PAGE
25
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10.5.10
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 209
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ו באייר התש"ע (10 במאי 2010), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 10/05/2010
תשלום עבור קורסים אקדמאיים שלא נלמדו בפועל
פרוטוקול
סדר היום
תשלום עבור קורסים אקדמאיים שלא נלמדו בפועל
מוזמנים
¶
נח גרינלפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך
עמית שטרייט מנכ"ל, האוניברסיטה הפתוחה
רחל מינץ, מנהלת שכר לימוד, אוניברסיטת תל-אביב
עמית ניצן, מנהל אגף רישום ומינהל תלמידים, אוניברסיטת תל-אביב
עו"ד יעל טור-כספא, ממונה תחום משפטי, המועצה להשכלה גבוהה
עו"ד אליעזר רפלד, יועץ משפטי, המכללה האקדמית אשקלון
שלמה רחמים, חשב, המכללה האקדמית אשקלון
גלית ארזי, סטודנטית לשעבר, המסלול המשולב בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה
עפרה אטיאס, סטודנטית לשעבר, המסלול המשולב בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה
יובל וורגן, מרכז מחקר ומידע, הכנסת
היושב ראש אלכס מילר
¶
בוקר טוב. אנחנו נפתח ישיבה של ועדת החינוך. הנושא: תשלום עבור קורסים אקדמאיים שלא נלמדו בפועל. ביקש דיון בנושא הזה חבר הכנסת מוץ-מטלון. אני מחליף את יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, לישיבה הזאת, בעקבות כך שהוא היה צריך ללכת ולהעלות את החוק שלו בוועדה אחרת. כמישהו שמכיר את העולם האקדמי, העולם הסטודנטיאלי, אני רוצה להגיד שהשבוע אנחנו כבר מציינים יום סטודנט לאומי, מחר נדון על כל הנושאים של חוק זכויות הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה, אנחנו נעלה את אותן הפניות של הסטודנטים שהתקבלו בשנה האחרונה, לאחר שחוק זכויות הסטודנט עבר. כמובן, שחלק מהנושא שיעלה היום קשור מאד לחוק זכויות הסטודנט. אם אותן הפניות של סטודנטים, בסופו של דבר, הם צריכים להגיע ולהעלות אותן בפני כנסת ישראל – אני חושב שאותן הפניות היו צריכות להיות מטופלות במסגרת המוסדות, במסגרת המועצה להשכלה גבוהה, ואם אנחנו יושבים כאן ומתעסקים בנושאים האלו, אז יש איזושהי בעיה, ואני מקווה מאד שהיא תטופל בהקדם. יש גורמים בתוך המוסדות – מאגודת הסטודנטים עד דיקן הסטודנטים – הכפופים, בעצם, לפי החוק, לטיפול בפניות הסטודנטים בנושאים הטכניים, שקשורים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, שקשורים לתשלומים עבור הקורסים. ואני חושב שהגיע הזמן שאותן פניות שהן פניות נקודתיות, יטופלו במסגרת המוסדות ובמסגרת המועצה להשכלה גבוהה.
אני אבקש מחבר הכנסת מוץ מטלון לבוא ולנמק לנו את הנושא, שהוא הגיש בקשה לדון עליו בוועדת החינוך. יש לנו גם פה מחקר מאד, ככה, יפה, שהכינה לנו מחלקת המחקר של הכנסת. יובל יסביר לנו בדיוק מה הממצאים של המחקר שהוא עשה, בעקבות הפניה של חבר הכנסת מוץ מטלון. אנחנו נשמע כאן גם את הסטודנטים, אני מבין, שהגישו את פנייתם לחבר הכנסת מטלון, וכמובן את המועצה להשכלה גבוהה. אם יש כאן מוסדות שיכולים לבוא – האוניברסיטה הפתוחה כאן. התאחדות הסטודנטים – יש מישהו מהתאחדות הסטודנטים כאן? – אז כנראה שהם מתכוננים למחר. אין שום בעיה. אז מאשקלון?
משה (מוץ) מטלון
¶
אל"ף, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על קיום הדיון, אני חושב שהדיון בהחלט ראוי לאור פניות שהגיעו אלי מסטודנטים ממספר מוסדות – אני רוצה לציין שבעיקר ממכללות. לא הגיעה אלי שום תלונה משום אוניברסיטה, אלא ממכללות אשקלון ובית ברל. אני רוצה לומר, גם לפרוטוקול ולמען הגילוי הנאות: אני סטודנט בבית ברל ואני עושה תואר באוניברסיטה הפתוחה. אני לא נתקלתי עדיין בשאלה הזו ובעניין הזה. פנו אלי סטודנטים ולכן הפניתי את הפנייה ליושב ראש ועדת החינוך ומכאן הדיון.
עצם הדיון הוא בעצם, כפי שהגדיר יושב ראש הישיבה, תשלום עבור קורסים אקדמאיים שלא נלמדו. אני קראתי בלילה – קיבלתי אתמול במייל – את עבודת המחקר שנעשתה פה על ידי יובל, בהחלט עבודה ממצה. עבודה שמבטאת סתירות. עבודה שמבטאת סתירות בין הטענות – אנחנו לא על תקן של בית משפט, אבל אנחנו בוודאי נצטרך לברר פה מהיכן הן נובעות, או מחוסר הבנה של הסטודנטים או מחוסר ידע, או באמת אם יש איזושהי תקלה בנושא הזה, דבר שבהחלט צריך לבוא על פתרונו.
עצם זה שנמצאים סטודנטים במכללות הללו ולא יודעים את זכויותיהם, או לא יודעים על מה הם משלמים, יש פה איזשהו פער ואיזשהו נושא שבהחלט צריך לבוא לידי דיון ולבוא לידי החלטה, אדוני היושב ראש, על מנת למצוא את הדרך, אם נגלה פה אי הבנה – ואני מקווה שזו רק אי הבנה – להביא לידיעתם ולהבנתם של הסטודנטים על מה הם משלמים ועל מה הם מוציאים את כספם. תודה רבה לך על הזכות, ואני בוודאי, אם אתבקש, גם אומר את דעתי בהמשך. אני מודה לך מאד על ההזדמנות.
היושב ראש אלכס מילר
¶
אז אולי אנחנו באמת, ככה, נפתח ונשמע מהסטודנטיות על מה בדיוק מדובר, מה סוג הקורסים שנלמדו, או לא נלמדו, ונגבה עליהם תשלום.
אולי נתחיל ממך, גברתי. מאיפה את? מאיזה מוסד?
גלית ארזי
¶
למדתי במסלול משולב של בית ברל עם האוניברסיטה הפתוחה. מלכתחילה קיבלנו תוכנית לימודים שהיא לארבע שנים, בהן אנחנו נדרשים ללמוד 11 קורסים של האוניברסיטה הפתוחה, ובנוסף את הקורסים של בית ברל. שילמנו את כל הסכום. זאת אומרת: לפני כל קורס שילמנו את מה שנדרשנו. בסיום התואר, אחרי שהגשתי עבודות סמינריוניות, פתאום הם מבקשים ממני עוד 3730 שקל. אני אומרת להם: אוקי, על מה אני צריכה לשלם לכם 3730? אז הם אמרו לי שאני צריכה לשלם עבור שתי יחידות לימוד, שני קורסים, שבעצם אני לא צריכה ללמוד אותם אלא רק לשלם עבורם.
אז – על פניו זה נראה כמו קניית תואר אקדמי בכסף. כי למה אני צריכה לשלם על משהו שאני לא לומדת?
גלית ארזי
¶
עכשיו, גם לא הודיעו לנו שום דבר. לא קיבלנו שום מסמך שאנחנו צריכים לשלם, אלא רק בדיעבד קיבלנו את ההודעה.
היושב ראש אלכס מילר
¶
כשהגשת בקשה לפטור ממקצוע כזה או אחר, כאשר אישרו לך את הבקשה – הרי זה לא נעשה אוטומטית - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
שש נקודות זכות. וכאשר קיבלת פטור, בעצם לא אמרו לך שקיבלת פטור מלימודים אבל הזיכוי שאת צריכה לקבל על הפטור הוא על כמות הנקודות הספציפיות?
גלית ארזי
¶
לא, אני שאלתי, כשסיימתי את התואר, לפני ששילמתי, כבר היו לי את כל ה-108 נקודות. עכשיו, זה ששילמתי, זה לא הוסיף לי את הנקודות. זו רק, כאילו, השלמה, ל-300% שכר לימוד.
היושב ראש אלכס מילר
¶
רגע, רגע, חברים. שנייה, לא צריך לעזור לי, אני יודע מה אני עושה. תודה רבה.
אוקי. את הסיפור הזה הבנתי. אצלך אותו דבר?
גלית ארזי
¶
פר קורס. כן, נכון. עכשיו, אני רוצה, ברשותך, להעביר את המסמך הזה, שקיבלתי מחנה קליין, שהיא ראש מערך שירותי ההוראה, שזה מסביר בעצם על מה אנחנו נדרשים לשלם. זה נראה לי ממש - - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
הרי ברור שאנחנו לא נתחיל לקרוא עכשיו מסמך של שני עמודים וניקח הפסקה, אבל בסדר, אני אעבור על זה.
היושב ראש אלכס מילר
¶
מסלול מיוחד. אתם רוצים להתייחס לנושא הזה? כי אין מי שיציג את זה, אבל זה יהיה חלק מהפרוטוקול.
אליעזר רפלד
¶
ברשותך, אני אסביר: במסגרת מכללת אשקלון, ישנם שני מסלולי לימוד. יש את המסלול העצמאי ויש את המסלול בחסות אוניברסיטת בר-אילן. אנחנו כאן מדברים על תוכנית לשוטרים, שהיא בחסות האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן. כל סטודנט לתואר ראשון מחויב, באמת, ב-300% שכר לימוד. ואני רוצה להזכיר כאן לכל הנוכחים, שה-300% - יכול להיות שסטודנט לתואר ראשון פלוני לומד x שעות, סטודנט לתואר ראשון אחר לומד x ועוד עשר, וסטודנט לתואר אחר לומד x פחות עשר. כולם, בשורה התחתונה, משלמים 300% שכר לימוד.
אליעזר רפלד
¶
וחשוב מאד לדעת את זה, כי תואר ראשון מסוים – התואר עולה אותו תואר. וזה לא אנחנו קבענו שהתואר עולה אותו תואר, יש לנו את ועדת מלץ לפנינו. אנחנו כפופים להנחיות של ועדת מלץ.
בסוגיה הזאת של התלונה שהתקבלה בגין המכללה, זה סטודנט בחסות האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן, כאשר הסטודנט למד תוכנית מלאה. אוניברסיטת בר-אילן, בתוכנית הזאת, החליטה שהסטודנטים ילמדו 58 נקודות זיכוי לתואר. בגין ה-58 נקודות זיכוי האלו הם שילמו שכר לימוד מלא. תמיד זה יודגש.
בוועדת מלץ רשום מתי סטודנט – עכשיו, בוא אני אעשה רגע סדר. סליחה.
כעיקרון, לתוכנית המיוחדת הזאת, בגלל שאוניברסיטת בר-אילן כנראה רוצה לעודד את התוכנית, פטרו אותם באמת משש נקודות זיכוי. לא הכירו להם בלימודים אקדמאיים קודמים או משהו, בגלל שזה עובדי מדינה, תוכנית לשוטרים, רצו לעודד. אמרו להם: בתוכנית הזאת אתם תלמדו 58 נקודות זיכוי.
אליעזר רפלד
¶
במקום 64. עכשיו, בוועדת מלץ, בהנחיות שיש לי אותן גם כאן, קבעו מפורשות ש- מתי אני נותן הנחה לסטודנט בגין לימודים? – ואני מצטט לכם - - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
אני כרגע – תשמע: עזוב את הכסף. עזוב את הכסף. הוא צריך לסיים תואר עם 64 נקודות. בר-אילן החליטו: 58.
אליעזר רפלד
¶
אני לא יודע. לא יודע מה להגיד לך. אין קורסים – בוא נגיד ככה: הוא לא למד קורסים אחרים. זה גם לא קורסים שבאים בחשבון.
היושב ראש אלכס מילר
¶
אני אגיד לך: אני למדתי גם תואר ראשון וגם תואר שני – עשיתי גם תעודת הוראה. כשאני קיבלתי פירוט של מקצועות שלמדתי, יחד עם חברים אחרים שלמדו אתו במסלול – למדתי באוניברסיטת תל-אביב – שמה, על כל דבר שנתנו לך פור, היה כתוב בתוך הסילבוס, בתוך המסגרת של הלימודים. אצלי כתוב ציון שעשיתי מבחן – כי אני לא קיבלתי פטור – סטודנט אחד שלמד אתי, קיבל פטור, והיה כתוב - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
כתוב מקצוע, וכתוב "פטור". ואז כתוב, ליד הפטור הזה, נקודות זיכוי. ואז אותו סטודנט יודע שהוא קיבל פטור, הוא חסך לעצמו – בגלל העבר, אם זה לימודים, אם זה בגלל איזשהו ניסיון או כל דבר אחר – אבל זה נמצא בתוך החבילה.
היושב ראש אלכס מילר
¶
אז יש לנו פה שני דברים שונים. אצלכם זה נמצא בתוך החבילה, בבית ברל זה לא נמצא בתוך החבילה.
גלית ארזי
¶
אני רוצה להסביר: בבית ברל, אנחנו אמורים לעשות 11 קורסים. הקורס הזה, שקיבלנו עליו פטור, הוא בתוך ה-11 קורסים. אבל הם רוצים תשלום על 13 קורסים. זה לא קשור לפטור. אין קשר לפטור. הבנת אותי? אין קשר.
היושב ראש אלכס מילר
¶
לא, תביני: אם נותנים פטור, חוסכים ממך שעות לימודים. את פחות צריכה להגיע ללימודים. אבל זה לא אומר שפשוט מתעלמים לגמרי מהעניין הזה כחובת לימודים. אם זה במסגרת חובת הלימודים ונותנים לך פטור – התואר שלך, התשלום עבורו הוא x כסף. בתוך אותו x כסף, עבור אותם 13 קורסים שאת צריכה לעשות. מתוך 13 נתנו לך פטור על שניים. אבל זה מופיע שכביכול קיבלת עליהם פטור. אם זה לא מופיע, וכביכול היית צריכה לעשות דברים אחרים – זה משהו אחר.
היושב ראש אלכס מילר
¶
טוב, אני רוצה לשמוע את האוניברסיטה הפתוחה. לפי מה שאני רואה פה, הבעיה עם אשקלון, אם הבנתי נכון, וזה עדיין נמצא בפרוטוקול, שבעצם גם אם ניתן פטור, עדיין המקצועות שניתן עליהם פטור מופיעים בתוך השובר הזה של התואר. זאת אומרת: הבן אדם רואה שבמקצוע הזה – אחד למד, אחד לא למד, הוא קיבל פטור מנסיבות שונות, אבל זה לא משהו שהוא פשוט לא היה צריך לעשות. זה משהו אחר. מבחינתכם – שמעת את הדברים.
יש פה מישהו מבית ברל? דווקא נפגשתי עם הנשיאה לפני שבוע. היא עכשיו יושבת ראש פורום המכללות להוראה. החדשה, דרך אגב.
בבקשה, אדוני.
עמית שטרייט
¶
בוקר טוב, אני מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה. מילה אחת כהקדמה, ואחר כך אני אתייחס לטענה שהועלתה כאן.
שכר לימוד לסטודנטים בתואר ראשון מוגדר על ידי ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), שכר לימוד שנתי, שלוש שנות לימוד מוגדרות כתקן, ומפה בא המושג 300% שכר ימוד, כאשר זה חל על כל המוסדות המתוקצבים – מכללות ואוניברסיטאות – ובכלל זה האוניברסיטה הפתוחה.
האוניברסיטה הפתוחה, היות שיש בה גמישות מלאה גם בקבלה, וגם באופן הלימוד, הסטודנט יכול לקבוע את הקצב ולעשות הפסקות מעת לעת ולחזור ללימודיו – ההרשמה הקובעת באוניברסיטה הפתוחה היא הרשמה לקורסים. שיטת שכר הלימוד חולקה כך שאפשר יהיה לשלם פר קורס, לא פר שנת לימוד.
השיטה שנקבעה באוניברסיטה הפתוחה לפני מספר שנים, היא חלוקת 300% ב-20 קורסים, שזה 20 קורסים, בממוצע, שנדרשים לתואר, בתהליך תשלום שכר לימוד עד שמגיעים ל-300%, כאשר תוכנית שיש בה צורך ב-27 קורסים – ויש לנו גם כאלה – משלמים על ה-20 הראשונים, ואחר כך מקבלים בחינם את יתרת הקורסים, כי מיצו את ה-300%. דרך אגב, באוניברסיטאות ומכללות רגילות, אם התהליך לוקח יותר משלוש שנים, נגבה תשלום נוסף – שוב, על פי ועדת מלץ ואישור ות"ת – על השנים הנגררות האלה, המעוכבות, ולא כך באוניברסיטה הפתוחה.
עמית שטרייט
¶
לא, לא. באוניברסיטאות רגילות, בכל שנה שיש בה גרירה מעבר לשלוש שנות התקן, נקבע שכר לימוד נוסף, 10% משכר הלימוד, כגרירה. באוניברסיטה הפתוחה, אין. ה-300% הוא תקרה, ולפי קצב לקיחת הקורסים. אמרתי: אם מישהו לוקח 27 קורסים, משלם רק 20, מיצה את עצמו, הוא מקבל בחינם, ואם מישהו משלם פחות, אז הוא משלים את ה-300 אחוז עם סיום התואר, ופה אני מתקרב לדוגמה הזאת: חובת גביית ה-300%, הקצב שלה הוא פשוט איטי יותר. לכאורה, יכולנו לקחת את התוכנית המינימלית באוניברסיטה הפתוחה, שהיא תוכנית של 18 יחידות שכר לימוד, 18 קורסים, לחלק את הכל פר 18, ולהתחיל אחרי ה-18 בחינם, ואז לא היתה השלמה לאף אחד. במקרה הזה, היות שהאוניברסיטה הפתוחה משמשת גם כאפיק מעבר לאוניברסיטאות אחרות, כחלק מתפקידה, אנשים יכולים ללמוד גם לא לתואר, ולקחת מספר קורסים מצומצם – גם זה חלק מתפקידה של האוניברסיטה הפתוחה, התפקיד הלאומי, בשונה מתפקידים אחרים – היינו יוצרים מצב שכל אותם אנשים שלא משלימים תואר מלא, היו משלמים סכומים יותר יקרים, כי כל קורס הוא יותר יקר. ולכן העדפנו לחלק את זה בממוצע, להיתקל בבעיה ובמערכת יחסי הציבור ולהסביר את עצמנו באותם מקרים שאנחנו גובים את השלמת שכר הלימוד, ולא להעמיס יותר על סטודנטים שלא לומדים מלא.
מילה לגבי מה שמוגדר פה כתוכניות משולבות – זו לא הגדרה של האוניברסיטה הפתוחה – מבחינת האוניברסיטה הפתוחה אנחנו מכירים בקורסים קודמים, אקדמאיים או לא אקדמאיים, ובמקרה הזה בבית ברל, יש הסכם עם בית ברל – אחרי שנעשתה בדיקה אקדמאית של רמת הקורסים – אנחנו מכירים בשבעה קורסים, שבע יחידות שכר לימוד, שהן 42 נקודות זכות ולא שתי נקודות זכות, ובנוסף הסטודנטים חייבים – בחלק מהתוכניות שלנו. התוכנית הכללית למדעי החברה והרוח – להשלים 18. 18 פחות שבעה, זה 11. כל שבעת הקורסים שמוכרים מופחתים, ולא נגבה בגינם שכר לימוד. גם במקרים האלה לא בדקתי את השמות – לא ידעתי את שמות הסטודנטיות, אז לא בדקתי אישית, אבל מהיכרותי את כלל המקרים, לא נגבה שכר הלימוד על קורסים שמוכרים – שוב, על פי הוראות ות"ת, ונגבה תשלום שכר לימוד עבור הקורסים הנותרים. במקרה הזה, שמישהו בחר תוכנית של 18, גבו ממנו בקצב ההתקדמות את 11 הקורסים, וכשהוא סיים, נגבו או הוגשה בקשה לתשלום של שני הקורסים הנותרים, כהשלמת שכר לימוד.
אין קשר בין הפטור האקדמי שבגינו ניתן פטור משכר לימוד, לדרישה של השניים. בבית ברל, במקרה הזה, יש גם לימודי תעודה. זאת אומרת: לומדים שם סדר גודל של 60 או 70 נקודות זכות, במונחים שלהם - -
עמית שטרייט
¶
על הקורסים אצלנו. מה שקרה: קצב התשלום היה שבעה קורסים שמהם פטורים – דינם כאילו שולמו לנו – עוד 11 קורסים – במקרה הספציפי של 18 - -
עמית שטרייט
¶
שנלמדו, ונגבה בגינם תשלום, הגיעה בקשה לתואר, ובעת הבקשה לתואר ראו שלא הושלמו ה-300% אלא רק – 18 – פחות 10%. אני לא עושה חשבון מדויק – ואותם – הוגשה בקשה להשלמת ה-3700.
לגבי המידע שמועבר לסטודנטים.
היושב ראש אלכס מילר
¶
רגע רגע. לפני שאנחנו מגיעים למידע. שאלה להבהרה: יש לך כמות הקורסים שהם חובה לסטודנט בשביל לקבל תואר אצלך. על חלק מהקורסים האלו, החלטתם לתת פטור. אבל, זו עדיין נשארת חובה. זאת אומרת: בלי הקורסים האלו, הסטודנט לא יכול לקבל תואר.
היושב ראש אלכס מילר
¶
לפי טענתם, כך אני הבנתי – תקנו אותי אם אני טועה – הקורסים שעליהם קיבלתם פטור, לא מופיעים בתעודה.
עמית שטרייט
¶
הם מופיעים. אני אסביר שוב פעם: הקורסים שיש לנו, שנלמדו בתוכנית בבית ברל – נלמדו שבעה קורסים על ידי בית ברל, מופיעים בתעודה שלנו, לא גבינו שכר לימוד בגינם.
עוד 11 קורסים שנלמדו על ידי מנחים של האוניברסיטה הפתוחה בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה - -
עמית שטרייט
¶
גבינו עבורם שכר לימוד. כל ה-18 קורסים האלה, בתוכנית הספציפית הזאת מקנים תואר – דרך אגב, יש תוכניות אחרות, שהיו נדרשים ל-20 ו-22 קורסים.
היושב ראש אלכס מילר
¶
רק שנייה. בוא נגיד ככה: אם לא הייתם נותנים פטור, הן היו חייבות ללמוד את הקורסים האלו.
עמית שטרייט
¶
לא, הן למדו אותן במוסד אחר, ואנחנו הכרנו בזה. לא דרשנו פעמיים את אותו קורס. למדו את הקורס הזה במוסד אחר – בבית ברל – ואנחנו הכרנו.
עמית שטרייט
¶
כן. אנחנו לא הוצאנו את ההוצאה עבור לימוד הקורס, ולא קיבלנו את ההכנסה עבור לימוד הקורס ואנחנו מכירים בזה, זה רשום בתעודה. הקורסים האלה הם לא הבעיה.
עמית שטרייט
¶
הבעיה של שני הקורסים לא רלוונטית לבית ברל. בוא ניקח את המקרה של סטודנט רגיל, שלומד אצלנו תוכנית במדעי החברה והרוח שחייבת ב-18 קורסים בלבד, סטודנט כזה, בסיום ה-18 קורסים – היות שעשינו 300% חלקי 20, לא שילם את מלוא ה-300%.
חסר לו עוד כ- 3000-4000 שקל להשלמת הסכום הנדרש לתשלום עבור התואר. זאת לעומת חברו, שלמד 20 קורסים או 24 קורסים, שגמר לשלם את זה בקצב הזה. הסטודנט הזה נדרש להשלים את זה בסיום התואר.
שתי נקודות
¶
באוניברסיטה הפתוחה אתה לא נדרש להצהיר על תוכנית לימוד כשאתה מתקבל – מיד אני אדבר על בית ברל, שהם כן מצהירים. מיד אני אגיע. אני רוצה רק להסביר, כי הבעיה הזאת תבוא אליכם מחר ממישהו אחר, לא מבית ברל, אז שתדעו את המכלול.
עמית שטרייט
¶
אני לא לזה כיוונתי. אני מתכוון, שהסטודנט שבא ללמוד אצלנו ונרשם לקורסים, לא נדרש להצהיר על כוונותיו. הוא לא נרשם לתוכנית – להבדיל מאוניברסיטה רגילה, שהוא בא ללמוד ניהול וכלכלה או סטטיסטיקה או חטיבה וכולי – אצלנו הוא נרשם לקורס. הוא יכול, אבל הוא לא חייב. בשלב מתקדם שלו, כשהסטודנט מבקש הכרה בתואר, או כשהסטודנט מבקש לא לשלם שכר לימוד מאיזושהי סיבה, כי הוא רואה בידיעון שהוא לא צריך לשלם שכר לימוד, בשלב הזה שהוא מבקש, הוא אומר בעצם: אני נרשמתי, בכלל, לתוכנית לימודים – או כשהוא מקבל ייעוץ, ואומרים לו – ואנחנו מאד מעודדים את הסטודנטים, כפי ששמעתם – לא אתה, חבר הכנסת מטלון, אבל חבר הכנסת מילר שמע בדיון הקודם: אנחנו מאד מעודדים ובחינם נותנים לסטודנטים שלנו ייעוץ אקדמי שוטף מידי סימסטר, לא רק בהרשמתם. ואז מוסבר להם שכדאי להם להגדיר את תוכנית הלימוד, גם ייעצו להם איזה קורס, ובמועד הזה, שמגדירים את תוכנית הלימוד, רואים: רגע, הוא נרשם לתוכנית של 18, חברו לתוכנית של 20, חברו ל-22, ולכן מודיעים להם, גם בעל פה וגם בכתב – אם תרצו אחר כך, אני מעלה פה את הדף שנותנים, בכתב, ואומרים לו: תדע לך: תוכנית הלימוד שלך היא בת 18. כדי להשלים את שכר הלימוד של הוועדה לתכנון ותקצוב, תידרש להשלים עוד שכר לימוד לכשיגיע הזמן. לא כרגע.
היושב ראש אלכס מילר
¶
כרגע הבעיה היחידה שאני מזהה כאן, זה שאין סנכרון בין בית ברל לביניכם, מבחינת קורסים מסוימים שנותן בית ברל.
היושב ראש אלכס מילר
¶
לא. אם בית ברל היו באים אליכם ואומרים: תשמעו, אנחנו נותנים פה קורסים, אנחנו גובים על הקורסים האלה כסף, אתה נותן פטור על הקורסים האלה, אל תגבה מהסטודנטים - - -
עמית שטרייט
¶
אני לא גובה עליהם כסף. נכון. לא זאת הבעיה. הבעיה היא לא הקורסים הפטורים. בית ברל לא קשור לעניין. האירוע הזה, של חובת תשלום של שניים, עולה גם מסטודנטים אחרים. תוכנית לימודים – היות שאנחנו מחלקים 300% ל-20 קורסים, יוצא כ-15%, אם לא טעיתי בחשבון, 15% משכר לימוד שנתי, עבור כל קורס. סטודנט שמשלים תוכנית לימוד קצרה, של 18 קורסים, שילם לי רק 260% שכר לימוד. הוא לא שילם לי 40%. בין אם הוא עשה את זה בבית ברל, ובין אם הוא עשה את הכל באוניברסיטה הפתוחה או במקום אחר. זה לא רלוונטי. חסר לי להשלים עוד 30% שכר לימוד.
יובל וורגן
¶
מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה אומר שסטודנטים שלומדים כרגיל, ישירות מול האוניברסיטה, לא מודיעים מראש על תוכנית הלימודים שלהם, אלא מגדירים אותה תוך כדי.
יובל וורגן
¶
השאלה אם באותם מסלולים שמוגדרים כמסלולים משולבים, שבהם כן ידוע מראש מהי תוכנית הלימודים – כך הסטודנט נרשם – האם שם הסטודנטים מיודעים מראש על כך שתוכנית הלימודים הזו, לא בהכרח מקיפה את כל הקורסים שעליהם יידרשו לשלם?
עמית שטרייט
¶
בכל המקומות שבהם ההרשמה היא ישירות לאוניברסיטה הפתוחה ודרך היועצים של האוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה הפתוחה מעדכנת את זה עם ההרשמה, מודיעה – זה גם כתוב בידיעון, זה גם ניתן בכתב – ויש לי פה את מספר העמוד בידיעון - -
עמית שטרייט
¶
בידיעון שאותו קיבלתם, בעמוד כך וכך, בסעיף 8 בו, זה מוגדר במפורש. כתוב שם: כשמגדירים תוכנית שכר לימוד ומגדירים אותה אצלנו, מקבלים הודעה בכתב שבסיפא של ההודעה כתוב, באותן תוכניות שיש בהם רק 18 או 19 קורסים: דע לך, התוכנית שלך קצרה, ובסוף, לכשתשלים, תהיה חייב. יש לי פה מסמך דוגמה.
יעל טור-כספא
¶
בסדר, אני מתייחסת לעניין.
אני ראשית רוצה לציין שהמסמך שהונח פה, שאני רואה אותו לראשונה, כל הנושא שכתוב: מדיניות המל"ג וזה, אני רק מבקשת שבפעם הבאה תפנו לקבל את המדיניות שלנו לפני שמגישים מסמך שכולל את מדיניות המועצה להשכלה גבוהה.
יעל טור-כספא
¶
בסדר. אני רוצה כמה הבהרות: ראשית, שכר הלימוד נקבע על ידי ועדות ציבוריות ועל ידי החלטות ממשלה שהחליטו לאמץ את ההחלטות של הוועדות הציבוריות. שכר הלימוד לא נקבע על ידי ות"ת. אמנם חלק מהתנאים לתקצוב של ות"ת במוסדות שאותם היא מתקצבת, זה שהמוסדות להשכלה גבוהה יעמדו בהחלטות הממשלה והוועדות הציבוריות, אבל ות"ת לא קובעת את שכר הלימוד.
לגבי שכר הלימוד – דו"ח מלץ, ואחרי זה וינוגרד, שאימץ את זה, קבעו ששכר הלימוד לתואר ראשון יהיה אחיד בכל המוסדות להשכלה גבוהה, לכל סוגי התארים. זאת אומרת, ששכר הלימוד הוא לא תלוי קורסים שאתה לומד ולא תלוי שעות לימוד או נקודות זכות. זאת אומרת, שלא משנה כמה נקודות זכות למדת או כמה קורסים למדת, שכר הלימוד הוא אחיד לפי תואר. וזו נקודת הבסיס.
עכשיו, יש אמנם סייג אחד שנאמר כאן, שאם אתה מקבל פטור בגין לימודים אקדמיים במוסד להשכלה גבוהה אחר, אז אסור לגבות ממך את שכר הלימוד. אבל אם ניתנים פטורים על סמך לימודים אחרים שהם לא לימודים אקדמיים, כעיקרון, לפי דוח הוועדות הציבוריות, לא צריך לתת פטור משכר הלימוד.
עכשיו אני רוצה להגיד שאנחנו, כמועצה להשכלה גבוהה, אמנם קיבלנו איזושהי פנייה אחת שהתייחסנו אליה, אבל ביקשנו לקבל פניות שמועלות על ידי סטודנטים. זאת אומרת: נשמח לקבל פניות כאלה ולהשיב עליהן. לא הגיעו אלינו שום פניות מסטודנטים בעניין הזה.
יעל טור-כספא
¶
רגע, רגע, אני אסיים.
דבר נוסף שאני רוצה להגיד, שלפי דוח הוועדות הציבוריות יש הליך, שהוא אמור להיות הליך כשעולות מחלוקות לגבי יישום, זה צריך להיות הליך על ידי בורר, שאמור למנות שר החינוך של שופט בדימוס, ולכן אני חושבת שאם עולות סוגיות מהסוג הזה, ההליך שצריך להיות לפתרון – אני לא בטוחה שצריך להיות על ידי ישיבות בוועדות החינוך של הכנסת, אלא קודם כל יש הליך שנקבע בוועדות ונראה לי שהוא הליך נכון יותר.
היושב ראש אלכס מילר
¶
תודה. קודם כל, אני לא מקבל את הערתך כלפי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. אם יש לכם בעיה עם האנשים שבעצם מחלקת המחקר עובדת מולם, אז תבהירו למחלקת המחקר מי הבן אדם המוסמך, מבחינת המועצה להשכלה גבוהה, לתת את כל ההתייחסות לפניות של המחלקה, וכך, אם הבן אדם הזה לא נתן התייחסות לפניה, תוכלי להגיע לכאן ולתת את ההערה. ברגע שיושבת כאן מחלקת מחקר, ומתייחסת שנים על גבי שנים לכל דבר של המועצה להשכלה גבוהה, לבוא ולהגיד שזה לא זה - - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
את רוצה שיביאו לך רשימה – זאת עבודה פנימית שלכם, חברים. תסדירו את העניין הזה. יש לכם בעיה עם אנשים שנותנים תגובות למחלקת המחקר של הכנסת? תקימו מחלקה או תגידו לבן אדם שהוא אחראי, אז הוא יהיה הבן אדם שירכז את כל הפניות של מחלקת המחקר ויתייחס.
כן, חבר הכנסת מטלון.
משה (מוץ) מטלון
¶
אני לא רוצה לפרוץ את העניין. הנושא הוא מאד ממוקד. אנחנו מדברים על קבוצות – ותקנו אותי אתם – אם זה של משרדי ממשלה ואם זה של משטרה, ואם זה משרד הביטחון, שחלק משכר הלימוד ממומן בהסכמים כאלה או אחרים עם העובדים שלהם, והחברים האלה עושים מזה שופינג. אני, קצת, ממה שקלטתי מחברים שלומדים אתי. הלכו לאוניברסיטאות כאלה ואחרות, ובר-אילן ועוד אוניברסיטאות, והם הגיעו למקום ולהחלטה שהם הולכים ללמוד בבית ברל בצורה מאד מרוכזת, או אשקלון או לא חשוב איפה. הם לא ישבו מול האוניברסיטה הפתוחה מעולם. מעולם. אני אומר לכם את זה באחריות מלאה. הם ישבו מול בית ברל. התואר שהם מקבלים הוא אוניברסיטה פתוחה, בבית ברל נתנו להם תוכנית לימוד, ואמרו להם את הדבר הבא: אתם עושים איקס קורסים שלנו ללימודי תעודה, ואיקס קורסים באוניברסיטה הפתוחה. אתם משלמים לנו איקס כסף עבור לימודי התעודה, ואתם משלמים לאוניברסיטה הפתוחה פר קורסים. אלה הדברים שנאמרו. כפי שאמרתי, למען הגילוי הנאות, אני לומד שם, אלה הדברים שאני שמעתי. מעולם, מעולם, מעולם – ויכול להיות שיש פה בעיה של העברת מידע, ואני בוודאי לא חושד בכשרים, ואני בוודאי – אני אומר את זה ומדגיש – לא חושד בכשרים, אבל כשסטודנט בא לעשות את החשבון שלו הוא רוצה לדעת על מה הוא משלם בסופו של יום. ונוצר פער.
עכשיו, אם התלונות היו מגיעות מהבנות הנחמדות האלה בלבד – בסדר. אני לא הגעתי הנה בעקבות התלונות שלהן בלבד, אלא בעקבות תלונות נוספות של אנשים שתפסו אותי בבית ברל ואמרו לי: תשמע, אתה יושב בכנסת, בוא תסייע לנו, וכך הגיע העניין הזה.
יש פה, אדוני המנכ"ל, פער גדול בין מה שאתה מציג פה, לבין מה שהציג השותף שלך – לצורך העניין הזה מכללת בית ברל – לסטודנטים האלה. כי אז, בשופינג שהם עשו, הם ידעו לעשות את החשבון מה יעלה לנו תואר בבר-אילן, שהיתה אחת ההצעות שהיתה על השולחן, ומה יעלה לנו תואר משולב בית-ברל והפתוחה. והם עשו את השיקול שלהם על פי הנתון של 18 קורסים.
עמית שטרייט
¶
לא, לא. אני מבקש להבהיר: שכר הלימוד באוניברסיטה הפתוחה הוא שכר לימוד אוניברסיטאי. לא ראיתי את הסטודנט שנרשם לאוניברסיטת תל-אביב – והייתי שם, בעברי – ואמר שהוא עשה שופינג והבטיחו לו שכר לימוד כזה או אחר. זה מפורסם בכל בר-בי-רב, בכל מקום. אני אקריא לכם בידיעון שלנו, בסעיף - - -
משה (מוץ) מטלון
¶
לא, אני לא אתן לך. אני לא אתן לך, אתה תיתן לי, ואחר כך היושב ראש ייתן לך.
אם הובנתי לא נכון, ולא אהבת את המושג "שופינג" – אתה יכול לא לאהוב אותו. אנחנו מדברים על קבוצות עובדים של עובדי מדינה – רגע, רגע, תקשיב. תקשיב לי עד הסוף - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
תראה, אני אסביר לך. תקשיב: אנחנו פה לא – אני את הבעיה הבנתי. ואנחנו יכולים פה, באמת, לבוא ולהתווכח עד מחר, מי בעצם פה צריך לקחת אחריות, אם זה בית ברל או אם זאת האוניברסיטה הפתוחה. אני כן, ככה, מתחיל לגבש את הסיכום שאנחנו נתקדם אליו בהיבט הזה. העניין פה הוא פשוט חוסר של שלב א' בעת קליטת הסטודנט מבחינת ההבהרות - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
ברגע שיש איזשהו פער ומוסד א' אחראי על הקשר עם הסטודנט כאשר מוסד ב' הוא בעצם זה שנותן תעודה, דברים כאלה עלולים לקרות. אני הייתי, לא פעם או פעמיים, שותף לפניות שקבלנו מסטודנטים שונים שהיו במסגרת לימודים של תארים משולבים, שבעיות מסוג כזה עלו. הבנתי.
האם יש משהו חדש?
עמית שטרייט
¶
כן. אני מבקש להגדיר גם את הנושא של השותף. בית ברל הם לא שותף שלנו. לאוניברסיטה הפתוחה יש אג'נדה של הנגשת ההשכלה לכל הציבור. יש לנו כ-50 מרכזי לימוד ברחבי הארץ. ממסעדה וקצרין - -
עמית שטרייט
¶
רובם. עוד לא כולם, חלקם לא שלנו. וההתייחסות אצלנו לבעלי לקויות ונכים – אם כבר הוזכר – אני חושב שראוי לציין אותה בעניין זה.
היושב ראש אלכס מילר
¶
אבל תענה לי בדרך, כשאתה מדבר. כשאני מגיע עכשיו ללמוד את המסלול הזה. אני מגיע לבית ברל, נציג של מי יושב מולי?
עמית שטרייט
¶
בעבר לא היה. בבית ברל אולי לא ניתנו ההבהרות המתאימות, ולכן אני רוצה להסביר את הקשר שלנו למרכזים: היות שאנחנו – בשונה מאוניברסיטה או מכללה שממוקמת במקום אחד, אולי אחד פסיק משהו לכאלה שיש שלוחות, מקום אחד עם שליטה מלאה – אנחנו באים אל הסטודנטים, יש לנו מרכזי לימוד, חלקם עירוניים, חלקם מכללות. חלקם עם תוכניות משולבות, הכל מתוך מטרה להביא כמה שיותר השכלה וכמה שיותר - - -, גם גיאוגרפית. ולכן, דרך אגב, ה"חוזה" שלנו עם הסטודנט, במירכאות, הוא המסמכים הפורמליים של האוניברסיטה, ואני לא מתחבא מאחוריהם. אבל במסמכים הפורמליים של האוניברסיטה, בשיטת שכר הלימוד, כתוב בצורה הכי פשוטה: סטודנט שאושרה לו הכרה בלימודים ממוסד אחר, ישלם את מלוא שכר הלימוד המצטבר, יופחת היקף ההכרה הרלוונטי. קבלת תואר מהאוניברסיטה הפתוחה מותנית בתשלום מלוא שכר הלימוד המצטבר המינימלי, לתואר אותו לומד הסטודנט, לפחוץ – בסוגריים – 20 יחידות שכר לימוד, או 27 בתואר בהנדסה – לא חשוב – שזה ארבע שנות לימוד.
/
אנחנו אכן, כשיש לנו הערות ממקומות מסוימים, אנחנו משפרים שם. יכול להיות שבבית ברל היתה איזושהי הערה לגבי אופי ההסבר בהתחלה. גם אם היה ניתן ההסבר לא היה פה איזשהו מיקח וממכר – וקצפי לא עליך. אני מתנצל אם זה השתמע ככה. כי ברגע שאנחנו מדברים על הנגשת ההשכלה נוצר הסטריאוטיפ הנמוך לאוניברסיטה הפתוחה, למרות שהמיצוב שלה הוא מבין הגבוהים שישנם, מבין האוניברסיטאות. אבל – יש לנו עשרות מרכזי לימוד, בכל אחד ניתנות ההבהרות, וההבהרות שניתנות על ידינו מדברות מלכתחילה על שכר לימוד אוניברסיטאי מלא. גם אם הייתי מסביר את זה, זה לא היה משנה את החובה לשלם בסוף עוד שני שכרי לימוד. ושוב, אין קשר להכרה ולשכר הלימוד בבית ברל. לא היתה אפשרות, או אין אפשרות, לאף סטודנט במדינת ישראל, ללמוד תואר ראשון במוסד מתוקצב להשכלה גבוהה, בפחות מ-300% שכר לימוד. אין את זה. לא יכול להיות, גם אם אני אסביר או אני לא אסביר. אז גם אם היתה תקלה בהסברה בבית ברל – בית ברל לא פה והם לא שותפים שלי – יש לי עוד מכללת רמת גן, מכללת רמלה, קרן ידע והרבה מאד מקומות שכל מטרתם היא להביא את ההשכלה. אנחנו אחראים על הפן האקדמי, ואצלנו זה מופיע בכתובים בצורה מסודרת.
גלית ארזי
¶
לי יש מה לומר. בבדיקה שעשיתי עם מר אופיר בניהו שהוא מנהל מנהל אגף הדרכה והשכלה בנציבות שירות המדינה – הוא גם כתב לי את זה בכתב – שכר הלימוד לתואר ראשון עומד היום על 28,938 ₪. באוניברסיטה הפתוחה זה עומד על 30,115 שקל. אנחנו כבר עברנו את זה. הגענו לסכום של 34,000 שקל. זה ממש מעל - - -
עמית שטרייט
¶
אמרתי שהם מוטעים. קורה, שאנשים עושים טעויות. יש החזר שכר לימוד, שנקרא הנחה על פי ועדת וינוגרד.
עמית שטרייט
¶
ש- נכון. באוניברסיטה הפתוחה, עלפי הכללים של ות"ת, ההנחה לא ניתנת מראש אלא ניתנת בדיעבד. והיא מתחשבנת מול ות"ת סטודנט סטודנט מוגש, בדיוק על פי ההנחיות ואישור ות"ת, ואז מוחזר. ונוצרים פערים. כי באוניברסיטאות ההתחשבנות היא מראש. באוניברסיטאות יש הצמדות מדדיות, שגובים מהם, ובאוניברסיטה הפתוחה לא. ולכן ייתכנו פערים, בסופו של דבר, בשכר לימוד, בשנים שונות. המספר הזה הוא לא נתון.
היושב ראש אלכס מילר
¶
סליחה, סליחה, תודה רבה.
אני, את הבעיה הבנתי, ואנחנו כרגע לא מתווכחים על האופי של הגביה והקיזוז של האוניברסיטה הפתוחה מול הסטודנטים על העניין של וינוגרד. זה לא העניין.
מבחינת האנשים, יש עוד מישהו שצריך להוסיף משהו? יובל, יש לך עוד משהו להוסיף?
גלית ארזי
¶
אני רוצה לומר עוד משהו אחד, שפניתי למועצה להשכלה גבוהה וקיבלתי מסמך כתוב שהם אומרים שהם לא מבינים כאילו, גם, על מה אנחנו משלמים.
היושב ראש אלכס מילר
¶
תקשיבי, אני – שוב, כנראה שאת מנסה לפתור את הבעיה שלך מלמעלה, והבעיה היתה למטה.
היושב ראש אלכס מילר
¶
אז אני אומר, שהבעיה – תקשיבי. אנחנו פה מטפלים בדברים שיש להם, בואי נגיד – בכמה מוסדות ומוסדות יש בעיה מסוימת וספציפית, שנוצרה עקב דבר כזה או אחר. יש בעיה אצלכם, בבית ברל – היתה אולי בעיה, בעבר. כי לפי מה שאני עכשיו מבין, הנושא הזה טופל. הבעיה היתה שכאשר אתם הגעתם להירשם למסלול, לא ישב מולכם נציג של האוניברסיטה הפתוחה, שבא והבהיר לכם על מה אתם משלמים.
שוב, אני נותן לכם דוגמה מעצמי: למדתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. אתי למדו אנשים שבגלל הלימודים של התואר הראשון שלהם, קיבלו פטור משניים-שלושה מקצועות בתואר השני שלהם. אף אחד לא קיזז להם שקל משכר הלימוד, אבל את הפטור – הם פשוט לא הגיעו ללימודים, ואז רק הרשו להם לצלם את הפטור, אבל כמובן שזה הוסבר להם.
חברים, אני רוצה לסכם. קודם כל אנחנו, באמת, שמענו פה את אותן הפניות, חלק מהן חלקיות, כי העניין של אשקלון לא הוצג בהיבט הפונה אלא רק בהיבט העונה. שמענו את חבר הכנסת מוץ מטלון שהעלה בפנינו את הפניות שקשורות למכללת בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה.
המועצה להשכלה גבוהה – אני מבקש שזה יירשם לפרוטוקול – הנושא של התגובות של הפניות של מחלקת מחקר צריך להיות מסודר, ולא יעלה על הדעת שנציג המועצה להשכלה גבוהה יגיע לוועדה ויעביר ביקורת על תשובות שהגוף שלו נותן. אם יש צורך בהגדרה של אנשים ספציפיים בתוך המועצה להשכלה גבוהה שצריכים להתייחס, אז שיגדירו אותם ולא יהיו אחר כך אי הבנות. זה בקשר לנושא הזה.
בקשר לפניות שדוברו כאן. אני קודם כל פונה למועצה להשכלה גבוהה לבחון שוב את העניין של המסלולים המשולבים של כמה מוסדות, מבחינת ההסבר לסטודנטים, שלא נחזור לבעיות שעלולות לקרות כאשר מבהירים לסטודנטים את המסלול ללימודים, מבחינת שני המוסדות שהוא צריך לעשות, ומבחינת התשלום. כי פה, לפי מה שהבנתי, כאשר הגיעו הסטודנטים לקבל את ההסבר, הוסבר להם שהם מקבלים פטור, אבל האוניברסיטה הפתוחה בעצם חייבה אותם על משהו שהם עשו בעבר, וכנראה שהם חשבו שברגע שנותנים להם פטור במוסד שהם באו להירשם בו ללימודים לתואר ראשון, אז על הקורסים שהם עושים במוסד הזה, לא ייגבו מהם כסף. כי כנראה שכשלומדים באוניברסיטה הפתוחה, בגלל שהתואר מחולק פר קורס, ועל קורס ספציפי שכבר נלמד בעבר בן אדם כבר שילם, אז יש איזושהי אווירה של הבנה שעל הקורס הזה הם אמורים לקבל גם זיכוי כספי.
מבחינתי, גם אצלכם, חשוב לוודא שכאשר סטודנט מקבל תואר שהוא תואר שלכם, והוא לומד במוסד אחר שנותן הסבר על מסלול הלימודים, שהנציג שלכם יוודא שהסטודנט מקבל את כל ההסברים, את כל המידע, בהיבט הכספי ובהיבט שקשור לפטור ממקצוע כזה או אחר. וכאשר מדובר על החבילה שהוא צריך לעשות כדי לקבל תואר ראשון, שידע שאותם מקצועות הם החובה שלו, ולא מסתבר שחלק הוא כן חייב לעשות וחלק הוא לא חייב לעשות. הוא מקבל פטורים ואז, בסופו של דבר, הוא כן משלם עליהם. קצת הבהרות, שיהיה ברור לסטודנטים על מה בדיוק הם הולכים לשלם ומה הם לומדים.
כן. את רוצה להוסיף?
יעל טור-כספא
¶
אני רוצה להבהיר שמבחינתנו התואר הוא לא תואר משולב. זאת אומרת: אני לא יודעת מה בדיוק היחסים בין בית ברל לאוניברסיטה הפתוחה והאם זה - - -
יעל טור-כספא
¶
והאם זה באישורנו – אני לא בטוחה שאנחנו בכלל מודעים לעניין הזה. ברמת העיקרון, מבחינתנו, התואר הוא של האוניברסיטה הפתוחה, והיא אחראית לעדכן את הסטודנטים שלה במה שהיא צריכה לעדכן.
מכללת בית ברל, במיוחד בעניינים הלא אקדמיים, היא לא תחת סמכותנו. המכללות להוראה הן גם לא בתקצוב של ות"ת. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להוציא פה איזושהי הנחיה בעניין הזה או להיות אחראים למה שקרה. האוניברסיטה היא אחראית - - -
יעל טור-כספא
¶
האוניברסיטה היא אחראית לעדכן את הסטודנטים שלה ולנהוג כפי שהיא צריכה לנהוג, לפי ההחלטות. אם יהיו פניות, אנחנו נבדוק את זה מול המוסדות, אבל - - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
תראי, זה נושא אחר שנדון בעתיד עליו, על הנושא של המכללות להוראה והעברתן לות"ת. אבל באמת זה לא קשור כרגע.
מה שכן הייתי מציע
¶
תבדקו את זה. תבדקו את הסיפור הזה – כי הרי בסופו של דבר את הבנת מה קרה. הם הגיעו לבית ברל, בית ברל נתן להם הסבר על מה שהם הולכים ללמוד, והם בכלל לומדים באוניברסיטה הפתוחה. עכשיו, הנציג - - -
יעל טור-כספא
¶
אני אומרת שבית ברל, מבחינתנו, זה מוסד שמתוקצב על ידי משרד החינוך, הוא לא קשור לות"ת. אין לי שום סמכות כלפיו בעניינים תקציביים או שכר לימוד שהוא גובה או לא גובה מהסטודנטים שלו, או מצגים כאלה - - -
היושב ראש אלכס מילר
¶
טוב. אני גם פונה לבחון שוב את אותם סיפורים של הסטודנטים שפנו אלינו, ואלו שלא קיבלו מידע שהיום אתה כן מודע לכך והיום אתה כן נותן, לבוא ולבחון את הדברים שהיו בעבר, ולראות איך אפשר לפתור את המשבר הזה שנוצר. תודה רבה. הישיבה הזאת נעולה. שיהיה לכולם יום טוב.