PAGE
33
ועדת הכלכלה

12/05/2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 232

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ח באייר, התש"ע (12 במאי 2010), שעה 09:30

הסדרת מכסות להתקנת מערכות סולאריות – יישום ומעקב

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

רוברט אילטוב

ישראל חסון

דב חנין

חנא סוויד

חמד עמאר

עמיר פרץ

שאול צמח – מנכ"ל, משרד לתשתיות לאומיות

יונתן פרידמן – יועץ השר, משרד לתשתיות הלאומיות

מאיה עציוני – דוברת, משרד התשתיות הלאומיות

דורון אהרון – מנהל הדלק – משרד התשתיות הלאומיות

אודליה גוטל – עוזרת דובר, משרד התשתיות הלאומיות

מיכל פרנקו – עוזר מנכ"ל, משרד התשתיות הלאומיות

אפרים שלאין – מנהל אגף בכיר, תכנון תשתיות, משרד הפנים

רן איזנברג – שלטון מקומי, משרד הפנים

רענן אמויאל – מ"מ רשות התכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טלי נחושתן – משרד השיכון והבינוי

אביבית הדר – משרד השיכון והבינוי

משה אהרוני – אגף חקלאי, מנהל מקרקעי ישראל

יוחנן בורשטיין – איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

ישראל מובשוביץ – מנהל אגף השיווק, חברת החשמל

ענת אורן אלעד – אחראית אנרגיה סולארית, חברת החשמל

אמנון שפירא – יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים וחשמל

משה שטרית – ראש תחום רישוי, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

זאב פרץ – מנכ"ל חברת שחר אנרגיה בע"מ

ליזר רוטשטיין – מנכ"ל חברת שחר אנרגיה בע"מ

ליאור דץ – חברת SBI, סמנכ"ל לענייני רגולציה ותכנון

ליאור בראון – מנהל תחום רגולציה, חב' סאן ריי ישראל

דני דנן – מנכ"ל חברת פרנדלי אנרג'י

עדי מינץ – מנכ"ל יש"ע ירוקה

עו"ד איתן פרנס – מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת

דוד קוכמן – מזכ"ל האיחוד החקלאי



גמליאל ברזילי – מתאם פעולות, מרכז השלטון המקומי

דנה טבצניק – אדם טבע ודין

יחזקאל קוגלר – נשיא חברת קוגלר פיתוח והשקעות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה

אלון פולישוק – מנכ"ל חברת קוגלר פיתוח והשעות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה

יעקב בכר – מזכיר התאחדות מגדלי בקר לחלב

פלד ברקאי – רכז אנרגיה מתחדשת, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

איציק שניידר – מנכ"ל אגודת הנוקדים

נועם סגל – מנהל תחום מדיניות, הפורום הישראלי לאנרגיה

צפריר עקב – כלכלן, האחדות התעשיינים

לאה ורון

אתי אפלבוים
הסדרת מכסות להתקנת מערכות סולאריות – יישום ומעקב

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: הסדרת מכסות להתקנת מערכות סולאריות.

זאת הישיבה השניה בנושא הקמת מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיית שמש. שוב נראה, לדאבון הלב, כי החברות והיזמים הפועלים בשוק לא התקדמו ואינני בטוח שזה בגלל חוסר רצון שלהם.

אני מוצא את עצמי פה בוועדה, בפעם המי יודע כמה – כבר ביקשנו, לשנות את שמה של הוועדה מוועדת הכלכלה לוועדת הכלכלה והסרת החסמים. זאת היתה הערה, לא באמת ביקשנו.

בישיבה מיום 31.12 ביקשנו לקיים תיאום טוב יותר בין משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות המטפלות בקידום נושא החשמל במטרה לעמוד ביעד הממשלה לשנת 2020. אם אינני טועה, גם הנשיא פרס התחייב לכך בוועידת האקלים שהתקיימה בקופנהגן לפני מספר חודשים, דהיינו, 10% מהחשמל באנרגיות מתחדשות.

ביקשנו ממשרד הפנים וממנהל התכנון לפעול בדחיפות לתיקון תמ"א 10 וככל שיידרש להציע תיקונים בחוק התכנון והבנייה, על-מנת לאפשר קבלת רישיונות למתקני אנרגיה סולארית בעיקר על גגות, רישום מבני תעשייה גדולים, ומבני ציבור, ולתקן ייעוד קרקע, כך שבקרקעות המיועדות לתעשייה תתאפשר הקמת מתקנים סולאריים לייצור חשמל. אם אינני טועה, זה היה אחד הסעיפים בתוך הסיכום שלנו.

המסקנות הונחו על שולחן הכנסת.

המסקנות אכן הונחו על שולחן הכנסת, כפי שאנחנו מחויבים בעניין.

אנחנו כאן כדי לבדוק מה קרה בחצי השנה האחרונה. מה קרה מאז הדיון הקודם? הבנתי שבחודש פברואר פרסם משרד התשתיות מסמך מדיניות בהמשך לבקשת ועדת הכלכלה. אני גם מבין שמשרד התשתיות ורשות החשמל נמצאים בסוג של מבוי סתום ורשות החשמל לא הקצתה מכסות נוספות לייצור חשמל סולארי בישראל.

זה אבסורד. אנחנו מדינה שחלק גדול ממנה, ולצערי החלק הולך וגדל, נמצאת תחת אור שמש 360 ימים בשנה. לצערי, בשל שינוי אקלים כל המדינה שלנו הופכת להיות צל גשם ומשרד התשתיות ורשות המים יודעים את זה. חבל על כל השמש הזאת שמתבזבזת ואנחנו לא יכולים - אני לא חושב שמדינה מתוקנת יכולה לסבול את הבזבוז הזה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. ההפסד, בעיניי, הוא הפסד של החברות, של המדינה וגם של הצרכנים, הפסד של כולם.

אני מבין שיש פה נתונים על גרמניה ואיטליה. באיטליה יש פחות שמש, בגרמניה בוודאי ובוודאי. אנחנו בישראל נמצאים בשנתיים האחרונות ב-22 מגה ואט בעוד שגרמניה נמצאת ב-3,800 ואט ואיטליה נמצאת ב- 720 מגה ואט.

אנחנו חייבים להתקדם בעניין הזה. בסוף הישיבה אני מתכון לקבוע לוחות זמנים ברורים לתוך כל ההתרחשות הזאת של ייצור חשמל סולארי.

נתחיל ממנכ"ל משרד התשתיות. אני רואה שהמצגת שלך כבר על הלוח. אנחנו רוצים לשמוע מה קרה בחצי השנה האחרונה. גם מרשות החשמל נבקש לשמוע מה קרה בחצי השנה האחרונה. חברי הכנסת והיזמים יספרו לנו, מה שאני כבר מסיק, שלא קרה כלום, בגלל אותה התנגשות בתוך הממשלה בין המשרד שהוא קובע מדיניות והשר שקובע מדיניות לבין רשות החשמל.


מנכ"ל המשרד, בבקשה.

(מוצגת מצגת)

בוקר טוב אדוני היושב ראש. ברשותך, בכמה שקפים אתמצת את מדיניות המשרד כפי שהתחייבנו וגם עשינו. היתה טענה שהחסם העיקרי במשק הזה הוא העובדה שאין בהירת באשר למדיניות.

בחודש פברואר השנה פרסמנו מסמך מדיניות, ולדעתי מעולם לא פורסם מסמך כזה בהקשר של טכנולוגיות. יש בו גם מבחר שלם של לוחות זמנים ופירוט לאן המשק הזה בעצם הולך לפי מדיניות השר, המשרד והממשלה.

ראשית, היעדים העיקרים של המדיניות. כמובן שיש החלטות ממשלה ליישום בהיקף של 10% של אנרגיה מתחדשת, כמובן שמש אבל לא רק. יש פה גם רוח וגם ביוגז ואחרים. הצגנו גם את העלויות המשקיות כתוצאה מזה.

החלטת הממשלה לגבי ההתייעלות האנרגטית, גם היא משפיעה על המדיניות הזאת. חשבנו שאם המשק הישראלי הולך לסבסד בהיקפים גדולים, אם צרכן החשמל יסבסד בתעריף סוג כזה של אנרגיה, מן הראוי שהתעשייה הישראלית והמו"פ הישראלי יקבלו נתח מזה, כדי שלא נעביר את הכל למדינות אחרות כמו סין, גרמניה, ארצות הברית, איטליה ואולי גם אחרות. כמובן, יש את כל מה שקשור לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל שהוא חלק חשוב מהמדיניות.

לקחנו בחשבון את האילוצים שיש בתחום הזה. כמובן שהליכים סטטוטוריים הם אילוץ משמעותי. הקצאת קרקעות להקמת מתקני יצור, גם בהיבט הקנייני וגם בהיבט התכנוני. יש שאלה של הולכת גז וחשמל, שאותם אתרים צריכים להיות מחוברים גם לרשת החשמל כדי שאפשר יהיה להוציא את החשמל מהם. חלקם, כשהם מקבלים גיבוי בגז, צריכים להיות מחוברים למערכת הגז.

במאמר מוסגר אומר, שכדי להוציא את כמות החשמל שצריך להוציא מהנגב והערבה, לפי החלטות הממשלה, צריך כנראה להקים עוד קו 401 אחד מהערבה לאזור הביקוש אשדוד וצפונה.

נעבור לתחזית ההספק המותקן כי בטבלה אחת זה מתמצת כל מה שבעצם צריך להיות מוקם. שמנו את אבני הדרך לפי שנים כד שאפשר יהיה לעקוב לפי הביצוע. אפשר לראות שבאחוזים, מתוך ההספק המותקן אנחנו מדברים שרוח תהיה כ-30%, ביוגז וביו-מאסה כ-7%, תרמוסולאר 43%, פוטו וולטאי בינוני וקטן כ-20%. בסך הכול ההספק המותקן הוא קצת פחות מ- 3,000 מגה ואט מותקן, שהוא יספק קצת יותר מ-10%.

מהם הדגשים מתוך המדיניות של המשרד? אמרתי שהוא כולו מפורט, חילקנו אותו והוא גם מופיע באתר האינטרנט של המשרד. הגענו למסקנה שטכנולוגיות של רוח וביוגז בשיטה הקודמת יתקשו להיכנס, מכיוון שהשיטה הקודמת היתה תלויה בתעריפים של חברת החשמל שהשתנו לפי מחירי הדלקים. כיוון שההוצאות של היזמים בתחום הזה של אנרגיה מתחדשת אינן קשורות למחירי הדלקים, יצא שאם יורד מחיר הדלק, יצרן הרוח מקבל פחות עבור מה שהוא מספק, מבלי שיש לו איזה ירידה בהוצאות. לכן חשבנו שנכון להכניס תעריף קבוע לטכנולוגיות האלה כדי שתהיה ודאות לאורך 20 שנה כמה מקבלים. הרבה יותר קל לממן פרויקט בשיטה הזאת. אנחנו חושבים שזה היה חסם גדול בתחום של המימון ופעלנו להסיר אותו.

העדפה לפריפריה. דיברת על קרינת השמש, במקרה יוצא שקרינת השמש באזור הדרום טובה יותר מאשר באזורים אחרים. מעבר לזה, קווי היסוד של הממשלה וההעדפה שניתנת לאזורי הפריפריה - חשבנו שנכון שאותה סובסידיה שניתנת על-ידי הממשלה, על-ידי הציבור, תינתן בהקצאה גם לאזור הפריפריה כדי שלא לקפח אותם.

כך קבענו גם, שאותה מכסה שבעבר נתקלנו בה, שבעצם הפסיקה איזה תהליך ותנופה שהחלה בשוק - אמרנו שאנחנו נותנים ודאות מלאה ליזמים עד שנת 2014. כלומר, לא מכסה שאינה בשליטת היזם, אלא כל מה שיקרה עד אותו תאריך יכנס פנימה ויוכל לקבל את המימון באמצעות הסובסידיה. גם כאן היה חסם גדול. אנשים לא ידעו, האם כשהם יביאו מכולה, האם תישאר להם מכסה או לא. פה יודעים שמי שמביא עד התאריך הזה יוכל להיכנס.

שקיפות לציבור באופן ניהול המכסות. חשבנו שנכון שהציבור ידע בצורה הרבה יותר טובה – גם זה לקח שלמדנו מהתהליך הקודם. חשוב מאוד לדעת כמה יש. כל מי שזה מעניין אותו, בין אם זה התקשורת, בין אם זה יזמים ומתעניינים אחרים, אפשר יהיה לראות באינטרנט גם של המשרד וגם של חברת החשמל את המצב יום יומי מעודכן.

האלמנט האחרון, שגם לגביו חשבנו שצריך לתת דגש, גם זה מתוך ראייה שעם ישראל משלם פה סובסידיה נכבדת. לא רק להעביר את הסובסידיה הזאת לסין אלא גם שעובדים ישראלים יוכלו ליהנות עד כמה שניתן מההסדרה הזאת.

הטבלה הזאת ממצת את השלב הבא, שהוא צריך להתבצע על-מנת שמדיניות תצא לפועל. הנחה השר את רשות החשמל לסיים את כל התהליכים שקשורים באישור התעריפים למדיניות הזאת כפי שהצגתי. בעצם כל התהליכים מתכנסים כאן ל-30.7. גם זה מתוך ראייה של מתן דחיפה ושלא תהיה תחושה שהדברים לא קורים. השר אמר שהוא רוצה שכל הדבר הזה יתבצע עד ה-30.7

מה זה כל הדבר הזה?

כל ההסדרה הזאת. היישום של המדיניות הזאת, תעריפים ואמות מידה, צריכה להתבצע עד ה-30.7

הליך החקיקה?

זאת לא חקיקה, אלה החלטות של מועצת רשות החשמל.

לא השר הוא שקובע את התעריפים?

לא. רשות החשמל היא זאת שקובעת את התעריפים.

מה זאת ההגדרה שבמצגת?

זאת מליאת רשות החשמל.

פחדתי שהתחלתם לתת לנו הנחיות.

לא.

התאריך של ה-30.7 הוא תאריך שאפשר לקצר אותו? אפשר לקצר אותו ל-30.6.

מנהל הרשות יתייחס לתהליכים שהוא צריך לעשות. אנחנו לא נתנגד להקדמה, ככל שאפשר להקדים יותר טוב.

בעניין השדות הבינוניים ביקשנו דיון כאן ויום לפני הדיון החליטו על התעריף. הם חיכו ליום לפני הדיון ואז קבעו.

השקף האחרון מראה מה המשרד עשה במהלך החודשים שעברו מהישיבה האחרונה של הוועדה. ראשית, קידום מכרזי קרקע בסיווג של ייעול תעשייה. זה בא גם לפתור בעיה של נגישות לקרקע. זה בא גם לפתור בעיה שראינו אותה מתחילה להתפתח בזה שעיקר הפיתוח של התעשייה הזאת היה בשטחים חקלאיים, במושבים וקיבוצים והערים לא קיבלו את הנתח שלהן בתעשייה הזאת. חשבנו שנכון להוליך גם נתח לערים ובשיתוף מנהל מקרקעי ישראל אנחנו נפרסם מכרז ל-10 אזורי תעשיה באזור הנגב.

אנחנו מקדמים את קווי הולכת החשמל. כפי שאמרתי, צריך להוציא את החשמל הזה מהאזור שבו הוא מיוצר למרכזי הביקוש. המכרז באשלים אנחנו מקדמים אותו. היו בו כמה דחיות ואני מקווה שהוא יסתיים בקרוב. אנחנו מקדמים תחנות כוח סולאריות באזור תמנע. אני מקווה שגם בזה נצליח.

זה ליד שדה התעופה.

כן. במונחים של הערבה זה ליד.

יש התנגדויות של הגופים הירוקים?

לשדה התעופה יש. לחלק של מתקני ההולכה שצריכים לקחת את החשמל, אני מניח שיהיו התנגדויות. כשלעצמו המתקן הזה כרגע לא עורר התנגדויות שאנחנו יודעים עליהן.

קידום מקבצי ייצור לאנרגיות מתחדשות. אנחנו מנסים לאתר באופן אקטיבי אתרים שאפשר יהיה לאשר אותם מראש כאתרים שהמשרד יאשר אותם כדי להעמיד אותם ליזמים, לחסוך את החלק של קידום התכניות על-ידי היזמים ולהכין להם את האתרים. אנחנו מדברים על שני אתרים באזור דימונה ועוד אתר אחד באזור קציעות, אזור נחל לבן. עד כאן.

תודה. אני מודה למנכ"ל משרד התשתיות.

האם מישהו מחבר הכנסת רוצה להתייחס כי אני רוצה לשמוע את אמנון שפירא. יש רשימה ארוכה מאוד של דוברים. העניין בדיונים האלה הוא רב והדוברים הם רבים. אני מבקש להתכנס לשלוש דקות כל אחד.

חברי הכנסת, אתם יכולים להתייחס לפני שאמנון יספר מה עשתה חברת החשמל בחצי שנה האחרונה.

יש לי שאלת הבהרה. רציתי לדעת לגבי האיתור של המקומות, של שטחי הקרקע להתקנת מערכות. פוטו-וולטאיות. רציתי לדעת גם לגבי ההשקעה בקווי ההולכה והחלוקה. מי עושה את זה, המדינה, החברות?

בקווי ההולכה ההשקעה היא של המדינה כמובן. יש עלות ספציפית של חיבור מתקנים לתוך רשת החשמל וזה מוטל על היזם. זה חלק יחסית זניח להשקעה הגדולה. ההשקעה הגדולה בקו ההולכה, בקווים הגדולים, היא של הממשלה.

ולגבי איתור השטחים?

איתור השטחים מתחלק לשניים. יש איתור של שטחים שנעשה על-ידי יזמים. כלומר, יזמים שבאים עם הקרקע, מראים זיקה לקרקע ומקבלים רישיון כדי להקים את המתקנים. מה שהצגתי כאן הוא שאנחנו מנסים לדחוף במקביל גם קרקעות שיהיו זמינות, שאת התכנון שלהן אנחנו נעשה ונעמיד אותן באמצעות מנהל מקרקעי ישראל ליזמים שיוכלו להקים עליהן, או יזמים שאין להם נגישות לקרקע ועדיין רוצים להיכנס לתחום או לפעול בתחום או להרחיב את הפעילות בתחום.

אתם עוזרים להם לקדם את העניינים מול מנהל מקרקע ישראל? איך זה הולך?

אמרתי, שבחלק הזה שאנחנו דוחפים, אנחנו ביחד עם מנהל מקרקעי ישראל נעמיד במכרז את הקרקעות.

אדוני היושב ראש, אני שומע את הסקירה של המנכ"ל ואני תוהה. רשות החשמל כפופה למשרד התשתיות או לא כפופה? היא אמורה להיות כפופה, נכון?

השאלה שאתה מעלה היא לימי עיון. אני מדבר בשיא הרצינות, חבר הכנסת עמאר. הבית הזה, במידה רבה, הפריט חלק מהתפקידים של הממשלה. למשל, הסיפור של רשות המים, שמצאנו את עצמנו כמעט ולא יכולים לעשות כלום.


הנושא של רשות החשמל. שר התקשורת, שהודעתי לו שאני מתנגד לעמדתו, רוצה להפריט גם את משרד התקשורת ולהקים תחתיו רשות תקשורת. אפשר גם להגיד שלא צריך נבחרי ציבור, אפשר להגיד שלא צריך קובע מדיניות. אגב, הרשויות האלה, חבר הכנסת פרץ, מקבלות סמכויות שמבטלות כל התערבות של קובעי המדיניות.

אני שומע בקולך נימות סוציאליסטיות.

אני עדיין בעד כלכלה חופשית. זה לא נוגד את התפישה הזאת, ממשלה צריכה למשול, זה תפקידה.

הממשלה, בתפישת העולם הגורפת אומרת ש היא סך-הכול רגולאטור. יש תפישות שאומרות שצריך לבטל את כל משרדי הממשלה.

אתה צודק.

בעניין הזה, אגב, אין חילוקי דעות פוליטיים, כי אי-אפשר להוציא כל דבר החוצה.

זה באמת פוליטי, זאת תפישת עולם. מה שאתה מעלה עכשיו זאת תפישת עולם.

משרד התשתיות קבע מדיניות ל-10 שנים. רשות החשמל אמורה לבצע את המדיניות של השר. האם אתם מבצעים את המדיניות של השר או לא מבצעים את המדיניות של השר? אני יודע ואני מכיר אישית את השר לנדאו. אני יודע שהוא יורד לפרטים הכי קטנים. הוא בדק את זה, הוא הכין תכנית 10 שנים קדימה ואנחנו רואים שהכול עומד במקום.

הבאתי דוגמה מהשדות הבינוניים והתעריפים. אני ביקשתי דיון דחוף בוועדת הכלכלה בנושא. יום לפני הדיון נקבע התעריף. לא נקבע קודם, לא עשו שום דבר קודם אלא חיכו. אני חושב שזה מה שיהיה כאן. אנחנו קובעים 30 יום ועכשיו צריך לחכות.

השאלות שאתה מפנה הן חשובות מאוד והן במקומן. בדיוק בגלל זה ביקשנו מאמנון שפירא מנהל רשות החשמל להיות כאן. . הוא יענה על חלק גדול מהשאלות שלכם.

מי הוציא את התזכיר בפברואר, המנכ"ל או השר?

המשרד פרסם את המדיניות ב-22.2.

מה קרה מאז?

אני חושב שמדינה כמו מדינת ישראל שיש לה שפע של שמש, אנחנו צריכים להגיע למצב שכמו שיש דוד שמש בכל בית, נגיע למצב כזה גם באנרגיה סולארית. צריך לקדם את הנושא הזה ולתמוך בו. המדינה צריכה לתת כאן את הטון כאן. הכול קשור אחד בשני. חשוב מאוד להבהיר את הנקודה הזאת.

בבקשה. אמנון, אם אפשר לתמצת את התשובות כי אנחנו בזמן מוגבל.

בוקר טוב לכם. כמו שהיושב ראש, השאלה ששאלת היא שאלה לדיון עמוק, האם במדינת ישראל יש מקום רק למשרדי ממשלה, אבל כרגע יש במדינת ישראל רשות סטטוטורית שהוקמה תחת חוק והיא מקיימת - - -

היא צריכה לקיים את המדיניות של הממשלה?

ואת החוק.

השר מייצג את המדיניות של הממשלה.

תחת החוק.

הוא רשות עצמאית.

היא הוקמה על-ידי המדינה.

הכול מוקם על-ידי המדינה אבל ברגע שהמדינה מחליטה להתפטר, היא לא יכולה כל-פעם להגיד: סליחה, בוקר טוב, מה שלומך, תן לי. אין דבר כזה.

המדינה לא יכולה לקבוע את המדיניות של הרשות?

ניתן למר שפירא להסביר מה קרה מבחינתו בשנה האחרונה. אגב, אמנון, יצא אליך מכתב שנושאו: "עידוד כניסת יצרני חשמל פרטיים באנרגיות מתחדשות". המכתב חתום על-ידי המנכ"ל והוא יצא ב-23.2.2010.

במסגרת חוק משק החשמל, רשות החשמל בהחלט חייבת לבצע את מדיניות השר והממשלה. את הנושא הזה בואו נוריד מסדר-היום. אין ספק, ברגע ששר התשתיות קובע מדיניות, תפקיד הרשות הוא להביא אותו בדרך כזאת או אחרת לביצוע יעדי המדיניות.

בנושא הדברים שנעשו עד היום ומאז הישיבה הקודמת. קודם כל, לגבי התעריפים לפוטו-וולטאים הבינוניים, אז ההסדרה בתעריפים והרישיון שעבדנו עליו בשילוב עם משרד התשתיות הופצו. בעקבות זאת אנחנו צופים למבול של בקשות. יש אצלנו כרגע, ברשות החשמל, 141 בקשות לרישיון, בעצם כבר קרוב ל-150 בקשות. כשאני מדבר על בקשות שנמצאות אצלנו, זאת אומרת, שהבקשות האלה, לדעת מבקש הבקשה, עומדות בתנאי הסף לקבלת רישיון.

מהן הדרישות?

בין היתר הון עצמי, קרקע וכן הלאה.

ממתי אותן 150 בקשות?

אדוני היושב ראש, הקרקע זה העניין הקריטי. אני אסביר. אדוני ראש רשות החשמל. שמי יעקב בכר, אני מזכיר התאגדות מגדלי בקר לחלב ואני מייצג בערך 20,000 מטר גג.

סליחה, יש רשימה ארוכה של דוברים שביקשו רשות דיבור.

אני רק שואל.

שואלים חברי כנסת לא אתה.

אמנון, תמשיך.

אני מחכה ליום שהוא יהיה.

לא צריך להגדיר את השטח, ישראל, זה הכול. סיבכו את העניין הזה. שיגדירו מה רוצים.

אתה מפריע לראש רשות החשמל. מנסים לקבל ממנו תשובות. גם חבר הכנסת חמד עמאר שאל שאלות וגם אנחנו שאלנו פה שאלות בתחילת הישיבה, לפני שאתה ומר בכר נכנסתם. מר בכר, אולי תקבל את התשובה תוך רצף הדברים של מר שפירא.

אני ממתין.

בחברת החשמל נמצאות עוד כ-100 בקשות. אנחנו דורשים סקר היתכנות חיבור.

זה מצוין. כמה זמן הבקשות עומדות אצלכם? מתי הוגשו הבקשות?

הבקשות הוגשו בחודש האחרון. בישיבה האחרונה אישרנו רישיון ראשון ואנחנו עכשיו לאט לאט, כל בקשה שתגיע לבשלות עולה למליאת הרשות.

כמה זמן לוקח מרגע הגשת הבקשה עד האישור?

אם הוא עומד בתנאים, מאותו רגע הוא מגיע לישיבת רשות ומאשרים אותו.

אני מנסה להבין. בחודש האחרון הוגשו 100 בקשות ואושרה רק אחת.

כן.

לכן חשוב לדעת מהם התנאים.

אני מבקשת אותך לא לדבר ללא רשות דיבור.

זה מה שאנחנו מנסים להבין. אנחנו נבין את זה בסוף.

כל בקשה נבחנת. הקמנו ועדה שחותכת את אגפי ההנדסה, רישוי ואגף החשבונאות. בודקים את הבקשות. בקשה שחסרים בה מידעים אנחנו מודיעים ליזמים והם חוזרים אלינו. יש פה עבודה לא מעטה ואנחנו מריצים אותם ככל שניתן.

לגבי הסולאר-תרמי הגדול. התפרסם השימוע, הגיעו הרבה הערות. בשבועות הקרובים נעלה למליאת הרשות את אישור התעריף וההסדרה בנושא הזה. כבר הבטיחו לי פה שיש בעיות עם המחירים, אז אנחנו שוקלים כל התייחסות לגופה ובצורה רצינית.

מליאת הרשות ביקשה מהצוות המקצועי לעדכן את הפרמיה למניעת הזיהום, דבר שגם יעלה לאישור המליאה. נושא טורבינות רוח ומתקני הביוגז - פה אני רוצה להגיד שאני סובר שהתעריף הקודם שהוצג על-ידי הרשות הוא תעריף שיכול להיות שבזמנו היה אטרקטיבי אבל הוא תעריף שמכניס חוסר ודאות גדולה למשק ואנחנו היום עברנו לשיטת ה"פידינג תעריף", בשתי הטכנולוגיות האלה. יצא "קול קורא", הגיבו הרבה אנשים. נדמה לי שבשבוע הבא נערכת פגישה אצלנו ברשות בשיתוף עם צוות ממשרד התשתיות ומהמשרד להגנת הסביבה, לשמוע את היזמים. אנחנו מקווים מאוד להגיע להשלמת השימוע הזה ופרסום התעריפים וההסדרה.

נושא הפוט-וולטאים הקטנים - סטאטוס. הותקנו 22 מגה ואט ועד ה-30.6 - אני לא רוצה להתחייב בשם חברת חשמל, אבל זה התאריך שנתנו לי, יותקנו 29 מגה ואט וולטאים קטנים. זאת הסדרה צרכנית שאיננה דורשת רישיון.

איך אנחנו משיגים את איטליה?

תסיר את הרגולאציה מגגות, אדוני היושב ראש.

דיברנו על זה בפעם הקודמת.

עכשיו הולכים הפוך.

אני אומר משהו בקשר לזה. אני אומר שעדיין יש לנו 12 מגה ואט, שהיום התעריף הוא קבוע עקב מדדים. ב-1.1 זה הפך להיות 2.2 אגורות. זה תעריף מאוד מאוד גבוה. אני מבקש, זה עסק טוב.

בסוף השבוע הבא, מקסימום תחילת שבוע שאחריו, נצא בשימוע לגבי המתקנים הפוטו-וולטאים הקטנים. המכסה שאנחנו נציג היא מכסה שיושבת בתוך מסמך המדיניות, דהיינו, 200 מגה ואט.

דרך אגב, הדברים אמורים גם לגבי טורבינות רוח.

השימוע מתחיל מייד אחרי החג.

כן. בסוף שבוע הבא, תחילת שבוע אחריו זה מועד השימוע.

אני אקח חלק מהאשמה עלי ואומר שאנחנו סברנו שבאמת עדיף לצאת לשינויים ולהסדרות לאחר שאנחנו מיושרים אחד לאחד עם הדרך לבצע את מדיניות השר. מאחר ואני רואה שהתהליך הזה לוקח יותר זמן, אז אני הודעתי לשר כבר לפני שבועיים במכתב, שבתוך המדיניות הזאת אנחנו נצא בכל מקרה לשימוע הזה.

בנושא של הקטנים, אני מבקש – אני מבין שיש כאן נציגים של משרדי ממשלה אחרים. אנחנו חושבים שהחסם העיקרי עדיין היה ונשאר אישורים להיתרי בניה. בחלום שלי, אם אני לא צריך אישור לקולט לדוד שמש, אני לא צריך אישור לקולט להפקת חשמל. זה מבחינת הסטאטוס.

מה ההבדל. השאלה שלי היא למה הממשלה לא יוזמת את השינוי?

תכף נשמע את נציג משרד הפנים.

אני מניח שיש סיבות טובות.



אני סיימתי.

לגבי סעיף 3 במכתבו של מנכ"ל משרד התשתיות, קביעת תעריפים לאנרגיות מתחדשות שאינן סולאריות עד סוף חודש מרץ. קביעת ועדכון תעריפים לאנרגיות מתחדשות סולאריות עד סוף חודש אפריל. עדכון ההסדרות הקיימות והנפקת ההסדרות החדשות לכל הטכנולוגיות המתחדשות עד סוף חודש מאי.

מה לגבי לוח הזמנים הזה? המכתב הזה הוא מה-23.2.

כן אבל מאז היו קצת מים בירדן.

כלומר לא עמדת.

מתי יהיו לנו תעריפים לשדות הגדולים?

קודם כל, יש תעריפים בתוקף.

חבר הכנסת חמד עמאר, אנחנו מבינים שרשות החשמל לא עמדה בלוח הזמנים שקבע השר או המשרד באמצעות המנכ"ל, בהמשך למכתבו מה-23.2 לגבי לוח הזמנים שהקראתי כעת. זה מצוטט מתוך מכתבו של המנכ"ל.

או.קיי, נכון, היא לא עמדה.

את זה אנחנו מבינים, למה?

זאת התשובה?

אם זה כבר לא רלוונטי, אולי כדאי להוציא לוח חדש?

זה מה שאמרתי קודם. כיוון שהבנו שזה לא קורה, השר נתן הנחייה לסיים את הכול עד ה-30.7.

זה צריך להיגמר עוד לפני. מכיוון שלוח הזמנים זז מחודשים מרץ, אפריל מאי, ליולי – אני לא מבין למה קבעתם את יולי כי בעצם הזזתם את לוח הזמנים ודחיתם אותו לסוף יולי. ביולי יגידו לנו שמתחילה חופשת הקיץ ונדחה את זה לראש השנה. אנחנו צריכים לקצר את לוח הזמנים הזה. מר שפירא, אנחנו צריכים לצמצם את כל הדבר הזה.

אני אומר את הדבר הבא. כל מה שאנחנו כרשות יודעים לקיים בתוך המדיניות הזאת, לוחות הזמנים האלה הם ברי ביצוע בהחלט.

לוחות הזמנים המעודכנים?

המעודכנים וחלקם יכלו גם להתכנס בתוך - - -

אבל הם לא התכנסו.

במקום הזה אני לא רוצה להרחיב.

אנחנו מבקשים שתרחיב. פה זה המקום להרחיב.

אנחנו חייבים לדעת את זה. אמנון, אנחנו פה בשביל הדבר הזה. אני מסכים עם חבר הכנסת אילטוב, אנחנו באמת רוצים להבין למה זה לא קרה. אנחנו לא רוצים להגיע לאוקטובר ולשאול למה זה לא נעשה. למה לא עמדנו בלוח הזמנים של יולי.

השימוע לגבי תחנות רוח פורסם ב-2009. הובטח כי בראשית 2010 יפורסם התעריף ואני לא יודע שיש לנו תאריך. זה אותו דבר, אנחנו נחכה.

לא, לא. זה בדיוק מה שהסברתי. פורסם שימוע על בסיס תעריף רכיב יצור פלוס פרמיה ואני ביקשתי לשנות את זה בעקבות דברים שקרו במשק החשמל. רציתי להפוך את זה לתעריף שמבטיח ודאות ליזמות.

יש לך בעיה בכוח אדם? יש לך חוסר בכוח אדם? צריך עוד כוח אדם כדי לעמוד בזמנים? או שזאת לא בעיה של כוח אדם.

הוא אומר שניתן לעמוד בזמנים.

בואו נאמר שלגבי הפוטו-וולטאים הקטנים בוודאי, חשבתי שיש צורך לצאת לשימוע כבר בדצמבר. כיבדתי את בקשתו של שר התשתיות והמתנו למסמך המדיניות. גם אז, כפי שאמרתי, סברנו שיש להביא למצב שאנחנו יכולים לעבוד ב-100% ולתת את כל יעדי המדיניות. יש לנו כרגע מגבלות מבחינת החוק. משהוברר לי שהדיון הזה הוא דיון לא קצר, החלטתי שאנחנו יוצאים לשימוע עכשיו.

אנחנו מבינים. חבר הכנסת אילטוב, מר שפירא ענה שהוא ביקש בדצמבר והמסמך הגיע בפברואר. מי שמכיר את השר לנדאו, עוד משהיה במפלגה אחרת, אני בטוח שהוא עומד בכל המגבלות החוקיות ובתוך מסגרת החוק. זה ברור שלם.

אני רק רוצה לציין שכל הזמן הוא נשאר במפלגה הנכונה.

לגבי ההסדרה עד סוף יולי, לגבי מבני ציבור. אני חושב שהעדפה לפריפריה זה דבר חשוב. גם מבני ציבור וגם גגות הבתים והגגות העסקיים. אני מניח שאת כל הדברים האלה אתם מכניסים לתוך ההסדרה? מנכ"ל המשרד הציג את זה כחלק מהמדיניות.

זה חלק מהמגבלות שאנחנו מתמודדים מולן היום. אני יודע לתת תעריף לכמות מסוימת. אם רוצים 1,000 מגה ואט, אני יכול לתת מתוקף ביזור עלויות תעריף למכסות בתוך ה-1,000 העיקר שנגיע ל-1,000. אני לא יודע לתת תעריפים ללא מגבלה. אני לא יודע לתת תעריף למגזר מסוים. אני יודע לתת תעריף ל-350 מגה ואט. אני לא יודע לתת תעריף ל-300 מגה ואט פלוס 50 מגה ואט למגזר. אין לי את הכלים הללו בחוק. בחוק אסור לי ליצור את ההעדפה המגזרית. זה בדיוק הדיונים שאנחנו מקיימים כרגע, איך עושים את זה.

למה התכוונת כשאמרת שיש לך מגבלות של החוק?

כרגע הסברתי.

בכל אופן, הייתי רוצה לדעת מה לוח הזמנים שאתה קבעת. אני מבין שאתה לא יכול לעמוד בלוח הזמנים הזה. כמה ישיבות ביצעת וכמה אתה מתכוון לבצע ומהן ההחלטות שהתקבלו כבר עכשיו?

הקראתי כרגע את כל הסטאטוס של כל הדברים שנעשו. אם תרצה, אעביר לך את הדף.

כמה פעמים התכנסתם מאז פברואר? מה ההחלטות שהתקבלו?

בתוך הצוות המקצועי אנחנו מתכנסים עשרות פעמים, כמעט כל יום יושבים על הנושא הזה. היו ישיבות עם משרד התשתיות בנושא הזה.

מה ההחלטות שהתקבלו במליאה?

המליאה מקבלת רק תעריפים ואמות מידה. אלה ההחלטות שעולות למליאה. כדי להגיע אליה אנחנו יוצאים תמיד להליך השקוף שנקרא שימוע. הרגע דיווחתי איזה שינויים עשינו ואיזה שינויים חזרו. אנחנו מעלים את זה למליאה.

לגבי הסולאר-תרמי הגדול נגמר השימוע ועולה למליאה בשבועות הקרובים. עדכון פרמיה עולה למליאה בשבועות הקרובים. לגבי קביעת תעריף לטורבינות גז, אנחנו בהליך של שימוע. פרסמנו "קול קורא" מאז המדיניות. יש ישיבה גדולה שמתכנסת בשבוע הבא או בעוד שבועיים בנושא הזה. אנחנו מריצים את העניין.

יש מצב שנקבל מסמך ברור של התאריכים והתעריפים? מתי הכול יתפרסם מתי הכול יתחיל לזוז קדימה כדי לעמוד ביעד של הממשלה?

כן. אני מדגיש, במסגרת - - -

מתי אנחנו יכולים לקבל את המסמך הזה?

בשבוע הבא אני אעביר לכם מסמך.

בשבוע הבא הוועדה תקבל מסמך שיש לנו תאריכים של התעריפים ואיך מתקדמים בנושא.

תבין דבר אחד, יש לי מליאה. המליאה סוברנית להגיד לי שהיא רוצה עוד יום או דבר כזה. זאת בעיה לתת תאריכים ברזולוציות של יום.

אנחנו לא מדברים על יום, אנחנו מדברים על זמן. ראית כמה זמן זה לקח בעניין תחנות רוח. זה היה בדצמבר, אמרו בתחילת 2010 ועד היום אין תעריפים.

זה לא נכון. אני מסביר לך, יש תעריפים בתוקף לרוח ויש אנשים שעובדים היום עם התעריפים האלה. אנחנו כל הזמן מטייבים את המערכת לצורך זה שיזמות תיכנס ונעמוד ביעדי הממשלה באנרגיות מתחדשות. הטיוב של המערכת וזה שאנחנו מיידעים את היזמים שאנחנו רוצים להגיע למצב טוב יותר או כלכלי יותר, אינו אומר שהתעריפים אינם בתוקף. התעריפים בתוקף עד לקביעת תעריפים אחרים.

אבל אדם שרוצה להשקיע כסף, לא יודע - - -

חבר הכנסת ישראל חסון, בבקשה.

ברשותכם, אני רוצה לשאול שתי שאלות. בדיון כזה אני חייב שמישהו ימקד אותי. אתה מסוגל עכשיו לומר לי מהם שלושה או ארבעה החסמים העיקריים, מבחינתך, לעידוד היזמות?

שנית. נציגי הממשלה, תגידו לי למה אתם לא לוקחים חסם כל-כך אלמנטארי, כמו חוקי התכנון והבניה, ומשנים אותו בצורה יזומה? אני פונה למשרד הפנים ולמשרד התשתיות. היוזמה פה צריכה לבוא משני הכיוונים.

תגיד לי בבקשה, מהם החסמים שלך מפריעים לתת ליזמות לפרוץ?

הכלי שלי הוא תעריפים והסדרה. בכלי הזה אני לא רואה כחסם. מהרגע שהוא מפורסם העסק עובד. במקום שלנו, במקום של הפוטו-וולטאים הקטנים, ששם יש מאסה גדולה של יזמות שרוצה להיכנס, אני חושב שהבעיה או החסם הוא הנושא של האישורים להיתרי בניה. נמצא פה משה והוא יכול להסביר.

עזוב, אני לא צריך עכשיו רזולוציה יותר גבוהה.

זה חוקי התכנון והבנייה. מה הדבר השני?

אני מבין שנושא הקרקעות עדיין לא פתור.

אתה מדבר על תמ"א 10? מה, היא לא גמורה?

בגדול, יש לנו הסדרות שהן תקפות. זאת אומרת, יש הסדרה פוטו-וולטאית שכולם מדברים עליה, 50 מגה ואט. המכסה העסקית נגמרה וכמו שאמנון אמר אנחנו יוצאים לשימוע של מכסה נוספת שתהיה עד 200 מגה ואט סך הכול. זאת הסדרה צרכנית שלא לקבל רישיון ייצור בגינה. יש לנו מכסה לבתים פרטיים, שבינתיים לא מוצתה. היזמים נמצאים פה ואני פונה אליהם, אנא היכנסו למכסה הזאת בתעריף גבוה.

אולי תסביר לוועדה למה היזמים הפרטיים לא נכנסים למכסות של הגגות הפרטיים. אולי אתם תסבירו.

יכול להיות שהיזמים צריכים להתאמץ קצת יותר. זאת לא מכסה של 50 קילו ואט פר אותו מתקן. אז צריך ללכת ולהוציא היתרי בנייה לאותו בית. מן הסתם, ההיקף הוא יותר קטן. מבחינה עסקית - - -

מאחר ואני אף-פעם לא מתבייש להגיד מה אני לא הבנתי, אז אני אגיד לך עכשיו מה הבנתי ותגיד אם הבנתי אותך נכון. התקורות של יזם על בית אחד, הן ברמות כאלה שלא משתלם לו מול תפוקה נתונה מסוימת. נכון? אם היה מוסר החסם של חוקי התכנון והבנייה מה היתה הבעיה לרוץ עם זה. כן או לא?

מה שאתה אומר הוא נכון.

אני צודק או טועה?

מכיוון שרוב העלויות של המתקן היא העלות של המודול עצמו, של התא הסולארי עצמו. למתקן קטן, העלות הסטטוטורית - - -

הבנתי אותך נכון? אנחנו חוזרים עוד פעם לאותו חסם.

ממתי זיהינו את החסם הזה?

המצב הזה קיים ממתי שיצאה ההסדרה לפני שנה.

סליחה, אתה רואה עין בעין עם האינטרס של השגת יעדי המשרד? אז אני פונה פה לשלושת הגורמים. אופיר, פשוט נשגב מבינתי. אם אנחנו מזהים חסם כל-כך מרכזי שבפרטו הוא כמעט 80%, מה עשיתם? אפשר לדעת מה נעשה? זה כל מה שאני רוצה להבין. מה נעשה בחסם הספציפי הזה?

ישנה חוות דעת משפטית של משרד הפנים, שאי-אפשר להקים על גגות של בתים. מסרבים לקבל היתרים. אנחנו קנינו חברה שמתמחה רק בתחום של בתים פרטיים ואי-אפשר. יש חוות דעת של משרד הפנים שאי-אפשר.

זה היה זאב פרץ, מנכ"ל שחר אנרגיות.

אולי כדאי לשאול את החסם. נציג משרד הפנים, אפרים שלאין, יש פה שורה של שאלות שנשאל משרד הפנים. בנוסף, אומר פה מנהל רשות החשמל שהוא לא מכיר את חוות הדעת לגבי התקנה על בתים פרטיים.

בתחילת דבריך שאלת מה נעשה בחצי שנה האחרונה. אני אפרט מה נעשה בחצי השנה האחרונה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אימצה מסמך מדיניות אחרי שהיא שמעה את כל מגוון הדעות. חודש אחר-כך הונח על שולחן המועצה הארצית תכנית תמ"א 10/ד10, תכנית מתאר ארצית שנועדה ליצור מסלול ברור לכל יזם.

יש שלוש רמות של תכנון, ברמה המקומית, ברמה המחוזית וברמה הארצית. זה פונקציה של המיקום והאיתור של היוזמה. התכנית הזאת הועברה ל-45 יום להערות הוועדות המחוזיות והצגות לציבור. התקופה הזאת הסתיימה אתמול. במהלך התקופה הזאת מונה כבר על-ידי משרד הפנים חוקר לתכניות. חוקר זה אדם ששומע את ההשגות כדי לקצר את הליך הדיונים. תם המועד להגשת ההשגות וכבר אתמול החוקר קיבל את כל החומר. נקבעו שני שימועים, אחד בחודש מאי ואחד בחודש יוני, כדי שבחודש יולי, בישיבה ראשונה של המועצה הארצית, אפשר יהיה להביא את התכנית לאישור המועצה הארצית.

מה רוח התכנית?

רוח התכנית היא מסלול לכל יוזמה, מהגג עד השטח הפתוח. היא נתנה אפשרות לכל יזם לדעת מה המסלול התכנוני שהוא צריך מהגג ועד השטח הפתוח. יש הרבה מאוד יוזמות, כמו שנאמר פה, על גגות. הכלי של תכנית מתאר ארצית מטרתו היתה להיכנס בכל נהלי התכניות התקפות ולהגיד שאם יש שטח שמיועד לתעשייה, אם יש מבנים שקיימים, להיכנס בטווח התכניות התקפות ולהגיד שמותר להקים עליהם מתקנים פוטו-וולטאים. מגישים היתר לוועדה המקומית והוועדה המקומית מוציאה את האישור.

אני חוזר ושאל אותך את השאלה בצורה מאוד ממוקדת. אתה מחזיר אותי - אתה לא משחרר אותי ממסלול התכנון, אתה מחזיר אותי למסלול תכנון מקוצר? זה מה שאתה עושה לי, נכון?

השאלה שנשאלה היא למה?

כל פעולה בקרקע דורשת היתר.

סליחה. שאלו פה מה השונות? אם אני עכשיו מחליט לשים 7 דודי שמש אצלי בבית, אני צריך אישור שלך?

לא.

מה השוני?

לפי החוק אתה צריך היתר בניה מצומצם גם לדוד שמש. זה שלא אוכפים את החוק, זה לא קשור לחוק התכנון והבנייה.

גם מנוע של מזגן בחוץ צריך היתר בניה.

כל חיבור של קבע למבנה חייב היתר בניה. רוצה הכנסת לשנות את הדין, שתשנה את הדין.

אני הולך להסגיר את עצמי למשטרה ברגע זה.

זה בדיוק העניין. עושים פה שיקשוק אחד גדול. במקום שקשוקה עושים סחוג. מערבבים עניינים ומבלבלים את הדיון.

אני רוצה להשלים את התמונה. תסתכל על חצי הכוס המלאה. תזכרו גם דבר אחד, עם כל הקהל הרחב שנמצא פה וכולו רוצה את האנרגיה המתחדשת, יש אנשים שאומרים שהמתקנים הגדולים האלה צורכים מאות ואלפי דונמים ויש קהל שגם על זה חס.


מה שמערכת התכנון עשתה זה להגיד שבכל מקום שכבר אושר איזה שינוי יעוד או שיש איזה מבנה, קריאת הכיוון והאור הירוק זה להקים את המתקנים הפוטו-וולטאים. לכן זה בסמכות של ועדה מקומית, שזה המסלול הקצר ביותר, כמו כל פעולה שהצלחנו לבקש מהרשות המקומית שלו. שטחים עד 750 דונם זה בסמכות של ועדה מחוזית. ועדה מחוזית, מחוז דרום, כבר הקימה ועדת משנה ל"פרה-רולינג" שעוד לפני שהתמ"א תהיה מאושרת, כבר בחודש מאי הוועדה הזאת מתכנסת כדי לדון בבקשות.


בתמ"א כתוב לכל יזם מה המסמכים שהוא צריך להגיש כולל הדרישות של המשרד להגנת הסביבה שכיום בדרך-כלל המשרד דורש אותם בדיון הראשון בוועדת התכנון. היום המשרד, בלחץ של השר להגנת הסביבה, כבר הכניס את זה בתוך המסמכים של התמ"א. כך שהמסלול לכל אחד מהיזמים פה הוא ברור. הוא יודע מה הדרך התכנונית אליו וגם המדיניות התכנונית היא מאוד מאוד ברורה.

זה לא נכון. אומרים דברים לא נכונים. כל מה שהוא אמר זה לא נכון, פשוט לא נכון.

היטלי השבחה על גג, עיריית קריית עקרון דורשת על 4 קילוואט היטל השבחה על גג. הוועדות פזורות, אין איזה כוח אחיד וכל אחד דורש דברים אחרים.

בנושא של מדיניות התכנון לא התייחסתי לדברים אחרים שהם באחריות משרד הפנים ובטיפול משרד הפנים, אם זה ארנונה, היטלים או דברים כאלה, שזה טיפול אחר.


היתה פה שאלה לגבי החצי שנה אחרונה. אני ישבתי פה בדצמבר. התחייבנו ואני חושב שאנחנו עומדים בצורה נאותה בכל מה שהתחייבנו פה לפני חצי שנה.

איתן פרנס, מאיגוד חברות אנרגיה מתחדשות בישראל, בבקשה. אחריו חזי קוגלר, איחוד האנרגיה הנקייה בישראל.

אני מברך את יושב הראש ואת חברי הוועדה. צריך לשים את הדברים על השולחן, אדוני היושב ראש. ישראל של שנת 2010 היא מדינת פחם ונפט. יושבים כאן אנשים ממשרדי התכנון וממנהל התכנון, יושבים כאן נכבדים, יושבים כאן אנשים מרשות החשמל.

האמת היא שבישראל שלנו, בשנת 2010, לא ניתן היום להוציא היתר בניה על גג של בית פרטי. מנהל התכנון קבע מטבע לפני שנה שבכל יעוד קרקע של ישראל שתרצה לייצר בו חשמל תצטרך ללכת במסלול תכנוני שאליו תגיע רק לאחר שתאושר תמ"א. אם מראש היו תופסים את זה והיה תיקון חוק, לא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום. כולם חנוקים מחכים לתמ"א.

נמצא כאן אפרים שלאין. לגבי טורבינות רוח, בכל תכניות המתאר של ישראל היום יש מגבלה על גובה קרקע. שוב מנהל התכנון שולח אותנו למסלול של תמ"א שיסתיים עוד שנתיים כדי שבסופו של דבר יהיה אפשר להקים טורבינות רוח בישראל. אנחנו רק בתחילת הדרך כאן ועכשיו רק התחיל השיח בין מנהל התכנון למשרד התשתיות על איפה יהיה אפשר להקים טורבינה. אבל זה לא הדיון של היום ואני מבקש מהוועדה הנכבדה להתמקד בנזק האדיר שמדינת ישראל גורמת ליזמות שלה. נשלחו כאן חיל חלוץ של יזמים לפי החלטה 4450, שישראל רוצה להגיע ליעדים של10% בתוך פחות מ-10 שנים ובתוך פחות מ-4 שנים ליעדים של 5%. מדובר באלפי מגה ואטים.

אדוני היושב ראש, הזכרת כאן נתון. ישראל הצליחה בשנתיים להגיע ל-22 מגה ואט. זה דבר חמור ביותר, מדובר בכישלון לאומי.

כישלון טוטאלי בכל קנה מידה.

אדוני, 22 מגה ואט מדברים בשם עצמם.

אני רוצה להתמקד עוד יותר. איפה אנחנו נמצאים היום? היינו כאן ב-30.12. האצבע המאשימה מופנית לממשלת ישראל, לא לרשות החשמל ולא למשרד התשתיות. השניים היו צריכים לעבוד יחד מהרגע שיצאו מהדיון כאן. השאלות המשפטיות שהם מעלים היום, היו צריכים לעלות ביום א' ולא בחודש מאי.

אז אנחנו נמצאים היום עם לוח זמנים חדש ל-30.7, שעוד פעם לא יחייב אף אחד והוא רק התחלה של שימוע ומי יודע מתי יסתיים השימוע. אני אומר לכם שהיזמות הזאת, שאיגוד חברות אנרגיה מתחדשת נושא על גבו, מעסיקה היום למעלה מ-1,000 איש והיא עתידה, כמו בכל מקום נורמאלי בעולם להעסיק מאות אלפי אנשים. האנרגיה המתחדשת הפוטו-וולטאית שינתה את עולם האנרגיה המתחדשת. המשאבים האלה של האנרגיה הסולארית עוברים לפריפריה ויכולים להוביל לצמיחה כלכלית, חברתית. אין דבר כזה כדוגמתו. לא קרה כדבר הזה בעשורים האחרונים, תהליך עולמי כזה כמו שקורה עכשיו. ישראל מסרבת להיכנס לעולם הגלובאלי הירוק והיא תהיה חייבת, אבל עכשיו ברגע זה פוגעים האלה שהלכו להיות חיל החלוץ לסייע בידה.

אני מבקש מהוועדה הזאת לא רק לקבוע לוח זמנים. אנחנו מבקשים ממש להציל את הענף הצעיר הזה שמדינת ישראל הקימה ועכשיו היא הורגת אותו בגלל ויכוחים שעורכי דין מנהלים אותם בין שני משרדי ממשלה. תודה רבה.

אדוני, אני רואה לנכון לברך על זה ששמענו בשורה מרשות החשמל שהיא כן מיישמת את מדיניותו של שר התשתיות הלאומיות. אם אכן זה יצא לפועל הלכה למעשה, יש אולי מקום לתקווה. שמענו גם כן את הבעיות בתחום של תכנון. אבל, האמת היא שהמצב הוא הרבה יותר מורכב מזה. גם הצעד התכנוני שאפרים תיאר אותו, שהוא באמת צעד טוב לקידום - - -

רק רגע, אני רוצה להבהיר. יש פה מספר דוברים ואנחנו ממשיכים עד השעה 11:00. לכן אני מבקש בקצרה.

התמ"א התכנוני שאפרים מתייחס אליו, לצערי לא מסתיים היום בוועדה המחוזית המיוחדת שהוקמה לצורך היישום של זה. כל משרד עושה כראות עיניו. משרד החקלאות החליט שהוא גם כן מוציא נהלים חדשים, מנהל מקרקעי ישראל החליט להוציא נהלים חדשים. המשרד להגנת הסביבה החליט שהוא מוציא נהלים חדשים. למעשה, כל הליך המקוצר, שזאת הכוונה של המשרדים הממשלתיים, בראשותו של מנהל התכנון הופך להיות הליך כל-כך ארוך ומסורבל שאין שום סיכוי שהיוזמות האלה שהאנשים מגישים וכל הבקשות שלהם מרשות החשמל, יוכלו לממש אותם.

אנחנו רואים שכל אחד עושה כראות עיניו ואף אחד לא כפוף לגורם אחד ספציפי. זה אינהרנטי בתוך המערכת ואני מכיר את זה מבפנים. לדעתי, הגוף הזה צריך לקחת את הדברים האלה בידיים. חבר הכנסת חנין התחיל את הדבר הזה ביוזמה של חוק משלו. המדינות היחידות בעולם שהצליחו בנושא הזה הכניסו את כל הסמכויות ואת כל ההנחיות מתחת למסגרת תחיקתית אחת שמפרטת את המכסות, התעריפים, ההליכים הסטטוטוריים, מה יהיו ההליכים להוצאה של היתרים. לדעתי צריך להיות בישראל חוק לאנרגיות מתחדשות שלא קובע רק יעדים כלליים, כמו שנעשה בהחלטת הממשלה, מבורכת ככל שתהיה, אלא שיהיה חוק מאוד מפורט. זה מה שהגוף הזה צריך לעשות ביוזמה פרטית.

באיחוד שלנו אנחנו מגבשים חוק כזה, אנחנו נניח על השולחן של חברי הכנסת, נזמין אתכם שתצטרפו ליוזמה הזאת ובזה נוכל לשים סוף לכל המריבות וחילוקי הדעות והשוני בהשקפות עולם.

חזי, היה צריך לעשות את זה לפני שנתיים כשהיית מנכ"ל.

אני גם מציע שייקבע מועד ספציפי לביצוע החלטות של ההחלטות או של הצפי של לוח הזמנים. שמענו שהשר קבע עכשיו את התאריך של ה-30.7. רשות החשמל יכולה לעמוד בזה, מנהל התכנון יעמוד בזה. שיהיה דיון בוועדה הזאת לפני סוף אותו חודש כדי לוודא שכולם עמדו ביעד.

אני מנהל המטה של המרכז לשלטון המקומי. בנושא החסמים של היתרי הבניה, הודענו רשמית לראש מנהל התכנון במשרד הפנים שאנחנו בנושא של תאים פוטו-וולטאים בבתים פרטיים, הודענו שהעמדה שלנו היא ללכת על מסלול הקצר ביותר למתן היתר בניה. הודענו את זה עוד לפני שנה וחצי או שנתיים, בדיון לקראת הנושא הזה.

בנושא של מכסות. מדברים פה על שטחים להתקנת תאים פוטו-וולטאים. רשויות מקומיות הן בעלות גגות שמאפשרים הקמת תאים פוטו-וולטאים עליהם. הרשות המקומית רוצה להיות יזמית בנושא הזה. הבעיה היא שרשות מקומית כשהיא מתמודדות מול יזמים פרטיים – רשות מקומית היא גוף כבד, היא נושאת מטוסים, כפופה להוראות רגולאטוריות של המדינה. עד שהיא מצליחה לקדם עצמה לקראת הגשת בקשה נגמרות המכסות וזה מה שקרה בסיבוב הקודם. פנינו לשר התשתיות שהבין לליבנו והודיע על הקצאה למגזר הציבורי של 30 מגה ואט. כל בקשתנו היא, שרשות החשמל תתרגם את זה למעשים.

זאב פרץ, מנכ"ל שחר אנרגיה, בבקשה.

אנחנו מבקשים שישחררו את החסמים למערכות הקטנות. היום אנחנו פשוט לא מצליחים להעביר בקשות בוועדות כי ישנה חוות דעת שלא מאפשרת אישורים.

דבר שני, אנחנו מבקשים שההחלטה של רשות החשמל – אני מקווה שהבנתי אותה נכון. אמנון שפירא יו"ר הרשות אמר שישנם כל מיני עיכובים משפטיים להעביר את החלטת מדיניות הממשלה. אני מקווה שאין כאלה ואם יש כדאי שהוא יגיד אותם עכשיו כדי שלא יתברר בעוד שבועיים שלושה שלא יכולים לקבוע מכסה ותעריף. הייתי מבקש מהוועדה שתשאל אותו אם יש חסמים שמונעים ממנו לקבל החלטה. אם אין חסמים כאלה, אז שיוציאו לשימוע תוך שבוע שבועיים ולא בסוף יולי.

אתה יכול לענות לו? מה לוח הזמנים ואם יש חסמים?

פירטתי את הבעיות שנובעות מתוך מסמך המדיניות. אם מבקשים ממני 300 מגה ואט של מכסה ועוד 50 מגה ואט למישהו אחר, על-פי חוק אסור לי לעשות את זה. אני יכול לתת תעריף ל-350 מגה ואט. .

אז למה אתה לא נותן ל-300.

את ה-300 יש. ב-14.2 יצאה מדיניות ממשלה.

היתה לך חצי שנה לפתור את הבעיות שלך מול מסמך המדיניות. עכשיו אין לנו זמן. אני מבקש ממך לוח זמנים, תוך זמן קצר להביא לוועדה ולהתחיל לטפל בנושא הזה. תוך כדי זה תגשר על כל הפערים שיש לך, אם זה ענייני או לא ענייני, את הוועדה זה כרגע לא מעניין. אנחנו צריכים לצאת לדרך. לכן אתה תגשר על הפערים ואתה תבצע את המדיניות כפי שהיא כתובה. כך מתנהלת המדינה, מה לעשות. יש ממשלה וצריכים לקיים את מדיניות הממשלה.

זה כבר דיון שני בכנסת ונראה לי שמרוב לוביסטים הפכנו את השקשוקה לסחוג. חבר'ה, צריך להתמקד בעניין ולא לקפוץ על אנשי המקצוע במשרדים. לא יכולים לקחת את האנרגיה הסולארית והירוקה ולצחצח את כל האידיאולוגיות ואת כל האידיאולוגיות של מדינת ישראל. אם לא מבינים את זה, זאת הבעיה הכי גדולה. לא יכול להיות ששר התשתיות ירצה לפתור את בעיות הפריפריה, שר החקלאות ירצה לבוא חשבון עם הקיבוצים שיחזירו קרקעות, והקיבוצים ירצו לעקוף את בג"צ הקיבוצים.

אני רוצה להגיד לך שאנחנו נבחרים על-ידי העם והעם קובע את מי הוא רוצה לבחור. כך הם גם מביאים את מדיניותם לידי ביטוי וזאת מדיניות הממשלה. הפקידים צריכים לבצע את מדיניות הממשלה.

אין בעיה. אני רוצה לחדד את העניין. יש חוקים במדינת ישראל ולא ניתן על-ידי הסדרה בתחום החשמל לפתור את בעיית האבטלה של הפריפריה. צריך להבין את המשטר החוקי במדינת ישראל. אין בעיה שכנסת ישראל תחוקק חוקים וכך צריך לעשות. אבל לא יכולים לבוא לרשות החשמל ולדרוש ממנה דברים שהם מנוגדים כנראה לחוק וכנראה גם לתקנות של מדינת ישראל.


אי-אפשר לבוא לאפרים שלאין ולהגיד לו: תיתן לאנשים להוציא היתרי בנייה לא חוקיים. מדינת ישראל יש לה ריבון ויש מחוקק.


אני רוצה להגיד שמבלבלים אתכם בכל מיני מספרים. בגרמניה, איטליה, צרפת, ההסדרה היתה פשוטה כי לא באו לספסר בקרקע. לא באו כל מיני אינטרסנטים שבאו לתפוס את האנרגיה הירוקה ולתפוס משאבים של המדינה. שם הלכו על גגות ולא סתם. הלכו על גגות תוך כדי העדפה תעריפית והעדפה סטטוטורית כי הסטטוטוריה קלה יותר בגגות. עכשיו בא כל אחד עם העניינים שלו ומנסים לדחוף לכם בתוך ההסדרה.


להערכתי, רשות החשמל יכולה מחר בבוקר להוציא התקנות, אם לא יפילו עליהם הסדרה שהכנסת צריכה להסדיר אותה ולא רשות החשמל. רשות החשמל עוסקת בחשמל והמדיניות של השר צריכה לעסוק בחשמל מול הרשות. רוצה שר התשתיות להעדיף את הפריפריה, תוציאו חוק עידוד פריפריה לחשמל. מה זה קשור להסדרה תעריפית למכסות? מחר תצא הסדרה כזאת, יבואו 15 הרשויות, תבוא עיריית חיפה ותגיש בג"צ בטענה שזאת אפליה אסורה. בשביל זה יש חוקי יסוד. אי-אפשר להפלות בדרך חקיקת משנה. אם לא תבינו את העניין הזה וכל הזמן תצעקו על הפקידים ולא תבואו גם אל קובעי המדיניות, שלא יעסקו רק בפוליטיקה. רוצים אנרגיה ירוקה, בואו נעשה אנרגיה ירוקה. רוצים לפתור את בעיות הפריפריה, נפתור את בעיות הפריפריה, אבל אי-אפשר לעשות שקשוקה וסחוג מכל דבר.

עדי מינץ.

אני פה בכובע של יו"ר מליאת מועצת יש"ע. אני רוצה לומר שהמרחב הזמין והטוב ביותר לאנרגיות מתחדשות זה ביהודה ושומרון. הקרקעות ביהודה ושומרון לא מנוצלות. הגגות ביהודה ושומרון לא מנוצלות. בדין קבע השר מדיניות של 2 מגה של אפליה מתקנת ביהודה ושומרון. עד היום זה לא בא לידי ביטוי ולא בוצע.

אין שום סיבה שבעולם למה 2 מגה, שזה הדבר המינימאלי, עד היום הדבר הזה לא קיים ועדיין לא ניתן לביצוע. הייתי שמח אם היינו שומעים תשובות לשאלה הזאת.

דבר נוסף זאת ההסדרה הבינונית. הסדרה בינונית יצאה ב-1.1 בינואר שנה זאת בכל רחבי הארץ. שמענו שיש כבר 150 חברות שנרשמו לנושא הזה. עד היום אין ביש"ע צו שמאפשר ביצוע של ההסדרה הבינונית. אין לכך שום סיבה שבעולם. עם כל הכבוד למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי, אני חושב שהגיע הזמן שגם הכנסת, גם משרד התשתיות – אני יודע שהמנכ"ל ביקר אתמול בדרום הר חברון. צריך לפתוח את החסמים כדי שהעסק הזה יוכל להתקיים ולרוץ הלאה.

לגבי אנרגיית רוח. המרחב הטוב ביותר שקיים, אין ספק שהוא בגב ההר.

חכה לתמ"א בעוד שנתיים.

גם בעניין הזה צריך לפתוח את האפשרות הזאת. ישנם דברים זמינים, ישנם מקומות זמינים לדבר הזה. אגב, אני אשמח מאוד לבצע חבירות יחד עם הרשות הפלסטינית ויחד עם הערבים. בסופו של דבר אנחנו חיים בכברת ארץ אחת וצריך להוביל מהלך גדול של אנרגיה מתחדשת.


הדבר האחרון, שהעלה פה הבחור אבל לא אמר אותו בצורה מספיק יסודית. אני מתמודד היום מול הרבה רשויות מקומיות שיוצאות למכרזים ורוצות להקים מערכות סולאריות על מבני הציבור שלהם. ישנה תקנה של 5 שנים, שלא מאפשרת התקשרות של הרשות למעלה מ-5 שנים. דיברתי על זה גם עם שר הפנים. הדברים האלה חייבים להסתכם ולהסתיים. ברור שהמהלך הזה של אנרגיה מתחדשת, הוא מהלך של 20 שנה. כל מודל עסקי אחר, הוא כרגע לא רלוונטי. את זה חייבים לפתוח ולאפשר את ההתקשרות הזאת למשך 20 שנה. תודה.

יש לנו הרבה דוברים ואני רוצה לתת זכות דיבור לכולם.


הגברת טלי נחושתן, בבקשה. הדובר הבא, חבר הכנסת דב חנין.

אני משיכון ובינוי סולאריה. הגעתי לכאן בשם כל הלקוחות שלנו ובשם הלקוחות שהתכוונו והתעתדו להצטרף להסדרה הצרכנית. הם איבדו את האמון שלהם בענף הזה. בישיבה הקודמת אמרתי שחלק מהלקוחות מתכוונים להמתין ולחכות ולראות. היום יש לכל הענף ביטולים גורפים של עסקאות, לצרכנים האלה שכבר לקחו התחייבויות בבנקים ועשו השקעות כספיות בנכסים שלהם על-מנת לקלוט את המערכות הסולאריות שלא באו ולא הגיעו.

עקב זה שאין תעריף, נגרמו נזקים כספיים אדירים לצרכנים וכמובן לכל החברות. החברות בענף מחזיקות עובדים בכוח ועוד מעט ייגמר להם הכוח. העובדים האלה ממתינים לפרסומה של מכסה שלא מגיעה. אני מצטרפת לאיתן ולכל הגורמים ומבקשת שיקדימו את לוחות הזמנים שפרסם משרד התשתיות, על-מנת לפרסם את התעריף הרבה יותר מהר מה-30.7.

אנחנו בשיכון ובינוי גם יזמים בעצמנו. אנחנו מאמינים שהמדיניות שפרסם משרד התשתיות נכונה ומשלבת בין קרקעות לבין גגות. בלי קרקעות, המדינה לא תגיע ליעדים שהציבה לעצמה ואפשר וצריך לשלב בין קרקעות בייעוד מתאים לבין גגות. אחרת המדינה לא תגיע ליעדים שהיא הציבה לעצמה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. זה לא דיון ראשון שאנחנו מקיימים בוועדה בנושא הזה. כמי שעוקב מקרוב אחרי מה שמתרחש בתחום, אני רוצה לשתף אתכם בהערכתי, הפסימית במידה רבה. אנחנו מתמודדים פה עם תחום, שמצד אחד יש אינטרסים לאומי מאוד גדול לקדם אותו, ומצד שני, אנחנו תקועים במגוון רחב של בעיות. אלה בעיות מורכבות אגב, לא בעיות פשוטות. יש בעיות של אינטרסים, יש שיקולים תכנוניים. ברור לכולנו גם שאם נישען על השוק, לא נצליח להתקדם בעניין הזה כי יש כאן כשל שוק מובהק. יש כשל שוק שהוא מתבטא בחוסר הלימה בין האינטרס שלנו לטווח ארוך, לבין התחשיבים הכלכליים של מה שאפשרי וכדאי לעשות בטווח המיידי והקרוב.

לכן אני אומר לכם את זה באופן מאוד חד-משמעי. הנושא הזה מחייב הסדר כולל בדרך של חקיקה ראשית. אני לא מזלזל בהחלטות שמתקבלות. אני לא מזלזל בכוונות הטובות של הגורמים השונים שנמצאים מסביב לשולחן. אני גם ער לויכוחים שמתנהלים ביניהם ואני בהחלט מבין את השיקולים השונים של הגורמים השונים שמעורבים. אני לא בא כרגע לתלות אשמה במישהו. אבל, יש פה שאלות שבסופו של דבר המערכת הדמוקרטית חייבת להסדיר אותם בדרך של הסדר כולל. כל השיקולים צריכים בויכוח ובעימות, צריכים לבוא לשולחנה של הכנסת והכנסת צריכה להחליט מה אנחנו כמחוקקים שנבחרו על הציבור, מה אנחנו מעדיפים ואיך אנחנו רואים את ההסדר הראשי. אנחנו לא יכולים לבוא בטענות לגופים שעושים את תפקידם לפי מיטב הכרתם ולפי החוק הקיים, לבוא אלינם ולומר להם: למה אתם פועלים כך? הם פועלים לפי החוק שקיים היום. הכנסת לא יכולה, אסור לה להשתחרר מאחריות בעניין הזה.

זאת היתה אמירה יותר פסימית אבל אני רוצה לומר לכם גם משהו אופטימי. הגעתי לכאן מדיון של ועדת הפנים שעוסקת בצד השני של אותה משוואה, התייעלות אנרגטית. שם הגענו להתקדמות אדירה עם כל הגורמים המעורבים, משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד המשפטים, מתוך הבנה שאין ברירה, אנחנו חייבים חקיקה ראשית כדי לייצר החלפת דיסקט ושינוי גישה בתוך המערכת לעניין הזה.

אם אנחנו נצליח את אותה גישה שקיימת היום בתחום התייעלות אנרגיה, שהיא שיתוף פעולה, עבודה משותפת, הבאת כל השיקולים לשולחנה של הכנסת. אם את הגישה הזאת אנחנו נצליח לעשות גם בתחום של אנרגיה מתחדשת, אנחנו נוכל להביא שינוי במצב הזה. זה לא צריך לקחת הרבה זמן. נעשתה המון עבודה מקצועית על-ידי גורמים שונים, שגם נמצאים מסביב לשולחן הזה. הרעיונות מאוד בשלים. בואו נפגיש את הרעיונות האלה. אם הממשלה מוכנה להרים את הכדור הזה ולהביא הצעת חוק ממשלתית בתוך חודש חודשיים, אנחנו נברך על זה. אם זה לא אפשרי, אנחנו נקדם את זה בחקיקה פרטית, אבל ברוח של הידברות עם הממשלה. אין פה שום מטרה להביך מישהו. המטרה היא לייצר הסדר כולל, מקיף, שחייב להיות בחוק.

חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מצטער שלא שמעתי את הסקירה. אני בהחלט חושב שאנחנו עומדים בפני צומת דרכים וצריך להחליט. אני מאלה, שעם כל הסכנות הטמונות בשאלות לא פשוטות של איך מגנים על השלכות סביבתיות ואיך אנחנו מוצאים עצמנו בנקודה ארכימדית שלא מאבדים את השליטה לחלוטין, אני חושב שהעניין של קרקעות הוא קריטי. אנחנו חייבים לתת לעניין – אי-אפשר להמשיך במצב שבעצם רוב הפעילות נמצאת בעניין הזה של הגגות. אני לא חושב שיש איזו ביקורת קשה מידי על הדינאמיקה שזה יוצר. אמנם זה בטל בשישים מול ההיקפים הנדרשים אבל בכל זאת זה כיוון נכון.

יחד עם זאת, הגשתי הצעת חוק, שהיא הצעת חוק גורפת שאומרת שבעצם הקצאת קרקע לעניין של אנרגיה חלופית, אנרגיה מתחדשת, תהיה כחקלאות מתחדשת. זאת אומרת, אזורים שמראש הוגדרו כאזורים חקלאיים, שלא עכשיו נתחיל את הויכוח האם מדובר בשינוי יעוד לאזורים תעשייתיים ולאזורים במעמד אחר אלא להגדיר את האנרגיה המתחדשת כחקלאות מתחדשת. זה יהיה לנו יותר קל. זה עדיין יהיה בשליטה כמובן של המנהל והקצאות - - -

גידולי באטריות.

זה לא עניין של גידולי באטריות. בסוף, אם תרצה לתת לכל האזורים האלה בערבה מעמד אחר ולהתחיל לשנות ייעוד, אני מניח שנצא את עצמנו מתגלגלים הרבה מאוד זמן. מה לעשות? מדינת ישראל מפגרת בעניין הזה. היא היתה צריכה להיות חלוצה בכל הסיפור. היא היתה צריכה להתחיל עם כל העניין לפני עשרות שנים ולא היתה מוצאת עצמה בפני שוקת שבורה, שהיחס בתמהיל הייצור, בין ייצור האנרגיה באופן המוכר לנו לבין יצור של אנרגיות אחרות, הוא תמהיל בלתי הגיוני מול כל מדינה אחרת. לכן אין לנו ברירה אלא לנקוט בפעולות שיצמצמו בקצת את הפער שאנחנו נמצאים בו.


בסופו של דבר, צריך לתת תשובה לכל אותם משקיעים ולמשקיעים בפוטנציה. אנחנו רוצים אותם או לא רוצים אותם? אם מדינת ישראל תחליט אסטרטגית שהיא לא מוכנה ליצור חוות של פלטות זכוכית - - -

את זה לא אמרתי.

יכול להיות, זה בסדר. אבל עקרונית, צריך להגיד: תפסיקו לבזבז זמן ואנרגיה, תתעסקו בדברים אחרים. אנחנו רוצים שהאופי שלנו יהיה שונה לחלוטין ומעדיפים דבר אחר. אבל אי-אפשר לפסוח על כל הסעיפים. צריך להחליט ולקדם את ההחלטה.

אני רוצה לתת רשות דיבור לעוד שלושה דוברים. אני מבקש לא לחזור על הדברים. יוסף אברמוביץ ואחר-כך פלד ברקאי.

בשם רוב הקיבוצים בערבה ובשם מספר מכובד של קיבוצים בנגב בשם "סימנס" העולמי וקרן הקיימת לישראל, אנחנו באמת רוצים להגיד תודה לשיתוף הפעולה המקצועי של רשות החשמל, אמנון, עודד, משה, הילה ואחרים ומשרד התשתיות, על עדכון רישיון ראשון במדינת ישראל בקיבוץ קטורה, 4.9 מגה ואט, אף על פי שכל ההתחלות קשות, אני אופטימי לתחום עצמו אבל בתנאי אחד: יש החלטת ממשלה על 5% ב-2014 שזה 1,400 מגה ואט. השאלה, איך נגיע כולנו לשם?

התשובה שאמנון נתן היא נכונה, דהיינו, מכסות ותעריפים. אבל מה העניין? אין שום קשר בין המכסות שעכשיו הולכות לצאת לדרך בשביל תרמו סולאר ובין המטרות של הממשלה. למה אין קשר? בשביל תרמו סולאר זה לוקח 5-7 שנים לאשר ולבנות תחנה גדולה של תרמו סולאר וצריכה להיות תחנה גדולה. השאלה מה הפיתרון? איך נגיע כולנו ליעד של 5%?

זה ברור כבר, יש לנו כבר קצה של הצלחה, 141 בקשות לרישיונות אחרי כמה חודשים. כל הכבוד, כל הכבוד. אז יש לנו פה רמז מה לעשות. אבל אין מכסה.

אמרתם שאתם רוצים לעשות מכרז על עוד 10 אתרים, כל הכבוד. אבל עם מכסה ועם תעריפים. אז ברור מה הפיתרון ואיך נגיע ל-5%. צריכים לקחת את המכסה של 300 מגה ואט, ולהעלות לג'יגה ואט לפחות, כי יש ביקוש, יש יזמים, יש קיבוצים ומושבים ויש שטחים שאפשר לעשות את זה עליהם.

דבר שני. בהסדרה שאתם הולכים לפרסם עכשיו בשביל שדה גדול, צריכים גם מחיר עבור שדה גדול PV, כי זה אפשר לבנות בשנה שנתיים. אפרים, הם עובדים מאוד יפה על הקרקע. אז צריך לעודד ל-1.20 שקל 1.28 שקל, 1.30 שקל, משהו כזה ואז להוריד.

לסיכום, אנחנו בעד גגות אבל זה רק חלק של פיתרון. בגרמניה, רוב ה-3.8 ג'יגה ואט זה לא גגות. חלק מהתשובה זה גם ועד השרים. יש החלטה שיהיה ועד שרים לאנרגיות מתחדשות. אני מקווה שאחת מההמלצות פה תהיה, לא רק להרים את המכסות לבינוניים - - -

עדיף לך שר אחד, לא כדאי לך יותר מידי שרים.

פלד ברקאי, בבקשה. אחריו יסכם מנכ"ל משרד התשתיות.

אני ממכון האנרגיה והסביבה.


לגבי אישור של בקשה לרישיונות על-ידי הרשות. כמו שאמרתם, לוקח זמן לאשר 150 בקשות. זה מגיע גם לאבסורד שבקשות הלכו לאיבוד. גם "לא" זאת תשובה אבל צריך לתת את התשובות פשוט מהר. לוקח ליזמים עד 14 חודשים, מהרגע שמזמינים עד שמגיע ציוד. כל עיכוב במתן האישור מונע התקדמות של כל השרשרת מבחינת הזמנים.


דובר פה על נושא של סדרה של אישורים בהליך המקוצר הסטטוטורי שמגישים יחד. אחד האישורים הוא ממשרד התשתיות. משרד התשתיות מפנה לרשות החשמל. הוא אומר שהיא צריכה לתת את האישור הזה. צריך לטפל בנושא הזה ולראות שעושים את זה בצורה הרבה הרבה יותר טוב. זה שוב חוזר לדיאלוג בין משרד התשתיות לרשות החשמל.


הנושא האחרון, במבט קדימה, נושא של תקינה ואמות מידה בשוק. היום הנושא הזה פרוץ לחלוטין ואת התוצאות שלו נראה עוד ארבע או חמש שנים. מי שיישאר עם שוקת שבורה אלה אנשים שהשקיעו את מיטב כספם במערכות סולאריות, בין אם זה גגות ובין אם זה פטנטים אחרים. בכל מקרה, הוצאנו גם נייר בנושא הזה למנכ"ל משרד התשתיות.

את זה מכון הנפט יסדיר.

תודה רבה על ההערה, אני מודה לך.

נישאר הרבה שנים בנפט עם כל הרעיונות האלה.

שוב תודה.

איך לא מוציאים אותו.

היא איימה עלי 4 פעמים ב-3 דקות שעוד פעם היא מוציאה אותי ובסוף גם לא רשמתם אותי לרשות דיבור.

איך קוראים לך?

יעקב בכר.

אתה רשום, מר בכר. היית בין האחרונים שנרשמו.

אני רק מבקש לטפל בנושא התקינה ואמות המידה כי התוצאות יהיו הרסנות למשקיעים בעתיד בענף הזה. תודה.

אמרתי לחבר הכנסת חסון שאני אעזור לכם לעשות סדר.

אני לא רוצה שמישהו ייצא מפה כשהוא - - -

אל תדאג, גם לא היו מוציאים אותי, תסיר דאגה מלבך.

אני רוצה לקצר ולפשט. היעד של המדינה במתקנים בינוניים הוא להגיע עד 2014 או עד 2017 ל-300 מגה. אין שום בעיה. חבר הכנסת עמיר פרץ, אין שום בעיה, לפני שלוקחים מטר קרקע אחד חשוף לפתור את זה על גגות, מדן ועד אילת בתעשיות ובחקלאות. אין שום בעיה. אלא מה? הטנגו הוא טנגו שמוביל אותנו ברשות החשמל בתקנות. כאן מתחילות הבעיות. לאדם יש גג חוקי תקין, שהוא מגדל בו בעלי חיים, של 7 דונם. אומרים לו שמותר לו 50 קוט"ש. 50 קוט"ש תופסים רק 500 מטר. 6,500 מטרים נשארים ריקים סתם.

עכשיו באים עם המערכות הבינוניות ואומרים: מותר לך 613 קוט"ש אבל על תא שטח אחד. אנחנו בהתיישבות, מהו אותו תא שטח? זה גוש? זאת חלקה? מה זה תא שטח? אנחנו יודעים, זה עוד חסם.

ואז מתחילים לדחוף. אז בוא נרד לקרקע. בקרקע החסמים יעלו פי 10. ניתן לסיים בקלות. פשוט תפסיקו את הטנגו הזה. המגבלה היחידה שיש עלי אדמות כרגע היא גג בהיתר בניה, זהו. לא חיבור, לא סיפורים, לא תא שטח, לא גוש לא חלקה. 300 מגה ואט. אדוני היושב ראש, תוך שנה ניתן להעמיד 300 מגה ואט אנרגיה חלופית מדן ועד אילת. יהיה פה סופר צדק חלוקתי כי אין אדם בעולם שיכול להחזיק את כל הגגות האלה. הגגות מפוזרים, מטבע הדברים, על פני כל המדינה, בין מאות אלפי האזרחים. אין פה גוזר קופון אחד. יהיו אלפים שייהנו מפרנסה הגונה בעניין הזה. תסירו את העניין של החיבור.

לבסוף, רק להבהיר לכם סיפור אחרון. קיבוץ הוא מחלק חשמל. כתוצאה מזה יש לו חיבור חשמל אחד והוא מטפל ביתר חבריו. הוא מוגבל ל-50 קוט"ש כי הוא נחשב לעסק. קיבוץ נחשב לעסק. על-אף שיש לו עשרות אלפי מטרים של גג באופן טבעי. דוכן הפלאפל בעיירה על ידו, גם הוא נחשב לעסק. יש לו 50 מטר פרגולה. הוא לא יכול לעשות מערכת חשמל. בגלל איזה צדק חלוקתי לא ברור, זה מוגבל על-אף שיש לו את היכולת לספק ככל הניתן, וזה לא עושה כי אין לו את היכולת למרות שהוא עסק.

לכן, שלב אלף, אדוני היושב ראש, הדבר החשוב הוא מיידי, הוא מחר בבוקר, להורות לרשות החשמל, עוד לפני שמטפלים בקרקע, כי בעתיד אם ימשיכו את הקווטות יצטרכו לטפל בקרקע. להורות להם להסיר את הרגולאציה. המגבלה היחידה היא גג חוקי, זהו. תוך שנה הדבר הזה מעמיד פה 300 מגה חשמל מדן ועד אילת. תודה.

אנחנו מתקרבים לסיום.


צפריר עקב, בבקשה.

התאחדות התעשיינים תומכת במתן תמריצים למתקנים פוטו-וולטאים תוך כדי הכרה בכך שזה לתקופה מוגבלת ולמכסה מוגבלת. המטרה של התמריצים זה לתת בעצם מענק דחיפה לשוק האנרגיה הסולארית ותוך כדי כך לעודד התפתחות של תעשייה מקומית נלווית לשוק הזה.

צריך לזכור שתעריפי התמריצים ממומנים באמצעות תעריפי החשמל. מתחשיב שביצענו, כ-50 מגה של תאי PV מעלים את התעריף בכ-1 אחד. לכן צריך לקחת גם את זה בחשבון.

אנחנו מבקשים לשמור על האיזון בין תוספת מכסה של מגה בתעריף תמריץ, לבין מניעת הגדלת נטל עלות החשמל על כלל הצרכנים.

במקביל אנחנו מבקשים לזכור שהתייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה אלה פרויקטים שיש לתמרץ, מכיוון שבהם האנרגיה הופכת לצריכה של אפס וזאת האנרגיה הירוקה ביותר.

יוחנן בורשטיין מהמשרד להגנת הסביבה.

אין לי מה להוסיף.

נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה.

הדיון פה נשמע פסימי אבל אנחנו בהחלט רואים מהפכה. אנחנו בארגונים הירוקים קוראים לאנרגיה ירוקה כבר הרבה שנים. סוף-סוף קורים דברים ואנחנו רוצים לברך את המשרד, את הרשויות וגם את החברות שעושות.

אבל, וכאן אנחנו מנסים לייצג את האינטרס הציבורי, האנרגיה הזאת לא באה בחינם וצריך לקבוע סדרי עדיפויות. הזכרתי את זה גם בדיון הקודם. אנחנו מדברים על השקעה של בין 800 מיליון למיליארד שקל בשנה בתחום הזה. יש הרבה דרכים אפקטיביות, הוזכרה פה התייעלות אנרגטית. אנחנו מדברים על חיסכון למשק של 10 מיליארד דולר ב-10 שנים, על-פי תחשיבים של חברת החשמל. אני חושב שהגיע הזמן להגדיר את סדרי העדיפויות, לבחור באיזה טכנולוגיות משקיעים. הכסף הזה הולך לסין. גם ספרד, גם איטליה, גם גרמניה, גם בריטניה, שאנחנו מביאים אותן כדוגמאות, כולן בודקות מחדש את המדיניות שלהן ויכול מאוד שכדאי ללמוד גם מהטעויות של אחרים. תודה רבה.

עורכת הדין דנה טבצ'ניק מ"אדם טבע ודין".

גם אנחנו רוצים לברך על היוזמות. נראה כי העניינים מתחילים לזוז אבל בצורה מאוד איטית. אנחנו עדיין מדינה שמכורה לנפט באופן יוצא מן הכלל ולא נראה שזה הולך להשתנות, לפחות לא בשני הקרובות.

אנחנו קוראים לוועדה לצמצם את לוחות הזמנים במידת האפשר כמה שיותר וליצור לחץ לשיתוף פעולה בין המשרדים להסרת כל הבירוקרטיה והחסמים, הגדלת המכסות על ידי רשות החשמל וכמובן לקביעת תעריפים שיעודדו ויתמרצו את היזמים.

כולם דיברו כאן על היוזמה שתביא לנו גם כן עוד תעסוקה וכמובן יתרון כלכלי מובהק. צריך גם להזכיר שמדובר ביתרון סביבתי מובהק, בעיקר לאור העובדה שהצטרפנו ל-OECD. אנחנו כמובן ניאלץ לעמוד בכמה התחייבויות להפחתת הפליטות של גזי חממה. אנרגיה סולארית תעודד את זה.

לפי דעתי אנחנו כבר התחייבנו.

התחייבנו בקופנהגן. אכן כן הנשיא התחייב.

אני מנכ"ל ארגון מגדלי הצאן. חשבתי שאבין שאלה אחת פשוטה אבל לא הצלחתי לקבל עליה תשובה. מה זה תא שטח? האם מישהו יכול להסביר מה זה תא שטח?

ברשותך, אני אסביר. אני רוצה להגיב במילה אחת על המילים של יעקב בכר.

קודם כל, ביקשת להעדיף גגות. בפועל, מבין 140 בקשות לרישיונות חשמל בהיקפים בינוניים, רובן ככולן הן גגות. כנראה שההתקדמות הסטטוטורית של גגות היא גדולה יותר. גם בהסדרה שלנו יש לנו הקלות למתקנים שהם במתח נמוך ומן הסתם מתקינים אותם בגגות. זאת אומרת, ההקלות שלנו מבחינת חיבור לחשמל הן לגגות, הן מיושמות ובפועל אנחנו רואים את התוצאה.

לגבי קיבוצים. מה לעשות שקיבוץ הוא מחלק חשמל בפועל. הוא עושה את זה מקום המדינה. אנחנו ברשות החשמל, כדי לאפשר לחברים בקיבוץ להשתתף בהסדרות הצרכניות – מה לעשות שהיום חברת החשמל לא מכירים את חבר הקיבוץ כצרכן אלא את הקיבוץ כגוף אחד.

תסיר את סוגיית החיבור.

החלנו מתווה למחלקי חשמל היסטוריים, קיבוץ שילך לכיוון המתווה ייחשב כמחלק חשמל.

תסיר את החיבור.

צורכי החשמל יהפכו לצרכנים ככל צרכן במדינת ישראל.

זה יקרה עוד חצי שנה.

זה קורה היום.

לא, זה לא קורה היום.

לגבי חטיבות קרקע. יש לנו הגדרה ברורה מהי חטיבת קרקע אחת. חטיבת קרקע מוגדרת ובכלל אצבע, זה שטח רציף בבעלות של אותו גורם. הסיבה לחטיבת קרקע זה בדיוק מהסיבה שנתנו הקלות למתקנים קטנים במתח נמוך. לא רצינו שינצלו את ההסדרה לרעה ויקימו הרבה מתקנים צמודים אחד ליד השני במתח נמוך, ינצלו את ההקלות ויעקפו את ההסדרה.


לכן, אנחנו רוצים שיקימו מתקן אחד בגודל האופטימאלי לאותו הספק מותקן. לכן ההגדרה לחטיבת קרקע נמצאת.

מושב זה תא שטח או כל נחלה היא שטח?

כל שטח בבעלות רציפה הוא יחידת קרקע אחת.

מר בכר, שמור קצת אנרגיות ליום שני כי הדיון הוא בחוק החלב - - -

הגענו להסכמות.

אני מקווה שאתה רציני ושהגעתם להסכמות.

מלאות אבל למה נלאה את הציבור?

את שמחת החלב נשאיר ליום שני.

מר שאול צמח, מנכ"ל משרד התשתיות, בבקשה.

אדוני, ברשותך כמה הערות לגבי דברים שעלו כאן ואני אעשה זאת בקצרה.


ראשית, עלתה פה כאילו עננה של חוסר ודאות או ספקות לגבי האם המדיניות שפורסמה על-ידי הממשלה ניתנת ליישום או לא. ראשית, אני רוצה להרגיע את כל החששות. זאת מדיניות שאין איתה שום בעיות מבחינה חוקית.

גם האפליה היזומה?

אני מציע לך לקרוא היטב את מה שכתוב שם.

יש פסיקת בג"צ.

נכון. יש פסיקת בג"צ בנוגע לאזורי עדיפות לאומית.

איך זה עומד בחוק יסוד?

אני מציע לך לקרוא היטב את מה שכתוב שם. אם יישארו לך שאלות, נשיב עליהן בשמחה. להגיד בלי לקרוא, אני חושב שזה לא הגון.


בעניין של החוקיות, אני חושב שאין שאלה. ישנה מדיניות, היא קובעת בדיוק את מפת הדרכים איך צריך להתקדם כדי ליישם את החלטת הממשלה מפני שזה החלק החשוב במדיניות הזאת. אני בטוח שהכללים של היישום, הן בצד של התכנון והן בצד של התעריפים, יהיו בהתאם לזה, וכמובן שבכפוף לכל הדין.


אני חייב להגיד במילה אחת. גם אני מצר על זה – יש פה חשש כאילו היזמות נשחקת בין שני רגולאטורים של אותו המשק. זה עניין שגם אנחנו נתקלים בו בעבודה השגרתית שלנו. אני חושב שהיזמים לא צריכים להישחק בעניין הזה. אנחנו משתדלים, לפחות בכל מה שנוגע למשרד ולשר, שהעניינים יוסדרו באופן שעל-אף בעיית המשילות הזאת, המשק יוכל להתקדם לעבר המטרה שהממשלה הציבה לעצמה.

אני מודה לך, אדוני המנכ"ל.

ברור כשמש גם לחברי הכנסת ולכל מי שהיה פה, שהיעדר התיאום בין המשרד לבין הרשות הוא ברור כשמש. זה דבר שבעיניי הוא לא תקין ולא סביר. אני אומר לכם, שנכון יהיה לפרק את הבירוקרטיה העצומה בתחום החשוב הזה. אני אומר שרשות החשמל צריכה ליישם את מדיניות המשרד. אני מאמין בזה גם בעניין שלכם וגם בעניינים שברשויות אחרות ובמשרדים אחרים ובתחומים אחרים.

שמענו כאן על המדיניות של העדפת הפריפריה בעיקר בדרום, גם בגלל המצב הגיאוגרפי וגם כמובן לשם הגברת התעסוקה שם. אדוני המנכ"ל, אני חושב שהממשלה, בהמשך להחלטה 4450, שקיבלה בעניין היעדים והמכסות ביצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, צריכה לקבוע בדרך של החלטה וככל שנדרש לתקן את החוק על מנת לייצר הסדר כולל ומקיף.

אני דורש בשם הוועדה כולה מרשות החשמל לסיים את השימועים עד סוף יוני. לקצר בחודש. אנחנו חייבים לקצר את השימוע ולסיים עד ליום יוני. ב-2.6 מתקיים יום איכות הסביבה בכנסת. אני חושב שזה מועד מתאים ונכון לשמוע סקירה מה התקדם בתוך הטווח הזה. נשמח לשמוע כמה אישורים תיתנו בתוך הזמן הזה ונעלה את כל נושא האנרגיות הירוקות והנושא הזה מחדש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:20)