PAGE
55
ועדת הכספים

4.5.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 374

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ' באייר התש"ע (4 במאי 2010), שעה 10:00

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – זירת סוחר לחשבון עצמו), התש"ע-2010

הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

אמנון כהן

שי חרמש

שלי יחימוביץ

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

רונית תירוש

פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

נתן הרשקוביץ, מנהל מחלקת מערכות מידע, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, רשות ניירות ערך

מוטי ימין, משנה למנהלת מחלקת תאגידים, רשות ניירות ערך

רונן מדר, מנהל מחלקת פיקוח על שוק משנה, רשות ניירות ערך

רו"ח אורלי קורן, סגנית מנהל מחלקת פיקוח על השוק המשני, רשות ניירות ערך

עו"ד אלי לוי, יועץ משפטי, הפיקוח על שוק משנה, רשות ניירות ערך

עו"ד דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבי פרידמן, מנכ"ל לשכת רואי חשבון בישראל

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד דורון סלובטיצקי, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

עירית מנדלסון, חטיבת שווקים, בנק ישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – זירת סוחר לחשבון עצמו), התש"ע-2010

הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010 והצעת חוק ניירות ערך (תיקון – זירת סוחר לחשבון עצמו), התש"ע-2010, הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש.


חברת הכנסת רונית תירוש רוצה שנמזג את החוקים?

כן.

זה אותו חוק.

בסדר. פרופסור גושן, יש הבדל בין שני החוקים?

לא. הם זהים לחלוטין.

יש לנו הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת רונית תירוש. מכיוון שמדובר בשתי הצעות חוק זהות, אנחנו מבקשים למזג אותן.

מה שעומד בפניכם זה מיזוג הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מספר 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010, מ/491 והצעת חוק ניירות ערך (תיקון) (זירת סוחר לחשבון עצמו), התש"ע-2009 של חברת הכנסת רונית תירוש שמספרה פ/1666). מדובר על מיזוג לפי סעיף 122(ב) לתקנון הכנסת שקובע שעברה הצעת חוק בדיון מוקדם ולאחר מכן עברה הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה בקריאה הראשונה, רשאית הוועדה אליה הופנו ההצעות, על פי יוזמתה ובאישור ועדת הכנסת, לדון בהצעות במשולב.

הצעת החוק של חברת הכנסת תירוש עברה טרומית?

עברה טרומית. צריך להעביר את האישור למיזוג לוועדת הכנסת, שצריכה לאשר.

נצביע כאשר חברת הכנסת תירוש תגיע לישיבה.


ברשותכם, אני רוצה להתחיל בהצעת החוק השנייה, שהיא יותר קצרה.

הישיבה הופסקה בשעה 10:05 וחודשה בשעה 10:10

על סדר היום מיזוג הצעת החוק הממשלתית עם הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת רונית תירוש.


אנחנו מצביעים על המיזוג.

ה צ ב ע ה

המיזוג אושר פה אחד


אני מבקש להעביר את ההחלטה לוועדת הכנסת. אנחנו נדון בהצעה כאילו ועדת הכנסת כבר אישרה את המיזוג.

הישיבה הופסקה בשעה 10:11 וחודשה בשעה 10:30

אנחנו מחדשים את הישיבה בהצעת חוק ניירות ערך (תיקון) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010. אנחנו איחדנו את הצעת החוק הממשלתית של הרשות לניירות ערך עם הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת רונית תירוש.


מי מציג את החוק?

ברשות היושב ראש, אני אומר כמה מלים כלליות ואחר כך אני אעביר את רשות הדיבור לעורך דין אלבק שיציג את ההצגה המלאה.


הסוגיה של זירת מסחר היא סוגיה שמיד כאשר התמניתי לתפקיד גיליתי שהיא תקלה מאוד מאוד קשה. תופעה שכבר הפכה להיות מאוד מאוד רווחת. אנחנו מדברים נכון להיום על כעשרים זירות מסחר.

יש התנגדויות לחוק הזה? אני לא מדבר על הערות בהן אנחנו נדון לגבי הסעיפים השונים, אבל למישהו יש התנגדות עקרונית לחוק?

בדרך כלל כל מה שעושה הרשות, אלה דברים טובים.

אתמול היה כאן מס הכנסה והיית צריך לראות איך הכל עלה בלהבות.

הנושא הזה שכבר היום יש בערך עשרים זירות שאפשר לומר שחלק מהפעילות שמתנהלת שם היא בעצם סוג של הימורים. בעוד שבבורסה רגילה כל התפקיד של הבורסה הוא לתווך בין ראובן שמוכר לשמעון או שמעון שמוכר לראובן, הרי שבזירות מסחר מדובר בעצם במסחר מול הבורסה עצמה. אתה משחק מול הזירה והיא בצד השני שלך, שזה בדיוק כמו בקזינו. בקזינו אתה גם משחק מול הבית, אתה מהמר את ההימור שלך מול הבית. מדובר במצב שמיד עם כניסתי לתפקיד, ראיתי שיש עשרות תלונות של אנשים שמפסידים מאות אלפי שקלים.

את זה אני מכיר במגזרים, שם יש אנשים שיש להם כסף פנוי שקיבלו בחתונה ואז בא מישהו ומבטיח להם שהוא ייתן אחוזים מפתים ואותו אדם חושב לקבל את ההצעה הזאת אבל בסוף אין לו כסף, לא ריבית ולא כסף.

בדיוק הדברים האלה.

למה אנשים עושים את זה?

הם לא יודעים ואין עליהם פיקוח. משכנעים אותך ואתה מתפתה. זה לא גוף מקצועי שמישהו מפקח עליו.

בלעז זה נקרא עקיצה.

קיבלנו מכתבים בנושא הזה. אני רוצה לומר יישר כוח לרשות ששמה לב לנושא הזה שהוא נושא חשוב מאוד.

מדובר בתופעה וראינו עשרות תלונות של אנשים שלא הבינו שהם נכנסים למערכת הימורים, והם לא מבינים את הפעולה. אתם יכולים לראות באינטרנט, שם מספרים לך שתוך דקה אתה יכול להרוויח שבעים אחוזים ותוך חמש דקות אתה יכול להרוויח מאה אחוזים. תיכנס לאינטרנט ותראה את הפרסומות האלה קופצות לך מול העיניים כל הזמן. בעצם המציאות היא שבפעילות הזאת 95 אחוזים מהאנשים מפסידים את כל הכסף שלהם והם מפסידים אותו בצורה מאוד מהירה. אם אתה מביא אלף שקלים, הם "מלווים" לך עוד 10,000 שקלים ואומרים שעכשיו תשחק עם 11 אלף שקלים, כך שתפסיד את האלף שקלים שלך כמה שיותר מהר. אלה גופים שבעצם הגענו למסקנה שיש ואקום חקיקתי. הם פועלים במקום שאף אחד לא יודע מה היציבות שלהם, אף אחד לא יודע מה הם מספרים לציבור, אף אחד לא יכול לאכוף את הגילוי שלהם לציבור מבחינת האזהרה של ציבור המשקיעים להימנע מהפעילות הזאת כדי לא להפסיד את כספו.

תסביר לי. אני לא מבין בזה. למה 95 אחוזים מפסידים? למה זה לא הימור של 50 על 50?

מה שקורה זה שהבית מאחור יודע את כל מתווה ההימורים של הצדדים האחרים. לכאורה אתה מהמר מול שמעון אבל הבית יודע לעשות את החישוב, כך שהוא תמיד יצא על הצד המנצח. זה בדיוק כמו שאין סיכוי שאתה תיכנס לקזינו ובטווח ארוך אתה תצא עם הכסף אלא אתה תמיד תפסיד כי כל הזמן הסיכויים הם נגדך. אותו הדבר בזירות האלה. הם מכוונים לפי החיתוכים שהם עושים.

למה אנשים נכנסים לזה?

הם לא יודעים את זה.

אני לא חושב שאנשים מעריכים בצורה ראויה את החשיפה שהם לוקחים כאשר הם נכנסים לפעילות הזאת.

אני רציתי להגיש הצעת חוק פרטית בנושא הזה והתייעצתי בנושא. חשבתי איך אני תוקף את הנושא, חשבתי לכתוב מאמרים בעיתונות לגבי המגזרים כדי שלא יתפתו וילכו לזה, אבל זה לא עוזר. זה קורה ואני שמח שאתם מביאים את הצעת החוק הזאת.

חברת הכנסת תירוש, למה את הגשת הצעת חוק פרטית בנושא הזה?

כדי לזרז את הממשלה.

גם אליך הגיעו תלונות בנושא הזה?

כן. בוודאי. אז דיברתי עם פרופסור גושן והבנתי שזה תקוע. לכן החלטתי להגיש הצעת חוק פרטית בתקווה שהממשלה תזיז את עצמה וזה מה שקרה. אני לא יודעת אם בזכותו זה קרה, אבל זה קרה.


אגב, יש לי הרבה תלונות לגבי החברות הללו וגם אלה הם דברים שלא מוסדרים ואני חושבת שבהלימה ובאותה זירה רחבה אפשר להסדיר גם את הנושא הזה.

בעצם אתה אומר שיש במדינה קזינו ממוסד לא חוקי.

לא מפוקח.

נכון, סליחה, שהחוק לא חל עליו.

החוק לא חל עליו. בדיוק. המטרה היא בדיוק לקחת את כל הפעילות הזאת ולהכניס אותה תחת פיקוח.

יש לכם מושג על ההיקף?

היום יש בערך עשרים זירות מסחר כאלה. קשה לנו להעריך בצורה מדויקת, אבל אם אנחנו עושים איזושהי הערכה גסה, מדובר במאות מיליוני שקלים.

מה אתם מתכוונים לעשות?

מה אומרת ההצעה?

אני הולך לבורסה ואני מהמר שם כפי שאתה מגדיר את זה. הצעת החוק הזאת לא מונעת ממני מלעשות זאת.

לא.

מה היא כן עושה? מה יגרום לכך שאם יש פיקוח שלכם, 95 אחוזים לא יפסידו את כספם?

בהמשך לשאלת היושב ראש. אני רואה מודעה בעיתון ואני מתפתה ונכנס. איך תמנעו את זה?

אחרי שהחוק יחוקק, אתה כבר לא תראה את המודעה הזאת.

תפנו מקום לחבר הכנסת שי חרמש.

רוצים בכוח להעביר אותי לקואליציה.

אתה יכול לעבור לקואליציה. אני לא יודע מה יהיה עם הקואליציה. תאמר למפלגה אצלך שההתקפה על החרדים לא תועיל לקואליציה. זה אף פעם בהיסטוריה זה לא שינה. ההתקפה המכוונת הזאת לא מועילה.

למה? קדימה לא הצטרפה.

קדימה לא, ציפי לבני אתמול ואנחנו כבר יודעים מי עומד מאחורי התזמון הזה. זה אותו אחד שעמד מאחורי ביבי בסיסמא של לעצור את החרדים.

אני ייצגתי אתכם בהגינות בערב חדש.

אני אמרתי שחברים בקדימה הם חברים טובים. אני גם אמרתי אתמול בוועדה לענייני ביקורת המדינה אבל יש מישהו שייעץ, יועץ תקשורת שייעץ לסיעת קדימה, ואני גם יודע את שמו. רואים שהקואליציה חזקה מדיי, לאף מפלגה אין לאן ללכת, אז תוקפים בבטן הרכה. אני מורגל בזה. כאשר המצב במדינה שקט והקואליציה חזקה, אני בכוננות ספיגה כי החרדים יהיו על הכוונת.

למה יהודה נסרדישי שילם את המחיר אתמול?

לא, זה לא רלוונטי. אתה מערב דברים. זה לא נכון. אתמול היה דיון רציני. צריך לבדוק את העניין.

הוא יצא מחוזק.

לא. לא היה צורך בזה. בוודאי שלא היה צורך לנהוג בו כך.

מה זה קשור אליו?

אם יש משהו לא טוב ברשות ניירות ערך, לא נתקוף את זוהר גושן? נתקוף.

זה היה מעבר לזה. ישבה כאן גברת שהיה צריך להוציא אותה מהישיבה.

לא, היא אמרה דברים נכונים.

מה שלמדתי בכנסת בשנה הזאת זה שאף פעם לא יורים לרגליים אלא לראש.

אנחנו ביררנו איך הגיע התזמון הזה של ההתקפה. הרי לא קרה שום דבר. התחלתי לבדוק אולי עבר פה כסף מתחת לשולחנות ואני לא יודע על כך, אולי ליצמן עשה משהו, הרי אשקלון כבר נגמר, והלכתי לבדוק מה זה. התברר שיש החלטה אסטרטגית. יש יועץ – אני רוצה קודם לדבר אתו, לפני שאני מעלה את שמו – שהוא ייעץ את זה לביבי. אני אדבר אתו. זה הרי ברור שזה מתוזמן. זה גם מתוזמן וגם ממומן. פתאום יש גזענות, פתאום יש ליבה, פתאום יש כסף וב"גלובס" עוד שמים לי את התמונה בראש העמוד. אמר לי יובל שטייניץ שזה לא בסדר, והוא צודק. מגיע שר אוצר לוועדת כספים, מה צריכה להיות הכותרת הראשית ב"גלובס"? שר האוצר, אבל פתאום הכותרת הראשית היא גפני. אמרתי לו שאני מוכר לו את הכותרת הזאת בחינם. שלושה עמודים היו על כלום. מה היו עושים במדינה אם לא היו חרדים?


סליחה שהפרעתי לך.

אין בעיה. דברים חשובים.

יושב ראש הרשות לניירות ערך בדיבור ואני מבקש לאפשר לו לומר את הדברים במלואם.

ההצעה שמונחת בפניכם, המשמעות שלה היא לקחת תחום שלם שהיום לא נמצא בפיקוח ולהכניס אותו לפיקוח. בכל מה שקשור לטכניקה של איך בדיוק מתבצע הפיקוח ואיך תהיה ההגנה על הציבור – ואני אפילו לא קורא לו ציבור המשקיעים – אני אבקש מעורך דין אלבק להציג את הפרטים של החוק ואז תוכלו להתרשם מהמתכונת בה בחרנו.

אני אעבור רק על המתווה. המתווה אומר שאנחנו מכניסים את כל הפעילות הזאת לרגולציה והמשמעות היא ראשית, רישוי כאשר הרישוי כולל גם קוד של מהימנות של בעלי השליטה והמנהלים של הזירות האלה.

איך תדע לזהות את אותו אדם?

הוא יבקש רשיון. אם הוא לא מבקש רשיון, הוא פועל שלא כדין ואני סוגר אותו.

אותו רשיון של ברוקר?

לא. רישוי כזה, רישוי ספציפי.

אתם בודקים את המהימנות שלו, האם הוא אדם ישר והגון.

כמו שאנחנו בודקים היום. בדיוק כמו שאנחנו עושים היום בתחומים אחרים, בקרנות נאמנות או ביועצי השקעות או במנהלי תיקים.

הוא צריך לעבור הכשרה מסוימת?

הוא לא צריך לעבור הכשרה אבל הוא צריך להיות מהימן.

יש תנאים מסוימים למתן רשיון. אנחנו רואים בסעיף 44(יג).

מה למשל?

השליטה על עסקיה וניהולה המופעלים בישראל, ואם הם אינם מופעלים בישראל, ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי החוק. מטרתה היחידה של חברה היא ניהול זירת סוחר. החברה התקינה תקנון. הון עצמי, ביטוח וכולי.

הדבר השני שזה כולל זה את כל תהליך השיווק שלו - מה המידעים לציבור, האם מגלים אמת, האם מגלים כל מה שצריך ולא רק מה שנוח להם.


הדבר השלישי. מדובר על פיקוח שוטף שמתייחס גם לכלים בהם מפעילים את הזירה. יש כאן כל מיני כלים מחשוביים בהם הם מפעילים את הזירה ואנחנו נבדוק שאכן הכלים האלה משקפים את מה שהם אומרים לציבור שהם משקפים.

אתה מקצה כוח אדם לעבודה הזאת? ליישום החוק? כאן יש לך זירה חדשה ואתה צריך אנשים נוספים.

הנושא של תקנים הוא נושא מאוד בעייתי.

זה חוק שהולך להסדיר את עשרים הזירות עליהן אתה מדבר ולשם כך צריך אנשים שישבו מול המחשב ויבדקו את האנשים. זאת עבודה אחרת ולשם כך אתם צריכים אנשים נוספים שלא יהיו במעטפת כוח האדם הקיים.

יושב שם מנהל המחלקה שיוכל להתייחס.

אם לא תעשה את זה, החוק הזה לא שווה וכמו כל החוקים שאנחנו מעבירים, יהיה חוק אבל לא תהיה אכיפה.

יושב מנהל המחלקה שאמור לבצע את העבודה הזאת, רונן מדר.

כמה כוח אדם קיבלת?

הוא לא יכול לענות על זה. הנושא של תקנים מתנהל על בסיס התקציב השנתי מול אגף התקציבים במשרד האוצר. לא תמיד אנחנו עושים את הקצאת התקנים על בסיס חוק ספציפי. לפעמים אנחנו עושים כמו הקבלנים. שמים את הכל ביחד ואומרים שיוסיפו לנו כך וכך תקנים ואנחנו כבר נחלק אותם פנימה. הגענו להסכמה ביחס להקצאת התקנים ולא הייתי רוצה שנפתח כאן את הסוגיה של התקנים בכל מה שקשור לחוק.

אבל לקחתם את זה בחשבון?

לקחנו בחשבון את מה שנצטרך כדי ליישם את החוק הזה.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב-ראש

מעבר לכך, הדבר אולי החשוב ביותר, אנחנו מטילים אחריות על פעילים בזירות המסחר, גם על הטעיית הלקוח וגם מטילים עליהם אחריות לוודא שאותו לקוח שבא ועשה עסקאות בזירה שלהם, הבין מראש את הסיכונים שהוא לוקח ואת המכשירים בהם משתמשים.

איך אתה מגיע אליו?

אל מי?

אל הלקוח.

ברגע שתהיה לי תלונה. קודם כל, אני עושה ביקורות על זירות המסחר האלה אחרי שהם קיבלו רישוי.

אתה יוצא עם איזושהי מודעה שמזהירה? אתם יוצאים לציבור במודעות כאלה? כרגע אין כלום. הרי הוא רואה את הכותרת, מתפתה ונכנס.

בהנחה שיהיה רישוי ואחרי כן גם תהיה רגולציה, לא יהיו כותרות כאלה כפי שאמר פרופסור זוהר גושן.

הן יהיו בלתי חוקיות.

כי זאת הטעייה. מעבר לזה, יהיו ביקורות שוטפות על הזירות האלה וכמובן שנוכל לתת מענה יותר טוב לתלונות של הציבור אותן אנחנו מקבלים היום ולא יכולים ליישם אכיפה אפקטיבית בזירות האלה ללא הצעת החוק הזאת.

יש מישהו מהגופים הנוכחים שיש לו בעיה עם הצעת החוק עצמה או עם איזשהו סעיף בחוק? לסעיפים עצמם ניכנס בהמשך.

לגבי סעיף ספציפי שנמצא כאן בחוק ומחריג את הבנקים, אני מבין שהרשות רוצה לשנות משהו.

כאשר נגיע לסעיף. זה סעיף ספציפי שמתייחס להחרגה של הבנקים אבל זה לא עיקר החוק אלא חלק יחסית שולי בו.

אנחנו לא מחריגים אף אחד.

אני מציע שכאשר נגיע לסעיף, נתייחס.


אני אומר מילה. הבנקים מקיימים היום פעילות בחדרי מסחר והפעילות היא פעילות שהחוק הזה, אם נקרא אותו כלשונו, יכול לחול עליהם באופן מלא.

מה הבעיה שהוא יחול?

הפיקוח על הבנקים מבצע פיקוח על חדרי המסחר האלה וזה לא התכלית של החוק. התכלית של החוק היא לטפל בזירות מסחר העצמאיות שאינן מפוקחות. לכן אנחנו ברמת העיקרון מחריגים את הפעילות בבנקים למעט פעילויות מסוימות שעליהן כנראה יש לפיקוח על הבנקים ולבנק ישראל מה לומר. כאשר נגיע לסעיף, נדון בזה. אני חושב שזה באמת לא עיקר העניין ולא צריך להסיט את עיקר העניין לנושא הזה.

יש עוד גופים שרוצים החרגות או שבנק ישראל הוא הגוף היחידי?

בנק ישראל הוא הגוף היחיד.

אנחנו נתחיל להקריא את הצעת החוק. אם יש הערות, נשמע אותן, נתייחס אליהן, נשנה אם צריך ואחרי שנגיע לסוף ההקראה, יושב ראש הוועדה הקבוע יבוא ויחליט מה לעשות.

הוא לא הסמיך אותך?

הסמיך אותי לכל. אין בעיה, אבל אנחנו מכבדים. יש עניין של כבוד, שמכבדים.

את זה אני עושה כל הזמן.

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע-2010

1.
תיקון סעיף 15ב

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 15ב, אחרי פסקה (3), יבוא:

"(3א)
הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יב, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה".

יש היום פטורים מחובת פרסום תשקיף כאשר מבצעים פעילות במסחר בבורסה. גם בזירות האלה, ככל שמבצעים פעילות בניירות ערך שנסחרים בבורסה, יש את אותו פטור.

פרסום תשקיף הוא רק בהנפקה הראשונית ולא אחרי מסחר משני.

נכון. לכן יש פטור. הסעיף שאומר שחייבים תשקיף, זה אומר כל הצעה לציבור. ברגע שאתה מכניס הוראה לבורסה ואתה מציע ניירות ערך במחיר מסוים, זאת גם הצעה לציבור. לכן יש פטור מהשוק המשני, וכך גם כאן.

אבל הניירות עצמם נסחרים בבורסה.

כן.

הפרסום הוא רק בשיווק הראשוני. המשני הוא כבר מסחר שוטף.

אנחנו לא מדברים על אותם ניירות. לא צריך בשביל הפעילות במסחר של אופציה בפורקס או של אופציית מדד שקל לעשות תשקיף. זאת הכוונה.

2.
הוספת פרק ז'3


לפני פרק ח' לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ז'3: זירת סוחר לחשבונו העצמי


44יב.
הגדרות



"זירת סוחר" – כל אחת מאלה:

(1)
מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה.

(2)
מערכת ממוחשבת המעמידה ללקוח אפשרות לסחור באמצעות מערכת כאמור בפסקה (1).




"מכשיר פיננסי" – כל אחד מאלה:




(1)
נייר ערך כהגדרתו בסעיף 1.




(2)
ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה.




(3)
יחידות של קרן סגורה כהגדרתה בחוק להשקעות משותפות.

(4)
הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכם של מטבעות, סחורות, (Commodities) שערי ריבית, שערי חליפין, מדדים או מכשיר פיננסי אחר.
(5)
כל מכשיר פיננסי אחר שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

יש לציין שמכשיר פיננסי בפרק הזה, לצורך זה הוא שמונה ימים.

נכון, כדי להחיל אותו על כמה שיותר מכשירים פיננסיים או כלים פיננסיים או ניירות שמציעים שם בזירות האלה, כדי שלא יוכלו לעשות מכשירים שהחוק לא יחול עליהם.

אם למשרד המשפטים יש התנגדות, שיאמר.

משרד המשפטים תומך.

"לקוח" – מי שמבקש לקנות או למכור מכשיר פיננסי, באמצעות זירת סוחר.




"נושא משרה" – נושא משרה בכירה כהגדרתו בסעיף 37(ד).

לגבי הגדרת לקוח, ההגדרה הזאת נועדה כדי לתפוס גם את מי שבא להתקשר ולא השלים את ההתקשרות. לכן היה צריך הגדרה מיוחדת.

מה זאת אומרת?

גם אם הוא לא השלים את ההתקשרות ובסופו של דבר לא ביצע עסקה מול הזירה, מכיוון שאנחנו רוצים לתפוס גם את הפעילויות השדלניות והשיווקיות כלפי הציבור, אנחנו רוצים לתפוס גם את ההתקשרות מולו.

44יג.
רשיון לניהול זירת סוחר.

(א)
לא ינהל אדם זירת סוחר אלא ברשיון מאת הרשות (בפרק זה – רשיון זירה) ובהתאם לתנאי הרשיון.



(ב)
הרשות תיתן רשיון זירה לחברה שמתקיימים בה כל אלה:

(1)
השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתה של החברה לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביה.




(2)
מטרתה היחידה של החברה היא ניהול זירת סוחר.




(3)
החברה התקינה תקנון כאמור בסעיף 44יח.

זה אומר למשל שחברות ביטוח לא יכולות לנהל זירת סוחר?

כן.

נכון. זה מה שזה אומר.

מה המצב הנוכחי כרגע?

המצב הנוכחי הוא שאין כל מגבלה על זירות סוחר כי הנושא לא מוסדר.

לא, אבל אסור להן לעסוק בזה בגלל חוק אחר, חוק הפיקוח.

יש הוראות שונות. למשל בחוק השקעות משותפות בנאמנות נאמר שמי שמנהל קרן נאמנות, חלה עליו הוראה כגון הוראה זאת. כמו שבחוק הבנקאות (רישוי) יש מגבלה שאומרת שמי שמקבל רשיון בנק, לא יכול לעסוק בדברים אחרים. כמו שקיימת הוראה כזאת בחוק השקעות משותפות בנאמנות, כך מטעמים דומים רוצים ליצור ייחודיות וכיס שישרת מטרות מסוימות בתוך התאגיד. לכן רוצים שתהיה אמירה דומה. נכון שבחלק מהמקרים השאלה תטופל בשני הסדרים – ההסדר שמסדיר את הביטוח וההסדר שמסדיר את הזירה.

הביטוח כדוגמה אבל יש לי עוד סדרה נוספת של דוגמאות.

במקום שאנחנו נבדוק את כל החיקוקים האחרים ונסמוך עליהם, אנחנו אומרים שאם אתה מפעיל זירה שמקבלת מאתנו רשיון, זה עיסוקך.

אתה מגדיר את העיסוק. הם יכולים להקים חברת בת?

הם יכולים להקים חברת בת שתעסוק רק בזה.

יש הפרדה. יש מסך.

(4)
לחברה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך הפעלת זירת הסוחר באופן שיבטיח את יציבות הזירה, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה.

(5)
החברה עומדת בדרישות נוספות שקבע שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע דרישות שונות לפי סוג הרשיון ולפי היקף הפעילות על פיו, ואופייה.




(א)
הון עצמי, נכסים נזילים ופיקדון.




(ב)
ביטוח.

כאן אנחנו אומרים שבמידה שתוך כדי ריצה, אחרי שאתם עובדים חודש-חודשיים, חצי שנה-שנה וצריך לשנות משהו, שר האוצר מתייעץ אתכם או אתם אתו ובסופו של דבר זה בא לאישור ועדת הכספים.

לא רק לשינוי. יש גם נושא שלא נצמיד, ביטוח, שאנחנו רוצים שיהיה על הזירה, ואנחנו נבוא לכאן אחרי שהחוק יעבור עם תקנות לעניינים האלה כדי שהדבר הזה יוסדר מראש.

אתה מתייחס לביטוח, אבל זה משהו לא כל כך ישים כי זאת בורסה. אם הוא מפסיד, מפצים אותו?

יש לו ביטוח על אחריות מקצועית והוא צריך בעיקר הון עצמי, אם הוא גרם נזק.

לגופים האלה צריך להיות חוסן כלכלי.

יותר מזה.

הוא מפצה? את פעם ראית מישהו שפוצה?

יגישו נגדו תביעה לפי החוק הזה והוא יפצה.

עד היום אין רגולציה בנושא הזה.

המצב יכול להיות יותר גרוע. הוא יכול לתת הוראה, לדוגמה להוסיף אפס אחד נוסף, הקלדה שגויה, כך שבמקום 10,000 יהיה 100,000, כך שבסך הכל הוא הגדיל את זה פי עשר. הביטוח עומד לאורך העניין הזה.

זאת הגנה מקצועית. אני מדבר על כך שנגרם נזק ואותו אדם הפסיד כסף.

בעיה שלו.

יש תביעה אחת בעקבותיה כבר פיצו בהרבה כסף.

הביטוח הוא בעיקר מקצועי.

זאת לא בעיה שלו.

אם סחרתי והפסדתי, אני מקבלת פיצוי?

לא. אם הוא הפסיד כתוצאה מרשלנות.

בסדר, כאן מדובר באחריות מקצועית.

אבל אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה לו כסף כדי לשלם.

אתה מדבר על ההון העצמי.

ודאי.

או הביטוח.

בסדר. הבנו.

אגב, לשאלתו של הרב גפני, נשלחו אלי הרבה תלונות על ידי אנשים חרדים.

גם אלי. אלה בעיקר אנשים שנישאו, קיבלו כסף אתו רצו לרכוש דירה, אבל הם הפסידו אותו.

אני רוצה לחזק את דברי היושב ראש. אכן, התופעה הזו נפוצה מאוד מאוד בקרב החרדים. היא פחות נפוצה בקרב החילונים.

(6)
החברה הגישה לרשות דוחות ומסמכים כפי שקבע שר האוצר על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. דוחות שהוגשו לפי פסקה זו, יפורסמו לציבור עם מתן הרשיון, באופן שתורה הרשות.

כאן למעשה אתה מגביל אותו כך שהוא לא יכול לפרסם דברים שקריים או דברים שהם לא אמת.

דברים מפתים שהם רבע אמת ובעיקר שקר.

(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות לסרב לתת רשיון זירה, לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, מטעמים הנוגעים למהימנותה, או למהימנותו של נושא משרה בה או של בעל שליטה בה, ובלבד שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה.

מהי ההגדרה המדויקת של מהימנות? איך נדע מהי מהימנות?

אין הגדרה למהימנות, ולא סתם אין הגדרה. למהימנות יש הרבה מאוד פנים. זאת יכולה להיות עבירה פלילית בתחום שוק ההון, זאת יכולה להיות חקירה, זאת יכולה להיות רשלנות רבתי, אלה יכולות להיות עבירות שאינן קשורות לשוק ההון אבל יכולות להשליך על הדבר הזה, אלה יכולים להיות הרבה דברים. זה נתון לשיקול דעת של רשות ניירות ערך, של יושב ראש הרשות, וגם כמובן נתון לביקורת של בית המשפט. בתחום של האכיפה המינהלית, אנחנו הולכים להוציא אמות מידה.

גם כאן.

אנחנו הולכים לתת הגנה מסיבית לאותם אזרחים כדי שלא יעשקו אותם, אבל מה קורה אם מישהו רוצה לקבל רשיון ואתה מדבר על מהימנות, ואחר כך אתה תוקע אותו וזה כאשר הוא רוצה להתפרנס. כמה זמן אתה תבדוק את המהימנות שלו?

לא צריך זמן.

שנה?

לא. הרבה פחות.

איפה זה כתוב?

אנחנו לא צריכים שיהיה כתוב. אנחנו בודקים את זה בכל הגופים שמפוקחים על ידינו.

כמה זמן?

תלוי אם יש בעיה או אין בעיה. אם אין בעיה, זה יכול לקחת כמה שבועות או חודשים ספורים, אבל אם יש בעיה, זה יכול לקחת יותר. אף אחד לא יושב על הפיקוח על הבנקים ושואל אותו כמה זמן לוקח לו לבדוק מהימנות של בעל שליטה או של מנכ"ל.

בנק ישראל, כמה זמן לוקח לבדוק מהימנות כזאת?

תלוי בנסיבות.

שמעת את התשובה.

לצורך העניין, בנושא משרה וכולי, יש הוראת דיפולט שאם אנחנו לא מאשרים תוך 45 ימים, הוא מאושר, אבל זה רק לגבי נושא משרה ספציפי. לגבי רכישת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי, זה תלוי בנסיבות. לפעמים זה לוקח שבוע, לפעמים כמה חודשים.

אדוני נכח בחקירה בבנק הגדול ביותר במדינת ישראל וראה איך הם הצליחו לעשות את זה. היית שם.

אני נמצא בכל מקום. אנחנו צריכים בחוק לנקוב בזמן.

הסעיף הזה מופיע כבר בחקיקה של רשות ניירות ערך.

מה מופיע?

הסעיף של המהימנות.

אני מדבר על זמן.

אין מגבלת זמן.

הסמכות הזאת של הרשות לניירות ערך לבחון מהימנות, כבר קיימת היום, היא מפעילה את זה ויש לה מיומנות.

למי פונה אותו מייעץ או מי שרוצה לעסוק בתחום כאשר מושכים אותו חצי שנה ולא נותנים לו הסברים למה עושים זאת?

הוא יכול לפנות לבג"ץ או לבית המשפט המחוזי.

הוא יפנה לבג"ץ נגד רשות ניירות ערך כדי שהיא תיתן לו רשיון? איך יהיה דבר כזה?

למה לא?

בנושא הזה אין כאן כלי. שוב, אני מאוד סומך על הרשות שהכל בסדר בה, אבל אני חושב שצריך להגביל את זה בזמן. אם הכל סביר כמו שאתם אומרים, בשוטף שלושים יום. בנסיבות מיוחדות, לא יאוחר משישים או תשעים ימים. אתה לא יכול להחזיק את האדם באוויר.

אתה לא יכול לתת לנו מגבלות של זמן כאשר לפעמים יש צורך להביא מידע מחוץ לארץ, לפעמים יש צורך להביא מידע מגורמי חקירה אחרים, לפעמים יש צורך להביא מידע מודיעיני, לפעמים יש צורך לבחון את הדברים ממש לעומק. בסופו של דבר מדובר בהגבלת עיסוק ובהגבלת עיסוק, אם אתה מבצע אותה, אתה צריך לעשות אותה על סמך מידע מהימן. אנחנו לא מחוברים למאגר מידע של כל המידע של כל הרשויות ויכולים לקבל את המידע באופן ישיר.

בחוק הראשי זה לא מוגדר?

לא.

במהימנות אין הגבלת זמן?

לא. אין הגדרה של זמן בגלל הסיבות האלה. זה לא שאנחנו מקבלים את כל העובדות וצריך להפעיל שיקול דעת, כי במקרה כזה אין בעיה במגבלות של זמן, אבל כאן העובדות צריכות להיאסף וככל שיאספו יותר עובדות, כך גם אפשר יהיה לנקות אנשים ולא רק להטיל עליהם מגבלות. לפעמים אנחנו בודקים יותר לעומק ומגיעים למסקנה שאין צורך להגביל, אבל זה דורש בדיקה.

זה בכל הגזרות של החקירות. יש חקירות שנמשכות זמן רב.

חקירה שאורכת עשר שנים? זה דבר נורמלי?

בוא תתחיל מלמעלה ואל תבוא אליהם בטענות.

כרגע מונחת הצעת חוק על השולחן ואני אומר שנראה מה אפשר לעשות.

לאור הניסיון של שנינו עם האירוע הגדול, עברנו אירוע גדול כולנו בישיבה הבלתי סודית ההיא בחדר הצדדי שם, ובאותו רגע בו קורה דבר דרמטי, חיים מהעניין הזה.

הם מקבלים את כל הגיבוי מאתנו.

אני צריך שוב להגן על פקידי ממשלה ולומר שאני סומך עליהם. אני יודע, זה נשמע רע.

אתה יכול לסמוך על מי שאתה רוצה, אבל אני צריך לבדוק שבסוף יצא חוק טוב.

זה עתה נכנסנו מדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בה אנחנו דנים בהקמת מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי. ההנחה היא שהחלטות כאלה יידונו בפני המדור המיוחד ולכן הן ייתקפו באופן מעמיק ומהיר. אם מישהו ירצה לקבול על כך שאנחנו מושכים את הזמן, יהיה לו את הצוות המתאים לבדוק את זה מולו.

בסדר. נמשיך הלאה. לא השתכנעתי אבל בואו נמשיך.

(ד)
ברשיון זירה רשאית הרשות לקבוע את סוגי המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם באמצעות הזירה, ורשאית היא להגבילו, בין השאר, לסוגי פעילות שהחברה בעלת הרשיון רשאית לבצע או לסוגי לקוחות שיהיו רשאים לסחור באמצעות הזירה.

44יד.
חובה לעמוד בדרישות למתן רשיון

חברה בעלת רשיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5).

44טו.
איסור הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית

לא יפנה אדם בהצעה לסחור בזירת סוחר, אלא אם כן הזירה מנוהלת בידי חברה בעלת רשיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רשיון לפי הוראות סעיף 44ל.

עד כאן יש למישהו הערות? אין.

44טז
איסור על עיסוקים נוספים



(א)
חברה בעלת רשיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה.



(ב)
חברה בעלת רשיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה.

אתם מונעים את הדבר עליו דיבר יושב ראש הרשות, כאשר אתה אומר שאתה נותן אלף שקלים והחברה אומרת שתיתן לך עוד 10,000 שקלים.

כן. אתה משקיע 11 אלף שקלים ואלף השקלים הראשונים שהם למעלה הולכים, ואז הוא מקזז לך את הסכום ונגמר.

44יז
התנהלות תקינה והוגנת



(א)
חברה בעלת רשיון זירה תנהל את זירת הסוחר באופן תקין והוגן.

(ב)
חברה בעלת רשיון זירה וכן מי שנותן שירותים מטעמה, ובכלל זה שירותי שיווק של זירת הסוחר (בסעיף זה – נותן שירותים), לא יכללו בדיווח, בפרסום מטעמם או במידע אחר שהם מוסרים, פרט מטעה.

(ג)
חברה בעלת רשיון זירה חייבת לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראת סעיף קטן (ב) בידי נותן שירותים. הפר נותן שירותים הוראה כאמור, חזקה כי החברה הפרה את חובתה לפי סעיף קטן זה, ודינה כאילו ביצעה את ההפרה בעצמה, אלא אם כן הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתה האמורה.


44יח.
תקנון זירת סוחר

(א)
חברה בעלת רשיון זירה תקבע בתקנון זירת סוחר כללים, שיאושרו בידי הרשות, לניהול תקין והוגן של הזירה, לרבות כללים להבטחת עמידתה בדרישות לפי הוראות חוק זה.

(ב)
שינוי של כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א) טעון את אישור הרשות, ואולם רשאית הרשות להורות כי לגבי עניין מסוים לא יידרש אישור הרשות לתיקון כאמור.

(ג)
סברה הרשות, לאחר שנתנה לחברה בעלת רשיון זירה הזדמנות לטעון את טענותיה, כי לשם ניהול תקין והוגן של הזירה יש להתקין כללים נוספים בתקנון, לפי הוראות סעיף קטן (א), או לשנותם, תורה על כך לחברה, והחברה תנהג בהתאם, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההוראה.

(ד)
כללים בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהם יפורסמו בדרך שתורה הרשות.


זה יהיה באתר האינטרנט?

בדרך כלל נכון להיום, הדרך שהרשות מורה למשל על פרסום הנחיות הרשות, זה באתר הרשות, אבל אפשר יהיה לקבוע שאנחנו נרצה בנוסף לאתר הרשות גם באתר הזירה. באופן טבעי, בגלל שהחברות האלה מתנהלות בפלטפורמה אינטרנטית, מן הסתם נדרוש שזה יהיה גם באתר.

מתי יגיעו לכאן התקנות?

התקנות שלנו אמורות להגיע במושב הנוכחי, אם החוק יעבור עכשיו.

אנחנו מקווים כך, אבל מקווים.

אם לא, זה יהיה בראשית המושב הבא.

תוך כמה זמן תתקינו את התקנות?

אנחנו כבר פועלים ועובדים על כתיבת התקנות. החלק המשמעותי והכבד ביותר בכתיבת התקנות הוא החלק של בחינת ההון העצמי שהוא אמור להיות פונקציה של פוטנציאל השוק ומידת הסיכון. בעניין הזה יש שונות גדולה למדיי בין השווקים האחרים שמסדירים זירות מסחר. אנחנו מצאנו שזאת שאלה כבדה כדי שנרצה להסתייע באנשים מקצועיים, אנשים שהמומחיות שלהם היא יציבות. אנחנו נמצאים בהליך של התקשרות עם חברה שתיתן לנו ייעוץ כזה. כאשר העבודה הזו תושלם, מן הסתם נוכל לקדם קובץ תקנות מוסדר ופרטני לחברי הוועדה.

כמה זמן זה יהיה?

להערכתי מספר חודשים. אני לא יודעת אם נצליח במושב הנוכחי אבל אנחנו עושים מאמץ.

מהניסיון שיש לי בבית הזה, אנחנו מחוקקים חוקים ולאחר מכן אין תקנות כך שאי אפשר ליישם את החוק. אני מכיר חוק שתקוע לפחות שבע-שנים בגלל שאין תקנות.

אתה לא מכיר חוק כזה ברשות לניירות ערך.

נכון. אני לא רוצה להגיע לשלב הזה, ולכן אנחנו אולי צריכים להגדיר בחוק תוך כמה זמן יותקנו תקנות או שלד או התחלה כדי שנוכל לדעת שתוך שבועיים-שלושה הוועדה תראה את הטיוטה לפחות.

תוך שבועיים-שלושה זה לא יקרה. מדובר בתקנות מאוד סבוכות, ארוכות ורציניות.

עכשיו את מפחידה אותי. זה כאילו את אומרת שמדובר בשנתיים-שלוש.

לא. הן כבר בהליכי כתיבה אבל בהחלט הן לא פשוטות ויש להן משמעויות לשחקנים פעילים היום במשק. בוודאי שהתחילה שלהן לחלק מהעניינים תצטרך להיות הדרגתית. אנחנו צריכים לתת לזה חשיבה. זה תחום שרק מתהווה בכל העולם ולכן גם הקושי לעשות הסדרה רצינית וזה מאחר שאנחנו מנסים להתחקות אחרי הסדרות בעולם.

בסדר. בהמשך נחזור לנושא התקנות.

44יט.
איסור ניצול לקוח

חברה בעלת רשיון זירה, לא תעשה, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום ניצול אי ידיעתו או חוסר ניסיונו של לקוח, כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבורה מהתמורה המקובלת.

בדרך כלל כאשר אנחנו סוחרים דרך הבנקים, יועץ השקעות תופר לפי מידה פחות או יותר. הוא לא מסכן אותך כאשר הוא משקיע עבורך והוא לוקח בחשבון את היכולות שלך. בזירות האלה, ככל שאני קיבלתי תלונות, אין שום קשר בין היכולת של האדם לראות מה עומד מאחורי החתונה והאם יש בנוסף עוד משהו או אין.

רק על זה הוא מסתכל.

השאלה איך מפקחים עליהם כדי שהם באמת יעשו את הדברים.

הוא לא יכול לסכן יותר ממה שהוא השקיע באותה זירה. הוא יכול להפסיד את כל כספו אבל רק את מה שהוא הפקיד שם.

זה מה שהחוק יחייב אותו?

כן, זה בגלל שהחברה לא יכולה לתת לו אשראי.

החוק לא נותן אשראי אלא רק מאפשר את המינוף.

אם יש לך את ה-50 אלף שקלים שרצית לשים, מקסימום הלכו 50 אלף השקלים.

כן.

מה זה ניצול אי ידיעתו? איך הזירה תדע מה הוא יודע ומה הוא לא יודע? מעבירים אותו איזשהו תקנון?

חלק ממה שייקבע בתקנות, אנחנו למדים שבעולם נהוג לעשות ממש סוג של מבחן ללקוח שרוצה להתקשר עם הזירה ורק כאשר הוא עובר את זה, הוא יכול להתקשר.

אזרח?

סוג של שאלון כדי לוודא שהוא יודע למה הוא נכנס כי יש כאן סיכון גדול.

יאמרו לי לעבור קורס?

אם הוא לא יודע מה המשמעות של אופציה או מה המשמעות של עסקת פורוורד או עסקות סוופט שיש בזירות האלה, איך הוא יכול לפעול? יהיה לו שאלון והוא יצטרך לענות עליו. אם הוא לא יצליח לענות, לא יקבל רשיון.

בתקנות יש פסקה מפורשת שקובעת הוראות המחייבות את החברה לבחון את התאמת העסקה לצורכי הלקוח. זה בדיוק הדבר עליו את מדברת.

את העסקה אבל לא את ההתאמה.

את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים.

דרך אגב, הסעיף הזה מוחל באירופה. אני ראיתי לפחות באירלנד, שם המתכונת היא שבאים ושואלים לגילו, דרך המחשב, להכנסתו, לידע שלו, לניסיון ובסוף אומרים לו אם הוא מתאים או לא מתאים.

מתאים או לא מתאים, בסדר, אבל כתוצאה מכך הוא יכול לקנות או לא יכול לקנות?

המצב באירופה הוא שמאפשרים לו. אומרים לו שהוא לא מתאים, אבל קח את הסיכונים. בארצות הברית, כאשר מדובר באופציות, אם הברוקר שפותח את החשבון למסחר בנגזרים מזהה שהלקוח לא מבין את המשמעויות או שהוא נכנס כאן לסיכונים גדולים מדיי, עליו יש אחריות ספציפית לא לאפשר לו את הפעילות.

וכאן, אצלנו, מה יהיה עכשיו?

זה ייקבע בתקנות.

מה הכיוון?

אנחנו עוד לא יודעים.

זה בא להזהיר או אתה גם יכול למנוע? האם אתה אומר לו שהוא הולך לסכן כאן ויכול להיות שהוא יישאר בלי כלום, או שאתה אומר לו שזה חסום בפניו כי הוא לא מבין כלום?

הכיוון שלנו הוא שהאחריות תיפול בסופו של דבר על כתפו של מי שמנהל את הזירה הזאת. אם בא לפניו אדם שאין לו מושג והוא רואה את זה, שלא ינצל את חוסר הידע שלו כדי להכניס אותו וההשקעה תימחק.

אם הוא למשל האבא יאמר שהוא לא מבין בזה אבל הבן שלו יטפל? גם הוא יעבור את המבחן?

כן.

דרך אגב, היום זירות, כדי לקדם את עניינן, דואגות לקיים קורסים שונים ומשונים רק כדי שאותם משקיעים פוטנציאליים יגיעו אליהן. לכאורה, בעצם הם כאילו מעבירים לידיהם איזשהו ידע שיאפשר להם בסופו של דבר להשקיע.

לשכנע אותם שישקיעו אצלן.

זה לא סוג של שכנוע, אלא זה נותן לו איזושהי אצטלה של ביטחון כביכול.

הוא יראה לו איך כל שעה הסכום עולה, העיקר שישקיע.

כן.

עד שהוא שם את הכסף, ואז זה מתחיל לרדת.

אלה גם קורסים שמתחזים להיראות כמו קורס ליועצי השקעות, קורס מאוד נייטרלי, אבל אם אתה מסתכל ברשימת מי שמנהל את הקורס ומי בעל הבית, זאת הזירה עצמה. אז הלקוח יוצא מצויד, בהנחה שהוא מבין את המטריה, והוא משקיע.

מה אתם עושים בנושא הזה? אתם אומרים שהקורסים האלה לא ייעשו על ידי אותם הגופים אלא על ידי גופים נייטרליים?

כאשר יבואו התקנות, אנחנו נכניס יותר רזולוציה ואיזה סיטואציות ייחשבו כניגודי עניינים. למשל, אתה לא תהיה זה שמשרטט את המוצר.

אני רואה שהשקעתם מחשבה.

ניסינו.

אתה מפגין בקיאות בתחום.

44כ.
פיקוח הרשות

(א)
הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של זירת סוחר בידי חברה בעלת רשיון זירה.

(ב)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתה של חברה בעלת רשיון זירה, של נושא משרה בה ושל כל מי שמועסק על ידה, והכל כדי להבטיח את ניהולה התקין וההוגן של זירת הסוחר ואת השמירה על עניינם של לקוחותיה. הוראות כאמור יכול שיינתנו לכל החברות בעלות רשיון זירה או לסוג מסוים של חברות כאמור.



(ג)
(1)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם

הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(2)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.


בכל אופן, יש לי איזושהי השגה לגבי כל הפרסום באתר הרשות. אני חושבת שיש דברים שכן אמורים להיות מפורסמים ברשומות.

יש אפילו פסיקה, מאגר הספרות התורנית, שם נאמר שכאשר כתוב לקביעת הרשות, בהחלט האתר הוא מקום ראוי. זאת פסיקה של בית המשפט העליון. מעבר לזה, נדרש בכל זאת לפרסם פרסום. אגב, המבנה של הסעיף הזה הוא מבנה זהה לסעיף 28 בחוק הסדרת העיסוק ולסעיף 97 בחוק השקעות משותפות וגם לסעיפים מקבילים בחוק הביטוח ובחוק קופות הגמל. אלה סעיפים ששורטטו במסגרת חקיקת בכר ומטרתם להבטיח לתת הוראות שנדרשות בזמן אמת למפוקח מסוים או לציבור מפוקחים כאשר בכל זאת מצאו חשיבות לפרסם את זה ברשומות לאור היות התקנה תקנה בעלת פועל תחיקתי שמחייבת ציבור בלתי מסוים, אבל הפרסום ברשומות הוא לא פרסום שמחולל את תחילת ההוראה אלא תחילת ההוראה היא ממועד פרסום ההוראה באתר הרשות, כאשר הפרסום ברשומות הוא פרסום מפנה בשביל אחרית הימים, כדי שניתן תמיד להחזיר את המידע.

אם כן, זה יהיה גם ברשומות?

יהיה גם ברשומות.

תהיה הודעה על פרסום ההוראות עצמן.

אבל גם בדיעבד.

ההודעה מצורפת, אלא שזה לא תנאי לנוכחות שלה.

אתר הרשות נגיש הרבה יותר מהרשומות. איפה אנשים יחפשו את המידע הזה, ברשומות או באתר הרשות? באתר הרשות.

נניח שהזירה מצפצפת על הוראות הדין או שכתבנו את הוראות הדין שלא כלל סיטואציה שממש חותרת תחת המהות של ההסדרה הזאת והם נכנסים לחור הזה ומתחילים לייצר פעילות אסורה. אתה חייב שיהיה לך כלי לעצור את העשייה האסורה או לכוון אותה או נגיד להורות על צורה מסוימת של תצוגת דברים לציבור וכיוצא בזה. זה כלי שחייבים אותו, בוודאי בחוק מתהווה שכזה.

בסדר.

(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לחברה מסוימת בעלת רשיון זירה כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.

(ה)
חברה בעלת רשיון זירה תמסור לרשות, בכתב, לפי דרישה של הרשות או של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסרה לפי פרק זה.


44כא.
אחריות חברה בעלת רשיון זירה

(א)
חברה בעלת רשיון זירה אחראית לנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מכך שהפרה הוראה מהוראות לפי חוק זה, או כלל בתקנונה שנקבע לפי סעיף 44יח.

(ב)
המנהל הכללי של חברה בעלת רשיון זירה חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרת הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן (א) בידי החברה או בידי עובד מעובדיה.

(ג)
הפרה חברה בעלת רשיון זירה הוראה או כלל כאמור בסעיף קטן ש(א), חזקה כי המנהל הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), והאחריות לפי סעיף קטן (א) תחול גם עליו אלא אם כן הוכיח כי נקט כל אמצעי סביר כדי למלא את חובתו האמורה.


44כב.
חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה בחברה בעלת רשיון זירה

מקום שההוראות לפי פרק זה מחייבות חברה המבקשת רשיון זירה או בעלת רשיון כאמור, לגלות בדוחותיה פרטים הנוגעים לבעלי עניין בה או לנושאי משרה בה, יחולו הוראות סעיפים 37 ו-38 לעניין חובת הודעה בידי בעל עניין או נושא משרה בה וכן בידי מי שחדל להיות בעל עניין או נושא משרה בה, כאמור בסעיף 37(ב).


44כג.
ביטול או התלייה של רשיון זירה

(א)
מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי חברה בעלת רשיון זירה, תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 4יג(ב), או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות החברה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה, להתלות את הרשיון או לבטלו.

(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות חברה בעלת רשיון זירה, נושא משרה בה או בעל שליטה בה. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.


אני חושבת שיש איזושהי בעיה עם הסעיף הזה.

למה? זו רשימה שנועדה לתת ודאות לציבור הזירות לגבי אותן נסיבות שיראו בהן פגם במהימנות ובשלן יתלו רשיון זירה.

הסעיף הזה, הרשומה אולי צריכה להיות באישור הוועדה. אני לא יודעת אם ועדת הכספים אלא אולי ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אנחנו באנו ממצב שאין רשימה. זה מה שקיים יום בחקיקה. אין רשימה. עכשיו אנחנו באים ואומרים שאנחנו ניתן את אמות המידה, אז את באה ואומרת: לא, בואו נלך לתקנות. הרי מה המשמעות? המשמעות היא שלמעשה הולכים לחקיקה, בעוד שהמחוקק מלכתחילה השאיר את שיקול הדעת בידי הגוף המפקח בכל הזירות שעוסקות ברגולציית שוק ההון. בגלל שאנחנו הולכים ונותנים יותר שקיפות ממה שהייתה עד היום לעניין הזה, כדי שתיווצר יותר ודאות, אתם אומרים בואו נלך לחקיקה. זה לא סביר. שיקול הדעת חייב להיות גמיש בעניין הזה. לכן אנחנו הולכים למשהו כזה.

אגב, גם כאן זה סעיף שזהה לחלוטין לסעיף הקבוע בחוק השקעות משותפות. זה סעיף שבחוק הייעוץ, זה סעיף שבדרך לעניין חתמים. כלומר, זאת מתכונת קבועה.

יש לכם רשימה של אמות מידה?

יש לנו רשימה של אמות מידה. כיוון שההסדר הזה, עיקרו נדון בפני הוועדה הזאת במסגרת תיקון אכיפה מינהלית, כאשר נגיע לסעיף הזה, בהחלט נוכל להציג בפני הוועדה את הרשימה שגיבשנו.

זה החוק השני של אכיפה מינהלית.

נכון. זאת אותה רשימה.

זה ייגזר מכאן לכאן?

כיוון שזאת אותה רשימה.

זה לא קיים היום.

לא.

באכיפה מינהלית, זה קיים?

השאלה אם אפשר לראות כאן לפני שמחוקקים את החוק הזה, את אמות המידה, את רשימת אמות המידה.

אנחנו נתקלים בזה שאנחנו דורשים מגופים כבר בחוק הוראה שאומרת שיפרטו את אמות המידה, שיהיו שקופים לציבור, והגופים אומרים שהם יעשו את זה אבל שלא יכתבו את זה בחוק כי אם הם יבואו עם זה לוועדה, הוועדה תאמר באישור ועדה ואז זה גם לא מופיע בחוק. זה מה שקורה כאשר אנחנו מבקשים אמות מידה שקופות וזה בא לוועדה ודורשים אישור ועדה כאשר הדברים הם גמישים והם צריכים להיות בתוך הגוף האוכף.

מבחינתנו אין כל מניעה.

אני דווקא רוצה שבחוק יהיו אמות מידה.

בחוק עצמו?

כן. זה משתנה כל פעם?

בוודאי. זה משתנה.

קח לדוגמה שברשימה צפוי שלמשל יהיו הרשעות בעבירות כלליות, קיומן של חקירות, צו מוסכם, כופר.

מה יכול להשתנות?

אם היית עושה את הדבר הזה שלוש שנים אחורה, אולי לא היו בכלל צווים מוסכמים. אם אתה תעשה את זה היום, עדיין אין הפרות מינהליות אבל מחר יהיו. זה משתנה. אנחנו רוצים להיות גמישים בעניין הזה.

את עיקרון החוקיות עברנו כאשר קבענו את הדרגה של המהימנות. היא קבועה. בכל החקיקה שלנו, גם בקרנות, גם בייעוץ, גם בניהול תשקיפים מדובר על מהימנות.

לגבי אמות מידה, אני חושבת שאמות מידה כן צריכות להיות קבועות.

בסוף את תקבלי משהו כללי והוא יהיה בדיוק כמו מהימנות.

זה צריך להיות באתר הרשות. אני באמת חושבת שיש כאן איזושהי בעיה.

מירב, את גורמת לאפקט הפוך. את רוצה להשקיף, את רוצה לפתוח לציבור. הרשות צריכה להותיר בידיה את שיקול הדעת ואת אמות המידה, והיא לא תוכל למנות את כולם בפעם אחת ולבוא לפני המחוקק ובזה גמרנו את העניין. את רוצה להשאיר לה את הגמישות לפעול, את רוצה שהיא תעשה את עבודתה, את רוצה מצד שני שגם תהיה שקיפות. את תגרמי בהערה הזאת שלך לשרטט את כל הגבולות ועכשיו לא יהיו גבולות בכלל, כי את לא יכולה שלא להותיר גמישות לרשות לפעול.

הוא יכול לשנות כל יום את אמות המידה שלו.

אבל זה יפורסם. זה יהיה שקוף לכולם.

מתי זה יפורסם?

זאת בדיוק ההוראה שאומרת שהרשות תקבע את אמות המידה ותפרסם אותן.

מתי?

אנחנו מסנדלים את עצמנו מפני שאם משהו שהוא לא מנוי ברשימה ומגיע מקרה אלינו לראשונה.

תמיד אפשר לשנות אבל שמישהו יסתכל.

זה יהיה מכאן ואילך.

אני לא יכול לשנות בדיעבד.

מתי יפורסמו אמות המידה? החוק נכנס לתוקף.

מיידית.

מתי יפורסמו אמות המידה?

אנחנו נאמר לכם יותר. אנחנו נביא את אמות המידה אתנו ונציג אותם בפני חברי הוועדה.

מתי?

היום. אנחנו כבר ניסחנו אמות מידה כאלה והן לא סוד. הסיבה שאנחנו לא מזדרזים להביא אותן לכאן היא כי אנחנו מנסים לייצר איזושהי אחידות גם בהפעלת אמות המידה, גם עם רגולטורים אחרים.

יש תהליך שלם שנועד על מנת לאזן וליישר קו בין כל הרגולטורים שעוסקים בדיוק באותו נושא. גם בביטוח, גם בפיקוח על הבנקים וכולי. אנחנו מנסים להגיע למצב כזה. יש לנו טיוטה ואפשר לשים אותה. אני גם יכול לומר אותה כאן בעל פה. זה לא איזשהו משהו סודי. הדבר הזה חייב להישאר בשיקול דעת כדי לאפשר את הגמישות.

אבל אתה אומר שאתה מפרסם. ברגע שפרסמת, מה הבעיה?

בסדר, ברגע שפרסמתי, הציבור יודע ויש לו ודאות. קרה עוד אירוע, יש לי עוד אינדיקציה, יש דבר חדש, אני מכניס פנימה אמת מידה חדשה.

בסדר.

ודאי שאני אפרסם, אבל לא צריך לשם כך ללכת להליכי חקיקה.

בלי לעבור אישור שלנו?

היום אין אמות מידה בכלל.

זו הבעיה שלכם.

לא, לא שלנו. אתם חוקקתם ולא אנחנו.

אנחנו רוצים לשנות.

זאת טעות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לספר לך משהו כי אולי זה רעיון מצוין.

על אמות מידה?

כן. יש לי הצעת חוק בנושא ההימורים באינטרנט, שזה נושא מאוד פרוץ והמדינה מפסידה מיליונים, אם לא מיליארדי שקלים שלא משולם עליהם מס. רובן אלה חברות שהמפעיל נמצא בכלל בגיברלטר או בכל מיני מקומות אחרים. משרד המשפטים התנגד לחוק בטענה שאי אפשר לפסול הימורים מסוג זה, להגדיר אותם כהימורים, ואם ביום בהיר פתאום יהיה עוד משחק, סוג של משחק שלא צפו, שם זה לא יהיה במסגרת החוק. הנה נוסח לגמישות שמאפשר לעדכן את עצמכם. אני חושבת שאת היית בדיון על ההימורים.

לא.

אני ממש הופתעתי. המדינה מוותרת על הכנסות כי אולי לא נמנה באיסור ההימורים איזשהו משחק חדש שלא צפו אותו מראש.


זה רעיון יפה. אני אקח אותו ואני אחדש את הצעת החוק.

בסדר. בואו נתקדם. אמות מידה, נדבר על זה בהמשך.

44כד.
היתר בעל שליטה

(א)
לא יהיה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רשיון זירה אלא בהיתר מאת הרשות (בפרק זה – היתר שליטה).

(ב)
הרשות רשאית לסרב לתת היתר שליטה לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נשוא משרה בו.

(ג)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.


44כה.
העברת אמצעי שליטה

מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רשיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.


44כו.
ביטול היתר שליטה

(א)
מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף קטן זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.

(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה או של נושא משרה בו. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.


44כז.
הוראות לפי שפעל בלא היתר

(א)
ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברה בעלת רשיון זירה, בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו להורות -

(1)
על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה.

(2)
שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה.

(3)
הצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה.

(4)
על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.




(5)
על ביטול רשיון הזירה של החברה.

(ב)
היה אדם בעל שליטה בחברה בעלת רשיון זירה מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.

(ג)
הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)
לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות או הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.


אני רוצה לקבל איזשהו הסבר כללי לגבי כל הנושא הזה של בעל שליטה. אני לא יודעת אם יש כאן איזשהו חוסר קואורלציה לגבי הרשות ויושב ראש הרשות מבחינת הסמכויות.

למה?

יש לנו כאן סעיפים שמדברים על כך שהרשות תקבע ויש איזשהו שיקול דעת של יושב ראש הרשות.

בדרך כלל, גם בחיקוקים אחרים, הרשות – אגב, להבדיל מרגולטורים אחרים במשק – נוהגת באופן עקבי לא להעניק סמכויות עצומות מדיי בידיו של אדם אחד אלא בכל מקרה שזאת תביעה קניינית ושיש חשש ללחצים, אנחנו פותחים את זה להחלטה רחבה יותר. לכן למשל תמצאי מצב שיושב ראש הרשות הוא זה שנותן הזדמנות לתקן פגמים אבל מי שמחליט בסוף לקחת רשיון, זאת הרשות. זאת אומרת, היושב ראש הוא מעין קדימון, כי לא הגיוני לכנס מליאת רשות שמונה בין 5 ל-13 חברים בשביל כל החלטה שוטפת. זאת הסיבה למה שאת אומרת.

אבל כאשר יש תביעה של ממש, היא בסמכות הרשות.

בדרך כלל זה נכון. יש כאן שורה של סנקציות שנועדה לגרום לכך שמטרות החוק יושגו. לפני שמגיעים להתליית רשיון, אפשר גם לדבר על נטילת היתר שליטה או על הרדמה שלו. יש כאן כל מיני אלמנטים של הרדמה, כמו היעדר יכולת להצביע, היעדר יכולת למנות דירקטורים וכיוצא בזה. כדי לא לקפוץ מהר, לא לנטילת רשיון וגם לא לסנקציה פלילית שאותה ייחדנו רק להפעלת זירה ללא רשיון או לפעולה בחריגה לפני רשיון. פרט לשני המקרים האלה, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך מוצעות גם סנקציות מינהליות של הטלת עיצומים כספיים. ברור שההצעה הזאת היא הצעה שהיא לפני העולם של תיקון חוק אכיפה מינהלית וכולנו נזכור שבמסגרת תיקון אכיפה מינהלית, בהנחה שזה יאושר קודם לכן, נעשה התאמה גם של הליך נטילת הרשיון שייכנס לתוך האכיפה המינהלית וגם של ההליכים המינהליים.

44כח.
חובת הודעה על חקירה, אישום או הרשעה

(א)
חברה בעלת רשיון זירה, וכן בעל היתר שליטה, יודיעו לרשות על הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום בעבירה או פתיחת חקירה בחשד לביצוע עבירה, לגביהם או לגבי נושא משרה בהם.

(ב)
נושא משרה בחברה בעלת רשיון זירה או בעל שליטה בחברה כאמור, יודיע לחברה או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך. הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לחברה או לבעל השליטה כדי למלא את חובתם לפי סעיף קטן (א).


44כט.
תקנות

שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)
הוראות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים בין חברה בעלת רשיון זירה (בסעיף זה – החברה), עובד שלה, נותן שירותים מטעמה ובעל שליטה בה, לבין לקוחותיה.



(2)
הוראות לעניין אופן הטיפול בכספי הלקוחות.

(3)
המידע שעל החברה למסור ללקוחותיה, לרבות מידע לעניין זירת הסוחר, המכשירים הפיננסיים הנסחרים בה ומחיריהם, והעסקאות הנקשרות זה.



(4)
הוראות לעניין שמירת מסמכים.

(5)
הוראות המחייבות את החברה לבחון את התאמת העסקה לצורכי הלקוח, ובכלל זה את מידת הבנתו בדבר הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקה.



(6)
דרכי הפרסום והשיווק של החברה.





(7)
דיווחים שעל החברה להגיש לרשות ואופן פרסומם לציבור.



(8)
רישום עסקאות בידי החברה.

לגבי התקנות, גם התקנות האלה הן למעשה תנאי לתחולת החוק.

נכון. החוק לא נכנס לתוקף עד שלא יבואו התקנות. זה חוק מסגרת.

44ל
סייג לתחולה



(א)
ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על אלה:




(1)
בנק ישראל.

(2)
מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים בתוספת הראשונה וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות בתוספת רביעית א'.

(ב)
שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941, להוסיף לתוספת רביעית א', בצו, סוגי עסקאות נוספים.

בנק ישראל, זה בסדר?

לא היינו רוצים להוסיף. ההחרגה כאן מפנה לתוספת הרביעית א' שמופיעה בהמשך, עסקה בניירות ערך (רישוי למסחר בבורסה).

אני שואל אם זה עונה על בקשתכם.

שוב, כפי שציינתי בהתחלה, נוסח החוק כפי שהוא היום, עונה על הסכמתנו כפי שאנחנו מבינים אותה עם הרשות.

אנחנו רוצים לתקן ואנחנו גם נסביר למה.

לאיזה כיוון לתקן?

לתקן לכיוון הטוב.

לבנק או ללקוח?

לציבור.

אנחנו קובעים פטור גורף לבנק ישראל מתחילת החוק ופטור מותנה לבנקים ולזירות שנותנות שירות רק ללקוחות שמנויים בתוספת הראשונה. שאלה מירב מי הם אותם לקוחות שמנויים בתוספת הראשונה. אלה הם אותם לקוחות מתוחכמים שלעניינים מסוימים החוק קובע שהם לא נדרשים להגנה של החוק בגלל מתוחכמותם או היכולת הכספית שלהם לרכוש תחכום. אלה הם הגופים המוסדיים כמו גופות הגמל, מבטחים, בנקים, מנהלי תיקים, קרנות הון סיכון וכיוצא באלה. בקנה יהיו גם לקוחות יחידים מתוחכמים אבל זאת הצעה שתבוא בפני הוועדה בנפרד.


לגבי ההערה שהעיר דורון, מבחינה היסטורית מה שקרה זה שהצעת החוק נקטה בלשון נייר ערך, כהגדרתו בסעיף 52 לחוק, שהיא הגדרה רחבה לניירות ערך אשר כוללת גם אופציות על ניירות ערך ומכשירים אחרים. לבקשת הפיקוח על הבנקים, בידלנו את ההגדרה מכשיר פיננסי מההגדרה של נייר ערך על מנת שלא ייטען שאותה הגדרה משמשת גם לפרטים של שימוש במידע פנים ותרמית. מכיוון שכך, בשוגג שכחנו לעשות התאמה גם לתוספת והתוספת עדיין מדברת בלשון של נייר ערך ולא בלשון של מכשיר פיננסי, ולא כפי שסוכם עם בנק ישראל. יוצא שאם מקבלים את עמדת בנק ישראל כפי שהושמעה זה עתה, הרי שכל נייר שאינו נכלל בהגדרת נייר ערך בסעיף 1, למשל אג"ח מדינה, לא ייכלל כלל בהסדרה בחוק. משמע, אם בנק כלשהו יקים זירה אשר תטפל באותם ניירות ערך, הוא יוחרג ללא כל מגבלה מהוראות החוק שהיא לא התוצאה אליה כיוונו.

מה אתה מציע?

אני רוצה להסביר את הבעיה. מכיוון שהחרגנו את הבנקים, אנחנו מאפשרים למעשה לבנקים לנהל זירות מסחריות. החשש שקיים, זה חשש שלא קשור בכלל לחוק הזה. יש את הבורסה, בבורסה יש פעילות מסוימת, שוק ההון בארץ, והבורסה בכללה, הוא לא השוק הכי עמוק בעולם. זאת אומרת, ככל שיש שם פחות פעילות, כך אתה מקבל מחיר פחות טוב, מכיוון שככל שיש יותר פעילות, כך המרווחים בין הקנייה והמכירה הם יותר קטנים ויש יותר עומק למסחר. החשש הוא שבגלל הפטור הזה, הבנקים יוכלו להקים זירות פנימיות באמצעותן הם למעשה ייקחו חלק מהפעילות שנמצאת בבורסה ויעבירו לבורסה רק את התוצר הסופי, את הקיזוז, אחרי כל הפעולות שנעשו. אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה. זה מקום לא טוב וגם בנק ישראל לא רוצה להגיע אליו.


לכן באנו ואמרנו שאין בעיה, אנחנו פוטרים אתכם, אתם יכולים להקים זירות, אבל אתם לא תוכלו בזירות האלה לעשות מסחר בניירות ערך שנסחרים בבורסה אלא אם כן זה בסכום של מעל 3 מיליון שקלים בהשוואה מלאה למה שקורה היום בכללים של הפיקוח על הבנקים ולא על בנקאים.

למה רק שלושה מיליון שקלים?

כי זה הסכום שקבוע שם. אנחנו מניחים שאזרחים מהשורה לא עושים עסקאות בסכומים של מעל שלושה מיליון שקלים, ואם הם עושים, כנראה הם כאלה שיכולים לעשות עסקאות כאלה. תזכרו על מה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על נגזרת של פעילות בבנקים וכל הסיפור הזה נועד רק על מנת שלא תהיה פרגמנטציה, שלא ייקחו פעילות מהבורסה.


אנחנו רוצים שזה יחול על כל ניירות הערך כדי שאי אפשר יהיה לסחור בזירות האלה בשום צורה שהיא בבנקים וכמובן שאין לנו בעיה אם מדובר במכשירים שלא נסחרים בבורסה. אם מדובר במכשיר שהבנק יצר אותו ללקוח ספציפי או שהוא לא נסחר בבורסה, אז לא לוקחים פעילות מהבורסה וזה בסדר. כל הוויכוח עם בנק ישראל הוא בשאלה אחת והיא האם הבנקים יוכלו לייצר אופציות על מדד מעוף תל-אביב 25, שזה היום אחד מסוגי הפעילות הכי אינטנסיביים בבורסה, ולבצע בהם פעילות בתוך הבנקים, כאשר הבעיה בזה היא שזאת פעילות לא שקופה, שחלק מהציבור לא יכול להשתתף בה, שהיא נותנת יתרון אולי לבנק במסחר במקום אחר. כל הדבר הזה הוא לא בריא ולכן אנחנו רוצים שמה שבבנקים, יהיה בבנקים, ומה שבבורסה, יהיה בבורסה, ושהבנקים לא יתחרו בבורסה בנקודה הזאת. זה כל העניין.

מה אומר בנק ישראל?

כפי שציין היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, היו הסכמות בין בנק ישראל לבין הרשות לניירות ערך. כאשר יש ניירות ערך שנסחרים בבורסה לניירות ערך ופונה צד אחד לבנק ומבקש לקנות או למכור את הנייר, ופונה צד אחר לבנק ומבקש לעשות את העסקה ההפוכה, הבנק לא יפגיש ביניהם ויבצע ביניהם את העסקה וירשום אותה בבורסה אלא יפנה את הלקוחות האלה לבורסה לבצע את העסקאות שם. כאן בנק ישראל הכיר בצורך להעמיק את הבורסה וכולי. צריך להבין שלא נתנו אפשרות לבנקים לעשות את זה, למעשה אין שוק אלא הבורסה. השוק מעבר לדלפק פשוט נופל. זה לגבי ניירות ערך שנסחרים בבורסה כפשוטם.


יש לנו ניירות ערך אחרים, אותם נכסים פיננסיים שהם דברים אחרים. אלה אופציות שקל-דולר, אלה אופציות על מעוף, אלה אופציות אחרות, אין סוף אופציות שהבנקים נכון להיום פועלים בעניינם, תופרים אותם למידותיהם של הלקוחות והם מפוקחים על ידי בנק ישראל. לא מדובר על פעילות שלא מפוקחת.


לגבי הפעילות הזאת, אנחנו סוברים שאין מקום להפנות או לאסור על הבנקים לבצע את הפעילות הזאת ולמעשה "להמית" את שוק החוץ-בורסאי ולהפנות את כולם לתוך הבורסה, מכיוון שהבורסה לא מפותחת בנושאים האלה, מכיוון שנכון להיום, לפי בדיקה שלנו, יש אנשים - לצורך העניין יצואנים, יבואנים – שפונים אל הבנקים בעסקאות מתחת לשלושה מיליון דולר ורוצים לבצע גידול של העסקה ולרכוש אופציה כזאת או אחרת.

אבל למה אתם לא מסכמים את זה ביניכם לפני שאתם באים לכאן? למה אתם מעמידים אותנו בפני משפט שלמה? אני רוצה לחזק את בנק ישראל ואני רוצה לחזק את הרשות לניירות ערך. תגיעו להסכמות.

מאחר שאנחנו לא מצביעים היום כי לוועדת הכנסת צריכה לעבור ההחלטה על המיזוג, אני מציע שתגיעו להבנות. אנחנו לא רוצים להכריע בסוגיה הזאת אלא אתם תכריעו בה בעצמכם, אלא אם כן לא תיוותר ברירה. אני רוצה לסיים את החוק אבל מאחר שיש כאן את הנושא הטכני של המיזוג, אנחנו בין כה לא נוכל להצביע על החוק. יש לכם זמן ואחרי הדיון שבו ביחד עד שיצא עשן לבן.

עוד הערה. לבקשת איגוד הבנקים הם ביקשו שנשנה את הפסקה השלישית בתוספת הרביעית עליה אנחנו דנים עכשיו, כך שבמקום שיהיה כתוב "עסקה בשווי העולה על שלושה מיליון", יהיה כתוב "עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון".

גם בנושא הזה תשבו ותסגרו את הדברים.

זה הפוך לדבריו של עורך דין אלבק או שאני לא מבינה.

זאת אותה תוצאה.

אם כן, את הנושא הזה אנחנו משאירים פתוח. לפני ההצבעה תבואו ותאמרו לאן הגעתם והיושב ראש הקבוע יחליט.

3.
תיקון סעיף 52טו


בסעיף 52טו לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:

"(ב2)
היה לרשות יסוד סביר להניח כי חברה בעלת רשיון זירה לפי סעיף 44יג עשתה מעשה או מחדל כמפורט להלן, רשאית היא להטיל עליה עיצום כספי בסכום השווה לסכום הבסיסי למסלקה:

(1)
לא עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו-(5), בניגוד להוראות סעיף 44יד.



(2)
נתנה אשראי ללקוחותיה בניגוד להוראות סעיף 44טז(ב).

(3)
לא מילאה אחר הוראה או דרישה שנתנה לה הרשות לפי סעיפים 44יח(ג) או 44כ(ב), (ד) או (ה), במועד שנקבע לכך.

(4)
לא דיווחה או לא מסרה מידע במועד שנקבע לכך,או לא כללה בדיווח או במידע פרט שהיה עליה לכלול בו, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44כט(3) או (7).



(5)
לא שמרה על כספי לקוחותיה בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(2).

(6)
לא שמרה מסמכים או לא רשמה עסקאות בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(4) או (8).



(7)
פרסמה או שיווקה את הזירה בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(6).

כל הסעיפים שקראתי עכשיו הם לגבי ההסדרה של רשיון זירה.

(ב3)
היה לרשות יסוד סביר להניח כי בעל עניין או נושא משרה בחברה בעלת רשיון זירה או מי שחדל להיות בעל עיין או נושא משרה כאמור, הפר חובת הודעה לפי סעיף 44כב, או כי אדם העביר אמצעי שליטה בחברה כאמור בניגוד להוראות סעיף 44כה, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בסכום השווה לסכום הבסיסי לבעל עניין או לנושא משרה בכירה".

מה זה אומר? מה התשלום של הסכום הזה?

העיצום הכספי?

כן, מה אומר העיצום הכספי?

מה הסכום?

כן. אחוז של מה הוא? אני פשוט לא מבינה את הנוסחה הזאת.

לדעתי זה 15 אלף שקלים אבל אין לי כאן את החוק.

הסכום משתנה?

לא. זה סכום קבוע וזה סכום נמוך מאוד. 15 אלף שקלים. כל הסכומים האלה משתנים עכשיו בהצעת החוק. זה עוד במשטר הישן.

כמו שאמרתי, זה 15 אלף שקלים היום אבל זה ישתנה במסגרת האכיפה המינהלית. עד שזה ישתנה שם, זה המספר.

ההצעה שלכם היא להגדיל את הסכום.

כן. ההצעה היא לשנות ולא רק להגדיל.

זה ישונה אחרי שנעביר את החוק?

כן.

ואם החוק ההוא לא יעבור?

אין מצב שהוא לא יעבור.

הוא יעבור. אין מצב שהוא לא יעבור.

למה לא נשנה עכשיו? בהסתמך על החוק שאתם מדברים עליו.

אני חושבת שלא נכון ליצור כאן סטנדרטים שונים מהחקיקה הקיימת היום במידה ולא יוחלט לעשות שינוי.

4.
תיקון סעיף 53


בסעיף 53 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5)
כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות סעיף 44יזד(ב)".

זאת עבירה פלילית. שלוש שנות מאסר.

באכיפה מינהלית זה עולה לחמש שנים. בעולם הנוכחי זה עד שלוש שנות מאסר.

(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (6) יבוא:

"(6א)
ניהל זירת סוחר בלא רשיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 44יג.

(6ב)
כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44יז(ב).



(6ג)
פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות סעיף 44טו".

5.
הוספת סעיף 55ג


אחרי סעיף 55ב לחוק העיקרי יבוא:


55ג.
מימון תובענות ייצוגיות

(א)
מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (בסעיף זה – חוק תובענות ייצוגיות), בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם:

(1)
תביעה כאמור בפרט 4א לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

(2)
תביעה כמור בפרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, למען תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף.

(ב)
שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע.

(ג)
פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה.

הרגולטור אמון על עשיית עבודתו. כאשר יש קבוצת אנשים שאומרת שנפגעה מפעולה כזו או אחרת, היא הולכת לתבוע את אותו גוף. ממתי הרגולטור אומר שעכשיו הוא יממן לקבוצה את הפעולה הזאת?

מאז ומתמיד בניירות ערך. זה כבר למעלה מעשר שנים שאנחנו מממנים תביעות.

ראיתי שלא הייתה הצלחה.

אין הצלחה פנומנלית בתחום הזה. יש מעט מאוד תביעות שמגיעות באמת לבירור.

מה הסיבה?

הסיבה היא שצריך להניע את האכיפה האזרחית וכדי להניע את האכיפה האזרחית, מעבירים את התביעה לגוף, לרגולטור, שהוא גוף בעל ידע שיכול להרים את זה. אתה אומר לאדם שיגיש תביעה וינהל אותה ואני אממן אותה באופן חלקי, את העלויות של התביעה הזאת כדי לעודד אותו להגיש תביעות. אם היה שוק של תביעות ייצוגיות, שוק פעיל ואפקטיבי, לא היה צריך כאן את הרשות, אבל מכיוון שאין כזה דבר ולא מצליחים להניע את התביעות הייצוגיות, גם הרשות מממנת.

זה לא כלכלי לאותו עורך דין לייצג את הקבוצה הזאת? למה הוא צריך אותך?

הלקוח פונה לרשות ומבקש סיוע במימון ואם התביעה היא תביעה טובה, והרשות חושבת שיש לה סיכוי להצליח, היא תממן באחוזים מסוימים בהתאם להחלטה שלה פר אותו אירוע, גם הוצאות משפטיות גם חוות דעת שהן מאוד יקרות בתחום הזה. זה כדי להניע את האכיפה האזרחית.

על ידי מי נעשה השיפוי?

על ידי הנתבע. כמו שהוא משפה הוצאות של התובע הראשי, כך הוא ישפה.

לא צריך לכתוב מילה מפורשת כדי שיהיה ברור?

זה כתוב כך. זאת העתקה מסעיף 209 לחוק החברות וסעיף 41 לחוק השקעות משותפות (נאמנות). זה הסדר שקיים כבר היום ביחס לתביעות מכוח שלושת חוקי ניירות ערך ומכוח חוק החברות.

אם זה ברור, אין לי בעיה.

את הסעיף הזה אני ארצה ללמוד ואעשה זאת עד ההצבעה. ראיתי את זה גם באכיפה מינהלית ואני לא רואה את זה אצל רגולטורים אחרים. אני רוצה לראות מה השוני.

בדיני ניירות ערך, באופן טבעי, האינסנטיב של נפגע בודד להרים תביעה שהיא בעיקרה סבוכה, כאשר בדרך כלל הצד השני הוא בעל הון הרבה יותר ממנו, האינסנטיב שלו והנגישות שלו למידע היא מאוד קשה. קשה לו להשיג מידע. העבירה סבוכה, הצד השני הוא בומבה, והנזק שלו הוא לפעמים מאוד קטן וקשה לו להוכיח אותו.

את אומרת שאת כרשות מזהה שיש כאן תופעה שרוצים לנצל ולכן את מעודדת אותו לפעול.

האפיונים האלה גורמים לכך שבאופן עצמאי לקוח של מנהל תיקים לא יפנה בתביעה, כמו גם בעל מניה בודדת בתאגיד, כמו גם לקוח קטן בזירה ששם אלף שקלים בזירה ושרפו לו אותם. האינטרס הזה היא משותף לכולם. לכן הולכים לתובענות ייצוגיות. בגלל בעיות שקיימות בעולם של תובענות ייצוגיות, והן לא מעטות, גם אלה צריכות חיזוק והחיזוק הזה בא בדרך של מימון.

האמירה היא באותו מקום שהרשות מבחינה שיש הצדקה לפנייה. זאת אומרת, זה לא דבר אוטומטי שכל אחד יכול לקום מחר בבוקר ולהגיש תביעה.

ברור.

אני שקט עם זה. לי אין בעיה עם זה.

יש לזה גם תקדימים בתחומים אחרים.

קודם כל, זה הגיוני ולכן למה צריך תקדימים?

נתקדם.

6.
תיקון סעיף 56א1

בסעיף 56א1(א) לחוק העיקרי, במקום "מחבר בורסה" יבוא "מבורסה, מחבר בורסה, מחברה בעלת רשיון זירה לפי סעיף 44יג".

זה מתקשר לפרטים בדבר עסקאות שבוצעו בכל אותם גופים. היכולת של הרשות לבקש מידע.

סעיף 56א1 הוא אחד הסעיפים של פיקוח על המסחר. זה סעיף שמדבר על פנייה כדי לקבל אמצעי זיהוי על מתקשרים בעסקאות.

7.
תיקון לתוספת הראשונה

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, במקום "(סעיף 15א(ב)(1)) יבוא "(סעיפים 16א(ב)(1) ו-44ל(א)(2))".

8.
הוספת תוספת רביעית א'


אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת רביעית א'

(סעיף 44ל)

כאשר אנחנו מבקשים שיבוא שם במכשירים פיננסיים חלף בניירות ערך, וזה שורש המחלוקת בינינו לבין הפיקוח על הבנקים עליה נדון שוב אתם.

לאחר הישיבה אתם תשבו ביחד. אנחנו נקרא את הנוסח הכחול ואם יהיו שינויים, נחזור לזה שוב ונאמר מה השינויים.

אני רוצה עוד הערה אחת לפני סיום.

עוד לא סיימנו. נסיים לקרוא ואחר כך תוכלי להעיר את ההערה.

1.
עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, שאינה אחת מאלה:



(1)
עסקה בניירות ערך המונפקים בידי הממשלה.



(2)
עסקת מכר חוזר בניירות ערך כהגדרתה בסעיף 50א(ג2).



(3)
עסקה בשווי העולה על שלושה מיליון שקלים חדשים.

ביקשתם לומר "שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים".

נכון.

עסקת מכר חוזרת, אני יכולה לומר מה ההגדרה. עסקת ריפו שמוגדרת בתוך חוק ניירות ערך גם לצורך יציבות מסלקות, בפרק שעוסק ביציבות מסלקות והיא עסקה שאתה מעביר משהו מתוך כוונה שהוא יועבר בחזרה וההתקשרות הלוך וחזור.

זה ביי-בק?

כן.

אתה משאיל ניירות ערך לצד אחד וקובעים פרק זמן בו מבצעים.

מראש יש ביי-בק?

כן.

אין מכירה, כך שאין ביי. בעיקרון זאת עסקה של החלפת ניירות תמורת מזומן לפרק זמן קבוע מראש. זה יצירת מקור אשראי.

לטווחים קצרים מאוד.

9.
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות



בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, סעיף 41 – בטל.


סעיף 41 לחוק השקעות משותפות בנאמנות קובע מימון תובענה ייצוגית על ידי הרשות.

נכון. כיוון שמטפלים בזה כאן, לא צריך את זה.

10.
תיקון חוק החברות



בחוק החברות, התשנ"ט-1999 –


(1)
בכותרת פרק שלישי לחלק חמישי, המילה "והייצוגית" – תימחק.



(2)
סעיף 209 – בטל.



(3)
בסעיף 338(ב), הסיפא החל במלים "ניתן לבקש" – תימחק.


את יכולה להסביר את התיקון לחוק החברות?

זה נובע מאותו תיקון לחוק השקעות משותפות. כל המימון של רשות ניירות ערך, אמרנו שיעבור לחוק ניירות ערך, זה יאפשר לכל מיני תובענות שקשורות לרשות ניירות ערך, גם לחוק השקעות משותפות בנאמנות וגם לחוק החברות. התיקון בסיפא לסעיף 338(ב), הסעיף מדבר על האפשרות להגיש תובענה ייצוגית להערכת שווי, והסעיף אומר שאפשר להגיש תובענה ייצוגית לפי סעיף 209, וזה מיותר כי זה ברור שאפשר להגיש. לכן אנחנו מורידים את הסיפא.

11.
תיקון חוק איסור הלבנת הון



בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 -



(1)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חבר בורסה" יבוא:

""חברה בעלת רשיון זירה" – חברה בעלת רשיון זירה לפי סעיף 44יג לחוק ניירות ערך".

(2)
בסעיף 11יג(א)(2), אחרי "חבר בורסה" יבוא "חברה בעלת רשיון זירה".



(3)
בתוספת השלישית, אחרי פרט 1 יבוא:




"1א.
חברה בעלת רשיון זירה".

זה כדי להחיל את חוק איסור הלבנת הון על חברה בעלת רשיון זירה.

בעצם התייחסו אליהם כמו נותני שירותים פיננסיים.

זה כמו נותני שירותי מטבע לצורך העניין.

לא, כמו נותני שירותים פיננסיים. חלק מהזירות כבר היום יכולות להיות נותני שירותי מטבע, למשל הן עושות החלפות מטבעות, מטבע תמורת מטבע, ואז הן יטופלו בהוראות האלה שהן באחריות משרד האוצר. כאן אלה הוראות שקיימות לגבי נותני שירותים פיננסיים כאשר המשמעות למעשה היא ששר האוצר יקבע צו שמסדיר חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה בנוגע לזירה, והרשות היא זו שתפקח על קיום הוראות הצו.

12.
תיקון חוק תובענות ייצוגיות



בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 4 יבוא:

"4א.
תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רשיון זירה ובכלל זה שירותי שווק. לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רשיון זירה" – כמשמעותם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968".


זה ההסדר בחוק תובענות ייצוגיות לעניין הנושא הזה.


13.
תיקון חוק ניירות ערך (תיקון מספר 38)

בחוק ניירות ערך (תיקון מספר 38), התשס"ט-2009, בסעיף 3, בסעיף 44ז המובא בו, בהגדרה "נמען", בסופה יבוא:



"(8)
חברה בעלת רשיון זירה לפי סעיף 44יג".


למה התיקון היה צריך להיות כאן? אני מדברת על ההגדרה בסעיף 13 – בחוק ניירות ערך, תיקון מספר 38. למה אי אפשר היה לתקן ישירות את החוק?

ההגדרות האלה על מי יחול הדיווח באמצעות אותה מערכת שאישרתם הבוקר, הכספת, שנכנסה בתיקון מספר 38 לחוק, היא נקבעה במסגרת תיקון לחוק. לכן מה שאנחנו מתקנים, זה התיקון לתיקון החוק. מבחינת פרוצדורה חקיקתית, זאת המתכונת. אגב, כך נעשה גם בעבר כאשר רצינו להוסיף דברים נוספים.

14.
תחילה

תחילתו של חוק זה במועד כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיפים 44יג(ב)(5) ו-(6), ו-44כט לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, ולא לפני תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

זה פותר לך את הבעיה של התקנות.

זה לא לפני שלושה חודשים, אבל אם התקנות יותקנו בעוד שנה או שנה וחצי, זה בסדר.

זה יהיה לפי התקנות.

לא יאוחר משלושה חודשים ועד שישה חודשים.

זאת אומרת שהחוק, המינימום שהחוק ייכנס לתוקף, זה בתוך שלושה חודשים.

אם יהיו תקנות.

גם אם יהיו תקנות בעוד חודשיים, הוא לא ייכנס.

זה יהיה מינימום שלושה חודשים. אין לך כאן איזושהי מגבלת זמן להתקנת התקנות.

יש לנו אינטרס.

ראיתי גם בתחבורה שמחכים שלוש שנים לתקנות.

אם לא יהיו תקנות, החוק לא ייכנס לתוקף.

אתה רוצה שאנחנו נקבע מועד שאומר תוך כמה זמן אנחנו עושים תקנות?

כן, מקסימום.

לא איכפת לי, אבל זה גם מגביל אותך. אם אני אשים כאן תקנות, אתה תצטרך להריץ אותן במהירות.

אני אעביר אותן במהירות.

לא תהיה לך ברירה כי אתה בחוק.

אתה מבחינתך עד חצי שנה.

אני אצהיר לפרוטוקול שאנחנו נביא עוד חצי שנה. לא צריך לכתוב את זה בחוק אלא נצהיר לפרוטוקול וזה מספיק.

אדוני היושב ראש, לפני שהוא מצהיר אני רוצה להעלות קושי.

אני חושבת שיהיה קשה להגביל אותם בחצי שנה, מכיוון שהיא דיברה על התחלה הדרגתית.

זה לא קשור. זה ייקבע בתקנות.

בתקנות ייקבע שלב א' הוא כך, שלב ב' הוא כך. אין בעיה. זה יהיה בשלבים, אבל התקנות יבואו תוך פרק זמן מוגדר.

שמעתי אותם ואני רוצה שכל זירות המסחר האלה יהיו תחת פיקוח. העניין הוא שהם קיימים כבר ועכשיו אנחנו מחילים עליהם כל מיני רגולציות ודרישות להון עצמי, לביטוח, לחוסן כלכלי וכולי. יכול להיות שכתוצאה מהדרישות החדשות הללו, תהיינה זירות מסחר שתצטרכנה להתפרק מתוקף העניין. אני לא יודעת אם תהיה לזה תגובת שרשרת של נפילת זירה אחת גם על אלה שהשקיעו וגם על האחרות. את הנושא הזה אתם צריכים לשקול. בוודאי צריך לתת להם איזושהי תקופת מעבר שמקובלת.

החוק לא נכנס לתוקף. יש להם שלושה חודשים.

לא נעים לי לומר, אבל אני אצטט אותם. אני לא מצדיקה אותם אבל הם מדברים על שלוש שנים. על שלוש-ארבע שנים.

מי ביקש חמש שנים? הגופים? עד שיגמרו את כל הכסף של המשקיעים.

אמרתי לך, אני בסך הכל באה לעשות כאן סדר.

החוק הזה כבר מסתובב ואנשים יודעים?

החוק הזה מסתובב כבר שנתיים.

מה שכתוב כאן לגבי מגבלת החוק, תוך שישה חודשים החוק תקף, ואחר כך מבחינת התקנות שצריכות להיות מוכנות, כך שיש להם חצי שנה לפחות.

יש חברה שצריכה ליצור טכנולוגיה מסוימת. צריכים להיות ריאליים. הרי אנחנו לא באים לשפוך את התינוק עם המים. אין לי הצעה בנושא הזה.

אני אומר לך. לפני שאנחנו מגיעים להצבעה, אני לא יודע מתי היושב-ראש הקבוע יקבע אותה, אני מבקש מכם לתת את הדעת על הנושא הזה. שוב, אנחנו לא רוצים לדרוס אף אחד אבל יחד עם זה אנחנו רוצים לשמור על כספי הציבור. תחשבו על משהו הגיוני. כאן דיברו על שלוש שנים, אתם אומרים שלושה חודשים, תאמרו מה אתם חושבים הזמן. אולי יש מישהו טוב אבל הוא לא הוסדר כראוי והוא צריך להסדיר את עצמו. הוא לא עושק, הוא לא מרמה, אבל הוא צריך

להסדיר את עצמו.

חברת הכנסת תירוש, יש הוראות שבהחלט יהיה נכון לקבוע אותן באופן מיידי. למשל, הוראות שנוגעות לשאלה איך משווקים. אפשר באופן מיידי להתחיל לשווק כמו שצריך.

ברור. אני לא מדברת על זה.

הוראות שנוגעות ליצירת הון עצמי, בוודאי הן תהיינה מדורגות.

תנו על זה את הדעת ותאמרו את הדברים עת נגיע להצבעה.

גם הבחנה וגם דיפרנציאליות בין זירות מסחר קיימות בין אלה שצריכות לקום.

לא בטוח שצריך לתת פרס למי שמסכן כבר עתה את כספי הציבור.

כתבתי שצריך להתייחס עוד למגבלת הזמן.

לגבי המחלוקת שנתגלעה קודם בין בנק ישראל לבין הרשות לניירות ערך. אני רוצה לתקן את עצמי. זה לא משפט שלמה כי אין כאן חקיקה של הרשות לניירות ערך ושל המחוקקים הפרטיים.

זה משולב.

כן, אני יודעת. אמרתי, חקיקה פרטית פלוס הרשות לניירות ערך, חקיקה משולבת. אבל זאת בטח לא חקיקה של בנק ישראל. אני לא ראיתי את אנשי הרשות לניירות ערך באים לחוק בנק ישראל ומנסים לקעקע אותו אלא מעבירים את ההערות שלהם קודם ומגיעים להבנה. זאת הערה עקרונית. אני חושבת שזה מאוד לא ג'נטלמני ומאוד לא מקובל שרגולטור יבוא לוועדה וינסה לערער על הרגולטור האחר.

לא, הוא לא ערער.

כן, הם רצו שאנחנו נחליט ביניהם. אני מחליטה שאני בעד החקיקה של הרשות.

נציג בנק ישראל לא נמצא כאן כרגע. רשות ניירות ערך ישבה עם כל הגופים והם תיאמו דברים מסוימים. אני הבנתי שבתיאום משהו כאן התפספס. בתיאום. זאת אומרת, זה לא שהם פתאום רוצים להסתייג ולהביא הסתייגות שלא דיברו עליה קודם. יש כאן נושא שדיברו עליו ובקצה אליו הגיעו, יש משהו שצריכים עוד ללטש.

מה שקורה בפועל זה שבעצם בנק ישראל בא ומטיל וטו על משהו שהרשות רוצה לעשות.

אין וטו.

אני מציעה שהרגולטורים קודם כל יסגרו את העניינים ביניהם ולא יביאו את הוויכוחים האלה לוועדת הכספים.

אנחנו כאן מכריעים בהרבה מאוד סוגיות ואנחנו מקבלים החלטות גם כאשר יש מחלוקות בין משרדי ממשלה. אנחנו משתדלים שהוויכוחים בתוכם יהיו בתוכם. בסופו של דבר אנחנו נצטרך להכריע כאן. אם הגיעו להבנות, טוב. אם לא הגיעו להבנות, אנחנו כאן ואנחנו נכריע.

לא הגיעו להבנות, יואיל בנק ישראל ולא יבוא ויעשה דה לגיטימציה לרשות לניירות ערך כפי שזה לא קורה גם בכיוון השני.

אני רוצה להודות לרשות לניירות ערך. תרשמו מה אתם צריכים לעשות לפני ההצבעה. אנחנו לא מצביעים מסיבה טכנית, מאחר שצריכים את מיזוג החקיקה הפרטית והחקיקה הממשלתית לאשר בוועדת הכנסת. אם היה לנו היום את האישור, היינו מצביעים, אבל אין לנו אותו.


אנחנו סיימנו את החוק למעט זה שאנחנו רוצים את הפרסום של אמות המידה.

אנחנו נביא לכם טיוטה.

בסדר. לקראת ההצבעה תביאו טיוטה של אמות מידה. בנוגע לתקנות, מגבלת הזמן עליה דיברנו – שלושה חודשים ועד שישה חודשים. אתה ציינת לפרוטוקול אבל אני הייתי רוצה להכניס את זה לחוק, אבל נדבר על זה בישיבה הבאה.

אם למשל חלפו שישה חודשים.

אתם באים לאישור הוועדה ואומרים שאתם מבקשים הארכה. בדרך כלל זה כך.

צריך לבנות מנגנון.

אתם תחשבו עליו. יש לכם זמן עד ההצבעה. לגבי סעיף 44ל, לקראת ההצבעה, להסדיר את הנושא בין רשות ניירות ערך לבין איגוד הבנקים.


אני התחייבתי לבדוק לגבי סעיף 5, בנוגע למימון תובענות ייצוגיות, גם לגבי החוק הזה וגם לגבי החוק ההוא בו מדברים על אכיפה מינהלית. אני רוצה להשוות את זה לנושאים אחרים. על פניו מה שאתם מסבירים, נראה הגיוני וחשוב, אבל אני רוצה להיות מוכן לקראת ההצבעה.


נושא שציינה חברת הכנסת תירוש בנוגע לתקופת מעבר של החוק לגבי אלה שפועלים היום. אני מאמין שאלה שפועלים לא כראוי, צריכים להיסגר מיידית, אבל אלה שפועלים כפירטים אבל די טובים, רוצים להיערך לקראת החוק הזה ולכן צריך לתת להם זמן סביר כדי שיוכלו לעשות זאת.

זה ייקבע בתקנות. כל התחילה של ההסדר קבועה בתקנות.

תבואו עם תשובות האומרות כמה זמן אתם חושבים לכתוב את זה בתקנות.

ייקח להם גם זמן להוציא רשיונות.

אני מבין. אז תן תקופת מעבר.

יהיה תהליך. נכון.

החוק ייכנס לתוקף ואותה חברה כבר תהיה עבריינית כי אין לה רשיון.

אם היינו רוצים להרוג מישהו, היינו אומרים שהפעילות אסורה ובזה נגמר העניין אבל זה לא מה שאמרנו.

נכון. אני מכיר את ההגיון הרב שקיים ברשות לניירות ערך.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20