PAGE
10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

03.05.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 273

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני, י"ט באייר התש"ע ( 3 במאי 2010 ) שעה: 10:00

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12)(בחירת יום חופשה), התש"ע-2010


של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר,


חבר הכנסת אברהים צרצור (פ/1650)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

מגלי והבה

רחל אדטו

יעקב כץ

עו"ד איה דביר – משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דבורה אליעזר – הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בישארה אלי פארן – נציבות שירות המדינה

ורד וייץ – עו"ד, ההסתדרות הכללית החדשה

תמיר אגמון – מ.מ.מ, הכנסת

דוד קשאני – קול בשכונות

זיו מגור



יעקבית ישפה - מתמחה

וילמה מאור

אושרה עצידה

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12)(בחירת יום חופשה), התש"ע-2010

של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר,

חבר הכנסת אברהים צרצור (פ/1650)

בוקר טוב. יום שני בשבוע, י"ט באייר, ה-3 למאי 2010. אני מצטער על האיחור, זה מפגש ראשון מאז שאני יושב-ראש הוועדה שיש כזה איחור. איתכם הסליחה. ככה זה כשעובדים אצל משרדי הממשלה. הגעתי לכנסת כבר בשבע בבוקר.


אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12)(בחירת יום חופשה), התש"ע-2010, של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר, חבר הכנסת אברהים צרצור. כל חברי הכנסת אלה נכנסים לסטטיסטיקה של המחוקקים. אבל, בדרך כלל מגיע רק המחוקק עצמו, והשאר רשומים.


חבר הכנסת מגלי והבה, חשבתי שאנחנו באים היום לברך על המוגמר. אבל, אני מבין שהאוצר מנסה למנוע את הצעת החוק. בסדר, מותר להם. הם כועסים בימים האחרונים. יש להם אולי סיבות לכעוס. בינתיים אתה משלם את המחיר. אני מקווה שזה ייגמר ברוח טובה, ושהחוק יהיה מועיל. אם לא – אנחנו פשוט לא נחוקק אותו. הייתי רוצה לשמוע ממך היכן זה עומד, ומה קרה.

בסך הכול, אני לא מבין, במיוחד את עמדת משרד המסחר והתעשייה. בסך הכול, הצעת החוק באה להטיב עם העובדים.

היא כבר צריכה לעבור מהעולם. אם הצעת החוק מטיבה עם העובדים, היא הצעה רעה.

אדוני, אתה מצליח בגדול להילחם בתופעה הזאת. זוהי ההזדמנות להודות לך על כל מה שעשית בנושא ויסקונסין. כמי שמסתובב ונוסע מהצפון ועד ירושלים ופוגש אנשים, אני רוצה לומר לך שיש לך תומכים לא רק פה. אנשים אומרים שיש תקווה, ושנתת להם תקווה ביכולת להזיז דברים.


אני רואה שנושא חופשה שנתית קיבל הד חשוב מאוד. היום טיפלנו בסוגיה של כל האוכלוסיות, כל הדתות, על-ידי מתן יום בחירה והשוואת תנאי העובדים, במיוחד בסקטור הפרטי, או אצל המעסיקים, לאלו שבסקטור הציבורי. הכול הלך על מי מנוחות, אבל קרה משהו. לא למדתי משפטים. אבל, יש לי שני ילדים משפטנים ועורכי דין. אחד מהם הוא עתודאי שנכנס עכשיו לשירות צבאי בפרקליטות, והשנייה היא כבר עורכת דין.


אדוני, המטרה היא להטיב באמת עם העובדים בני כל הדתות, כפי שאמרנו. אגב, התייעצנו ואנחנו הלכנו לאורך כל השדרה החברתית של מדינת ישראל. פתאום אנחנו רואים את ההסתייגות של משרד התעשייה והמסחר. שאר המשרדים לא הביעו שום התנגדות, והעברנו את זה בקריאה ראשונה. זהו בדיוק התחביב של חלק מהיועצים המשפטיים שהם כלי שרת.

דבי, האם אתם לוקחים עליכם את מה שהאוצר מכתיב לכם?

אני ממשרד התמ"ת. ראשית, צר לי לשמוע את דבריו של חבר הכנסת המציע.

חבר הכנסת מגלי והבה.

כיוון שאם מישהו הביא לתמיכת ועדת שרים לענייני חקיקה בהצעת החוק הזאת אז זה היה משרד התמ"ת לאחר ישיבות עם משרד האוצר בקשר אליה, והעוזרים של חבר הכנסת יודעים את זה טוב מאוד.


אנחנו התחייבנו בוועדת שרים לתאם את הנוסח עם משרד האוצר ועם משרד המשפטים. הנוסח שהבאתי בפני היועץ המשפטי של הוועדה הוא נוסח שהוא בהתאם להערות של משרד האוצר בישיבה הקודמת של הוועדה.


הנוסח שהבאתי בפני היועץ המשפטי אומר את הדבר הבא. מצד אחד, אנחנו אומרים שאנחנו נותנים את היום הנוסף לעובדים. מצד שני, במקרה קיצון כמו פגיעה רבה בכלכלת המפעל, או פגיעה בתהליכי ייצור, תהיה אפשרות למעביד לסרב לתת את היום הזה, ובתנאי שייתן יום אחר לעובדו. כלומר, העובד יוכל לבחור יום בחירה אחר מרשימת הימים. אנחנו כמובן לא שללנו. אנחנו נותנים את הזכות הזאת, וסך הכול אנחנו מנסים לתאם בין עמדות המעסיקים, לבין עמדות האוצר, לבין הצעת החוק שהיא הצעת חוק מבורכת. אם כן, זוהי ההצעה שהבאנו בפנינו, בהתחשב בעמדה שהביא האוצר בישיבה הקודמת. אנחנו רוצים בחוק הזה, אנחנו חושבים שהחוק הזה הוא חוק חשוב, ואנחנו מנסים לעזור לוועדה להעביר את החוק בצורה הטובה ביותר, ובתיאום עם כמה שיותר גורמים.


כמובן שמשרד התמ"ת הביע את עמדתו בישיבה הקודמת שמבחינתנו ההצעה כפי שהיא הוצעה על-ידי הוועדה היתה בסדר. אבל, בהתחשב בעמדת הממשלה שהיא תמיכה בכפוף לתיאומים עם המשרדים הרלוונטיים, אנחנו לא יכולים להיות אדישים לעמדת האוצר, ולעמדת המעסיקים בעניין הזה. ניסינו להביא נוסח.

דבי, האם את יכולה להסביר לי מה זה פגיעה ממשית?

פגיעה ממשית בכלכלת המפעל זה לא שהוא צופה ש- - -

אני לא יודע מה זה כלכלת מפעל, אני יודע מה זה פעילות שוטפת של המפעל. מה זה כלכלת מפעל?

כלכלת מפעל זה שאם נניח איזושהי סחורה לא תצא במקום בגלל שהעובד הזה לא יבוא לעבוד, וזה יפגע כלכלית במפעל.

בדיוק באותו יום, אותו עובד שלא נתנו לו גם לא ירגיש טוב, והוא יביא פתק מהרופא. תסלח לי חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו, זה לא כל כך קשה להביא פתק על שלושה ימי מחלה. הוא הולך לרופא, והוא מביא לו פתק. הוא אומר שהוא לא הרגיש טוב, היו לו בחילות. הוא לא רוצה שלושה ימים, הוא מסתפק ביום אחד. יצא שכרכם בהפסדכם.

מחלת ילד, מחלת הורה.

יש היום מחלת ילד, והוא יכול לקחת את זה. למה צריך להכניס את זה? בשביל מה?

אדוני, אני מסבירה. אמרתי – זו לא עמדת התמ"ת. נתבקשנו לעשות את זה על-ידי האוצר.

איפה האוצר?

האוצר שלח לנו התייחסות, ואמר: להצעת החוק אין עלות תקציבית, ולכן הם לא מגיעים.

אנחנו נמחק את המילים האלה, ואם האוצר רוצה אז שהוא יסתייג – שהאוצר יסתייג. אנחנו משאירים לאוצר הסתייגות, שיביא הסתייגות. תשמעי, הלוא יש כל כך הרבה דברים. אני בא עכשיו מהוועדה, ואמרו לי: תשמע, אפשר לעקוף את זה כך. גם פה. האם זו בעיה להוציא יום מחלה במדינת ישראל, אצל אנשים רחמנים. הוא בא קצת מכופף, והוא אומר לו: שב בבית שבוע. הוא אומר לו: אני לא רוצה שבוע, אני רוצה יום.

כפי שאמרתי, עמדת התמ"ת מתיישבת עם עמדת הוועדה. אבל, אנחנו מחויבים לעמדת הממשלה, וניסינו להביא עמדה משותפת למשרד האוצר.

אני שמח שמה שאת אומרת נרשם בפרוטוקול.

אני ממשרד המשפטים. היתה לי הערה אחרת, ואני חושבת שזוהי הערה מטיבה שרציתי להציע לוועדה.


כרגע התוספת שנוסחה ומועתקת, מותאמת – אם אני לא טועה – לימי הבחירה שבנציבות שירות המדינה, אינה כוללת פירוט של ימי המועד של הנוצרים, המוסלמים והדרוזים. המצב הקיים היום הוא שפקודת סדרי השלטון משנת 48 קובעת שאין להעביד אדם בימי המועד שלו - בימי המועד העובדים זכאים להיעדר מעבודתם - כאשר יש אבחנה בין ימי המועד של יהודים, מוסלמים ונוצרים.


לגבי מוסלמים, נוצרים ודרוזים, או כל מי שאינו יהודי, הוא רשאי לבחור להיעדר בימי המועד של ישראל, במקום בימי המועד של דתו. אם ניקח לדוגמה, נוצרי שבחר להיעדר בימי המועד של ישראל, לכאורה אין לו זכות להיעדר בימי המועד של דתו. אני חושבת שאם ניתן יהיה להכניס את ימי המועד של דתו אל תוך התוספת כך שלכל הפחות הוא יוכל לבחור להיעדר כיום בחירה ממכסת ימי החופשה השנתית שלו ביום חג כמו- - -

הוא יחליט שהוא רוצה לעבוד ביום כיפור, לדוגמה.

הסיטואציה שאתה מתאר עכשיו היא סיטואציה שבה עובד בחר לחגוג את ימי המועד של דתו, ואז הוא חייב לעבוד בימי המועד של היהודים.

אבל, המפעל לא עובד. יש חגים שבהם המפעל לא עובד. אותו עובד יחליט שהוא רוצה לעבוד ביום כיפור, ושחייבים לו את היום. זה שהמפעל סגור, זה בעיה שלהם. הוא ילך לבית משפט וישאל מה לעשות.

במצב כזה, אם אינני טועה, המעביד יכול להודיע לעובד שבועיים מראש על כוונתו להוציא את העובד לחופשה ביום האמור. ממילא סעיף 6 של חוק חופשה שנתית, ולפי הפסיקה, מניח שבכל זאת למעביד יש את האפשרות לתאם עם העובד מתי הוא יוצא לחופשה, והוא יכול להודיע שבפסח ובסוכות יש חופשה מרוכזת גם אם העובד בחר את ימי המועד של דתו.

כפי שאת יודעת, בהצעת החוק יש אפשרות לשר התמ"ת להוסיף ימים לרשימה – שיוסיף.

עמדתנו כמשרד המשפטים היא שההצעה שלנו היא מטיבה משום שהיא בסך הכול נותנת אפשרות נוספת שבה על אף האמור בסעיף - - -

זה לא עניין שהיא מטיבה, היא צריכה להיות שכלית.

היא על חשבון ימי הבחירה, או חשבון ימי חופשה שנתית, ולכן היא לא מטיבה.

אני חושבת שאולי לא הצלחתי כנראה להציג את דבריי היטב.

את מסבירה מצוין, אבל אנחנו כנראה לא מבינים טוב.

לא, אני בטוחה שהטעות היא אצלי. אבל, אולי חברתי תוכל להסביר טוב ממני.

אני יכולה להוסיף על הדברים. יש את ימי המועד, ויש את ימי החופשה. כל מה שחברתי מנסה לומר זה שבמידה ועובד לא לוקח את ימי המועד שלו כימי מועד, במידה והוא לא מנצל אותם, שבאמת תהיה לו אפשרות להיעדר מהעבודה באותו יום על חשבון ימי החופשה. קודם כל, אנחנו אומרים – זה לא יגרע מהזכות שלו לקחת את המועד הזה כיום מועד. אבל, אם הוא לא לוקח אותו כיום מועד כי יש לו את האפשרות הזאת מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט – שתהיה לאותו עובד האופציה להיעדר מהעבודה על חשבון ימי החופשה.

ואז את מגדילה כאילו את מספר ימי המועד בעוד יום.

לא נכון.

על חשבון החופשה שלו, לצורך העניין. את באה ואומרת: תשמע, אנחנו נותנים לעובד עוד יום אפשרות לצאת יום אחד, בלי לשאול את המעסיק.

לא. אנחנו מבקשים לתקן מצב שעלול להיווצר, ואני אתן דוגמה ספציפית. נוצרי בחר לחגוג את חגי ישראל, את מועדי ישראל. לכאורה, למעסיק מותר למנוע ממנו את האפשרות בכלל להיעדר ביום החג של עדתו, בכריסמס, משום שהוא בחר את מועדי ישראל. וביתר ימי החופשה השנתית הוא מחויב לתאם עם מעביד, למעט שני ימי הבחירה שעליהם אנחנו דנים בהצעת החוק הזאת. אנחנו רוצים להעלות מיום בחירה אחד לשניים. המטרה שלנו היא בסך הכול לאפשר לאותו נוצרי שבחר במועדי ישראל, להיעדר גם בכריסמס כיום - - -

האם הכריסמס חשוב לו?

יכול מאוד להיות שכן, על אף - - -

אז שייבחר בו. הוא יכול. הוא לא ייעדר במועדי ישראל, להוציא כיפור.

בלי שנכלול את היום הזה בתוספת עלול להיווצר מצב שאותו נוצרי בכלל לא יכול ל- - -

חבר הכנסת מגלי והבה הגיש הצעת חוק, והוא רוצה שהיא תהיה פשוטה, נהירה וברורה. הוא לא רוצה שיתברברו.

הצעתנו איננה מסבכת, אלא מציעה למנות ימים נוספים בתוספת.

אז שהשר יוסיף ימים נוספים. האם יש פה עוד מישהו שרוצה להעיר משהו? תקריאי את הצעת החוק, ואם האוצר רוצה – שיסתייג.

אני רק רוצה לשאול שאלת הבהרה את נציגת משרד המשפטים. ואם הוא לא בחר לקחת את מועדי ישראל?

אם הוא לא בחר לקחת את מועדי ישראל אז הוא ממילא חוגג את המועדים של עדתו, ואז הוא בוודאי ייעדר בימי החג של הנוצרים.

זאת לא הבעיה. כל הבעיה היא שבמועדי ישראל הוא נעדר מהעבודה, והוא בנוסף רוצה להוסיף גם את החג שלו.

כן, בדיוק.

יש לו אפשרות להוסיף ימים.

ראשית, ממילא יש לו אפשרות להוסיף. שנית, אם את יהודיה ואת עובדת במפעל שכולו דרוזים, הדרוזים חוגגים. ממילא המפעל סגור, אז למה לחייב את העובד על דבר שממילא הוא קיים? זה מה שמנסה לעשות משרד המשפטים בדרך העוקפת, ואני מודה לך, אדוני היושב ראש - - -

אנחנו ממש לא מנסים.

סליחה, גברתי, אמרת את מה שאמרת. שמענו בקשב רב. אנחנו מודים לך על זה שרצית להועיל. לצערנו, לא כל כך הבנו.


אנחנו נעבור להקראת החוק בנוסח הראשוני לפני תיקון האוצר – מה שהיה מקובל על התמ"ת. ואם האוצר רוצה להסתייג – שיסתייג. יעביר את ההסתייגות היום.

אני לא בטוחה שנרצה להסתייג. אני לא משוכנת אם נרצה, אבל אני מבקשת את הזכות לשקול את האפשרות להסתייג לגבי ימי התוספת, לגבי ההערה שהצגתי בוועדה היום.

בסדר גמור.

עד היום, עד לתום היום.

בסדר, תודה.

גם האוצר עד לתום היום.

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12) (בחירת יום חופשה), התש"ע–2010‏*
תיקון סעיף 6
1.
בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(ב), אחרי "במועד שיבחר" יבוא "ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת" ובסופו יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת; ואולם, אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5."

הוספת תוספת
2.

"תוספת



(סעיף 6(ב))



1.
צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.



2.
ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.



3.
ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).



4.
ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).



5.
יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.



6.
חג הסיגד.




7.
יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית."

תחילה
3.
תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו.

מה זה חג הסיגד?

חג של האתיופים.

אז אולי לרשום בסוגריים.

האם כל מה שכתוב ב-7 כתוב בחוק היום?

כן, ושר התמ"ת יכול להוסיף מתי שהוא רוצה.

הערה – ראש השנה האזרחית מופיע בפקודת סדרי השלטון והמשפט כמועד של הנוצרים. ואם אנחנו מוסיפים ראש השנה האזרחית, האחד בינואר - - -

האחד בינואר זה לפי בקשתו של יושב-ראש הקואליציה.

נכון, אבל ככל שהוא מועד לפי הדת הנוצרית והעובד בוחר את מועדי דתו, אז זה יכול לפגוע בהוראות סעיף 5 שקובעות שהמועדים לא באים בגדר ימי חופשה.

אבל, בגלל זה רשמנו את ההסתייגות שזה לא יפגע בהוראות סעיף 5 לחוק – לבקשתו של חבר הכנסת אלקין.

בהקראה שלך השתכנעתי חד משמעית בכל הבקשה הזאת, כי אם לוקחים את סעיף 7 ועל סעיף 7 נותנים לאנשים לבחור, ואת זה מעמידים מול חגים דתיים, אז זה בכלל לא מידתי להעמיד אחד לשני. בוודאי שצריכים לתת חגים דתיים אם נותנים יום חופש, יום בחירה, ביום פטירתו של הרצל או ביום האישה הבין-לאומי. זה בכלל לא עומד באותה מידתיות.

אוקיי, אנחנו עברנו על ההקראה. אנחנו עוברים להצבעה. מי תומך בהצעת החוק ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12)(בחירת יום חופשה), התש"ע-2010

של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר,

חבר הכנסת אברהים צרצור (פ/1650), אושרה להעלאה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

אני לא רשאי, אני לא חבר הוועדה.

תודה רבה. לא כל חברי הכנסת שנמצאים פה תמכו. נמצא פה חבר הכנסת יעקב כץ שהוא לא חבר הוועדה, ואין לו זכות הצבעה. מכל מקום, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני שמח להעביר את הצעת החוק הזאת למליאה להעלאה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהיא תעבור במליאה. אני גם מקווה שהיא תהיה בלי הסתייגות – מאוד רוצה לקוות שהיא תהיה בלי הסתייגויות.

ישר כוח, אדוני היושב ראש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.