PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

4 במאי 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 277

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ' באייר תש"ע (4 במאי 2010), שעה 10:00

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור חמור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה של ח"כ אילן גילאון.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור חמור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה של ח"כ אורי אורבך.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): חוסר בחוקרים לילדים של ח"כ עפו אגבאריה.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור בחוקרים לילדים של ח"כ אלכס מילר.

חברי הוועדה: אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

אריה ביבי

אילן גילאון

שלי יחימוביץ’

סעיד נפאע

ח"כ אורי אורבך

ח"כ אלכס מילר

רונית צור – מפקחת ארצית חקירות ילדים וחקירות מיוחדות, משרד הרווחה

נטע פת – סנגוריה ציבורית ארצית, משרד המשפטים

יפה וולמן – עו"ס ארצית, המשרד לקליטת העליה

ד"ר חניתה צימרין – מנכ"ל אל"י, האגודה להגנת הילד

דבורה איציק – מנהלת המחלקה לטיפול באלימות ותקיפה מינית, משרד הבריאות

עו"ד ישראל הבר- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עו"ד יפעת רווה – משרד המשפטים

עו"ד עפרה בן מאיר – המועצה לשלום הילד

אסא בן יוסף – מינהלת תחום רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אביטל מולד- ממונה ארצית על תחום הנוער, הסנגוריה הציבורית

רבקה לויפר – רפרנטית, משרד האוצר

אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

וילמה מאור

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור חמור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה של ח"כ אילן גילאון.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור חמור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה של ח"כ אורי אורבך.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): חוסר בחוקרים לילדים של ח"כ עפו אגבאריה.
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור בחוקרים לילדים של ח"כ אלכס מילר.

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. התאריך 4 במאי 2010, כ' באייר, תש"ע. הנושא לדיון היום הוא הצעה לסדר היום, דיון מהיר על מחסור חמור בחוקרי ילדים, משרד הרווחה של חבר הכנסת אילן גילאון והצעה לסדר היום, דיון מהיר, מחסור חמור בחוקרי ילדים, משרד הרווחה של חבר הכנסת אורי אורבך. כמו כן הציעו הצעה דומה חבר הכנסת עפו אגבאריה וחבר הכנסת אלכס מילר. בטרם ניכנס לעניין וניתן את זכות הדיבור לארגונים וגם למשרדים הרלוונטיים וכמובן לחברי הכנסת לחוות את דעתם אנחנו נתחיל במסמך שהכין מחלקת המחקר ומי שכתבה אותו היא אתי וייסבלאי. אז אתי תני לנו סקירה קצרה.

חוקרי ילדים של משרד הרווחה חוקרים לפי חוק ילדים עד גיל 14 וגם בעלי מוגבלויות שהם נפגעים חשודים מועדים בעבירות מסוימות כולל מין ואלימות. בשנת 2009 ביצעו חוקרי הילדים קרוב ל-9000 חקירות ילדים. מאז שהוקמה היחידה בשנת 1995 מספר החקירות שבוצע למעשה יותר מהוכפל. כיום מועסקים ביחידה 59 חוקרים. שיעור התקנים המאוישים ביחידה הוא 58% ויש מחסור חמור בחוקרים.

כמה תקנים יש וכמה מאוישים?

יש 57 תקנים. 49 מאוישים. מזה כמה וכמה שנים שיש מחסור חמור מאוד בחוקרי ילדים שמביא להמתנה ממושכת מאוד לחקירה. כמו שקיבלתי מהיחידה לחוקרי ילדים נכון לסוף מרץ המתינו 1324 ילדים ובעלי מוגבלויות לחקירה. יכולים להמתין לחקירה גם מספר חודשים והדבר פוגע גם בחקירה, גם בילדים שממתינים לחקירה, בטיפול בהם, במשפחה שלהם. משרד הרווחה נקט באחרונה כמה צעדים כדי לצמצם את ההמתנה אבל זה לא הועיל כל כך.

תודה רבה אתי. אני רוצה לשים את הדברים על השולחן כי זה נושא שאני ממש מתעמקת בו מאז כניסתי לכנסת ואני הצעתי כמה הצעות לסדר בנושא הזה וגם יש לי הצעת חוק שמדברת על חקירת ילדים תוך 48 שעות. גם אתמול הייתי במשרד הרווחה ודנו עם כל הגורמים בדבר בפרטי פרטים. חייבים להבין שכאשר אנחנו מעכבים ילד בחקירה כזו ולפעמים זה עד 3 חודשים ישנם דברים שהם מהותיים להמשך הטיפול המשפטי, דיני הראיות. ילד שוכח לדוגמה אם המכנס היה כחול כהה, אם הוא היה שחור, אם היה לו רוכסן, אם היו לו כפתורים, באיזה מקום בדיוק זה היה, באילו מילים השתמשו. מעבר לכך, מה אנחנו משדרים לאותו ילד כאשר אומרים לו, בוא, נפסיק את אותה טרגדיה נוראית, ניגש למשטרה, נגיש תלונה, ואז פתאום הילד רואה ששום דבר לא מתקדם, העבריין ממשיך להסתובב כי החקירה לא הסתיימה, ואולי הוא גם חושש לגורלו. אולי הוא חוזר בו מאותן תלונות. אנחנו פה בוועדה ננסה להבין במה מדובר. אני יודעת שיש גם בעיה בקליטת האנשים בגלל שיש בעיות עם הנציבות אבל אני אתן למשרד הרווחה להגיב בנושא הזה. אנחנו נפתח עם רונית צור, מפקחת ארצית לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות.

ללא ספק חקירת ילדים צריכה להיעשות במהירות האפשרית ואם חקירה נדחית נגרמים נזקי ם לילדים. חוקרי ילדים עושים כל מאמץ להגיע לילדים ולחקור אותם במהירות. יש ילדים שמביאים אותם אל החוקרים בזמן כוננות, בלילה. כל יום מגיעים חוקרי ילדים, גם בלילה, גם ביום, במהירות אל הילדים, לבתי חולים, לכל מקום שהם מוזעקים ומבצעים חקירות. אבל אתם עדים וגם שומעים מהתקשורת שהגידול בפניות אלינו לחקירות במקרים הקשים הוא עצום. אנחנו יכולים לראות את הגידול הזה לאורך השנים. אם אנחנו מסתכלים על פני עשור אז זה גידול של 50%. מ-2008 ל-2009 יש גידול של סדר גדול של 12% ובשנת 2010 אנחנו רואים מדי חודש שאנחנו מקבלים מעל 1000 הפניות חקירה חדשות. לצד הגידול העצום הזה לא היה לנו גידול מקביל בכוח אדם. ומצד שני היו גם שינויי חקיקה. הכנסת מחוקקת חוקים שאין בצידם תוספת של כוח אדם. אני יכולה למנות בפניכם את כל החוקים הנוספים והמשימות הנוספות שהוטלו על היחידה לחקירות ילדים ללא תוספת כוח אדם. אנחנו חקרנו בהתחלה ילדים שנפגעים ועדים לאלימות. אחר כך הוסיפו לנו ילדים שהם עדים לאלימות בתוך המשפחה בין הורים, ילדים שהם עדים לרצח, ללא תוספת כוח אדם. נושא של חקירה של אנשים עם מוגבלויות. חוק מאוד מאוד חשוב שאנחנו בהחלט חושבים שיש לנו מה לתרום בחקירה הזאת לאוכלוסייה הזאת.

נוספו תקנים עכשיו, נכון? אמנם ב-15 שנים נוספו רק 17 תקנים אבל איך זה אמור להפחית את הלחץ?

אכן, משרד הרווחה לאחר מאמצים גדולים של המנכ"ל והשר של משרד הרווחה הצליחו באמת לקבל תוספת של 19 תקנים. 19 תקנים צריכים לדעת שזה תהליך של קליטה. חוקר ילדים הוא עובד מדינה והקליטה שלו היא דרך מכרזים. הוא צריך להיות בהליכי מכרז מתמשכים. אנחנו עושים כל מאמץ לקצר את הליך המכרז אבל בדרך כלל עד היום הליכי מכרז היו בסדר גודל של 8 עד 9 חודשים. במכרזים האחרונים הצלחנו לצמצם את זה. זה תהליך של פרסום בנציבות, תהליך של מבחנים שנעשים בנציבות המדינה. לאחר מכן מבחן מקצועי. מתכנסת ועדה שממיינת וקולטת את האנשים. אחרי המיון יש תהליכי קליטה במשרד הרווחה.

אני לא מבין את התהליך המאוד ארוך הזה. אני יכול להבין שיש הכשרה ואנשים מוכשרים. שאלה ראשונה, ראשית, אם אין מספיק אנשים מוכשרים לאותם תקנים כדי שילד לא ימתין. 1300 ילדים ממתינים כרגע והם לא צריכים להמתין. את התשובה הזאת אני רוצה מכם כדי לעשות התאמה, האם אותם 19 תקנים עליהם את מדברת הם כלולים ב-57 תקנים או שאינם כלולים?

לא. ה-19 תקנים הם תוספת אבל ההליך של הקליטה שלהם הוא הליך שלוקח זמן. אנחנו עכשיו קלטנו את הנקלטים הראשונים שעברו במכרזים. אמנם פונים למכרזים הרבה מועמדים אבל לא כולם מתאימים לתפקיד חוקר ילדים. זה תפקיד קשה, תפקיד שוחק, והרבה פעמים אחרי שהם נכנסים ואנחנו מתחילים להכשיר אותם הם אומרים, איזו משימה גדולה, והם נסוגים, הם אומרים, זה לא מתאים לנו והם עוזבים.

בשנה בעצם יש לנו 8944 מקרי חקירה שבוצעו. זאת אומרת לכל חוקר 151 מקרים. אם תחלקי את זה ל-57, על כמה תיקי חקירה חוקר יכול להתגבר במשך שנה על מנת לסגור את הפער של 1324 מקרים?

חוקר מבצע 220 חקירות בשנה. זה המפתח שאנחנו רוצים. כי חקירה היא לא רק חקירת הילד. יש את כל פעולות החקירה הנלוות, מסדר זיהוי, בדיקה רפואית. זה 220. עכשיו חוקרי ילדים עושים הרבה יותר מזה. בגלל שיש בעיות איוש אז מוטל על החוקרים שנשארו הרבה יותר חקירות.

אני ממה שקראתי זה רק 35 חקירות בחודש אחד.

35 זה הרבה מאוד. זה לא לטובת העניין. צריך להיות בין 23 ל-25 חקירות לחוקר בחודש. זה כולל עדויות בבית משפט וכל ההכנה של הילד.

חבר הכנסת אלכס מילר רצית להגיד משהו?

פחות להגיד, יותר לשאול. רציתי לבדוק את העניין מהיבט אחר, מהיבט של מודעות. יש לי שתיים שלוש שאלות. השאלה הראשונה, עד כמה אותם ילדים שנחקרים על ידי חוקרים שלכם בכלל מודעים לכך שיש להם אחריות פלילית. מדובר על ילדים אולי בגיל 12 או 13. ואז פתאום אחרי איזשהו מעשה שנראה בעיניהם כאיזשהו משחק פתאום רואים את עצמם יושבים מול חוקר. ואז כל חוקי העונשים בעצם מופעלים עליהם. זה דבר ראשון.


דבר שני, אם אין מודעות, אז מי אחראי על ההסברה בקרב בני הנוער היום במדינת ישראל? האם כל הנושא של חקירות נמצא אצלכם והנושא של החינוך זה בעצם באחריות של משרד החינוך, האם יש שיתוף פעולה בין המשרדים לעניין של מודעות והסברה?


וכמובן השאלה השלישית, אילו היתה מודעות בקרב הנוער מ-12 ומעלה האם זה היה מוריד את האלימות וכמות הבעיות? כי אנחנו יודעים שברגע שבן אדם יודע אז הוא מפעיל את שיקול הדעת.

אתה כבר לקחת את זה לאלימות של נערים מול נערים או ילדים מול ילדים וזו גם נקודה שכדאי לשים עליה את הדגש.

האחריות שלנו היא גם בחקירה של חשודים, בחשודים שפוגעים מינית. בגיל 12 עד 14 אנחנו חוקרים אותם תחת אזהרה. זאת אומרת שכאשר הם באים לחקירה והם חושפים הם יודעים שם נמצאים בהליך של חקירה. הרבה פעמים אנחנו שומעים על ילדים שלא ידעו ואנחנו חוקרים גם ילדים שפוגעים מינית בגיל מאוד צעיר, בגיל 7 או 8, אפילו בגילאים יותר צעירים כאשר הם לא מודעים לחומרת המעשה שהם עושים. ברוב המקרים של גילאי 12 עד 14, מי שמבצע עבירת מין או אונס קבוצתי שמעורבים בו כמה נערים,

הסיפורים שאנחנו נחשפים אליהם לאחרונה בעיתונים.

אלה דברים שהקו הוא מאוד ברור בין משובת ילדים למעשה של אונס וכאן באמת זה עניין של מערכות החינוך, מערכות ההסברה, התקשורת, ההורים שצריכים לקחת חלק בעניין הזה ולדבר עם הילדים על התופעות האלה, לעשות את החינוך המיני בבתי הספר. אני יודעת שדברים נעשים.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ ביקשה לדבר בתחילת הדיון ואני אשמח לשמוע את דברייך.

אני חייבת להגיד יש לי תחושת déjà vu קשה בישיבה הזאת. אני מחזיקה ביד מכתב שכתבתי כשהייתי יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד. הוא מ-26 ביוני 2007, לפני 3 שנים, והוא מדבר בדיוק על הדבר הזה. פשוט הדיון הזה כבר התקיים. יתרה מזאת, הצעה לסדר שבה אני מעלה את הבירוקרטיה שבגיוס. אז דובר על 52 תקנים ו-42 משרות מאוישות. ושוב אותה בירוקרטיה עם נציבות שירות המדינה ושוב הכרה של שר רווחה. אגב אותו שר רווחה, יצחק הרצוג, שאני בטוחה שהוא עושה כמיטב יכולתו שצריך לקצר את התהליכים הבירוקרטים כיוון שמדובר במקרי חירום. פשוט אותו הדבר. אז אמנם נוספו תקנים נוספים ואני מברכת על זה וזו תוצאה ישירה של מאמץ אדיר של משרד הרווחה כנגד קיר חוסם, אבל זה בפירוש טיפה בים. אנחנו מדברים על המון עוולות והמון דברים קשים שקורים לאנשים חלשים ומסכנים. אבל כאן מדובר בשיא של הקורבנות.

תחשבו על ילדה בת 5 שנאנסה על ידי אבא שלה ועל ידי דוד שלה בו זמנית. ואני מדברת על סיפור אמיתי. ואיכשהו בסוף היא אוזרת עוז ומצליחים לחלץ ממנה את הסיפור, והיא מתלוננת והיא מספרת. אבל חוקר הילדים לא מגיע והיא נשארת בבית עם האבא ועם הדוד ואי אפשר להגיש נגדם כתב אישום ואי אפשר לעצור אותם. ובינתיים האמון הבסיסי שעוד איכשהו חלחל לתוך המערכת הילדותית והתמה והמעונה שלה, האמון הזה נסדק ונעלם. וגם לחקירה עצמה, מה היא זוכרת? הרי הזיכרון בגיל הזה זה דבר כל כך מתעתע. יבואו אליה 5 חודשים אחרי כן והיא לא תזכור כלום.

ואז יגידו יזמו את החקירה. יש את העניין הזה להחתים, אז גם העדות היא לא עדות שאפשר להשתמש בה. זה דבר אחד. דבר שני, יש עוד עיוותים שבהם ניגע בהמשך.

אנחנו באמת מדברים כאן על שפל העינוי והקורבנות שאדם הכי חלש בעולם, ילד, קטין, יכול לעבור ועל עוול, נדבך על נדבך של עוולות שנגרם לו בגלל הדבר הזה של היעדר תקנים מספיקים. שוב זו אותה תופעה של ייבוש המגזר הציבורי. זה האיש השמן. חוקרי הנוער הם האיש השמן של ביבי, רק שתדעו. המגזר הציבורי השמן שצריך להרזות ולייעל ולצמצם בתקנים. זה האיש השמן. הרי כל דבר נובע מכל דבר. הבעיה היא לא רק הבירוקרטיה. אגב הבירוקרטיה לא פסולה בעיניי. זה נכון שצריך לחפש בשבע עיניים את האנשים המתאימים ואלה תהליכים מאוד מאוד טובים לארגון. אבל לו אותה בירוקרטיה היתה קיימת עם מספר תקנים נרחב ומספק אז היו מחלחלים לאט לאט עוד חוקרים לתוך ארסנל גדול של מספר חוקרי נוער וזה היה תהליך שהוא נורמטיבי ולא היינו מתלוננים על הבירוקרטיה. הבירוקרטיה זה רק סימפטום של המצב. אני לא יודעת מה אנחנו צריכים לעשות. יכול להיות שאנחנו צריכים להעלות את הדיון הזה בדרגה וגם להתלכד יחד ולדרוש לקראת הדיונים של התקציב את הדבר הספציפי הזה. אני מאמינה שנשיג קונצנזוס מקיר לקיר חוצה מפלגות.

אני בטוחה ואני אשמח שכמה שיותר ח"כים ייכנסו לתוך המאבק הזה. אנחנו הוכחנו פה בוועדה שכאשר הולכים למאבקים אנחנו גם יודעים לעשות שינוי.

אז צריך אולי יחד עם הוועדה הזאת במאורגן ללכת לוועדת כספים ופשוט לתבוע סעיף צבוע, העלאת מספר התקנים בצורה משמעותית שנדע שזה הולך לדבר הזה, למרות שכל אחד מאיתנו יש לו עוד הרבה מאוד דברים שהוא דואג עליהם.

אולי צריך למצוא נוסחה של פטור ממכרז. כי בדברים אחרים מוצאים פטור ממכרזים, בדברים חשובים.

אורי, אני בדקתי את הנושא הזה. יש עם זה המון בעייתיות. כי כמו שאמרה שלי יש איזשהו היגיון בתהליך קליטת עובדים. אבל לייחד את זה לנושא של חוקרי ילדים.

אם יש משהו שדומה בחומרה זה קציני מבחן. אבל חוקרי נוער זה עוד יותר חמור. זה דבר שאנחנו חייבים לפתור.

אנחנו מדברים פה על חוקרי ילדים. לא נוער. נוער זה כבר במשטרה, משרד לביטחון פנים שזה כבר משהו אחר. גם היתה איזושהי הצעה של הוועדה הבין משרדית שחוקרי נוער יהפכו להיות חוקרי ילדים שזה לדעתי אחת ההצעות האבסורדיות ביותר שנתקלתי בהן, כי יש רגישויות שמהן אי אפשר להתעלם. אבל לגבי הנקודה שהזכרת שלי, יש באמת את הנושא הזה שאי אפשר להתחיל את הטיפול עד שלא נגמר, כדי לא לזהם את החקירה. שזה אחד הדברים הנוראיים ביותר. אותם ילדים כדי להתחיל ולהשתלב או לקבל כלים להתמודד, כי להחזיר את הגלגל אחורה אי אפשר, אבל להתמודד עם המציאות שבה הם נתקלו, גם הכלים האלו לא ניתנים להם עד שלא נגמרת החקירה ועד שלא מתחילים ההליכים.

נהיה קונקרטיים. אנחנו צריכים לקבל ממשרד הרווחה דרישה ספציפית למספר תקנים ולתקצוב כדי שנוכל עם הדבר הזה ללכת ולתבוע שינויים בתקציב. אני מדברת על תקציב 2011. אנחנו צריכים ביד נייר מכם, ממשרד הרווחה, שיגיד בדיוק מה מספר החוקרים החסר. המספר האופטימאלי. איך קוראים לסעיף? כמה כסף צריך?

המנכ"ל במשרד הרווחה הגיש בדיוק את הדרישות התקציביות ובכמה משרות מדובר. בנוסף ל-19 תקנים ביקשו עוד 16 תקנים. ומה שחשוב זה שהוא מנגנון עדכון בהתאם לגידול בחקירות. זאת אומרת אם אנחנו היום מקבלים את ה-19 משרות ויש גידול שמכפיל את עצמו לעומת התוספת אנחנו צריכים איזה מנגנון עדכון שמקבל תוספת של כוח אדם בהתאם לגידול בחקירות, איזו בדיקה רבעונית.

בואו נשאל לדעתו של משרד האוצר. יש לנו נציגות של משרד האוצר פה ואני מבקשת מהגברת רבקה לויפר, רפרנטית במשרד האוצר לתת לנו קצת תשובות. למה באמת יש בעיה בלעדכן את התקנים לפי הביקוש ולפי הצורך של החברה שלנו?

אם תרשי לי. דיון מהיר איננו דיון אידיאולוגי. זו לא הנקודה. הנקודה המרכזית היא 1324 ילדים שממתינים לחקירה. זה יפה מאוד שזה דיון מהיר. אני רוצה להבין כמה חסרים כדי לאזן את זה כדי שאף ילד מתוך 1324 ילדים לא ימתין אפילו יומיים. מאיפה המקור של הדברים האלה? מסתבר שהבעיה לעומת מה שחשבתי שהיא תקנית ותקציבית היא בכלל בעיה של תנאי מכרז שלוקח הרבה מאוד זמן. אחרי שנלמד את הנתונים הללו אנחנו צריכים לדעת כאן איך אנחנו יוצרים מצב שיש איזון בין מספר הנחקרים לבין מספר החוקרים, זה הכול. יש מישהו שחושב שהנושא הזה הוא לא חמור?

כאשר הצעתי את החוק שלי אז משרד האוצר היה בין המתנגדים העיקריים לאותו חוק שבא להקל. כמובן שגם משרד הרווחה התנגד. אבל משרד הרווחה אמר שאין לו תקנים ואין לו כסף. משרד האוצר אמר, אני לא אתן.

אני עוד לא ראיתי אף פעם שפקידי האוצר תפסו את שר האוצר במרתף, הרביצו לו מכות בראש ואמרו לו, שמע, זאת המדיניות שלנו, אם לא תקבל את זה אתה תאכל את זה. אין דבר כזה. לכן כאן אלה החלטות של העברות תקציביות ולא משהו אחר, ולכן צריך לדעת את המקור. אם הקושי הוא לא רק בכסף אלא בתהליך של הגיוס אז אני מצטער מאוד. ההסבר הזה של תהליך 8 חודשים לא יכול לקבל בשום צורה שהיא.

אתמול היה דיון בוועדת חוקה על מכרזים שלא קשור לעניין הזה. הבעיה הזאת קשורה לכל התחומים במדינה. כל המכרזים בממוצע 11 חודשים וצמצמו את זה עכשיו ל-9 חודשים. זה לא אישית נגד ילדים. רק שפה התוצאה היא חמורה יותר.

על פרויקט בנייה מעבירים אותו זמן?

פרויקט בנייה הולך יותר מהר, שם יש לוביסטים.

בואו נשמע את משרד האוצר. מה ההתנגדות שלו להרחבת התקנים, אם זה באמת לא קטע כלכלי. כי אנחנו מדברים פה על התעללויות בילדים. מה באמת הסיבה? כן. רבקה לויפר.

משרד הרווחה קיבל 57 תקנים תוספת השנה על 150 תקנים.

לא. אבל אנחנו לא מדברים על חוקרי ילדים. התקנים האלה מתקבלים. בואי נעשה סדר. אנחנו מדברים רק על חוקרי ילדים. כמה תקנים לחוקרי ילדים?

משרד הרווחה קיבל תוספת מאוד גדולה של תקנים. בשנתיים האחרונות 150 תקנים. גם בשנה האחרונה תוספת מעל התקציב של 56 תקנים. משרד הרווחה החליט להקצות 19 תקנים לחוקרי ילדים. זה סדרי עדיפויות שלהם. אנחנו לא קובעים להם לאן להקצות את התקנים.

הרי זו שמיכה קצרה שצריך לכסות איתה כל כך הרבה עוולות. זה לא שהם החליטו לקחת את יתר התקנים ולהקצות אותם לחגיגות המונים. הרי כל תקן מתייחסים אליו כמו אל זהב טהור ונדיר שהולך למשהו נורא נורא חשוב. את יודעת את זה.

אני לא חולקת עליך. אבל 57 תקנים תוספת, אני לא מכירה הרבה משרדים שקיבלו תוספת כזאת.

לשנה אחת?

זו לא תוספת לשנה. זה מעבר לבסיס. השנה הם קיבלו את זה.

אז למה אנחנו מדברים על 19 תקנים? כי רק 19 מהם הלכו לחוקרי ילדים?

התקנים מהתוספת בבסיס? חוקרי ילדים קיבלו אחרי מריבות, אפילו מעל גלי האתר היתה מריבה בין המנכ"ל והשר עם משרד האוצר לקבלת התוספת של התקנים. היתה מלחמה גדולה שבסופה באמת קיבלנו 19 משרות שזה עדיין לא מספיק. התשובה הזאת מאוד לא מקובלת עלי. אם אנחנו מסתכלים על חוק הליכי חקירה והעדה שהחוק הזה הוא חוק חדש, ברור שמשרד האוצר צריך להקצות כאן תוספת.

אז אולי כדי שמשרד הרווחה ומשרד האוצר יבינו במה מדובר אני אפנה לד"ר חניתה צימרין מהאגודה להגנת הילד, אל"י, נשיאת אל"י כדי שתסביר לנו. באמת בכמה מקרים אתם נתקלים? מה הבעייתיות הגדולה ביותר? איזה נזקים יש על כל גרירה של חקירות כאלו? קצת מהשטח.

למען האמת את בצורה מלומדת הצגת את זה בהתחלה. כאשר יש המתנה של 9 חודשים ואלה הם הזמנים לקליטת חוקרים אנחנו לא יכולים להיכנס לטיפול. אנחנו מקפיאים את הילד. יש לנו עשרות ילדים שמחכים לטיפול. אני כבר לא מדברת על התקציבים לטיפול. אני מניחה שהם קיימים. הילדים האלה שוכחים בדיוק כפי שאת אמרת. הם לא יכולים לזכור. לפעמים הם סיפרו את זה כל כך הרבה פעמים כבר בבית ולשכנים ולמורים. הם חוזרים על זה שוב. הם עייפים או שהם רוצים לרצות את החוקר כדי לגמור את הסיפור הזה מהר. נוצר נזק נוראי לילד שסוף סוף גילה וחשף וקיווה שעכשיו זה יהיה טוב. ולדעתי במקרים האלה שמחכים שנה לחקירה מוטב היה שלא היו מגלים מכיוון שהנזק שנגרם הוא בלתי הפיך.


אני מקשיבה לדברים של רונית ואנחנו עובדים יפה משרד הרווחה ואנחנו עובדים יפה עם האנשים של רונית, ואני מקשיבה כל הזמן, אנחנו עושים, אנחנו מקבלים, אנחנו חוקרים, אנחנו מכשירים. ויש כן אבל יש כל הזמן "אבל". עכשיו הקשבתי למספר החקירות שכבר נמצא. מה הוא התקן שצריך לעשות? אני כדי לבוא מוכנה לדיון הזה לקחתי חקירה. לא חקירה של ילד כזה אבל חקירה לבית משפט. אני חוקרת מאוד מיומנת. אני חושבת שאני מיומנת קצת יותר מהחוקרים שלכם. ספרתי את השעות. 35 שעות אני הייתי צריכה בשביל לעשות את החקירה הזאת כראוי. 25 חקירות לחודש. זה אומר חקירה ליום. כלומר יש לנו בערך 7 שעות לחקירה, לכתיבה, להעדה. בלתי אפשרי. כלומר גם בתקן הזה אם הוא היה גם הוא לא מספיק.


כאשר אנחנו, כמו שאת מבקשת, נעשה מנגנון עדכון אוטמטי, אתם יודעים מה ההבדל בין ממשלה ל-NGO. ממשלה זאת משאית כבדה ענקית לוקחת את הסיבובים מאוד מאוד לאט. ה-NGO הוא מהיר, אין לו כל כך הרבה כוח אבל הוא מהיר. אני רואה את מנגנון העדכון הזה אם וכאשר הוא יתקבל, אני רואה מכרז, 10 חודשים הכשרה, 8 חודשים קליטה. גם אם יהיה מנגנון הוא יהיה מאוד מאוד איטי ומסורבל.


אני הייתי רוצה להביא משהו אחר לשולחן שאני יודעת שהוא בעייתי אבל אני חושבת שהוא אפשרי. יש לנו עמותות. אני לוקחת את העמותה שלי.

אני ממש דוחה על הסף את הרעיון הזה. הוועדה הזאת לא תוציא סמכויות מהמדינה ותעביר אותן לעמותות.

אנחנו לא בעד הפרטה במשק, בטח לא בשירותי רווחה.

שונא עמותות יחיה, זה מהמקורות, תדעי לך.

אני מבינה את הכוונה שלך ומתוך ניסיון,

אנחנו רוצים שהמשאית הכבדה תיסע יותר מהר.

קורים דברים מזעזעים ואנחנו יודעים עליהם דרך התקשורת ואל"י היא זאת שמטפלת במקרים האלה. זאת שקולטת אותם.

אנחנו חלילה לא רוצים לסגור את העמותות שלא תביני לא נכון. אבל אנחנו מדברים פה על תקנים מתוך אותם משרדים ממשלתיים שזו החובה שלהם.

את צריכה לעזור לנו להוסיף תקנים, שמה שאת אומרת עכשיו עושה דה לגיטימציה לשירות המצוין שחוקרי הילדים נותנים, ואת אומרת הם משאית כבדה. תנו לנו המשאית הקלה, לעמותות הפרטיות.

יש לנו פה הערה של החוקרת שזה נורא חשוב וזה נורא רלוונטי למה שאמרת. חלק מחוקרי הילדים הועסקו בעבר על ידי העמותה. מבקר המדינה פשוט פסל את זה. אז זו נקודה וזה איזשהו נתיב שאנחנו ממש לא יכולים בו אז אנחנו נחפש נתיבים נוספים ואחרים.

אלה בדיוק סמכויות שצריכות להישאר בידי המדינה. כמו ששוטרים לא יעבדו בעמותות וכמו שסוהרים לשמחתנו לא יעבדו בכלא פרטי ככה חוקרי ילדים לא יכולים להיות חלק מעמותות. זאת סמכות המדינה.

הבקשה היא שהם יעשו את עבודתם.

בבקשה. תעזרי לנו. בגלל זה אנחנו מתכנסים כאן.

בדיוק כמו שעל דלתי דופק ילד ואני הולכת בשעה 11 לעשות טיפול כי ב-10 עשיתי טיפול אחר שזה מה שהם יעשו.

חניתה, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך.

אני רוצה באמת לשמוע מהסנגוריה הציבורית, אולי ד"ר אביטל מולד הממונה הארצית על תחום הנוער תאמר לנו מה דעתה פה.

אנחנו מייצגים את רובם המכריע של הקטינים בבתי משפט לנוער, בבתי משפט מחוזיים. מייצגים גם בעבירות מין, גם בפרשות שנחשפו לאחרונה. אני מעריכה מאוד את המאמצים שעושה משרד הרווחה בחקירות של הילדים אבל חושבת שאי אפשר, פשוט אי אפשר במצב כוח האדם הנוכחי לתת מענה לצרכים לא של הנפגעים וגם לא של הפוגעים. צריך להבין בהקשר של הפוגעים. אנחנו מדברים על ילדים צעירים, גילאי 12 עד 14. בהרבה מאוד מקרים, גם מהשטח וגם אנחנו יודעים את זה מהספרות מדובר בילדים שהיו בעבר קורבנות לאלימות, אלימות בכלל והתעללות מינית בפרט. אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים של פרשיות משפחתיות בתוך המשפחה, ילדים צעירים שפוגעים בקטנים יותר ונתונים להתעללות מצד הגדולים יותר.

הם מגדירים את זה כשידור חוזר בעגה המקצועית.

נכון. החשיבות של חוקר ילדים שהוא עובד סוציאלי ושמיומן לדובב את הילדים ואפילו הרבה פעמים לחשוף את זה שהוא היה קורבן להתעללות כי זה לא דבר שידוע קודם. ואנחנו קוראים חקירות. אנחנו רואים שבעזרת המקצועיות של חוקר הילדים הוא פתאום פותח תיבת פנדורה מההווה או מהעבר. ומבחינה זו חייבים לעשות מעשה בצורה משמעותית. זאת אומרת 19 תקנים זו תוספת משמעותית. אין חולק. זה לא מספיק.

רגע, ועל דברים כאלה יכול ליפול תיק בבית המשפט בגלל שהחקירה לא התבצעה בזמן? חשוב לי שהמומחית בסנגוריה הציבורית תיתן לנו דוגמאות.

יכול בהחלט ליפול תיק אבל אני חייבת להגיד יותר מזה, יכולים ליפול חיים של ילד. חיים של ילד וחיים של ילדים שמסביבו. אנחנו עוסקים בדיני נפשות.

וגם של אותם נפגעים עתידיים מידי אותו עבריין שנשאר בחוץ.

בדיוק. עוסקים בדיני נפשות ורואים את ההזנחה ומה קורה בזמן ההמתנה. מה קורה בזמן ההמתנה לחוקר ילדים? מה קורה בזמן ההמתנה לקצין מבחן? 57 תקנים הוסיפו. כמה תקנים חסרים בשירות מבחן לנוער? וילדים ברחובות או במעצר וממתינים, ונערות מסתובבות וממתינים. ממתינים שיוסיפו עוד 57 תקנים. התוספת הזאת היא כמו שאמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ – טיפה בים.

אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת נפאע שביקש כבר מזמן לדבר.

תודה גברתי. גבירותיי ורבותיי. אמנם ההצעות מתמקדות בחוקרי ילדים אבל הייתי מאוד שמח אם יכולתי לשמוע פירוט לנתונים האלה כי בדרך כלל גם כאשר מדברים על מחסור חמור בכל מיני תחומים בדרך הכלל המגזר הערבי הוא בתחתית הסולם. אני לא יודע אם יש נתונים לגבי המגזר או שאין. לא מזמן השתתפנו, חברי לוועדה חבר הכנסת אגבאריה ואני בפורום של העובדים הסוציאליים במגזר הערבי. יותר מאוחר השתתפנו בישיבת הנעילה של כנס שערכו בנוכחות השר. אמנם העלו על נס שמשרד הרווחה עושה צעדים טובים בתקופה האחרונה אבל הנתונים שם הם מאוד מדאיגים, אמנם בתחומים אחרים ואני מניח שזה גם משליך על הנושא הזה. אם במגזר הזה עובד סוציאלי מטפל בכ-300 תיקים בשנה כאשר במגזר היהודי עובד מטפל ב-180 תיקים מדי שנה, ובנוסף נתוני העוני הידועים 75% במשפחות בדרום, 60% מהמשפחות בצפון אז אני מניח שמצב כזה הוא חממה גם למעשים שצורכים חוקרי ילדים. אני אהיה מאוד שמח אם אני אשמע את הנתונים האלה. הוועדה צריכה לתת את דעתה גם לפן הזה.

אנחנו מדברים על ילדים באשר הם ילדים. אנחנו מדברים על קיצור זמן ההמתנה לחקירה. אנחנו מדברים על כל הילדים, צפון, דרום, חברות מסתגרות. אני הייתי בכנס באר שבע לשלום הילד ודובר שם על חברות מסתגרות. אז דובר שם גם על קיבוצים שלגביהם בכלל לא היו לנו נתונים וגם אצל החרדים וחברות מסתגרות אחרות שהבעייתיות היא די דומה וחוזרת על עצמה. אנחנו בהחלט ניקח את זה לתשומת ליבנו כמו שניקח בחשבון מגדרים נוספים.

אני בטוח שהוועדה לוקחת את כולם בחשבון. אבל הנתונים יצביעו, אני כמעט בטוח שהפער הוא כל כך עצום, לכן אני כולי תקווה.

יש חוקרים מגדריים שמתמחים בקבוצות מסוימות?

בוודאי. יש לנו חוקרים ערבים בהתאם לאחוז באוכלוסייה. בצפון 20% מהפניות הן מהמגזר הערבי. סך חוקרי הילדים, יותר מ-20% הם חוקרים ערבים.

מה האחוז השנתי לעומת האוכלוסייה בין הנחקרים?

בכל מחוז זה קצת שונה. אני יכולה להגיד בצורה אחראית על המחוז הצפוני שזה 20% פניות מהמגזר הערבי. אנחנו קולטים חוקרים ערבים. הם יכולים לתת שירות גם ליהודים וגם לערבים. יש פה ושם בעיה נקודתית במזרח ירושלים שאנחנו לא מצליחים למצוא מישהו נקודתי. בירושלים יש סך הכול 6 חוקרים. אחד מהם הוא חוקר ערבי במזרח ירושלים. קלטנו חוקרת ערבייה אחרי מאמצים רבים, הכשרנו אותה.

במגזר היהודי כולל חרדים 5 חוקרים.

אנחנו מנסים לקלוט חוקרים במגזר החרדי לקלוט חוקרים חרדיים.

שתבין כל חיפה והצפון זה 16 חוקרים. אז 6 בירושלים זה לא מעט באופן יחסי.

לא. אני אומר כי יש מאפיינים מגדריים. הרי גם סוג התלונות, פחות פתיחות להתלונן בכלל.

יש לנו מרכזי הגנה שמשרד הרווחה מפעיל. מרכז הגנה בירושלים, 60% מהאוכלוסייה שפונה אליו היא חרדית. זאת אומרת שהמגזר החרדי כן מוצא את הדרך ומגיע אלינו. יש שני מרכזים.

כמה מרכזים הייתם אמורים לפתוח לפי החוק?

8 מרכזים.

למה 6 מרכזים עדיין לא הוקמו?

כי יש לנו קושי מאוד גדול בהפעלה של מרכז הגנה בתל השומר ואנחנו חייבים ללמוד את זה.

למה זה מונע הקמת 6 מרכזים אחרים? בפועל אתם כן מפעילים בשטח וחסר לכם, והחוק מחייב אתכם להקים 8 מרכזים. הקמתם שניים והיום גם אתם אומרים הפילוט לא ממש עבד כי לא בניתם אותו נכון אבל זה כבר נושא אחר. מה שאומר שאנחנו נצפה לשישה הנוספים עוד כמה שנים.

המרכזים האלה זה אבחון וחקירה. לא טיפול.

אבל אי אפשר להתחיל טיפול אם אין קודם אבחון וחקירה. אני פשוט מציפה את הבעיה. חבר הכנסת אריה ביבי רשות הדיבור.

מניסיוני והיה לי ניסיון של 30 שנה במשטרת ישראל, ככל שאתה מקדים מפגש עם העבירה לחוקר כך אתה מקצר לך את כל ההליך. אם אני עושה חשבון סך הכול חסרים 25 איש. אם ניקח 19 ועוד 11% על החשבון שלך אז אנחנו מגיעים ל-25 איש. זה לא בשמיים.


לנושא המכרזים. גם כאן אפשר לפתור את הבעיה. חוקר נוער עם הכשרה לא גדולה, ואנחנו עשינו את זה בעבר כשרצינו במיידי להעביר מחוקר נוער לחוקר ילדים, עשינו את זה הכשרה של חודש.

הבעיה זו לא ההכשרה. אנחנו רוצים שההכשרה שתהייה עניינית. הבעיה זה הקליטה בגלל הנציבות.

לדעתי הוועדה צריכה להחליט ולכפות את זה על האוצר. אם הם רוצים אז אנחנו נקים צעקה כמו שצריך. צריכים לסגור את הפער הזה. שני מגזרים שהם בעייתיים זה המגזר הערבי והמגזר החרדי, וגם העולים. אלה המגזרים. אנחנו צריכים לדאוג שאנשים שמטפלים במגזר החרדי יהיו מהמגזר. אותו דבר לגבי המגזר הערבי.

יועצת רווחה אסא בן יוסף מהמרכז לשלטון מקומי.

אני עובדת סוציאלית בהכשרתי ואני שמחתי שהוועדה הזאת "שונאת עמותות תחיה" במובן הזה שחניתה- - -

לא. לא. אנחנו לא אוהבים הפרטה. לפעמים אם לא היו עמותות גם לא היה טיפול בשטח לצערי הרב. מה שחניתה עושה זה עבודת קודש. נעשה הפרדה.

אני שמחה לשמוע שהוועדה הזו רוצה ליצור מסלול נוח למשאית למרות שהיא משאית כדי שהיא תיסע. הנושא הזה של המתנה של חקירות ילדים יש לה אפקט מצטבר. מהרגע שחקירת הילדים לא נעשית בשלטון המקומי לא יכולים להיכנס לפעולה באמצעות פקידי הסעד, הלחץ גובר על פקידי הסעד שגם כך עמוסים, לכן חקירות הילדים גם אם הן לא נעשות באופן ישיר על ידי השלטון המקומי יש לה אפקט מצטבר. ה-déjà vu שלי כמו של חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ הוא באמת שהדיון הזה חוזר על עצמו. יש חקיקה חברתית שמולה אין תג מחיר. אנחנו מחוקקים חוק, מטילים על עובדי ציבור לעשות את העבודה מבלי שיש להם את האמצעים לעשות.

מותר לנו להגיש הצעות חוק פרטיות שהן עד 5 מיליון. הבעיה הגדולה שהמשרדים הרלוונטיים כאשר מכניסים להם חקיקה חדשה צריכים להגיע למשרד האוצר שיממן אותם. הם אומרים לאוצר, אם אתה לא רוצה שנהפוך להיות עבריין בשרות החוק תממן לנו את אותו חוק. תן לנו את הכלים לקיים את החוק. העבריינים הגדולים ביותר במדינת ישראל שלא מקיימים חוקים הם המוסדות השלטוניים. כל משרד צריך לעשות את המאבק שלו. אנחנו ניתן לו את הרוח הגבית, רק מה, הם צריכים לבוא בדרישה. לא יכול להיות שאותו משרד יתקוף חברי כנסת ויתקוף יוזמות לשיפור התנאים אבל יגיד אין לי תקציב. שיילחם את המלחמה על התקציב. עכשיו עובדת סוציאלית ציפי בר ואיגוד העובדים הסוציאליים יושבת ראש מחוז ירושלים.

יש להוסיף שני דברים. אחד, מה יהיה על הגוזלים האלה, העוללים האלה, מה איתם? מה קורה להם ולמשפחות שלהם? אמורים לטפל בהם. איך הם חוזרים לחברה שלנו? הדבר השני, מדברים כאן במספרים, האם מישהו כאן פעם ליווה חוקר ילדים ויודע מה המשמעות בשביל החוקר, איך הוא הולך הביתה, אם הוא מצליח ללכת הביתה אחרי יום עבודה, אם לא קוראים לו אחר כך בלילה לעוד איזשהו אירוע, מה עובר עליו? אני מכירה מקרוב את העובדים הסוציאליים. ידוע לי מה נדרש מאותם אנשים. אף אחד לא מגיע לתפקיד הזה אם אין לו את הבסיס, את הרצון, את השליחות, את האכפתיות ואת תעצומות הנפש שנדרשות לטפל בתינוק שמטיחים את ראשו בקיר. אנחנו מדברים ואותי משהו מקומם. מספרים לנו כאן על 150 תקנים. 150 התקנים האלה היו אחרי מאבק קשה מאוד של עיצומים והשבתה של איגוד העובדים הסוציאליים. עדיין יש בור עמוק.


כשהמדובר בחוקרי ילדים, כאשר מאשרים את המשרות האלה אתה לא מוצא את החוקרים שיכולים לעמוד מול המציאות הזאת. צריכים להשתלם, לקבל הדרכה מסיבית, להיכנס לאט לאט ולא בבת אחת על מנת שבאמת יוכלו לעשות עבודה טובה. אני באמת בוכה על הילדים האלה ואני עוד יותר בוכה על אותם קציני מבחן שמחזיקים שנים על גבי שנים. מישהו שאל מה עובר עליהם? מדברים פה על 35מקרים בחודש. הלוא זה אבסורד. עם מה הולך אותו עובד? עד כמה הוא יכול לבצע את העבודה הזאת? ואחר כך מקצצים לאותו חוקר את השכר.

ראוי שתדעו שאנחנו יוצאים למאבק על נושא השכר ועל נושא מעמדם של העובדים הסוציאליים כדי לחזק אותם. בכדי לקלוט עובדים ועד שהנציבות תאשר צריך להכשיר אותם.

בואי תגישי בקשה. אנחנו נראה אולי נעשה דיון נפרד לזה. חבר הכנסת אורי אורבך.

ברמת העובדות אני מבין שכל עובד סוציאלי מטפל ב-180 משפחות בכלל.

הממוצע הארצי הוא 180 עד 200 משפחות.

זאת אומרת אפילו אם אנחנו פותרים בעיה במקום אחד אנחנו מטילים עוד עומס על העובדים הסוציאליים. כי הרי בניגוד לחלק גדול מהעבירות, העבירות מהסוג הזה יש להן אפיון מובהק שהקורבן הוא ילד והוא חוזר למשפחתו שבדרך כלל שם הוא חווה את הפגיעה. וזה טיפול משפחתי. גם אם הפוגע הוא ילד או מבוגר עם כל העניינים הפליליים והמשטרתיים ולעיתים קרובות מאוד זה בתוך סכסוך קשה מאוד בתוך המשפחה אם המבוגר הוא הפוגע. לא הילד הלך לעובד הסוציאלי אלא מבוגר אחר הביא אותו. לכן הדחיפות של זה היא הכי גדולה. כשבן אדם נשדד ברחוב אף אחד לא אומר לו בוא נחקור אותך בעוד 9 חודשים. ופה שזו פגיעה יותר חמורה מאשר שוד יש לנו את הזמן. נכון שזה יותר איטי כי עד שזה מתגלה כי אין לו פה לקורבן, הוא ילד. כדי להבין את הדחיפות, אני אומר לנו חברי הכנסת גם כשנהיה בוועדת כספים וגם מול האוצר אנחנו צריכים להעביר את עניין הדחיפות. מהרגע שיש תלונה אין דבר דחוף יותר.


שאלה. למה לא כל המשרות שישנן מאוישות? מה הסיבה?

יש שחיקה מאוד גבוהה בקרב חוקרי הילדים ויש פרישה. יש חוקרים שעוזבים עקב העומס והקושי הגדול. אז אנחנו מדברים על מצב של חוסר איוש. ויש לנו בעיה לקלוט בצורה מהירה אנשים חדשים.

אני רוצה לתת לך חבר הכנסת גילאון כי אתה בין המבקשים דיון מהיר.

אני רוצה לחזור לעיקרון הדיון המהיר. דיון מהיר שמו לחילופין הוא – כזה לא יעלה על הדעת. הוועדה הזאת מגויסת לגמרי. מן הרגע הזה אנחנו רוצים ללמוד מה עלינו לעשות כי זה תפקידנו. אני רוצה לצאת מכאן עם מסקנה כמה צריכים? מתי צריכים? ובאיזה אופן אנחנו צריכים לפעול? כל אחד בוועדה יודע שעובד סוציאלי צריך לעבוד 25 שנים כדי להרוויח את המשכורת של מנהל בנק דיסקונט בחודש אחד.


נוצרה גם מציאות של 25 אלף 500 עמותות והן לא דומות לעמותות שלך. אבל מדינת ישראל מפעילה את זה כמדיניות כדי להפריט את עצמה לדעת. העמותות האלה קורות במקום שיש אוזלת יד. עמותות קמו על הרקע הזה. מתוך העמותות אלף מחלקות מזון. זה בית הקברות של הסולידאריות היהודית הישראלית הערבית, מה שאתם רוצים. זה בית הקברות. כי ברגע שרק גורמים פרטיים ורק עמותות מנהלים את מה שהמדינה צריכה לעשות אז אבוי לנו. כמדיניות הוועדה הזאת רוצה להחזיר לממלכה את האחריות שלה.


בכל זאת אני רוצה לדעת מה עלי לעשות. זאת השורה האחרונה לגבינו. אנחנו בסך הכול שליחים. איך אני יוצר מצב שילד לא יצטרך להמתין אפילו 24 שעות ויקבל את החקירה על פי אמות המידה של 35 שעות חקירה ולא 7 שעות.

אני רוצה לדעת מה קורה במשרד לקליטת עלייה והגברת יפה וולמן עובדת סוציאלית.

אני מבקשת לדעת כמה ילדים עולים ממתינים לחקירה? אין מספיק מידע על ילדים עולים. צריך להיות כלפיהם הכשרה רגישת תרבות שחוקרי הילדים יטפלו בכל הנושא של משפחות עולים. משפחות עולים הן מאוד מסוגרות בגלל התחושה שלהן שהכתימו אותן. יש הרבה נפגעי התעללות בקרב העולים גם לגבי יוצאי אתיופיה, גם לגבי חבר המדינות. זה חשוב שתהיה הכשרה רגישת תרבות ושיהיה לנו מידע מוצק לגבי כמה ילדים בקרב העולים ממתינים לחקירות ילדים.

אנחנו יכולים לעשות בדיקה לגבי ילדים עולים על ידי זה שנבחן את כל החקירות שממתינות. אנחנו נעביר לכם את הנתונים. אנחנו נעשה פילוח לאו דווקא של ההמתנה אלא של הטיפול.

עורך דין ישראל הבר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. גם אני משתתף בדיון כזה לא פעם ראשונה ויש לי déjà vu. אני רוצה להציע הצעה של תקנים בהעדפה מתקנת. למיטב ידיעתי יותר קל לקבל תקנים בהעדפה מתקנת שאלה הם תקנים במסגרת ייצוג הולם לאוכלסיות מסוימות, אוכלוסייה ערבית למשל.

היו לנו דיונים עם הנציבות ובאמת קיבלנו תקנים להעדפה מתקנת ובימים אלה נקלט עובד ערבי במחוז תל אביב על התקן הזה של העדפה מתקנת. ההכשרה של חוקרים לאנשים עם מוגבלויות היא שונה. נתנו לנו תקן וחצי לאנשים עם מוגבלויות וכבר בשנה הראשונה חקרנו 300 ובשנה שלאחריה חקרנו 700. כאן ברור שהאוצר ייתן כאן תקנים. הכשרנו חוקרים מספר לטפל גם בילדים רגילים וגם בילדים עם מוגבלות.

אנחנו נשמח לשמוע את יפעת רווה ממשרד המשפטים על הדיון בכלל.

הייתי בין אלה שגיבשו את החוק של אנשים עם מוגבלויות.

טוב שהנושא הזה כל הזמן על סדר היום. אנחנו לא חושבים שהפתרון של הפרטה הוא פתרון. פשוט צריך לתת את הכסף. רונית לא צריכה חצי מהזמן שלה להשחית על תחינות לקבל תקנים. וזהו. זה לא כל כך מסובך.

אני מהמועצה לשלום הילד. יש 57 חוקרים. לפי דעתנו צריך להכפיל אותם. כך ש-19 חוקרי ילדים הם חשובים אבל הם לא יפתרו את הבעיה. דיברו פה על זה שלוקח חודשים לאייש את התקן. אנחנו מציעים לעשות את הקליטה של העובדים בדומה לקליטת חוקרי נוער במשטרה מכיוון שהפונקציה של חוקרי הילדים היא פונקציה חקירתית. זה לא לוקח חודשים באחריות.

בדקתי את זה עם יועצת משפטית נועה פה מהוועדה והתחלנו לגבש הצעה כלשהי שמאמצת את ההליכים שנמצאים במשרדים אחרים שמקצרים את התהליכים.

דבר נוסף. שירות מבחן עשה בזמנו מחקר על חקירה שנייה של ילד ומצאו שהיא מגבירה ב-30% מהמקרים את הסיכוי שהילד ידבר. בגלל העומס וההמתנה לחקירה ראשונה כמעט ולא נחקרים ילדים חקירה שנייה. כלומר אנחנו מפסידים שליש מהילדים בגלל העומס.

אני רוצה להקריא את ההחלטה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנוגע למחסור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה. הוועדה מציינת בדאגה את המחסור בחוקרי ילדים הפוגע קשות בהליכי החקירה בילדים הנפגעים ובילדים הפוגעים. הוועדה מברכת על תוספת של 19 תקנים של חוקרי ילדים אך מדגישה בפני הגורמים במשרד הרווחה ואחרים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, האוצר, נציבות שירות המדינה לקיצור ההליכים לקליטת חוקרי ילדים המעכבים איוש מלא של התקנים הקיימים. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים להקים לאלתר את ששת מרכזי ההגנה הנוספים כפי שמחייב החוק הקיים בנושא. הוועדה קוראת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד האוצר להקצות בתקציב 2011 משאבים ייעודיים להגדלת מספר חוקרי הילדים. כמו שאמרנו לצבוע אותם בדיוק לחוקרי ילדים שלא יילקחו לתקנים אחרים שחסרים במשרד הרווחה. כמו כן קובעת הוועדה שעל משרדים אלו לקבוע מנגנון עדכון של מספר חוקרי הילדים בהתאם לגידול במספר החקירות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00