PAGE
9
ועדת הכספים

11.5.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ח באייר התש"ע (11 במאי 2010), שעה 12:15

מענקים והטבות לירושלים כעיר הבירה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זאב אלקין

אורי אריאל

זאב בילסקי

שי חרמש

אמנון כהן

ציון פיניאן

ניר ברקת, ראש העיר ירושלים

דוד הדרי, סגן ראש העיר ירושלים

יעקב כחלון, סגן ראש העיר ירושלים

יצחק פינדרוס, סגן ראש העיר ירושלים

יאיר מעיין, מנכ"ל עיריית ירושלים

אלי זיטוק, גזבר עיריית ירושלים

אביתר אלעד, דובר ראש העיר ירושלים

ירון תורן, אגף מדיניות אסטרטגית, עיריית ירושלים

דפנה דין, ראש לשכת ראש העיר ירושלים

יהודה ארנד, עוזר ממלא מקום וסגן ראש העיר ירושלים

רועי פולקמן, יועץ תכנון אסטרטגי, עיריית ירושלים

מיכל שלם, ראש הסגל, עיריית ירושלים

נועה ימין, דוברות עיריית ירושלים

קרן ברק, עיריית ירושלים

אביגדור אוחנה, מנכ"ל המשרד לשירותי דת

ישי יהושע, המועצה הדתית

משה ליאון, יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים

מרדכי חזן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים

אודי בן דרור, סמנכ"ל כספים, הרשות לפיתוח ירושלים

אייל חיימובסקי, סמנכ"ל שיווק, הרשות לפיתוח ירושלים

יהונתן בר סימן טוב, רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

לילי פיינטוך, מנהלת אגף תקציבים, משרד הפנים

מיכל פרנק, ראש אגף תאום, מעקב ובקרה, משרד ראש-הממשלה

שרית גולדשטיין, אגף תאום, מעקב ובקרה, משרד ראש-הממשלה

איתי יחזקאלי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ירון הירשפלד, יועץ למנכ"ל משרד התיירות

גלית לוי, מנהלת מרחב ירושלים, התאחדות התעשיינים

יהודה לוינגר, תעשיין, קל-קליבר מכניקה בע"מ

אמנון לייקוביץ', מנהל מפעל גרין סאן אנרג'י

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מענקים והטבות לירושלים כעיר הבירה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מענקים והטבות לירושלים כעיר הבירה.


אני מקדם בברכה את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת שמשתתף לראשונה בישיבת ועדת הכספים בקדנציה הנוכחית. אני מאחל לך, אדוני ראש העיר, הצלחה. אמנם איחלתי לך הצלחה לפני זמן רב, אבל אני חוזר על האיחולים. ירושלים נמצאת בעין הסערה ומאוד חשוב לא לשים לב לסערות אלא לנהל את העיר כפי שצריך. אני מתפלל עבורכם.


אני מקדם בברכה גם את סגנך, הרב יצחק פינדרוס. אני רוצה לומר לכם שהוא לא הרפה ממני בעניין הזה של הקריטריונים שאישרנו לגבי המועצות הדתיות, דבר שיצר בעיה קשה בירושלים. אני חשבתי גם לקיים בעניין הזה דיון, האם מענק הבירה נחשב כמענק איזון, כן או לא, אבל אנשי האוצר הם אנשים חכמים.

נמצאים אתי כאן שלושה סגנים. ממלא מקומי הרב יצחק פינדרוס, ממלא מקומי קובי כחלון, סגן ראש העיר דוד הדרי.

אני מתנצל. לא ידעתי. אני מקדם בברכה את סגני ראש העיר, מר כחלון ומר הדרי. יש לכם עירייה טובה ואני מאחל לכם הצלחה. אני מתנצל, אני פשוט לא שמתי לב.

חסרים לנו שני סגנים בירושלים.

אני מקווה שאנחנו נתגבר על העניין הזה.


על כל פנים, אנשי האוצר הם אנשים מאוד חכמים. מאוד. לפעמים זה טוב לי ולפעמים זה רע לי. למשל, במקרה הזה, אתמול אישרה ועדת הכספים את העברת 6 מיליון שקלים עליהם התחייב שרון גמבשו כאשר התקיים הדיון. הדיון הפרטני מתייתר ונשאר רק הדיון העקרוני.

אדוני ראש העיר, הבמה לרשותך, בבקשה.

חג שמח. חג ירושלים שמח לכולם. כבוד היושב ראש וחברי כנסת נכבדים, נמצאים אתנו גם חברי הרשות לפיתוח ירושלים – משה ליאון, יושב ראש הרשות, מנכ"ל הרשות החדש מוטי חזן וסגניו, ואנשי הרשות. נמצאים אתנו תעשיינים. נמצא אתנו מנכ"ל העירייה, ראש הסגל בעיריית ירושלים ועוד


באנו לכאן קודם כל לומר תודה. כל פעם שענייני ירושלים מגיעים לוועדת הכספים, אנחנו יודעים שאנחנו בידיים טובות ולא קל הדבר בעינינו. אנחנו מוקירים תודה, יודעים להכיר תודה. הדוגמה שאתה נתת היא דוגמה טובה, אבל בכל עניין ודבר שמגיע לכאן, אנחנו יודעים שאנחנו כאן בקרב חברים שאיכפת להם וחשובה להם העיר ירושלים.


בחרנו לדבר היום על כמה נושאים. ראשית, לדבר על מה שצפוי לנו בקרוב וזה לאחר יותר משנה של עבודה. קודם כל, על בסיס החזון המשותף שלנו לפיתוח כלכלי של העיר ירושלים, החזון העירוני, עבודה מאומצת שנעשתה עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר. מי שמרכז את הפעילות הזאת בשותפות הזאת, היא הרשות לפיתוח ירושלים. אנחנו מבינים היום טוב יותר איך לפתח מומנטום כלכלי בעיר. להזכיר לכל החברות והחברים, ירושלים היא העיר הענייה ביותר בארץ והיא לב ליבו של העם היהודי. אנחנו לא נחשבים טיפשים במיוחד ולא יכול להיות שבירתנו לא תהיה חזקה כלכלית.


בישיבת ממשלה שהתקיימה לפני שנה הצגנו חזון של פיתוח קטרי צמיחה סביב נושא תרבות ותיירות בה ירושלים חזקה ויש לה יתרון יחסי, סביב רפואה, מדעי החיים, נושאים שירושלים ממילא חזקה בהם, וסביב פיתוח התעשייה והתעסוקה בעיר ירושלים. נגזר מזה הכשרת אנשים בכל המגזרים, המכללות, השכלה גבוהה, צעירים וכולי. כיוון שאנחנו יודעים שהכלכלה מהווה את הגורם מספר אחד לעזיבת אנשים את העיר, דתיים לאומיים, ממלכתיים וחרדים, לצד דיור, אנחנו מציגים תהליך של איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה.


בשורה התחתונה אנחנו עשינו סדרה של שינויים במערכת העירונית. מעבר להצגת החזון ועבודת מטה משותפת כפי שאמרתי של כל השותפים, אנחנו הקמנו אגף לקידום עסקים בתוך המערכת העירונית ויש לנו בשורה מהשנה שעברה. הוכחנו שבאמצעות הגדלת תקציבי התרבות והתיירות, והגדלת תקציבים לאירועים גם בתחום החינוך, ירושלים עשתה קפיצת מדרגה בשנה וקצת האחרונה. היקפי הפעילות בעיר ירושלים, תרבות ואירועים, גדלו בצורה דרמטית ואפשר לראות את זה גם למשל דרך הפעילות של חברת אריאל, שהיא חברת הבת של עיריית ירושלים, שקפצה מפעילות של כ-43 מיליון שקלים ב-2008 ל-72 מיליון שקלים ב-2009 והצפי שלנו השנה הוא להגיע לקרוב ל-100 מיליון שקלים אירועי תרבות, וזאת רק אחת המערכות שהעירייה מקדמת.


יש לנו בשנה האחרונה 26 אחוזים גידול בבקשות לעסקים חדשים. מה זה אומר גידול בבקשות לעסקים חדשים? זה לאחר שנתיים של דשדוש ואי גידול. זה אומר שהמגזר הפרטי מבין שקורה כאן משהו והיזמים אומרים שירושלים היא מקום שיותר כדאי לפתוח בו עסק. יותר מכך, אנחנו גם רואים לגבי מספר התלמידים בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים שפעם ראשונה יש כאן גידול במספר התלמידים בעיר ירושלים, דבר שמבשר על משהו.

קורה משהו טוב בעיר ירושלים ואני חושב שהתעשיינים ואנשי העסקים מתחילים להבין שיש כאן פוטנציאל והם מחפשים איך לוקחים את זה לשלב הבא. לגבי השלב הבא, יש לי כמה בשורות נוספות.


בשורה ראשונה היא לגבי החלטת ממשלה שהתקבלה לפני יומיים לכבוד יום ירושלים האומרת להגדיר את ירושלים כאזור עדיפות א'. זה ייכנס לחוק. ההעדפה הזאת, מטרתה לתת לירושלים את ההעדפה הטובה ביותר בארץ בכל עניין ודבר, לתעשיית היי-טק או לתעשייה מוכרת. אנחנו רוצים להרחיב את זה, ואני מניח שזה יגיע לוועדה הזאת, ולהרחיב את ההטבות, לכלול את התעשייה היותר קלאסית בעיר ירושלים. להזכיר לכולנו, היום התעשייה בעיר ירושלים מהווה כ-9 אחוזים מהמפרנסים כעיר שזה הרבה מתחת לממוצע הארצי. אנחנו חייבים לעודד את התעשייה לצמוח ולהתפתח. כלומר, לצד התמריצים באזור פיתוח א', יש עוד סדרה רחבה של פעילויות עליהן אנחנו שוקדים במשותף ואותן נציג בקרוב.


בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למשרד ראש הממשלה על שיתוף הפעולה והמאמצים הגדולים שמתרחשים בין משרד ראש הממשלה, משרד התעשייה ושר התעשייה ושר האוצר, שנתנו יד להגדיר את ירושלים לפני ובמקביל לדיון שנעשה על הנגב והגליל, להפריד את ירושלים כבכורה בתהליך הזה, לנתק אותה מהשאר ולהגדיר אותה כאזור פיתוח א'. אין ספק שהדבר הזה – אנחנו יודעים מהתעשיינים – משמעותי בהחלטתם. התעשיינים הרי חושבים שנים קדימה וההגדרה הזאת מסייעת לנו בשנה-שנתיים-שלוש ועשר הבאות להיות קטליזטור לתעשייה ולצמיחה כלכלית בעיר ירושלים.


לצד ההחלטה הזאת, אנחנו שוקדים כבר למעלה משנה על תוכנית שנקראת תוכנית מרום. תוכנית מרום היא אותה תוכנית שראש הממשלה דיבר עליה בישיבת הממשלה וסוכם שבכוחות משותפים ומואצים נציג בוועדת השרים לענייני ירושלים - שראש הממשלה הוא היושב ראש שלה, תוך סדר גודל של חודשיים, שמונה שבועות – תוכנית שכולנו מרגישים אתה בנוח. אנשי האוצר החכמים, אנשי ראש הממשלה שהם לא פחות חכמים מכולנו, כמו מיכל פרנק ואייל גבאי ואנשי צוותם, עיריית ירושלים וכמובן הרשות לפיתוח ירושלים.


אני לא יודע אם יהיה כאן זמן להציג את התוכנית אבל אני יכול לומר שאני מאוד גאה בה, בתוכנית שנרקמת שכן היא באמת מנסה להאיץ את התחומים בהם ירושלים חזקה ממילא. דיברנו על תחום התרבות והתיירות, על תחום הרפואה ומדעי החיים, ועל תחום התעשייה הקטליזטור בכל התהליך הזה, אלה גם הסטודנטים. השילובים האלה מהווים שינוי, זה יותר מיקוד בנושאים הספציפיים האלה ואנחנו גם מסיטים משאבים גם עירוניים וגם ממשלתיים על מנת להפוך את הכדאיות הזאת, את הפוטנציאל שבה, לעוד יותר כדאית ולהאיץ את הצמיחה בעיר.


אני מניח שהתוכנית הזאת תגיע גם לכאן. אנחנו נצטרך את עזרתכם ואת תמיכתכם בכל התוכניות החדשות שאנחנו מציגים.


לוועדת הכספים מגיעות לא רק התוכניות האלה אלא כפי שנתתי דוגמה מגיע גם נושא של משרד הדתות. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת ולוועדה את המשמעות של תקנת ירושלים ואת חוק ירושלים.


אני רוצה להזכיר לחברים שאין להחלטות שמקבלים על ירושלים השלכת רוחב. לקחנו לנו זמן לשכנע את אנשי האוצר שירדו מנושא השלכות הרוחב. בנושא ירושלים, זאת הזדמנות פז לעשות פיילוטים, לעשות ניסויים. אתה לא בטוח במשהו, אתה רוצה לעשות בדיקה, כמובן אל תביאו לנו ניסויים שליליים. אם מישהו רוצה לעשות איזשהו ניסוי חיובי במדינה, אנחנו בסך הכל 10 אחוזים מהמדינה, וניסוי מוצלח בעיר ירושלים, אם הוא לא מוצלח – אין מה להרחיב אותו. אם הוא מוצלח – אפשר להרחיב אותו ליתר אזורי המדינה. כאשר אנחנו באים עם בקשות ספציפיות ומיוחדות, מאוד יעזור לנו שחברי ועדת הכספים כל הזמן יזכירו לכל הנוגעים בדבר שבירושלים אפשר ללכת על דברים ייחודיים, החוק מאפשר את זה, וכל פעם שישאלו אתכם מה קורה עם השלכות רוחב, שימו את זה בצד כי זה לא רלוונטי. החשיבות של הדבר הזה בתודעה ובמודעות של כולנו היא קריטית.


תוסיפו את דברי ראש הממשלה בישיבת הממשלה האחרונה, בה הוא הצהיר בצורה מאוד מאוד ברורה שירושלים תקבל העדפה מעל ומעבר לגודלה באוכלוסייה, זאת אמירה. הוא הוסיף ואמר שהרי נבוא אליו ונבכה שיש גם צרכים אחרים, והזכיר לכל חברי הממשלה – ותרשו לי לצטט אותו ולבקש את בקשתה של העיר ירושלים כתמיכה לדברי ראש הממשלה והחלטות הממשלה – שימו אותנו כבכורה, כפי שראוי לעיר ירושלים.


אני אתן לכם קצת נתונים. תקציבה של עיריית ירושלים הוא כ-3,6 מיליארד שקלים אבל אם תנכו מתקציב זה את ה-600 מיליון שקלים פטורים שהמדינה כופה על העירייה - ואנחנו לא מתווכחים עם המדינה לגבי הפטורים שניתנים למשפחות מרובות ילדים, למעמד סוציו-אקונומי נמוך, והכוונה להנחות בארנונה - התקציב שלנו כ-3 מיליארד שקלים. עיריית תל אביב, התקציב שלה הוא יותר גדול משלנו אבל יש בה חצי ממספר התושבים.

לעיריית תל אביב יש תקציב יותר גדול?

ודאי. התקציב שלה הוא 4,2 מיליארד שקלים וההנחות שלה כמעט לא רלוונטיות.

התקציב של עיריית תל-אביב הוא 4,2 מיליארד שקלים ותקציב עיריית ירושלים הוא 3,6 מיליארד שקלים. התקציב שלנו הוא 3 מיליארד שקלים.

האמת היא שבשקל לתושב לשנה, בהשוואה בין עיריית ירושלים לעיריית תל אביב, אנחנו פקטור שלוש. כאשר עיריית ירושלים מבקשת סיוע ושואלים אותנו לפעמים לגבי המצ'ינג וכולי, בואו נקבל פרספקטיבה. הכלים שיש לעיריית ירושלים לפעול הם הרבה יותר מצומצמים מאשר יש להרבה ערים אחרות במדינת ישראל. אם אנחנו רוצים שירושלים תגיע למעמד הראוי לה ותוכל לממש את הפוטנציאל שלה, בסוף אנחנו גם צריכים משאבים.


בסך הכל, אנחנו יחסית צנועים ומבקשים תקציבים. אנחנו מבקשים שבכל מקום שאפשר ומגיע לוועדת הכספים, לתת לנו את ההעדפה על מנת שנוכל לצמצם את הפערים האלה, על מנת שנוכל לתת שירות טוב יותר לתושבים שכל כך חשוב לנו לשמר אותם בעיר ירושלים.


אנחנו בונים עליכם. תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה רבה.


הישיבה הזאת היא ישיבה חגיגית והיא תהיה קצרה. אני רק אומר לך אדוני ראש העיר שאם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, ואני אומר לך בשם כל חברי הוועדה שאנחנו בכל נושא שיהיה טובתה של ירושלים, אנחנו נתמוך. כל נושא שיפגע בירושלים, אנחנו נתנגד אלא אם כן יקרה כאן משהו חריג. העיקרון יהיה שוועדת הכספים היא עם ירושלים. נקודה.

תודה רבה.

ללא הבדלים בין מפלגות ובין חברים. אנחנו נעשה את זה.


אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת בקצרה.

תודה אדוני היושב ראש. מכובדי ראש העיר, אני רוצה לאשש את דברי היושב ראש. חוק ירושלים שהוכן בתיאום אתכם שנותן מעמד א' בכל הנושאים ולא רק בנושא אחד שהממשלה החליטה עליו וזה בסדר גמור, ברוך השם הממשלה עשתה משהו, על החוק הזה חתומים יושב ראש הוועדה, יושב ראש הקואליציה ויושבי ראש הסיעות הגדולות ועוד 25-30 חברי כנסת וזה כי התחלנו בזה אתמול בערב ולא כי זה הסוף אלא זאת ההתחלה. האחרון שהצטרף לעת עתה הוא חבר הכנסת שי חרמש. כפי שצוין, זה חוצה מפלגות.

כפי שאמר היושב ראש, ראוי שנתגייס כולנו. הם צריכים להביא מטלות ודרישות כי עד היום לא הוצפנו בהן. תלחצו קצת יותר כי בסוף אנחנו רוצים לעבוד בתיאום אתכם ולא לעשות מה שנראה לנו ולעשות מה שאנחנו חושבים, ויש לנו מחשבות שלנו.

אני מברך את ירושלים ואת כל עם ישראל ביחד ביום חגה. ברשותכם, אני עובר לאולם ירושלים, שם אמורה להתחיל ישיבת השדולה למען ירושלים.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, כבוד ראש העיר. אני רוצה לומר לך אדוני ראש העיר שמילת הקסם בוועדה הזאת היא ירושלים. לא הייתה ולו בקשה אחת או נושא כלשהו, שהמילה ירושלים הופיעה בו, ולא אושר. נכון לרגע זה, אני נמצא כאן שנה וכמה חודשים, הכל אושר.


יתרה מזאת. אני לא מכיר חוק בעולם שנקרא על שם העיר כמו חוק ירושלים וזה חוק שאנחנו מכבדים אותו הלכה למעשה. נושאים חזקים שאתה דיברת עליהם, זה הנושא של התרבות והנושא של התיירות. כאשר אני מדבר על תרבות, אני מדבר על תרבות לכל, גם תרבות חילונית, גם תרבות דתית וגם תרבות לאומית. הכל. נושא של תיירות בירושלים, מי שביקר במדינת ישראל ולא היה בירושלים, כאילו לא היה כאן.


ציפיתי מראש העיר – ואני לא חרדי, אני אדם דתי ואני בא מטבריה, שם יש 15 מנדטים מתוכם שישה חרדים שמהווים 40 אחוזים – שכאשר חולדאי התקיף את החרדים, ראש העיר ירושלים יקום ויאמר כמה מלים טובות על החרדים. החרדים לא מהווים עולם שלישי, החרדים הם לא קופים, החרדים הם לא פושעים. החרדים מהווים את ארץ ישראל היפה ואת ארץ ישראל הטובה ואני ציפיתי ומצפה מראש העיר ירושלים שיהווה משקל נגד לחולדאי ויאמר משהו טוב על החרדים.

זה נאמר.

כבוד ראש העיר. עליתי ארצה מאוזבקיסטן כילד קטן אבל אני זוכר את סבא שלי, כאשר כל פעם היו שותים לחיים, היה אומר בשמחת ירושלים. למרות שהיו בגולה מעבר למסך הברזל, היו אומרים לחיים, בשמחת ירושלים והייתה לזה משמעות כזאת שאפילו כאשר הוא אומר לחיים, הוא מזכיר את ירושלים. אני חושב שאבותינו הקדושים שהיו שם ולא זכו לעלות, הצוואה שלהם, אנחנו זכינו בזכותם, בזכות תפילותיהם ועלינו מוטלת החובה לשמור על ירושלים ולפתח אותה. אתה אדוני ראש העיר, יש לך זכות להיות ראש העיר ירושלים וזאת זכות כי הקדוש ברוך הוא ממנה, זה כמו מלך שממליך, ואת הזכות הזאת צריך לנצל. יש לך כאן פרטנרים אמיתיים שיחזקו את העיר בכל המובנים.


חג שמח ירושלים.

אמירה אחת פוליטית קצרה לראש העיר, ויש לנו הרבה שיחות. אין ויכוח על ירושלים והיא בלב הקונצנזוס. יש ויכוח על גבולות ירושלים ואני מציע שגם ביום הזה נצמצם את האש. תנו לכל עם ישראל להיות שותפים בירושלים ולא להפריד אותה.


נקודה אחת חסרה לי בתוכנית שלך. קראתי הבוקר והתבשרתי שפתרו לי את הבעיה להגיע למקום העבודה כי בקדנציה הבאה, אם תבחרו בי, כבר יהיו שלושה מסלולים מכיוון הנגב לירושלים וזה מאוד חשוב. אני מדבר על הנושא של כביש 1. בירת ישראל שהנגישות אליה היא בלתי אפשרית, לא קיים דבר כזה בבירות אחרות בעולם. אני שמח על ההחלטה להרחיב את כביש 1, אם כי זה בטח ייקח שנים, ואני מצר על העובדה שטרם הגיעו להסכמה עם האוצר לגבי רכבת לירושלים. יהא המחיר אשר יהא, עיר בירה שלא מחוברת ברכבת, זה דבר שלא יעלה על הדעת.

זה כבר בבנייה.

עובדים על זה?

כן. הרכבת בעבודה.

ראש העיר, אני חושב שבחירתך כראש עיר מהווה בשורה לעיר ולא בגלל המגזר ממנו אתה בא אלא בגלל זה שאתה בא מנושא כלכלי, מהצלחה כלכלית מרשימה. אם אנשים צריכים לשאול לאן להגיע, יכולים גם להסתכל עליך באופן אישי. בזה אני חוזר על דברים שכבר אמרתי כמה פעמים באופן פרטי.


חג שמח.

מגיעות ברכות גדולות לראש העיר על כך שמיד כאשר הוא נכנס לתפקידו ומיצב לעצמו סדר עדיפויות, בנוסף למאבק הרגיל והטבעי לראש עיריית ירושלים על מענק הבירה וכל מה שכרוך בכך, שם את הדגש על תחום תעסוקה והקידום של תעסוקה וקידום תעשייה בירושלים. אני חושב שזה נחוץ לעיר הזאת ובלי יצירת מקומות עבודה ובלי קידום מאוד משמעותי של תעסוקה, העיר תהיה בבעיה, גם מבחינת הרכב האוכלוסייה וגם מבחינת ההכנסות כי הרי ברור שזה גם משפיע באופן טבעי על הכנסות העירייה. לכן גם ההחלטה של הממשלה, ואני מסכים עם חבר הכנסת אורי אריאל, צריכים לראות בה רק צעד ראשון וצריך להפעיל כאן את כל המנופים. לכן בשמחה הצטרפתי להצעת החוק, כדי להרחיב אותה. ההחלטה של הממשלה גם היא הולכת לכיוון הנכון ונותנת דחיפה דווקא לעניין הזה. דיברנו על הצד החיובי, אבל כל אחד יודע מה הם אחוזי ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים, ואם לא נגיע לשינוי באחוזים האלה, העיר תהיה בבעיה. זה לא סוד שירושלים הרבה מתחת לממוצע הארצי באחוזי השתתפות בכוח העבודה ויש לכך השלכות מאוד מאוד משמעותיות על כל כלכלת העיר וכאן הרבה דברים צריך לשנות.


עוד הערה אחת שאני חושב שכדאי להעיר אותה כאן. אנחנו התרגלנו בדרך כלל לדבר על הבעיה של ירושלים בתחום של הגירה שלילית משני כיוונים: תעסוקה ותרבות. בדרך כלל אומרים תעסוקה ותרבות כי תמיד תדמית להגירה שלילית של העיר כהגירה שלילית חילונית. אני עיינתי בנתונים שהתפרסמו ממש אתמול, לקראת יום ירושלים, וגיליתי לתדהמתי שהסטריאוטיפ הזה הוא לא נכון. התדמית הזאת לא עובדת יותר. ההגירה השלילית החרדית היום מן העיר, אם אתה מסתכל מה הם יעדי ההגירה, היא לא פחות מההגירה השלילית החילונית. מכאן אני למד שלשני הדגלים הרגילים – תעסוקה ותרבות – צריכים להוסיף לא פחות מכך את דגל הדיור. גם אם נצליח בתעסוקה וגם אם נצליח בתרבות, אם לא נפתור את בעיית הדיור, לא נצליח להפוך את המגמה של ההגירה השלילית וזה שינוי מאוד משמעותי לעומת השפה בה דיברו על ירושלים עד היום. אני חושב שכדאי לכולנו לשים לב לכך. בלי הרגל השלישית הזאת, כל מה שנעשה, לא יצלח בעיניי מבחינת עתידה של ירושלים.

תודה. אני נמצא כאן בישיבה עם שני יושבי הראש שלי, גם עם יושב ראש המפלגה שלי וגם עם ראש העיר שלי.

רציתי לתת את רשות הדיבור לשני הסגנים, אבל הם אומרים שהם לא רוצים. לכן, דבר גם בשמם.

אני רוצה להתחבר לדברים אותם אמר הרב גפני. אמר הרב גפני שכולם מאוחדים באהבתם לירושלים, וכי בכל הצעה ובכל נושא לדיון שעולה בנושא ירושלים, כל הוועדה מאוחדת. אני אומר שזה לא בא בחלל ריק אלא זה בא מראש עיר שעושה עבודה ומחבר בין שלושים חברי מועצה מתוך 31 אותם הכניס לקואליציה. אני לא מקנא בו כי זה לא קל.

אני ממש מקנא בו.

אפשר לחשוב שחסר לך כאן משהו.

זה די קשה לרצות את כולם. לעשות את העבודה הזאת, זאת עבודה קשה. כפי שאמר חבר הכנסת אלקין, גם אני אומר. שניים מתוך שלושת הדגלים – הדגל השלישי, דגל התרבות בציבור החרדי בירושלים לא חסר בו כלום גם בלי תקציב עירוני והוא נמצא ברמה מאוד מאוד גבוהה ומהווה את מרכז התרבות העולמי של הציבור החרדי, אבל נושא הדיור ונושא התעסוקה הם שני דברים שסובל ממנו גם הציבור החרדי וזה דבר שגורם להגירה שלילית. אלה דגלים שכולם יכולים להתחבר אליהם.


בנושא החינוך צריך להשקיע גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי, וגם להעלות את הנושא של החינוך החרדי לכבד אותו. זה קשה, זה לא קל, אבל ראש העיר עושה את זה ומקצת מהתוצאות רואים כאן בוועדה כאשר כולם מאוחדים.

אמרת שראש העיר הוא טוב? בסדר. אני מסכים.

שלום אדוני ראש העיר. אדוני ראש העיר, לפני שנה בדיוק ביום הזה, ביום ירושלים, היה כינוס של פורום מנכ"לים ואתה אמרת: אתם תקצו את המשאבים ואנחנו ניצור לכם את הפלטפורמות המתאימות להעברת הכספים. הרמנו את הכפפה הזאת במשרד שלנו השנה הזאת. בשנת 2010 הקצבנו סכום יחסית קטן, אבל ביחס למשרד שלנו הוא מאוד משמעותי לתקציב שעומד לרשותנו בשנה הזאת ומהווה 10 אחוזים מסך כל התקציב שעומד לפיתוח מבני דת, ואנחנו ביקשנו להקצות סכום של 5 מיליון שקלים לטובת ירושלים. אני רוצה לומר לך שעד היום אנחנו לא מצליחים להעביר את זה למרות שאנחנו מנסים. אני שומע את זה גם ממנכ"ל משרד התיירות שאתמול דיברתי אתו. גם הוא הכין תוכנית לירושלים, אבל גם הוא לא מצליח להעביר אותה והכל מסיבות משפטיות. אנחנו לא מצליחים להעביר לכם את הכספים.

מה זה סיבות משפטיות?

סיבות משפטיות הן סיבות של שוויוניות, של קריטריונים ודברים כאלו.

על כל סיבה משפטית, יש פתרון בחוק. אנחנו נשמח לעזור.

אני מבקש לסכם את הדיון. ראש העיר צריך לצאת כי יושב ראש הכנסת מחכה לו.

רשמתי את הדברים.

העלית בעיה. אני מבקש את מנכ"ל העירייה, ברשותך, לבדוק את העניין הזה. אם יש בעיה משפטית, אם יש נושאים שצריך להתגבר עליהם, נתגבר עליהם.


אדוני ראש העיר, אני מודה לך על ההופעה שלכם כאן.

תודה רבה לכם.

ההופעה הייתה מאוד מכובדת. אנחנו אתכם, אנחנו מאחלים לכם הצלחה בכל האתגרים שאתם הצבתם לפניכם, ושבעזרת השם תעמדו בהם.

חג ירושלים שמח לכולנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45