PAGE
8
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

12.5.10


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ח באייר התש"ע (12 במאי 2010), שעה 9:30

תיקון מס' 6 לתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

עודד שריג
- הממונה על שוק ההון, משרד האוצר



יואב גפני
- שוק ההון, משרד האוצר


אסי מסינג
- עורך דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר



יעל מבורך
- אגף תקציבים, משרד האוצר



אורית בקר
- עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לענייני גמלאים



נועם הוייזליך
- יועץ משפטי ראשי, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר



יורם הקשקוביץ
- משנה ליועץ המשפטי, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר



ניר זלברברג
- מנהל אגף הפנסיה, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר



אילן סגל
- מנהל אגף הפנסיה, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר



יוסי כץ

- חכ"ל

וילמה מאור

איל לב ארי




יעקובית ישפה

רויטל יפרח

תיקון מס' 6 לתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"ח באייר, ה-12 למאי 2010. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: תיקון מס' 6 לתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, פרוטוקול מס' 281.


כמו שכולכם יודעים, ההליך הזה נמצא בבג"ץ. לפני שאנחנו נותנים את תשובתנו לבג"ץ ניסינו להגיע להסדר עם האוצר. היתה לי שיחה עם הממונה על שוק ההון והביטוח. הוא צלצל אלי ואמר לי: תשמע אדוני, בפעם הבאה תודיע לי שאתה עושה ישיבות ותודיע לי מספיק זמן לפני כדי שאוכל להגיע. המשכנו ודיברנו, ואני לא נכנס למה שדיברנו שם, והפעם הודענו לו מספיק זמן. דחינו את הישיבה ולא קיימנו אותה בשביל שהוא יוכל להגיע. אבל צר לי שהממונה על שוק ההון והביטוח לא הגיע. מוישל'ה לא הגיע. כולם מחכים והבן אדם לא הגיע. אז דחינו לכבודו את הישיבה, לא נתנו תשובה לבג"ץ אבל יחד עם זאת התנהלה ישיבה בין הממונה על השכר והממונה על התקציבים, מר עודד שריג ואודי ניסן וביני. העלו שם מספר אופציות איך האוצר ו/או העמיתים, שאנחנו לא יודעים מי, ידחו את מועד הפיצוי על מנת שהאלמן והאלמנה יקבלו מיד לפי החוק. ולמה אני מתכוון? היום יש מתכונת שתכניס את סעיף 64 לפעולה בשני מצבים: 1. אם הגירעון יהיה 3% או מעל 3% במשך 3 שנים רצופות או לחילופין הגירעון יהיה של 5% בשנה אחת. ההפעלה של הסעיף הזה היא לשני הכיוונים. היה והתשואה תעלה על 3% 3 שנים רצופות, מפעילים את סעיף 64 ומשפרים את התנאים של העמיתים. ההצעה היתה להעלות את ה-3% ל-3.6%. זאת אומרת, הפעלת הסעיף תהיה ב-3.6% גם לטובת העמיתים וגם לרעת העמיתים, ול-5.6% מהחד-שנתי. היה דיון. אמרנו שאנחנו לא רואים שזה קורה כל עוד האג"חים הם בסביבות 60% - -

הממונה הודיע שהוא יגיע.

אז אנחנו נעצור את הישיבה. אני עושה הפסקה כדי שהממונה על שוק ההון והביטוח יגיע. אנחנו עושים הפסקה בדיון ל-10 דקות. הפסקה.

(הישיבה הופסקה בשעה 9:47)

(הישיבה חודשה בשעה 9:57)

אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולקבל בברכה את הממונה על שוק ההון, אהוד שריג.

עודד שריג.

עודד שריג. אני שמח שבכל זאת הגעת לפה ואני מברך אותך על כניסתך לתפקיד, זאת ישיבה ראשונה שלך אתנו.

תודה.

אמרתי שבעבר צלצלת אלי ואמרת לי שאם אודיע לך מספיק זמן אתה תגיע לישיבה. אנחנו דחינו את הישיבה והודענו לך מספיק זמן לפני ולצערי, נאלצת אולי לקטוע את הישיבה ואנחנו שמחים לבואך. אנחנו שמחים שבאמת. אבל נכנסת לנו קצת לדם טבורי ואני לא חושד שאתה עובד יחד עם האוצר, ואתה יודע שהם לא העבירו את התקציב ואתה משחק לידיים שלהם, אבל זה בסדר. בכל אופן, אמרתי שאחרי שיחת טלפון שהיתה בינינו נערכה ישיבה, שהיו נוכחים בה גם אתה וגם הממונה על התקציבים, אודי ניסן. העליתי שם הצעה שאמרה שאנחנו נעלה את התשלומים שיפעילו את סעיף 64. דהיינו: 3 שנים רצופות של 3% גירעון או עליה מעל 3% מפעילים את סעיף 64 הן לטובת העמיתים או נגד העמיתים. אמרנו להעלות את זה ל-3.6% במקום, 3% ו-5% להעלות כשיש אירוע חד-פעמי של הן ירידה או עליה מעבר ל-5%, זה עוד פעם מפעיל את סעיף 64 ומשנה את מצב העמיתים וגם את זה להעלות ל-5.6%. אתה אמרת שאתה מתנגד לזה, משהו כזה, בסגנון הזה, אבל אם הממונה על התקציבים מוכן, אז אתה תסכים לזה. הממונה על התקציבים חזר אלי באיזו שיחת טלפון ואמר לי: תראה, זה לא כמו שנאמר. אני לא יודע כי בשיחה שהיתה דובר על זה שאם יהיה משהו דרמטי בשוק ההון, זה לא יפעיל את הקטע של ה-3%. דרמטי יכול להפעיל את ה-5% באופן חד-פעמי כי אנחנו לא מדברים דרמטי על 3 שנים רצופות 3%. זה יכול להעיף את ה-5% דרמטי. אז אמרנו שבגלל המאגר של האג"חים שיש עדין בקופה, הרי האג"חים היו מיועדות ל-15 שנים והתכנית התחילה באוקטובר 2008, 2010, 2003. עברו 7 שנים, יש עוד 8 שנים אג"חים בערך. זאת אומרת, יש 50%,55% אג"חים. אז אמרנו שזה יפעיל את זה לעוד 10 שנים לערך, התזוזות הדרמטיות שיכולות להיות. אמרנו שאנחנו משחקים על מצב שיכול להיות שזה בכלל לא יופעל, והאלמנים משלמים את המחיר.

תשמע, זה לא בדיוק כמו שנאמר. השיחה נקטעה מסיבות אובייקטיביות, ואני לא יודע בדיוק מה נאמר. אנחנו באים לפה, לוועדה, ואומרים: תשמע, אנחנו לא מבינים למה ההתעקשות פה. אם יכול להיות שהאלמנים ייהנו, ובכלל זה מצב שלא יצטרך להיות מופעל בחיים, והכל אנחנו מדברים על הנייר. גם אם נפעיל את האלמן/אלמנה, וזה יגרום למינוס 0.6 או 0.7 בצבירה, זה לא יופעל אלא זה יהיה 3%. אנחנו לא רואים שעד שהאג"חים לא נגמרים משהו דרמטי. אז אנחנו רוצים להבין פעם נוספת מאיפה נובעת ההתעקשות של האוצר והיה חשוב לנו שאתה תבוא, כי אתה האדם המחליט. עד הדיונים של עכשיו נשלחו אנשים שלא מחליטים. הם יכולים לבוא, לשמוע ולשדר הלאה. אז מצד אחד יושבת הוועדה שמחליטה ומצד שני, האוצר שולח אנשים שלא מחליטים, אז על פניו הוא בידיים לא נקיות. הם באים, הם צריכים לבוא אליך, הם צריכים לקבל אישור, הם לא צריכים לקבל אישור.

לכן היה חשוב לנו שתבוא. אנחנו מתדיינים כבר בבג"ץ, זה כבר הולך לבג"ץ, זה יגיע לבג"ץ. נראה לי שבשורה התחתונה הוועדה לא תרצה אתכם. אם אנחנו צריכים להיות רעים ולפגוע בעמיתים, אז שבג"ץ יחליט. מאחר ואתם מתעקשים ומשום מה נדמה לכם שיש לכם כוח בלתי סביר לקבל החלטות שאני לא יודע מאיפה אתם שואבים את התעוזה לקבל אותן, זה המצב. תיארתי לך את המצב ואני מקווה שדייקתי בתיאור, לפחות מה שהיה בינינו. לא אמרתי מעבר למה ששמעת פה שום דבר אחר. הייתי רוצה לשמוע את תשובתכם.

אני הממונה על שוק ההון ואני מניח, שבחלק מהנקודות אעביר את המיקרופון לאנשים שלידי כדי לתת פרטים מעבר למה שאתן, אם צריך.

ראשית, אמרתי שאני אשמח להגיע אם תזמינו אותי מראש ואני אדע.

הזמנתי. שבוע מראש זה מספיק. בפעם הבאה נעשה חודש אם אתה רוצה.

חיים, דיברנו יותר מפעם אחת ואתה יודע שאני מעריך אותך. אני רוצה להגיד דבר אחד: אם אתם רוצים אותי ולא את אנשי האגף, אתם צריכים להגיד את זה במפורש כי זה לא היה ברור ולכן, אני מתנצל על זה שזה לא היה ברור.

אנחנו באמת שמחים שהגעת.

ביקשתם – הגעתי, מה גם שזה עירב ביטול של שתי ישיבות. זה בסדר. זה חשוב מספיק, אני כאן.


דבר שני, ההתנגדות שלנו היא באמת התנגדות וקודם כל עקרונית. יש הסכם, ובהסכם הזה מדינת ישראל נתנה הרבה כסף. נתתי לך את המספר - -

כן, הוא ידוע: 80 מיליארד.

אני עשיתי אז חלוקה לא נכונה. על 7 מיליון אנשים, זה אומר שכל אדם מטף ועד זקן במדינת ישראל נתן להסדר הזה 11,000 שקל.

כן, אתה יודע שזה לא רציני. אם אתה עושה ככה, אז על פנסיה תקציבית שאף אחד לא נתן, בא נראה כמה כל בן אדם נתן. פה יש לי קופה ואני חולק עליך כמה שדדו שם את התנאים, וכמה הם מוכנים לתת היום לאנשי קבע ולאחרים תמורת להיכנס למה ששדד האוצר. אז אנחנו לא נכנסים לשם, אנחנו לא שם.

ביקשתי עוד חשבון אחד, שהוא עוד פחות - -

חוץ מזה, אתה יודע מה זה אקטואריה. זה מדע מאוד לא מדויק.

אבל 80 מיליארד זה 80 מיליארד - -

לא בטוח שישלמו.

אני רוצה להגיד שהדבר השני שלדעתי הוא יותר בעייתי בקונטקסט הזה, זה כשאתה מחשב כמה קיבל כל אחד שהולך לקבל מה-80 מיליארד, והסכומים הם במאות אלפי שקלים. ולכן, ברמה העקרונית - -

אתה יכול להסביר? אני פשוט לא מבין על מה אתה מדבר.

כן. כשאתה לוקח את ה-80 מיליארד ומחלק אותם לאותם אלה שאמורים לקבל את הכסף, ואיפה בסופו של דבר הגירעון מחולק? אז יש את הלא-פעילים ואני מנטרל אותם כי הם מקבלים סכומים קטנים, אבל שהם פעילים, הפנסיונרים, - -

הלא-פעילים לא מקבלים כלום.

אני יודע, אבל מה שהם יקבלו מתוך ה-80 מיליארד, כי המדינה מעבירה היום כמעט 5 מיליארד - -

כן, אבל אתה נכנס לנושא שהוא לא בנושא. למה? אם מדינת ישראל החליטה שהיא מעלה עליה ומשלמת פנסיה של 40%, היא לקחה עליה מחויבויות. היא הלאימה את הקרנות והיום היא מנהלת את הקופה לבד, אין דירקטוריונים ואין כלום, היא המושלת. אם היא לא תביא את התשואה, אני צריך לשלם את המחיר ואין בקרה על הניהול שלה ואין שום דבר. אני מאמין שאין "הולילנד" שם. אני רוצה מאוד להאמין שההשקעות הן טובות והכל בסדר והאנשים מוכשרים, אבל לקחת את כספי בנאמנות עיוורת, בלי לשאול אותי אם אני רוצה, ואומר: אני אעשה מה שאני רוצה, רק אם אני לא אצליח, אתה תשלם. אתה אשם לא קטן בגירעון. אתה נתת לעולים אחוזים שלא היו ראויים ולא קיבלו במדינת ישראל. עכשיו אתה אומר: נתנו. אחרי שקלקלתם נתתם ולא נתתם מספיק.

חיים, אני ישבתי 3 שנים בקג"מ.

זה לא אותו דבר.

אני יודע שזה לא אותו דבר, אבל זה דומה.

זה רחוק מלהיות דומה.

אני מקבל את מה שאתה אומר, שהיו פה שיקולים שונים. רק רציתי להסביר את ההיגיון למה אנחנו חושבים שמנעשה ההסדר, הוא צריך להיות ממומן על ידי עצמו ולא ממקורות אחרים חיצוניים. לכן, התפיסה הבסיסית שלנו זה שכל מה שייעשה וצריך להיעשות, צריך להיעשות ממקורות פנימיים תוך איזון פנימי. זאת נקודת המוצא.


הנקודה השנייה זו הצעה לשנות את הטריגר לשינוי ולאיזון. בשינוי הטריגר יש התחשבנות פנימית. באופן תיאורטי, אם לא היה שום קושי בענין, הייתי אומר שיעשו כל יום איזון. כל יום יעשו התחשבנות וכל יום יעשו איזון, אבל זה כמובן לא פיזיבילי, אין דרך לעשות את זה. לכן קבעו איזו שהיא רמה מינימאלית, שעד אליה לא עושים איזון וממנה כן עושים איזון. זה יוצר העברה של כספים בין אלה שמקבלים יותר ממה שמגיע להם לבין אלה שיקבלו פחות ממה שמגיע להם. בין אלה שמשלמים יותר ממה שהם צריכים לבין אלה שמשלמים פחות. האיזון הזה, קבעו אותו ברמה של 3% למעלה ולמטה באופן מצטבר ו-5% באופן חד. לכן, השינוי מ-3% ל-3.6% ומ-5% ל-5.6% יביא לכך שחוסר ההתחשבנות יהיה יותר בעייתי מאשר ההתחשבנות - -

לשני הצדדים...

אני מסכים. אגב, אני חושב שחוסר התחשבנות זה חוסר התחשבנות. פעם יש מי שמרוויח ופעם אותו בן אדם מפסיד, אם זה בכיוון ההפוך. אני לא חולק עליך, אתה צודק לגמרי. זה לשני הצדדים אבל זה יוצר איזה שהוא עיוות והרמה של העיוות נקבעה בהסכמה. זה קשה להאמין שכל פעם שאנחנו נמצא דברים שרוצים לשנות כך או כך בתקנון, אנחנו נצטרך לפתוח מחדש את ההסכמות האלה. זה המצב.

הרמה של העיוות לא נקבעה בהסכמה. היא נקבעה באופן חד-צדדי על ידי אלה שהלאימו את הקופות. לא משא ומתן ולא בהסכמה.

היות שלא הייתי...

זאת היתה שליפת אצבע כזאת, שקבעו: ככה אנחנו רוצים. כמו שקבעו 3% היו יכולים לקבוע 5% ו-7%.

אני מהלשכה המשפטית באוצר. בסופו של יום היה דיון ארוך עם ההסתדרות בנושא, בין משרד האוצר להסתדרות בתחילת שנת 2004, בעקבותיו נחתם סיכום דברים. תוקנו תיקונים בתקנון האחיד, תוקן תיקון גם בחוק הפיקוח ובמסגרת זה ההסתדרות הודיעה שבמתכונת הנוכחית של החוק ושל התקנון אין לה יותר טענות ומענות כלפי ההסדר בכללותו. יש להזכיר שההסתדרות אז שלטה ב-6 מתוך 8 הקרנות ובלי קשר, יש לה את הכובע שבו היא מייצגת את ציבור העובדים כארגון יציג.

גם אתך אני לא מסכים כי ההסתדרות רצתה לתת בזמנו את הקופות במתנה, כשהובלנו את המאבק במשק נגד ההסתדרות ונגד הממשלה, ואז פתחו קופות חדשות, קופות ישנות. אני לא כל כך מסכים אתך. ההסתדרות לא היתה במשחק וגם לא שאלו אותה, כשבבוקר נכנסו ואמרו למנהלים: לכו הביתה. לא שאלו. אמרו למנהל: קח את הדברים, תארוז ותלך הביתה, הבאנו מנהל חדש.

אבל שוב, לאחר מכן התנהל דיון בו הממשלה הגדילה את הסיוע הממשלתי בצורה משמעותית - -

בסדר, אבל ה-3% אחוז נקבעו ככה, צ'ק.

אני מאגף שוק ההון. ה-3% קיימים גם בקרנות הפנסיה הותיקות האחרות. המנגנון הזה הוחל שם וגם בקרנות הפנסיה האחרות. יותר מזה, בקרנות הפנסיה החדשות המנגנון פועל מיידית מדי שנה.

הקרנות החדשות זה אופרה אחרת, זה ליגה אחרת. אין יותר פנסיה. יש לכל אחד כסף שהוא חוסך וכשהוא יגיע לגיל זקנה יקחו את הכסף, יחלקו במקדם כל שהוא, 200, 212, 211 לפי תוחלת החיים ויתנו לו כסף. אין יותר פנסיה. יש תכנית חיסכון כספית, אישית, מאוזנת ואקטוארית לכל אחד. אין פנסיה יותר, נגמרה הפנסיה.

אבל מה שכן, מנגנון האיזון גם בקרנות החדשות הוא מנגנון שמשנה את הפנסיות.

אתה מדבר על הקרנות הוותיקות.

בקרנות הוותיקות המנגנון הזה של ה-3% מצטבר 3 שנים או 5% בשנה אחת הוא מנגנון שלא ייחודי לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר אלא הוא קיים גם בקרנות הפנסיה הוותיקות האחרות.

יחד עם זה שמעלים עסקים שבאים מתוך התנהלות של ניהול עסקים ולא מתוך עמדת כוח "כי ככה אנחנו רוצים" אז מפעילים את השכל ומשלמים לאלמנים ומזיזים את זה ל-3.6% כי יכול להיות שלעולם לא יהיה צורך להשתמש בזה, אבל אתם באים מתוך עמדה של כוחניות, מתוך "אנחנו עשינו, אנחנו כפינו, אנחנו לקחנו". שמעתי את פקידי האוצר אחרי שהלאימו את הקרנות. "לא חלמנו שנקבל כל כך הרבה". "קיבלנו הרבה מעבר למה שרצינו". שמעתי אותם. אתה יודע שהייתי שם, אתה יודע שדיברתי אתם. אם הייתם רואים את הכל כל כך קדוש, הייתם בטח משלמים את ה-600 מיליון של ועדת גולדברג, למפעלים בשחיקה. אתם לא משלמים. אז לרדת ל-3% ואתה יושב על קופה של 600 מיליון ולא מוציא משם שקל ולא מוציא אנשים לפנסיה בעבודה שוחקת מתחת לגיל 67 ונותן למפעלים כסף. מה אתה מטיף לי? אתה אומר לי 3% קדוש. זה מספר וירטואלי שקבעת אותו, זה לוחות הברית שניתנו בסיני. זה מספר שאתם הזיתם, קבעתם, ללא משא ומתן, לא כלכלי ולא חשבוני ולא שום דבר. שמתם מספר באוויר ואמרתם: וואלה, 3% 3 שנים. ואסי מסניג אומר לי: משא ומתן עם ההסתדרות. איזה הסתדרות היתה שם? לא היה שם כלום. לקחתם את הקופה, דרכתם להם על הראש, אמרתם להם: זה מה יש, והפעלתם את הסכם עידוד הצמיחה במשק ולקחתם 7%. 5% לעידוד הצמיחה. לא משא ומתן ולא דיבורים. אני בא ואומר לך שאתה עושק את האלמנים. אתה דופק את האלמנים. מצד אחד אתה אומר לי 800 שקל ממוצע, 600 שקל ממוצע, ואתה לא נותן להם את הכסף שאתה יודע שיכול להיות מאד שהסעיף הזה של ה-3% לא יופעל לעולם. בטח לא ב-5 השנים הקרובות. ב-5 השנים הקרובות הקופות שהיום נמצאות במצב 0 הן ב-0 או בפלוס? הן היום ב-0 כשכבר מחשבים להם את האלמן/אלמנה בפנים. זאת אומרת, הוא צריך לרדת ב-3 שנים רצופות. לא יהיה. הקופה שלו מלאה באג"חים.


אני לא מבין את ההתעקשות שלכם, אני לא מבין את הרוע שלכם ואת העקרונות שלכם, שאתם בניתם ויצרתם לכם לבד. זה לא היה ענין של משא ומתן, זה לא היה ענין של הידברות. זה היה ענין שאתם באתם וכפיתם והחלטתם מה שאתם רוצים. עכשיו אתם נצמדים לאחד שמשקר, וחלילה, אתם לא משקרים. אחד שמשקר שקר מסוים וחוזר עליו כל הזמן, הוא מאמין בו בסוף. אתם קבעתם לבד ואתם עושים עוול. אני אומר לכם שאתם עושים עוול. לדעתי אתם צריכים להגיד: אתה יודע מה? גם אנחנו מבינים שיכול מאוד להיות שזה לא יופעל. 10 שנים זה לא יופעל. למה אנחנו עושקים את האלמנים האלה ואתם אומרים שממוצע הפנסיה שלהם הוא 300 שקל. יש שם אלמנים, יש שם 13 אלמנים מעל גיל 100. יכול להיות שהם לא יקבלו. 13 איש מעל גיל 100. למה אתם מחכים?


אני אומר לכם, אני מבקש מכם פעם נוספת: תחשבו על מה שאתם עושים ותבואו ותגידו: אנחנו מוכנים להעלות את זה ל-3.6% ו-5.6% וזה דבר שיכול להיות שאלה ישלמו ואלה ישלמו, ויכול להיות שזה לא יופעל לעולם, בטח לא ב-10 השנים הקרובות. לכן, אני מבקש מכם פעם נוספת: לכו הביתה, תחשבו עם עצמכם. המספרים לא קדושים, זה מספרים שקבעתם אותם לבד או עם גוף כנוע שאמרתם לו מה לעשות והוא קיבל את מה שאמרתם לו, והוא לא יכול היה להגיד משהו אחר כי לא התייחסתם למה שהוא אומר. תתייחסו לזה שאתם מנהלים את הקופות לבד. אתם המנהלים, אתם המחליטים, אתם הקובעים, אתם הכל. למה על שגיאות שלכם מישהו אחר צריך לשלם, אם בכלל? יכול להיות שלא. יכול להיות שתנהלו טוב והוא לא ישלם ואז הוא יקבל. אז אני אומר לך: שלא יקבל. שיקבלו האלמנים עכשיו את מה שמגיע להם ואנחנו ביחד, אני שותף ל"ביחד". זה כמו שההסתדרות היתה שותפה. אתם 95% ואני 5%. אנחנו שותפים. לכם יש את השליטה, לכם יש את ההון, לכם יש את הכוח ולי יש את היכולת להחליט, אלה ה-5% הקטנים.


אני פונה אליך, אל תיתן לי תשובה עכשיו. אם תיתן לי תשובה עכשיו, זה לא רציני. תחזור הביתה ותעשה חושבים. תיכנס לענין, לעומק הדברים ותראה איפה זה התחיל. אתם הכובש, אתם הלוקח, אתם המנהל ואנחנו הנגזלים. תבדוק שהנגזלים האלה, איך אמרנו בתכניות אחרות? מה שיותר מדי לא טוב. כל דבר במידה. תחשוב על זה שוועדת גולדברג, 600 מיליון אתם לא מפעילים אותה. כמה כסף זה הכניס לכם, אתם לא מפעילים. היתה ועדה והייתי שותף לה. עשו מסיבת עיתונאים ואמרו: אנחנו ניתן למפעלים וכולי, שקל לא נתנו.


אז באמת, הייתי מבקש מכם בכביש להיות חכמים ולא לחשוב שאתם צודקים כי אתם אפילו לא צודקים. אם הייתם צודקים, הייתי אומר: וואלה, הוא צודק תהיה חכם. בכביש תהיה חכם, אל תחשוב שאתה צודק כי אתה לא צודק. אני לא יודע איך בג"ץ יפסוק או לא יפסוק. אני מקווה שלא נצטרך לחזור לבג"ץ ושתקבלו החלטה שלדעתי היא החלטה פשרתית כזאת כדי שהאלמנים לא ישלמו את המחיר, ונגמור את הסאגה הזאת של פרשת אלמן/אלמנה כי אנחנו ביחד. אתם בגדול ואני בקטן עושים עוול להרבה מאוד אנשים.


אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:20)