PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

5.5.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 279

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"א באייר התש"ע (5 במאי 2010), שעה 09:30

היערכות הממשלה לשילובם של מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה בעקבות התבטלות התוכנית "אורות לתעסוקה".

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

אריה ביבי

אילן גילאון

שלי יחימוביץ

אורלי לוי-אבקסיס

משה (מוץ) מטלון

חה"כ דב חנין

חה"כ מרינה סולודקין

דקלה חורש – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמיחי כץ – מנהל התקשרויות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

משה בר סימנטוב – משרד האוצר

מיכל צוק – רכזת תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

רן רידניק – רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

אסתי דורון – מפקחת ארצית, פיתוח קהילתי-כלכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה אלישר – סמנכ"ל בכיר, שירותי שיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שי סומך – משרד המשפטים

יוסי פרחי – מנכ"ל שירות התעסוקה

יעקב זיגדון – סמנכ"ל שירות התעסוקה

אהרן חוטובלי – יו"ר ועד עובדים, שירות התעסוקה

עופר לוי – חבר ועד העובדים, שירות התעסוקה

בתיה כהן – מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

דפנה דקל – גמלאות - הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

גבריאלה היילברון – מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר – מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

אורנה ונקוביצקי – מנהלת אגף הבטחת הכנסה וסגנית סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי
פיני קבלו – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עידו סולומון – עיתונאי "דה מרקר"

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

היערכות הממשלה לשילובם של מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה בעקבות התבטלות התוכנית "אורות לתעסוקה"

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"א באייר, החמישה במאי בשנת 2010. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא – היערכות הממשלה לשילובם של מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה בעקבות התבטלות התוכנית "אורות לתעסוקה", היא תוכנית "ויסקונסין".


אני רוצה להגיד – ברור לי שכל חברי הכנסת כולם, בוודאי אלו שבוועדה הזו ללא יוצא מן הכלל, רוצים שהאדם יקום בבוקר, ילך לעבוד ויתפרנס בכבוד, ויחזור הביתה לבית מלא אור ושיהיו לו המון סיבות לחייך. סביר להניח שגם ממשלת ישראל דאז רצתה בזה, רצתה לבטל קצבאות ולהחזיר אנשים למעגל העבודה. נראה לי שזה הפך למין מרדף של ביטול קצבאות וקבלת בונוס בגין ביטול קצבאות – והאדם עצמו הפסיק להיות הנושא. התאווה לכסף רמסה את העובד ואת הדם המובטל הנזקק. מדובר על העברת כספים שייחסכו לחינוך הילדים למען לא ייווצר דור שני לאבטלה – ולא ראינו שזה נעשה, לא ראינו שהכסף שנחסך הלך לחינוך אותם ילדים. לא ראינו ירידה בכמות העובדים הזרים בעקבות ביטול ויסקונסין. הייתה הצלחה בתוכנית, שהצליחו להכניס למעגל העבודה חמשת אלפים וארבע מאות איש, שבגילם המשרדים שהיו בתוכנית היו יכולים לקבל עליהם מענקי התמדה. זאת אומרת, אותם אנשים עובדים מעל שנה, ויכול להיות שמדובר בעבודה פשוטה אבל הם עובדים. אני חושב שזה היה חשוב.


יחד עם זאת, ייתכן שהגיע הזמן שהתוכנית תגיע לסיומה, וננסה לגבש תוכנית אחרת שתכניס אנשים למעגל העבודה. אני בטוח שבשביל זה לא צריכים חברות פרטיות, שירות התעסוקה מסוגל לספק את היכולות שלו בייחוד אם יתגמלו אותו ולו בחלק מהתגמול שרצו לתגמל את החברות המפיקות. רצו לתת להן מיליארד וחצי שקלים להשקיע בתוכנית בהרחבה – ומדובר בלא מעט כסף. אם שירות התעסוקה על מאה חמישים אלף איש משקיעים מאתיים חמישים וחמישה מיליון, ושם על עשרת אלפים איש משקיעים מאה חמישים מיליון – הפרופורציות הן מדהימות. אנחנו לא חושדים בקשרים.


פעם אמרו לי שהפרטה היא מילת קסם להבראת הכלכלה. למה רוצים להפריט חברות ממשלתיות? כי הן לא יודעות לנהל את עצמן – בשביל משכורת נמוכה עובדים רק אנשים שלא יודעים לנהל, אחרת הם היו עובדים בשוק הפרטי. יכול להיות שהדגם הזה צריך לסמן סמן למשרד האוצר, כמעט בכל ההפרטות שנעשו במשק רוכשי החברות קיבלו יותר כסף ממה שהם שילמו עבור החברות. בפז שילמו עשרים ושבע מיליון דולר – וקיבלו שלושים מיליון דולר. ציפי לבני אז הייתה המנהלת הכללית הרשות לחברות הממשלתיות, והיא אמרה שהיה מדובר במכרז. זה היה בחברה כלכלית לירושלים, בדלק שמכרו עשרים וחמישה אחוזים לג'ק ליברמן האוסטרלי, ושמונים מיליון שהוא קיבל מהבנקים בלי להביא דולר אחד מהבית וקיבל חמישים מיליון דולר תוך שנה.


החברות שעסקו בפרויקט ויסקונסין התעשרו מהר מידי, והאדם הפסיק להיות אדם. פקידי האוצר שבאו בידיים נקיות אוהבים את הקונספציה של מה שהם עושים, רוצים לעשות טוב אבל לא קשובים ולא רואים מטר ימינה או שמאלה. הם עושים מה שאומרים להם, ולא רואים אם צריך לשפר משהו בדרך.


יש לנו בעיה בשני דברים. ראשית, נותרו אנשים שיש עדיין לטפל בהם. אני לא מדבר על השמות של להכניס אנשים לכיתות או להכניס אנשים למעגל העבודה בלי בדיקה למה הם הכי מתאימים. יש לעשות השמה, להשקיע באנשים ולראות איך אנחנו נערכים כדי לא להגדיל את מספר המפוטרים במדינה. שמעתי את דברי שר האוצר שזה יעלה את האבטלה בעשרים אחוז אבל לא ראיתי אותו בוועדה ולו פעם אחת, לא בנושא זה ולא בנושאים אחרים. צר לי שככה. אנחנו כוועדה נצטרך להרים את המעמסה.


הפניה הראשונה שלי היא לוועד שירות התעסוקה. אתם צריכים להירתם ולהראות שאתם טובים. לא לדבר על תוספות שכר ועל תקנים, אלא לקלוט אנשים. אומרים שאתם לא מסוגלים ולא טובים, שאתם לא ראויים, שאין בכם יכולת. הכסף זה לא העיקר, אתם צריכים להתגבש ולאסוף את האנשים שלכם כדי להראות לשר האוצר שבאותו כוח אדם הכנסתם את כל האנשים למעגל העבודה – להראות שלא צריך את פרויקט ויסקונסין.


אתם צריכים לקום שעה אחת קודם ולתת טיפה יותר ממה שאתם נותנים. אתם צריכים לתת מאה ועשרה אחוזים. יש בעניין זה אנשים שבגללנו אין להם עבודה, לפחות אלו שעבדו בחברות ופיטרו אותם. אנחנו צריכים לקלוט אותם למעגל העבודה, ואתם צריכים לתרום את החלק שלכם ללא עיצומים וללא סכסוכים.


הייתי רוצה לשמוע את המנהל הכללי של שירות התעסוקה, איך הוא נערך, מתי הוא יוצא בהודעות לעיתונים על מקום לקליטת אנשים למעגל העבודה. הייתי רוצה לאחר מכן לשמוע את עמדת נציג משרד האוצר, מתי אתם מעבירים כספים ואיך אתם מגבים את שירות התעסוקה עד לכשתיווצר תוכנית אחרת, אם יהיה בכך צורך. אני רוצה לשמוע איך נערכים כלל הגופים בעניין.

אני לא רציתי היום לשאול האם טעינו או לא טעינו בעניין התוכנית, אלא לבדוק איך אנחנו היום מכניסים למעגל העבודה כמה שיותר אנשים מתוך אלו שהיו אמורים להיכנס אליו, ואיך אנחנו ממשיכים לעזור לאנשים שטרם הצלחנו לעזור להם. אנחנו עומדים במבחן היום. לשפוך את כוח החלב זה קל, אבל למלא אותה זו מטלה קשה.

אני המנהל הכללי של שירות התעסוקה. קודם כל, תודה רבה ליושב ראש הועדה חיים כץ על דבריו ותודה לכל חברי הועדה. אני יכול להצדיק את כל דבריו של יושב הראש ותומך בהם ככלל. אנחנו מקבלים את הדברים, ואני מבקש לומר שלושה נתוני יסוד כרקע כדי למקם את שירות התעסוקה במקום הנכון שלו בהקשר זה.


אנחנו סיימנו את שנת 2009 עם 146,546 (מאה ארבעים וחמש אלף, חמש מאות ארבעים ושש) השמות שעשה שירות התעסוקה. המספר אינו מובן מאליו, מצביע על יכולות ומוטיבציה של העובדים שלנו. עד לפני שנתיים שכר העידוד של שירות התעסוקה היה בסביבות ארבעים אחוז, היום למעלה מתשעים אחוזים מעובדי שירות התעסוקה מקבלים שכר עידוד. אני מדבר על כך מפני ששכר העידוד הוא פונקציה של עשייה, דרכה ניתן לדעת האם העובדים מתיישרים מול היעדים שהציבו להם.

אני חושב ששירות התעסוקה עושה עבודת קודש. למרות שאין הנחתום מעיד על עיסתו, זה לא אותו שירות שהיו לו תחלואות במשך חמישים שנה אלא זה שירות שהוא היום יודע למקסם לקחים ויודע לתת מענה נכון ומקצועי לבעיות. אני לא אחטא לאמת – זהו המענה הנכון והמקצועי ביותר שמדינת ישראל יכולה לתת היום בתחום ההשמה.

צריך לזכור שמול הנתון הזה אנחנו עדיין חברת תיווך, שירות התעסוקה אינו זה שמייצר את מקומות העבודה. אנחנו חברת השמה שיש לה יתרונות משלה, לפעמים בלעדינו אי אפשר ולפעמים כן. אם יש כשלי שוק ברמת הפרט והכלל, התערבות של חברת השמה היא נכונה.

אבל גם פרויקט "ויסקונסין" הוקם כתוצאה מכשל שוק.

ניכנס בראייה הכללית של שוק העבודה לפרופורציה הנכונה. לא שירות התעסוקה ולא פרויקט "ויסקונסין" הם אלו שמייצרים את המפעלים ואת מקומות העבודה. ברמה הלאומית, הדגש צריך להיות גם על חיזוק סוגיית התיווך בפרופורציות נכונות, ובעיקר על מציאת ופיתוח מקומות עבודה חדשים, שיהיה איזון נכון בין ביקוש והיצע.

למה אתה מתכוון "סוגיית התיווך"?

אני אסביר. המבחן האמיתי של כלכלה בריאה הוא שיש כוחות שוק שעובדים ויש איזון נכון בין היצע לביקוש – מספיק מקומות עבודה ועובדים שיודעים להגיע אליהם. התערבות של אגרוני השמה צריכה להיות איפה שיש כשל שוק.


כשל שוק ברמת הפרט הכוונה היא לאדם שאין לו השכלה או אין לו מקצוע, אין לו יכולת לפעול בכוחות השוק ולקבל בעצמו מקום עבודה. הכלי להתערבות של הממשלה היא אגרוני השמה – שירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית, דרך העצמה אישית של האדם, מתן כלים והעברת סדנאות ללימוד האדם למצוא מקומות עבודה.

כשל שוק ברמת הכלל הוא כשחסרים מקומות עבודה באזור מסוים, למשל צפת או הדרום. בשבוע שעבר, אחרי עשר שנות פעילות תקום משחטה במושב שגב-שלום שקולטת באזור הבדואי שש מאות עובדים והיא עצמה שירות תעסוקה, "ויסקונסין" והכול.

לעניין קליטת העובדים, שירות התעסוקה יודע ויכול לקלוט את כל אותם עובדים שמתפנים מנושא "ויסקונסין". קיבלו התראות של ששת אלפים איש שנמצאים היום פעילים בתוכנית, אנחנו יודעים לקלוט אותם ונעשה הכול כדי לעזור להם להשתבץ במקומות עבודה.

אלא מה – האנשים הללו כשישתבצו בעבודה הם ישתבצו על בסיס שירותים תומכי עבודה, בעיקר טיפול בילדים וכולי. את אותם אנשים שיצאו ממעגל העבודה בעקבות ביטול "ויסקונסין", לא מעניין הביטול או האישור. צריכים לשמר אותם במעגל העבודה עד שאנחנו נכניס אותם למוסדות של מדינת ישראל. הם יקבלו מעונות כמו שאר העובדים, וכולי.

עכשיו הם לא עובדים במוסדות של מדינת ישראל?

מרביתם לא, כי החלק הארי שלהם נמצא במסגרות בודדות שמטפלות בהם. אני אומר – בואו לא נחתוך להם כרגע את הצינור וניתן להם באיזה שהיא תקנה שנמצא פתרון. משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מסכים איתנו מאוד בעניין זה. זה לא יהיה נכון כלפי האזרח ולומר לו שהממשלה התבלבלה והוא צריך להוציא את הילד שלו מגן הילדים או מהמטפלת. זה לא נכון לא מוסרית ולא כלכלית.

אני קורא לאוצר שנעשה מאמץ ביחד. אני רואה את הפעילות של האוצר דרך הפן החיובי, אם האוצר בא ואומר שהוא מוכן לשים מיליארד וחצי שקלים לטובת טיפול במקבלי הבטחת הכנסה – כל הכבוד להם. אלא מה – צריך לשים את הכסף בזמן הנכון, במקום הנכון ובתוכנית הנכונה.

יאמר לזכותם של משרד האוצר שאם הם ישימו סכומי כסף גדולים יהיה מדובר בגדלות נפש. ניתן לבנות ביחד תוכנית נכונה שלא תקומם עלינו את כל המדינה, תוכנית שתמצא איזונים נכונים. כל אחד אם ייצא עם אפילו חצי תאוותו בידו, זה יהיה נכון.

ביום ראשון הקרוב, שירות התעסוקה אמור להציג בפני השר את התוכנית הכוללת של שירות התעסוקה לטיפול במקבלי הבטחת הכנסה. באותו דיון ישתתפו נציגי משרד האוצר ואם התוכנית תאושר ניתן יהיה להפעיל אותה במיידית ולהביא אותה לוועדה זו. יש לנו חובה מוסרית כלפי אותם כמה מאות או אלפי אנשים שנמצאים היום ועובדים לא להפסיק להם את הכסף, לעשות מאמץ לפחות למשך חצי שנה ולהמשיך לשלם להם.

אני מבקש שהעתק של אותה תוכנית של שירות התעסוקה, גם אם לא תאושר, יועבר למנהלת הועדה. בבקשה, חברת הכנסת רחל אדטו.

לעניות דעתי, תוכנית "ויסקונסין" נגעה לפלח מאוד מוגדר גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה דמוגרפית. היא לא כללה את כלל מחוסרי העבודה, אלא לחלק קטן מהם. שירות התעסוקה היה אמור לדאוג לאותם שאר האנשים שלא נכנסו לתוכנית. כל האנשים שנמצאים בשירות התעסוקה היו אמורים למצוא עבודה לאורך כל השנים, למה פתאום אנחנו מתחילים הכול מחדש אם הכול היה כל כך נהדר בשירות התעסוקה?

אני אחזור על דבריי מהישיבה הקודמת. חשבתי שנכון היה להקים תוכנית חדשה לאור העובדה ששירות התעסוקה לא נתן מענה לכל הבעיות לאורך ששים ושתיים שנות מדינת ישראל. הביקורת שלי הייתה לגבי הדרך בה בוצע הנושא, ובתום הישיבה חברות ההשמה שאלו אותי מדוע אמרתי שהן כשלו. התשובה שלי הייתה שהם כשלו כי עובדה שהתוכנית בוטלה, כי עובדה שהרווחתם יותר מידי כסף. אבל זה לא אומר שהתוכנית עצמה מלכתחילה מציעה פתרון חלופי לשירות התעסוקה.

היום לומר ששירות התעסוקה נהדר ושיש פתיחת דרך חדשה – יש לי בעיה לקבל את הדבר כי עובדה ששירות התעסוקה לא נתן את המענה.

אני מבקש לענות.

אני אתן לך בסוף זמן לתגובה. הייתי רוצה לשמוע את משרד האוצר, ולאחר מכן נעבור לשמוע את חברי הכנסת והמשרדים הממשלתיים. לא הזמנו היום שום נציגי חברות, כפי שאמרתי בפתיחה המטרה היא לסגור את הפער שנוצר ולראות איך כולנו משתלבים בעניין ומחזירים למעגל העבודה את האנשים. לכל אחד יהיה זמן לדבר.

תפקידי הסגן הממונה על התקציבים. אנחנו עכשיו ב-"יום שאחרי" התוכנית צריכים להחליט מה עושים לטווח הארוך לפני שמחליטים על הטווח הקצר. יש לתכנן תוכנית לאומית שתדע להכניס לעבודה את כלל האנשים שרוצים להיכנס לשוק העבודה ויש להם חסמים, תוכנית שתדע למנוע ניצול לרעה של הקצבאות ושל האנשים שיכולים לעבוד אבל בוחרים לא לעבוד. אלו הם שני עקרונות היסוד.


התוכנית שהייתה עם שירות התעסוקה לא באה להחליף את שירות התעסוקה, ולראיה התקציבים של שירות התעסוקה לא השתנו כתוצאה מהפעלה של התוכנית. המטרה הייתה ליצור חלוקת עבודה, שאני יודע מהשיחות שלי עם ועד עובדי שירות התעסוקה שהחלוקה הייתה צריכה להיות מקובלת גם עליהם. ההסכמה הייתה ששירות התעסוקה ימשיך לטפל במובטלים ובמקבלי דמי אבטלה ומקבלי דמי הבטחת הכנסה הקלים. עדיין יש הכרה שיש גרעין של מובטלים כרוניים שנמצאים בבית הרבה זמן והחסמים שלהם מורכבים, והכלים של שירות התעסוקה להתמודד עם האוכלוסיות הללו הם מוגבלים ונכון להפנות את אותם אנשים לתוכנית אחרת.


חלוקת העבודה נועדה לתת לכל גוף להתמקד ביתרון היחסי שלו ולעשות את העבודה שלו בצורה הכי טובה. אנחנו לא המצאנו את התוכנית, יש תוכניות כאלו בכל המדינות המתקדמות – סקנדינביה, קנדה וארצות הברית. התוכנית נובעת מההכרה שיש גרעין קשה של אוכלוסיה שצריכה טיפול יותר אינטנסיבי, אשר לרשויות הממשלתיות יש קושי להתמודד עם האוכלוסייה הזו ויש צורך לעבוד באמצעות גורמים חוץ ממשלתיים.

אני יכול להעיר הערה ברשותך? תוכנית ויסקונסין לא טיפלה רק באנשים שאתה ציינת שהם הגרעין הקשה, היא טיפלה בכולם – כולל משוחררי צבא בחודש הראשון. היא אמנם נולדה לטפל במי שהיו לו קשיים, אבל כל מי שמצא עבודה עם תלוש, אותו מפעיל "ויסקונסין" קיבל עליו בונוס ועצם עיניים על כך. דנו, היינו, שאלנו, בדקנו – ואנחנו יודעים על כך.

אדוני יושב הראש, אני חושב שאתה צודק. התוכנית בשנות ההפעלה שלה טיפלה בכל תובעי גמלת הבטחת הכנסה. אבל אנחנו למדנו מניסיון, וההצעה הממשלתית שהונחה של שולחן הוועדה יצרה חלוקה אחרת, שבתשעת החודשים הראשונים בהם האדם עובר לקצבת הבטחת הכנסה הוא יטופל על ידי שירות התעסוקה. בצורה זו, יצרנו חלוקה בין אוכלוסיה שקל להשים אותה בעבודה לבין אוכלוסייה שקשה להשים אותה.

אני אחזור לתחילת דבריי – המשימה שלנו עכשיו היא לתכנן את התוכנית הלאומית שתענה של העקרונות עליהם דיברנו. מצד אחד – להשים את אותם אנשים שרוצים לעבוד כמה שיותר מהר, ומצד שני למנוע ניצול לרעה של המערכת על ידי אנשים שלא רוצים לעבוד.

מה יקרה לחד הוריות וכל מי שייקלט למעגל העבודה, יקבלו מטפלות לילדים ויקלטו לעבודה, ושילמתם להם שירותים תומכים – האם תמשיכו לשלם להם עד שנגבש את התוכנית הלאה?

זה תלוי באורך התקופה שייקח לגבש את התוכנית.

אנחנו לא יודעים את אורך התקופה. האם מחר בבוקר עדיין תשלמו להם?

אורך התקופה תלוי בכם ובנו.

אורך התקופה בשבועיים הקרובים תשלמו להם?

לא. יש פלטפורמה שבעזרתה ניתנו השירותים, אותה פלטפורמה נעלמה מן העולם. אין לנו אפשרות לספק את השירותים שסיפקנו אז במתכונת העכשווית. יש שירותים של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, שירותים שהוא צריך להפעיל.

כל השירותים הללו שהם תומכי עבודה הוסדרו מנהלים, ולא בחוק. אתה יכול להמשיך להפעיל אותם, אלא אם אתה רוצה להעניש את חברי הכנסת.

אני לא בענייני ענישה. הפלטפורמה פשוט כבר לא קיימת. הממשלה לא יכולה לספק את אותם שירותים, אי אפשר לעשות התאמות אישיות ולתפור שירותים.

האוצר התנגד קטגורית להכניס את זה לחקיקה והכול הוכנס בתקנות. אין סיבה להעניש את הנזקקים, את אלו שלצרוך העניין היו אלו שלא רצו לעבוד והכנסתם אותם למעגל העבודה – והיום תתנו להם תמריץ לצאת ממעגל העבודה בגלל שמישהו לא "גוזר קופון". זה לא ייתכן.

הם הולכים על קמפיין של רמאות ושקר.

אני לא סיימתי את דבריי. אני לא מאמין למה שאני שומע, זה לא מסתדר לי שאתם תענישו את אלו שנקלטו והצלחתם לטפל בחמשת אלפים ארבע מאות איש בחמש מאות מיליון שקלים, כל אחד בפועל משרד האוצר שם עליו מיליון שקלים שיכנסו למעגל העבודה. אותם חמשת אלפים וארבע מאות איש הם אלה שפרויקט "ויסקונסין" נתן להם הסעות, אותם אנשים שהחברות מקבלות בגינם מענקי התמדה לאחר שנה של עבודה. זה לא עובד. היום אתה בא ואומר שאת אותם איש אתה שולח חזרה לקבל מענקים – למה? בשביל לשלם אחר כך לעוד קבלן כסף?

הבקשה שלנו היא שתחזור לממונים שלך ותגיד שאנחנו הולכים לפרק זמן ארוך או קצר – חודש, חודשיים או שלושה, והוועדה מבקשת להמשיך את שירותי התמיכה לאותם אנשים לאותו פרק זמן. זה עלה כל כך הרבה כסף, אז ימשיך לעלות עוד קצת – אבל בידיים נקיות. אני אומר זאת מפני שעד עכשיו נראה לי שלא הכול היה בידיים נקיות. זה המעט שאנחנו מבקשים. אחר כך תוכלו לחזור אלינו עם תוכנית ואנחנו נאשר או לא נאשר.

אני מבקש להתייחס. דבר ראשון יש את שאלת הפלטפורמה, שהיא שאלה בהחלט מרכזית. הדבר השני הוא עניין עקרוני שלא מדובר בעונש, השירותים תומכי העבודה נעשו במסגרת תוכנית כוללת. מצד אחד – מבחן תעסוקה הרבה יותר אפקטיבי.

אבי אמר לי בזמנו להיות "לארג'" בכסף קטן ולהרוויח בכסף גדול. אתם צריכים אישור של הוועדה, אם מישהו מכם מפנטז שהנושא יופנה לוועדה אחרת בכנסת – הוא טועה. לא יקום ולא יהיה. אני רוצה שזה יהיה ברור, אני לא רואה שזה מצליח לעבור – ואני לא אומר זאת סתם. אתם תצטרכו לחזור לפה –ואני מציע לך תהיה חכם, אל תהיה צודק.

אבל אדוני יושב הראש, הם מנסים לייצר מצוקה מדומה. הם בעיצומו של קמפיין לעשות דה-לגיטימציה לתוכנית, ובמסגרת זאת הם מעלים לעולה את האנשים המסכנים שבשמם הקימו את אותה תוכנית המסקנה היחידה היא שאתם לא באמת רוצים לפתור את בעיית האבטלה.

לפני שתענו לי, אני פונה למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. יצאתם בפיילוט שפורסם בשלושה עשר באפריל בשנת 2010, שלא תלוי בעבודה, אלא בתמיכת נשים חד-הוריות. יש פה נציג שמטפל בעניין? אני מבין שלא.

מה זאת אומרת? אין פה אימהות חד הוריות בתוכנית שנזרקות לחלל ריק בלי שירותים תומכי עבודה, בלי עזרה במעונות, ולא הייתה מישהי שצריך לעזור לאותן נשים?

אני מכירה את הנושא.

אבל את ממשרד האוצר, לא ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

אני רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר אבל אני עובדת על הנושא בצמוד למישהי אחרת במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

האם זה מותנה בעבודה או בהשתתפות בתוכנית?

זה בדיוק אחד מאותם השירותים הנוספים, שאותם משתתפי התוכנית יוכלו להסתייע בהם. הפננו את המשתתפים וידענו את שירות התעסוקה כחלק מתהליך סגירה מאוד מסודר כשפקע החוק. הפננו וידענו את מי שצריך להיות מודע להפעלת השירותים על פי הקריטריונים המסודרים.

ומהם אותם קריטריונים? יש בהם איזה שהיא שייכות והפנייה לאותן הוראות "ויסקונסין"? את יכולה להתחייב ששירותי התמיכה ימשיכו?

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, יש פה שירותי תמיכה שיצאו בלי שום קשר לתוכנית. היא לא צריכה להתחייב להמשך התמיכה מפני שיש הוראות של שר התעשייה, מסחר ותעסוקה וההוראות לא ישונו.

משרד האוצר - קודם כל, אנחנו שמחים ואפילו קצת מופתעים שהסכימו לאישור ההוראות, אבל אנחנו מבקשים לא להחזיר אותנו אחורה ולא לבטל את ההוראות. אתם צריכים בזה לעדכן את משה בר סימנטוב, מפני שזה לא מותנה בתוכנית.

שלא יהיה ספק – כל התוכניות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ימשיכו להיות תקפות וכמו שאמרה מיכל צוק, וכל המשתתפים יפנו לאותם שירותים כדי למצות את האפשרויות לקבלת תמיכה.

גם מענק התמדה? למה מענק התמדה לא נכלל בזה?

אני מבקש לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס.

האמת היא שבפני שאני מדברת אחרי שדיבר נציג האוצר, אני מבקשת לדבר במספרים, שהם מבוססים על הנתונים של משרד האוצר ואם אני טועה – תתקן אותי. אני רוצה לענות לחברת הכנסת אדטו, שהיא באופן קבוע, ואני מכבדת לחלוטין את עמדתה –

היא לא יוצאת במחאה, אני מבקש ממך להמשיך הלאה.

אוקיי. אם עלתה השאלה שלשכות התעסוקה לא עשו עבודתן כראוי – שהם אגב לא קיבלו את הכלים הראויים לכך - יש קודם לכן לבחון למה היה להם יותר קשה לעשות השמה לעומת המפעילים בתוכנית "ויסקונסין". קודם כל, בתוכנית "אורות לתעסוקה" פקיד בודד מטפל בחמישים דורשי עבודה, לעומת פקיד בשירות התעסוקה שמטפל בממוצע בארבע מאות עשרים דורשי עבודה. מה הסיכוי שלו לעמוד בקצב הזה?


גם מבחינת הנתונים כמה אנחנו כן השגנו בשירות התעסוקה הנתונים הם לטובתם. תוכנית "ויסקונסין" עולה פר אדם פי ארבע עשרה משירות התעסוקה.

כבר עסקנו בזה ואני מבקש לא לחזור לנושא זה.

חשוב לי להדגיש שמפעילי התוכנית יכלו לקבל על כל עובד עד ארבעים אלף שקלים, אם מדברים כאלו שהם יותר קשים. מאילו שנשארו בתוך לשכות התעסוקה מדובר על הגרעין הקשה יותר של אנשים מעל גיל חמישים וחמש. "ויסקונסין" לקחו את אלו שיש להם היסטוריה תעסוקתית. אדם שאיבד את מקום עבודתו בגלל בעיות כלכליות של המפעל בו הוא הועסק, במקום לתת לו הכשרה מקצועית כראוי העבירו אותם לחברה חיצונית.

אם ממשיכים באותם מענקים ולא נותנים בונוסים, יש את האינטרס לאדם הפשוט לקבל את התוכנית דרך "ויסקונסין" כי הוא מקבל ארבעת אלפים שקלים לשנה. אבל המפעיל קיבל עליו כשלושים אחוזים מהשכר שלו – ויש להבין אותו. כל עוד הוא עובד הם מקבלים עליו את אותם שלושים אחוזים. אז הוא, מה אכפת לו לרשום שהוא חלק מהתוכנית?

אותם שירותים, אם נמשיך לתת אותם בלשכות התעסוקה אנחנו מצמצמים את הרווח הגדול של המפעלים ומתמקדים באותם דורשי עבודה שנכנסו למעגל העבודה. חסכנו את הפערים הגדולים ונשארנו עם מענקים קטנים, ושאף אחד לא יאמר שזו הוצאה מיותרת.

אני רוצה לומר כמה דברים שהם מבחינתי חשובים. לשכות התעסוקה לא קיבלה את הכלים להתמודד עם העבודה שהם אמורים לעשות, העובדה שלאותו פקיד יש ארבע מאות תיקים לטפל בהם היכולת שלו לטפל בכולם נפגמת. אם לא ניתן להם את הכלים אנחנו נראה שיעלה מספר הפונים.

נושא ההפרטה האהוב במשרד האוצר – מדובר על שירותים תומכי עבודה והכשרות, שאולי באיזה אופן ייעשו בלשכות התעסוקה בצורה שניתנת לפיקוח אמיתי, ולא שצריך לקבוע מראש עם המפעילים. הרי ידוע שאפילו מעבירי ביקורת סמויים היה קשה להכניס לשם. מי שמפקח באמת הייתה חברה שבשנת 2005 היו לה עסקים עם מפעילי התוכנית, ויש עם זה בעייתיות.

אני חושבת שהנושא פה הוא באמת היתמרות של האגו של משרד האוצר ושל משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שמוכנים להקריב את המסכנים ביותר שבשמם בכלל קמה התוכנית הזו. אם לא ניתן את הכלים לשירות התעסוקה אנחנו מראש כופים עליו כישלון. אותם אנשים מסכנים בהם מנופפים וזה ממש הרצחת וגם ירשת.

אותם כספים עליהם מדובר הם כספים קטנים, אלף חמש מאות עד שלושת אלפים שקלים, מדובר על העניין שבחברה שזו ההכנסה היחידה שלהם. אנחנו מדברים על הלחם שלהם שגם הוא ייגזל מהם בגלל שרוצים להעניש אותנו, חברי הכנסת, אבל בסוף מי שנענש הוא האדם המסכן שהתלונן. זה חייב להיפסק.

אוקיי. אני מבקש לשמוע את דבריה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

אני רוצה לומר למר סימנטוב שהם נמצאים במוד (Mode) מאוד מזיק. אני שמעתי כל מילה שאמרת, אתם בעיצומו של קמפיין ציני, זדוני ומכוון שנובע מתסכול אישי ותחושה של אכזבה ומצוקה של הדרג הפוליטי שלא הצליח במשימתו. אתם חוברים לחברות הפרטיות שאיבדו את הפרה החולפת ומבכים את לכתם. אתם חוברים אליהם ביחד לקמפיין ציבורי מכוון, שהיה גם בתחילת הדרך כשביקשתם שנקבל את התוכנית. באותו זמן, שכרתם חברת יחסי ציבור ושילמתם לה הון תועפות כולל תשדירי רדיו וזה לא עבד עלינו. הקמפיינים הללו לא יעזרו, הם לא משרתים אלא מצב הרוח הגחמני והמתוסכל בו נמצאים שר האוצר, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה וראש הממשלה.


אתם לוקחים אנשים שכבר השקעתם בהם כסף ושילמתם על ההשמה המגוחכת שלהם ושוללים מהם את השירותים התומכים כי אתם רוצים שהם יחזרו למעגל האבטלה? מה זה הקשקוש הזה על הפלטפורמה? אתם לא מסוגלים להמשיך לשלם על מעון יום לאם חד-הורית כדי שהיא תוכל להמשיך לעבוד, אבל כשהייתם צריכים להעביר את הכספים לפרויקט "ויסקונסין" עשיתם זאת?


אני נתתי את הדוגמה החד-הורית כדוגמה. אין שום סיבה בעולם ששירותים שהם לא בחוק, שאתם ביקשתם שלא יהיו בחוק אלא במסגרת נהלים, לא יינתנו למי שכב הושמו בעבודות העלובות הללו. אתם רוצים שהם יחזרו למעגל האבטלה?


את המשך הדיון על "ויסקונסין" אנחנו ננהל כאן, ואנחנו לא ניתן לכם לעבור לוועדה אחרת. זה לא יקרה, לא יעזרו טריקים ולא שום דבר. את המאבק על התוכנית עצמה, אם היא תחזור אלינו בצורה המפלצתית שהיא הייתה פעם קודמת אנחנו לא ניתן לכם להעביר.


בעוד אנחנו מצחצחים חרבות לקראת הסיבוב הבא, ואכן יהיו חרבות אם תמשיכו בהתעקשות המטופשת הזו, אני רק מבקשת שלא תעשו את זה על גבם של אותם אנשים מסכנים. אל תשללו שום מענק ושום הטבה שמסייעת לאותם אנשים להמשיך לעבוד. תראו לנו שידיכם נקיות, כי העובדה שאתם פוגעים בהם עכשיו במסגרת הקמפיין שמטרתו לזרוע בהלה על סגירת התוכנית מראה על כך שידיכם אינן נקיות.


אני לא מאשימה את מר סימנטוב ואני יודעת שהוא שליח, אבל ברור לחלוטין שהדבר נעשה בזדון. הסירו את ידיכם מאותם אנשים מסכנים ותמשיכו לתת להם מה שנתתם להם עד היום. אנחנו נעזור לכם לבנות פלטפורמה יחד עם אנשי שירות התעסוקה שנמצאים כאן.

תודה רבה. אני מבקש לשמוע את חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה רבה. אני כדרכי לא מיתמם. יש לי בעיה פוליטית. פלטפורמה אינה קשורה לכאן, והבעיה המרכזית שאני רוצה לומר היא הקמפיין הנקמני הלא מוסבר הזה. הקמפיין הזה כלל ניסיון לשחד את לשכת התעסוקה שבאם יאושר פרויקט "ויסקונסין" היא תצטרך יותר תקציב. מה שאני לא מבין זה מדוע אתם לא יכולים לעבוד ללא מתווכים?


אם יהיה קמפיין שלכם, אני מבטיח לכם שיהיה קמפיין נגד כי מה שקרה זה שנפל דבר בשול של הוויכוח – פעם אחת מזה הרבה מאוד זמן קיבלה וועדה מוועדות הכנסת כיוון הפוך מזה שמדינת ישראל הולך בו. ההפרטה שמדברת על כלכלה חזקה ועל צמיחה בכלל לא עוסקת באנשים עצמם. הרי הכי טוב זה כלכלה חזקה שממנה יוצאים אנשים חזקים. אבל בין כלכלה חזקה לבין אנשים חזקים, אני מעדיף אנשים חזקים וכלכלה חולה. פתאום קמו אנשים על העיקרון של תוכנית "ויסקונסין", וביקשו לעצור ולשאול למי יש אחריות על נושא משק התעסוקה במדינת ישראל. האם למדינת ישראל יש חובה לגבי תעסוקה או אין לה?


יכול להיות שתוכנית המקרמה של "ויסקונסין" אולי יש לה מקום, אבל המקום שלה הוא בתוך האחריות הכוללת של מי שאחראי. התרבות הקפיטליסטית הזו מולידה מתווכים יקרים שגוזרים את הקופון שלהם על חשבון רוב הציבור. בחלוקה המרכזית הזו הרוב מקבל את המיעוט והמיעוט מקבל את הרוב.


במשרד האוצר התפיסה מבחינה אידיאולוגית היא כזו שלא ניתן לייצא אנשים מחוץ לארץ, כי זה היה עושה כלכלה יותר טובה, מפתחים תרבות של מדינה שונאת אזרחיה ומשרד בריאות שונא חוליו. וועדת העבודה והרווחה – מקיר לקיר מסכימים שהכיוון אינו נכון. כנראה שברמת התיווך יש להחזיר את האחריות לידי מדינת ישראל.


תעסוקה, חינוך ועוד – חמשת ה-מ"מים, במקום מלבוש אני שם מלאכה, עבודה. זו אחריות של מדינה ולא של מתווך או תוכנית "ויסקונסין", שלא הצליחה בוויסקונסין אבל באה להצליח ברמלה. מי שרוצה באמת לטפל באבטלה לא ייתכן שלא ישקיע בצורה יצירתית לגבי קרן. אני לא כלכלן אבל אני יכול להוכיח שלטווח רחוק ולחשבון לאומי, קנייתו של מקום עבודה למובטל יותר זולה מקנייתו של מקום אבטלה למובטל.


בנושא ההנגשה, שנקרא מסלול חדש, צריכים שוטרים וצריכים גננות. זה לא עבודות יזומות אלא יצירתיות של מדינה שרוצה להעסיק את מובטליה. לפני החינוך, יש למצוא להם עבודה. זה מה שהוועדה קבעה פה, זרם חדש של להפסיק להשתחוות לעגל ההפרטה במידה וההפרטה אינה נותנת הטבה למרב האנשים. במדינת ישראל ההפרטה אינה אפשרית מפני שברגע שיש הפרטה יש מונופוליזציה שמחזירה את השליטה לידי מעטים. אם ההפרטה הייתה משרתת את האזרחים הייתי תומך בה.


מדינה שאין לה אחריות על אזרחיה, לא ניתן לקרוא לה מדינה. כל התיווך אינו דרוש למדינה. עכשיו צריכים להכין קרן, תוכנית לאומית לתעסוקה מקסימאלית. הכסף שהיה הולך לתיווך, היה יכול ללכת על יצירת מקומות עבודה חדשים. למשל, בעיית חניות הנכים יכולה להיפתר על ידי הכנסות למדינה ותעסוקה לאנשים, מכיוון שאין מי שיטפל בזה כי הפקחים לא מסוגלים. אין צורך בהכשרה מיוחדת לזה, כלומר מדובר בהכשרה מיידית ומועילה שתכניס אנשים למעגל עבודה.


אני גאה להיות חבר בוועדת העבודה והרווחה של מדינת ישראל שחבר הכנסת חיים כץ עומד בראשה, אני חושב שנפל דבר חשוב ואסור לנו לאבד את המומנטום הזה.

שמי עמיחי כץ ואני מנהל התקשרויות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. לפני שאפרט את פעולות המשרד לגבי העברה חלקה לאחר ביטול התוכנית, אני אבקש לא להתייחס לחברות כי הן לא יכולות להגיב, ואני מבקש להוריד את המלים "גנבים" ו-"קופונים".

אדוני, אתה לא באת לכאן להטיף מוסר לאף אחד מחברי הכנסת. אתה הגעת לפה כדי לומר לנו מהי פעולת המשרד שאתה מייצג בלבד.

המשרד נערך בתיאום מלא עם המוסד לביטוח לאומי ועם שירות התעסוקה להעברה חלקה של כל המשתתפים לאחר ביטול התוכנית. פרסמנו מודעות בעיתונות ובאתרי האינטרנט, כל משתתף קיבל מכתב שמורה לו היכן הוא צריך להתייצב ומתי. ברגעים אלה מתחילת השבוע ועד סוף השבוע נמצאים עובדי המנהלה בכל מרכז לראות ולוודא שהכול עובר חלק ולענות על שאלות. כמו כן במרכזים נמצאים עובדי שירות התעסוקה, העברנו למרכזים אלו תשובות לשאלות נפוצות שעולות עם הזמן.


פתחנו מוקד פניות שהוא שיחת חינם מאויש כל הזמן. במכתב עצמו שנשלח למשתתפים בפרויקט הפננו ליחידות סיוע אחרות במשרד שלנו כמו מעונות יום ועזרה להורים יחידים. מביטוח לאומי פועלים להעברה של מי שהיה בהליך הכשרה מקצועית לביטוח לאומי והם יוכלו להרחיב על זה.

כמה זמן צריך לקחת המעבר הזה?

אני הייתי אתמול במרכז ההשמה בנתניה, ראיתי שהגיעו המון אנשים שאינם כלל קשורים לנשוא אבל באו לשאול שאלות. המעבר לדעתי עד סוף מאי המרכזים יאוישו, העסק יעבור חלק ללא בעיות מיוחדות.

אני רוצה לדעת מה קורה מחר בבוקר עם האנשים הללו.

נציגי הביטוח הלאומי יוכלו לענות לשאלה הזו. אחריהם תדבר חברת הכנסת מרינה סולודקין.

שמי אורנה ונקוביצקי ואני מנהלת אגף הבטחת הכנסה וסגנית סגן המנהל הכללי לגמלאות, המוסד לביטוח לאומי. נערכנו במהירות הבזק לתת מענה לשתי אוכלוסיות – האחת של משתתפי התוכנית, שעד לעשרים ותשע לאפריל יתייצבו במרכזי התעסוקה ומי ששיתף פעולה קיבל את הגמלה. אוכלוסיה שנייה התייצבה וקיבלה על פי צו הרחבה כבר לפני חודש וחצי זימונים שהחל ממאי הם צריכים להיות מופנים למרכזי התעסוקה.


לגבי משתתפי התוכנית, ציידנו אותם במכתב שניתן להם במרכז, שעליהם לפנות החל מהתשיעי למאי ללשכת התעסוקה ומי שיתייצב עד סוף מאי בלשכת התעסוקה אנחנו נמשיך לשלם לו את הגמלה על הבטחת ההכנסה. לגבי אלו שקיבלו הפנייה למרכזי התעסוקה החל מהשני במאי, הודענו להם שהקמנו לצורך העניין הזה מוקד טלפוני החל מהעשרים ותשע לאפריל, אליו הם יוכלו לפנות בכל שאלה. שמנו גם מודעות בעברית, ערבית ורוסית שהבהירו לאנשים שהם צריכים לפנות ללשכת התעסוקה ולא למרכזי התעסוקה עקב סגירת התוכנית.


אתמול קיבלתי דיווח שהוצפנו בפניות לבירורים, גם במוקד הטלפוני וגם בסניפי המוסד. הנציגים שלנו ימשיכו לשבת במרכזים עד סוף מאי כדי לטפל במי שמגיע לשם, לא יודע מה מצבו ויש לבדוק את זכאותו. אנחנו מקבלים רשימות מסודרות ממרכזי התעסוקה לגבי אנשים שהתוכנית האישית שלהם מורכבת מהכשרה מקצועית או תוכנית שיקומית ואנחנו נבדוק כל מקרה לגופו. באותם מקרים שההכשרה המקצועית מוכרת על ידי שירות התעסוקה אנחנו נחסוך ממנו פנייה ללשכת התעסוקה ונשלם לו בגין עילת הכשרה מקצועית.

כמה הכשרות יש שלא מוכרות על ידי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה? יש לנו מידע בנוגע לזה?

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, את ממשיכה בהערות ביניים שאינן מועילות לדיון.

השאלה שלך כמה נמצאים בהכשרות מקצועיות?

את לא צריכה לענות לשאלה הזו.

אנחנו מבטיחים לתת מענה לכל מי שמשום מה נפל בין הכיסאות במהלך חודש המעבר, אנחנו לא נותיר אנשים ללא גמלת קיום. אנו מניחים שזה יהיה בשוליים כי לפי הנתונים יש המון פניות להסבר.

עמדת הביטוח הלאומי היא בעד התוכנית האלטרנטיבית שתגיע כמה שיותר מהר. האוכלוסייה הזו צריכה טיפול מהיר שיזמה את החסמים שלה ויטפל בהם. התוכנית הזו הציפה הרבה מאוד בעיות שאף אחד לא נתן את דעתו עד היום עליהן. זה לא עניין רק של אי-השמה בעבודה אלא גם בעיות אחרות כמו בעיות משפחתיות. הבעיות לא פשוטות ורבות, לכן התוכניות חייבת להיות תוכנית חברתית ולא רק כלכלית. אנחנו מבקשים להיות מחוברים גם להמלצות וועדת תמיר שישבה לפני כשמונה שנים וגיבשה המלצות לגבי מעבר מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת שראש הממשלה ושר האוצר, שאני מחבבת אותם מאוד, צריכים להודות לאדוני יושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה, וגם לאנשים כמוני שבגלל החשיבות מגיעים לדיון. זאת מפני שאנחנו הצלנו אותם בשנים העתידיות מלעמוד בפני וועדות חקירה. הוועדה הבינה שזו קומבינה, ורצתה לומר את זה בקול רם.


הנושא מאוד חשוב, אני לא רוצה לדבר על החברות כי הכול פאסה, יש לדבר על העתיד. יש ליצור מקומות עבודה ויש לבצע הכשרה מקצועית. אני תומכת במדיניות הממשלה בעניין זה שלא צריכים לחיות פה עובדים זרים – לא בחקלאות ולא בטיפול בקשישים, מפני שאלו מקומות עבודה. אנחנו מדינה עם ילודה גבוהה ואוכלוסיה צעירה, ויש לא מעט אנשים שהם לא מקצועיים ואפשר ללמד אותם איך לעבוד.


דבר שני, כל אחד יודע שקורה אסון בתחום התעשייה- אין לנו דור חדש של עובדי תעשייה. לא הייתה זו "ויסקונסין" שהביאה אנשים לעסוק בתעשייה, אלא התאחדות התעשיינים שלקחו אתיופים ולימדו אותם לעסוק במקצוע – והם הגיעו למפעלים הטובים ביותר במדינה וזה משתלם עבור העובדים. את זה אני שומעת ממהנדסים מדרגה ראשונה.

מה לגבי העניין הכלכלי? יש תקציב למדינה ועד סוף השנה יש עוד מאה ושלושים מיליון שקלים שהוקצבו לתוכנית "ויסקונסין". אותו תקציב צריך להגיע למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. זה יותר מעשרה מיליון לכל חודש. אני רוצה לראות את השר שיגיע לפה וישמע את הדברים ואם לא יעשה את המעשים הללו אנחנו נבקש שהוא יתפטר. חבל שנציג האוצר יצא מפני שהדברים לא יגיעו לשר.

כל תוכנית חדשה דורשת עבודה משותפת של התאחדות התעשיינים, לשכות המסחר, הסתדרות העובדים ומשרדי הממשלה השונים הקשורים לעניין. הנושא חשוב מידי מפני שיהיה קומבינה. המדינה לא יכולה לאפשר שחיתות ולא יכולה לאפשר קומבינה. תודה רבה.

שמי שלמה אלישר ואני סמנכ"ל בכיר, שירותי שיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עמדת שר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת יצחק הרצוג היא שתוכנית "אורות התעסוקה", לא במתכונת הנוכחית אלא תוך תיקון ליקויים, היא מתאימה לטיפול באנשים שיש להם חסמים תעסוקתיים מורכבים. לא ניתן לנתק את התוכנית של הכנת אנשים עם חסמים תעסוקתיים מורכבים מהטיפול הכוללני במשפחה ומהקונטקסט הכללי החברתי המורכב שלהם. מדובר באוכלוסיה שמתחת לקו העוני, עם הדרה חברתית קשה, שוליות חברתית שהמחלקות לשירותים חברתיים מטפלות באלימות, ילדים בסיכון, עבריינות נוער\ סמים וכן הלאה.


לכן, כל מנגנון שיתפתח בעתיד חייב למסד באופן פורמאלי את הקשר בין תוכנית לטיפול באנשים עם חסמים תעסוקתיים מורכבים ביחד עם עבודה של טיפול משפחתי כוללני של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

שמי אהרן חוטובלי ואני יושב ראש ועד העובדים בשירות התעסוקה. אני מקבל מילה במילה את בקשת יושב הראש, אנחנו אכן נשתף פעולה כדי לעזור לאותה אוכלוסייה מקבלת הבטחת הכנסה שתחזור אלינו. עם זאת, אני רוצה להוסיף משהו. אנחנו, עובדי שירות התעסוקה, לא מקבלים את הכלים הדרושים לטפל באותם אנשים. אז שלא יהיו לכם ציפיות שממחר בבוקר ניתן את אותו שירות כמו שנתנו החברות.


לדוגמה, וועדות רפואיות לצורך אבחון רפואי, יש לנו שמונה עשרה שקלים לכל מובטל לבדיקה כזו, אין לנו דרך לתת וועדה רפואית לכולם כיום כי אין לנו תקציב מספיק. יותר מזה, אם נעזוב את העומס שנוצר על העובד שלנו, הוא צריך לעבוד במקום ארבע שעות של קבלת קהל שמונה שעות, והוא יושב על כיסא פלסטיק שהורס לו את הגב.


אתם מצפים מאיתנו לעשות השמות, בתוכניות קיבלו על זה המון כסף אבל לא סוכם עדיין שום דבר בענייננו זה. אני הבנתי למה התכוון יושב הראש.

אני לא נכנס להסכם שלכם וכמה קיבלתם בהסכם, אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני מקבל את המנדט ומבקש את עזרת הוועדה להודיע לאוצר שאנחנו צריכים לקבל תקציבים מתאימים כדי שנצליח. זאת מפני שבמצב של היום אני עוד חודשיים גם לא אצליח אפילו לרשום את כלל המבקשים. אני עוד לא מדבר על וועדות מקצועיות, אבחון מקצועי והשמה מקצועית, שאין לנו אפילו שקל לתת את זה. איך אתם דורשים מאיתנו לא לבקש עוד כסף ולהיות מסוגלים לעשות זאת?

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה קוראת לממשלה לצאת בתוכנית כוללת חדשה לשילובם של מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה באמצעות שירות התעסוקה תוך העברת תקציבים, כל זאת בעקבות התבטלות התוכנית "אורות לתעסוקה".

חברי הועדה קוראים לממשלה לקבוע לאלתר תקופת מעבר בה ישמרו השירותים תומכי עבודה שנתנו במסגרת התוכנית "אורות לתעסוקה" על מנת למנוע כל פגיעה במשתתפי התוכנית ששולבו בעבודה באמצעות שירותים אלו. בכל זאת ההשקעה היא של כמיליון שקלים בכל עובד ששולב ושהתמיד בעבודתו.

כולנו תקווה שאכן זה ייעשה עם לב רחב, הרבה חמלה ורצון טוב, ואם צריך גם עם השקעה כספית בשביל לצרף למעגל העבודה הרבה אנשים שמכל מיני סיבות לא היו בו ואנחנו רוצים אותם שם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55
PAGE