PAGE
13
ועדת החינוך, התרבות והספורט

11.5.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני











פרוטוקול מס' 212

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ז באייר התש"ע (11 במאי 2010), שעה 12:00

יישום חוק הסטודנט התשס"ז-2007 – לציון יום הסטודנט הלאומי

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר
רונית תירוש

נח גרינפלד

- מנהל האגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

עו"ד יעל טור-כספא
- לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עמית קציר

- יו"ר אגודת הסטודנטים, אונ' בן גוריון, ור"ה

עידו איזיקוביץ

- התאחדות הסטודנטים

אסנת רייכמן

- התאחדות הסטודנטים

נוי נטקוביץ

- התאחדות הסטודנטים

ליזי זיו שיבר

- התאחדות הסטודנטים

אורון דב

- רמ"ח אקדמי, התאחדות הסטודנטים

בועז טופורובסקי
- יו"ר ההתאחדות, התאחדות הסטודנטים

איציק שמולי

- ס. יו"ר התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים

לילך מאיר

- התאחדות הסטודנטים

ניר הראל

- התאחדות הסטודנטים
אלירן אוחיון

- האוניברסיטה הפתוחה

ליאור לאה כוכב לב
- האוניברסיטה הפתוחה

דביר גולדשטיין

- האוניברסיטה הפתוחה

מור גפני


- האוניברסיטה הפתוחה

אייל שפירא

- האוניברסיטה הפתוחה

עופר רביב

- יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

אולג לוינסקי

- יו"ר אגודת הסטודנטים, מכון טכנולוגי חולון

יניב פז


- יו"ר אגודת הסטודנטים, האקדמית תל אביב-יפו

מאור יפרח

- יו"ר אגודת הסטודנטים, אשקלון

עודד יוספטל

- אגודת הסטודנטים, מכללת אשקלון

יפית ציקשווילי

- אגודת הסטודנטים, מכללת אשקלון

און חלפון

- יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת עמק יזרעאל

גל גבע


- יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת זונמן בווינגייט

חי פיאסקי

- רמ"ד אקדמיה, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שרה צוובנר

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים בע"מ

יישום חוק הסטודנט התשס"ז-2007 – לציון יום הסטודנט הלאומי

צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך. הנושא הכללי זה יום הסטודנט הלאומי שלפי החוק שחוקקנו לפני חודשיים מדינת ישראל, כנסת ישראל, תציין יום סטודנט לאומי. יום הסטודנט יוצא ביום חמישי, לפי החוק, שבוע לפני שבועות ואנחנו מציינים אותו בכנסת ביום שלישי, היום, גם בוועדת החינוך וגם במליאת הכנסת.

התייעצתי עם חברי, מר בועז טפורובסקי, יושב ראש התאחדות הסטודנטים, על איזה נושא נוכל לדבר בוועדת החינוך, לשלב גם את היום החגיגי וגם להיכנס לדברים שהם יותר משמעותיים מבחינת הסטודנטים, אז ראינו לנכון לבוא ולבדוק מה קורה עם חוק זכויות הסטודנט שחוקקנו לפני שנתיים. החוק בא לפתור חלק מבעיות שהיינו עדים להן לפני כמה שנים, שהיו במוסדות האקדמיים, וכך אגודות הסטודנטים היו צריכות להתמודד עם התקנונים. ראינו לנכון לחוקק חוק שיסדיר את המצב של זכויות הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה והיו פניות שבאו אלינו אחרי שחוקקנו חוק. בחלק טיפלנו, חלק אנחנו עדיין צריכים לטפל ויש פרשנות שונה לסעיפים בחוק. אני פחות רואה את הבעיות באוניברסיטאות, אולי בחלק, יותר קיבלנו פניות ממכללות, ממכללות קטנות יותר, שקשה להן ליישם חלק מהסעיפים בחוק, אבל עדיין החוק מחייב את כל המוסדות לעבוד לפי הסעיפים שקיימים שם.

אני גם אשמח לשמוע מהמועצה להשכלה גבוהה. כמובן שאנחנו מברכים על כך שהקמתם מחלקה לפניות סטודנטים. בטח נשמע מכם אם יש איזה שהיא התייחסות, מבחינת פניות שקשורות לחוק, וכך נוכל לסכם אם יש צורך בהמשכיות של חקיקה נוספת, או שאפשר להסדיר את העניין בין המוסדות.

כמובן אני רוצה לברך את הסטודנטים במדינת ישראל בכלל, את התאחדות הסטודנטים בפרט, ביום החגיגי הזה. היום מציינים פעם ראשונה בהיסטוריה את יום הסטודנט הלאומי, כחוק. אני מקווה מאוד שכך כל שנה נוכל להתכנס בכנסת ובשאר המקומות, שהם נחשבים כמקומות ממלכתיים, כמו בית הנשיא, כמו ממשלת ישראל, ויציינו את היום זה בצורה שוטפת וכך גם כל אזרחי מדינת ישראל יהיו מודעים לעולם הסטודנטיאלי, לצרכים של העולם הזה ולבעיות ולפתרונות שאנחנו נותנים, להוקרה שאנחנו נותנים למשאב שאני חושב שהוא המשאב הכי עיקרי של מדינת ישראל, שזה המשאב האנושי.

אני אשמח, מר בועז טופורובסקי, אם תוכל להתייחס לדברים, לפתוח ולהגיד, באופן כללי, מבחינת התאחדות הסטודנטים חוק זכויות הסטודנט ושאר הדברים שקשורים בעצם לכנסת ישראל אל מול החיים הסטודנטיאליים, איך אנחנו יכולים עוד להמשיך לסייע, איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיות שנוצרו סביב אותם הדברים שדיברנו אז, כשחוקקנו את החוק. אז גם היית שותף לנושא הזה, אני חושב שאז היית יושב ראש אגודת הסטודנטים בתל אביב, כשהחוק התחיל. היום אתה יכול לסכם את השנתיים שהחוק הזה פועל, מבחינתך, מבחינת התאחדות הסטודנטים, ומה ניתן לעשות בנוסף. בבקשה.

קודם כל תודה רבה. ברשותך, אני אתייחס לחוק זכויות הסטודנט לקראת הסוף. חשוב לי להגיד כמה דברים שחוק זכויות הסטודנט הוא איזה שהיא הוכחה לחלק מהתהליכים שקורים בשנים האחרונות.

היום אנחנו נמצאים בפעם הראשונה ביום הסטודנט הלאומי. אני קודם כל רוצה להודות גם לך באופן אישי שיזמת את החוק הזה, גם לוועדה הזאת שקידמה אותו באופן מאוד מאוד רציני ומאוד מאוד מהיר. החוק הזה אושר באופן סופי לא לפני הרבה זמן והשתדלנו, במעט זמן שיש לנו, לעשות כמה שיותר. החוק הזה, מעבר לזה שהוא מצוין כאן היום בכנסת ישראל, הוא מצוין ברשויות המקומיות ובבסיסי צה"ל, יש פוסטרים שנשלחו לכולם, מיילים שנשלחו לכל החיילים בצה"ל, עם הפניות לאתר ההתאחדות, שם עשינו פירוט מלא של כלל הדברים העומדים בפני מי שרוצה לרכוש השכלה גבוהה. אני חושב שהחשיבות של יום הסטודנט הלאומי, מעבר לזה שאנחנו באים ואומרים 'יופי, הסטודנטים הם חלק חשוב בחברה הישראלית', בעיקר לגרום לאנשים צעירים, לחיילים ולתלמידים בבתי הספר, להבין את החשיבות של רכישת ההשכלה הגבוהה, של הצורך של כל בן אדם בהשכלה גבוהה, גם באופן אישי להתפתח ולפתח את עצמו, אבל גם להיות אזרח יצרני בחברה הישראלית.

חוק זכויות הסטודנט מייצג איזה שהוא תהליך שקרה במדינת ישראל, במיוחד עם הממשל הנוכחי. כשהייתי יושב ראש האגודה בתל אביב, היינו במאבק נגד המדינה כל הזמן ונאבקנו מאוד מאוד קשה, ואני חושב שבשנתיים האחרונות, בעיקר בשנה וקצת האחרונות, נוצר איזה שהוא תהליך שאנחנו לא נלחמים כנגד המערכת, אלא נלחמים בתוך המערכת ויחד עם אלמנטים במערכת בשביל להפוך את ההשכלה הגבוהה והרבה מאוד אלמנטים של ההשכלה הגבוהה והסטודנט בהשכלה הגבוהה למשהו יותר טוב. יש כאן משהו שכולם מסכימים עליו, שחייבים לשפר אותו ואנחנו מנסים לשפר אותו.

אנחנו עכשיו במשא ומתן עם האוצר ועם הוועדה לתכנון ותקצוב, אתה נמצא כמובן ברקע, וגם שר החינוך, ואני חושב שהמשא ומתן הזה הוא היסטורי והוא מדבר על דברים שבחיים לא דיברו עם הסטודנטים ושני הצדדים מראים איפה שהוא בגרות. כמובן המדינה, בזה שהיא לא באה ואומרת לנו 'אני לא שואלת אתכם', כמובן הסטודנטים שבאים ומדברים על הכל, וגם אומרים בגלוי, בלי לפחד, שבשביל לטובת המערכת הם גם אולי יהיו מוכנים לשלם את המחיר. דרך אגב, עכשיו צוות משא ומתן בדרך מפגישת משא ומתן לכאן. אני מצטער שהם מאחרים, אבל הם בדרך לכאן.

אולי יביאו לנו בשורות.

לא נראה לי שיביאו בשורות, אחרת הייתי יודע, אבל אולי, מי יודע. זה בנוגע למשא ומתן.

גם היום, דרך אגב, פורסם ב'ידיעות אחרונות' ובעוד כמה עיתונים סקר ענק שעשינו בהתאחדות הסטודנטים שבעצם יום הסטודנט הלאומי היה קטליזטור, זה עוד איזה שהוא יתרון שיש יום סטודנט לאומי, סקר שבודק את מכלול הצרכים, הבעיות, האלמנטים שקשורים לסטודנט ממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה, גם בפריסה גיאוגרפית וגם בפריסה סוציו אקונומית. הסקר הזה הראה הרבה מאוד דברים, בשורה התחתונה הוא הראה מה שאולי היה ברור, אבל אנשים לא כל כך הבינו, שנושא שכר הלימוד הוא אלמנט שכן משפיע על הקושי להתקבל להשכלה הגבוהה, אבל הוא בהחלט לא האלמנט המרכזי. סטודנט בממוצע מוציא כ-60,000 שקל בשנה, שכר הלימוד מתוך זה נכון להיום הוא 10,000 שקל בשנה. זה מראה שיש הרבה מאוד הוצאות מסביב לשכר הלימוד וגם מראה שיש הרבה מאוד סטודנטים, כמעט כל סטודנט בממוצע צריך עזרה באזור ה-15,000 שקל בשנה מההורים שלו. אני חושב שזה מצב שקשה במדינת ישראל לקבל אותו ולעבור עליו לסדר היום, כי סטודנטים שנמצאים בגיל 25, 26, 27 זה קצת מוזר שבשביל ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה הם חייבים להסתמך על ההורים שלהם. אני חושב שזה גם לא נכון, ואני אומר את זה בלשון המעטה, מבחינה חברתית. גם מבחינה כלכלית, אבל אולי לא כדאי שניכנס לזה.

חוק זכויות הסטודנט, יש איתו הרבה מאוד אלמנטים חיוביים. הוא הביא להרבה מאוד שינויים חיוביים במה שקורה במערכת ההשכלה הגבוהה, תיכף אני אגיע גם לכמה השלכות רקע שהוא הביא אליהם, אבל יש הרבה אלמנטים שמתוך הרצון החשוב מאוד לשמור על החופש האקדמי, הם נוסחו בצורה מאוד רחבה ונתונה לפרשנות בחוק עצמו. שלחנו מסמך ליושב ראש הוועדה ולך, עם כמה הערות ודוגמאות, שבו כשנותנים מרחב תמרון יותר מדי גבוה למוסדות להשכלה גבוהה הם מסתכלים על זה כאל 'בואו ניקח את המקרה הקיצוני', או שכמה שפחות פוגע במוסד או כמה שיותר פוגע בסטודנט. לא תמיד, אבל לפעמים כן וקיבלנו הרבה מאוד פידבקים מהשטח שאני חושב שראוי מאוד שנתייחס אליהם.

השלכה חיובית שכן היתה לחוק, היו הרבה מאוד, אבל השלכה שאני מאוד מאוד מעריך זה במועצה להשכלה הגבוהה. במועצה להשכלה גבוהה הוקמה ועדה לשני אלמנטים שהם רלוונטיים לחוק; למילואים, סטודנטים המשרתים במילואים, וכל מה שקשור לנושא הערעורים. ראש המחלקה האקדמית אצלנו הוא חבר בוועדה, הוא גם בדרך לכאן, והוועדה היום מגישה למועצה להשכלה גבוהה את המסקנות שלה, בתקווה שהמסקנות יאושרו ואז זה יאפשר עוד יותר איזה שהיא ודאות בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה שזכויות סטודנטים בסיסיות, אלמנטריות, נשמרות.

אם אתה רוצה, אפשר לחכות, מה שכמובן תגיד, לראש מחלקה שיבוא, או שאנחנו יכולים לעבור על המסמך הזה, להראות כמה דוגמאות לדברים שנלקחו ופורשו בהרחבה, שאולי צריכים התייחסות. אולי קודם כל לשמוע מהמועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו נחכה עוד כמה דקות עד שיגיע ראש המחלקה האקדמית שלך, ואני אפנה למועצה להשכלה גבוהה, אם תוכלו להתייחס לנושא הזה ולקבל כמה פרטים מה קורה מבחינתכם, מבחינת יישום החוק.

אצלנו הדובר הוא ממונה גם על הנושא של פניות הציבור ועל יישום חוק חופש המידע. הוא גם מטפל בפניות בכל הנוגע לפניות של סטודנטים. לא התקבלו אצלנו הרבה פניות, אם בכלל, בנושא יישום החוק, מה שנראה לי שדווקא מלמד על חשיבות החוק ועל יישום טוב של החוק. בהמשך למה שמר בועז טופורובסקי אמר, היום עתידות לבוא לדיון בפני מליאת המועצה להשכלה גבוהה המלצות הוועדה של המועצה בנושא הכללים שאמורה המועצה להשכלה גבוהה להתקין מכח סעיף 19(א) לחוק, לעניין התאמות לסטודנטים ששירתו בשירות מילואים. אחרי שהמועצה תקבע את הכללים, הם יצטרכו להיות מעוגנים בכללים משפטיים. אני חושבת שזה בעיקרון הנושא, אלא אם כן יש...

לפני כמה זמן ציינו כאן, גם בכנסת, את הנושא של יום המילואים, והשתתפתי בפאנל באוניברסיטת בן גוריון. יושב ראש האגודה נמצא כאן, והעלו שם הרבה מאוד טענות שהן לא במסגרת של הכללים שנותן החוק. זה יותר עניין של יחס אישי. כאשר אני מסתכל על כמה מוסדות, אני מזהה שם שכאשר מדובר על נושאים כמו מילואים, אומרים, 'אוקי, יש לנו שורה שאנחנו מחויבים לעשות, אז אנחנו צמודים לשורה ולא יותר מזה'. אני חושב שצריך להיות פה איזה שהוא מסר יותר רחב למוסדות, השאיפה צריכה להיות ליותר. גם אז אמרתי וגם היום אני אומר שהמילואים זה לא צריכה להיות הבעיה של אלה שעושים אותם, זו צריכה להיות בעיה של אלה שלא עושים אותם, אם אנחנו נצליח להגיע למצב שמישהו שלא עושה מילואים, לא מסיבה בריאותית, אלא בשל השתמטות, הוא זה שיש לו בעיה במערכת עצמה. אין מה לעשות, אנחנו נמצאים במדינה שמחייבת את אזרחיה לבוא ולהגן עליה, עד גיל מסוים, ואנחנו צריכים מצד אחד לתת להם את הגב שהמדינה נותנת בהיבט הכלכלי, כמו שהם נותנים לנו את הגב בהיבט ההגנתי, וכך גם המערכת עצמה. אותם האנשים, שהם משהו כמו 20% שמשרתים במילואים שהם סטודנטים, בסופו של דבר הם חוזרים לספסל הלימודים והם צריכים להשלים את החומר והמבחנים ויש פה ציבור שלם שמרגיש שעובדים איתם לפי החובה ולא לפי צורך לבוא ולתת כמה שיותר.

אז אני כן חושב שחוץ מאותן התאמות שאתם הולכים לעשות בוועדה שהקמתם, וחוץ מהדברים שנעשים כבר בפועל במוסדות, יש צורך לבוא ולהוציא מסר כללי שאותם מוסדות שעושים יותר, גם יקבלו יותר. יש לכם כלים לתת יותר, יש לכם מערכת אוטונומית שיודעת לעבוד מול המוסדות בצורה שוטפת ואתם יודעים איך לשפר ואתם יודעים גם איך לבוא ולעשות סנקציות כאלה ואחרות מבחינת היישום של המדיניות שאתם מובילים. אם תצא בשורה, גם מהמועצה להשכלה גבוהה, בעניין הזה, והבשורה תהיה חד משמעית, לכל המוסדות, בלי יוצא מן הכלל, שזה הצורך וזו הדרך, בסופו של דבר אנחנו נראה שיש שינוי.

ואני יכול להגיד לך שהעניין נוגע ממעונות הסטודנטים עד כרטיס צילום, שזה מהדברים הגדולים עד הדברים הכי קטנים, כולל מבחנים כולל מועדים וכולל שאר הנושאים שהם רלוונטיים לנושא הזה.

אנחנו גם קיבלנו דוח שעשו אותו במחלקת המחקר של הכנסת, וגם לפי הדוח הזה אנחנו רואים שעושים השוואה בין סטודנטים במכללות ובין סטודנטים באוניברסיטאות מבחינת הנגישות ומבחינת הזמן הפנוי של הסטודנטים, ואנחנו רואים פה לפי הנתונים כמה סטודנטים מהלומדים במכללות למול הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, עובדים בזמן הלימודים ואנחנו רואים שרוב הסטודנטים במדינת ישראל עובדים. אנשים שבעצם הם מחפשים את הדרך לפרנס את עצמם ואם אני משווה את זה לסקר שעשו בהתאחדות הסטודנטים, אין ספק שהפרמטר הכלכלי זה אחד מהפרמטרים החשובים בחייהם של הסטודנטים וצריך לראות כאן איך אנחנו נותנים פתרון שגם מצד אחד אלה אנשים שלומדים ועובדים והולכים למילואים וכשאנחנו עושים את הסיכום של כל הדברים, אם הערכת עצמה לא תעודד, אנחנו נגיע למצב שאותם אנשים יצטרכו לעשות בחירה אצלם בחיים ולוותר על דברים. אני לא חושב שהמערכת עצמה צריכה להגיע למצב שבדרך עקיפה היא מעודדת השתמטות ממילואים, כי זה בסופו של דבר מה שיקרה. כשלבן אדם יש חובה ללכת לעבוד, הוא חייב ללכת לעבוד, אין לו דרך אחרת, אז הוא יילך לעבוד, הוא רוצה לסיים את המבחנים? הוא יילך ללמוד והוא יסיים את המבחנים, אבל למצוא דרך לצאת ממילואים, לא חסרים אנשים יצירתיים שמוצאים את הדרך להשתמט. אז אני כן חושב שהמערכת צריכה לבחון את זה שוב. אנחנו נמצאים כבר בשנות האלפיים, שהצרכים הם שונים ממה שהיה בעבר וגם מערכת ההשכלה הגבוהה דורשת היום השקעה יותר כלכלית בשביל לסיים לימודים, אני חוזר על כל הדברים שקשורים גם למחשבים, לאינטרנט, לאותם תכנים שהיום מחייבים את הסטודנטים להשקיע כסף מעבר למה שהם משקיעים בשכר הלימוד ושאר הדברים., אז באופן כללי, זו בקשה למערכת לבוא ולבחון את זה בצורה יותר ממלכתית ויותר של מסר למוסדות להשכלה גבוהה.

אדוני היושב ראש וגם יושב ראש התאחדות הסטודנטים. אני קודם כל רוצה לברך את הסטודנטים ביומם המיוחד הזה ולומר שזכיתם שאתם חיים בתקופה שונה מבחינת מעמדכם בקרב מוסדות שלטון כאלה ואחרות ובקרב ועדות כאלה ואחרות, וזה הרבה בזכות עבודה שעושה מר בועז טופורובסקי וחברים נוספים. אני לא אומרת את זה רק בגלל שהוא כאן. אסוציאטיבית הוא הזכיר לי את מר עופר עיני. עופר עיני עשה הרבה מאוד שינויים במשק. בניגוד לקודמיו השונים, יש לומר. הוא לא היה איש מיליטנטי והוא השיג הרבה יותר מכל האחרים שהשביתו נמלים וחשמל ומה לא והפכו את המדינה ועל הדרך גם גרמו להרבה מאוד נזקים משקיים וכלכליים, ובועז, בדרכו העקבית, העיקשת, הלוחמנית אבל המאוד עניינית, מקצועית, הצליח לעצור גזרות, להביא לשינויים ובעיקר הביא את הסטטוס של סטודנטים למודעות ציבורית שאי אפשר להתעלם מקיומם. אני לא יודעת לומר אם זה התחיל בבעיות שהיו לסגל הזוטר עם השביתות, או בשביתות אחרות שלא אתם יזמתם, אבל בהחלט הוא ידע לתפוס גם את המומנטום וגם את הפלטפורמות הנכונות על מנת להבהיר ולהכניס למודעות שסטודנטים בישראל, על אף שהם אגב שונים לחלוטין מכל ארגוני הסטודנטים בעולם ששם הם מובילים שביתות ושורפים צמיגים ורואים אותם יוצאים בהמוניהם לרחובות, פה זה פחות, היו, לא שלא היו כאלה, כנגד שרת חינוך כזאת ושרת חינוך אחרת, אני פרוידיאנית, מעדיפה לשכוח את זה, אבל בגדול אתם באמת שונים, ולמרות הגישה שבעיניי מאוד נכונה, הצלחתם לתפוס מקום. במועצה להשכלה גבוהה אתם יושבים כחלק מהוועדה שם ובכל דיון אחר, והאוצר לא מעלה בדעתו, להערכתי, לעשות איזה שהוא דיון ולהגיע להסכמים עם סגל כזה ואחר כשהוא לא שומע את הסטודנטים ובמידה מסוימת גם נענה לתביעותיהם.

לכן אני אומרת שאתם חיים בתקופה אחרת וטוב שכך, ויש עוד מקום אולי למנף את המעמד הזה, אבל בגדול עשיתם כברת דרך עצומה, בזכות הנהגה מאוד טובה שיש לכם והיא לא תמיד היתה קלה, יש לומר.

חוץ מזה, אני לא שמעתי את תחילת הדיון, אני מעריכה שעלו פה נושאים שקשורים לסטודנטים, אבל אני רוצה להעלות משהו שמאוד מציק לי, שהולך ומתפתח, ואני לא רואה שאנחנו, המחוקקים, לצורך העניין, או מישהו אחר, מרים את הכפפה, אולי תעזרו לי בנושא. אני מדברת על תהליך שבו פחות ופחות המרצים באוניברסיטה לוקחים אחריות. כמעט כמו בבית ספר, אספת הורים, הילד לא בסדר, הציון שלו לא מספיק טוב, אומרים להורים 'תיקח מורה פרטי'. התפתחה תעשייה מקבילה לשיעורים של המרצים באוניברסיטה, תעשייה שמפעילה אותה אגודת הסטודנטים המקומית, ולא ההתאחדות, אבל זה תחת. אגב, האגודה עושה עבודה נפלאה, אני מכירה מקרוב סטודנטים שלא הולכים לשיעורים של המרצה ומראש הולכים לשיעורים שהאגודה מארגנת, כי המרצים שלה הם בגובה העיניים, הם סבלניים יותר, הם מסבירים יותר, הם מבינים יותר, אולי צעירים יותר, אינני יודעת, לא בדקתי, אבל אלה עלויות אדירות. עשיתי חשבון שזה לפעמים מגיע ליותר מעלות שכר לימוד שנתי באוניברסיטה. למרות שהם קורסים יחסית זולים, במצטבר, כשאתה הופך לנורמה את ההשתתפות בקורסים האלה במקביל, או במקום קורסים שניתנים לך על ידי המרצים עצמם, במיינסטרים, זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אתם עושים עבודה מצוינת, אבל זה לא נכון שזה יהיה כך, אלה הוצאות אדירות וצריך לראות מה עושים ואיך מאלצים את המרצים לקחת אחריות ולעשות את העבודה לא פחות טוב ממה שהמרצים של האגודה עושים. זה דבר אבסורדי, מה שנוצר שם.

אז נכון שאני מייחדת את דבריי בעיקר למה שאני מכירה מקרוב באוניברסיטת תל אביב, אבל אני מעריכה שמה שקורה שם קורה גם במקומות אחרים בארץ. והנה אני מרימה להנחתה אולי שביחד נעשה איזה שהוא מהלך.

עד כאן, תודה, ושיהיה לכם בהצלחה.

אל"ף, תודה על המחמאות, אני בטוח שגם עשית למר עופר עיני את היום.

[

הרווחת את זה בצדק.

תודה, אבל לא היית כאן, כמו חלק מהאנשים, בנאום היפה שלי בהתחלה. יש לנו צוות משא ומתן שבדיוק עכשיו הוא חזר מהמשא ומתן, אם אתה רוצה, הם גם יגידו כמה מלים על מה שהיה, אני בעצמי הייתי שמח לדעת, ובין השאר, אחד מהדברים המרכזיים, אני מסכים איתך לגמרי, עצם זה שאגודות סטודנטים צריכות לעשות מרתונים כאלה שמכינים את הסטודנטים למבחנים כדי להשלים להם להמשך מה שהם לומדים, זה איום ונורא. זה נוצר בגלל שתי מערכות מרכזיות. בסופו של דבר הכל כסף, אבל יש שתי בעיות מרכזיות. האחת זו באמת איזה שהיא ירידה באיכות ההוראה, והשנייה זה ירידה בכמות המתרגלים. זאת אומרת אם פעם על הקורסים האלה היו תרגולים ותרגולים ושיעורים ושיעורים, היום אין את זה ומישהו צריך להשלים את זה. חלק מאוד מרכזי במשא ומתן זה על הגדלת כמות הסגל הזוטר והמתרגלים במערכת ההשכלה הגבוהה וכל עניין של שיפור איכות ההוראה וסקרי הוראה, וכמו מעין בתי ספר שמכשירים פרופסורים איך לעשות את ההוראה.

ברור, זה מקצוע.

זה לגבי מה שאמרתְ.

מר אורון דב הוא ראש המחלקה האקדמית, ומר איציק שמולי הוא הסגן שלו.

מי נותן לנו התייחסות לנושא של חוק זכויות הסטודנט?

הבעיה העיקרית, עם היישום של חוק זכויות הסטודנט. החוק קודם כל הוא מאוד טוב, הוא בא ומאגד פעם ראשונה את המעמד של אגודות הסטודנטים ושל הסטודנטים בתוך המוסד, אבל יש בו הרבה פערים שצריך עדיין למלא, ומה שקורה בשורה התחתונה זה שכל מרווח שיש בו מקום לפירוש, המוסדות מפרשים אותו באופן שרירותי לחלוטין והחוק זז מהמטרה העיקרית שלו, שזה לבוא לטובת הסטודנטים.

יש כמה דוגמאות, רשמתי את זה גם בדף ששלחתי לכם, למשל דמי רישום, רשום שדמי רישום לא יעלו על 350 ₪, כבר היום יש מוסדות שבהם דמי הרישום הם 450 ₪.

יש לך רשימה של המוסדות?

בסעיף הזה זה דווקא לא הרבה, אבל---

לא משנה, זה חוק. גם במוסדות הפרטיים הם מחויבים ל-350.

יש עוד כל מיני דוגמאות. בעיקר המחלוקת זזה סביב סעיפים 15 ו-18 ו-19. סעיף 15 מדבר על בחינות ועבודות. שם יש את הנושא של הערעור. קודם כל היתה תקופה מאוד ארוכה שבה היתה הגבלה על ערעורים בחלק מהמוסדות. זה משהו שביחד עם המועצה להשכלה גבוהה ובשיתוף פעולה עם המחלקה המשפטית שלהם, הצלחנו לפעול וכן להסיר את ההגבלות שהיו בחלק מהמוסדות. בחלק מהמוסדות זה עדיין קיים.

סעיף ד' בחוק, אם אני לא טועה, מדבר על זה שלכל סטודנט יש זכות לצפות בכל בחינה ולקבל עותק ממנה. לפי מה שאנחנו יודעים זה לא קורה ברוב המוסדות. ברוב המוסדות יש אפשרות לצפות בבחינה, אבל אין אפשרות לקבל עותק ממנה.

גם העניין של שאלון לא מופיע בחוק.

גם הנושא של מחברת בחינה. זכותו של סטודנט לצפות בכל מחברת בחינה. מה שהמוסדות בעצם באים ואומרים שהשאלון הוא לא חלק מטופס הבחינה, ואז בעצם מה שקורה זה שסטודנט יכול לראות את התשובות לשאלות, אבל לא רואה את השאלון, ואז זה ללא הקשר, הוא לא יכול להבין מה קורה, וזה קורה במופגן ובהמון מקומות.

בעיה נוספת זה הנושא של ועדות ערעורים. החוק גם מגדיר שם שצריך להיות נציג סטודנטים, אבל בחלק מהמקומות יש מצב שהוא די אבסורדי שיש שני אנשים בוועדה, אחד מהם הוא נציג סטודנטים, הנציג השני זה הרקטור או ראש הוועדה, שיש לו קול כפול. מה שקורה בעצם שבתכל"ס הוא לא משפיע ולא עושה כלום וכל מה שקורה זה שראש הוועדה מחליט. או במקרים אחרים שבהם ועדת הערעורים לא רואה את עצמה כמישהי שבאה ובוחנת את כל מכלול הפרטים מחדש, אלא רק בודקת האם ועדת המשמעת עבדה כראוי. יש פה איזה שהוא חוסר הבנה ויש פה פתח שפוגע בסטודנטים ובזכויות שלהם.

יש גם את הנושא של מועדי בחינה. לדוגמה רשום שמועדי הבחינה יפורסמו לפני מועד הבחינה, בסמוך למועד הבחינה ובזמן סביר, רשום, ולפעמים עושים את זה מאוד מאוד קרוב למועדי הבחינה, או משתמשים בזה כדי לקבל איזה שהיא הרשאה לשנות את מועדי הבחינה מפעם לפעם. אצלי זה היה בגלל שלמדתי כמה תארים במקביל, כשבחרתי איזה קורסים לעשות הייתי גם בוחר את זה לפי מועדי הבחינות, שלא יהיו לי באותו יום ובאותה שעה מבחנים ואם אין לך את זה, אז קצת קשה לך לתכנן איזה קורסים לעשות. לדוגמה.

בהקשר הזה רציתי לומר שגם לא בכל מקום מכבדים את האפשרות למועד ב'. מי שנבחן בסוף סמסטר א' אומרים לו 'מועד ב' שלך יהיה בסוף שנה'. זה משהו שהוא ממש בעיניי הכי מחוצף.

יותר מזה, יש מקומות שגם צריך לשלם עבור מועד ב', או לשלם עבור האפשרות לערער, 30 שקלים.

אבל תבין, אם אתה לא עושה את מועד ב' מיידית בתום הקורס, לא מאפשרים לך, אז יש לך סמסטר שלם, אתה שוכח את החומר, אתה לא בקי בו ואתה צריך לחזור עליו וזה מעמיס על סך המבחנים שאתה סימנת לעצמך בסמסטר ב'. אם הם לא נותנים את זה, אין משמעות לסמסטר.

לפי מה שאני יודע, חברת הכנסת תירוש, יכול להיות שזה משהו נקודתי, כל מוסד---

נכון, מחויב ובדרך כלל מכבד.

---מפרסם כבר בתחילת השנה גם את מועד א' וגם את מועד ב'.

כן, הוא לא מפרסם מועד ב' לקורסים מסוימים, השאלה איזה כח יש לסטודנטים להתקומם נגד זה.

הרבה פעמים לא מפרסמים את זה לפני ההרשמה, מפרסמים את זה הרבה זמן אחרי ההרשמה ואז אתה גם לא יכול לתכנן את זה ואתה גם לא זכאי למועד ג'.

זה נושא שאני גם ארצה לטפל בו, יחד איתך. זה חלק מזכויות הסטודנטים.

יש עוד משהו שרציתי לדבר עליו. בחוק זכויות הסטודנט מופיע סעיף של חופש ההתארגנות וחופש הביטוי. אני יודע שאנחנו אז דיברנו בנוגע לשני מוסדות שאז היתה שם בעיה מבחינת התאים, מבחינת כל ההיבטים של ההתארגנות ונאמר שהנושא ייבדק ויביאו לנו את המסקנות. היה מדובר באוניברסיטת בן גוריון ובטכניון. אם תוכל להתייחס באופן כללי מה קורה, כי שמעתי שגם בשאר הדברים יש בעיה באוניברסיטת בן גוריון. היום, לפי 'מעריב', אתם יצאתם הכי טוב מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה.

אני יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. כעיקרון, בנושא של חופש הביטוי, האוניברסיטה שינתה את התקנון האקדמי שלה, את נהלי האפשרות להפגין בקמפוס, על פי החוק. זה היה אחרי מאבק ארוך של סטודנטים באגודה אל מול האוניברסיטה. בסך הכל אפשר להקים כל תא שרוצים באוניברסיטה, אפשר להפגין.

גם בטכניון? טכניון פה?

לא. אני יודע שאנחנו לא נמצאים במצב אידיאלי. אם אתה רוצה נעביר לך רשימה מדויקת איפה יש בעיה של התארגנות.

אני אשמח, כי הכוונה שלנו היתה שיאפשרו לסטודנטים, במידה ויש רצון שלא לבלום את העניין הזה, במיוחד כאשר לרוב המוסדות במדינת ישראל אין שום בעיה עם זה, אז לא יעלה על הדעת שגם כשחוק אומר משהו מסוים וגם כשברוב המוסדות זה נהוג, שיש מוסדות שלא נותנים לסטודנטים להתעסק בדברים שהם מעבר ללימודים שלהם, בהיבט של חופש הביטוי וההתארגנות.

כן, האוניברסיטה הפתוחה?

אני נציג אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. צהריים טובים לכולם.

חוק זכויות הסטודנט בהקשר שלנו עזר להקים את אגודת הסטודנטים. האגודה הוקמה במאבק שכלל ארבע שנים, לפני שנתיים נבחרה אגודה רשמית, האגודה מסיימת בימים אלה את תהליכי ההקמה הסופיים ואנחנו עומדים לבחירות בעוד חודש.

חוק זכויות הסטודנט שאתה הובלת, חבר הכנסת מילר, לתקן שתהיה אגודת סטודנטים נבחרת בכל מוסד אקדמאי, הוא משהו שמאוד עזר לנו. אנחנו ראינו את זה בהקשר שלנו שלפני שנה היתה שביתה בת שבעה שבועות באוניברסיטה הפתוחה, לראשונה אחרי 30 שנה, ולולא אגודת סטודנטים נבחרת ומייצגת בפני הנהלת האוניברסיטה לא היינו זוכים להקלות כמו שהצלחנו. אמרה מקודם חברת הכנסת רונית תירוש, לא במאבק פומבי אלא במשא ומתן יעיל וטוב. אנחנו באמת רוצים להודות לך על עזרתך הרבה וגם לחבר הכנסת זבולון אורלב, שעזר לנו באותה תקופה, ואנחנו באמת רוצים לציין את זה שלנו. בהקשר של האוניברסיטה הפתוחה, יש לנו אגודה, ודווקא האוניברסיטה הפתוחה, שיש לה 45,000 סטודנטים ב-50 קמפוסים, מהצפון ועד אילת, כולל סטודנטים מחוץ לארץ, האגודה מראה לנו כל יום מחדש כמה זה חשוב שיהיה לכל גוף סטודנטים, גוף שמייצג אותם בפני כל הרשויות, אם זה כנסת ישראל, אם זה משרד החינוך וההנהלה המקומית.

אני אציין שאנחנו סבורים גם שבממשלה הנוכחית יש גם סגנית שר שמטפלת בסטודנטים שאינני יודע למה היא לא נמצאת. זה עוד כלי שאפשר לשפר ולייעל, ואם זה יהיה בעתיד במשרד החינוך, אני חושב שזה יהיה הפתרון האולטימטיבי.

ואנחנו מברכים על הדיון הזה וגם מודים למר בועז טופורובסקי, היושב ראש, ולשי, הדובר, על כל תמיכתם.

דרך אגב, נמסר לי שכנראה בשבוע הבא או עוד שבועיים הכנסת תצביע בקריאה ראשונה על החוק שנותן לסטודנטים שלומדים בפריפריה במכללות את שנה א', למי שסיים שירות לאומי או שירות צבאי, בחינם, ומשרד ראש הממשלה תקצב שם משהו כמו 80 מיליון שקל לטובת העניין הזה. כמובן שאנחנו מברכים על היוזמה ואנחנו מברכים על כך שיש פה עידוד, גם בהיבט של נגישות להשכלה גבוהה בפריפריה וגם כמובן בהיבט של שירות צבאי ושירות לאומי, שזה עניין חשוב מאוד.

יש מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם?

הבהרה קטנה, חשוב לנו להבהיר שאנחנו לא נגד החופש האקדמי.

דבר נוסף, מלבד הדברים שקיימים בחוק, יש עוד כמה דברים שאנחנו חושבים שיש להוסיף, כמו אוכלוסיות מיוחדות שצריך להתייחס אליהן, כמו אוכלוסיית הנשים בהריון.

כן, אנחנו בדקנו. כששלחת את המסמך, ביקשתי מהצוות שלי לבדוק את העניין וראינו שברוב המוסדות העניין הזה באמת מוסדר בתקנון. אשמח אם תוכל להעביר לנו את רשימת המוסדות שבהם יש בעיה, כי אנחנו פה מנסים לטפל בדברים שהם דברים כלליים. אם אין בעיה כללית, אם יש בעיה בכמה מוסדות, אז שם הרבה יותר קל לטפל בלי לחוקק חוק מיוחד שמסדיר דבר כזה או אחר. אם יש מוסדות שאתה יודע שיש שם בעיה, מבחינת אותם הדברים, תעביר לנו, אנחנו נפנה אליהם, נעלה את זה, יש מועצה להשכלה גבוהה וניתן לפתור את זה. כי אני חושב שהמטרה ברורה לכולם, לא יעלה על הדעת שאישה שילדה לפני יומיים-שלושה תצטרך ללכת למבחן למחרת אחרי הלידה. יש תקנות, יש דברים ברורים, ברוב המוסדות זה מוסדר, אם יש איזה שהיא תקלה במקום כזה או אחר, ניתן לטפל בזה ואוי ואבוי אם יבואו והם יסרבו.

לפי מה שאני יודע, זו בעיה כללית. אני מקבל פניות. אני מכיר מצבים אבסורדיים שמוסד מבקש מיולדת להגיע למחרת לשיעור, ואם היא לא מגיעה, זה נחשב לה---

כתוב לי פה: 'רשות להיעדר מהרצאות פרונטליות לתקופה של ארבעה שבועות'. כתוב פה הנושא של התרגילים במשך ארבעה שבועות, כתוב פה הנושא של איחור של שמונה שבועות מהמוסד שנקבע להגשת התרגילים. זה מאוניברסיטת בן גוריון.

אני מוכן להעביר לך את הריכוז שיש לי.

אם נראה שיש באמת יותר מכמה מוסדות שיש שם בעיה, אנחנו נפעל. כמובן אם לא יהיה פתרון שהוא פתרון כללי, הוראה כללית של המועצה להשכלה גבוהה למוסדות, אנחנו נפעל כמובן בחקיקה.

כדאי שיועברו אלינו פניות כאלה.

כן, ברור. את לא ציינת, והחבר'ה אולי לא כל כך יודעים מה שציינתם בפעם שעברה, שהקמתם מחלקה לנושא של פניות ציבור.

התחלתי את מה שאמרתי בזה שהדובר אצלנו גם ממונה על כל הנושא של פניות ציבור, לרבות בכל הנושא של ענייני סטודנטים. זה מצוין באתר של המועצה להשכלה גבוהה.

הם צריכים לתת פתרונות.

רק לעדכן במשהו, ברשותך, זה חשוב לי לפרוטוקול. הדבר הראשון שאנחנו אמורים לקבל במסגרת הסכם העקרונות שנחתם עם המדינה והם האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב, זה הכסף, השיפוי שיגיע לסטודנטים. אתמול גם פורסם שנשלח מכתב למוסדות. לפי ההסכם זה היה אמור להגיע לסטודנטים עד תחילת מאי. אנחנו היום ב-11 במאי, אז נכון, נשלח המכתב ואני מאמין שבאמת יש איזה שהיא בעיה טכנית, אבל אני חייב להדגיש שנכון להיום רוב הסטודנטים, אם לא כולם, עוד לא קיבלו את הכסף ודווקא ציפיתי מהמדינה, שעד היום לא כל כך עמדה בהסכמים איתנו, לדאוג שההסכם שהם חתמו איתנו יבוצע ממש כלשונו, כמו שכתוב.

רק אל תכריז לי פה על שביתה. באנו לחגוג.

לא, אני אומר את זה בצורה רגועה.

המוסר הובן.

תל אביב- יפו?

כן. רציתי רק להגיד דבר אחד, בהקשר של ההצעה של חברת הכנסת גילה גמליאל בנוגע לפריפריה. קודם כל אנחנו מברכים באופן כללי, בתור העיר תל אביב---

אני אתקן אותך, הנושא הזה בא בהסכמים קואליציוניים של ישראל ביתנו והליכוד ומי שמקדם את החוק זה משרד ראש הממשלה, שהיא סגנית שר בתוך משרד ראש הממשלה. לפרוטוקול.

אני מקבל את התיקון. אני רוצה להגיד, אנחנו אמנם בתור מי שמהווה את המרכז האקדמי בתוך מה שנקרא האווירה האורבנית, אנחנו מברכים על הצעה כזאת שמתייחסת לפריפריה. עם זאת אנחנו מביעים מאוד את צערנו על העובדה שעדיין יש קשר ישיר בין המוצר הזה שנקרא תואר במדינת ישראל לבין העובדה שהוא צריך להיות קשור באופן ישיר לשירות לאומי או שירות צבאי. לטעמנו זו עוולה מהבחינה הזאת לציבור המיעוטים בארץ שאיננו משרת דרך קבע, הן בשירות הלאומי והן בשירות הצבאי.

מה זאת אומרת? שירות לאומי הוא דבר שפתוח לכל מי שמעוניין בכך ואין שום בעיה, זה רק עניין של רצון. או שאתה הולך לעבוד, או שאתה הולך לעשות שירות לאומי. כשאתה הולך לעבוד, אתה מרוויח 5,000, 6,000 שקלים, כשאתה עושה שירות לאומי, מה לעשות, אתה מרוויח כמו חייל.

הלוא בתור ציבור הסטודנטים, בתור מי שמייצג את הסטודנטים, אנחנו לא יכולים לשנות את הסטטוס קוו הקיים במדינת ישראל כרגע מהבחינה הזאת.

אני רק חייב להגיד---

אני מייצג את דעת---

חברים, אנחנו לא פותחים פה את העניין הזה לדיון, אני חושב שהוויכוח הזה שהוא לא לישיבה הזאת. אנחנו עוד נקיים ישיבה, ולא אחת, בנושא של---

אני כמובן מייצג את דעתנו.

מי זה דעתנו?

האגודה שלי, מה שנקרא.

כל דעה פה היא דעה לגיטימית. אני חושב שהעניין הזה של עידוד וההטבה לאלה שנותנים תרומתם בחלק מהחיים שלהם, חלק גדול מהחיים שלהם, לטובת המדינה, זה דבר מבורך מבחינתי. אני חושב שזה גם בקונצנזוס בבית הזה, בכנסת ישראל. כמובן שמבחינתך, או מבחינת שאר יושבי ראש האגודות שבעצם מייצגים את הסטודנטים הלומדים אצלם במוסד כל דעה וכל דבר שבא אצלכם לדיון זה דבר לגיטימי שאין לי שום בעיה שתעלו את זה כאן ותביאו את העניין הזה לסדר יומה של הכנסת. אני רק יכול לציין שתמיד אפשר לבוא ולהגיד מצד אחד שאדם הוא מקופח בגלל שהוא לא עשה שירות צבאי או שירות לאומי, או שהוא לא מקבל דבר כזה או אחר, ברגע שהדבר הזה מגיע למישהו שכן עשה. אבל כשאתה מסתכל אחורה, שאדם שעשה שירות לאומי או שירות צבאי ואף אחד לא שואל אותו 'למה הלכת לעשות את זה?', יש פה בעיה מאוד רצינית. מצד אחד אתה לא רוצה שמישהו שלא עשה לא יקבל משהו כאילו שהוא אחרי השירות, ומצד שני, אתה בעצם סוגר את העיניים לאלה שכן עשו את השירות הזה והם תרמו מהחיים שלהם לטובת המדינה, כחוק. זאת אומרת יש לנו פה חוק ואנחנו, כאזרחי מדינת ישראל, מחויבים.

זו דעה אישית, אני גם הייתי בנעליים שלכם, גם הייתי יושב ראש אגודה וגם הייתי סגן בארצי, אני חושב שמבחינתנו אנחנו צריכים להסתכל ולהעביר מסר לכל אותם האנשים שבעצם מנסים בדרך כזאת או אחרת להתעלם מהמצב שמדינת ישראל נמצאת בו. ואין מה לעשות, כל עוד יש חוק במדינת ישראל שהוא חוק כללי, ואני לא נכנס כרגע אם זה ערבים, אם זה יהודים, זה לא משנה, החוק מחייב. אני חושב שזו צריכה להיות מנהיגות אישית של כל אחד שרואה את עצמו מנהיג לבוא ולהעביר את המסר ש'חברים, צריכים לפעול לפי החוק'. אלו שמשתמטים, אלה שעושים, אלה שלא, תאמין לי, בשביל זה אנחנו עושים דברים ומחוקקים חוקים, אבל בסופו של דבר, אם אנחנו נעודד את אלה שלא עושים ולא רוצים לעשות, אנחנו נגיע למצב שאנחנו פשוט נפגע בכל אותם האנשים שמגנים בגופם על מדינת ישראל, ואנחנו לא יכולים, בתור מנהיגים, להרשות לעצמנו דבר כזה. כל אחד והמצפון שלו, ואני לא נכנס לאיך כל אחד מנהל את הדרך ואיך הוא רואה את עצמו כמנהיג, אבל הדבר הכי טריוויאלי שיש, יש חוק, ואנחנו צריכים לעשות הכל בשביל שהחוק ייושם. זה המסר, לדעתי, שצריך להיות בסופו של דבר.

חבר הכנסת מילר, אני רוצה אולי לתקן רושם מוטעה שנוצר כאן. הנהלת התאחדות הסטודנטים קיבלה החלטה לקדם את כל נושא השוויון בנטל, מתוך ראייה של צורך לאומי ופשוט חוסר שוויון, לא יכול להיות שרק חלק מהאוכלוסייה נושא בנטל של או הגנה על מדינת ישראל דרך צבא הגנה לישראל, או השירות הלאומי, וההתאחדות בהחלט תעזור ותפעל ותשתף פעולה בכל הנושא הזה, שהוא באמת חשוב. גם לא יכול להיות שבמדינת ישראל יש אוכלוסייה שאולי רוצה לעשות שירות לאומי ולא יכולה, כי לא נותנים לה מספיק תקנים, גם בדברים האלה צריך לטפל. אז במובן הזה בהחלט אני חושב שבגדול אנחנו רואים עין בעין.

מצוין.

חברים, אני רוצה לסכם. קודם כל אני מברך על כך שאנחנו באמת מציינים יום סטודנט לאומי כאן בכנסת. אני רוצה להודות לכם, ראשי האגודות, הצוותים שלכם, על העבודה הנאמנה שאתם עושים למען ייצוג סטודנטים בישראל. לך, יושב ראש התאחדות הסטודנטים, מר בועז טופורובסקי, מקרב לבי תודה על מה שאתם עשיתם בשנים האחרונות למען הסטודנטים בישראל, אותם שינויים שאתם עושים יחד עם הכנסת, יחד עם ממשלת ישראל, אני חושב שאתם בדרך טובה, בדרך נכונה, אתם מחזירים את הסטודנטים לסדר היום הציבורי, כשבתקופה האחרונה של שנות האלפיים איפה שהוא הנושא הזה הידרדר והנושאים הסטודנטיאליים הפכו להיות אך ורק סביב הנושא של שכר הלימוד. אני מברך על כך שאתם מתעסקים בנושאים שהם נושאים חברתיים, חשוב מאוד שאתם באמת נותנים תמיכה לא רק בסטודנטים אלא גם לאלה שנותנים שירות לסטודנטים במוסדות שלכם, לאלה שנותנים לכם ומעבירים לכם את הלימודים, את התוכן, וכל הכבוד לכם על הנושא הזה.

אני מבקש מהמחלקה האקדמית של התאחדות הסטודנטים להעביר את כל אותם דברים שהעלית בפני הוועדה למועצה להשכלה גבוהה וליושב ראש הוועדה ולחברי ועדת החינוך.

אני מבקש מהמועצה להשכלה גבוהה, על אותם דברים שהעלו כאן, בנושא של השאלונים, בנושא של העררים, בנושא המועדים, אם אפשר לבוא ולבחון שוב את מה שכתוב בחוק ולהשוות את זה למול הדברים שיוצאים בפועל, כמובן כפוף למה שישלחו מההתאחדות הסטודנטים ולראות איך אפשר באמת לשפר את המצב שנוצר היום במוסדות ועד כמה זה יכול לסייע ללימודים האקדמאים. אין לי ספק שאם אנחנו נבחן שוב את הנושא שעלה בפניי לא פעם אחת, נושא השאלונים, האם ניתן לבוא ולבחון את העניין של לא פרסום אלא לפחות שבזמן הערעור, כשהסטודנט יושב מול המרצה, שייתנו לו אפשרות לראות גם את השאלון ולא רק את התשובות שלו. לא צריך לתת לו את זה הביתה, אבל לפחות בזמן שהוא בערר, בזמן שהוא צריך לבוא ולהתייחס לכל שאלה ושאלה. כאשר הוא כותב תשובה ואין לו שאלון, אז זה כמעט בלתי אפשרי.

בקשר למילואים. אני אשמח אם מהמועצה להשכלה גבוהה ייצא מסר כללי למוסדות ההשכלה הגבוהה בכך שהם ינסו לעשות כל מה שביכולתם להרחיב את ההטבות לסטודנטים המשרתים במילואים וכמובן שאני מברך את מערכת ההשכלה הגבוהה, המועצה להשכלה גבוהה, על הפעילות למען קידום ונגישות לתוך המערכת שלכם, ועל כל מה שנעשה במסגרת של חיזוק המשאב העיקרי של מדינת ישראל שזה המשאב האנושי.

חבר הכנסת מילר, אני מרגיש צורך אמיתי להודות לך. מהרגע שאתה נכנסת לכנסת, אני יודע איך זה היה לפני ואני יודע איך זה היה אחרי. לפני כל בעיה אנחנו ירינו לכל הכיוונים, חיפשנו מישהו שיעזור לנו להוביל כל דבר שרצינו להוביל. מהיום שנכנסת והקמת מחדש את שדולת הסטודנטים, יש לנו באמת למי לפנות, קידמת הרבה מאוד דברים ששיפרו את מעמד הסטודנטים, גם מבחינה חוקית, למשל חוק זכויות הסטודנטים, אבל גם בפועל, בשטח, אנחנו תמיד מרגישים שכשאנחנו צריכים עזרה מהמחוקק, אנחנו יכולים לפנות אליך ואתה, לא רק במלים אלא במעשים, תקדם הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים וזה גם התחיל תהליך שרק התרחב וממשיך להתרחב. אם זה בעצם זה שיש היום סגנית שר שמטפלת בענייני סטודנטים, אם זה המשא ומתן שאנחנו עושים עם המדינה, אם זה חוק זכויות הסטודנט שכל הזמן אנחנו משפרים ומתקנים אותו, ומשתמשים בו במובן החיובי של המלה, בשביל להוביל את זכויות הסטודנטים. במובן הזה, אנחנו מודים לך מקרב לב.

תודה.

ועוד דבר, בקשר לדמי רישום. זה דבר שצריך להיות מטופל כמה שיותר מהר. להעביר לנו את רשימת המוסדות, אם יש לכם נתונים, שלוקחים יותר ממה שכתוב בחוק ונטפל בזה מיידית.

תודה רבה, חברים, אנחנו ניפגש במליאה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00