמים קואליציוניים שנחתמו עם מפלגת השלטון. אם מקבלי ההחלטות יבינו לעומק את הבעיה הדמוגרפית הנושא הזה גם הוא יבוא על פתרונו. תודה.

שלום לכולם. אני זה שייסדתי את מנהל הגיור שהיום נקרא מערך הגיור כבר ב-95 מטעם הראשון לציון דאז הרב בקשי דורון. עמדתי בראשו עד שנת 2000. מאז אני אחד מדייני הגיור ומעורה בכל הנושאים. כדיין מכהן אני מנוע וגם אין לי עניין למתוח ביקורת. אני רוצה לומר דווקא במעמד זה של ערב חג השבועות צריך לשנות את כל האווירה שישנה כאן בחדר הזה ובתקשורת סביב עולם הגיור. רבותיי, נפל דבר בישראל. יש בישראל היום גיורים שלא היו מימות מתן תורה. לא היה היקף כזה של גיורים מעולם. כל מי שבקי בהיסטוריה ובספרות ההלכה. מדובר בהארת פנים ובזרועות פתוחות ובעיניים דומעות. אל תאמינו לכל הסיפורים ששמעתם פה עכשיו. קל מאוד לדבר על הקשחה. אני לא בטוח שמי שדיבר על כך היה וראה מקרוב. יש 50 אלף גיורים בשנות מנהל ומערך הגיור. הגיור הרווח בישראל שלא היה מעולם הוא בשביל הזר. בדרך האמצע הוא זוכה לביקורת מימין ומשמאל. הגיור הזה נקלט עם כל זה שהתקשורת מבליטה על פלוני אלמוני שלא רוצים לרשום אותו ועל כך שמבטלים גיורים. רבותיי, היום יש בישראל קהל גרים של עשרות אלפים שהתגיירו והם נושאים בגאווה את גיורם. אני מקרב אותם אישית על שולחני. אין שבת שאין אצלי מתגיירים. הם לא מתביישים בכך. הם הפכו להיות שליחי הגיור.


יש בישראל פטריוטיות מצד אלה שעברו את תהליך הגיור. אבל הדגש פה היום הוא על כיוון של חבר העמים ושם אני באמת רואה את הגיורים הכי שופעי דמעות והכי שופעי חזרה לשורשים כפי שהרב אמסלם מרבה להתבטא, על חזרה לזרע ישראל, ואנחנו רואים את זה יום יום בבית הדין. אני גיירתי אלפים במשך 15 השנים שאני מעורב בזה. פעם בשבוע, אני יושב בתוך הרכב עם חבריי ועיניי זולגות דמעות מחדש שבוע, שבוע. בדרך כלל.


שתי נקודות. נוכל להתקדם בהרחבה אם נשנה את הכיוון של האווירה. גם אפילו אם יש לנו בעיות בירוקרטיות. ויש בעיות. לא צריך להדגיש אותן. בואו נשים את הזרקור דווקא על הצד החיובי. להפסיק עם האווירה הכבדה. רבותיי, לא בולשים אחרים. זו עלילת דם. אין שום בילוש מטעם מערכת הגיור. העלילות הללו הן עלילות תקשורתיות.

אתה ממש לא מדייק.

אני מדבר על עם ישראל למרחביו. יש ימין ושמאל דתי, ויש ימין ושמאל פוליטי. הגיורים מתקבלים והן באות בברית הנישואים. אז אם רבנות זאת לא לרשום רושמים במקום אחר. כל הצפת הדוגמאות הללו גורמות לכך שהרבה לא ירצו לבוא. בואו נעזור את הביקורת הזאת כדי למשוך. אני אומר בואו נעשה שביתת נשק מביקורת 3 שנים. תנו 3 שנים של חסד ותראו שהגיור יוכפל או יושלש. אבל רק תהיו חיוביים.


נקודה נוספת. שיווק, פרסום בקרב קהל היעד הפוטנציאלי שכרגע הוא בעיקר יוצאי חבר העמים. אני מציע לרתום למשימה הזאת את המתגיירות עצמן. בגלל הילודה. ברור לכול שהמניע העיקרי הוא הילודה. לכן המתגיירות הן כ-80% בגיל הפריון. אותן צריך לרתום. כל הגיור בעיניי הוא עולם נשי החל מרות המואבייה. היה צריך שנשים ילמדו ויובילו את כל העניין והן גם יהיו המערכת המנהלית. הייתי שמח אילו הן היו גם הדיינות אבל לפי ההלכה זה לא ניתן. אבל את כל השאר אפשר. האווירה צריכה להיות חוט של חסד משוך על רות המואבייה וכל עולם הגיור צריך להיות עליו משוך חוט של חסד. אם השיווק יהיה טוב, אם נרד מהאווירה הכבדה שאופפת את כל עולם הגיור יכולנו לרתום שתי קבוצות והן חב"ד וש"ס.

אנחנו לפני חג השבועות ובמרבית בתי המדרש לומדים את מגילת רות. קיבוץ הגלויות הוא בהכרח השבת בנים לחיק היהדות. זה צו השעה, זה חזון הנביאים, זה דבר מתבקש, לזה ציפינו כל השנים. צריך להשיב את האובדים והנידחים. מי הם האובדים והנידחים? הם אלה, אחינו שבאורך הגלות התרחקו במידה מסוימת. כאשר מדברים על מרבית קהל המעומדים לגירות קוראים להם הגויים מזרע ישראל. יש לנו זרע ישראל ויש לנו בני יעקב. מי שהוא לאבא ואימא יהודיה אז הוא יהודי, מי שאימא שלו יהודיה אפילו שאביו גוי אז היהודי ומי שלהיפך אמו שלו גויה ואביו יהודי הוא זרע ישראל. לכן כאשר מדברים על גיור המוני גויים אני כבר כאן שם את המעצור הראשון. אין לי עניין לגייר גויים. הדת היהודית היא לא דת מיסיונרית והיא לא מחפשת להגדיל את מצבת תושבי מדינת ישראל בהבאת גויים למיניהם. אבל מי שדם יהודי זורם בעורקיו אז צריך לאותם שחפצים לחלוק את גורל העם היהודי, צריך לעזור להם ולהקל עליהם וזה ניתן על פי ההלכה.


עכשיו אנחנו נפגשים בוועדות. אני באופן אישי נותן שיעורים, הרצאות, כתבתי מאמרים וספרים. קיבלתי על הראש. קטן עלי. אני יודע שאני עוסק בדבר מצווה. אל תרחמו עלי. אתם זוכרים את התקופה שהיינו שומעים, מבטלים גיור והשערוריות? אתם שומעים את זה לאחרונה? לא. יש פה במה שאמר הרב רוזן הרבה אמת. כשהיתה תמימות דעים שביטול גיור הוא מושג לא הלכתי והוא לא בסדר אז גם אלה שהעיזו לבטל גיור הבינו שהם נכנסו לשדה מוקשים ולא כדאי להם להמשיך.


חוץ מהספרים שלי כתבתי חוברת מיוחדת הנקראת "לבי למחוקקי ישראל" במיוחד על הסעיף הזה של ביטול גיור. אין הקומץ משביע את הארי. יש לנו מאות אלפים שהם בקטגוריה שצריך לעזור להם. והמנגנון הקיים הוא לא מספיק. כאשר דיברנו מקודם שדיינים מקבלים תיק אני מסכים שזה לא בסדר. דיין גיור הוא לא סרח עודף על מערך הדיינים. הוא דיין והוא עוסק במלאכת קודש והוא צריך לקבל את משכורתו בצורה מסודרת.


רבותיי, ישנו תהליך והוא חיובי. בישיבה חגיגית אני לא רוצה לדבר על דברים שליליים. כמי שעוסק בנושא הזה ואני מופיע הרבה בבתי מדרש. באותם מקומות באים גם דייני גיור לשמוע מה אני אומר. אז אני לא נמצא במערך בתי הדין של הגיור אבל כן הלכתי לבקר במקומות שמלמדים כי רציתי להתרשם וכן יצא לי לדבר עם דייני גיור, לשמוע מהם ולהשמיע להם. שינוי אמיתי וסוחף לא יהיה אם לא תהיינה הלכות והנחיות ברורות מלמעלה, ברורות לדיינים וגם למתגיירים. בנוסף הגדלת מערך הדיינים והסדרת תנאיהם. לזה יש הצעת חוק שאני תומך בה. זה נמצא בתהליך. כמו כל חוק יש לו קשיי לידה. יש מתנגדים ויש שהם בעד. ישנו תהליך. יש איזונים. בסופו של דבר הוא ייטיב עם המערכת.

מה שמתחילים בקריאה טרומית לא תמיד מסתיים בחוק.

באמת יש קשיי לידה. העוסקים בגיור עוסקים בשליחות קודש ובמצווה ממש. אני מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את הזכות לתרום את החלק הקטן שלי בנושא הזה. פרסמתי ספרים. רבנים חשובים בירכו עליהם. יש עוד הרבה מה לעשות. שום דבר לא מרתיע אותי. מי ייתן ובאמת נזכה שיחזקאל הנביא ביקש מאיתנו, שיבוא יום ולא תהיה הטענה, "ואת הנידחת לא השבתם ואת האובדת לא ביקשתם", אלא להיפך משיבים את הנידחים והאובדים. חשוב שזה ייאמר היום, כל אלה שעוסקים בגיור, כל הרבנים שנתפסים שהם רבנים מקלים, אנחנו בכלל לא מקלים בכלל בגיור. אנחנו אולי מחמירים בהשבת בנים לחיק היהדות. הכול נעשה על פי פרמטרים ההלכתיים המובהקים והמוסכמים לדעת רוב ככל הפוסקים. לכן אחרי שהמתגייר עבר את כל התהליך והוטבל וקיבל את התעודה שלו הוא יהודי ככל היהודים. אף אחד לא יכול לערער או לבטל את זה. אנחנו כאן בכנסת ניתן את הכלים להמשיך את העשייה המבורכת.

מטרת הישיבה הזאת היתה לעודד את היושבים כאן. בראש ובראשונה את החיילים שיושבים כאן מסביב השולחן ונמצאים בהליך הגיור. אנחנו הוצאנו דוח ושמנו אותו על שולחן הכנסת. אנחנו מייצגים איזו קשת. בחדר הזה נמצא יושב ראש התנועה הרפורמית בישראל. יושב כאן איש ש"ס, יושב כאן חבר הכנסת הורוביץ שמייצג את השמאל הקיצוני ויושבים כאן אנשים מכל המגזרים. יש כאן דייני גיור וכן אנשים שמלמדים לגיור. יושב כאן גם מי שהקים את המכון למדעי יהדות. למרות הויכוחים כולנו באנו הנה לחזק את ידיכם. אין אף אחד בחדר שיודע את התשובה. מה שכן שלמרות התחזיות לפני שנה וחצי שלא יהיה גיור במדינת ישראל אנחנו ממשיכים לגייר. מצד שני יש כאן בעיה מהותית וזה שהמספרים לא מגיעים לאן שרצינו וגם ההליך לא מגיע לאן שרצינו. אם שואלים אותי מה מטרת הדוח של מכון עיתים, לנסות להגיד אנחנו מבינים יותר את הבעיות ואנחנו נמשיך להגיד שיש בעיות כל עוד הן קיימות. לא נסתתר מאחורי מילים. במחילת כבודך הרב אמסלם, אני לא בטוח אם הנושא של ביטולי גיור ירד מסדר היום בגלל הקול הציבורי או בגלל שעכשיו יש איומים של בג"ץ. כנ"ל ביחס לרישומי נישואים.

כשרבנים גדולים אומרים שנושא ביטל גיור הוא לא הלכתי ומי שעוסק בכך ייתן את הדין. כל פעם שאשמע על ביטול גיור אקח את פסק הדין, אלחם במגמה הזאת.

היססנו לא מעט לפני שהלכנו לבג"ץ על העניין של רשמי נישואים. זה עשה שינוי מהותי. אנחנו מצביעים בדוח על הפרשנויות השונות על מספרי הגיור. לפי הסטטיסטיקות של הלמ"ס 212 אלף אנשים חיים במדינת ישראל ואינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה האורתודוקסית ולמול זה המספרים של תעודות המרה שהונפקו בשנה האחרונה, 1810 יוצאי ברית המועצות לשעבר. הקדשנו פרק שלם בדוח לתפקודה של ועדת חריגים. איך שהוועדה הזאת לא מתנהלת לפי כללי הדיון, לא נותנת תשובות לאנשים, זמן המתנה לא סביר. יושבת לידי סוזנה, סיימה את הגיור לפני פחות מחודש. הגענו לפרק של רשמי נישואים. להתייחסות לגרים לאחר סיום הגיור. שיהיה ברור לכל אלו שנמצאים בתהליך אנחנו העלינו את כל נושא רשמי הנישואים לא בגלל שזה הנורמה. ודאי שאפשר למצוא פתרונות חלופיים אבל אנחנו דואגים לכם שהכניסה שלכם לעם היהודי יהיה דרך הדלת הראשי. ברגע שאתם מסיימים את ההליך אתם אחינו ובשרנו לכל דבר. בסוף הקדשנו פרק לאי הכרה בגיור חו"ל. כאן יש בעיות ברבנות הראשית, מה שקורה בגיור אורתודוקסי בחוץ לארץ, וגם כן משרד הפנים לפי בג"ץ של 88 מה שקורה בגיור לא אורתודוקסי. הדוח של משרד הפנים מתעלם במידה מסוימת מפסיקת בג"ץ מלפני 5 שנים. הוא ממשיך במדיניות לא כל כך מובנת ומאיימת על גרים.


השנה הכנסנו לדוח גם סיכום בו אנחנו נותנים המלצות. אנחנו באמת רוצים לפעול במסלול שהרב רוזן הציג כאן. כשמעלים את הבעיות לא לצעוק אלא לתקן. אנחנו מדגישים את הסיבוכים כדי שחברי הכנסת, חברי הממשלה, שר המשפטי, אנשים מהמגזר השלישי ואנשי הצבא יוכלו למצוא פתרונות לבעיות האלו. יש לנו כמה המלצות. כעיקרון אנחנו מברכים את הפעילות של יוסלזון. הוא באמת מנסה לעשות סדר בתוך כאוס שהוא ירש. האם זה יספיק? אם שואלים אותי כעת, ההערכה היא לא, זה לא יספיק. אבל אם זה יהיה צעד משמעותי אז כן. משום כך אני לא מפחד מהבירוקרטיה, ומולי נשמע כמנכ"ל par exellance . זה לא מפחיד אותי. זה רק מעודד.


אנחנו מעודדים את החיילים וגם את האזרחים שנכנסים להליך הגיור. אני אומר לכם באחריות שכולנו מעודדים מזה שאתם נמצאים איתנו ושאתם מוכנים לעשות מאמצים להיות חלק מאיתנו.

אני עברתי תהליך גיור. אבא שלי יהודי אבל לא יכולנו להוכיח את זה בגלל שבשואה נעלמו מסמכים אז על הנייר הוא לא מופיע כמו יהודי, ולא יכולתי לעשות עלייה לפי חוק השבות. החלטתי להתגייר בגלל אבא שלי. איך שהגעתי ארצה התחלתי להתעסק בעניין הזה וגם התחלתי ללמוד באוניברסיטה ובאולפן. חיפשתי מקום היכן שאפשר להתגייר. היה לי מאוד קשה למצוא את המקום הנכון. התיק שלי עבר מיד ליד ולקח המון זמן. הם אמרו שזה צריך לעבור ועדת חריגים. עד שהגישו את התיק שלי זה לקח שנה. היה לי מאוד קשה. זה לא הגיור בעצמו, זה משפיע על הרבה תחומים, על הלימודים. אם למשפחה אין כסף זה מגביר את הקושי. לא אמרו לי טווח שבו אני אוכל לקבל תעודה. חיכיתי יום, יומיים, שבוע, שבועיים, חודשים, וכבר שנה עברה עד שקיבלתי את האישור בשביל להתחיל ללמוד. כאשר קיבלתי את האישור הייתי צריכה להקדיש עוד שנה. הייתי צריכה להגיש מחדש את הבקשה בוועדה כדי שהם יתנו לי אישור האחרון בשביל לסיים את התהליך. חיכיתי 5 חודשים בשביל לסיים למרות שהיה לי מספיק ידע. יכולתי לעשות את בית הדין באותו יום והייתי מקבלת את האישור בשביל טבילה והייתי יכולה לסיים את זה. בסופו של דבר הצלחתי. התאריך כולו ארך שנתיים וחצי. היה מאוד קשה והיו הרבה דמעות. אין לי משפחה כאן בארץ. אני מכירה הרבה אנשים שהם באותו מצב.

איך הגעת לארץ?

הגעתי כדי ללמוד שנה אחת.

מאיפה הגעת?

מהונגריה.

באת כתיירת?

כן.

זאת אומרת את פנית לפני שנתיים וחצי להתגייר. העבירו אותך לוועדה הבין המשרדית להחליט אם את יכולה להתגייר או לא להתגייר.

כן. הלכתי לרב. הוא אמר לי חכי לטלפון ממני. התקשרתי אליו כמה פעמים. בסוף אמרו לי, הוא לא מטפל בזה, תחזרי, יש רב אחר שמטפל במקרים כאלה. דיברתי עם הרב השני, חיכיתי כמה חודשים ושום תזוזה אז הלכתי לסוכנות. מהסוכנות שלחו אותי לקיבוץ היכן מתגיירים. משם שלחו אותי לרב אחר בדרום. וככה זה התגלגל.

אנחנו העלינו את הנושא של סוזנה טוט בדצמבר 2007 לועדת ביקורת המדינה והם העבירו על פי סעיף 21 למבקר המדינה. מדצמבר 2007 אנחנו מחכים למבקר המדינה לעסוק בנושא של וועדת חריגים. בנוסף לכך פנינו כמה פעמים למר יסלזון. הוא ניסה למצוא פתרון למקרה הספציפי הזה אבל השאלה היא לגבי המערכת הכללית. זה לא רק תחת סמכותו. משום כך במידה מסוימת הדבר נופל בין הכיסאות.

אני אסביר על רגל אחת. אזרח שאינו ישראלי בעקבות הגיור וכאן שאלה אחת לסוזנה, כמה זמן אחרי שאישרו לך הגעת לבית הדין ואיך היה בבית הדין?

זה כבר לא לקח הרבה זמן. אבל עד אשר הם אישרו את זה היה 5 חודשים.

אני אסביר. הרב אמסלם דיבר על זרע ישראל, על מי שבאמת אזרחי מדינת ישראל וצריך לציין את העובדה שבעקבות הליך הגיור שלהם הם לא מקבלים תשלום גשמי. הם אזרחי מדינה. מי שאינו אזרח בעקבות הגיור מקבל אזרחות של מדינת ישראל.

אבל הוא לא יכול להתגייר כל עוד הוא לא אזרח. זאת הבעיה. אני מקבלת הרבה פניות.

מולי, היא אומרת, אבא שלי יהודי. אני לא יכולה להוכיח. היא לא עברה דרך גבולות מצרים. היא לא עבריינית. היא לא באה לפה בצורה בלתי חוקית. מה הבעיה לקצר את התהליך הזה? מה זה הסיפור הזה של הוועדה הזאת?

לכן גם אני נדרשתי לסוגיה הזאת. יש פה מעורבות של משרדי ממשלה שונים. כרגע גיור במדינת ישראל זוקק אחריו קבלת אזרחות. וכאן יש מעורבות של משרד הפנים עם מדיניות ממשלתית שבאה במשא ומתן איתנו, והוועדה הזאת היא וועדה בין משרדית ונדרשנו לסוגיה הזאת עם שר הפנים. הושגו הבנות לנסות לפשט את ההליכים. חשוב לזכור שהרבה בני זוג מגיעים ביחד עם בן זוג שהוא יהודי ישראלי שצריך גם לחשוב עליו, על הבקשה שלו, לא רק על מי שאינו יהודי ועומד בצידו, הוא כבר מבקש לגייר את אותה אישה. הסוגיה הזאת מאוד לא פשוטה. לכן בעניין הזה מעורבים עוד משרדים. הגענו להבנה מסוימת. צריך לשנות כללים. אני מקווה מאוד שאת הבעיות הפרטיות האלה נוכל לפתור בצורה מסודרת עם משרד הפנים וכמובן בשינוי כללי הדיון.

סטודנטים שמגיעים ללמוד בישראל ורוצים להתגייר ולהישאר פה בארץ. מה התהליך לגביהם?

מערך הגיור בעקבות ועדת נאמן הוקם על מנת למי שאינם אזרחי ישראל, אינם יהודי ומעוניינים להתגייר. במקרה כזה אין שום מעורבות בכלל של משרד הפנים. זה עניין של האדם עצמו אל מול מערך הגיור. כאשר מדובר במישהו זר, הגדרה של כללי הדיון שנחתמו על ידי הרב הראשי, זר זה מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע. תושב קבע למשל בני הפלשמורה, הם נכנסים כתושבי קבע ולכן הם לא נזקקים בכלל, עוד פעם, אין מעורבות של משרד הפנים בעניין שלהם. כאשר מדובר במי שהוא נתין זר, זאת אומרת לא אזרח ישראלי ולא תושב קבע, מאחר ומדיניות ההגירה של ישראל היא שלא להפוך את הגיור למכשיר הגירה כן מתבקשת החלטה של ועדה משותפת וזה נקבע בכללי הדיון בבקשות לגיור שנחתמו על ידי הרב הראשי. נדרשת החלטה של ועדה משותפת של מערך הגיור, משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים, האם לאפשר לאותו זר להתגייר בארץ כאשר מובן שהגיור גורר אחריו השלכות אזרחיות, דהיינו מתן מעמד עולה ואזרחות ישראלית על כל ההטבות של זה.

הוועדה הזאת הוקמה על פי החלטת ממשלה?

על פי כללי הדיון של מערך הגיור שנחתמו על ידי הרב הראשי.

אני לא שולל את זה שצריכה להיות ועדה. אני רוצה לדעת איך הוועדה הזאת הוקמה? ומה הסמכויות שניתנו לוועדה הזאת? אני יודע להגיד מה סמכות שר הפנים במתן אזרחות לאדם. שאלה שנייה, מי מעורב בוועדה הזאת? מי מבין המשרדים, משרד המשפטים?

מערך הגיור, משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים. יש נציג של הרב הראשי במערך הגיור שהוא יושב ראש ועדת החריגים. נציג הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה הוא חבר נוסף ונציג הלשכה המשפטית של משרד הפנים הוא עוד חבר. יש 3 חברים בוועדה.

נציג משרד המשפטים אינו בוועדה?

לא. לא נקבע בכללי הדיון שנחתמו על ידי הרב הראשי באישור היועץ המשפטי לממשלה.

הרב הראשי, מאין הוא יונק את סמכותו בחוק הרבנות הראשית?

כל שאלת הגיור מבחינת הסמכות זה דבר שעדין לא מעוגן בחקיקה. מערך הגיור הוא על פי החלטת ממשלה.

סומכים על הרבנות הראשית. בהחלט אין להם סמכויות לעסוק בזה.

כללים צריכים חקיקה ראשית. לא?

מהרגע שיש מערך גיור ופועלים מכוחו בתי דין מיוחדים לגיור מן הראוי שבתי הדין יפעלו לפי כללים.

זאת אומרת זו דרך לקבלת אזרחות. היא לא צריכה להגיע בכלל לשיקול דעתו של הרב הראשי. סמכותו של הרב הראשי להסמיך דיינים אם הבן אדם הזה ראוי לגיור או לא, אבל הוא לא יכול מראש לבוא ולהגיד הבן אדם הזה מתקבל להליך גיור או לא.

המחסום בוועדה הוא לא על ידי נציג הראשי, על ידי נציגי משרד המשפטים.

לא נכון. זה שיקול דעת של זה ושל זה.

אתם יושבים 3 אנשים באולימפוס הזה, נציג רב הראשי, נציג משרד ראש הממשלה ונציג משרד הפנים. מגיעה בחורה כמו סוזנה שאמרה פה משפט, אני רוצה להתגייר כי אני מרגישה ככה בלב. אבא שלי יהודי, לא יכולתי להתגייר. אותם 300 אלף ואותם 13 אלף רוב האנשים האלה מרגישים את אותה תחושה שהם רוצים בלב להשתייך לעם הזה. מי אתם ועל פי איזה קריטריונים אתם מחליטים שזה שקרן או לא ? יש לכם מכונת אמת? אתם עושים רנטגן בלב? איך?

אני עוד פעם רוצה לעשות את האבחנה הברורה בין אלה שהוכרו כזכאי שבות ואינם אזרחים ישראלים, הוכרו, וברור למדינה שהם בנים או נכדים ליהודי, והם הוכרו כאזרחים. הם לא מעניינה של הוועדה. הם אזרחים ישראלים. הוועדה דנה רק בכאלה שהם זרים.

זה לא מדויק. אני מקבלת עשרות פניות של אנשים ששייכים לקטגוריה הראשונה והם נופלים בין הכיסאות כי אומרים להם אתם לא שייכים.

עניינה של הוועדה חד משמעית הוא לא באנשים שהם אזרחים מכוח שבות. מי שמגיע לוועדה זה רק אותם אנשים שהם נתינים זרים. אלה שאינם אזרחים ישראלים ואפילו לא תושבי קבע. כאלה שהם כאן במעמד ארעי כלשהו, כאלה שהם כאן כתיירים, כעובדים זרים.

בני זוג, שכחת את העיקר. רוב אלה שפונים הם בני זוג.

אבל צריך עוד פעם להבהיר. לא בני זוג שהם אזרחים אלא בני זוג שנמצאים כתושבי ארעי.

בני זוג של אזרחים. זה הפוטנציאל הגדול, הם הגרים הכי טובים שיש.

כאשר מדובר בנתינים זרים אז נכנס השיקול של קבלת סטטוס כישראלי. נראה לי שאף אחד בחדר הזה רוצה שהגיור יהפוך למכשיר הגירה.

אין לנו ויכוח בשאלת אדם ששוהה כאן בצורה בלתי חוקית או שהיגר מאפריקה דרך מצרים ונמצא בתחנה מרכזית בתל אביב. זאת לא השאלה שלנו. השאלה שלנו בנוגע לבחורה הזאת שהעידה כאן. או אותו בן זוג שהביא אישה. אומרים לאותו אדם בת זוגתך תתאזרח במהלך 7 שנים. במהלך השנים האלה בת הזוג אומרת אני רוצה להתגייר. בינתיים הם מביאים ילדים. אתם מסבכים לזוג כזה את החיים. הילדים יגדלו, צריך לעשות להם ברית. אני מבקש ממך דסי, תלכו, תעשו שיעורי בית על הוועדה שלכם.

אני הייתי מציעה שתצטרף פעם לישיבת הוועדה.

אני לא צריך להצטרף לישיבת הוועדה. אני לא רוצה לשקול את השיקולים שלכם. אני רוצה לדעת מאיפה יונקת הוועדה הזאת את הסמכויות שלה? מי מסמיך אותה? הבחורה הזאת רוצה לערער. למי היא תערער? שר הפנים ינפנף אותה. נציג משרד ראש הממשלה ינפנף אותה. היא מוצאת את הרב, הוא מתאבד בשבילה. איכשהו מצליח.

חבר הכנסת מולה צריך לעשות הבחנה ברורה בין המהות של הוועדה לבין הפרוצדורה. המהות של הוועדה היא לא לאפשר לגיור להפוך למכשיר הגירה. לגבי הבירוקרטיה וזה לא דבר שהוא בשליטת הוועדה, זאת אומרת כמה זמן הבן אדם יחכה עד שהעניין שלו עולה לוועדה לדיון.

תקבעו כללים. תקבעו זמנים.

רבותיי, יש הרבה בעיות בנושא הגיור. עוד ניפגש ונדבר על זה. היום זו אווירה קצת חגיגית. בבקשה חבר הכנסת זאב אלקין.

אם נמקד את הדיון במי שאינם אזרחי ישראל נפסיד את העיקר. כמובן הוועדה הזו צריכה להיות שקופה. גם אני נתקלתי בלא מעט מקרים שלא הצלחתי להבין מה סיבות הסירוב ולא היתה לי כתובת. ואם לי לא היה קל אז אני מניח שמי שפונה באופן ישיר לוועדה ומנסה להתמודד איתה בכוחות עצמו אז עוד יותר קשה לו לעשות זאת. צריך להפריד. כל מי שנכנס לכאן בצורה בלתי חוקית לא נאפשר לו גיור אבל כל מי שנכנס בצורה חוקית שיתגייר כפי שהוא רוצה, כדאי להסתכל למציאות בעיניים. יש הרבה מדינות בעולם שלא צריך ויזה כדי להיכנס אליהן. זה לא קשור לחוקי או בלתי חוקי. אבל המחסום הזה של הוועדה ששוקלת שלא ישתמשו בזה ככלי להגירה הוא מחסום שאפשר להבין אותו. מדיניות גיור הנהוגה כאן בארץ למול מדיניות גיור הנהוגה בכמה בתי דין בחוץ לארץ זו מדיניות שונה. כאן המדיניות יותר מקלה וטוב שכך. אלה שנמצאים פה רובם נכללים, כפי שהרב אמסלם ציין, מזרע ישראל.


הבעיה העיקרית שלנו היא גיור של אזרחים של מדינת ישראל ותושבי קבע. כאן לא חסרות בעיות. גם אם כל הטענות שלנו כלפי בתי הדין לגיור נפתרו זה לא אומר שכל הבעיות שלנו בתחום הגיור נפתרו. כל מי שיבדוק את מספר הפניות לגיור יגלה שמספרן אינו יותר גדול ממספר המתגיירים. 50% ממי שפונה ושוקל ללכת לתהליך הגיור בסופו של דבר מתגייר. למה כל כך מטע פונים? אז אומרים בתי דין. אם בתי הדין היו יותר קלים אז גם מספר הפונים היה עולה. אני חולק על הפרשנות הזאת. בעיות אמיתיות הן בתהליך של ההכנה ולימודים לגיור. המערכת הזו עברה שינוי מאוד דרמטי בשנה האחרונה. מעבר ממשרד הקליטה למשרד ראש הממשלה. אני בזמנו חששתי מאוד מהשינוי הזה ואמרתי את זה אז לפרוטוקול. בינתיים חלק מהחששות שלי התממשו. אני מכיר לא מעט גופים שעסקו בגיור ועשו את זה טוב ובינתיים נתקעו כי עד שהמערכת החדשה תופעל כהלכה ם לא מסוגלים לפעול.

לפני כן אמרתי עם משרד המשפטים הגענו להבנה. אנחנו ממשיכים את 2009. לא נשנה את כללי התמיכות. יהיו אותם כללי תמיכות ואותם הסכמים. כמובן יש הנושא של הבג"ץ שיצטרכו לשנות את הדברים.

אני שמח שזה בכיוון של פתרון אבל עבר הרבה זמן עד שזה הגיע עד כאן. הלוואי שמשרד המשפטים יאשר את זה ונגיע לשם. לפני שאנחנו כחברי כנסת נלך לתקן את בתי הדין אנחנו כחברי כנסת צריכים להתעסק עם משרדי הממשלה. זה יותר מגרש ביתי שלנו. זו בירוקרטיה לשמה. כדאי לתת את הדעת על הסיפור הזה של המעבר. אני אמרתי את זה כאזהרה בזמנו.

אבל אולמרט בחר.

זה נכון ששנינו התנגדנו כאן בוועדה לפתרון הזה שאולמרט הוביל.


נקודה נוספת. איך נביא לכך שיותר אנשים יבואו? כל מי שחושב שניתן להוביל את תהליך הגיור בלי לטפל בבעיית הזהות היהודית של כלל קהיליית העולים טועה. יש בעיה מהותית למה לא לבוא להתגייר. כי לבוא להתגייר מבחינתם היום זה להצטרף לרוב החברה הישראלית ורוב החברה הישראלית היום היא חילונית. כדי להצטרף לרוב הזה הם צריכים לעבור דרך המחלקה הדתית המסורתית שהם יותר מיעוט. לכן יש כאן סתירה פנימית. איך ניתן לפתור את זה ? חינוך יהודי של כלל העולים. כל התוכניות שהיו נעלמות. בחוץ לארץ אנחנו עוד עושים משהו. ברגע שהם עולים כמעט כלום. חשוב להבין את הקשר בין שני הדברים.


בזמנו היה כלל שכל מי שרוצה יכול לבוא ללמוד. אחר כך באו יועצים משפטיים אמרו, זה תוכניות לגרים, למה זה? התחילו לשאול האם יכול ללמוד בתוכנית לגיור מי שלא צריך להתגייר ולאט לאט התחילו לנפות אותם. זה מהלך מאוד מסוכן. אם לא נבין שלא ניתן להפריד בין שני הדברים בסוף נסתובב סביב הזנב של עצמנו.

הצטרף אלינו חבר הכנסת רוברט טיבייב. הוא הגיע עם אורחים מוולגוגרד. האורחים האלה רק כמה ימים בארץ אבל הם הגיעו לישיבה ללמוד את זה כי הם רוצים כבר להתגייר. אז בואו נברך אותם.

אני רוצה לברך את גברתי יושבת הראש. הישיבה הזאת מאוד חשובה. אני למדתי יהדות במחתרת במוסקבה. מגילת רות ומגילת אסתר הם הספרים הכי פואטיים שיש. חבל לי מאוד שהניסוח במגילת רות אינו הניסוח הרשמי של הגיור במדינת ישראל. אני מברכת את המתגיירים היושבים כאן ואת אלה שמטפלים בגיור. זה היה שרנסקי והשר נאמן שהתחילו את כל הדיונים בקשר לגיור. ראש הממשלה כמו שרון הקימו את רשות הגיור והיו אז אוטוריטות כמו הרב בקשי דורון והרב דרוקמן, הרב עמאר שמאוד תרמו לעניין. המחסומים בתהליך הגיור נובעים מאווירה הלכתית מסוימת. לכן שמחתי לשמוע את הרב אמסלם שלוחם בקרב הציבור שלו. לפני שנה המצב היה גרוע יותר. אתם זוכרים את ההתבטאויות של הרב שיינמן. הוא התנצל אחר כך בפני הוועדה הזו. הרב שרמן אחרי פניות של השר נאמן גם הוא התנצל שהוא אמר שכל המתגיירים הם ברנשים ושקרנים. זה אחד הקרבות בלחימה שלנו שיהיה גיור ידידותי לאלה שעלו ארצה וחלק מהם התגייסו להגנתה. אם דת לא נפרדה ממדינה אז המדינה גם לא יכולה לצאת מהדת. אנחנו מבינים שחקיקה דתית בכנסת על ידי אנשים חילונים זה דבר מוזר אבל אם נקבל שוב מכתבים של מאוכזבים הם מזרע ישראל שרוצים להצטרף לעם היהודי נעשה את הכול כדי לתמוך בהם.

תודה. הרב גלעד קריב.

אין כל סיבה לחגיגה למרות השבועות. במשך שנים רבות אותם גורמים שהתנגדו להכרה בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי בישראל טענו שהדבר יוביל ליצירת שני עמים וספרי יוחסין. הגורמים היחידים שיוצרים שני עמים כאן זה הממסד הרבני שמסרב לגייר והגורמים הממשלתיים שמגבים אותו. יותר ישראלים דוברי רוסית מתייאשים באופן סופי מאפשרות הגיור ומחליטים לחיות את חייהם כאן בישראל מבלי להתגייר. לצידם יש מספר הולך וגדל של ישראלים שגם הם מתחילים לראות באותם ישראלים דוברי רוסית שאינם יהודים על פי ההלכה כיהודים לכל דבר ועיקר. אנחנו נמצאים עכשיו במצב אבסורדי שמשרד הפנים והממסד הרבני הם הגורמים העיקריים שמעודדים נישואי תערובת בתוך מדינת ישראל. כי בני זוג אזרחים ישראלים במשך שנים לא יכולים להתגייר ובינתיים הם נישאים ומביאים ילדים לעולם והם אינם יהודים על פי ההלכה. אשמים בכך משרד הפנים והוועדה הבין משרדית שיושבים בה נציגי הרבנות הראשית. צר לי על הריטואל החוזר שפה ועדות הכנסת מתכנסות אחת לשישה חודשים ונכנסות לכל מיני פינות בירוקרטיות בעניין הגיור ואינן מתייחסות לתמונה הרחבה.

העניין הוא שהגורמים שידיהם מופקדת משימת הגיור במדינת ישראל היום לא רוצים לגייר. המנהיגות החרדית ששולטת בחלקה על העניינים פשוט לא רוצה לגייר. היא אומרת את זה. המנהיגות הציונית הדתית מבולבלת ומהססת לנקוט בקו אמיץ. אנחנו נמצאים ברגע גורלי שבו צריך ללכת למהלכים הלכתיים רדיקליים. המנהיגות הציונית הדתית שעדיין מולכת בבתי הדין המיוחדים, אנשי הכיפות הסרוגות אמנם מקבלים את המתגיירים במאור פנים אבל הם אינם מוכנים ללכת למהלכים הרדיקליים. אם הרב דרוקמן כראש מהערך הגיור למרות בקשות חוזרות ונשנות לא מוכן להצהיר שגם במשפחות שבהן הילדים ילמדו בבתי ספר ממלכתיים לא אורתודוקסיים ניתן יהיה לבצע גיור וזאת בקשה שביקשנו ממנו פעמים רבות והוא מסרב לבצע אותה, ואם דורשים ממתגייר גם אם הוא בוגר מערכת החינוך הישראלית ללמוד כמות שעות כזו לקראת הגיור המתגיירים לא יבואו. אם לא יהיה כאן שינוי ברוח דבריהם של הרב אמסלם והרב יואל בן נון שאנחנו נמצאים בדור שבו צריך לעשות מעשה אמיץ, מרחיק לכת מבחינה הלכתית לפתוח את השערים באופן רחב אז גם אם נשפר בירוקרטית ונפרסם מעט ישתנה. זאת שאלה שמונחת לפתחה של הציונות הדתית. אנחנו יודעים שהחרדים לא מעוניינים לגייר. מדוע אין רבנים ציונים דתיים מספיק אמיצים שקמים ואומרים, צריך לעשות מעשה כולל הקמת בתי דין עצמאיים שיתחילו לגייר גיור המוני? אנחנו נמצאים ברגע שבו נדרש גיור המוני בעם ישראל לאותם אנשים שהם אזרחים, שהם מזרע ישראל.

ולבסוף, ממשלת ישראל מדברת בשני קולות. אנחנו קיימנו בוועדה הזו ישיבה לפני מספר חודשים. אני הצגתי לפרוטוקול שאלה מדוע משרד המשפטים והשר שעומד בראש המשרד שמזוהה עם עניין הגיור לא מגיש קובלנות משמעתיות כנגד רבני הערים שלא רושמים לנישואים. נציג משרד המשפטים הבטיח תשובה. האם השר המרכזי שמניף את דגל הגיור ובסמכותו להגיש קובלנה משפטית נגד אותם רבני ערים עשה משהו? שר המשפטים שמכוח החלטת הכנסת, בזמנו ראש הממשלה שרון העביר את הסמכות לשרה לבני שרת המשפטים דאז. שר המשפטים היום ויתר על ההזדמנות לעשות מעשה ולהראות שממשלת ישראל לא מוכנה שפקידיה, ורבני ערים הם פקידי ממשלה, הוא ויתר על ההזדמנות להראות שממשלת ישראל נחושה לטפל בענייני הגיור.

ממשלת ישראל ביד ימין מעודדת מתגיירים, ביד שמאל מכה בהם וחוברת למנהיגות החרדית ולמנהיגות הציונית הדתית המגמגמת. אני מציע שיושבת ראש הוועדה תפנה ליושב ראש הוועדה לביקורת המדינה ושתוקם במדינת ישראל ועדת חקירה ממלכתית מכוח סמכות הכנסת לבדיקת משבר הגיור. אם הכנסת רצינית תקימו ועדת חקירה ממלכתית. זה יהיה הטריבונל האמיתי לדון לעומק הדברים.

לפני שנה בית דין רבני במדינת ישראל הטיל ספק ביהדותו של גר אורתודוקסי בשם יוסי פקנהיים בנו של פרופ' הרב אמיל פקנהיים ניצול השואה, אחד מגדולי הפילוסופים בעולם היהודי, האיש שייסד את מטבע הלשון שבדור שאחרי השואה יש מצווה "זכור". אז בית הדין הרבני הטיל ספק ביהדותו של הגר האורתודוקסי. אני מבקש לעדכן שבימים האחרונים הרב האורתודוקסי של העיר טורינו באיטליה איבד את כהונתו מכיוון שהוא סירב לגייר את הנכד הקטין של הסופר ניצול אשוויץ פרימו לוי. אני מביא את שתי הדוגמאות מכיוון שצריך להבין שמה שקורה במדינת ישראל בתחום הגיור הוא מחלה ממארת שמתפשטת ליתר קהילות העם היהודי בתפוצות. מדינת ישראל היום מחוללת משברי גיור עצומים בתפוצות. שם צריך את הגיור כדי להתמודד עם נישואי תערובת. ואנחנו מייצאים את משבר הגיור בחסות הרבנות הראשית שהפכה לחרדית ולא לרבנות ציונית דתית. אנחנו מפתחים כאן איום אסטרטגי על עתידו של העם היהודי. כנסת ישראל לא יכולה להסתפק בדיונים האלה שחוזרים על עצמם. מספר המתגיירים הוא מספר עלוב. כאלפיים יוצאי חבר המדינות, מתוכם 1200 בצבא.


עשו מעשה, הקימו ועדת חקירה ממלכתית שתשב על המדוכה חצי שנה ותאמר את אמירתה. זה הדבר היחיד אולי לקדם במעט את הקטסטרופה היהודית והציונית.

תודה הרב קריב. באמת דיברת מהבטן אבל כשאנחנו מדברים על וטראנים וחוגגים את החג ב-9 למאי זה לא אומר שהכול טוב שם. אבל בכל זאת אנחנו חוגגים. פה נמצאים הגרים מהצבא ואנחנו לברך אותם. אם אנחנו מדברים על 20 שנות עליה ועל רופאים ומהנדסים זה לא אומר שהכול טוב ויפה. יש ישיבות מסוגים שונים. חג השבועות זה לא רק חג של חלב וגבינות. זה חג הגרים. היום האווירה צריכה להיות קצת שונה.

אני מתגייר באולפן של אור עציון. עליתי בשנת 2001 בתוכנית נעלה. הייתי בקיבוץ יד מרדכי 3 שנים. אחר כך הלכתי ללמוד רפואה באוניברסיטת בן גוריון ולפני שנה החלטתי להתגייר. האולפן זה הכי חשוב. הרבה אנשים אחרי בית דין לא שומרים מצוות. יש גם הרבה נשירה במהלך הלימודים. אצלנו הגיעו לבית דין רק 3 מתוך 12. צריך לעשות יותר שיעורים ויותר טיולים בארץ. לדעתי צריך לחזק את הזיקה היהודית. רוב המתגיירים שפגשתי לא היו בנעלה, לא היו בתגלית כמוני. דילגו עליהם עם החוויה הישראלית והם לא ראו הרבה טוב. זו הזדמנות לתפוס את האנשים שבאו לאולפן גיור מכל מיני סיבות ולקרב אותם לישראל, להראות להם את המדינות, שיעברו את החוויה של משפחות מאמצות, לעשות שבתות. באולפן שלי למשל המורה לקח על עצמו את כל המשימות האלה לבדו, הוא הזמין אותנו לשבתות, הוא מצא לנו משפחות מאמצות, אנשים טובים מבית הכנסת שלו.

באיזה שלב אתה?

הייתי בבית דין אחד ונכשלתי. יש לי עוד בית דין.

למה נכשלת? מה לא ידעת?

חגים.

יש לי שאלה אליך. אתה לא חייב לענות כי זה גם מסוכן. כשתתחתן את הילדים שלך לאיזה בית ספר תשלח? ממלכתי? ממלכתי דתי או אורתודוקסי?

אין לי שום בעיה לענות. זאת שאלה שאני צריך לחשוב עליה.

פרופ' בני שלום בבקשה.

אנחנו 20 שנה לעלייה ו-10 שנים להקמת המכון ללימודי היהדות. נשמעו כאן דברים קשים מכיוונים שונים. אני חייב להודות להוציא כמה אי דיוקים בסך הכול הדברים הם דברי אמת והם משקפים מציאות קשה וחמורה. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו נמצאים היום 10 שנים אחרי הקמת המכון ללימודי היהדות כאשר מספר החיילים המתגיירים בצה"ל גדל ביותר מפי עשרה, ממצב של 70 למצב של 900 מתגיירים בשנה. גם מספר המתגיירים במגזר האזרחי מביא אותנו לאלפיים. ויש עוד עמותות ומכונים. אבל זה מספר המתגיירים שהמכון המרכזי של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מגיירים. למרות ההישג הזה עומדת בפנינו משימה שתוארה כאן. אני לא מדבר רק על 300 אלף. יש לנו היום 90 אלף ילדים עד גיל 18 שכבר נולדו בארץ, צברים, ילדי עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. הם ישראלים, הם חלק מאיתנו, ובכלל כל העלייה הזאת הם אחים ואחיות שלנו. אם נתייחס אליהם כבני משפחה ממש כל ההתייחסות תהיה אחרת. בסופו של דבר, כל השותפים למהלך הזה, בתי הדין והממסד הרבני, הגורמים הממשלתיים למיניהם, חברי הכנסת המחוקקים, מכוני ההכשרה, כולנו אחראים במידה שווה למקום שבו אנחנו נמצאים. נדרשת פה עשייה מכולנו. אני כמי שעומד בראש המכון ללימודי היהדות בהתנדבות פונה אל חברי הכנסת ומבקש מהם, ממשו את סמכותכם כמחוקקים. בידיכם לשנות את המצב הזה כדי לעשות מעשה שהוא לטובת העם היהודי כולו. אתם יכולים להשפיע על מערכת בתי הדין, אתם יכולים להשפיע על מדיניות ועל תפקוד משרדי ממשלה. אחרי ככלות הכול כנסת ישראל מסוגלת לחולל שינוי. "אל תפטירו כדאשתקד". לא נצא מהישיבה הזאת ונעבור לסדר היום. חשוב שמכאן תצא קריאה לעשות מעשה אמיתי לשינוי והדבר הזה צריך להיות מתורגם מיד לישיבת עבודה.

אולי הנהלת המכון שכל הזרמים מיוצגים בה תביא לועדת העלייה והקליטה מסמך הצעה לחקיקה הראויה ביחד עם מכון עיתים שיכולה לקדם את העניינים.

אני מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל. שמעתי את הדברים של הרב רוזן ונשמע כאילו אין שעה יפה יותר לישראל מהשעה הנוכחית. אני מתייחס גם למה שאמר הרב קריב. לכולנו צריך להיות סימן שהמלך הוא עירום. אגף גיור והעומד בראשה לא יפתרו את הבעיה שאנחנו עומדים לפניה. והשינוי יכול להיות או רדיקלי הלכתי או רדיקלי תחיקתי. הפרטת שירותי הגיור בישראל היא הדבר היחידי שתוך שנים ספורות ימציא מזור לבעיה הכאובה הזאת. היכולת שלנו של הזרמים שמגיירים היום ביחד, התנועה הרפורמית והתנועה המסורתית מגיירות מאות אנשים בשנה. הם נרשמים במרשם האוכלוסין במשרד הפנים כיהודים. הגיור שלנו חוץ מהמרשם הזה כמעט ולא נותן כלום. ועדיין 10% מהמתגיירים מתגיירים דרכנו. אז הכישלון של מערך הגיור לדורותיו הוא כישלון מהדהד. אנחנו חייבים לשנות את כללי המשחק לחלוטין.


אני רוצה לברך את הקהל שיושב פה. זו לא ישיבה חגיגית לטעמי. אבל קורס נתיב שחניכיו יושבים כאן הם דוגמה שאפשר לעשות דברים בצורה אחרת. חניכי נתיב מבקרים במהלך הקורס מבקרים בבית כנסת רפורמי ובבית כנסת קונסרבטיבי. הם נפגשים רבנים של הקהילות האלה. אפשר למצוא מודלים של שיתופי פעולה. אבל גם זה לא יפתור את בעיית היסוד. רק הפרטה אמיתית של שירותי הגיור יכולה לייצר את העניין.


הגיור קשור עם האפשרות להתחתן כיהודי. 85% מיהודי העולם אינם אורתודוקסים והיום מדינת ישראל אומרת שהפשפש היחידי שדרכו אפשר להיכנס לעם היהודי זה דרך האורתודוקסים. זה הזמן לעשות מעשה חקיקה רדיקלי ולהפריט את שירותי הגיור.

אני נציגה של המורים לגיור. אני באה מאולפן אור עציון. כמורים אנחנו מובילים את התלמידים לבית דין, אנחנו עדים לדמעות לפני בית דין ואחרי בית דין. התלמידים הם גם זרע ישראל, גם נשים של יהודים שלפעמים הם יותר יהודיות מהבעלים הרוסים, וגם יש יהודים מאה אחוז ויש כל מיני סיבות למה הם צריכים לעבור גיור. כיוון שסבתא שרפה את המסמכים. אנחנו יודעים מה קרה בתקופת השואה. כיוון שבברית המועצות לא היה כתוב במדויק יהודי יהודי, בכל הקבוצות שלי יש אנשים מהסוג הזה. אנחנו אחראים עליהם ורוצים שהם יחיו כיהודים בארץ שלנו. כולנו מרגישים שרות המואביה יושבת בכיתה שלי. היא רוצה להצטרף. לפני חג השבועות ההד של המגילה מגיע אלינו שבעתיים.

חצי אחוז מהעולים מחבר העמים מתגיירים והם מתרבים בקצב של 2% אז בעוד 10 שנים נדבר על 350 אלף שצריכים גיור. אני מבקש להפיס את דעתם של אנשי התנועה הרפורמית ואנשי התנועה הקונסרבטיבית. מסתבר שממשלתי ישראל פוגעת גם במכונים האורתודוקסים. וזאת בהיבט התקציבי. המדינה מתקצבת אותם לפי סעיף 3 א, ומקצצת בתקציב. אולפני הגיור צוהר, תאיר, שומרון, בית מוריה פשוט הפסיקו לפתוח כיתות כי אין כסף. אנחנו דורשים שוויון כלפי כל המכונים המלמדים גיור.

דנה מנהלת הוועדה תקריאי בבקשה את מכתבו של השר נאמן.

(מקריאה את מכתבו של השר נאמן)
ברכת שר המשפטים למתגיירים. נושא הגיור היה מאז ומעולם נושא ראשון בחשיבותו בעם ישראל. הגר הוא כיהודי לכל דבר לבד מכך שצריכים להיזהר בכבודו יותר מאשר בכבודו של יהודי מלידה וזאת מפני הקשיים העצומים שהגר עומד בפניהם. המעבר הקיצוני הזה דורש מן הגר מאמצים נפשיים עצומים. בעקבות הגיור נוספו אל העם היהודי מנהיגים, רבנים, חכמים ועוד רבים וטובים שעליהם מעידים המקורות, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים.


ברצוני לציין לטובה את צה"ל אשר עושה מלאכת קודש בכל הקשור לגיור חיילים. ההליכים והנכונות לסייע ולתמוך באותם החיילים נושאת פרי ועם ישראל זוכה לחיזוק משמעותי ביותר מקרב אותם חיילים. בחג השבועות שיחול מחר אנו נקרא את מגילת רות אשר היא הגיורת הבולטת ביותר שאנו מכירים אשר בחרה בגורל העם היהודי. "ותאמר רות, אל תפגעי בי לעוזבך לשוב מאחוריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי". כולי תקווה שישיבה חשובה זו תביא למסקנות והחלטת חשובות אשר ייטיבו עם הגרים ועם עם ישראל כולו.

תודה. ובכל זאת לקראת חג השבועות אני רוצה לברך את כל הנוכחים, את החיילים שלנו, את כל מי שעוסק במלאכת הגיור ואת כל המתגיירים. אנחנו עוד נקיים ישיבות עבודה בנושא. לא רק נדבר, גם נעשה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00