הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
26
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
24.5.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 89
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"א בסיוון התש"ע (24 במאי 2010), שעה 09:30

החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית, עפ"י סעיף 4(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, בנושא: הטיפול בעליית בני הפלשמורה.

חברי הוועדה: יואל חסון – היו"ר
אריה אלדד

אורי אריאל

אמנון כהן

שלמה מולה

נחמן שי

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס

נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט מאיר שמגר


צחי סעיד
- ראש המטה ועוזר בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

עמוס ארבל
- מנהל אגף מרשם ומעמד, משרד הפנים

עו"ד דסי צנגן-רוט
- לשכה משפטית, משרד הפנים

אייל גבאי
- מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

אדמסו אללי
- יועץ ראש הממשלה לענייני אתיופים, משרד ראש הממשלה

אלי כהן
- מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית לא"י וההסתדרות


הציונית העולמית

דר' אברהם נגוסה
- ראש ארגן מכנף דרום לציון וחבר פורום הארגונים של יוצאי אתיופיה


בישראל, ארגוני עולים מאתיופיה

יוסף פייט
- ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

הרב יפת אלמו
- מכנף דרום לציון, ארגוני עולים מאתיופיה

הרב מנחם ולדמן
- ראש המכון 'שבות עם'

דוד אפרתי
- עורך מפקד 'אפרתי-ולדמן', 1999

עמי ברגמן
- מנהל מחלקת תורכיה/מצרים, ג'וינט ישראל

אגזו אקלה

אסמוניש אקלה

פנטאיה אצנפה

מקונן גואלגה

חנה פריידין

ס.ל. – חבר המתרגמים בע"מ

החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית, עפ"י סעיף 4(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, בנושא: הטיפול בעליית בני הפלשמורה.

שלום ובוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ישיבת מעקב וגם ישיבה שהנושא העיקרי שלה הוא ההחלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית.

הוועדה לביקורת המדינה ישבה ודנה בנושא הפלשמורה מספר פעמים. יחד עם חוות הדעת של מבקר המדינה משנת 2008 בדבר יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה, עד היום, כפי שאנחנו רואים וכפי שאנחנו מתרשמים, לא ננקטו צעדים אופרטיביים ולא הגיעו לארץ. בני הפלשמורה ממתינים במשך שנים במחנות המעבר באתיופיה. אנחנו עדים בשנה האחרונה לסחבת שניתן להרגיש או לחשוב שהיא סחבת מכוונת, גרירת רגליים מצד הממשלה, שלא הביאה ולא מסיימת את פרשת בני הפלשמורה. העובדה שיש שנים מחנות פתוחים, מחנה אחד בעיקר פתוח שיש בו אלפי יהודים שלא עולים, ואין גם, אגב, תחושה של דחיפות או רצון להעלות אותם בסדר זמנים סביר ומהיר היא בעיניי שערורייתית. מדובר כמובן, וכולנו יודעים את זה, וראינו כאן מראות באמת קשים בוועדה הזו, בפגיעה קשה במשפחות עולי אתיופיה, באחים והורים שנותרו מאחור, וכאלה שנמצאים כאן. זו היא מצוקה אנושית קשה שיש לסיים אותה ומיד.

לאחר שהסוגיה ההלכתית הוסרה מסדר היום, אני מאוד מוטרד וגם לא התרשמתי אחרת, מהעובדה שיש שיקולים, והלוואי שנתרשם בישיבה הזאת אולי אחרת, אבל עד היום לא התרשמנו אחרת, שהם שיקולים של עלות תקציבית, בנושא של קליטה של יהודים, קליטה של בני הפלשמורה. בעיניי זו פגיעה בעיקרון הציוני של העלאת כל יהודי באשר הוא וללא דיחוי, ובעיניי לממשלה אין את כל הזמן שבעולם להמשיך ולעסוק בנושא הזה ללא נקודת סיום ונקודת זמן.

המטרה של הדיון הבוקר, לפני בחינת התהליך של הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא ללמוד מה נעשה מאז הדיון הקודם. המטרה שלנו היא להגדיר כאן, בתקווה גם בתיאום עם הממשלה, לוח זמנים סביר שיהיה מקובל על דעת חברי הוועדה, ובמידה ואנחנו נראה שהממשלה לא מסוגלת לעמוד בלוחות הזמנים שסיכמנו, ושוב, על סמך הדברים שנשמע כאן מהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ומגורמים אחרים, הוועדה לביקורת המדינה תשתמש בכלים הפרלמנטריים והביקורתיים, יחד עם מבקר המדינה, כדי להביא לשינוי המציאות ולהביא את הפרשה הזאת לסיום.

הייתי מבקש ממבקר המדינה להתייחס.

אני קודם כל מודה לך, אדוני, שקבעת את הדיון, ולחברי הכנסת שנמצאים פה, וכן כמובן לנציגים של הפלשמורה ואישים אחרים, בראשות הנשיא שמגר, שנחלצו לעניין ועושים כמיטב יכולתם כדי לפתור את הבעיה.

ההרגשה שלי היא קשה מבחינה זו שהנה, אנחנו נפגשים פה שוב ושוב, ומשוחחים ומחליטים בנושא הכאוב הזה ולא מגיעים בסופו של דבר לשום, או כמעט שום טיפול שמסיים את הבעיה. אנחנו, כמשרד המבקר, הוצאנו דוח בעניין הזה עוד בשנת 2008, בספטמבר, ושם אנחנו מדברים על כך שעמדת מבקר המדינה היא שקיימים באתיופיה כיום יותר מ-3,000 מבני הפלשמורה שבואם לישראל מחייב בדיקה. הרי לא יכול להיות שלא נגיע למצב של סיום הפרק הזה בצורה הטובה ביותר ונמנע בעצם מציבור גדול של אנשים, שנמצאים גם בגונדר וגם במקומות אחרים באתיופיה, להיבדק ולחזור הנה. הדברים האלה פשוט לא ייתכנו והמחדל בעניין הזה, סליחה על הביטוי מחדל, אבל אין לי מלה אחרת להשתמש בה, הוא בכך שהבעיה לא הסתיימה. היו צדדים שפעלו בעניין הזה וניסו לעשות, ואחרים נסעו וביקרו ושוחחו ועשו את מה שהם עשו, אבל הבעיה נשארת על שולחן הכנסת.

אדוני היושב ראש, אתם זימנתם את מבקר המדינה לבוא לישיבה כדי שתיקבע האפשרות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית שבה כמובן תהיה שותפות למבקר המדינה בנושא של קביעת הוועדה. אני רוצה לומר שגם אם יש איזה שהם קשיים תקנוניים, חוקיים, משפטיים, ניתן להתגבר עליהם. ניתן להתגבר עליהם. כך שמבחינה זו הייתי אומר שההרגשה שלי היא הרגשה קשה, אני שוב נמצא מול אותם אנשים שאותם אני רואה, לצערי, שוב ושוב. הבעיה היתה צריכה להגיע לפתרונה המלא והדברים האלה, עליהם נאמר ומוטב שעה אחת קודם.

תודה רבה, אני מודה לך, אדוני המבקר.

הנשיא, מר שמגר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה ואורחים נכבדים. אני בא הנה בלב כבד. אנחנו נמצאים מול תופעה שאפשר רק להגדיר אותה כאיזה מחלה מתמשכת אשר לא רק פוגעת בבשרנו, אלא פוגעת בלבנו. אין להבין למה הדבר הזה, העלאת שארית פליטת הפלשמורה, על פי קריטריונים שהממשלה קבעה, מסגרת הקריטריונים, לא באה לסיומה.

אנחנו למעשה היינו צריכים להתכנס היום באופן נורמלי, אילו היתה לנו גישה של קיבוץ גלויות וקליטת יהודים, כדי להודות ולהלל את הסיום של הפרשה הזאת. אני כשלעצמי מאמין ואופטימיסט מושבע, שאנחנו נגיע ליום הזה, היינו שבאמת יעלו את השארית שנמצאת שם. ויותר מזה, עשינו את כל מה שדרוש לפי דעת כל הגורמים המערכתיים הנוגעים בדבר, כדי להסביר שעם סיום העלייה של אלה שעוברים את המבחנים הממשלתיים, ואני מדגיש את זה, אלה שעוברים את המבחנים הממשלתיים, שעם סיום העלייה של אלה, תסתיים הבעיה. אני לא סבור שזה שאנחנו מתכנסים מדי פעם, אני מודה ליושב ראש שהוא עושה זאת, ולמבקר המדינה שנתן את ידו לבדיקת הנושא, אבל זה היה צריך להסתיים כבר. הם צריכים להיות כאן, לא צריכים להיות שם. וטוב שעה אחת קודם וטוב שהדבר הזה יסתיים בלי שתהיה איזה שהיא התפרצות בלתי רצויה. הדחיות האינסופיות של ההחלטה הן כמו איזה מחלה קשה, ולדעתי הגיעה העת שנסיים את הבדיקה של האנשים הראויים לכך, נביא אותם ארצה ונראה את הפרשה הזאת כגמורה, כי היא לא צריכה להיות כמו על אש קטנה. היא צריכה להסתיים. וזה תלוי בנו.

לכן, עם כל הכבוד, אינני רוצה ועדות נוספות, אינני רוצה בדיקות נוספות, כי זה רק ייתן למי שירצה, אני אומר את זה באופן גלוי ביותר, עילה, תואנה לדחיות נוספות. אני לא רוצה דחיות, אני רוצה עלייה. אלה שנמצאים שם וזכאים לכך צריכים להיות כאן וזה צריך להסתיים. תודה רבה.

תודה רבה. אני מודה לך, הנשיא שמגר.

היינו רוצים, לפני שנשמע את חברי הכנסת, לשמוע את המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, מר גבאי. היום אני מבין שהנושא הזה נמצא לפתחו של משרד ראש הממשלה, בוודאי לפתחך, אולי גם לפתחו של ראש הממשלה, היינו רוצים להבין באמת מה המצב מאז הישיבה, מה קרה, ומה העמדה שלכם היום בעניין הזה, כולל ההתייחסות לכמות שמאושרת ומוסכמת לגבי עתיד המחנות בכלל. דיברנו אתמול בטלפון, תתייחס לכל הנקודות ששוחחנו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני חושב שצריך לעשות סדר בעולם המושגים כדי לראות. אני מחזיק כאן את החלטות הממשלה משנת 92', אי אפשר לדבר על ממשלה א' או ממשלה ב', התעסקו בזה כל ממשלות ישראל לדורותיהן מאותה תקופה. צריך לעשות סדר בעולם המושגים, בוודאי הנשיא שמגר והנשיא לינדנשטראוס מכירים אותם היטב. אנחנו לא מדברים על עלייה. לצערי הרב, ודרך אגב אמרתי את זה במפורש, אמרתי את זה גם לרב הראשי ואמרתי את זה למי שדיברו בשמו. אני חושב שהדבר הפשוט ביותר היה לו היה מדובר בעלייה. עלייה, יש חוק השבות, מי שזכאי לפי חוק השבות, אין שאלה של בדיקה, אין שאלה של המתנה, אין שאלה של כסף, אין שאלה של שום דבר, יש שאלה של זכות לפי חוק השבות לעלות. גם אם אנחנו מגיעים לפעמים עד למצב שסב היה יהודי, אפשר להעלות, ואני חושב שמעולם לא היתה בעיה עם עלייה.

איפה אנחנו מגיעים לבעיה והיא לאו דווקא בהקשר הנוכחי, אבל גם בהקשר הנוכחי? כשמדובר על כניסה לישראל של מי שלא זכאי לפי חוק השבות, של מי שאינו יהודי. דרך אגב, ואני לא רוצה לעסוק, אבל צריך להבין שזה גם גורר אחר כך השלכות קשות בתוך מדינת ישראל, כשמחייבים גיור ואחר כך מחייבים חינוך בבתי ספר דתיים ויש רק בתי ספר דתיים מסוג מסוים שקולטים, ואז רק בקבוצות ושכונות, ואנחנו רואים אחר כך מה התוצאה שהיא תוצאה, אני חושב, נוראה לאוכלוסייה עצמה וגם לחברה הישראלית. הדבר הטוב ביותר היה אם כל אלה שטוענים שמדובר ביהודים והמפתח ההלכתי היה נמצא בידם, היו פותרים את הכשל הזה. אבל לצערנו הרב הוא לא נפתר ואנחנו מדברים על חוק הכניסה לישראל.

כשמדברים על חוק הכניסה לישראל, ומדברים על הפעלת סמכות של שר הפנים, ממשלת ישראל לדורותיה שואלת את עצמה, אוקי, מה הקריטריונים ובאיזה אוכלוסייה מדובר. אפשר לראות באופן עקבי שהחל מ-92' מדינת ישראל מדברת כל פעם על קבוצות ועל קריטריונים ואחרי שלוש שנים מדברת על קבוצות יותר גדולות ועל קריטריונים טיפה שונים. ואני יכול להתייחס. לדוגמה דובר על סגירת המחנות. מה אפשר לעשות שהארגונים שהפעילו את המחנות כבר ב-97' מתחייבים שהמחנות ייסגרו וזה לא קורה. הקבוצה שבה מדובר---

אתה לא מדייק, אתה פשוט משקר. אתה משקר. לא רק לא מדייק, הוא משקר פשוט.

הממשלה החליטה שהיא תסיים את זה בתנאי שהמחנות ייסגרו. אני מקריא מהחלטת הממשלה: 'הארגונים היהודיים יפסיקו את פעילותם באתיופיה מיד עם סגירת המתחם'. אנחנו מדברים על המתחם באדיס אבבה, אפילו לא על גונדר, או מאוחר יותר---

סגרו באדיס אבבה.

אני רוצה להקריא: 'יפסיקו את פעילותם באתיופיה'. זאת היתה החלטת ממשלה ב-97', כשחשבו שאז הסתיים העניין.

אתה חי ב-97', יש החלטות ב-2003, יש החלטות ממשלה אחרי זה. אל תתייחס למה שנח לך, תתייחס לעובדות כאשורן. מה, אתה לא מבין שכבר עברנו 18 שנה?

גם ב-2003, כשמחליטה הממשלה, ודרך אגב, ראש הממשלה הנוכחי, כשהיו הדיונים אצלו, מ-97' הוא טיפל בעניין, הוא החליט על הבאת קבוצה וחשב שבזה מסתיים העניין, וב-2004-2005 בתור שר אוצר, שוב פעם החלטה על הבאת קבוצה, יחד עם ראש הממשלה שרון, 'והתכנית תכלול הפסקת פעילותם של כל הארגונים הפועלים באתיופיה'. דרך אגב, הממשלה גם אומרת דברים מאוד מאוד קשים על כל ההבטחות של הארגונים. היא אומרת באחת מההחלטות שלה שהיא רואה בחומרה את ההטעיה של האנשים, שהביאו אותם, שמשכו אותם לערים וכולי.

מר גבאי, הטיעון הוא על הממשלה.

השאלה שאנחנו בורחים ממנה, ולי קל לדבר, אני המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, פקיד בממשלה זאת, לא פוליטיקאי, לא רץ, לא הסתובבתי בכל ההחלטות, אבל כשאני מסתכל מהצד בהחלטות הממשלה, ואני חושב שנגע בזה המבקר, למעשה החלטות הממשלה, אחת רודפת אחרי השנייה, משנה את הקודמת ולא שואלת את השאלה ארוכת הטווח, שאין מה לעשות, צריך לשאול אותה, וזה האם יש קבוצה מוגדרת שאנחנו עוסקים בה. דרך אגב, יכול להיות, זה לא החלטה שלי, זו החלטה שלכם, שגם אם אין קבוצה מוגדרת, או הקבוצה היא של 250,000 איש, או 10,000, או 50,000---

מה זאת אומרת הם קבוצה מוגדרת? הלוא דובר על האנשים שנמצאים כרגע במחנה בגונדר.

אבל אני שומע את זה ואני לא מבין את הטענה. היה סקר ולדמן והיה סקר אפרתי, הרי הרשימות לא נגמרות---

הרשימה האחרונה, אתה מכיר בה?

ועכשיו מדברים גם על ספר הקהילות. אני רוצה לגעת בדיוק בנקודה הזו. אני אומר בדיוק להיפך, ואני מדבר על דברי הנשיא שמגר, אם יש קבוצה שראויה לכך, בגלל השתייכותה וזיקתה ליהדות בעבר, ובגלל קיומם של קרובים בישראל, למה שנסגור את הרשימה? אם יש זכות, למה שנסגור את הרשימה? כלומר מה נגיד לעוד 300 אחרי סגירת המחנות שיגיעו לגונדר? במה אתם שונים, למה דמכם שונה? יש לכם משפחה בישראל, יש לכם זיקה ליהדות אותו דבר, ניתן להוכיח את זה כמו שאפשר להוכיח עכשיו. מה גורם לזה שמי שנמצא במחנה עכשיו ואנחנו אומרים לו 'אתה זכאי להגיע לארץ המובטחת', ומי שלא נמצא במחנות, אנחנו אומרים לו 'תשמע, הארגונים סגרו, התחייבו, מדינת ישראל שמה סוף'. כי אם מדובר על זכות, אז מדובר על זכות. ואם לא מדובר על זכות, אז צריכה להיות סופיות, אבל אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.

אתם גם דורשים לסגור וגם אחרי זה אתה שואל---

אני אומר, יש החלטת ממשלה, משנת 2008, שעסקה בסקר אפרתי, דיברה בערך על כ-3,000 איש. גם המבקר מתייחס להחלטה הזו בסוף דבריו. הממשלה קיבלה החלטה ב-2009, שהאנשים הללו יובאו. נגמרה בדיקתם של 1,600, הושלמה בדיקתם באתיופיה, טרם הושלמה בישראל, דיווח לנו שר הפנים שהוא יודע להשלים את הבדיקה הזאת במהירות. אותם נביא, אותם הממשלה התחייבה ואם צריך, גם נגביר את קצב הבאתם.

צריך, קודם כל צריך.

שאלה, בשביל להבין. המבקר דיבר על 3,000 איש שנמצאים ב---

ומעלה.

יש איזה שהוא מנגנון שיכול לזהות מי מהם זכאי או לא זכאי?

כן, משרד הפנים אומר שהוא יודע לזהות לפי החלטות הממשלה.

אז למה אלה שהוא יודע לזהות לא מגיעים לארץ?

הוא סיים בדיקה של 1,600 באתיופיה, העבירו את הנתונים למשרד הפנים בירושלים, שצריך להשלים את הבדיקה. הוא ישלים את הבדיקה, הממשלה קבעה קצב מסוים. שוחחתי עם ראש הממשלה, אנחנו נדע גם להגביר את הקצב בשביל להביא אותם.

אני רוצה לשאול אותך, מר גבאי, שאלה; למה יש קצב? אם הם מוכרים כזכאים לעלות, למה יש קצב? באיזה עלייה אחרת יש קצב? למה לא מעלים?

אני חוזר על פתיחת דבריי, דבר ראשון זאת לא עלייה, זו כניסה לפי חוק הכניסה לישראל, ואלה שני דברים שונים. יש קצב, כי יש קצב שבהם הם יכולים להיקלט בארץ. אני אומר כאן, אנחנו בהחלט נדאג גם להגביר את הקצב, ככל שהבדיקות יסתיימו. אבל אי אפשר להתעלם, אני לא רוצה לטאטא את הוויכוח שיש כאן אל מתחת לשולחן, יש עוד במחנות קבוצה גדולה, מעבר ל-3,000 האלה, שיש את השאלה לגביה. אני אומר, אם תיפתח השאלה גם לגביה, אז אפשר לפתוח את השאלה באותה מידה של לגיטימיות, של בחינה לעוד 5,000 ולעוד 10,000. אגב, כל מי שעוסק בנושא מסכים שבהתאם לאותו ספר קהילות יש עוד אוכלוסייה בכפרים שגם היא נכללת במסגרתו. וכאן אני חוזר לשאלת הסופיות וחוזר לשאלת החלטות הממשלה, הממשלה הצהירה כל פעם שההחלטה שלה היא סופית, הקבוצה הזאת היא סוף הקבוצה, היא יכולה לעשות את זה מבחינת הלגיטימיות, בגלל שזה חוק הכניסה ולא עלייה לישראל, ובזאת היא שמה סוף, ואנחנו רואים באופן עקבי שממשלות ישראל לדורותיהן לא עומדות מאחורי ההחלטות האלה. לא עומדים. כל פעם זה נפתח לקבוצה נוספת. ואני חושב שלפני שאנחנו פותחים את זה לקבוצה נוספת, אנחנו צריכים פעם אחת או להגיד: כאן זה נגמר, ולהעלות את מי שנכלל באותו סקר אפרתי בהחלטת ממשלה מ-2008, או לשאול, אוקי אם אנחנו לא אומרים פה שזה נגמר, אז על איזה קהל יעד, איזה אוכלוסייה, אנחנו מדברים. בוא נדע פעם אחת ולתמיד במה מדובר. 10,000, 17,000, 50,000, 200,000? מה המסגרת?

חברים, זה לא בידינו. בוא נגיד שהסכמנו ואתה אומר את זה על הרשימה שקיימת ומדברים על ה-3,000 ומעלה---

על ה-3,000, לא 'ומעלה'. החלטת הממשלה משנת 2008, שהיא התקפה, מדברת על 3,000.

דוח מבקר המדינה דיבר על 3,000 ומעלה.

מי שקורא את הדוח בעקביות רואה שה'ומעלה' תוחם.

מאה אחוז, אבל הסכמנו שיש את הרשימה הזו שזיהו אותה וצריך להביא אותה. ואתה אמרת פה עכשיו ואנחנו רשמנו את זה בפנינו, את העניין של הגברת הקצב של הבאתם של אותם אנשים, ויכול להיות שצריך כאן היערכות מעבר להיערכות רגילה של קליטה 200 בחודש, אלא צריך להגביר את הקצב. עוגמת הנפש כאן היא אדירה ובאמת צריך להגביר את הקצב.

השאלה השנייה היא, נגיד נכנסנו למסלול והשתכנענו שמביאים את האנשים האלה, מה אתם עושים עם המחנות? זאת אומרת, האם אתם מסוגלים, לדוגמה---

אחד, מחנה אחד.

מחנה. לקבל החלטה לדוגמה, אני לא אומר אם אני בעד או נגד, אני רק אומר, 'אנחנו מבקשים לסגור את המחנות האלה', פונים לכל הגורמים, לג'וינט, לסוכנות, לקהילות היהודיות שמעורבות ואומרים 'אנחנו סוגרים את הדלת'.

אני רק רוצה להבהיר כדי שלא תהיינה אי הבנות, ואני קצת מרגיש כאילו שאני באווירה הזויה, אני רוצה להזכיר שהממשלה הפסיקה את העלייה של היהודים האלה ואת הבדיקה שלהם למשך חודשים ארוכים, ורק בלחץ הוועדה הזאת ודוח מבקר המדינה חידשו את הבדיקות. אז לא צריך להיתמם ולדבר 'אנחנו בודקים' ו'אנחנו נעלה את אלה שבודקים'. לא היתה בדיקה במשך תקופה ארוכה, למעלה משנה לא היתה שום בדיקה. יש התחייבות שלי בכתב, חתומה על ידי, לראש הממשלה, שהמחנה בגונדר ייסגר ברגע שהעלייה תסתיים, ואני עומד מאחורי חתימתי, הבטחתי ואני אקיים. על מה הוויכוח בכלל? חבל על הזמן של הוויכוח הזה, צריך לגמור עם זה. למה למשוך? כל הזמן לדחות ולמשוך ולמשוך, זה לא פתרון. זו בריחה מן המציאות. אם לא בורחים מן המציאות, צריך לסיים את הבדיקה שם ולא להפסיק אותה ולא להפסיק את העלייה. בחודש הזה כבר הפסיקו את זה, אמרו שמסוף החודש אין יותר. מה זה אין יותר? יש יותר. צריך לגמור את הבדיקה ואחרי שהם יעלו ארצה המחנה ייסגר, יש התחייבות.

את מי יעלו? ה-3,000 המאושרים?

אלה שיאושרו.

ואז מבחינתך, אתה חושב שצריך...

לא נכון לדבר על כך שהיתה התחייבות מכל המחנות שלא תהיה עלייה. זה לא היה ככה, זה היה קשור זה בזה. אמרו, אם תהיה עלייה, אנחנו נסגור את המחנה. זה שריר וקיים, התחייבות בכתב.

צר לי שאנחנו לא מסכימים על כל הפרטים, אבל אני חושב שעל העיקרון. אני מאוד מכבד את ההתחייבות של כבוד הנשיא שמגר, אבל היא התחייבות שהיא חיצונית לעניין, כי אם יש אנשים שהם זכאים ואם יש אנשים שיבואו וידפקו ויתיישבו בגונדר, אדיס אבבה או כל מקום אחר, מחר הם יהיו ליד השגרירות ויאמרו שאנחנו חלק מהקבוצה, יש לנו משפחות בישראל, אנחנו מזרע ישראל, אז אני אומר את האמת, אני לא חושב שהתחייבות של מישהו שלישי, שהוא לא צד להם, יכולה לבלום או לא לבלום את הבאתם לישראל לפי חוק הכניסה.

אבל זה לא מחייב הקמת מחנה, זה לא חייב שימור מחנה.

ובלי מחנה, אז מה?

אז אנשים באים, זה לא מחייב שיהיו במחנה. עכשיו גומרים את הרשימה הזאת---

אז ייפתח מחנה בכספים אחרים, מה השאלה כאן.

קודם כל, אם יהיה קול קורא בממשלה, אחרי שיגמרו עם ה-3,000 האלה, ויגידו 'חבר'ה, אין לגיטימציות למחנות האלה בצורה כפי שזה היום', ומי שהוא, כמו שאתה אומר, הוא זרע ישראל, אז יש לו את המסלולים האחרים להגיע לזה. אני רק אומר, אם תגמור עם ה-3,000---

זה היה בעבר. לכן הבאתי את החלטות הממשלה והקראתי אותן, כי בדיוק האמירות האלה, של סוף המחנה, נאמרו. הם נאמרו על אדיס אבבה, הם נאמרו על מקומות אחרים והם לא נגמרו.

אבל אתה אמרת לי בעצמך שהממשלה לא פנתה באופן פורמלי ל---

אבל אומרת ההחלטה שתופסק הפעילות באתיופיה, אז סגרו באדיס אבבה ופתחו בגונדר. יסגרו בגונדר, מישהו אחר---

באמת, יש גבול לכל דבר. תדייק. היו שני מחנות---

אני רק אומר לך שאם הייתם לפחות גומרים עם ה-3,000 האלה בקצב הרבה יותר סביר, האפשרות שלכם להתמודד עם כל הביקורת מסביב היתה יותר קלה ואני חושב שאתם צריכים פשוט לקבל החלטות ואתם לא מקבלים. יכול להיות, ואתה צריך להגיד את זה בכנות, שיש גם חילוקי דעות בתוך הממשלה, שיש מצד אחד עמדתך, שאולי מייצגת את ראש הממשלה, אני עד עכשיו לא יודע אם כן או לא, ומצד שני יש את עמדת שר הפנים, ויכול להיות שהמחלוקת הזאת שקיימת בממשלה היא אחת הסיבות לעניין שלא מקבלים פה תשובות ברורות. יכול להיות שאתה, בהמשך הדיון, צריך לומר את זה בצורה ברורה, אם זאת האמת, אני לא יודע. אני רק מעריך.

חבר הכנסת אלדד, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. שמענו כאן כמה סוגים של דיונים, קשיים תקציביים, לא מדובר בעלייה, מדובר בכניסה לישראל, סוגרים את המחנות, לא סוגרים. רב הסמל הראשון בטירונות אמר לי ש'לא יכול' זה בן דוד של 'לא רוצה', אם לא בדיוק אותו דבר. הממשלה יכולה, אבל הממשלה לא רוצה, וזו האמת, והיא צריכה להיות ברורה לכל מי שעוסק בזה. הממשלה יכולה לפתור את הבעיה הזאת עכשיו, היא לא רוצה לפתור אותה עכשיו, ובשעות אלה חוצים אריתריאים וסודנים את הגבול הדרומי של ישראל, 15,000 ייכנסו השנה וממשלת ישראל לא עושה דבר, לא עושה דבר כדי למנוע את ההגירה הזאת. מה אתם רוצים? שהפלשמורה יתחילו ללכת ברגל ויחצו את מדבר סיני ואז הם ייכנסו לישראל? איזה מן היגיון מעוות ועקום יש פה?

אדוני היושב ראש, כלו המלים. למרות שאני מבין בדיוק מה אומר הנשיא שמגר, שהוא לא רוצה עוד ועדה, אבל אי אפשר לכפות על הממשלה לעשות אלא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. כי הם לא רוצים ולכן צריך ועדת חקירה ממשלתית.

אני מודה לך על זימון הישיבה. אני עוד הספקתי לפני כשנתיים לשבת עם מבקר המדינה, לפני הנסיעה שלו לגונדר ולאדיס אבבה, כדי לתדרך אותו על המעורבות של הארגונים היהודיים בארצות הברית, חלק מהנציגים שלהם נמצאים פה, והם שיחקו תפקיד מאוד חשוב בהבאת הפזורה מאתיופיה לישראל, כולל הפלשמורה.

התחושה שלי היא שהמדינה מושכת ומושכת את הסוגיה הזאת עד אין קץ ואיננה רוצה לסיים אתה. דווקא מפני שאני מכיר את העניין מכל צדדיו, וביקרתי שם פעמיים, אני חושב שהגיעה העת לחתוך ולקבוע שמי שרשאי יעלה ומי שאינו רשאי, לא יעלה, והמחנה ייסגר והעניין הזה יבוא על סיומו, כי אחרת באמת אנחנו נעמוד בפני תופעה של רבים מאוד שירצו להגיע בדרך כזו או אחרת, ואת זה כנראה מדינת ישראל לא יכולה וגם אולי לא צריכה לקחת על עצמה. העניין הוא שהקצב שהעלייה הזו מתבצעת בו, או זה לא עלייה, אמר מר אייל גבאי בצדק, אלא על פי חוק הכניסה לישראל, מושך את הנושא הזה לעוד ועוד ויוצר מחדש את המחנה הזה. היו 3,000 אז, היום לפי דעתי יש 8,000. אם לא נחתוך, אז יהיו 80,000 באמת. זה עניין של זמן. אני ראיתי איך המחנה הגדול מוביל למחנה קטן וחלק מכירים פה את ההתרבות של העניין.

לכן ההחלטה להעלות ולסיים אותה, מר אייל גבאי, היא ההחלטה הכי נכונה שיכולה להיות. ככל שהמדינה מתלבטת, בעיקר מסיבות כלכליות, אין לזה, אגב, סיבה אחרת, רק מסיבות כלכליות, שהעלייה הזאת יקרה, אז הנושא הזה לא נסגר והוא מגדיל ומכפיל את עצמו כל העת.

אני לא יודע אם ועדת חקירה תעשה את העבודה, המבקר, ואני אומר גם לך, חבר הכנסת חסון. אני לא יודע. ועדת חקירה אולי תחשוף את מחדלי הממשלה, זה ממשלות, זה לא אחת, זה כמה, זה גם לא עניין פוליטי בסוף, זה עניין שנמשך ונמשך, אלא לקחת את הצעדים המעשיים הנדרשים כדי להביא לסיום הפרק המאוד יפה ומופלא הזה בתולדות עם ישראל, ולדעת שעשינו אותו. יכול להיות שההוצאה המיידית תהיה יותר גבוהה, אבל אם לא נסיים את זה, אנחנו נחיה עם הסוגיה הזאת הרבה הרבה שנים קדימה והיא לעולם לא תסתיים. היא לעולם לא תסתיים. תמיד יהיו אנשים באתיופיה שיחכו לעלות לישראל ויטענו שהם צאצאי צאצאי צאצאי צאצאי.

לכן אני מפציר בממשלה, אני לא רוצה למתוח ביקורת על מר גבאי ולא על הממשלה הזו, בגלל שהיא ירשה את זה מקודמותיה, היא לא יצרה את הבעיה הזאת. זה לא יהיה הוגן, למרות שאני באופוזיציה וצריך לצלוף בהם, זה הולך מממשלה לממשלה, מממשלה לממשלה. תיקחו את העניין על עצמכם, תקציבו את הסכומים הנדרשים, הגבוהים, תביאו את כולם לארץ, כי כולם מבינים שמי שיתחנך בארץ ויגדל בארץ, ייקלט בארץ יותר טוב. ככל שאנחנו מגדלים דורות של אנשים צעירים שם, הקליטה בבוא הזמן בישראל תהיה יותר איטית ויותר מורכבת. עם כמה אלפי אנשים מדינת ישראל יודעת להתמודד, ונקלוט אותם בישראל, ייסגר המחנה, הארגונים, למיטב ידיעתי, מוכנים לקחת על עצמם, אלה ארגונים אמריקאיים, לסגור את המחנה הזה ולדעת שהשלמנו את המשימה הזאת ודי. זו תחושה מאוד מתסכלת.

תהיה ועדת חקירה, העניין יימשך ויימשך. בינתיים, להביא אותם לארץ, לסגור את המחנה ולדעת שהמשימה הזאת של הבאת היהדות מאתיופיה, או הפלשמורה, שזה משהו בין לבין, הגיעה לישראל והסתדרה.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

האמת היא שזה דיון מתסכל ובמיוחד כשאומרים את הדברים לא בצורה מדויקת. אני הייתי מצפה מהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לא רק שישמע עצה אחת, שישמע הרבה מאוד עצות. יש כאלה שכל עניינם, ימים ולילות, להכשיל את העלייה מאתיופיה. אני מאוד מצטער שהוא רק שומע את אלה בלבד, לא את אלה שיש להם גם דעה שפויה יותר, דעה ציונית יותר, ערכית יותר, מוסרית יותר, מאוזנת יותר, אנושית יותר, וחבל שאתה לא שומע, אדוני המנהל הכללי, ישבתי איתך, יחד עם מר אודי פבר, יחד עם פרח, סיפרתי לך ואמרתי לך, אחרי שחזרנו מהביקור במשלחת פרלמנטרית, הגשנו לך את הדוח, קיבלת את המכתב, ראש הממשלה קיבל את המכתב מיושב ראש הכנסת, להזכירך, ואני מקווה שאתה לא חושד בנו רק בגלל שאנחנו באופוזיציה, אבל באמת הגשנו דוח ואתה הבטחת לי, אני אומר את זה כאן, אני מקווה שאתה לא מכחיש, שברגע ששר הפנים יביא הצעת מחליטים, מעבר ל-300, אתם תתמכו בה. לצערי הגדול, כנראה אחרי השיחה הזאת הסיתו אותך ואתה פשוט שינית את דעתך. אתה נותן עצות אחיתופל לראש הממשלה, זה מאוד מאוד חבל. זה בעניין הזה.

העניין הנוסף, העניין היותר מהותי; אדוני היושב ראש, כשמר אריק שרון, ראש הממשלה דאז, קיבל החלטה לבדוק את דוח אפרתי, אני מחזיק את הדוח, שני הדוחות שאתה, אדוני המנהל הכללי אומר שאתה לא יודע, הנה זה דוח מגונדר, זה דוח מאדיס. באדיס אף אחד לא שואל אותך היום שאלות, יש 1,800 אנשים שקיבלו תשובות שליליות, אף אחד לא דורש להעלות אותם. אני אומר לך שזה שאתה אומר שכל הזמן אמרו 'מחנות', גונדר תמיד היה. אנחנו אמרנו להיפך, שאנשים לא יבואו לאדיס, אלא שהמדינה תטפל באנשים בגונדר, תיתן תשובות שליליות או חיוביות, מי שיעלה יעלה. ממשלות ישראל לא עשו את עבודתן. ב-2003 התקבלה החלטת ממשלה בפברואר, במהלך 2004-2005 הסוכנות נדרשה לקחת אחריות ולהוציא את הארגונים שפועלים באתיופיה. ממשלת ישראל דאז טרפדה, שר האוצר שהיה, היום ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקצב היה אמור להיות מוכפל מ-300 ל-600 ושהסוכנות תיקח את המחנות, אני הכנתי את התכנית והסוכנות יצאה בגיוס כספים, 100 מיליון דולר להשקעה באתיופיה, להכנה לעלייה, כדי להוציא את הארגונים. הנה המנהל הכללי של המחלקה לעלייה וקליטה יעיד, היתה תכנית. מי שטרפד את התכנית היה מי שהיה שר האוצר, אמרו 'אין לנו כסף, לא נכפיל את קצב העלייה'. התוצאה היתה שלא מילאו את כל החלטות הממשלה, הסוכנות רק העבירה את הכספים לשיקום הצפון, כשהיתה מלחמת לבנון השנייה. מה שקרה בסופו של דבר זה שאנשים נשארו שם.

מה אתם חושבים? הבן אדם שיהיה בגונדר, הוא לא יתחתן? לא יביא ילדים? איך אתם חושבים המספר עולה? זו שערורייה פשוט.

אני אומר לך גם עכשיו, יש לכם הזדמנות פז, יש לכם אפשרות לסיים את הפרק החשוב הזה.

אני רוצה להגיד לך, אדוני המנהל הכללי. גם אותנו, את יהודי אתיופיה, המדינה לא רצתה. אילולא אנחנו לא היינו הולכים ברגל 79'-78' עד 84' והיו מתים 4,000 איש, אף אחד לא היה מגיע לכאן. אני אומר לך. גם עלינו אמרו עד 73' 'אנחנו לא מכירים ביהודים שחורים', עד שהרב עובדיה יוסף החליט שאנחנו יהודים, ואתה היום מפקפק בהחלטה של הרב עמר, ואתה בא ואומר 'הוא לא יהודי'. אני ישבתי עם הרב עובדיה יוסף ערב פסח, הוא אמר לו 'הם אחינו, יהודים, צריך להביא אותם'. מה אתם רוצים? אתם רוצים לשים על כל אחד אזיקים, שיבוא ויגיד 'אני יהודי', 'לא יהודי'. אני אומר לך, אדוני המנהל הכללי, לא הכל עליך, אבל אם אנחנו היינו בצבע לבן, הייתם מקבלים החלטה אחרת. גם ודאי ובוודאי אותה אוכלוסייה שנמצאת כאן.

אני חושב שלא צריך לחכות שנה שהם יילכו ברגל למות, לא כדאי וזה לא נכון. למרות כל מה שאני אמרתי, מדינת ישראל גם עשתה דברים מפוארים. הנה מחר אנחנו הולכים לציין נדמה לי 18 או 19 שנה למבצע שלמה. פרק מפואר. למרות ש-4,000 אנשים מתו, למרות המצבה שנמצאת בהר הרצל, זה פרק מפואר, אי אפשר לבטל את זה. למה אתם הולכים בצורה של בעיות ועוד ביורוקרטיה. אני אומר לך, אדוני המנהל הכללי, יש אנשים שעובדים ימים ולילות קשה מאוד כדי לטרפד את המשך העלייה. פשוט מפריע להם שאנשים שמגיעים לארץ, יהודים בצבע שחור מגיעים לארץ.

אני מציע, יש עכשיו התחייבות של כל הארגונים ותיקחו אחריות. אני נותן לך עצה בהחלטות שאתם צריכים לקבל, תוציאו את הארגונים, שהסוכנות תיקח אחריות על המחנות, אנשים ייבדקו, מי שיימצאו זכאים על פי הקריטריונים של 2003 יעלו לארץ, ואתה יודע מה? אפילו אל תעלו אותם לפני שהארגונים ייצאו מאתיופיה. תפיגו את החששות.

דרך אגב, אתם יכולים להגיד, הממשלה תתחלף, אנשים לא יחיו, אף אחד לא יעצור את העלייה הזאת. תאמין לי, ברגע שאדם בא ואומר 'אני שייך לעם היהודי', 'אני יהודי', יהודי אתיופיה היו 2,500 שנה, שום דבר לא עזר, בסוף הגענו. גם אלה יגיעו ועוד איך יגיעו, אבל אני מציע, אל תיקחו את השאלות האלה לשאלות לא רצויות, לא נכונות.

אני מאוד מכבד אותך, אבל אתה פשוט לא מדייק אפילו בעובדות. מבקר המדינה כותב בדוח שלו, הממשלה קיבלה החלטות וסותרת אחת את השנייה. בסוף הפרק שלו הוא בא ואומר שהעלייה היא עלייה מוסרית וערכית, יש לתת עליה את הדין למספרים מעל 3,000, ואז אתם עוצרים על ה-3,000 כאילו המבקר לא אמר עוד מספרים. אם המבקר היה אומר שיש 20,000, כן הייתם מתייחסים? אני אומר לך, לא הייתם מתייחסים לזה ברצינות.

לכן אני מציע, אדוני היושב ראש, אין מנוס, צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. אתה יודע מה? אולי גם אי פעם ייעשה צדק היסטורי, למה מדינת ישראל בכלל התייחסה ליהודי אתיופיה כמו שהתייחסה עד 73'. אבל לא הייתי רוצה לפתוח את הפצע הזה, זה לא רצוי וזה לא נכון. אני מעדיף, שילמנו מחיר של 4,000 אנשים שמתו בסודן, אין מה לעשות, כנראה זה נגזר על הדור שלנו, אין עלייה בישראל, אנשים לא עומדים בדלת כדי לעלות לארץ. אתה יודע מה, אדוני המנהל הכללי, מר אייל גבאי, הילדים האלה שאתה מדבר עליהם, שהמחנות נסגרו או לא נסגרו, היום הם ביחידות קרביות, הם ביחידות שדה היום, הם טובי בניה של המדינה הזאת, מתומכיה. למה בכלל לבוא ולהגיד 'הממשלה אמרה', 'כן החליטה', 'לא החליטה'. למה לא לעשות חסד לאותם חיילים שמשרתים בצבא ההגנה לישראל? יש לך מיליון אנשים?

חבר הכנסת מולה, מה לדעתך ההחלטה שצריכה להתקבל היום על ידי הממשלה?

אני הייתי מעדיף שהממשלה תיקח את האחריות וראש הממשלה יבוא ויגיד: אתם יודעים מה? אני רוצה שכל הארגונים יתחייבו לצאת משם, הסוכנות תיקח אחריות על המחנות, בפרק זמן של עד 18 חודשים, מי שייבדק, יימצא, יעלה לארץ, ומי שלא, ייצא משם.

מה שעשו באדיס אבבה.

מה שעשו באדיס, יעשו בגונדר. אני רוצה להבהיר, אין לנו עניין, לא אני ולא אף חבר אחד מאיתנו, מבין חברי הכנסת, להציף את מדינת ישראל בשחורים מאפריקה. אין לנו עניין בזה. זה לא עומד בכלל על הפרק, אבל אם אתם לא תפתרו את הבעיה, אדוני המנהל הכללי, אתה לא תהיה מנהל כללי לעד, כמו שאני לא אהיה חבר כנסת לעד, ומישהו אחר יבוא ויטען את אותם טענות. אני מציע לך, יש לכם אחריות ממלכתית, אל תשמע את עצות האחיתופל, שנותנים לך עצות רעות, בוודאי לא לראש הממשלה. יש עכשיו הזדמנות לסיים את הפרק.

במידה שלא, אדוני היושב ראש, אין מה לעשות, צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, שתבדוק את העניין. אולי פעם ייעשה צדק למען עליית יהודי אתיופיה, מה התרומה של אותם פקידים שנותנים עצות אחיתופל.

אבל זה לא היה הנושא של ועדת חקירה.

אני רק רוצה להגיד לך שגם בעניין הזה של יהודי אתיופיה ומי שקיבל את ההחלטה אחרי הרב עובדיה יוסף זה היה שופט בית המשפט העליון בדימוס, ברק. הוא בא ואמר שברגע שהרב הראשי אומר שהם יהודים, הם צריכים להיות זכאי חוק... אז כנראה שבדור שלנו היום, בדור הזה, אין כאלה שמעיזים לקבל החלטה נועזת ולסיים את הפרק הזה.

חבר הכנסת מולה, כשיקימו ועדת חקירה, יפסיקו להעלות אותם.

יכול להיות, אני לא יודע. אני מקווה שהשכל הישר יגבר ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, יש הזדמנות, אפשר לסיים את הפרק הזה. אני בין אלה שמאמינים שאפשר לסיים את זה. לא קיבלו את העצות שלנו גם כשהיו אנשי מקצוע. חבר הכנסת שי, בכל הזדמנות שהיתה נתנו רק עצות שיאפשרו סיום הפרק החשוב הזה, וזה כנראה לא נעשה.

תודה רבה, אני מודה לך.

חבר הכנסת אריאל, בבקשה.

תודה, היושב ראש. ראשית, קשה להוסיף אחרי הדברים של מבקר המדינה והנשיא שמגר. הם לא שייכים לאיזה מפלגה, הם שייכים רק למפלגה אחת, מפלגת היהודים, מפלגת הישראלים, אם אתה רוצה. אתה יכול לחשוב, לעתים, שיש פה עניין של מפלגות, של קואליציה, אופוזיציה, ואתה מבין שלא. זה חותך פה את כולם, זה לא שייך למישהו. אני לא דואג יותר ממך, נגיד ככה, וגם לא פחות ממך, ההבדל הוא שהאחריות ויכולת הביצוע היא אצלך, אצלכם.

טועה ידידי, חבר הכנסת אלדד, שהממשלה לא רוצה. אני הייתי מנסה לבדוק את זה. אולי אתם תביאו את זה לממשלה לדיון. לפי דעתי ולפי מיטב בדיקותיי, רוב הממשלה כן רוצה. זה מעיד שהעניין הוא לא קנטרני, הוא לא לחפש מישהו. רוב הממשלה רוצה. איך אני יודע, בין השאר, שהיא רוצה? כי אתם לא מביאים את זה לשם. מוצאים דיון כזה, דיון מסוג אחר, עוד ישיבה, בסדר גמור, מחכים שם יהודים. איך אני יודע שהם יהודים, מר גבאי? כי הרב הראשי אמר. עם כל הכבוד, אם אתה רוצה להחליט, תתחלפו. אתה תהיה הרב הראשי הספרדי והוא יהיה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה. מה לך כי תחליט מי הוא יהודי? או מי שם פה מישהו מן הנוכחים, כולל אותי, להחליט מי הוא יהודי? מה, אתה נתלה בזה שהם עולים לפי חוק הכניסה. נכון, זאת עובדה. אבל אתה, אייל ידידי, יודע שחוק הכניסה נועד כדי לוודא שהם מתגיירים, למה? כי הרבנות קבעה, לא אתה ולא אני ולא אף פקיד אחר, שהם צריכים להתגייר לחומרה. יש מושג כזה ביהדות, זה לא מושג שעכשיו כל אחד יגיד 'אז מה זה לחומרה?' סימן שהם לא יהודים. תזמין את הרב עמר, נזמין את הרב עמר לפה, הוא יגיד פה מה שהוא אמר לך, כתב לראש הממשלה הנוכחי, לקודמו, לקודם קודמו, שהם יהודים.

תסלח לי, אני מבקש ממך לא לחזור על הדבר הזה. זה לא בסמכותך, כמו שגם לא בסמכותי. זה לא עניין אישי, יש כתובת אחת שמחליטה מי הוא יהודי, נכון לעכשיו. יש רבים שרוצים לשנות את זה בישראל, בינתיים זה הרבנות הראשית. בבקשה, תביא חוות דעת שהם לא יהודים. תביא לנו. אתה יודע מה? האמן לי, אתה מכיר אותי, אתה גם מכיר את שאר החברים פה, אני לא חושב שיש מישהו פה שפועל בלהט, שמעתי את דברי מר שמגר, שמעתי את דברי המבקר, לא דברים של יום יום, אני לא אחזור עליהם, הם יותר קשים מכל הדברים שאני כבר הספקתי להגיד פה בוועדה בנושא הזה. יותר קשים, מישהו פה עומל כל כך קשה להביא לא-יהודים? במה אנחנו חשודים עכשיו? זאת אומרת, תסלח לי על הביטוי, כמו שהילדים אומרים, התחרפנו, לא ידענו מה לעשות, קצת משועממים, מצאנו אתגר גדול לעסוק בו, להציק לממשלה ולהביא גויים. טוב, שמע, חשד כזה עוד לא שמעתי לפחות לגבי עצמי. אני חושב שגם לא לגבי אחרים, אבל לגבי עצמי אני יכול להעיד. לא שמעתי. מה מניע פה את העגלה הזאת? הרי גם אתם צריכים לשאול את עצמכם. מה זה השתגעות? אז אומרים, לא, אלה הארגונים. גם כן מן מושג, הארגונים. חברים, היה הסכם, הוא קיים, הנייר קיים, בין הסוכנות לבין הארגונים היהודיים ב-2005, נדמה לי, ואם אני טועה זה לא משנה, להפסיק את כל הסאגה הזאת. בבקשה, אדוני המנהל הכללי, אני לא עוסק בהיסטוריה, קחו את ההסכם, עכשיו, תזמנו את כולם להערב לדיון, הנה, המנהל הכללי של מחלקת העלייה, הנה הארגונים, הנה כולם פה, תזמנו אותם הערב אצלך לחתום. גמרנו את העניין. תכניס את הסוכנות, ידה הארוכה של ממשלת ישראל, לא משפטית, אבל עובדים בתיאום מלא, אחראית על הנושא, תכניס אותם הערב, הערב, הערב, בשעה שבע, תזמין אותם אצלך, תחתים את כולם, כולם פה. תשמע, מעשה אדיר, תגמור את העניין. אין ארגונים. סוכנות, מר אלי כהן, מר שרנסקי, אחרים, אחראים, בתיאום מלא איתכם, לא יעשו הרי שום דבר ללא תיאום עם הממשלה, תסגור את הנושא.

עכשיו אומרים שזה עניין כלכלי. זה לא עניין כלכלי. זה עניין של החלטה. ראש הממשלה לא רוצה, סיבותיו עמו, תיכף נגיע לעניין. הרי איך אני יודע שזה לא עניין כלכלי? כשראש הממשלה זיהה את הבעיה, שדיבר עליה חבר הכנסת אלדד, על כניסת מסתננים בגבול מצרים, סוכם על סדר גודל של תקציב, של מיליארד וחצי עד שני מיליארד שקלים. הכסף קיים. יש עדיפויות, כמו בכל ארגון, כמו בכל ממשלה, ודאי שזה לא כסף אין סופי שאפשר לעשות הכל, ואז אומרים, 'הם לא יהודים, אז חוק הכניסה, אז אפשר לעשות קצב. עם יהודים לא היינו עושים את זה'. אז עוד פעם, חוזרת הטענה למקומה, מי קבע שהם לא יהודים? אולי אפשר לקבל מסמך כזה? אתם יודעים להמציא מסמך כזה? הממשלה החליטה שהם לא יהודים? הרבנות החליטה שהם לא יהודים? מי החליט שהם לא יהודים? אתם עושים עוול. אתם עושים עוול.

לפני חודש, או שבועיים, הממשלה הצטלמה בבית בגין. הוא לקח את האחריות. הוא עשה את זה. למה אתם לא יכולים לסיים את זה? תסיימו את זה.

הדרישה היא פשוטה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לנסות להגדיר לפחות מה אני מבין שהממשלה צריכה לעשות, ואחרי זה אני רוצה להציע מה הוועדה כדאי שתעשה, אבל אתה תחליט.

אנחנו נחליט.

הבקשה מהממשלה היא, מר גבאי, יש רשימה סגורה בגונדר, סגורה עם שמות---

אבל למה סגורה? אם נלך לשיטתך, אם יהודים, אז למה רשימה סגורה?

אני רוצה לענות לך. שמעתי.

אין בעיה, אז תעלה את כל אלה שבגונדר. אין שום בעיה, בסדר גמור, תבדקו כרגע את מה שזמין לך.

אני רוצה לומר, ראשית יש רשימות כרגע שמיות. אנחנו מבקשים לבדוק את הרשימות השמיות, מי שלא נמצא יהודי, יקבל תשובה שלילית ויצטרך לעזוב את המחנה. מי שיקבל תשובה חיובית, יצטרך לעלות. לפי דעתי אין קצב, צריך להעלות את זה כמה שיותר מהר. אני משאיר את עניין הקצב בצד.

לשאלתך, התשובה בעיניי היא ברורה. אין בארצות אחרות מחנות, המחנות באתיופיה הם תולדה של מציאות מתמשכת שהיא מוכרת, אני חושב, לכל היושבים פה, והיא לא מציאות רצויה ככלל, אבל הם עובדה. זה שנעצום את עינינו או שנגיד 'הם אינם', הם קיימים. אני הייתי שם, המבקר היה שם, אחרים היו שם, רבים וטובים היו שם, חלק עלו משם בכלל. אז זה קיים, עכשיו השאלה מה עושים עם דבר קיים. אני חושב שזו לא מציאות בריאה. המציאות הבריאה היא שבאמת יבוא אדם לקונסוליה, לשגרירות, יגיד 'אני יהודי', יביא תעודות, כמו שעושים בשבדיה, ברומניה, בסין, וכמו שנהוג בכל העולם היהודי. יש מקום לבוא ולהגיד 'אני רוצה לעלות כי אני יהודי'. בינתיים, מה נעשה עם המחנה? מה, נשאיר אותו? נגיד שהוא לא קיים? אני לא חושב שזו ההצעה, לא שלך ולא של אף אחד. אז אנחנו מציעים לסגור אותו באמת, כמו שאתה חושב שצריך לעשות, כמו שהיה באדיס אבבה. היה. דרך אגב, זה לא נכון שהמספרים כל הזמן גדלים. אני מבקש ממך, זה בסדר גמור החיוך שלך, אני מוכן לשבת איתך עם המספרים, מאז שהיתה הצעה לסוכנות היהודית לסגור, ולראות האם מה-24, או כמה שהיה שם במסמך, גדל או לא גדל. לא גדל. ואם אתה אומר לי, 'אורי, בסדר, אם לא גדל, אנחנו גומרים את העניין', בוא נעשה עכשיו את החשבון.

נכון, מ-2005.

אין גידול במספרים. הסיפור שכל הזמן באים ויבואו המיליונים, זו אגדה מכוערת, כי המספרים הם מספרים, אפשר לבדוק אותם.

אני שמח שאני מעלה חיוך על פניך ואם אתה תואיל לשבת עם מי שתבחר, כולל איתי, לבחון את סוגיית המספרים, אם זה ישכנע אתכם לשנות את דעתכם, אני חושב שזו תהיה תרומה חשובה.

לכן אני חושב, לשאלתך, צריך לסגור את המחנות, הם לא דבר שלכתחילה היה צריך להיות, לא הייתי יוזם אותו, הממשלה לא יזמה אותו, הוא תולדה של סיפור ידוע, אבל צריך להחליט מה עושים. יש שם רשימה סגורה, אני חושב שהממשלה נדרשת בשבועות, לא בחודשים, אני מבקש את תשומת לב היושב ראש, לבדוק את כל ה-8,700, מי שלא יהודי, ייצא מהמחנה, ומי שהוא יהודי, יודיעו לו מתי הוא עולה, בחודש זה, בחודש זה, לא יודע מראש. גם זה, לא להשאיר את זה תלוי ועומד. כמה שיותר מהר, כפי שאתה שאלת, אני לא רוצה עכשיו להיכנס למספר, ולסגור את המחנה.

יש התחייבויות של הארגונים, יש התחייבויות של הנשיא שמגר. רוצים התחייבויות של חברי הכנסת? רוצים את זה בחקיקה? בבקשה, הנה, המחוקקים יושבים פה, בבקשה נגיש הצעת חוק שמאחרי העלייה הזו, סגירת המחנה, אין יותר מחנות ואין יותר זה וכולי, עולים בצורה רגילה. אתה רוצה את זה בצורת חוק? זה יהיה בחוק. למה זה מצחיק אותך? תסביר לי.

בחקיקה נעביר חוק ש- staff of frengen organizationלא יקים מחנה באתיופיה. נו, נעשה צחוק---

תסלח לי, החוק יהיה ב---

עד כמה שאני שמעתי, החוק לא חל על ארגון אוסטרלי שמקים מחנה באתיופיה, אבל יכול להיות שאני טועה.

לא הבנת. טוב שאתה שואל, טוב מאוד, אני אסביר. החוק הוא לגבי ממשלת ישראל, שהיא לא תעלה יהודים דרך המחנות. זה הכל. והחוק הזה יחייב אותך ואותי ואותו ואת כולנו, כאזרחי מדינת ישראל.

אני מזכיר לך, חבר הכנסת אריאל, אפרופו חוק אחר, אמרת שבהזדמנות הראשונה אפשר גם לשנות. בחוק אחר, הסכם אחר שאתה היית צד לו, אמרת שבהזדמנות הראשונה גם אפשר לשנות אותו, אם הוא לא צודק. אז אני לא מתרגש, לא מחקיקה ולא מהסכמים, כי כל סעיף אפשר לשנות.

אני הבנתי, אתה מטיל ספק ביושר---

בעמידות של חקיקה. תתחלף כנסת, יבוא מישהו אחר וישנה את הסעיף.

אתה מטיל ספק ביושר ובאמיתות של חברי הכנסת, של הנשיא שמגר ואחרים. זה בסדר גמור, זה עניינך. אנחנו רק יכולים להציע. אתה יכול לא לקבל את זה, אתה רק צריך להביא הצעה יותר טובה.

ההבטחות האלה קיימות, ואדרבא, אני לוקח את כל דבריי לאחור, תגידו אתם מה המפתחות וההבטחות והמנעולים הכי טובים שאתם חושבים. אתה לא רוצה כלום, לא יהיה כלום. גם בסדר, אני לא מתעקש שיהיה, אבל אתם אומרים שיש חשש כזה, יש חשש כזה ויש חשש אחר, בבקשה, בחשש הזה נטפל כך, בחשש הבא נטפל אחרת. תגידו אתם. הרי אתם לא אומרים. אתם אומרים, 'אנחנו לא מעלים אותם', זה מה שאתם אומרים. תסלח לי, אם הדיון היה איך נבטיח ואיך נאבטח שזה לא יחזור ולא יבואו עוד, בבקשה, אנחנו פרטנרים לדיון, בוא נדון על זה.

או שתביאו את הנושא להחלטת הממשלה. לממשלה יהיה לה את האומץ לבוא ולהגיד 'אנחנו לא מעלים', גם זה בסדר. אבל תעשו את זה.

אני מבקש לסיים. אם הממשלה תחליט לא לעשות את הדברים הללו, קרי לבדוק את כל הממצאים, את כ-8,700 בגונדר, אני מציע ברשות המבקר לא להגיד 3,500 ומעלה. יש מספר ידוע. אני לפחות רוצה לנקוב בו. יכול להיות שיימצא ש-6,000 לא ראויים לעלות, אז הם לא ראויים לעלות. אני לא מתרגש מזה. זה בדיוק המטרה, לבדוק, ומי שלא יהודי, לא יעלה לפה. אני לא מדבר על מקרים הומניים ששר הפנים רשאי, לפי החוק...

אני רוצה להציע מה הוועדה תחליט, כבוד היושב ראש. אני מציע לתת עוד זמן קצוב לממשלה, של מספר שבועות. אני לא אדקדק אם זה שבועיים או שלושה, העומס על הממשלה ועל ראש הממשלה הוא גדול מן הסתם, מישהו יגיד שזה צריך להיות חודש, זה נראה לי סדר גודל, עד חודש. בכל אופן כבר היו דיונים, לפי מה שאנחנו יודעים. לא צריך עכשיו עוד מערכת שלמה של לימודים ודיונים. בחודש ימים אפשר לעשות את זה. אני מציע שלדיון הבא, שייקבע בעוד כחודש, יהיה גם ראש הממשלה, זאת אומרת לתאם איתו מראש תאריך, שעה, שנוחים לו, אנחנו נתאים את עצמנו, הדיון יהיה עם ראש הממשלה, או שנצליח לשכנע אותו, או שהוא ישכנע אותנו, או שנעבור להצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כי ההמשך, כפי שהתבטא הנשיא שמגר, באמת במלים הכי חריפות, לא צריך לחזור עליהן. זה לא מפגש חברתי פה, ויש יהודים, אני מדגיש יהודים, שבינתיים סובלים. גם אלה ששם וגם אלה שפה. הרי פה יש משפחות. זו הצעתי. תודה.

תודה רבה לך.

אנחנו יודעים שיש פה אנשים שרוצים להתבטא, אבל אני אתן בקצרה, ואנחנו לא חוזרים על כל מה שדנו כאן אין ספור פעמים ואין צורך לחזור, הדברים די ידועים. ראשון הדוברים, מר דוד אפרתי.

אני מדבר גם כבעל ניסיון בתוקף תפקידי כמנהל מינהל האוכלוסין ב-89'-94'. למעשה היה לי מינוי בשם שר הפנים ובשם הממשלה לעסוק בעלייה של יהודי אתיופיה, מבצע שלמה. אני רוצה לומר שהממשלה, כשהיא רוצה, קבעה ששומרונים זכאים לחוק השבות, בלי להיכנס לסוגיה כמה במקור הם יהודים, קראים זכאים לחוק השבות, קוצ'ינים, בני ישראל. מארצות המערב, מברית המועצות הבאנו נינים ליהודים, קטינים כמובן, לפי חוק הכניסה, והבאנו הורים שהיו תלויים במשפחות שעלו, בשם נכד של יהודי הבאנו הורים מבוגרים, לפי חוק הכניסה. זה הכל החלטות, סמכויות של שר הפנים, כמובן הממשלה.

הפלשמורה עלו בכל העליות לפני מבצע שלמה. לא היתה שאלה, לא היתה הבחנה. במבצע שלמה, אני חושב שמנהיגות העדה אמרה 'הם לא שלנו', כשהתכוונו שהם עזבו, לא מקיימים מצוות, או שעזבו את המשפחות והיתה להם תמיד דרך השבה, ובכל זאת ראש הממשלה דאז החליט שהם לא באים במבצע ולא עלו במבצע ומזה למעשה נוצרה הבעיה שנסחבת עד היום. ועדת רובינשטיין, שהיתה צריכה לדון במשמעות שהם נשארו שם, קבעה שצריך לעשות פעולה להשיבם ליהדות, את כולם באתיופיה. כמובן זו קביעה או החלטה שבסופו של דבר פרקטית לא היתה אפשרות להשיב אותם ליהדות באתיופיה. כולם זנחו את הדת האחרת, כולם מקיימים אורח חיים שנים של לחיות ביהדות, בקפידה. ההחלטה של 2003 למעשה באה כפתרון שלא ניתן להשיבם ליהדות, לא באתיופיה ולא בישראל. כשהתחלנו להפעיל את חוק הכניסה בתקופה של השר צבן, היתה פרצה בפתח של גר גורר, דהיינו אלה ששבו ליהדות ונרשמו בסופו של דבר עם תעודת המרה ליהודי לכל דבר, נרשמו כיהודים, צאצאיהם זכו לעלות לפי חוק השבות, סעיף 4א'. הדבר הזה נחסם. כשהייתי בתפקיד תמיד נשאלה השאלה, צאצאים של גר מה דינם, והיתה לנו חוות דעת מ-1972, במקרה מלשכת היועץ המשפטי, השופט נשיא בית המשפט בדימוס שמגר, שהם אכן כצאצאים, בזמן שהם מבקשים והם צאצא של יהודי זכאים. היתה פרשנות אחרת, של היועץ המשפטי בתקופה של אליקים רובינשטיין, והוא למעשה שינה, אני חושב שאפילו לא אזכר את ההחלטה הקודמת ולא דנו מול ההחלטה הקודמת, ויש אפילו אזכור שמכיוון שמדובר בבעיה, אנחנו מחליטים שרוב העולים היום מאתיופיה, אותה שארית, באים מכח גר גורר, צריך מהר לשנות. זה נכון שיש בעיה של גר גורר בזרים, עובדים זרים, אבל לבוא ולבטל ולא לראות בקבוצה כחריגים ולהשאיר את הפתח הזה שהם יבואו לפי חוק השבות, זה לא קרה.

אני ראיתי גם עתירות בתקופה שלי, ואחר כך של בית המשפט, ולמעשה בית המשפט, אפשר להגיד, האמין והולך שולל על ידי הממסד, הממשלה, ובתשובות שהנה אוטוטו יש החלטה, הנה אוטוטו זה מסתדר, כמעט לא היו הכרעות של בית המשפט, אלא האמינו למסרים שנמסרו והסחבת עד היום.

אני רוצה לשאול את מר ארבל ממשרד הפנים, מה מצב בדיקת הרשימות, כמה בדקתם עד עכשיו.

נכון להיום אנחנו מממשים את החלטות הממשלה הרלוונטיות מספטמבר 08' וממאי 2009, הקשורות לקבוצת האוכלוסייה הזאת. מממשים אותן, מבצעים אותן כלשונן אחת לאחת. להזכיר, שתי ההחלטות האלה דנות בדוח אפרתי או בשארית סקר אפרתי וכל מי שרשום, וכל מי ששייך לאוכלוסייה הזו, גם אם יש שם ספיחים ובני משפחה נלווים ואז היא היתה קטינה והיום התחתנה וכן הלאה, דנים בהם ומבצעים את ה---

כמה בדקתם עד עכשיו?

מיולי עד דצמבר שנה שעברה בדקנו כ-2,500 איש. מתוכם עלו מינואר עד שבוע שעבר, נדמה לי שהיתה הטיסה האחרונה, כ-1,200 מתוך כלל האוכלוסייה שנמצאו זכאים.

כמה המספר שאצלכם מופיע שצריך לטפל?

אני מדבר על דוח בכללותו כ-3,000 איש, מתוכו נבדקו כ-2,500 איש.

אני חייב להגיד משהו. אל תגיד לי 'כ', מדובר בבני אדם. תסביר לי כמה במספר. אתה בטח יודע את המספר הסופי. יש מספר מוחלט.

לא, כי זה מצטבר וזה נוסף וזה אחד שלא---

אז על כמה הוא עומד עכשיו? נכון להיום.

אני אוכל להגיד לך במדויק. בדקנו מיולי עד דצמבר 2,485 אנשים, נפשות.

כמה יש בדוח---

זה כולל את זכאי השבות שלא ברשימה?

לא, דוח אפרתי לא כולל זכאי שבות. כ-3,000 איש בסקר אפרתי, או שארית דוח אפרתי, ששתי החלטות הממשלה הקודמות מתייחסות אליו.

אז המספר שאתה עובד עליו היום, כמה יש בו, בשורה התחתונה?

המספר נכון להיום הוא משהו כמו 1,000 איש, כאלה שלא נכללו בדוח אפרתי, או שנשכחו, או שלא נפקדו, מסיבות כאלה ואחרות, כאלה שהיו קטינים ויצרו משפחות, וכאלה שלא נבדקו מיולי עד דצמבר שנה שעברה. נכון לרגע זה נמצאים שני עובדים של הרשות באתיופיה, בסיוע עם הסוכנות, בודקים. נכון לאתמול נבדקו, עד אתמול, מ-2 למאי, במהלך שלושה שבועות, 304 נפשות שהגישו בקשות. עוד לא בדקנו את הזכאות, כי הזכאות צריכה להתבצע כאן בישראל, בעקבות תהליך משלים נוסף. אנחנו ממשיכים לבצע את כל מי שהוא פוטנציאל, על פי דוח אפרתי. כל מי שהוא טוען שהוא שם, או ששכחו אותו, או שהוא זכאי בצורה כזו או אחרת, אנחנו ממשיכים לבצע בדיקה לגביו.

תיקון קטן, ויאשר את זה גם אלי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות, ואין הגבלה של מכסות. ברגע שממלאים מטוס, מביאים. בהתאם לכך, מ-19 לינואר, כשנחת המטוס הראשון, עד היום הגיעו 1,200 איש, בארבעה-חמישה חודשים.

מר אלי כהן, זה הקצב שיהיה עכשיו, לדעתך?

אין קצב, כל מי שיאושר יעלה מיידית. אני התחייבתי לכך בשבוע שעבר ואנחנו עומדים בכך באופן מלא.

כל כמה זמן מתמלא מטוס?

באים קבוצות של 45 איש, 50 איש, 60 איש. בשבוע שעבר הגיעה הילדה המפורסמת עם המשפחה שלה. ביום רביעי יש טיסה, ואם יש יותר מטיסה אחת, מגיעים גם פעמיים בשבוע.

אדוני היושב ראש, רק להעיר לגבי המספרים. דוח אפרתי, פורסם ב-99', והרי אתה טוען, או שאמרו לך לטעון, שהמספר כל הזמן עולה. מר אפרתי נמצא כאן, היה עדכון לדוח אפרתי ב-2003, היה עדכון ב-2005. יש כנראה כאלה שיש להם בעיה בהבנת הנקרא. לי יש, אני עולה חדש, אבל יש כאלה כנראה שיש להם יותר ממני. דוח אפרתי התייחס ואמר, יש עוד כ-15% עד 10%, כנראה שלא נכללו ברשימות בגלל בעיות טכניות. באנו ואמרנו, אתה לא יכול לקחת את הדוח בלבד, לבוא ולהגיד האם אדוני פלוני נרשם או לא, ואז נדרש עדכון. אני זוכר שכשהיה הרצל, נסעתי בשליחותו של מי שהיה יושב ראש הסוכנות היהודית, מר סלי מרידור, ישבנו אצל אפרתי, ביקשנו עדכון הרשימה לקראת לקיחת אחריות של הסוכנות, וזרקו אותנו דרך המדרגות. באו ואמרו, רק מי שנרשם, אין בלתו, לא כולל עדכונים של ילודה, של נישואין וכן הלאה.

לכן, אדוני המנהל הכללי, אני מבקש ממך, ואני אומר לך, אני מצטרף למה שחבר הכנסת אריאל אמר, אין גידול במספרים. אני אומר לך, מטעים אותך. סע לך לאתיופיה, אני מוכן להתפנות מהעבודה הפרלמנטרית שלי, ללוות אותך בדיוק איך השושלת האתיופית עובדת, מה המספרים, איך בדיוק קרה, איך המספרים לא מסתדרים. אני אומר לך, אתם עושים עוול לראש הממשלה כשאתם נותנים לו עצות לא נכונות, מבחינת המספרים. המספר לא השתנה, עובדתית אנחנו חוזרים ובאים ואומרים 1,800 אנשים נדחו באדיס, הרי המחנה באדיס היה פעיל. להזכירך, מי שהיה אחראי לסגירת המחנה זה היה ראש הממשלה באדיס, אבל לא אמרו על גונדר. גם כשהיה ראש ממשלה. אני זוכר שלקחו את אחד הילדים, הרימו אותו, יחד עם רעייתו של ראש הממשלה, 'הנה הילד האחרון'. אנחנו הזהרנו, אל תעשו. אתה יודע מאז כמה באו? אז אתה יכול לספור, יש פה 30,000 שהגיעו.

אני מציע להיות צנועים, להתייחס לאזרחים האלה בגובה העיניים, לתת להם תשובות. אם אתם באמת כל כך שונאים אותם, תביאו את זה להחלטת הממשלה. לפחות נדע. לא רק הפקידים שנותנים עצות אחיתופל שונאים את העלייה הזאת, יש גם שרים.

דרך אגב, אני רוצה למען השכל הישר, כאן אולי אני אכניס פוליטיקה. בכנסת הקודמת היתה הצבעה על העלייה, אנחנו היינו בין היוזמים שלה, הצביעו מהליכוד כל השרים שמכהנים היום. למען ההגינות, לא ראש הממשלה. ראש הממשלה כנראה ידע למה הוא לא רוצה להצביע. אפילו בדיון שהתקיים בסיעת הליכוד ראש הממשלה ביקש לא להשתתף בדיון. אז הוא כנראה ידע, 'בבוא הזמן, כשאני אהיה ראש ממשלה, אני אמשיך להתנגד'. זה צריך להיאמר בצורה מאוד הגונה, אבל כל חברי הכנסת שלכם, כל השרים של הליכוד, כמו גם אנשים מ'קדימה', גם ממפלגות אחרות, מש"ס, תמכו, 45 מול 0 מתנגדים. אנחנו ביקשנו לקדם את הצעת החוק והממשלה הזאת מונעת. אי אפשר להסתתר גם מה התהליכים שקורים מבחינה פוליטית. אז תבינו את זה וצריך להביא את העובדות כאשורן. אי אפשר כל הזמן להסתתר.

נכון להיום אין שום בעיה בהמשך מימוש החלטות הממשלה הקיימות, יבוצעו כלשונן. עוד מספר חודשים אני מניח שתסתיים הבדיקה, נביא את מי שזכאי, מי שלא, יקבל---

כמה זמן אתה נותן לכל הבדיקה הזאת?

אני מניח ששלושה-ארבעה חודשים נסיים את שארית דוח אפרתי.

זה יותר מדי זמן.

אנחנו מדברים על שני עובדים שנמצאים שם.

אז צריך לתגבר את כח האדם.

הסוגיה היא לא החלטות הממשלה הקודמות, ההחלטה היא לגבי הדוח החדש, של 8,700. שם נדרשת ההחלטה.

אנחנו לא קונים את לוחות הזמנים האלה ואנחנו נגיד אותם תיכף ונתקדם.

המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, מר אייל גבאי, דבריי מכוונים אליך. שאלת במה מדובר ואני רוצה באמת להתמקד בנושא הזה. כמי שמכיר את הנושא על כרעיו ועל קרבו כל השנים, נאמר לך שאכן יש דבר שאפשר לסגור אותו ולאפיין אותו. אני לא רוצה להיכנס אחורה, אמרו קודמיי, הרבנים הראשיים אמרו לדורותיהם שהם יהודים גמורים, ולא להיתפס אם חוק השבות חל עליהם או לא חל עליהם, ואם מחר יבוא בג"צ ויחול עליהם, אז העולם יתהפך חזרה? לא ניכנס עכשיו להגדרות האלה, מכיוון שבעצם השאלה היא מורכבת ולכך נדרשות החלטות ממשלה.

אבל לעצם הקבוצה, כשתסתיים הבדיקה של משרד הפנים ייוותרו מתוך הקבוצה של ה-7,800 כ-7,000 איש שלא נבדקו בכלל. מי ה-7,000 הללו? מי שמהם יימצא שהוא צאצא ליהודי אתיופיה מאמותיו, כהחלטות הממשלה מ-2003, זה קריטריון הלכתי, נוסח באופן הלכתי, כלומר שהם יהודים על פי ההלכה, מי שמהם יימצא, יהיה זכאי לעלות, כך אנחנו מקווים. ייכנס על פי חוק הכניסה. הקבוצה הזו היא שונה מאחרים. מדובר פה על אנשים שעזבו את בתיהם וחיים כיהודים. על פי ההלכה, דינם כיהודים גמורים. אדם שנמצא בכפר והולך לכנסייה, אין דינו לעניין זכאותו לעלייה כיהודי. זה א'-ב' ביהדות ובהלכה. מי ששב ליהדות, מתנהג כיהודי, הוא יהודי גמור לכל דבר, כולל צירוף למניין, על פי פסק הרבנים הראשיים לישראל. כך שמדובר פה על מישהו מסוים. מי ש-18 שנים יש עלייה, יש שיבה ליהדות, לא זז מביתו, אנחנו לא מדברים עליו. בשבילנו הוא מחוץ למחנה. ועכשיו יש קונצנזוס שלא היה מעולם, מעולם לא היה דבר כזה שכולם התאחדו בסיטואציה הקיימת היום, שזו השארית. אני לא מדבר פה על 98' שהיו רק 4,000 איש באדיס וכל השאר היו בכפרים. היום, כל אלה שהיו אז בכפרים הם בארץ. רק באזור מסוים, קטן, נשאר מספר מסוים של אנשים, כל השאר הם בישראל, יהודים לכל דבר. כך שמדובר פה על קבוצה מסוימת, ברורה, שאפשר לסגור אותה. אנחנו עמלים שלוש שנים על אותה רשימה שמופיעה פה, של 7,800. שלוש שנים. אדם לא נכנס לאולפן בלי רשות אם הוא לא ברשימה הזאת, למרות שיש לו ילד שם ואבא שם וכדומה. הוא לא נכנס, הוא לא יעלה גם, לפי הקונצנזוס שמתקיים היום, כך שאנחנו פה עומדים על משמר הנושא הזה של רק יהודים והגדרה של יהודים ורק הם יעלו. כך שאם אתה באמת רוצה לפתור את הבעיה ולעשות סוף פסוק בצורה חיובית, לא שמחר או עוד שנה, או שנתיים, תחזור למצב יותר קשה, אז זו השעה. זה רק בידכם.

אני מרגיש מחויבות מוסרית כלפי האנשים שם, אני הייתי כמו הרב שלהם שם, מדבר איתם כל יום. האנשים הללו חשים כיהודים, הם לא משלים את עצמם, המציאות הוכיחה שכל קרוביהם שעשו את התהליך הזה עלו ארצה, שבו ליהדות ועלו ארצה, וכשמשרד הפנים בודק הוא פתאום מוצא אותם גם כן. אז הדברים של הרשימה הסגורה הזו היא בשבילכם, אין משהו יותר סגור מזה.

תודה רבה, אני מודה לך.

נמצא איתנו כאן מר אדמסו אללי, שגם צריך לברך אותך שמונית ליועץ ראש הממשלה לענייני העלייה מאתיופיה. אני מאחל לך בהצלחה ואולי בזכותך יבוא השינוי בעמדת ראש הממשלה. אולי תשכנע אותו.

דווקא אדוני היושב ראש, אני חולק עליך בנושא הזה. אני רוצה להגיד שקודם כל אני אישית יודע שכל יהודי צריך לעלות כאן לארץ ישראל, יחד עם זאת, לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בקדנציה הקודמת, כולנו זוכרים שיהודים שהיו באדיס אבבה, הוא זה שלקח יוזמה, את האנשים שצריך לבדוק, לא יכול להיות שהם יישארו, שייקח זמן, הוא החליט את זה וכל יהודי אתיופיה בתקופתו, ב-98'---

מה עמדתך היום?

אני אגיע לזה. ולכן באותה תקופה היהודים עלו. לכן לא רק בעלייה, אלא גם בקליטה, ראש הממשלה מאוד רגיש לעולי אתיופיה, אפילו באופן אישי הוא עושה מהלכים, מדיניות מתקנת, לגבי עולי אתיופיה, ולכן לא להטיל על ראש הממשלה שהוא אשם בקטע הזה. זה נכון, העלייה של יהודי אתיופיה, כמו חבר הכנסת מולה, שאמר שהעלייה מאוד קשה, מלפני 80' כשעלינו ברגל דרך סודן, היום פחות או יותר זה משתפר. לכן גם היום ראש הממשלה בעד להעלות את היהודים. גם היום, מי שיהודי, שזכאי לעלות, מביאים אותו. לכן אני מברך את הוועדה שכולם כאן אמרו שהיהודים צריכים לעלות, שהם יעלו. תודה.

אני רוצה, אדוני המנהל הכללי, להגיד לך, כמי שפעיל בנושא הזה מעל 20 שנה, כל העניין שהפרשה הזו לא הסתיימה עד היום הזה, זה הכישלון של כל ממשלות ישראל לדורותיהן. בדרך כלל, מי שמכשיל אותן זה הפקידים. ממשלה הולכת, ממשלה באה, הפקידים נשארים אז הבעיה נשארת. הפקידים שהכשילו את ראש הממשלה הקודם גם היום נמצאים שם ואני מאוד מודאג שיכשילו גם את ראש הממשלה הזה. אני מתחבר למה שאמר מר אללי, שב-98' הוא העלה את הקבוצה שהיתה באדיס אבבה, ואני חושב שגם היום, אם יהיו מסביבו אנשים עם ראייה רחבה, עם חזון הציונות, אין לי ספק שגם עכשיו הוא יעלה את הקבוצה הזאת. הבעיה היא שיש אווירה אחרת במשרד ראש הממשלה, ואני מקווה שמהיום והלאה האווירה הזו תתחלף, ואולי ישמעו אותנו כדי שתהיה להם הבנה של כל הצדדים. אנחנו, כל הפעילים, עומדים מאחורי ההבטחה של כבוד השופט, שהוא נתן, ולכן אני אומר לך, ממשלת ישראל, מדינת ישראל, אחת ולתמיד, בואו לא נפסיד הזדמנות היסטורית הקיימת היום. תסתכל על המשפחות פה, תסתכל על האמהות, על הילדים והאחים והאחיות שנמצאים פה, ולכן אני אומר לך, תשנו את האווירה בתוך משרד ראש הממשלה ותנו לראש הממשלה את הצד החיובי כדי שהוא יסיים את ההיסטוריה של עליית יהודי אתיופיה, כפי שהוא זה שבאמת פתח את העלייה מאדיס אבבה, יש לו הזדמנות היסטורית לסיים את זה.

לדעתי, אם האווירה במשרד ראש הממשלה לא תשתנה והם לא יקבלו החלטה, אני חושב שצריך ללכת על ועדת חקירה ממלכתית. זה הפתרון.

כמה הערות קטנות כאן. דבר אחד, בקשר לאמינות של אנשים שאתה באמת כאילו פוגע בהם, בארצות הברית. יושב ראש הכבוד של הארגון זה מר אלי ויזל. שני היועצים המשפטיים הם אלן דרשוביץ וארווין קוטלר. אם אתה לא סומך עליהם, קשה להבין איך ראש הממשלה סומך עליהם בעניינים אחרים, וידוע לי שהם דיברו עם ראש הממשלה בנושא.

דבר שני, הייתי מציע לכבודו, שתסתכל ב-99', תסתכל על המכתב שכתב ארווין קוטלר וכתב אלן דרשוביץ לראש הממשלה דאז ולמר נתניהו שאז היה ראש ועדה, והם אמרו אז שמדובר רק על אנשים באדיס אבבה ולא אנשים בכפרים. אז הם כתבו מכתב, הם הצהירו את זה בכתב, אתה טועה בעניין הזה.

דבר שלישי, אתה אומר שיקומו עוד ארגונים. אני בעניין 22 שנה, עד עכשיו לא קם ארגון אחר. איפה אתה ממציא שיש המון ארגונים באוסטרליה וקנדה? זה לא היה 22 שנה עד עכשיו, מאיפה אתה מבין שזה יהיה גם עכשיו? זה לא היה וזה לא יהיה. נקודה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, וכבוד המכובדים השופטים. לפחות השופטים הם אנשי הצדק. צדק צדק תרדוף, אמר הכתוב. אני אומר, הדל, זעקת דל תרדוף את הצדק. אני רוצה להגיד להם מן הדוגמה, ב-2000 כשתכתבי למשרד הפנים, לא קיבלתי תשובה, יש לי אישור של משרד הפנים שנתן לי אישור שהם קיבלו את המכתב שלי. ב-2007 כתבתי מכתב למשרד הפנים, לא קיבלתי. ב-2008 לא קיבלתי. מה לא כתבתי, מה לא כתבתי, ועל כל זה לא קיבלתי תשובה.

אני רוצה לשאול גם את מר גבאי, כאדם, כיהודי, כאדם מאמין, כאיש יהודי מאמין, אתה יודע שכל יום שבמקומות אחרים מביאים, בנעל"ה ובכל מיני קבוצות, נערים צעירים כדי לפתח אותם, לטפח אותם בארץ, והילדים שלנו נדכאים ומדוכאים שם. אתה יודע איזו הרגשה זו כאזרח? קח את עצמך במקום שלי כאזרח, איך אנשים מרגישים.

אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, הבחור הזה שיושב, לפני 12 שנים הוא התחתן ואשתו עד עכשיו לא באה, לא הביאו אותה, למה? הם לא רוצים להביא אותה, כאשר הסבתא שלה נקברה כאן בארץ.

אתה זועק, איפה האמת, ריבונו של עולם? איפה האמת? למי שיש בעיה של צבע, אנחנו לא בראנו את הצבע הזה, הקדוש ברוך הוא ברא אותו, למה להתנפל על הצבע, למה להתנפל? למה במקומות אחרים שיש עלייה חופשית, עם גיוס, למה אצל האתיופים? מה עשינו, מה פשענו בעולם הזה? תגידו לי. איזה פשע עשינו בעולם הזה? איזה פשע? הנה, 12 שנים מחכה לאשתו. הוא מזדקן. זה לא עצוב, זה לא כואב? זה לא כואב?

כבוד המבקר, אני מרגיש ששם יש את מעוז הצדק, שם אני רוצה לשמוע. גם זעקתי לפני שנתיים אליך, אני זוכר, והנה גם אני זוכר ואני אביא את הנייר. שם אולי הקדוש ברוך הוא יהיה ויראה את האמת. האמת נדחקת מבורא עולם, האמת נקברת מתחת לכאן. כולנו בני אדם שנבראנו בצלם אלוהים, והוא לא אמר 'זה שחור וזה צהוב וזה אדום', הוא ברא אותנו שווה בין שווים.

אנחנו רוצים לסכם את הדיון.

אפשר לבקש, אדוני היושב ראש, שאחת מהמשפחות תדבר? שלפחות תהיה להם אוזן קשבת פה.

אני הבן שלה. אני עליתי לפני שמונה שנים בארץ, עם שני אחים, ונשארו ארבעה אחים, מתוכם עלו שלושה, ועכשיו אח שלי אחד נשאר.

יש לך שלושה אחים שנשארו שם.

היו ארבעה אחים, שני אחים ושתי אחיות, ואז מתוכם נשאר אחד ושני אחיינים יתומים שנשארו. אני לא מבין למה הוא לא עולה. אני לא מבין למה. הוא לא אח שלי?

למה הוא לא עלה איתכם?

הוא נשוי.

וכשאתם עליתם, למה הוא לא עלה איתכם?

בגלל שהוא נשוי, יש לו משפחה משלו.

היתה שאלה לגבי מי שהוא נשוי לה?

הוא היה כנראה, אני מעריך, ברשימה, ואז אמרו לו 'אוקי, אם אתה קטין, אתה עולה', אם אתה בוגר, יש לך אישה, אתה לא עולה.

למה?

למה? ככה.

אבל הוא בן לאותה אמא, לאמא הזאת.

אחר כך באים ואומרים, בינתיים האיש הזה התחתן, יש לו נניח שלושה ילדים. אם מדובר ב-99' תחשוב כמה שנים עברו, יש לו חמישה ילדים, אחר כך מר אייל גבאי יטען 'הרשימה לא מסתיימת'. זו השערורייה האמיתית.

אבל הוא בן לאמא הזאת, למה אין לו זכות לבוא? אם היא פה, למה---

יש לו שלושה ילדים.

חבר'ה, אנחנו באמת שומעים את זה.

כל מקור הבעיה, שההורים נרשמו שם כראש המשפחה, הילדים כקטינים נרשמו בתוך המשפחה. במהלך השנים הם היו מעל גיל 18, בגלל שהילד בינתיים גדל והוא מעל גיל 18, הוא לא מופיע כראש המשפחה בתוך הרשימה. זה כל הבלגן. האמא פה, הסבתא פה.

אני אומר לכולכם, שמענו אתכם, כפי שאתם רואים, הכנסת והוועדה לביקורת המדינה, יחד עם מבקר המדינה וכל הגורמים שנמצאים כאן, עושים הכל כדי להביא את הדבר הזה לסיום ובעזרת ה' נראה את המשפחות שלכם חזרה פה בארץ ישראל. אנחנו מכירים ויודעים ורוצים להתקדם קדימה.

אנחנו מסכמים את הדיון. אתה רוצה לומר משהו לפני סיום?

שמענו ונחליט על פי הדברים.

מר אייל גבאי, אתה רוצה להוסיף משהו?

שניים-שלושה דברים קצרים. להמשיך את מה שיועץ ראש הממשלה, מר אללי, אמר. אני רוצה להתייחס לראש הממשלה. באותו יום שהיה דיון אצל ראש הממשלה, גם היתה בבוקר ישיבת ועדת שרים שעסקה בנושא העלייה מאתיופיה והיא סגרה תקציב מזוהה, מקורות תוספתיים של האוצר, 400 מיליון שקלים, לטיפול בעלייה שנמצאת פה, אבל זה בלי רעש ובלי צלצולים וזה מתוך מחויבותו של ראש הממשלה. מאוד הייתי רוצה להסיר, כיוון ששמעתי רמיזות כאלה ואחרות, את זה מעל השולחן. זה לא עניין כנגד קבוצה מסוימת, או אנשים מסוימים, או מאפיינים מסוימים, כי המחויבות של הממשלה הזו, כמו ממשלות אחרות, היא קיימת. באמת לפי ההצעה גם של מר אללי, אנחנו מתכוונים להתייעץ עם ראשי העדה ולדבר איתם. המנעד הזה בין שני קטבים כל הזמן מתקיים. אחד, באים ואומרים 'תקשיב, זו קבוצה סופית, היא נגמרת ואנחנו מוכנים להתחייב עכשיו, מה שאי אפשר היה להתחייב בעבר כי לא היתה קבוצה סופית, כי ידענו שיש עוד' וכולי. יש כאלה שאומרים, דרך אגב, ואני חייב להגיד, שההתחייבות היום קיימת בגלל המשבר בגיוס התרומות בארצות הברית, ולכן עכשיו קשה להמשיך להחזיק את המחנות.

העברת את זה לפסים הראויים של דיון.

יש דברים שאנחנו מתאפקים לומר, אתה רוצה להעביר את זה לכיוון הזה? תעביר את זה לכיוון הזה.

תגיד אתה בעניין הכספי.

כן, במלוא האחריות, אנחנו רוצים לסגור את המתחם, אין בעיה כספית, זה שקר. נקודה.

תודה שאמרת את זה לפרוטוקול.

ויש את הצד השני של הטענה, שאומר 'לא, יש זכות, היא קיימת לכל מי שחוזר ליהדות ואי אפשר---

בידכם להחליט את ההחלטה, אתם תקבעו.

אבל אם הזכות קיימת, שיבואו בלי עזרה---

אז הם יבואו כמו כל עולה.

שיפתחו מתחם בכח עצמם, של עוד 2,000 איש---

יטופל בצורה פרטנית.

אני לא חושב שאיזה שהיא ממשלה תוכל לבוא ולהגיד להם 'חברים, בגלל שבן אדם כזה או אחר, או ארגון כזה או אחר, סגר את המתחם, הזכות שלכם לא קיימת'. צריכים להחליט בין שתי האלטרנטיבות האלה.

כמו כל מדינה אחרת, אין מחנות בכל מדינה אחרת. אם אדם יבוא ויוכיח שיש לו זכות לעלות, אז הוא יפעל בלי מחנה.

ואם הוא יקים מחנה אוהלים ליד השגרירות---

אז הוא יקים.

מה, ואם ואם ואם ואם.

עכשיו תגיד לי 'מה, יקימו במדינה אחרת מחנה', אתה תצטרך לתת לו מענה?

גם ממשלת אתיופיה מתנגדת לזה.

זאת לא הבעיה. כשלא רוצים, לא תשכנעו---

אני מסכם את הדיון כאן ורוצה לומר כמה דברים שאני יכול לומר שהם על דעת חברי הכנסת, גם שנמצאים כאן וגם שלא נמצאים כאן.

חברים, חברי הוועדה, קודם כל הוועדה לביקורת המדינה קובעת באופן מוחלט שאדם שנושא באחריות לקבל את ההחלטה בנושא של בני הפלשמורה, על כל המשמעויות, זה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מסיבה אחת פשוטה, שראש הממשלה הוא האדם היחיד שיכול לקבוע נושאים לסדר יום לישיבת הממשלה והוא זה שבסמכותו להעלות נושאים להחלטות ממשלה והוא היחיד שיכול לקבל את ההחלטה הזאת, ולראיה, ישנם שרים לא מעטים, שגם אמרו את זה, גורמים שונים ומשונים שרוצים להעלות את הנושא הזה והנושא לא עולה להחלטת ממשלה, מכיוון שראש הממשלה לא העלה את הנושא להחלטת ממשלה. לכן מבחינת הוועדה לביקורת המדינה, ראש הממשלה הוא האדם שצריך לקבל את ההחלטה הסופית לגבי ההתייחסות של ממשלת ישראל הנוכחית לבני הפלשמורה.

אני בא ואומר בצורה ברורה, נושא הפלשמורה הוא נושא שטופל על ידי ממשלות רבות. אבל עכשיו זו הממשלה שצריכה לקבל את ההחלטה, זה חלק מכובד האחריות שיש גם על החלטה כזאת וגם על החלטות אחרות. הוועדה לביקורת המדינה, כפי ששמתם לב, לקחה את הנושא הזה, יחד עם מבקר המדינה, ואנחנו מטפלים למעשה מחוות הדעת המיוחדת מ-2008 ועד היום. הוועדה לביקורת המדינה לוקחת את הנושא הזה כנושא מרכזי, שהיא מתכוונת ללוות אותו עד לסיום.

הוועדה לביקורת המדינה והכנסת הם לא גורם מבצע, היא הגוף הריבוני. אנחנו יכולים, כפי שנאמר, בחקיקה, בהחלטות על פי סמכויות הוועדה לביקורת המדינה, לעשות מספר דברים שיכולים להשפיע על הממשלה ולשנות, אבל ההחלטה היא החלטה של הרשות המבצעת ושל הממשלה. הוועדה לביקורת המדינה בעיניי צריכה להגדיר, וזה מה שאנחנו נעשה, לוח זמנים, שבו הממשלה צריכה, בעיני הוועדה לביקורת המדינה, לבצע מספר פעולות. מסגרת הזמן שאנחנו מגדירים היא 40 יום. היא 40 יום בהם הממשלה צריכה קודם כל לסיים את בדיקת העולים במתקנים בגונדר. פשוט לסיים את זה. תוך 40 יום לקבל החלטה ולהגיד מי כן ומי לא.

אדוני היושב ראש, זה יותר מדי, כי אז הכנסת תצא לפגרה ו---

הכנסת לא יוצאת לפגרה. אני חשבתי על זה. הכנסת יוצאת לפגרה בסוף חודש יולי, אז יש לנו מספיק זמן והמושב הזה לא יסתיים בלי החלטה אופרטיבית במידה ותצטרך לקבל הוועדה לביקורת המדינה, היא תקבל עוד במושב הזה. אני מבטיח לך. זה הדבר הראשון, תוך 40 יום הבדיקה.

דבר נוסף, הממשלה צריכה לפנות לסוכנות ולהורות לה, בתיאום איתה, לקבל אחריות על המחנה ולנהל אותו מא' עד ת', ולפעול להוצאת הארגונים שקיימים שם. נקודה. הארגונים צריכים להיות בתיאום מוחלט עם הממשלה. בסופו של דבר, גם הארגונים פועלים לטובת מדינת ישראל, ואם מדינת ישראל תגיד להם מה היא רוצה, אז יהיה הרבה יותר פשוט. לא יתקיימו דברים שממשלת ישראל לא תרצה שיקרו, לכן הממשלה צריכה לקבל את ההחלטה הזאת.

גם תוך 40 יום הממשלה צריכה להביא את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה. אני אומר לך, תקבלו החלטה, כזאת או אחרת. אחר כך ההחלטה הזאת תעמוד למשפט הציבור, הכנסת, אבל תקבלו החלטה. החלטה, אגב, שגם באמצעותה אחר כך תעבירו את ההחלטה שלכם הלאה למי שרלוונטי. אם אתם תודיעו לסוכנות, לדוגמה, 'תסגרו את המחנה', הסוכנות תעשה את זה בסוף. הסוכנות תקיים את החלטת הממשלה, היא לא תתווכח איתכם, אם תבואו בנחישות ותגידו שזאת ההחלטה של ממשלת ישראל. כך גם הארגונים. אף אחד לא יתעלם מהחלטת ממשלה שתהיה החלטה נחושה וברורה.

דרך אגב, מעולם ממשלות ישראל לא פנו לסוכנות היהודית לקחת אחריות על המחנות.

אני אומר לך, מר אייל גבאי, ואני חושב שאתה אחד מטובי הפקידות הבכירה של המשרד, ואני מעריך את זה שאתה יודע לבצע ולהניע תהליכים. אני אומר לך, תיקח ותלמד את התהליך שעשו באדיס אבבה, תלמד אותו ותראה, אולי זה התהליך שאפשר בדיוק, על פי אותה נוסחה, לעשות גם בגונדר, ולהגדיר את זה בלוחות זמנים. אני אומר לך, הטענה הזאת שיהיו עוד אנשים, שיהיו עוד זכאים, שיהיו זכאים. הם יבואו. הם לא יהיו במחנות פורמליים. אז יקימו מחר 20 מאהלים, נו מה? אין ספור. אני הייתי במשטרת ההגירה באיזה שהוא סיור וסיפרו לי שהדבר הראשון, כבר יודעים המהגרים הלא-חוקיים, להגיד 'אני יהודי'. אז מה, אנחנו מקבלים אותם? אנחנו מסכימים לזה? כולל, אגב, לא-שחורים. כולל כל מיני מהגרות שמגיעות מרוסיה. זה הדבר הראשון שהן אומרות, עוד חלק אפילו לא אומר את זה בעברית, 'אנחנו יהודיות'. אז מה? מקבלים את זה? הנה, הן בלונדיניות ואנחנו לא מקבלים את זה.

אז לכן כל התהליכים האלה, כולל החלטת הממשלה, חייבים להתקיים תוך 40 יום. אם תוך 40 היום האלה מבקר המדינה, הוועדה לביקורת המדינה, יקבלו התייחסות ונקבל דיווח ממך שהתהליכים האלה יתבצעו וקרו, אנחנו נכנסנו לתהליך. במידה ולא, תוך 40 יום תתכנס הוועדה לביקורת המדינה, ובתיאום עם מבקר המדינה אני אחל בתהליך של הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הזה ובדיון הזה, אני כבר אומר לך, אני אדרוש מראש הממשלה להגיע ולהשתתף בו יחד עם מבקר המדינה וכל הגורמים הרלוונטיים, בהסתמכות והתייחסות לדוח מבקר המדינה בנושא הזה.

אני מאוד מקווה שזאת הישיבה האחרונה שמתוכה נוכל לבשר שהתחלנו בתהליך וגם סיימנו בסוף של פרשת בני הפלשמורה. אני אומר לך, אני בטוח גם, המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, שזה יפנה לך המון זמן לדברים לא פחות חשובים.

תודה רבה לך ותודה לכולכם על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20