יידוע הציבור אודות הארכת חופשת הלידה והשלכותיה

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
5.5.2010
הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 45
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כא' באייר תש"ע (5 במאי 2010), שעה 09:30

יידוע הציבור אודות הארכת חופשת הלידה והשלכותיה

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר
אורית זוארץ
אנסטסיה מיכאלי

עו"ד רבקה ורבנר סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
רן רידינק רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רותי הוניק מרכזת בכירה קידום נשים, משרד ראש הממשלה
גילה כלפי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים
עו"ד עידית מילמן יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד מאירה בסוק יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
ברכה סעד מזכירת איגוד מקצועית, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
דנה ספקטור עיתונאית
ארנון אולמן סטדנט
אסף גאון
אורלי לוטן אלמגור מרכז המידע והמחקר, הכנסת

דלית אזולאי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


יידוע הציבור אודות הארכת חופשת הלידה והשלכותיה

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

מטרת הישיבה היא לבדוק כיצד מביאים לידיעת הנשים את השינוי שחל בתנאי חופשת הלידה בעקבות תיקון שהוועדה הזאת אחראית עליו. ב- 22 במרץ בסוף מושב החורף העברנו את הצעת החוק להארכת חופשת הלידה ללא תשלום, כאשר החקיקה מאפשרת מצד אחד לנשים להישאר בבית במהלך חצי שנה ללא הודעה מוקדמת למעביד, וללא חשש למקום העבודה, ומצד שני יש השלכות לכל אותן נשים שרוצות לחזור לעבודה בזמן שמסתיימת חופשת הלידה בתשלום צריכות להודיע למעביד שלהן שהן חוזרות למקום העבודה. לכן חשוב מאוד שזה יבוא לידיעת הציבור כי ציבור הנשים בישראל עדיין חי בפורמט החשיבה הקודמת שבו חופשת הלידה נמשכת 14 שבועות ללא הודעה מוקדמת ובתום 14 שבועות היא חוזרת לעבודה.

זימנו את משרדי הממשלה השונים כדי לבדוק כיצד הדבר יובא לידיעת הנשים, אנחנו מדברים על נשים שהחוק כבר חל עליהן, ולכן ההודעה המוקדמת. .פרסום . הנוסח החדש של החקיקה קריטיים וחשובים לכל אותן נשים שרוצות מצד אחד לממש את זכותן לחופשה הארוכה על פי החוק החדש, וגם לאותן נשים שרוצות לחזור לעבודה בסוף מסגרת הזמן בתשלום.

אני רוצה לפנות ראשית לנציגת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אנחנו רואים חשיבות רבה בפרסום והעלאת המודעות לתיקון לחוק. נערכנו כבר לחוק למרות שהוא פורסם רק ב- 22 במרץ. נמסרה כבר הודעה עם עיקרי החוק באתר משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, עם הנוסח המלא של החוק. זה כולל גם את האתר של היחידה ליחסי עבודה, גם באתר היחידה לאכיפה. אם ניכנס היום לאתר המשרד נוכל למצוא את עיקרי החוק ואת נוסח החוק המלא -המתוקן. זה שלב א'.

לגבי שלב א', אני מבקשת לומר שגם אני מרבה להשתמש במחשב ובאינטרנט, אני לא חושבת שזו הדרך לקבלת אינפורמציה לגבי תיקון חקיקה, זו דרך, אבל מעבר לעובדה שהיא לא רלוונטית להרבה נשים בפריפריה שלא ראות בזה כדבר שבשגרה לקבלת מידע דרך אתר אינטרנט.

אנחנו נערכנו, ואנחנו רואים את זה כחובתנו, ולכן התייחסנו לכך ברצינות. בשלב הבא אנחנו כמובן מתכננים קמפיין, הוא נמצא בשלבי ייזום. הקמפיין יכלול טלוויזיה, רדיו, כתבות, והוא תלוי תקציב, ולכן אני לא יכולה למסור לכם הערכות מדויקת, אבל בגדול אנחנו מעוניינים לערוך קמפיין בנושא הזה.

מה תאריך היעד?

אנחנו כרגע עומדים ביעדים תקציביים, אני מניחה שנוכל לקבוע תאריכים והוועדה תבדוק את זה שוב.

בימים אלה אני כותבת את העלונים לחוק ולתיקוני החוק, ונוסח הדברים העיקריים, בלשון שווה לכל נפש. יש צפי והכתיבה תסתיים עוד מעט זמן, אבל זה לא רחוק מאוד והם צפויים לצאת. הם יחולקו גם בשירות התעסוקה, בארגוני נשים, בקו לעובד, וגם בבתי חולים זה רעיון שאפשר לחשוב עליו.

אפשר לתת משהו יותר ממוקד. אני חושבת שמעבר לכך שציבור הנשים בכללותו צריך להטמיע במודעות שהחקיקה השתנתה, אני חושבת שמי שצריך להיות היעד שלנו הן אותן נשים שילדו בטווח של שלושה חודשים אחורה, ובעצם כל אותן נשים שתחולת החוק חלה עליהן. אני חושבת שאפשר בקלות להגיע אליהן והמספרים הם הרבה יותר קטנים ממספר הנשים בכלל. פשוט לדאוג להעביר אליהן גלויה בולטת שבה מפורטות כל הזכויות. אני חושבת שזו הדרך האישית הטובה ביותר שיכולה להיות. קמפיין חוצות שאולי יקום בעוד חודשיים יחמיץ את אותן נשים שכרגע לא מודעות בכלל לשינוי בחקיקה.

זו אפשרות מעניינת לחזור איתה הביתה, לעלות אותה על השולחן, זה רעיון טוב, כמובן יש את עניין התקציבי.

העלות התקציבית של זה לעומת קמפיין טלוויזיוני היא זניחה, כאן מגיעים לקהל המטרה ואני חושבת שזו חובה, כי אישה צריכה להודיע בשבוע ה- 11 שהיא חוזרת לעבודה, היה והיא רוצה, נשים יכולות להיתקל במצב שהן חוזרות לעבודה בטבעיות ומסתבר שיש מישהי שמחליפה אותה.

לכן כדאי שהיא תקבל את המידע עוד כשהיא בבית החולים.

העניין שחלק מהנשים כבר השתחררו הביתה.

איך נוכל לדעת מיהן הנשים שילדו? אולי דרך המוסד לביטוח לאומי.

לצערנו, נציגי המוסד לביטוח הלאומי לא הגיעו וזה חבל.

אם המוסד לביטוח לאומי היה מוכן להעביר אלינו את הנתונים היינו יכולים לעשות את זה די בקלות. אם מבחינת צמית הפרט הם יהיו מוכנים להעביר אלינו.

אני חושבת שכאן זו האחריות של המוסד לביטוח לאומי לעבוד בשיתוף פעולה אתכם.

בהנחה שהרעיון אכן יתקבל, אני מניחה שכן, אנחנו נפנה למוסד לביטוח לאומי בעניין הזה ואני מקווה שיתנו לנו נתונים. זה נראה לי רעיון טוב וזול יותר.

אני חושבת שהמוסד לביטוח חסר כאן, אני חושבת שאנחנו לא יכולים לדבר בכלל על זה בלי המוסד לביטוח לאומי נפנה לנציגות של ארגוני נשים, בבקשה מאירה בסוק.

הייתה לנו ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא של ביטוח לאומי ובנושא של ההפרשות בתקופת חופשת הלידה. המוסד לביטוח לאומי הוציא פרסומים בשבועות האחרונים ולא פרסם את זה בגלל. דיברנו על זה בוועדה שהוא יפרסם את זה באופן גלוי, והוא לא פרסם את זה. דבר שני, לא יכול להיות שהוא לא יהיה כאן. הוא חייב להכניס את הנושא הזה וזה נכון שלא הוא משלם. אני חושבת שהכנסת יכולה להכריח את המוסד לביטוח לאומי לבוא הנה ולהציג את דבריו. זה חייב להיות יחד עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אין נתונים וגם לא צריך שיהיו לו נתונים, אבל באותו פרסום כשהאישה יוצאת מבית החולים צריך להיות המידע שאם היא חוזרת אחרי 14 היא חייבת להודיע שהיא חוזרת, אחרת היא יכולה לאבד את זכויותיה. גם אז התרענו על זה בישיבות.

אני מסכימה איתך, אני חושבת שגם הנקודה של ההפרשות הסוציאליות זו נקודה הכרחית, המידע על זה צריך להיות חלק מאותה אגרת ליולדת.

מי אחראי לזה במוסד לביטוח לאומי?

יש אחראית על תחום האמהות, היא הייתה כאן, ואני חושבת שצריך לערוך שוב ישיבה ולהביא אותה.

אנחנו נעביר את סיכום הישיבה הזאת למוסד לביטוח לאומי.

למי אנחנו פונים ספציפית? מי האדם שכדאי לפנות אליו.

לא זאת הבעיה. אנחנו נאמר למוסד לביטוח לאומי שהוא חלק בלתי נפרד מהשינוי הזה בין אם הוא משלם ובין אם לא, כל מערך חופשת הלידה המופקד בידיים שלו חייב להיות מערך תומך לשינוי החקיקה.

הוא גם צריך להגיד בשלושת החודשים הנוספים שכדי שהיה רצף זכויות האישה חייבת להפריש למוסד לביטוח לאומי כי אחרת היא תפסיד את זכויותיה, זו גם חובה שצריך להגיד אותה. אם היא לוקחת חופשה היא חייבת להפריש את התשלום למוסד לביטוח לאומי.

אני רוצה להצטרף למה שנאמר כאן שמדובר בחוק ישן שמחיל תיקונים רבים, עם התיקון הזה הוא הפך למסורבל, וכמו שציינה כאן נציגת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, גם לא כל כך קריא.

בקו הפתוח של שדולת הנשים אנחנו מקבלות המון פניות של נשים שלא יודעות מה משך חופשת הלידה, כמה זמן מגיע להן כעת עבור שעת הנקה. הם יוצאות מתוך נקודת הנחה שאם זה נקרא חופשת לידה הכל בתשלום. בעניין הזה חשוב להזכיר שאנחנו באמצע תהליך שהמטרה בסופו להאריך את תקופת החופשה בתשלום ואת כל נושא הזכויות הפנסיוניות.

אני רוצה להצטרף לדבריה של מאירה בסוק בנוגע לזכויות הפנסיוניות. הנקודה מאוד אקוטית מבחינתנו לגבי התייחסת לנושא ההודעה. יכול להיווצר מצב שהמון נשים תרצנה לחזור כי המציאות הכלכלית מחייבת אותן והן תאלצנה להישאר בבית כי מעבידים ינצלו את זה לטובתם. אנחנו מציעות שחוץ מלהפיץ את המידע בבתי חולים לנסות לעשות גם משהו במקביל לתקנון של מניעת הטרדה מינית ולפרסם תמצית שתהייה באתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ושהמעבידים יוכלו לראות את זה כולל כל התיקונים. התיקון הזה הוא מאוד קריטי כי יש לו השפעות כלכליות על נשים רבות.

איך? אני חושבת שאת נוגעת בצד השני של הסיפור והם המעסיקים. בעצם יש כאן שני צדדים, יש את היולדות ואת המעסיקים. ההבדל הוא שבהטרדה מינית שהוא על בסיס קבוע, וכל הזמן צריך להיות במקום העבודה, כאן זו סיטואציה מסוימת שלדעתי בתקופת הרצת החוק כן ראוי שהוא יהיה ממוקד וראוי לשלוח את זה אישי ישיר למעסיקים וגם לחייב תליית המידע.

זה לא יעבוד, כי חיוב בנושא של הטרדה מינית זה בחוק, אין לה סמכות להגיד להם את זה. אולי דרך ארגוני המעסיקים.

אני לא יודעת אם אני יכולה להמליץ על זה, אין לי סמכות. את המידע צריך כן להעביר.

אני מרגישה בתפקיד של יועצת פרסום וזה לא תפקידי, לפחות לגבי המעסיקים וגם לגבי הנשים נראה לי שבמקום ללכת על קמפיין מגה ענק, אפשר להביא לידיעת הציבור באמצעות מודעה באחד מהעיתונים הגדולים או במספר עיתונים.

זה נבחן כחלק מהקמפיין. אמרתי שזה תלוי תקציב ויתכן שבסופו של דבר זו תהייה הודעה בשלוש שפות כולל הציבור הערבי. אנחנו היינו רוצים לעשות הרבה יותר מזה.

יתכן שמה שתעשו הרבה יותר מזה יהיה מאוחר מדי. לכן העניין של המידיות חשוב. וזאת הסיבה שלוועדה חשוב היה שהדיון הזה יתקיים כבר עכשיו כדי שאף אישה לא תיפול בתקופת המעבר של יישום החקיקה החדשה. אני חושבת שזה מאוד הכרחי ואשמח שתחזרי למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במסר על המיידיות ומחשבה על שני פרסום, האחד הודעה ליולדת והשני הודעה שתשרת גם את היולדות וגם את המעסיקים בנוגע לחובתו של המעסיק לאפשר לאישה חופשת לידה בעקבות שינוי החקיקה, וכמובן עם פירוט כל הזכויות והחובות. יש אפשרויות רבות לפרסם כדי שזה יגיע למקסימום נשים. תחשבו איך לעשות את זה כדי שזה יגיע לידיעת מקסימום נוגעים בדבר ולא להמתין עם זה לקמפיין גדול שצריך לתכנן.

כבר עכשיו הכנסנו את זה לאתר המשרד, עוד קודם הוועדה וטרם דיון, לנו זה ברור.

אני מבינה אבל כשאני רואה את אתר המשרד שהוא בדרך כלל לא נגיש לאנשים כדבר שבשגרה.

תלוי מי, כן האוכלוסייה שנעזרת באינטרנט ויש מקום שהיא תיכנס לאתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה האוכלוסייה הזאת בדרך כלל מכירה את הזכויות שלה. כמובן ישנן אפשרויות נוספות.

צריך לחשוב על משהו מידי שיגיע לידיעת הציבור הרחב, זו ממש המשימה שלכם לשבועיים הקרובים. זה לא סובל דיחוי של עוד חודש.

אני בשלב האחרון של הטיוטה הסופית של דף המידע. יש לנו מה לעשות וזו שאלה תקציבית ואיך זה יעשה. מבחינה מקצועית החומר מוכן, וגם מהבחינה המשפטית.

זו נקודה נוספת שאנחנו כוועדה צריכים לקחת בחשבון, כל הצעת חוק שכרוכה בשינוי חברתי מקיף, אני חושבת שהיא צריכה לכלול שורת חובת יידוע. זה צריך להיות חלק מהחוק כדי שיוקצה לזה תקציב. שלא נגיע למצב שיש שינוי חקיקה בלי שיש תקציב ליידוע השינוי. אני חושבת שאם מדובר בסכומים של 100,000 שקל זה לא עונה על ההגדרה של חקיקה תקציבית. כשאנחנו מדברים על חקיקה תקציבית מדובר בדרך כלל על למעלה מ- 5 מיליון שקל. ברוב המקרים תקציב הפרסום נופל בהרבה מהסכומים של חקיקה תקציבית. אני חושבת שזה הכרחי. אני רושמת הערה בעניין הזה.

אם יורשה לי להוסיף, יש אפשרות להעביר מידע שיגיע הכי טוב ליולדת זה באמת פרסום במחלקת יולדות לגבי הזכויות וחובות עם הדגשה של העובדה שהיא צריכה להודיע שלושה שבועות מראש שהיא מאריכה את החופשה.

הייתי מגדירה שגם רופאי הנשים הם קהל יעד. ברור לחלוטין שכל אישה לפני לידה באה במגע עם רופא נשים, אפשר לרתום את האוכלוסייה הזאת לטובת העניין.

אפשר לחשוב גם על קופות החולים, טיפת חלב. אפשרויות הפרסום הן הגיוניות ורבות, השאלה איך עושים את זה במסגרת התקציב.

מה התקציב שהוקצב לכך?

אנחנו עדיין לא יודעים, אנחנו נמצאים בשלב ראשוני, וצריך לזכור שרק ב- 22 למרץ זה התקבל.

אם יש צורך בעזרה שלי אם יש צורך בפניה שלי לשר או לסגנית שר התעשייה, המסחר ותעסוקה אני אעשה את זה. צריך לזרז את התהליכים.

אני מבקשת לפנות לברכה סעד. בבקשה ברכה.

אני מבקשת להודות ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, ולנציגי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שאפשרו למזכיר איגוד מקצועי להיכנס לוועדה, מה שקודם זה היה בלתי אפשרי. תודה רבה.

כדאי להתייחס גם לכך, שבהודעה לעובדת להודיע לה גם שלא מפרישים לה קופות גמל וגם לא לכל הזכויות. הכוונה היא להמשכיות, החל מהשבוע ה- 15 היולדת שהאריכה את חופשת הלידה צריכה להיות מודעת שהזכויות שלה לא מופרשות עבורה.

אני חושבת שזו נקודה מאוד חשובה. הזמנו את נציג האוצר שיצא. אנחנו נחפש אותו.

אני רוצה לפנות כרגע ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשם, לגברת גילה כלפי. אני מבקשת לשאול איך אתם נערכים ליידע את החיילות בצבא ההגנה לישראל.

בוקר טוב לכולם. היידוע הוא החלק הפחות בעייתי בצבא ההגנה לישראל מאחר שכמו כל פקודה או נוהל צבאי אחר הוא עובר בפרסום של פקודות והוראות מעבר לאתר, ולכן נושא היידוע הוא החלק הפחות בעייתי. נשות הקבע מבצעות את כל תהליך מעקב הרפואי דרך מרפאות צבאיות, כך שאם היינו רוצים לפרסם את זה במרפאות דרך קצין רפואה ראשי. הן חשופות לזה ממילא כחלק מכל התהליך שהן מקבלות של מה הן זכויותיהן ומהן חובותיהן. היידוע הוא חלק מינורי - - -

יש כבר פרסום?

תחולת החוק כמו שאושרה צורפה בשיטת 'העתק הדבק' לאתר של יוהל"ן – יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. לגבי החוקים שמדינת ישראל מחוקקת אנחנו מתקינים תקנות צבאיות ומפרסמים אותן והן לא עומדות עצמן, אנחנו מתאימים אותן למציאות הארגונית שלנו.

אנחנו פועלים, וזו עבודת מטה שמובלת על ידי אגף כח אדם כדי לבחון את ההשפעות, מהן ההשלכות של חוק כזה על כל אורח החיים, על כל סביבת העבודה. צריך להבין שהארגון הצבאי לא דומה לארגון ציבורי רגיל.

מהדברים ששמעתי פה, זה נכון להשקיע לא מעט ביידוע ציבור הנשים, אבל לדעתי לא פחות מכך יש להשקיע בציבור המעסיקים. כי בסופו של יום המעסיק צריך לדעת מהן החובות המוטלות עליו. זה לא תפקידה של האישה לומר למעסיק שהיא זכאית. אנחנו כל הזמן שמים אותה במקום של המצטדקת והמסבירה.

כל הרעיון של הצעת החוק, זה לפתור אותה מכל התמודדות עם המעסיק.

הוא צריך להבין שחובת ההוכחה חלה דווקא עליו ולא על האישה. כאן צריך, אם יורשה לי להמליץ בפני פורום הוועדה, שזה לא מספיק להביא את זה למודעות הנשים אלא ליידע את המעסיק וזה לא מהמקום שנתון לבחירה שלו, נקודת היסוד צריכה להיות שהיא יוצאת לחצי שנה שבועות. אני חושבת שבאמת האבן בוחן המשמעותית היא לבחון את ההשפעות של חוק כזה על אורח החיים, זה מבחן המציאות.

האחריות שלנו להביא לשינוי החברתי דרך היידוע של המעסיקים והיולדות, אנחנו לא יכולים להיות אחראים על תגובת החברה. אנחנו מקווים שבסופו של דבר זה ייטמע כנורמה שחופשת הלידה היא חצי שנה.

זה לא מדויק להגיד "אנחנו לא אחראים על החלק הזה" כי בעצם זאת שאנחנו יוזמים הצעת חוק כזאת אנחנו צריכים לדעת שלהצעת חוק יש השלכות, ומה המשמעות שלהן במעגל העבודה. יכול להיות שהיום יותר מתמיד יהיה לגיטימי, במרכאות, מצידו של המעסיק לשאול את עצמו כשהוא מפרסם מכרזים לתפקידים, האם היא נמצאת בגיל הפוריות, או האם לקחת אותה לתפקידים משמעותיים.

אני לא אמרתי שאני חושבת כך, אמרתי שחובתנו לא פחות מלהוביל הצעות חוק מהסוג הזה זה לבחון את ההשפעות על מעגל העבודה והמשק. זה הרעיון ולא בגלל שאני מצודדת בזה, אבל אני גם לא רוצה לנהוג כבת יענה.

גילה, את לא לקחת חלק בדיוני הוועדה על נוסח הצעת החוק?

נכנסה דנה ספקטור, שלום דנה, אנחנו מדברות על פרסום ויידוע של הארכת חופשת הלידה לחצי שנה, הארכה ללא תשלום.

גילה, אני רוצה לומר שחלק מהדיונים כאן הוקדשו לשאלה האם מעסיקים בעקבות הארכת חופשת לידה ימנעו מהעסקת נשים בגיל הפוריות. התשובה הייתה שאם אנחנו נהייה ממוקדים בחשיבה שכל שינוי לטובת נשים יגרום לאי העסקתן אנחנו לא נתקדם, אנחנו לא נצליח להטמיע נורמות חשיבה חדשות שבאות להיטיב עם נשים. הדוגמה הטובה ביותר היא אירופה, כמו שמעסיק באירופה יכול להתמודד עם חופשת לידה של חצי שנה ושנה, גם המעסיק הישראלי צריך ללמוד להתמודד עם זה. הכל עניין של הטמעת הנורמה כנורמה טובה. מי כמוך יודע שכח העבודה הנשי הוא כל כך איכותי ומי שבאמת יודע להעריך אותו לא יתחיל לעשות את השיקולים עד כמה יש סיכוי שהאישה תצא לחופשת לידה. אנחנו צריכים לא לפחוד ,וצריך ולרוץ עם המהפכה.

בזכות שאני מסתובבת בשטח אני יודעת שהרבה נשים רוצות לחזור אחרי חודש לעבודה.

הצעת החוק מגנה על נשים והיא לא מאפשרת להן לחתוך מאותה חופשה ראשונית. זה לא קשור לחוק שלנו.

זה עניין אחר, זה דיון אחר שצריך לדון אם יש מקום לתת לאישה לבחור. זו גם שאלה שלא נשאלה עד היום, היא שאלה נכונה.

דיברו כאן על לוחות זמנים, דיברת על הצורך לתקן פקודות של הצבא. זה משהו שנעשה היום?

אתן דיברתן על הנושא של היידוע.

היידוע וההערכות.

לא שמעתי כאן התייחסות מאף אחד מהגורמים שהציגו את הנושא מעבר ליידוע של ההערכות.

אני שואלת על היידוע, זו שאלה שעולה לי מבלי להכיר את המערכת הצבאית, האם במהלך שלושת החודשים האלה החיילת צריכה לנצל קודם כל את ימי החופשה.

לא מדובר בחיילות חובה. כי חיילת חובה שנכנסה להיריון משתחררת מהצבא.

השאלה היא לגבי נשות הקבע. הרי כשאת מיידעת את אמורה לדעת על מה את מיידעת אותן. היום אשת קבע שלוקחת חופשה ללא תשלום, אם איני טועה, צריכה קודם להשתמש בימי חופשה בתשלום ואחר כך לצאת לחופשה ללא תשלום. אני שואלת על הערכות, האם לזה למשל התכוננתם? כשמיידעים אותה היום על שלושת החודשים האלה האם היא צריכה לנצל חופשה בתשלום ואחר כך לצאת לחופשה ללא תשלום? מה קורה עם ההפרשות? אני לא מכירה מספיק את ההפרשות לפנסיה בצבא.

לכן חלקתי את ההתייחסות לשניים, לנושא של היידוע בחקיקה החדשה וללשון החוק וזכויותיה, זה פורסם. דובר כאן פעם אחת על לשון החוק כפרסומו, ופעם שנייה בלשון העם כי לא כולם יודעים לקרוא את לשון החוק.

מתי זה פורסם?

מ- 22 במרץ. זה החלק הפשוט ביותר בצבא. ההתאמה של הפקודה אין לה קשר אם היא מכירה את החוק או לא.

אני חושבת שיש לזה קשר לחיילת, היום עברו שישה שבועות מיום פרסום החוק, יש עוד שמונה שבועות שהיא צריכה להודיע אם היא חוזרת או לא, היא צריכה להחליט בעוד שמונה שבועות אם היא חוזרת או לא, מה קורה בסוף שלושת החודשים האלה? האם החיילת יודעת?

מבחינת ההשלכות ציינתי שאנחנו עושים עבודת מטה שמובלת על ידי אגף כח אדם שבוחן את ההשלכות על הארגון הצבאי, כי הוא לא כמו כל ארגון אחר.

מבחינת לוחות הזמנים.

אני רוצה להבין, את אומרת שיש את הנוהל הסטנדרטי, ועם כל הכבוד זה לא דבר חקיקה סטנדרטי, זו חקיקה שמשנה את סדרי היציאה לחופשת הלידה. האם יש פרסום נוסף, מעבר לנוהל הסטנדרטי להטמעת חקיקה חדשה. אני שואלת שוב, בפרסום ובדברים שהם לא אתר אינטרנט כי זה לא מספק.

קודם כל יפה שאת עונה לפני שאני הספקתי לענות. אבל ציינתי, ולמי שלא הייתי מספיק ברורה ולא מספיק מובנת, אמרתי שמובלת עבודה על ידי אגף כח אדם כדי לבחון את ההשפעה ותיקון הפקודה בהתאם. אמרתי את זה ואני חוזרת על זה שוב. צריך להבין שבמשך הקדנציות שיש לתפקידים, אופי התפקידים, אנחנו בודקים את ההשלכות היותר רחבות מאשר להעביר רק את לשון החוק ולהתאים את הפקודה. יש לזה השפעות מאוד משמעותיות. כי משך קדנציה של תפקיד ליבה הוא שנתיים, ועכשיו מתוך השנתיים היא חצי שנה בחופשת לידה, אני צריכה לבחון האם בשינוי התרבותי הזה או הנורמה אנחנו לא יוצרים פערים במקומות אחרים.

את נוגעת בנקודה שהיא מיוחדת לצבא, באזרחות רוב התפקידים הם לא לשנתיים.

בצבא התפקידים הם, או לשלוש שנים או לשנתיים. לכן אנחנו חייבים לבחון את ההשפעות במעגלים היותר רחבים.

אפשר להעלות את זה באתרי ההסתדרות. אני מוכנה שזה יופיע באתר שלנו.

את זה ניתן לעשות בקלות. אני לא חושבת שזה דבר סותר. בשמחה ואני כמובן מעודדת כל סוג פרסום. אני בעיקר פונה לגופים הרשמיים שצריכים לפרסם.

נציג האוצר בבקשה.

אני רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, מתנצל על האיחור.

הדיון שלנו עוסק בכל הזכויות הפנסיוניות, אתה מוכן לזה? אני חושבת שחלק מהוויכוח שלנו עם האוצר בסוגיה הזה היה בנושא ההפרשות. כרגע אנחנו נמצאים במצב שהצעת החוק מקפיאה את כל ההפרשות של הנשים שלוקחות חופשת לידה על פי החוק החדש, זו הבעיה שנצטרך להתמודד איתה מולכם. ראשית מה המציאות ביידוע של משרד האוצר בעניין.

למיטב הבנתי נושא ההפרשות הפנסיוניות פוצל מהחוק.

כרגע כן. אנחנו נדון בזה ואנחנו לא מתכוונים להשאיר את באוויר, בתקופת הביניים מה אתם עושים כדי שלא יוצר מצב שנשים לא תדענה על כך?

אם הבנתי נכון שהדיון כאן הוא על פרסום הצעת החוק. אז כרגע הסעיף של ההפרשות הפנסיוניות הוא לא חלק מהצעת החוק שעברה. זה לא משהו שצריך להיות מפורסם.

אני אבהיר את השאלה. אישה שמשתמשת כרגע בזכויותיה על הפי החוק החדש, ההפרשות הפנסיוניות שלה מוקפאות. בהנחה שהאישה רוצה לשמר את הזכויות הפנסיוניות, ועד שהוועדה כאן תסדיר את הנושא, ואני מקווה ששר האוצר כן יסכים ללכת לקראתנו ולהבין שעסקת החבילה אחת היא. מה הנשים צריכות לעשות כדי להגן על רצף הזכויות שלהן במהלך שלושת החודשים בהם אין הפרשה?

האם את מתכוונת להיבט הפרסומי, להבהיר להן כיצד עליהן לפעול כדי להגן על הזכויות?

אני שואלת אותך ברמה המהותית, לא ברמה הפרסומית.

הן יכולות לבצע הפרשה בעצמן כדי לשמור על הזכויות, כמו כל אדם.

מצבן הוא של חופשה ללא תשלום רגילה. זה משנה. האוצר לא יכול לעשות כאן כלום, אני לא מבינה את השאלה.

לדעתי אם היא בוחרת לשבת בבית זו הבחירה שלה וכנראה יש לה תקציב לזה והיא יכולה להרשות לעצמה, משרד האוצר לא מחויב בהפרשה.

אם היא מחליטה להפריש שתפריש. השאלה היא האם היא מחליטה לחזור לעבודה והאם המעביד והיא יכולים להפריש רטרואקטיבית. אם היא בוחרת.

אני רוצה להבהיר את הבעייתיות ואני פונה אליך נציגת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. נוצר מצב שבו כשאישה יוצאת על פי החוק החדש לחופשת לידה, היא נמצאת במצב ביניים, במצב הביניים זה יש מצד אחד הגנות מפני פיטורין, מצד שני היא לא צוברת זכויות בגלל העובדה שכרגע, נכון לעכשיו ואני מקווה שזה ישתנה, אין הפרשות לזכויות פנסיוניות לתקופה של שלושת החודשים הנוספים. במהלך התקופה הזאת האישה יוצאת לחופשת לידה והיא לא מתעסקת בהיבטים הכלכליים של חופשת הלידה שלה. השאלה כיצד אתם חוברים יחד, משרד האוצר ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אולי השאלה שלי תובן טוב יותר, אישה בחופשת לידה לא בדיוק מנהלת תיק השקעות והיא עסוקה בדברים אחרים.

בואי ניתן קרדיט לאינטליגנציה של הנשים.

זה לא קשור לאינטליגנציה זה קשור לכך שמרכז תשומת הלב של חופשת הלידה, אני מקווה שגם של האב וגם של האם, צריכה להיות לחידוש במשפחה ולא לניהול תיקי ההשקעות שלהם, לכן אני באמת חושבת שצריכה להיות הכנה לתקופה הזאת. יכול להיות שלפני שהאישה יוצאת לחופשת לידה ובהנחה שהיא יוצאת לחצי שנה, שהיא תארגן את ענייניה כמו שמארגנים כל עניין אחר, כך שבמהלך אותם שלושה חודשים היא לא תצטרך לרדוף אחרי הזכויות הפנסיוניות האבודות של שלושה חודשים. הדבר הזה צריך להיות במודעות של נשים. כרגע כמו שזה נראה ומה שהאוצר אומר "אין לכם זכויות תעשו מה שאתן מבינות", ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה רואה את עצמו אחראי בעיקר על עניין שמירת הזכויות. אני חושבת שזו עסקת חבילה ולכן חשוב מאוד שיהיה תאום ביניכם באותה אגרת ליולדת.

אין לנו בעיה לתאם את הנושא הזה, אני רק רוצה לחזור למשהו אחר. לא תהייה בעיה לתאם את זה ואנחנו בהחלט נושפע אחד מהשני לטובה. בפתיח אמרתי שזה תלוי תקציב, וברמת המידע ברור שחשוב שהאישה תדע הכל על התקופה הזאת. אין ספק שככל שהמידע יהיה מקיף יותר זה יהיה נכון יותר, וככל שהזמן יחלוף והדברים ייטמעו האישה תדע שכדאי לה לעשות כך או אחרת.

אני חושבת שחשוב שעיקרי הדברים יגיעו לאישה. ראשית ההגנה מפני הפיטורין, שנית, הודעה בשבוע ה- 11 היה והיא תחליט לחזור לעבודה, שלישית, אובדן זכויות פנסיוניות. לכן יש מקום הערכות בהתאם כדי ששלושת החודשים האלה לא ייעלמו מתקופת הצבירה. אלו שלושת הדברים שלדעתי חשוב שיופיעו באגרת, אני לא חושבת שצריך להכביר במילים.

שוב, זה תלוי תקציב ואני מסייגת כי זה לא תלוי רק בי.

אני מבקשת להעיר הערה לגבי מה שנאמר בנוגע לפרסום למעסיקים ופרסום לנשים. אני כן אוהבת את הפרסום לנשים, אני רוצה שנשים תדענה את זכויותיהן, אני רוצה שנשים תבקשנה את מה שמגיע להן, תדרושנה. היידוע למעסיקים יכול להיעשות בקמפיין וכמו שאמרתי זה יתאפשר. הייתי רוצה שיהיה קמפיין כדי שהעובדים והמעסיקים ידעו כאחד. אבל אני לא רואה באור שאת רואה שהמידע לנשים בבתי חולים וכדומה הוא בכייני.

אני חושבת להפך, דווקא ישנה חשיבות ביידוע האישה כי אלו זכויותיה והיא צריכה ללכת עם זה הלאה. גם למעסיק זה חשוב, אבל ראשית האישה צריכה לדעת, כי אם היא לא תבקש כשהוא ידע הוא לא יאמר לה. המעסיק בדרך כלל לא מעוניין ליידע את העובדת ולומר לה שמעכשיו מגיעים לה 26 שבועות ללא תשלום. תמיד זה יגיע מהעובדת והיא זו שתדרוש את זה, ככל שהיא תדע יותר ותתחזק בדרישות שלה, כך יותר מעסיקים ידעו שאי אפשר לשחק עם זה. אני דווקא חושבת שצריך לפנות לעובדת ולמעסיקם. הייתי רוצה לעשות את זה בקמפיין כללי שיפנה גם לעובדות וגם למעסיקים, אין ספק שישנה חשיבות רבה ליידוע העובדת.

אני סטודנט למדעי המדינה והיסטוריה, באוניברסיטה העברית. אנחנו לומדים מגדר ופוליטיקה. אף אחד לא מזכיר בכלל את בן הזוג המלווה. לרוב הנשים היולדות יש גבר או אישה, גם אותם צריך ליידע, למה להם לא להסביר כי הם אלה שמבחינה רגשית יכולים לקבל את המידע, הם אלה שיקבלו את המידע כי לא הם אלה שיצטרכו לקום שש פעמים בלילה לטפל בילד.

אנחנו בהחלט חושבים שהאחריות היא הדדית.

אם נסביר להם את הזכויות הם יוכלו לעזור יותר מאשר רופא שאומר את זה לאישה כשהיא בחודש השמיני, אבל אם זה יובא למי שמלווה אותן כך פחות יחמיצו.

לי ברור שאגרת ליולדת היא אגרת שמגיעה לשני בני הזוג.

בתנאי שנקבל את הנתונים מהמוסד לביטוח לאומי. אני לא יכולה לפנות לקהל שאני לא יודעת מיהו.

בוקר טוב לכולם. אני חושבת שהדיון הזה באמת מתקדם למטרות וליעדים שהצבנו לעצמנו. כשאנחנו מדברים על שינוי חקיקה אנחנו מדברים על הנגשת מידע שהוא ציר מאוד משמעותי וחשוב בעיקר שמדובר בזכויות נשים. אנחנו רואים שבמקרים רבים כשיש זכויות ושהזכויות לא מונגשות אנחנו יכולים פחות להנות מהן, אני מדברת על כל התא המשפחתי ולא משנה איך התא המשפחתי בנוי.

אני מבינה שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לוקח על עצמו את היידוע ואת ההסברה. חשוב לי מעבר לעובדה, על מה שנאמר קודם שאישה לא ממוקדת בנושאים הכספיים, בואו ניתן קרדיט, אנחנו כן ממוקדות, אנחנו מנהלות עסקים ומקבלות החלטות. בנוגע לשמירת הזכויות הפנסיוניות שלנו כן חשוב שזה יהיה במידעון אבל יחד עם זאת צריך לתת לנו קרדיט שדעתנו אינה משתבשת כשאנחנו יולדות.

את יודעת שאין כל קשר בין זה לדברים שנאמרו כאן, התא המשפחתי כולו עסוק בילד או בילדה החדשים.

כמי שתרמה את תרומה לריבוי האוכלוסייה במדינת ישראל, דעתי לא נשתבשה.

חשוב ליידע ולהנגיש את המידע, יידוע המעסיקים. כעצמאית לפני שהגעתי לכנסת כל שינוי בחקיקה הובא לידיעתי באופן מידיי על ידי רואה החשבון שלי. לדעתי זה קבוע בחוק שכל שינוי בחוק צריך להגיע למעסיקים, הם צריכים להיות מודעים וצריכים ליישם את השינוי. דובר בזמנו על פנסיה בכלל שהוא חלק מהעבודה השוטפת שלנו מול רואי החשבון. לדעתי הוא גוף שחשוב להיעזר בו ודרכו ניתן להעביר את המידע כמו בכל חקיקה שיש בה השלכות כלכליות. חשוב לי לחדד, כמו שאמרת, יידוע היולדת העובדת.

מבחינתי כל עובדת יכולה מחר להיות יולדת.

זאת אומרת שאין כאן עבודה ממוקדת דרך המוסד לביטוח לאומי לגבי יולדת. חשוב לי שהידוע יהיה מנוגש בשפות, אמהרית, רוסית, ערבית, שיהיה מונגש לנשים שאינן שולטות באופן מלא בשפה העברית. אנחנו מוצאים את זה בחקיקות אחרות כשאנחנו מדברים על הנגשת שירותים. ברכות ובתקווה שנמצא תקציב לפרסום.

אמרתי שזה חלק מהאחריות של משרד האוצר שבכל הצעת חוק שכרוכה בשינוי חברתי, שינוי תודעה, צריך להיות סעיף מובן מאליו, סעיף שלא לא יהפוך את הצעת החוק להצעה תקציבית, כי ברור שמדובר בסכומים קטנים לעומת 5 מיליון שקלים שהופכים הצעת חוק להצעה תקציבית. כל הצעת חוק שכרוכה בשינוי צריכה לכלול לצידה פרסום ויידוע. כדי להטמיע את זה צריך לפרסם, ופרסום עולה כסף ומי שצריך לתת את הכסף הוא משרד האוצר, וכל משרד רלוונטי, ובמקרה שלנו משרד התעשייה, והמסר והתעסוקה, כדי שהדברים יגיעו לציבור. אני מניחה שזו לא אחריותך לתת כרגע תשובה בעניין הזה, אבל אני בהחלט חושבת שזה חלק מאחריות משרד האוצר. לפחות שירשם בפרוטוקול שאנחנו מתכוונים לבקש את זה ממשרד האוצר.

אני רוצה בקצרה לברך את כל המשתתפים בדיון וגם את כבוד יושבת ראש הוועדה שמשתדלת לקדם חקיקה למען הנשים ובמיוחד בנושא הכל כך חשוב. כשמגיע אדם חדש למשפחה אנחנו צריכים לחשוב איך אפשר לטפח ולתת את המקסימום מזמננו.

עלתה כאן סוגיה בשאלה שחשוב לדון בה ולקחת את זה בהמשך החקיקה למען חופש הבחירה, מדובר בלתת חופש בחירה לאישה להחליט וזו זכותה להחליט ובוודאי לא של המעסיק ולא של המדינה להחליט אם היא רוצה לשבת בבית או שהיא מחליטה לחזור לעבודה. זו אופציה שלא קיימנו עליה דיון וחשוב מאוד להתייחס לנושא כי יש נשים שכן רוצות לחזור לעבודה ויש להן את האפשרות הזאת.

דעתי האישית שבמצב כזה המעבידים ינצלו את העובדה שהיא יכולה לחזור, הם יפעילו לחץ על האישה לחזור לעבודה ויבטלו דה פקטו את חופשת הלידה. אני חושבת שטוב עשה המחוקק שקבע חופשת לידה שהיא בלתי ניתנת להמרה.

צריך אולי להעביר את זה לחקיקה או אולי להשאיר אופציה שגבר יישאר בבית.

זו אופציה קיימת.

זו אופציה קיימת, אבל אחרי שישה שבועות יכול להיות שהגבר ייעשה את זה.

אופציית הגבר כוללת את הארכה?

דבר נוסף, בדרך כלל כשאישה יולדת אין לגבר חופשה ביום הלידה, לדעתי זו סוגיה שצריך לדון בה. מספיק יום אחד שהוא יושב בחדר הלידה, היום זה בדרך כלל חופשה על חשבונו.

מדוע אין אפשרות להאציל את חופשת הלידה למישהו אחר? לסבתות למשל. אם את חד הורית ואין לך בעל מדוע אי אפשר להעביר את חופשת הלידה למישהו אחר?

שאלה טובה וזו אותה שאלה שאפשר לשאול על אישה עיתונאית, כמו דנה ספקטור שמכבדת אותנו בנוכחותה כאן, היא עיתונאית והיא יכולה להמשיך לכתוב. למה היא מחויבת לצאת לחופשת עבודה בעוד שאופי העבודה שלה והקריירה שלה מאפשרים לה לשבת לעבוד מהבית. צריך לקחת בחשבון את כל המקרים.

צריכים לקחת את השינויים בעולם התעסוקה.

אני רושמת את ההערה שלך לגבי אמהות חד הוריות.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני חושבת שהיעדרותו של המוסד לביטוח כאן באמת מאוד משמעותית. תצא קריאה מהוועדה למוסד לביטוח לאומי להעביר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את המידע על הנשים שילדו ונמצאות בתוקפת המעבר בין גרסת החוק הקודמת לחוק החדש. לא צריכה להיות בעיה חוקית.

אתם תכינו את האיגרת ואנחנו נדאג שתקבלו את המידע.

עד כמה שאני יודעת מידע על לידה זה דבר פומבי ולא נעשה בחדרי חדרים.

אם המטרה להרוויח מהתקופה הקצרה שנשארה זה צריך להיעשות מיד. יותר הגיוני לבקש מהם את מה שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יציע.

אני מקבלת את ההצעה שלך. תודה אני חושבת שבאמת נכון לבקש את זה מהמוסד לביטוח לאומי. תודה שנתת לנו גם את השיקול הבירוקרטי. במסגרת השיקול הבירוקרטי זה נכון שהמוסד לביטוח לאומי יעשה את זה. אנחנו נדרוש את זה.

לסיכום, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נדרש לתאריך יעד לקמפיין, הבטחתם דברים יפים. תאריך היעד מותנה בתקציב ולדעתי בהקדם תפנה הוועדה לגורמים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כדי לדרוש את עניין התקציב ולהסדיר אותו מול משרד האוצר.

רוב הדברים כבר אפויים.

מאחר והחומרים כבר מוכנים להשקה אנחנו מבקשים לשמוע במהלך השבועיים הקרובים על השינוי.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון הזה ועל התרומה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30