PAGE
25
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
17.05.10

הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 25

מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, ד' בסיוון התש"ע (17 במאי 2010), שעה 09:30

מילוי מכסת העובדים הזרים בחקלאות – בהשתתפות יו"ר הכנסת חה"כ ראובן ריבלין

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

אורי אורבך

אורי אריאל

יצחק וקנין

משה (מוץ) מטלון

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין


מאיר שפיגלר
- מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים

אבי לקח
- יועמ"ש יחידת סמך לעובדים זרים, משרד הפנים

אהרון ברזני
- מנהל אגף מדור תשלומים ביחידת הסמך, משרד הפנים

יהודית כרמי
- מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עזקא רבינס
- ראש המועצה, המועצה האזורית ערבה תיכונה

יפתח בן דוד
- מועצה אזורית ערבה תיכונה

יפתח סבלדי
- מועצה אזורית ערבה תיכונה

שאול גוטמן
- מועצה אזורית ערבה תיכונה

חיים חבלין
- פורום חקלאי הפריפריה

חיים חדד
- מזכיר התאחדות חקלאי ישראל

אילן אשל
- ארגון מגדלי הפירות

עו"ד סעד פאוקר
- התאחדות האיכרים

איגור קנופוב
- חברות כוח אדם זר לחקלאות

דוד קשאני
- עמותת קול בשכונות ת"א

משה שטרן
- יועץ יושב ראש הכנסת

גלעד נתן
- מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ), הכנסת

בת-שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מילוי מכסת העובדים הזרים בחקלאות – בהשתתפות יו"ר הכנסת חה"כ ראובן ריבלין

בוקר טוב לכל הנוכחים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו מאוד שמחים שיושב ראש הכנסת, חבר הכנסת מר ראובן ריבלין, מכבד אותנו בישיבה החשובה הזאת. זו ישיבה מקצועית בה אנו רוצים בעקבות גם ביקורו של כבודו בערבה התיכונה, וכתוצאה מכך, וכמו אמרנו בכנסת "מי ראה את משה ולא יוצא אחריו", יצאה משלחת של כמעט עשרה חברים שהגיעה באמצע הקיץ בחום הנורא והלכה בעקבותיו, וכתוצאה מהפעילות רבה נוספת הייתה החלטה על עבודה של איזון תיקים ונעשתה עבודה מקצועית של הנוגעים בדבר להוסיף עוד 3,700 עובדים. בעזרת ה' יוסיפו כוח וחיל לעבודה ובעזרת ה' בערבה התיכונה, ואנחנו מקווים שגם במקומות האחרים בארץ, ושהכל יתפתח ויבוא על מקומו בשלום.


נמצאים כאן גם נציגים ממשרדי הממשלה החשובים וגם ידידינו שקיבלו את כבודו בערבה מר עזרא רבינס, חיים חדד וחבורה של אנשים, שגם הביאו לכאן ממיטב פרי הארץ. הכל מעושר? הרב צבי יהודה שהיה בנו של הרב הראשי של מדינת ישראל, הרב קוק זכר צדיק לברכה היה אומר "יש מצוות התלויות בארץ, לא ארץ שתלויה במצוות". הארץ כל כך חשובה שהמצוות תלויות בה ולא להיפך, אלו מסימני ארץ הקודש, לא ארץ שתלויה במצוות כמו שאימצנו לעצמנו במשך 2,000 שנות גלות, אלא המצוות תלויות בארץ.

רק אם עמנו יושב בארץ.

בוודאי. אנחנו נבקש מיושב ראש הבית, שכיבד אותנו בנוכחותו להשרות מטובו ושכינתו, מטוב ליבו כדי שהישיבה היום תקבל כוח ותלך לתנופה גדולה יותר.

מצאתי לנכון להשתתף בישיבה שכמו רוב הישיבות הן ישיבות חשובות שתכליתן לבוא ולבדוק נושאים מסוימים אשר פעמים רבות אנחנו תמהים מדוע לא נמצא לגביהן פתרון מהטעם הפשוט שהדבר משווע לפתרון, שאין כאן קפריזה של מישהו אלא צורך וכורח בעליל לא יגונה.


לנו בזמנו נזדמן לנו בפגרת האביב לבקר במקום כדי להתרשם, וזכינו. זכינו לראות עבודה של אנשים שיצאו לפני המחנה והפכו את הערבה לגן פורח. בהזדמנות זו בביתנו כאן בירושלים אני רוצה להודות לכם על הסיור. בסיור לא נגעתם בכלום רק הראתם את הדברים כפי שהם. כתוצאה מהסיור בדקנו ועמלנו ברשות המבצעת להבין מדוע דבר שהוא כל כך ברור ומובן מאליו, הרי האזורים שמעובדים על ידי המתיישבים מדברים בעד עצמם ולא היו צריכים סיבה נוספת כדי שנשאל מדוע הנציג מאיר שפיגלר - - -

סליחה שאני מפריע ברשותו, מר מאיר שפיגלר עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל.

ראשית, הוא יודע לעבוד בכל מקום שהוא נמצא. אחרי זה אפשר להתווכח איתו או לא, אבל קודם כל הוא איש מקצוע ואין בו דבר שהוא נגד ויש לזה חשיבות רבה.


באנו, התרשמנו ובאותו ערב כבר דיברתי עם אותם האנשים ברשות המבצעת כדי לתמוהה שהדברים האלה באים לידי גזרה לא מובנת. אם חלילה הייתם עושים דבר, מעשה שהציבור צריך לשלם עבורו ואתם יוצאים נשכרים מבלי שהציבור מקבל את חלקו הייתי גם שואל אולי. כאן יש חזון לאחרית הימים, אולי איזה ניסיון להתיישב באיזה חבל ארץ שעדיין לא מניב אבל יניב. התברר לנו שאנחנו נמצאים במקום שהוא פוטנציאל אדיר לחקלאות בישראל מקום שמשוועים לקיץ במקום שהחורף מצוי, ומשוועים לחורף במקום שנמצאים בקיץ. כאן יש לך את הכל מסביב לשעון, כל מה שצריך לעשות זה למצוא את משאבי הטבע ולצורך כך גם צריכים להשקיע משאבים שכל כולם מתבצעים על ידי המתיישבים עצמם ומוציאים מהאדמה תוצרת כל כך חשובה למדינה, מדוע שנעמוד על קוצו של עובד דווקא באותו אזור.


דיברתי עם שר החקלאות, מצאתי אוזן קשבת בצורה בלתי רגילה, אני לא יודע מי מייצג כאן את משרד החקלאות. שר החקלאות הבין את העניין וגם אמר לי למי לפנות ועם מי לדבר. דברתי עם ראש הממשלה עצמו, דיברתי עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, דיברתי עם השר האחראי היום לענייני עבודה, שר המסחר והתעשייה וכל אותם דברים באו לידי גיבוש וביטוי. אני שמח אדוני היושב שיגעת, שייגעתם חברי הכנסת, ייגעתם ומצאתם ועכשיו הם מאמינים שאכן אפשר לתת. אני לא יודע אם הדברים האלה מספקים, האם הדברים האלה הם רק, אני יודע שאף פעם זה לא מספק ולכן אמרתי כבר את הדברים, האם הם מספקים והאם אלה מול אלה.

בשביל זה יושבת הוועדה ואני בחצי השעה הראשונה אשתתף יותר כדי לשמוע ולראות במה ניתן לסייע כדי שהדברים שהם כל כך צודקים וצידקתם כל כך בולטת והמשוועים לפתרונות. אני שמח שעזרנו לכם כי לא תמיד כשוועדת הכנסת מגיעה היא גם עוזרת ולעיתים זה עושה רעש ומספק כותרות. באמת אני חושב שהדברים שאנחנו הבלטנו וביקשנו לחדד, כי כשאתה מגיע ורואה את הדברים במו עינייך כשאתה מבקר במקום, אין טוב מראה עיניים יותר מכל דבר שמוגש לך בכתב או בעל פה בוועדה כזו או אחרת. מה שראינו באזור הם מפלאי יכולותיו של האדם להתמודד עם הטבע ולנצל כל דבר שהטבע יכול לתת לנו כתוצרת.


אני שמח שבאתם הנה ואנחנו מודים לכם. בשם הוועדה אני שמח, אנחנו קטפנו את העגבניות האלה, העגבניות בדרך כלל כמו המלפפונים הם לא מתוצרת הארץ, מכנים אותם פירות האדמה, כי יש לנו את ירקות הארץ שהם גם פירות הארץ, אני מוכרח לומר לכם שאנחנו העירונים הינו מבחינים בין פירות לבין ירקות, העגבניות האלה הן פירות. הן לא רק פרי האדמה, אלו פירות כשאתה שם אותם בפה זה כמו שאכלת מילון.

אני הייתי בכמה סיורים ובאחד הסיורים פרסו לפניי את כל הזנים של העגבניות, יש עגבניות מכל מיני טעמים וזנים.


אני רציתי לספר לכבודו שכתבתי מכתב על הרצון שלי להקים שדולה לקדם, אני ממש התאהבתי בחבורה, גם בגלל העבודה שכולם כרובם משרתים ביחידות קרביות בצבא ומקדישים זמן רב מזמנם להגיע ליחידות השדה, ידם ממש אוחזת בשלח וכולם גיבורי חיל, מה עוד שעכשיו ילדיהם רוצים לחזור וצריך לבנות את ארץ ישראל ועל האזור הזה אין מחלוקת, זה לא יהודה ולא שומרון ושם יש הסכמה לאומית שכדאי ליישב אותו, אין מחלוקת לא מהשמאל ולא מהימין.

יש מחלוקת שכל ארץ ישראל היא ארץ ישראל.

אין מחלוקת ששם צריך ליישב.


קיבלתי תגובה מחברי כנסת רבים ומשרים לשעבר שמבקשים להיות חברים בשדולה ורואים בנושא של הערבה התיכונה דבר שנוגע לליבם. נשמע מחברי מארגון נכי צבא ההגנה לישראל.

רבותיי יושבי הראש, אני חייב לומר לך ולשתף אותך, ביקרתי בערבה התיכונה וגם עבדתי שם לפני המכינה הקדם צבאית כחלק מהפעילות שלי וחוויתי את אותה חוויה למעט הקטיף, כולל ביקור בחממות, חממות הפרחים וכך הלאה.


יש שם תעשייה מדהימה, אני חושבת שזו תעשיית הייטק חקלאי של מדינת ישראל שאמורה להיות דגל וסמל. אני רוצה לעלות סוגיה שאנחנו נתחייב אליה ונתחייב לדון בה באיזו שלב. יש דור המשך שאין לו אפשרות לחזור לשם ולהתפתח, יש שם בעיות של הקצאות מים וכך הלאה. אם אנחנו באמת רוצים לפתח את חבל הארץ הזה, שהוא מאוד חשוב גם מבחינת התדמית וגם מבחינת הייצוא וגם מבחינת הטכנולוגיה החקלאית, אנחנו נהייה חייבים לתת על העניין הזה את הדעת ולעזור ולסייע כמה שניתן גם מול משרד התשתיות, רשות המים ועוד, כדי לאפשר לדור הצעיר לחזור ולהתיישב ולהמשיך לפתח את האזור הזה.


אני מעלה את הסוגיה הזאת בהזדמנות הזאת, עם הקמת השדולה.

יש לנו אפילו שר בממשלה שהוא יותר דרומי, הוא לא שייך לערבה התיכונה, הוא מגרופית. חבר הכנסת אורי אורבך, אולי תאמר לנו כמה דברים מהכישרון שהקדוש ברוך הוא חנן אותך.

אני אומר שהעגבניות כל כך טובות, שאדוני היושב ראש יודע שהאוהדים של ביתר כשנותנים להם לזרוק אותן הם לא זורקים, הם לוקחים אותן הביתה?


אני חושב שרוב הבריות לא מבדילות כמו שאתם מבדילים בין הערבה התיכונה, אלו דקויות שמעסיקות אתכם ואת כל משרדי הממשלה., איך שהוא הערבה נשכחת, היא בדרך לאילת, כל בעיית הנגב שהוא בדרך לאילת, אילת היא אילת היא עיר תיירות וכבודה במקומה מונח, אבל בדרך לאילת יש חיים, יש ישובים, יש חקלאות, אסם החקלאות הגדול של מדינת ישראל. זה גם עניין של יחסי ציבור לא כיחסי ציבור אלא כדי לקדם את החקלאות הזאת, יכול להיות שאתם צריכים לפתח את תיירות החקלאות שלכם. זאת אומרת שאנשים יבואו כמו שחברי הכנסת הגיעו, שציבור גדול יותר יבוא לראות מה אתם עושים שם, מה עושים בערבה חוץ מזה שחם שם.

אנחנו נקים את שדולת הערבה, ונדאג שאנשים יגיעו לראות.

הרי רבבות ואלפי אנשים מגיעים לאזור.

אני רוצה לציין, שכל חברי הכנסת כולם רוצים להיות שם.

לפתח תיירות של חקלאות.

כי איפה שאין מחלוקת לא מסתכלים, איפה שיש מחלוקת כן מסתכלים.

לדעתי, זו משימה כי זה ייתן לכם כוח. אנחנו בכנסת ובוודאי בממשלה מאוד מושפעים ממה שכתוב בעיתונים. אם רואים שזה אזור שישראלים אוהבים ובאים אז אחר כך בתקציבים ובתשומת הלב ובהקלות ובכל מה שצריך זה עוזר. לפעמים אנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים בעיתונים. זה מגיע לכם ומגיע לנו שתזכו למשאבים ולתשומת הלב הראויים, זו חובה שלנו וזכות שלכם.

קודם כל אני רוצה להודות לכם. חשבתי שזה הולך להיות רוטינה שפעם בשבוע יוצאים לקטוף, חיכיתי שבוע אחר אחרי זה, אבל לא הגיעו.


כמו שהיושב ראש אומר תמיד "בוקר טוב מירושלים", אומר בוקר טוב מהערבה. יצאנו מוקדם בבוקר לפני שהשמש יצאה ובדרך דיברתי עם חיים חבלין, יושב ראש הוועדה החקלאית ואמרתי לו שהלוואי שיכולנו להתעסק בדברים האמיתיים. שלחתי אתמול מכתב לשר החקלאות על מזיק גדול שמאיים, לא רק עלינו אלא גם על הירדנים, העמק הזה משותף.

אנחנו צריכים להתמודד והראש של החקלאי צריך להתמודד עם המזיקים, להתמודד עם היורו, להתמודד עם הדולר, להתמודד עם מזג האוויר. לא רוצים להתמודד עם הנזק הזה שאני קורא לו הנזק הבירוקראטי שבשנה האחרונה עשה לנו נזקים אדירים. לפני שבוע היינו בפגישה עם התאחדות התעשיינים, זאת אומרת שלא רק התעשייה החקלאית נפגעה אלא מסתבר שגם התאחדות התעשיינים. גם הם אומרים לנו שזה משהו הזוי. הם אומרים "המעגל שלכם נפגע, המעגל שלנו נפגע, מעגל אדיר במדינת ישראל נפגע".

עדיין ולמרות הכל כשאני קורא את מה שאומר המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה במכתב שהוא שולח למתיישב צעיר בערבה שהגיע בשנה האחרונה לערבה, שלשמחתו הרבה מספר העובדים הולך ומפוחת ואין אלטרנטיבות. אני חושב שגם שר החקלאות מבין את זה היום שמתווה ההפחתה שמדברים עליו היום הוא אסון ולא רק בהקשר לערבה אלא בהקשר לכל חקלאי מדינת ישראל ויש כאן נציגי החקלאות במדינת ישראל. אני חושב שצריך לעצור את זה ולהשקיע בזה הרבה חשיבה. זו רכבת שדוהרת לתהום.

תציין שמר אמנון בן עמי, עשה עבודה נפלאה.

זה כמובן, והיה ביקור של משרד הפנים אצלנו.

הוא אמר שלא צריך להפחית וצריך בנקודה של העובדים הזרים בחקלאות לשנות את החלטת הממשלה. זה אומץ רב, ולהחליט שלא גודעים את הכל.

בואו נתחיל בהושיעה נא, ואחר כך בהצליחה נא.

אני מהתאחדות האיכרים. אני רוצה לנצל את העובדה שכבוד יושב ראש הכנסת נמצא כאן ולהעלות נקודה. החלטת הכנסת שהקימה את הוועדה הנכבדה הזאת בכנסת הנוכחית קובעת שהסמכויות שלה כוללות חקיקה בנוגע לעובדים זרים. הוועדה הזאת עושה עבודה נפלאה, הבעיה שאין לה מספיק שיניים. הכנסת הקנתה לה סמכות לדון גם בחקיקה אבל החקיקה לא מגיעה לכאן. לדעתי צריך שהוועדה הזאת שהיא וועדה ייעודית לנושא עובדים זרים תעסוק גם בנושאים של חקיקה ותקנות שנוגעים בעובדים זרים, זה יוכל מאוד לסייע לאנשים שיושבים כאן.

כאשר הממשלה מגישה הצעה או שחבר כנסת מגיש הצעה יש וועדה שהיא ייעודית לעניין זה. כל הוועדות הזמניות בכנסת אינן וועדות ייעודיות, ועדה ייעודית יכולה להיות וועדת העבודה והרווחה, היא יכולה להיות וועדת הכלכלה אבל כמובן שבוועדה קיימת יכולים חברי הכנסת לבקש להעביר את הדיון לוועדה שהיא גם וועדה מיוחדת, בין שהיא ועדה אד-הוק או שהיא וועדה שנקבעה לקדנציה כזאת או אחרת. הדברים האלה תלויים בוועדת הכנסת ותלויים כמובן ביוזמתם של חברי הכנסת הנמצאים בתוך המליאה. ההחלטה בסופו של דבר היא לא החלטה משפטית, עם כל הצער, היא החלטה פוליטית בעליל משום שבסופו של דבר יכולים להביא את כל הנימוקים מדוע החקיקה צריכה להיות.

אני מוכרח לומר שאני מתייצב כאן היום בבוקר בישיבת הוועדה לבעיות העובדים הזרים, וכאשר סגן יושב ראש הכנסת, ושלושה חברי כנסת יחד חמישה חברי כנסת נמצאים בוועדה נקודתית זה לכבודה של הוועדה. אבל פעמים רבות יש דברים הקשורים בכל מיני נושאים אחרים שהם יותר מורכבים. אם הייתי יודע באמת שחברי הכנסת בוועדה לבחינת העובדים הזרים, כי לא כי המשורר קם בבוקר וקבע שיש בעיות, זה בא ללבן ולהאיר נושאים והיא לא מיודעת לחקיקה שמחייבת מיומנות והתייחסות לכל תג ותג. בהחלט יכולה וועדת הכנסת, אם תעלה הצעה בפניה, שנושא יעלה בפני וועדה. אני רואה פה את החברים פעמים רבות וליבנו נשבה אחריכם, אם למשל היו מביאים לפניי בתור מחוקק יחיד. למשל כשביקרתי אצל המתיישבים אי אפשר שלא להתפעל ממעשי ידיהם, גם מהיוזמה וגם מהחזון בהתיישבותם בערבה התיכונה, ובפרט שראינו את עקבות המים הרבים כאפיקים בנגב ורק שם היה אפשר לראות אותם, באנו כמה שבועות אחרי השיטפון הגדול.


יכול להיות שאם יביאו את הדברים בפני הוועדה, הוועדה תביא הצעה לחוק. הפחד שלי שהוועדה הזאת כבר נשבתה אחרי בעלי האינטרס, שמקרה זה אני רואה אותו כאינטרס של המדינה - אינטרס זהה לאינטרס המדינה וכתוצאה מכך פעמים רבות אנחנו לא יכולים לראות את התמונה הכוללת, וזה יכול להיות על חשבון נושאים ודברים אחרים. הוועדות המיוחדות לא הוקמו על מנת לקיים בהן את עבודת החקיקה. אבל אני מוכרח לומר שכך התחילה העבודה לקידום מעמד האישה. הוועדה לקידום מעמד האישה, בכל מה שקשור לנושא קיפוח האישה, או סכנה לבריאותה או למעמדה החקיקה נעשית בוועדה זו.

אם יורשה לי, אין לי ספק שההחלטה היא פוליטית. אני מבקש להסב את תשומת ליבו שבהחלטת הכנסת שהקימה את הוועדה הזאת כתוב שהסמכויות כוללות חקיקה הנוגעת לעובדים זרים.

אני יודע.

אני יושב ראש הוועדה החקלאית. ראשית אני מבקש להודות ליושב ראש הבית ראובן ריבלין על הדברים החמים. ראובן ריבלין היה אצלנו יום שלם והרגשנו חברים. תודה באמת על הדברים החמים שיוצאים מהלב. אני חושב שגם ראובן ריבלין מבין וגם כולנו מבינים שהערבה היא אולי החלוץ שבראש המחנה, כך צריך להתייחס לזה נושא וכל חקלאים כולם בסופו של דבר נהנים מהמאבק שהתחיל בערבה והיום למעשה הוא מקיף את כל הארץ.


באותה נשימה אני כמובן רוצה להודות ליושב ראש הוועדה יעקב (כצ'לה) כ"ץ שבאמת במשך שנתיים מנהל כאן מאבק מאסף, יאמר לזכותו שהטלפון תמיד זמין, העוזר תמיד עוזר ודברים מתקדמים. אנחנו באמת רואים במשרד הפנים רוח חדשה שנושבת וגם החקלאים מתחילים להרגיש את התוצאות בשטח. זה עדיין רחוק ויש ועוד הרבה דברים לעשות, הרבה דברים שצריך לשפר, אבל אנחנו רואים שיש התקדמות אדירה והכיוון הוא נכון. אסור לעצור עכשיו ולהגיד שהכל בסדר.

אני יודע שאמנון בן עמי באמת רוצה ושהוא נותן הנחיות, אבל בהרבה פעמים המערכת היא כל כך מסורבלת שאנחנו באים ומטיחים בראש, אגב זה נכון כי שם צריך להטיח, אבל בסופו של דבר רואים שהעסק מחלחל ויש תוצאות וגם העובדים מתחילים להגיע. אני חושב שאנחנו כחקלאים וכולם יחד עם הוועדה קודם כל חושבים שיש לעשות שני דברים, ראשית לשנות את החלטת הממשלה בנושא תאילנד, רבותיי הנושא של תאילנד הוא נושא קריטי וצריך להבין אותו. אני אסתכן ואומר שהוא לא פחות קריטי מהמתווה הפוחת.

המלחמה שמתנהלת שם לא מפריעה?

יכול להיות שצריך אפילו למנף את המלחמה ולשנות את ההחלטה. כי לא ניתן היום להגיע לשום הסכם עם תאילנד במצב המלחמה. יכול להיות שצריך עכשיו לדחות את ההחלטות. להביא היום עובדים ממדינות אחרות זה מגדל בבל, העובד הוייטנאמי אוכל את הפרה הקדושה של התאילנדי ולהפך, הם לא יכולים לחיות ביחד, הם לא אוכלים את אותם מאכלים, הם לא מתפללים לאותו בודהה ועל הנושא הזה צריך לשים עכשיו את כל הדגשים וללכת במלחמת חורמה נגד החלטות הממשלה בעניין הזה. פעם אחת זה. פעם שנייה כמה שיותר מהר למתן, להפסיק את המתווה הפחות. בדבר הזה יש ניגוד אינטרסים מובהק לדברים החמים שאמר כאן ראובן ריבלין.

את המתווה הפוחת אני מבין, מה עניין תאילנד?

נושא תאילנד, התחיל עוד בתקופת רענן דינור כשהוא החליט שהוא הולך להילחם בשחיתות של חברות כוח אדם ונתן הנחייה שהעובדים יגיעו דרך ארגון של אומות המאוחדות כדי למנוע גביית יתר של דמי ההגעה לארץ. בפועל הדבר הזה לא מצליח. אין גוף אמיתי שיכול לעשות את זה ולמעשה מונעים מאיתנו החקלאים להביא את העובדים מתאילנד.

בעצם מונעים מחברות כוח אדם, מענישים אותם אבל המאבק הוא על הגב של החקלאים שמשלמים את המחיר במזומן, יום יום, שעה שעה, של החקלאים רק על העניין הזה. את הדבר הזה צריך להפסיק מחר בבוקר. זה לא יכול להיות שאומרים לנו תביאו עובדים ממדינות אחרות, מוייטנאם, מסרילנקה. אנחנו גם לא יודעים איך העובדים האלה וגם כשהם כבר מגיעים לפה ועובדים זה לא מסתדר, אלו שפות אחרות, תרבויות אחרות.

צריך לציין שהעובדים התאילנדים עובדים טוב.

העובדים התאילנדים הם עובדים נהדרים.

אני רוצה להציג את זה כדי שזה יהיה ברור, הוא אמר את זה באופן כללי וממוקד, שהתקבלו החלטות ממשלה שכדי לנסות לדרבן בצורה אגרסיבית מדינות לחתום על הסכם עם ה- IOM- אותו ארגון של האומות המאוחדות שבאמצעות הפיקוח שלו יובאו לכאן עובדים זרים, בין היתר כדי להפחית כל שניתן את גביית היתר, אזי נקבע בהחלטת הממשלה מכסה שאומרת שאתה יכול ללכת ולהביא כרגע ממדינה אחת עד 80% מסך העובדים שאמורים להיכנס לארץ, לאחר מכן זה אמור לרדת ל- 40%, ל- 20% ובבוא העת, היה אמור להיות ב- 1 ליוני, מצב שבו לא ניתן להביא עובדים ממדינה שלא חתומה על הסכם ה- IOM.

מה שאומר חיים חבלין, וזה כבר נעשה, התקבלה החלטה ששינתה את זה, זה היה אמור לרדת כבר לפני חודש או חודשיים ל- 40% והאריכו את זה עד לאוגוסט, וזה יישאר עדיין על בסיס של 80% ממדינה אחת ואת היתר ממדינות אחרות. זה מה שניסה חיים חבלין להבהיר שאם לוקחים עובדים ממדינות אחרות יש בעיה שעלולה ליצור כאן נזק בלתי הפיך בין עבודה עם תאילנדים שיש להם תרבות מסוימת ואורח חיים מסוים לבין עובדים אחרים.

איפה צריך את השינוי.

רק החלטת ממשלה.

ומי יכול להביא אותה? אני דיברתי מספר פעמים עם שר החקלאות אבל זה לא הסתייע. זה רק שר חקלאות או גם שר הפנים?

כל שר יכול להביא הצעת מחליטים. זה ברור אדוני יושב ראש הכנסת שבמצב העיניים האובייקטיבי שכולם עדים לו מעל מרקעי הטלוויזיה, ברור שאי אפשר להגיע להסכם עם מדינה שנמצאת במצב בו תאילנד נמצאת.

זה עניין זמני. השאלה שלי כשהוא מציג את הדברים כפי שהוא מציג, הוא מבקש להעביר בעיה שצריך לטפל בה. האם אתה רואה את זה כדבר צודק?

נכון לרגע זה. חד משמעית כן.

אנחנו דיברנו עם אייל גבאי ואני ניסתי להבהיר לו את הדברים ולא עלה בידי. כתוצאה מהפעילות של כבודו אייל גבאי בא אלי וישב איתי מספר פעמים והוא מתעקש על כך שצריך לקחת מכל המקומות.

יש גם חלופות אחרות. החלטת הממשלה לא אמרה IOM , החלטת הממשלה אמרה IOM או כל חלופה אחרת.

קודם כל ההחלטה שלא מפחיתים את מספר העובדים בענף החקלאות עדיין. זו ההחלטה ראשונה וזו החלטה שצריך לקבל אותה מהיום למחר, וכמו שאמר חיים חבלין שכל יום שאתה לא מקבל אותה אתה משועבד להחלטה שאומרת שבכל שנה אתה נדרש להוריד את מספר העובדים. זה דבר שאני ממש מבקש מכבודו, אין המלאכה נקראת אלא על שם אומרה, כבוד היושב ראש, גם אני מהאהבה, מהחיבה ומהסיבה שהוא התאמץ בדבר, המתחיל במצווה אומרים לו גמור, אני אומר שכאן צריך להסביר לראש הממשלה שקודם כל יש לקבל החלטה לא להפחית. שיבדקו את זה, שיבחנו את זה, מורידים 1,200, או 1,500 עובדים אוטומטית והמערכת נגמרת.

לא רק שאתה לא מוסיף משפחות חדשות אתה הורס את כל הקיים. אני ניסיתי להסביר לו את זה אבל עליו אני לא רוצה לדבר, הוא רק המנהל הכללי, והוא לא רלוונטי, את מי שצריך זה את ראש הממשלה ולבקש לעכב את ההחלטה, לדחות אותה לשנה, לדחות את הדברים, לראות בשטח ולראות מה קורה כתוצאה מהפחת העובדים, זאת אומרת שסוגרים את המשקים. יש לנו כאן גם חברי קואליציה וגם חברי קואליציה בעתיד.

יש מישהו מהממשלה שחושב אחרת ונמצא כאן?

מאיר שפיגלר, שטיפל בכל הפרטים הקטנים, עד החקלאי הקטן שהיה צריך להגיד לו מי ברח לו עובד, עד כדי כך הוא טיפל בדברים. הוא צריך להגיד מי צריך להביא את זה הממשלה.

אני היחידי שנוכח כאן.

אם היה מישהו נוסף נוכח, מה הוא היה אומר?

אגף התקציבים רוצה ליישם את החלטת הממשלה, כמו שכל אחד ואחד מאיתנו כמובן, אבל מי שמוביל את המדיניות שנוגעת לכלל העובדים הזרים בארץ, וכפי שציין לפי כן, זו בעצם אג'נדה של משרד האוצר שהוא מוביל אותה, אנחנו מטבע הדברים שומרי חוץ, מבצעים את כל החלטות הממשלה ובעניין הזה את החלטות הכנסת. באוצר מי שמטפל בעניין הזה הוא אגף התקציבים.

את הדבר הזה הוביל רענן דינור בכל כוחו.

אגף התקציבים הוא זה שמטפל בכל העניין.

הרפרנט החקלאי?

כל שדרת הניהול באגף התקציבים.

תזמין את ראש אגף התקציבים, את אודי ניסן לישיבה מיוחדת. אי אפשר לדבר במקהלה חד צדדית.

הם באים לפה, ואני חושב שאולי כדאי להזמין את אודי ניסן לפגישה אצל ראש הבית, שלושה ארבעה אנשים עם מספר חברי כנסת ונדון בצורה אמיתית. הרי מדובר כאן על חיים של אנשים, אני יודע שאם אנחנו מפחיתים ב- 1,500 עובדים אז עוד משקים נסגרים והחבורה הזאת נגמרת.

אנחנו מדברים על ההפחתה, ההפחתה נבלמה פחות או יותר נכון היא נבלמה בשלב הזה. היא בעצם מותנה כי בהתחלה הגזרה הייתה הרבה יותר גדולה ועכשיו אנחנו מבקשים לעצור את ההפחתה, היא נבלמה במובן שזה לא בבת אחת.

צריך לבוא ולומר, שיש גם ספונסרים הכוללים את שר הפנים, שר האוצר ושר המשפטים שהוא מטבע הדברים שותף גם לכל ההחלטות שנוגעות לעובדים הזרים ולמדיניות של המערכת בכל מה שנוגע לעובדים זרים. כמובן שההחלטות מתקבלות על בסיס הישיבות של הפורום הזה ולאחר מכן מיושמות הלכה למעשה על בסיס החלטות ממשלה וכמובן ההחלטות מצויות בשטח.

בנושא הזה הגורמים האינטרסנטיים והגורמים הנוגעים בכל המדיניות, העבודה הזרה חלילה, כלומר עבודת זרים בישראל הוא עניין של מדיניות ממשלה. כאן אנחנו שומעים צד אחד ואני בטוח שיש הרבה צדדים אחרים, ויש הרבה אנשים אחרים שכאשר אנחנו באים ומבטלים או ממתנים דבר הם גוזרים הרבה קופונים שלא מן העניין. כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי גיבוש.

רוב האנשים, חזקה שהם ישרים כשרים וטובים.

אין ויכוח על זה.

יש כאלה שחושדים בהם.

הואיל והתקבלו החלטות יש כנראה איזה בסיס וצריך לשמוע אותם, שלא נבכה על דברים שאחר כך יבואו לנו ויגידו לנו שבאו אליכם אנשים שדיברו על האינטרס שלהם שהוא אינטרס צודק ונכון אבל הם התעלמו מכל אותם דברים וכל אותם פגמים שבגינם הגענו להחלטות כאלה או אחרות. אם רוויזיה מבקשים, צריך לבוא עם דברים כוללים.

אני חושב שבנושא החקלאות במשך השנים, אני משתתף רבות בדיונים בנושא של העובדים, כשהייתי סגן שר העבודה גם טיפלתי בנושא הזה, אני רוצה לומר שתמיד ניסינו להחריג את ענף החקלאות ואכן מחריגים אותו, גם כשפגעו בכל הענפים בענף החקלאות השתדלו לשמור. אין ספק שאם אנחנו רוצים להמשיך ראות את מה שאנחנו רואים כאן על השולחן - את תוצרת החקלאית, הדרך היחידה זה לשמור את הענף הזה כענף ייחודי.


מעבר לכך, לדעתי הנושא של התאילנדים הוא קריטי מאוד לחקלאות. כמי שמכיר את הענף הזה מקרוב, אני חקלאי בעצמי, אני יודע שבלי התאילנדים אנחנו לא נוכל להסתדר. אם אתם זוכרים היה ניסיון עם סינים בזמנו שלא עלה יפה.

אני החוקר גם של החקלאות וגם של העובדים הזרים, תרשו לי, וכמו שהחקלאים אומרים, להיות פרקליטו של השטן, אבל יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון. אחד להפריד בין הערבה לבין מקומות אחרים מבחינת הצרכים של האוכלוסייה. כל המחקרים, ולא רק של משרד האוצר והמחקרים שלי ושל בנק ישראל מראים שיש בעיה. נעשה כאן עוול לערבה כשלא החריגו אותם במתווה היורד. אם במקומות האחרים אתה יכול למצוא אנשים שעובדים, אפשר לראות את זה בנתונים שמוציאים משירות התעסוקה, אנשים חזרו לעבוד בחקלאות במקומות שונים, בערבה אין מי שיעבוד. נעשה כאן עוול לערבה, לא עשו את זה וזאת אומרת שהפחת היורד יורד גם מהם. במקום שאנחנו מורידים במקומות אחרים איפה שיש עובדים, אבל שבערבה לא יורידו. זה דבר חשוב שצריך לציין אותו עכשיו.


יש בעיות שגם עלו בדוח מבקר המדינה, שאני מקווה שנדון בו, הדוח מצביע בצורה חדה וחלקה, יש בעיות חמורות שקשורות בנושא של ייבוא עובדים זרים במיוחד בחקלאות. אם בבניין פתרו את זה ובסיעוד לא פתרו כי אף אחד לא רוצה לגעת בזה כי אף אחד לא רוצה לומר שבזקנים ובנכים אין עכשיו מי שיטפל. יש בעיות חמורות ביותר ומדי שנה, ובשנה האחרונה בעיקר נפתחים יותר תיקים נגד מעסיקים בחקלאות, מה שלא היה בעבר, ויותר ויותר כתבי אישום מוגשים על העסקה בתנאי עבדות. צריך לשים את הדברים על שולחן ולא סתם שמנסים לפתור את הבעיה.


מדינות אחרות התחילו ללהביא עובדים זרים עם הסכם בילטראלי ומדינת ישראל לא. מנסים להגיע להסכמים האלה. נכון, צריך עובדים וצריך לתת אותם אבל כל עוד המצב החמור בחקלאות ישמר אין מה להתפלא שזה קורה. הגיע הזמן לשים את זה על השולחן. כי אם העובדים הם כזה נכס שחייבים אותם ובלעדיו זה לא התקיים, אז איך יכול להיות שהנכס הזה סובל. כעת אלו לא דברים בעלמא, עכשיו זה לא תראו לי כתבי אישום ותראו לי צווים מנהלים שזה קורה.

איך יכול להיות שמוגשים כל הזמן צווים מנהליים וכיתות של משטרה מגיעות ולוקחות את האנשים למקלטים של קורבנות סחר בבני אדם על זה שהם לא קיבלו שכר מינימום ולא קיבלו שכר בכלל והעסיקו אותם 18 שעות ביום. הדברים האלה קורים וזו תופעה חמורה. איך יכול להיות ש- 10% קנסות חלוטים כנגד המעסיקים בחקלאות, דרך אגב זה באמת מעט מאוד, אבל כולם – 100% משלמים דמי תיווך, ובגלל זה הממשלה מבקשת להגיע להסכם הזה. יש הרבה בעיות וצריך לשים אותן על השולחן. לא אומרים שאין פתרון אחר, ולכן כשחוזרים לדון בערבה נכון שאם לא יהיו עובדים זרים בערבה לא יהיה מי שיקטוף את הפרי.

נכון אמרת ואת זה אני רוצה להדגיש ולכן ביקשנו את יושב ראש הכנסת.

הוא הציג פה פן שלא הוצג.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את הפן, והוא אמר שהוא עורך הדין של השטן.

קודם כל אני מבקש להכניס פרופורציות. החקלאות היא לא רק בערבה. החקלאות מייצרת 24 מיליארד שקל בשנה. החקלאות מייצאת 1.5 מיליארד דולר בשנה. החקלאות מספקת את כל תצרוכת המזון של מדינת ישראל, מספקת כמעט את כל תצרוכת המזון של הרשות הפלסטינית ומעבר לזה היא מייצאת. באו ונכניס את הכל לפרופורציות.


הערבה היא אולי החלון הראווה של החקלאות בישראל, אבל יש גם חקלאות בגליל, יש בגולן, יש בבקעת הירדן, יש בשרון, יש באשכול - ויש חקלאות בישראל. אנחנו לא מתנצלים על \ה אלא להפך. בעניין האג'נדה הכללית – אנחנו במהלך השלוש האחרונות ולמרות החלטת הממשלה אף פעם לא הגענו למצב שמספר העובדים בארץ היה תואם להחלטת הממשלה, אף פעם לא היה. ניקח את שנת 2009 למשל, המכסה הייתה 27,000 עובדים בפועל היו 22,000 עובדים באופן כללי. ההתפתחויות שאנחנו מדברים עליהן, היינו בדיון אצל המנהל הכללי של הרשות והצגנו את הנתונים ובפעם הראשונה יצא מסמך מסודר של הרשות שאומר "חסר לחקלאים".

איך אתה יכול לספור את אלה בכולל.

כל תאילנדי שנכנס לעבוד בישראל נרשם, אם הוא לא יוצא כשנגמרת תקופת השהות שלו או שהחקלאי דיווח שהוא לא אצלו, הוא לא מועסק חוקית. הדברים האלה מסודרים.

אני רוצה לומר לכם שבתחום של העובדים הזרים בקרב התאילנדים, בשונה מהפיליפינים והאחרים, האחוז שנשאר ללא אשרה הוא כמעט לא קיים והוא מזערי, לעומת האחרים כמו הפיליפינים שנשארים במספרים גדולים שהם מתחום הסיעוד והאחרים.

הדבר הנוסף הוא שאנחנו בחקלאות משלמים למדינה על הזכות להעסיק את העובדים בארץ 100 מיליון שקל בשנה, 100 מיליון שקל מדי שנה אנחנו משלמים למדינה עבור הזכות להעסיק את העובדים האלה, אנחנו עדיין מתמודדים עם כל הצרות האלה ואולי בהצלחה.


מעבר לכך, אני מתייחס כרגע לנושא שעל הפרק, הייתה התפתחות והייתה החלטה אצל ראש הרשות להשלים באופן מידי את העובדים החסרים.

3,700 עובדים.

בפועל זה לא קורה. הטבלה שפורסמה בפועל מתייחסת ל- 3,000 עובדים ולא ל- 3,700 ומצבת העובדים יורדת כל יום כי יוצאים יותר ממספר העובדים שנכנסים. הנהלים אינם נהלים והבירוקרטיה הורגת אותנו. אני חושב, ואני מצפה גם מחוקר הוועדה שפעם אחת יוצא דוח אובייקטיבי ולציין למה הממשלה לא מקיימת את ההחלטות שלה.

הדוח הקודם שלו לא היה אובייקטיבי?

לא, הוא לא היה אובייקטיבי.

לא אובייקטיבי, זה כשהוא לא אומר את מה שאתה רוצה.

לא. הוא לא שומע את כל הצדדים.

הוא נטול כל אינטרס, כי אחרת הוא לא היה עובד בכנסת. אם יש לו אינטרס נא לבוא ולהתלונן בפני. הוא נטול כל אינטרס. נכון שהמחקר של הכנסת הוקם כדי הממשלה לא תבוא ותיתן לנו עובדות שאינן קיימות ושאינן שרירות, ושהן הזויות ושאנחנו צריכים לקבל החלטות על סמך עובדות אלו בלבד. לכן הקמנו מכון מחקר, הוא לא עולה 100 מיליון למדינה אבל הוא עולה כמה מיליונים טובים למדינה והוא נותן אפשרות טובה בפני יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה להגיע לחקר האמת.


הוא בא ואומר את הדברים, מדוע הגיעו כל אותן גזרות לידי התקנה. זה מהטעם שהיו כל מיני בעיות יסוד שהוא הציג בפנינו שהביאו קבלת החלטה שהיא בבחינת גזרה שאי אפשר לעמוד בה ושהיא עלולה לחבל. לכן יושבת הוועדה ונא לבוא ולבדוק, ואם הוועדה תאמר שעכשיו היא תציג את הדברים האובייקטיבים ושעכשיו תחליטו, וכמובן שאחרי שאתם תלכו יבואו ויאמרו איך עבדו עליכם בעיניים כי הוא מרוויח מזה, וחלילה באופן אישי, רק מהחקלאות שזה הצד האחד שלו, הבאת עובדים זרים זה הצד השני, החקלאות בערך זה 2% והבאת העובדים זה 98%. לכן אנחנו באים ושומעים אנשים אובייקטים.


יושב ראש הוועדה, צריך לבקש ממרכז המחקר והמידע את האינפורמציה, כשהוא צריך עזרה וגם כשהוא צריך דוחות חיצוניים כדי לבדוק ולרדת באמת לחקר האמת האובייקטיבית ללא כחל ושרק, זה מתפקידו של מרכז המידע והמחקר להביא בפנינו את אותן עובדות כדי שיהיה אפשר לשבת. אני יודע מה עמדת משרד החקלאות, החברים האלה היו אצלנו בוועדת הכספים עשרות פעמים.

אני רוצה לציין שהיו הרבה ישיבות בוועדה הזאת, ואני מאוד ער למילה עבדות והתברר בפועל שלא נשפט מעולם איש על כך שהוא העסיק בתנאי עבדות, לא היה איש אחד, גם כשמדובר בדברים. טוב כשדנים בהלכה ויושבים דניים, הם צריכים לדון בכל פרט ופרט, רק לא לעשות את הכלל פרט ואת הפרט כלל. חובתו כמרכז המידע והמחקר להגיד את הדברים ומספיק שהוא אומר מילה וזה מקפיץ את כולם. אבל כשמדברים על כלל החקלאים, וכשמדברים על ציבור החקלאים, ערכתי סיורים רבים גם עם אגרקסקו וגם עם החקלאים בשטח, המילה עבדות ודומות לה בציבור שלנו, אנחנו נתקלים בזה גם בכנסת ואדוני יודע זה מופיע גם במאמרים וגם כשאנשים לוקחים חלקי תמונה.

זה התפקיד שלו והוא מביא את הדברים בפני האנשים כדי שלא ייתפס אפילו אחד, שאחד לא יחטא בזה ושהציבור שלנו יהיה שלם. רק להתייחס בפרופורציה, לדעתי החקלאות והציבור בכללותו בסדר ביחס שלו לזרים, אין מדינה בעולם שמתייחסת באהבה, ברגישות כמו מדינת ישראל. אגב עד היום לא ישב אף אחד, ואומנם נסגרו חברות כוח אדם אבל אף אחד לא ישב.

עם כמה חברות כוח אתם עובדים?

41.

לגבי הערבה, יש זכיין מסוים?

ישנה חברה שנקראת החברה העירונית, החברה לפיתוח של המועצה.

בנושא של קנסות חלוטין וכאן דיברו על זה, ואני אתן לך דוגמה אמיתית. יש קנס חלוט על חקלאי על חוב של 50,000 שקל. הקנס הזה נקבע לפני כארבע שנים, לחקלאי הזה יש 10 עובדים, הגיעו אליו פקחים למקום מגורי העובדים והם מצאו את התאילנדים אוכלים על הרצפה, הוא קנס את כל אחד מהעובדים בסכום של 5,000 שקל על עבירה. מסביר לו החקלאי שהתאילנדים לא אוכלים על שולחן, השולחן נמצא בחוץ, החקלאי מביא להם שולחן והם מוצאים אותו החוצה ושוב הוא מכניס את השולחן והם מוצאים אותו החוצה. הם הגיעו לביקורת ומצאו אותם יושבים על השטיח ואוכלים והוא קיבל 50,000 שקל קנס. אין סוף מקרים כאלה.

כמו שנאמר כאן אנחנו אמונים לבצע מצד אחד את הוראות הממשלה ואם נקבעה מכסה מסוימת, גם אם זה מוצא חן בעינינו וגם אם לא אנחנו צריכים ליישם אותה, ומצד שני אנחנו אמונים ורוצים לתת שירות לחקלאים. כמו שנאמר גם אנחנו היינו בסיור בערבה והתרשמנו מעבר לידע האישי שלנו ובתוך המתח הזה אנחנו מנסים לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר.

אם שמעתי נכון אתם בפחות מהמכסה.

תהליך איזון התיקים הוא תהליך שדרכו אנחנו מקבלים את האינפורמציה כמה עובדים זרים יש לחקלאי ומחברים בין העובדים הזרים לבין החקלאים. בשנה שעברה היה מצב שלמעשה לא יכולנו לבצע את איזון התיקים בגלל נושא של החלטות ממשלה שנדחו ולמעשה הקביעה מה תהייה המכסה לחקלאות ולאחר כך החלוקה שלה נדחתה לסוף השנה. מצאנו את עצמנו נכנסים לתוך איזון התיקים לקראת סוף השנה.

השנה קיבלנו את ההקצאה של השנה, שוב, די מאוחר ועם זה יצאנו לדרך ומצאנו את עצמנו במהלך השנה עושים את איזון התיקים. סיימנו את איזון התיקים ויש לנו תמונת מצב. על פי תמונת המצב כדי להשלים ל- 36,000 לחקלאים אנחנו, וכמו שנאמר קודם, הגענו לכך שיש 3,700 עובדים זרים שלענף הזה צריך להביא מחוץ לארץ וכ- 1,100 עובדים נמצאים בארץ שצריך לחבר בינם לבין חקלאים שחסר להם.

כדי להגיע ל- 37,000 עובדים.

כדי להגיע ל- 26,000. בתוך התהליך שהוא תהליך מורכב והוא צריך להיות הכי צודק שבעולם. במסגרת הכלים יצרנו טבלה שמית של כל חקלאי, מה הם החוסרים שיש לו וזה על פי מה שעלה לנו באיזון התיקים. צריך לזכור שאם יש כ- 400 חקלאים שלא השתתפו בתשלום האגרה ולא נכנסו לאיזון התיקים לגביהם אין לנו את הפירוט, והם גם מחוץ למשחק. מדובר כאן על כ- 1,000 עובדים זרים שנמצאים ברשותם וכעת הם צריכים לנוע לכיוון של מעסיקים שעובדים כדין ומגיע להם מה שמגיע.


בתוך התהליך הזה אנחנו בנינו טבלה שמית, לגבי כל חקלאי כמה חסר לו ובכלל - - -

חיים, לכם יש ידיעות למה אנשים לא איזנו את התיקים? אתם עובדים מולם. אני מתכוון בעיקר לערבה.

יש 100% איזון.

זה בעיקר במקומות אחרים.

השיקולים הם שיקולים, ואני מדבר על דוגמאות שבדקנו כדי להרגיש את השטח, יש מקרים שחקלאי לא הסדיר את החוב שלו או את ההקצאה, יש אולי חקלאים שלא ממשיכים לעבוד, יש חקלאים ששכחו ואנחנו נתנו כמה התראות, ואגב בגלל זה התארך תהליך איזון התיקים. בטבלה הזאת כל חקלאי, זה הופץ באינטרנט וכל חקלאי יכול לראות מה חסר לו, אבל זה כפוף לטבלה מחייבת שבה אחוז מסוים מהחסר הוא צריך למלא בארץ, כי בכל זאת צריך לנצל את העובדים הזרים שנמצאים בארץ לחבר אותם לחקלאים. 70% מהחסר, לייבא מחוץ לארץ. זה ה- 3,700. פה יש את מה שהעלו קודם, יש את הטבלה שאנחנו מחויבים ב- 20% ו- 80%, ומה שקורה בפועל, וזו החלטת ממשלה, מבחינתו הקצנו לאותו חקלאי את ה- 70%. זה שבהחלטה שלו ומהשיקולים שעלו כאן הוא החליט לקחת רק את ה- 80% מתוך ה- 70% כי הם תאילנדים ואת ה- 20% לקחו רק חקלאים בודדים שכן מסתדרים עם הלא התאילנדים. זה לידעתכם.

אנחנו נצטרך לעשות אצלנו עבודה יחד עם היושב ראש ועם גורמים מהממשלה וגם האוצר ולראות איך מתירים את הפולנטר הזה וגם הטענה שתאילנדים לא עובדים עם אחרים והטענה שזה לא הלך וחוץ מהתאילנדים אף אחד אחר לא הסתדר בחקלאות.

הכל נכון ומהמאגרים האלה אי אפשר להביא עובדים, עובד שבא מהמאגר הוירטואלי הזה הוא בבוקר בא ואחר כך הוא הולך, שלושה חודשים הוא לא נחשב ברחן והוא איננו, החקלאים מעסיקים עובדים שאינם, עובדים במאסר על סמים שאמר קודמו של אמנון בן עמי, שבמקום העובדים שבמאסר לא יביאו עובדים אחרים מתאילנד, יביאו אחד מהמאגר הוירטואלי, רק בערבה יש 550 מקרים פרטניים ובטח בארץ כמו שחיים אמר יש בטח יותר. העניין הזה הולך וחוזר.

יש בעיות בכל דיווח. ברגע שקובעים כללים שהכמות הולכת ופוחתת, ברגע שקובעים את ה- 80% ו- 20% יוצרים מציאות, ברגע שאתה מכניס לתוך סד של מכסה ואתה מושך מכיוון לכיוון יש בעיה, אני אגב שמחתי לשמוע שאתם משלמים 100 מיליון שקל למדינת ישראל.

אתה שמח? אנחנו לא.

אני שמח כי אם זה 100 מיליון שקל סימן שאתם מרוויחים 100 מיליון וגרוש.

תאר לעצמך שהיו מבקשים תשלום מהמתיישבים על הזכות לגור באיזה מקום, 100 מיליון. זה לא היה נראה הגיוני.

חשבתי שתדרשו לשלם עוד 100 מיליון.

בטבלה עליה הוא מדבר פרסמו 3,000 במקום 3,700, בדקנו את זה. הבעיה השנייה היא שעל כל עובד שיוצא הם לא מאפשרים להשלים במקומו, וזה יורד.

הטבלה היא טבלת השלמות, כלומר אנחנו בתוך הטבלה הזאת הכנסנו ומילינו את החסר לכל חקלאי בלי לקחת בחשבון את מה שנקרא נוהל שיחלופים. זה אומר שגם אם החקלאי על פי אותו נוהל לא היה זכאי להביא מחוץ לארץ עובד כי הוא נטש אותו בתום 36 חודשים, יש גם את הכללים האלה, הוא כן יקבל להביא מחוץ לארץ על פי הטבלה שעשינו. וזאת משום שההחלטה היא להשלים. באותה נשימה אנחנו עצרנו בהחלט את נוהל שיחלופים ונקבע לוח זמנים, נקבע לוח זמנים ואנחנו גומרים את הנושא של ההשלמות. אנחנו יושבים על המדוכה ואם יהיה חסר אנחנו נשלים, אם לא יהיה חסר לא, אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק.

נמצאים כאן גם החבר'ה מהערבה וגם החבר'ה מהחקלאות בכלל. לכאורה כולם רוצים את אותו דבר. כאן צריכים וכמו שכתוב במשנה בפרקי אבות "אין ... אחרי כל הדברים לב טוב" לב טוב כולל הכל, כולל עין טובה, חבר טוב, לב טוב, לב טוב, רגישות, לב טוב. ואם קורא ורואים למשל במאגר שהם בורחים והם לא משלימים וזה רק מופיע טכנית-וירטואלית ולא מעשי, כי בסופו דבר לאדם שייקח אותו הוא יעלם לו גם כן, וזה רק כדי לצאת ידי חובה מבחינת הטבלה אבל זה לא פותר את הבעיה של החקלאי. אנחנו צריכים להתאמץ. אתה לא מבצע את השיחלופין ואתה מוציא חבר'ה ואתה לא מכניס במקומם אנשים חדשים. מה יועילו חכמים בתקנתם כי אתה נמצא באותו יום באותו מצב.

סליחה רבותיי החקלאים, הרי אפשר לבוא ולומר, הם מתעסקים באיזה טכניקה שהיא מכניקה והם לא יודעים. כי למשרד הפנים אין בכל חווה וחווה את האנשים שלו, הוא יכול רק לקבל דיווחים ועל פיהם לשכלל החלטות. כמובן שאם אתה הופך את העניין שרק מה שבשטח הוא זה שקובע ואחר כך אתה תבוא ותאמר לו הוא הלך לי, אפשר שגם החקלאי, בשבילי החקלאי הוא צדיק כי הוא עובד אדמה, הוא אדם שאין לו זמן להתעסק בנוכלות, אמרו לי שיכולים להיות גם דברים כאלה ואני לא מאמין, אבל אמרו שכן יכולים להיות גם דברים כאלה.


יש כאן מערכת מול מערכת, יש כאן טענה מאוד צודקת ששמעתי שאומרים שכאשר נותנים מהמאגר זה וירטואלי, כי אם אתה מספק לי עשרה עובדים שחמישה מהם בכלל לא הולכים ורק בעוד שלושה חודשים תוכל להתייחס, ורק בעוד חצי שנה להבין מה קרה ובעוד שנה לתת לי אחר, הדברים האלה לא יוצרים מערכת של עבודה. אנחנו רוצים שהמאגר לא יהיה וירטואלי אלא יהיה מאגר אזורי, מאגר סקטוריאלי ומאגר סקטוריאלי גיאוגרפי ושיהיה לו שם מפקח שיבוא אחת לכמה חודשים. אם תראה שהם עשו דבר נורא ואיום תעניש אותם לא בסכום של 5,000 שקל על אכילה על הרצפה. אתם החקלאים אומרים דבר אחר לגמרי אתם אומרים "שאין להם מושג מה יצא מזה, אנחנו יודעים מה יצא מזה, פתאום יתחילו העובדים כאשר זה יהיה תלוי רק בהם, החקלאים יבואו והכל יהפוך הפקר".

יצא עובד, הוא נרשם, תן לי עובד במקומו.

אבל אתה יכול להגיד לי כל יום שהלך?

זה רשום אצלם.

הוא רשום, אבל הרישום אצלו, הוא על פי הדיווח שלך.

הוא נרשם בנמל תעופה.

ואולי הוא לא הלך, אולי נתנת אותו למסעדה בתל אביב.

הוא עזב את גבולות המדינה, יש להם אישור שהוא יצא מגבולות המדינה.

לכן אני רוצה להבין, הרי הגזרות האלה לא נחתו כתוצאה מרוע לב, הן נפלו מכך שפתאום התברר לנו שיש 300,000 עובדים זרים לא חוקיים בארץ. אנחנו רוצים לבוא ולהתמודד עם כל הבעיה.


אני לא מדבר על כל העובדים הזרים כי הכלל זו בעיה בפני עצמה, חברות כוח אדם עם כל הכבוד שואפות למצב שבו אנחנו במדינתנו עוברים להגדרות שהן הגדרות עבדות. אני מכיר את הנושאים וזה דבר איום ונורא, גם בסחר בבני אדם וגם משכון דרכונים, בכספים שמשלמים והכל זועק לשמיים. יחד עם זאת אני יודע על החקלאים, לחקלאים אין זמן להתעסק עם זה, הם צריכים את הזמן כדי לקטוף את הפירות, 99% מהם לא מתעסקים בכוח אדם, אלו לא הדברים שמעניינים את החקלאי, אותו מעניין איך להוריד את התוצרת מהעץ ומהאדמה.


כדי שהוועדה תוכל לקבל החלטות אמיתיות ושתוכל להשפיע על הממשלה, צריך לשמוע את כל הגורמים הקשורים בקבלת ההחלטות האלה. צריך להביא את אנשי אגף התקציבים, אנשי משרד המשפטים, משרד הפנים.

ברשותכם, אני רוצה לומר שבגלל העובדה שהיו דברים שלא מושלמים יצא כורת, כמו כשיורד גשם הוא יורד על כולם, אבל זה קרה כי החליטו להפחית את מספר העובדים הזרים בגלל הסיבות שכבוד יושב ראש הכנסת העלה, כמו מספר הרב של 300,000 והתנהגויות לא נאותות ורווחים לא ריאליים, אז כשהחליטו שחותכים בכל הענפים פגעו גם בטובים ופגעו גם ברעים. אנחנו נמצאים בשלב של אחרי, ואנחנו כבר יודעים מה קרה כתוצאה מההחלטות גם במקומות הטובים.

אני אתן למשל דוגמה מענף הבנייה כשהורידו את מספר העובדים הזרים, הפחיתו מ- 80,000 עובדים ל- 5,000 עובדים זרים. התוצאה שבמקום לסיים בנייה ב- 12 חודש מסיימים בניין ב- 20 חודש. שכחו שהערבים לא נכנסים בגלל סיבות ביטחוניות, הצלחנו כאן בוועדה, אני אומר את זה כדי לשמח את כבודו, לפתור את הבעיה ולפתוח מחדש את הקורסים לעבודות רטובות. ישבנו עם כל הגורמים בשש שבע ישיבות, והצלחנו כמו שילדים מתירים פלונטר במשחקים. ביום ראשון הקרוב אני מוזמן לפתיחת הקורס לעבודות רטובות במקצועות הטייחות, רצפות וטפסנות, וזה כתוצאה מעבודה סביב השולחן הזה והמאמץ שנעשה כאן.


לכן אני אומר שגם בתחום הזה של החקלאות, ונכון שהדברים לא מושלמים, ואנחנו רואים שכתוצאה מהעבודה בשנה האחרונה של הגורמים, כולם, ואני אומר כל הזמן לב טוב כי הלב צריך להיות טוב כדי להיפתח ולראות איך עוזרים לחקלאי שלא אמור להיפגע ושמדינת ישראל לא תיפגע, שההייטק החקלאי לא יפגע ושכולנו נוכל לשלם לא רק 100 מיליון שקל, אני הולך להטיל עליהם 200 מיליון שקל כדי שנוכל לעזור יותר לעניים.

לכן עבור כל שאלה של הממשלה צריכה להיות לנו תשובה, וכדי לדעת מהן התשובות עלינו לדעת מהן הבעיות שהממשלה מעלה.

אני רוצה לשבת עם כבודו יחד עם אלי גבאי ואני חושב שאחרי פגישה כזאת הרבה מהדברים יפתרו, הם לא יפתרו כשאחד אוכל את השני פה.

צריך להמליץ בפני הממשלה, לשר הפנים שאם יש איזה גוף סקטוריאלי על בסיס גיאוגרפי שמסוגל למלא את תפקידו של משרד הפנים בכל מה שקשור ליציאה וכניסה של עובדים, עם פיקוח מלא של משרד הפנים, לאפשר אוטונומיה כזאת, זה דבר שיאפשר גם למשרד הפנים. אני אקח לדוגמה את הערבה התיכונה, סתם ומשום שביקרנו שם, יש את הערבה התיכונה עם אנשים מוגדרים, כל אדם ידוע, כל אדם רשום, כל אדם נמצא בתוך מסגרת כזאת או אחרת, הפועלים שלו, אלא אם הם רוצים ללכת למקום שבו אין קשר, הם נמצאים באותו אזור, תן להם את האפשרות לנהל את הנושא של הכנסה והוצאת העובדים מטעמך ותחת פיקוחך באופן אוטונומי. למה לא? אגב, אני הולך להביא את הרעיון הזה הלאה.

הם לא מוכנים.

כי הדבר האוטונומי הזה יכול אחר כך לייצר כל מיני חברות חדשות.

יש להם רישום מדויק.

אתה אומר שאתה רוצה להביא את העובדים, לבחור אותם ושאתה לא רוצה שיביאו לך אדם שלא רוצה לעבוד, הם יודעים שהם מגיעים אליהם, הם מקבלים את התמונות, הם שומעים מאנשים שהיו אצלנו קודם. אני יוצר מצב, שבו יהיה עובד מרצון למעסיק מרצון.

אדוני היושב ראש אני חושב שיש להתמקד בבעיה של הערבה, בהזדמנות הזאת שכל אחד מגיע כל אחד מעלה את הקשיים שיש לו ואת כל הדברים שהוא כבר טיפל בהם וזה טבעי ובסדר. אבל בסופו של דבר ראינו שם דבר מאוד ייחודי, וכולם כולל המרכז למידע ומחקר מזכירים את זה, צריך למקד את זה ולבחון איך פותרים את הבעיות של הערבה. זה לא אומר שאין לחיים חדד וגם לאחרים בעיות. לא כדאי לעשות סלט מהכל כי בסוף נדבר על הכל אבל נעשה סלט. הדיון היום נקבע, בהתייחס לערבה.

לא. הדיון נקבע, בנושא השלמת המכסות של עובדים זרים בחקלאות.

אני כן מציע להתמקד כעת בערבה, ואחר כך נעבור למקום הבא, זה לא אומר שאין בעיה במקומות אחרים, צריך להתקדם.

אני המנהל הכללי של ארגון מגדלי הפירות הארצי, כולל את התמרים בערבה ואת כל אזורי הארץ. כל הכבוד לערבה כי הוא באמת אזור ייחודי וצריך לדון בו והוא גם צריך לקבל עדיפויות, אבל הבעיה בכל הארץ היא לא פחות חמורה. לא פחות חמורה, ואני אומר שלחקלאות אין פתרון ללא עובדים זרים, היא לא יכולה היום להתקיים בלי עובדים זרים וההפסד שכבר נגרם לחקלאות כתוצאה מכך שב- 1 לינואר לא היו 26,000 עובדים הוא הפסד של עשרות מיליונים רבים. מישהו צריך פעם לאמוד את הנזק. אולי יהיו חקלאים שיגישו עתירה לבית הדין הגובה לצדק, אני לא יודע, אני לא היועץ שלהם בעניין הזה. אלו בעיות שצריך להבין ולפתור מהר.


אני רוצה להעיר שתי הערות לגבי המתווה היורד. המתווה היורד היה בנוי על הנחה שהטכנולוגיה, המיכון יחליף את מספר העובדים הזרים בהדרגה. אני מוכרח לומר שזה מתקיים בחלקו הקטן בלבד, אפילו לא 50%. האוצר מאוד ישמח שמה- 250 מיליון שהוא הקציב לעניין הזה יישאר לו למעלה מ- 100 מיליון שלא נוצל בגלל שאין מספיק טכנולוגיות, יש ענפים שאין בהם טכנולוגיות. למשל לקטוף תפוחים בידיים אין שום טכנולוגיה שתחליף אותה, אותו דבר באבוקדו ובהרבה מאוד גידולים. לכן המתווה הזה היה צריך להיות מתווה מותנה. היות ולא קבעו שהוא מותנה ההורדה של 1,500 קיימת, והכניסה של המיכון שהייתה צריכה לחסוך את ה- 1,500 לא מתקיימת או מתקיימת בחלקה. אני מציע לדון בעניין הזה מחדש.

יש הסכמה שבנושא של המתווה אנחנו מבקשים את התערבותו של יושב ראש הבית. מאחר וזו החלטת ממשלה צריך כאן שהחלטת הממשלה תשתנה, וזה רק בכוחו. אני באופוזיציה, אורי אריאל באופוזיציה, אורי אורבך יהיה מחר באופוזיציה, אני אומר שהיחידי שחייב להיות עם ראש הממשלה הוא יושב ראש הבית והשפעתו עליו רבה רבה מאוד.

חשוב כאן להשתמש בנימוקים הנכונים, לא להגיד סתם לבטל את המתווה היורד שאולי הוא חשוב למדינה.

חשוב שתכינו הצעת החלטה לממשלה, ותעזרו לנו לעזור לכם.

הנימוק הנוסף הוא נושא כניסת הישראלים - לכאורה ניתן עידוד, אגב הוא עדיין לא מתקיים בפועל למרות ההחלטה שהיא מעל חצי שנה. לא שולם עוד שקל אחד למי שבמקרה כן העסיק ישראלים, ויש כאלה. יש כאלה שהעסיקו ישראלים והם לא קיבלו את התוספת שבחוק.

הפרויקט של הפיילוט עם הישראלים יוצא לדרך ממש בימים האלה.

הוא יוצא לדרך כבר חצי שנה איחור.

כל התקציב עבר למשרד החקלאות.

יפה. אבל תני לי להעיר. אני חושב שגם אם משרד החקלאות יתחיל לקיים אותו, יהיו מעט מאוד ישראלים, לא יהיו אותם ה- 300 שבשנה ושנקובים בחוק, הם לא יבואו. ממספר זה יבואו 10%, 20%. זאת אומרת שצריך לחשוב על כל המתווה היורד מחדש משני הנימוקים האלה. 20% 80% - - - -

תכינו את הצעת המחליטים כמו שאמר אורי אריאל באופן יסודי, אתם יודעים שהטלפון שלנו פנוי. אריק שרון לימד אותנו שכדי למנוע הוא אמר "תרשמו את מספר הטלפון שלי, ואני מבקש בכל שעה, 02:00 בלילה, 04:00 מתי שאתם רוצים". אבל אריק שרון היה מתלונן ואומר "היחידי שהתקשר אלי בשעה 02:00 בלילה זה רק יעקב (כצ'לה) כ"ץ, אף אחד לא התקשר, כולם מפחדים".

הערה האחרונה. התחשיב של 80%, 20% כפי ששמעתם, צריך לעשות אותו טוב. לגבי 70% כי 1,000 מסתובבים בארץ ולא הושמו בעבודה, הם במאגר הוירטואלי, ועל זה 80% 20%, זאת אומרת שבעצם אדם מקבל 56% עד 60% בחשבון נכון מסך העובדים שמגיעים לו. זה חמור ביותר וזה ממשיך להעצים את הנזק.

תודה רבה. יפרח סבלדי, בבקשה.

אני ממושב צופר, אני רוצה להעלות כאן נקודה שלא העלו וזו הכוונה של משרד הפנים, להוסיף היתרי עבודה ב- 10% על ההקצאות המותרות לייבא מחוץ לארץ. זאת אומרת שאם מותר להביא מחוץ לארץ 26,000, הם יתנו עוד אישורים 2,500. העניין הזה בדיוק יגרום לחטיפת עובדים תאילנדים מחקלאי לחקלאי ויצור אנדרלמוסיה שלמה. אם יש לי היתר נוסף על מה שמותר לי להביא אני אלך לעובד של עזרא רבינס ואומר לו אני אתן לך עוד 100 שקל בוא אלי, ואחרי זה הוא ילך למישהו אחר, ואחר כך אני לא אצטרך אותו כי אני זקוק לו עונתית. לדעתי את הדבר הזה צריך לסגור ולא לקיים אותו כי זה רק יצור אנדרלמוסיה.

מר מאיר שפיגלר, אני מבקש שתהייה הפעם חיובי, תבוא עם פתרונות אל תסביר איך טכנית מתקרבים לשער, תסביר איך פותרים את העניין.

שלא יהיה שיח חרשים במובן שאנחנו לא מתמודדים כרגע מול השולחן האמיתי, שהוא שולחן הממשלה. אני שומע את משרד החקלאות ועם כל הכבוד, הוא בא ואומר "אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומן של ההכנות לפיילוט, אי אפשר לעשות פיילוט מבלי להכין אותו, בו אנחנו נראה איך קולטים עובדים ישראלים ומקבלים על כך פרמיה". את זה אומרת לך נציגת משרד החקלאות, שאני לא מכיר אותה. כדי לקבל החלטות אני צריך לשמוע מול כל הטענות האלה את הטענות האחרות, כי אחרת כשהם ישבו איתי בחדר הם יאמרו לי שמבלבלים לי את המוח.

זה לא כך.

לא העלתי טענה.

לא טענת טענה, נתת תשובה כי באו ואמרו שעשו פיילוט עם ישראלים ועד היום אף אחד לא קיבל. את אומרת נכון שהוא לא קיבל כי עדיין לא התחיל הפיילוט. אם אני הייתי שומע את זה הייתי אומר "אתם מדברים על פיילוט, לא עשיתם כלום, ובאו אנשים ולקחו". אני במקרה נמצא לפחות פעם בשבוע במקום שבו הלכו חלוצים לפני המחנה, זה היה בדיוק לפני מאה שנה בעמק חפר, אני מכיר את הכל.

זו כותרת, זו חליפה ריקה.

צריך להבין שתמיד יש לכל תשובה שאלה, כאן אנחנו נותנים תשובות ואתם חושבים שהשולחן הזה יפתור את הבעיות. ברגע שנגיע עם הבעיות לממשלה הממשלה תאמר לנו "מה חידשתם, לא חידשתם כלום".

ביקשנו שקודם כל נסור מרע, שקודם כל יפסיקו עם ההורדה ונדון ונשב עם צוות מומחים.

אורי אריאל צודק במאת האחוזים. אם אנחנו נבוא היום לבקש פתרון מלא אנחנו לא נפתור את הבעיה כי הבעיה שלכם היא בעיה רצינית ביותר. זו בעיה שמחייבת גם את שר החקלאות לבוא לתת, אני רואה איתו עין בעין ממש.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן ושאני חושב שהם חשובים. קודם כל בנושא העובדים הזרים יש בעיות. לא צריך להסתיר אותן. כמו שאמר היושב ראש מדינת ישראל כריבונית שאמורה להיות אחראית על מה שנעשה בגבולותיה, צריכה לתת פתרונות לכל מיני חולאים שנובעים, לכל מיני בעיות שנובעות מעצם העובדה שנמצאים כאן עובדים זרים. אני כבר מודיע שהעובדים הזרים בחקלאות הם לא הבעיה בה- הידיעה, גם לא בענף הבניין, גם לא בתעשייה, דווקא בסקטור אחר לחלוטין. בכל הסקטורים האלה יחסית המערכת איך שהוא מתפקדת בצורה נאותה.

עד כדי כך שגם צריך לציין שלאחרונה, זאת אומרת שבחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, מתוצאות של ביקורות, של פיקוח ואכיפה שאנחנו עושים, יש שיפור ניכר בכל מה שנוגע להעסקת עובדים זרים על ידי החקלאים, גם בבניין, גם בחקלאות, ובוודאי ובוודאי בתעשייה. זאת אומרת שהמגורים הופכים להיות יותר הולמים, הרבה פחות בעיתיים ממה שהיה בעבר. זה לא אומר שהכל בסדר, זה אומר שיש כיוון ברור של מעין הליכה משולבת של הרגולטור – קרי המדינה מצד אחד, ואלה שמקבלים את ההזדמנות להעסיק עובדים זרים, מצד שני. הם מבינים שכנגד זה שהם מעסיקים עובדים זרים הם צריכים לעמוד בכל הוראות החוק והנוהל, וזה משתפר. בעיות תמיד יש ותמיד היו, ואני חושב שהבעיות מצטמצמות.


מבדיקות שעשינו, גם גביית היתר, ואני אומר את זה באחריות מלאה, לפחות בחודשים האחרונים היא ירדה, אני לא רוצה להיתפס בלשוני, אבל בסדר גודל של 50% בין מה שגבו בעבר עבור הבאת עובדים לענף החקלאות לבין מה שאנחנו יודעים שגובים היום. זה עדיין לא אומר שאין גביית יתר, זה אומר שהכיוון ברור והתופעה הולכת ודועכת מבחינת הממדים שלה. צריך לעשות את הכל שהיא לא תהייה בכלל. לעניין זה כמובן כל גוף שמעצם הוייתו נועד אך ורק לתת שירות לחקלאי ללא מטרות רווח, הוא בוודאי מבורך. כמו למשל מה שיש בערבה משום ששם זו לא חברה בערבון מוגבל, זו חברה שמספקת שירות לחקלאים והבאתם.

שם זו המועצה האזורית.

אנחנו מדינה חופשית, מי שרוצה להקים חברה מקים חברה.

מועצות אזוריות יכולות להיות אלה שתבאנה את העובדים.

כל מי שירצה להביא בעצמו שיביא. הוא יקבל אבל הוא יהיה בפיקוח ואתם תאמרו לו שהוא לא יהיה בתוך המערכת שלכם. זו מערכת וולונטארית, אם לא רוצים והחקלאים יגידו שהם רוצים בעצם כי זה אולי יעלה להם יותר זול, זו בעיה כי אתה יוצר מצב שבו אתה מבקש תרופה לדבר ואתה אומר שאתה לא מטפל במחלות האחרות. אלו דברים בלתי אפשריים. זה אחת משתיים, זה וולונטארי. אם המערכת אצלכם תאמר שהם רוצים להביא את כולם באופן מרוכז, שהם יהיו קולקטיביים אחראים והם קולקטיבית מטפלים אז זה בסדר גמור. אבל אם אתה אומר, לא, זה חופש העיסוק וכל מי שרוצה הפקר יהיה הפקר, זאת אומרת שאיפה שיהיו יתרונות ייקחו ואחר כך ימשיכו לאחוז בכל אותם דברים שבהם הם יכולים להכות את החברה. זה לא יכול להיות כי אז יהיה פיקוח כללי.


לכן אמרתי שמה שאורי אריאל אמר זה נכון מתוך הנחה שזה הרצון שלהם. יש חריגים? – תטפלו בחריגים בעצמכם, לא יכול להיות שהחריג יקלקל את כל המערכת. אבל אם אתה אומר לי, רגע, רגע, זה מצוין תביא לי, אל תפחית לי, תביא לי מה שאני רוצה ויחד עם זאת אני יכול להשתמש בכל ההפקרויות בעולם. אני אלך ואטפל במערכת כולה בהתאם לצרכים של מדינת ישראל, אז אנחנו נבחן את כל הנושאים יחד על מזנאיים ואז ומכריעים.

החקלאים הם בסדר במאת האחוזים, וזה תואם למה שאמרו כל המכובדים, שני יושבי ראש, יושב ראש הישיבה ויושב ראש הבית. אם יש בעיות הן דווקא עם אותם גופים שמביאים את העובדים הזרים. זאת אומרת שאת הגבייה לא גובה החקלאי, את הגבייה גובה אותו גורם שמהווה את החוליה המקשרת בין מדינת המקור לבין למדינת היעד, קרי, מהמדינה ממנה מביאים את העובד למקום אליו הוא אמור לבוא לעבוד. גם כאן אני אומר שיש שינוי לטובה ואני מקווה שהוא ימשיך להיות בדיוק באותו כיוון והלוואי שנגיע לנחלה ולשלווה בנושא הזה.


בנוגע לחקלאים קיבל אמנון בן עמי החלטות למרות שהחקלאות מבחינתנו מטופלת באופן רוחבי על כל שטחה של מדינת ישראל, יתקבלו החלטות פרטניות. לעניין הערבה יקבלו החלטות פרטניות, כמו שאתם זוכים לגבי המתיישבים החדשים, גם לענייני כלל החקלאים בערבה הלכו לקראתכם ככל שהיה ניתן. ברור שאי אפשר בתוך מסגרת שהיא רוויה מגבלות ללכת לפרוץ את כולן ולתת מענה לכל סוגיה שעומדת על הפרק, זה ברור. איפה שניתן היה ללכת לקראת, הלכנו.


דבר נוסף, 36 חודשים, ראוי גם שמשתתפי הדיון ידעו, שפעמיים הארכנו בגלל מצוקות אובייקטיביות, דבר שלא נעשה עם שום סקטור אחר, הארכנו את האפשרות של העובדים הזרים להישאר מעבר ל- 36 חודשים. בתחילה זה היה עד סוף מרץ 2010 וכעת זה עד סוף יוני 2010, כדי לתת ככל שניתן מזור, לפחות נקודתית, למצוקות אובייקטיביות איתן מתמודדים החקלאים.

הוא אומר שאם יהיה צורך הוא ימליץ להאריך את זה בעוד חצי שנה. אגב לא כולם רוצים להישאר.

חשוב מאוד ושכדאי שתדע, מדינת ישראל, כלומר הרגולטור, אנחנו, לוקחים בחשבון את כל העובדים שנכנסנו מלכתחילה לטובת החקלאות וסופרים אותם במניין העובדים של המכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה, הווה אומר, שאם יש נניח 1,000 עובדים שלא יודעים איפה הם, הם חלק מתוך ה- 26,000 עובדים. זה כלי שהמדינה לא יכולה לבוא ולהעלים עין ממנו משום העובדה שאז יהיו יותר ויותר כאלה והמכסה מטבע הדברים תגדל. נכון שמי שסובל זה החקלאי. צריך להגיד את הדברים בצורה הגונה. לכן מחפשים פתרונות בין אם זה באמצעות וועדת חריגים, בין אם זה באמצעות מתן איזשהו מענה הולם לסקטורים או לסוגיות שחוזרות על עצמן, מנסים.


אחרון חביב לעניין דברים שנאמרו כאן מפי הדוברים בקשר ל- IOM, איך להביא את העובדים. לא כל ההחלטות הן תולדה של הסיפור של גביית היתר. יש בסך הכל מדיניות שרוצים לממש אותה בכל מה שנוגע להעסקת עובדים זרים במדינת ישראל. נכון שבכל זאת אחד מהחולאים גם משליך על תדמית המדינה בקרב אומות העולם האחרות, בכל מה שאמרת בנושא של עבדות ושאר הדברים האלה. יש פתרונות, לא רק ה- IOM הוא פתרון. ישנן חלופות והעלנו אותן והן כמו הסכמים בילטראליים, כמו מערכת אחרת בין שתי מדינות שתדאג לכך שעובדים יגיעו עם מינימום של גביית יתר.

תשובה לאדון שדיבר על עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, הוא התכוון לנושא של היתרי כבילה. אני אסביר ליושב ראש. בית הדין הגובה לצדק קבע שמנקודת זמן מסוימת אי אפשר לקשור בשרשראות ברזל עובד למעסיק. בעבר עובד הגיע, הוא היה מחובר למעסיק והוא לא יכל לעזוב אותו. כדי לתת פתרון לסוגיה הזאת ולפגוע פחות ככל שניתן במעסיק, במקרה הזה החקלאי, הוחלט לתת היתרים שהם לא מגדילים את מכסת העובדים הזרים שנקבעה על ידי החלטת הממשלה, אלא, ובדיוק מה שהוא אמר, הם נותנים אפשרות של עובד על בסיס רצונו החופשי, שוב כתוצאה מאמירת בית הדין הגובה לצדק בנושא הזה, לעבור ממעסיק אחד למעסיק אחר ולאייש את אותו בהיתר נוסף.

או לתחום הפיצוציה.

לא. אלו היתרים ספציפיים לכל אחד ואחד מהתחומים וזה גם בהחלטות ממשלה, המכסה נקבעת לכל אחד ואחד מהתחומים. נכון שזה יוצר מטבע הדברים, וכמו שאמר היושב ראש, אפשרות למסחור.

תגיד שזה בית הדין הגבוה לצדק.

רציתם שהעובד לא יהיה כבול אלי בשרשרת. בפועל הוא ברח, במשך שלושה חודשים הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך בפטנט הזה הוא יכול עוד שנה.

הוא אמר לך שזו בעיה, אבל זה כתוצאה מהחלטת בית הדין הגובה לצדק.

בית הדין הגבוה לצדק אמר אין כבילה.

הכבילה היא הדדית, גם החקלאי לא כבול לתאילנדי, גם את זה צריך לקחת בחשבון. זאת אומרת שאם הוא עזב אותו והוא לא מחזיק ויזה משחררים את החקלאי מהויזה. זה צריך להיות הדדי ולא חד צדדי.

החקלאים צודקים במאת האחוזים, יש כאן מצבים אבסורדיים, אנחנו יודעים את זה שאם חקלאי הוא אדם ממלכתי ולקח למשל עובד זר לחקלאות שנתפס כתוצאה מזה שהוא ברח ממעסיק קודם, אסרו אותו, הוא לקח מהכלא את העובד והעובד ברח ממנו אחרי יומיים הוא תקוע איתו שלוש שנים. זה דבר שהוא בלתי נתפס בעליל. לכן יש וועדת חריגים, כדי למזער את הנזק לא חילקתי כרגע את ההיתרים של בית הדין הגבוה לצדק לכבילה דווקא כדי לאפשר יישור קו שכל המעסיקים יקבלו את מלוא העובדים שהם זכאים להם, ולאחר מכן אני חייב כשומר חוק לשחרר את ההיתרים של בית הדין הגובה לצדק.

ברשותכם, אני רוצה להודות ליושב ראש הכנסת.

מר מאיר שפיגלר אתה מבין דבר אחד, אתה יוצר שתי מערכות, האחת היא של אנשים שעובדים בחקלאות ואחת של מסחר של אלה שצריכים לעבוד בחקלאות. ברגע שאתה בא ואומר, וההערה שלו היא הערה כל כך נכונה, היא הערה פלחית אבל היא כל כך הגיונית. מה בעצם אתה אומר לו? – אתה אומר לו יש לך מכסת מים ואתה צריך 10 קוב, אני אתן לך 11, כבר אני אומר שקודם כל יש לי 11 ועכשיו אני אתחיל לבכות שלקחו לי את זה ואז אני אקבל 14, אבל אם אני צריך 10 אז בוודאי אני צריך רק 9, אני למעשה ב- 2 קוב יכול לסחור.

אבל אנחנו כאן, בצד המערכת שאנחנו כל כך רוצים לדאוג לה לקיומה - החקלאות, אנחנו גם יוצרים מערכת מקבילה. אם יש לנו סקטורים שהם דואגים לעצמם, אני יודע שזה לא נכון אצלך אבל זה בהחלט יכול להיות במקום אחר, כי אם אני אעשה חשבון איפה אני מרוויח יותר, מגידול העגבניה או ממסחר באנשים שיש לי רשות להביא אותם, אני אעשה את חשבון הסופי איפה יש יותר בבנק.

לא במקרה הזה של החקלאים.

אמר מאיר שפיגלר שמקרה של החקלאים כמעט וזה לא יהיה קיים.

זה לא יהיה כי העובדים האלה יוגדלו בפקטור, זה יוגדל ביורו.

לא אצל מי שעובד, אבל מי שסוחר בעובדים שלו.

אבל זה תפקידו של משרד החקלאות, לבדוק מי באמת עובד.

לולא בית הדין הגובה בעניין הכבילה, מה היה מצבו?

26,000 עובדים וכל אחד היה מקבל בדיוק את המכסה שלו.

שמעתי, התרשמתי ואני אבקש שתעביר אלי את הפרוטוקול.

אני רוצה לומר לכם שאילו אני הייתי יכול להיות יושב ראש הבית טוב כמו שהוא יושב ראש הוועדה לעובדים זרים, היינו מתחליפים. כל כך הרבה שכל, כל כך הרבה טעם טוב, וזה בלי חנופה. זה תענוג.

יש חברי כנסת שנכנסים לוועדות והם יודעים על מה מדובר. אני רוצה לומר לכם שבכל דבר ש'מסבנים' את חברי הכנסת זה רק לרעתכם. תציגו את טענותיו של השטן וגעו בהן אחת אחת. לכן אנחנו בפעם הבא נקיים את הדיון, ב- 10 ביוני הם עדיין לא יהיו מוכנים ואין לי ספק, אבל בכל הדברים האלה בפעם הבאה צריך לקיים דיון, כי אם רוצים לעשות רוויזיה בהחלטת המנהל הכללי של ראש הממשלה הקודם, והממשלה הזאת היא לא חקלאית במידה המספקת, אין תנועתה עבודה יותר, היום תנועת העבודה אלה ההולכים לפני מחנה. היום חגננו 80 שנה לחירות ובעוד 40 שנה נחגוג 80 שנה לורד יריחו בעזרת ה'. אני מודה לכולכם וניקח את הדברים ברצינות.

אנחנו נעביר לאדוני היושב ראש את הפרוטוקול, ונחשוב באיזו צורה למצוא פתרון יחד עם האיש ממשרד האוצר ואייל גבאי, ואולי אם כבודו יבוא לישיבה הבאה הם יהיו מחויבים להגיע לפה.


אני מודה לכל המשתתפים, תודה על ההחלטה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10