PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

04/05/2010

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי, כ' באייר, התש"ע (04/05/2010) בשעה 09:00

תקציב ההכנות האולימפיות

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

עינת וילף

אלכס מילר

רונית תירוש

אורלי פרומן – מנכ"לית, משרד התרבות והספורט

ד"ר אורי שפר – ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

דוד מלכה – סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

צחי דוד – רפרנט תרבות מדע ושיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

אפרים זינגר – מנכ"ל הוועד האולימפי

גיל לוסטיג – מנהל היחידה לספורט הישגי, הוועד האולימפי

יצחק לארי – סמנכ"ל כספים, המועצה להסדר ההימורים בספורט

ד"ר כלב דהאן הנרייט, אוניברסיטת בן-גוריון

יוגב סמדר – סטודנט, אוניברסיטת בן-גוריון

נועם טלמור – סטודנט, אוניברסיטת בן-גוריון

עודד ספורטס – סטודנט, אוניברסיטת בן-גוריון

תומר היימס – סטודנט, אוניברסיטת בן-גוריון

ארי קיבוביץ – סטודנט, אוניברסיטת בן-גוריון

הדר בן שחר – סטודנטית, אוניברסיטת בן-גוריון

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

תקציב ההכנות האולימפיות

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט שתעסוק היום בהכנות האולימפיות של ספורטאי ישראל לקראת האולימפיאדה שתתקיים בלונדון בעוד כשנתיים וחודשיים, ביולי 2012.

בניגוד למה שנהוג במנהל הישראלי, שבכל דבר דנים ברגע האחרון, אמרתי שהפעם אנחנו נקדים ונדון בנושא במועד שעוד ניתן לתקן דברים. אולי זה כבר מאוחר לתקן דברים ב-2010 ולכן חשבתי שמן הראוי לקיים את הדיון הזה, לשמוע היכן אנחנו עומדים בסוגיה הזאת. האם אנחנו עושים את כל המוטל עלינו? האם הגופים המופקדים על ההכנות אמנם מבצעים את מלאכתם נאמנה? האם התקציבים שצריכים להגיע מגיעים? האם יש בעיות או חסמים כלשהם? הדיון בשאלות אלה יסייע לנו לנסות ולהתגבר על הבעיות מבעוד מועד.
בשולי הדברים אומר, שכבר בכנסת ה-15 הזדרזתי להגיש הצעת חוק שנקראת "חוק ההכנות האולימפיות". גם חבר הכנסת מילר, שנמצא איתנו, הגיש בכנסת ה-17 ובכנסת הנוכחית. גם בכנסת הנוכחית הזדרזתי להניח את הצעת החוק. כרגע מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק, של אלכס מילר וחברי כנסת נוספים ושלי, על-מנת להסדיר את ההכנות האולימפיות בחוק באמצעות הוועד האולימפי. קבעתי דיון נפרד עם השרה על הצעות החוק. לא נקיים את הדיון על הצעות החוק כי הן עדיין לא נדונו בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא הגיעו להצבעה במליאה,
אבל, טוב לדעת שחברי הכנסת, כבר כמה וכמה כנסות מאוד מוטרדים ומאוד מודאגים מכך שהעניין הזה לא מוסדר באופן קבוע, עם לוחות זמנים ועם תקציבים מוגדרים. כל פעם מצאנו עצמנו מטפלים בגמ"ח כזה וגמ"ח אחר, תיקון פה ותיקון שם. זה דבר שמאוד מפריע. במקום שכל הגורמים יהיו מרוכזים וראשם ורובם יהיה נתון להכנות האולימפיות על כל היבטיהם, אז כל פעם צריך לעסוק בפיתרון המשברים שבעיקרם הם תקציביים. חשבנו שאחרי 62 שנה לקיום המדינה כבר התבגרנו באופן כזה שאנחנו יכולים למסד את ההכנות האולימפיות בצורה ראויה ומסודרת.

לפני כמה חודשים ביקרתי בתערוכת "החוויה האולימפית" בבית של הוועד האולימפי על גדות הירקון בתל-אביב, ליד אצטדיון האתלטיקה. אני מוכרח לומר שמאוד התרשמתי. זאת הזדמנות לחלק לכם מחמאות על האירוע הזה של החוויה האולימפית. התערוכה פתוחה ואזרחים יכולים לבוא ולהתרשם. מוצגת שם בצורה הטובה ביותר ההתקדמות של הספורט האולימפי בישראל, כשבאולימפיאדות האחרונות אנחנו כמעשה שגרה עולים על דוכן המדליות.

לצערי אין לנו גרף עלייה, יש לנו עליות ומורדות. אמנם באולימפיאדה האחרונה יצאנו קצת מאוכזבים, העובדה שאנחנו מקבלים כמובן מאליו שאי-אפשר שמשלחת ישראל תחזור ללא מדליות אולימפיות, מלמד שגם פה כבר התבגרנו. חבר'ה, אנחנו מדינה שרואה כמובן מאליו שאנחנו צריכים לחזור עם מדליות כאלה ואחרות, במספר כזה או אחר ולא מסתפקים רק בהשתתפות בגמר או בחצי הגמר אלא בהחלט רוצים להגיע לפסגה העולמית.
אני שמח שגם באליפויות הביניים, אליפויות עולם ואליפויות אירופה, ספורטאי ישראל נמצאים יחסית במצב שנותן להם קו זינוק לקראת המבחנים האולימפיים.
אני מקדם בברכה את המנכ"לית של המשרד, אורלי פרומן, שמשתתפת איתנו בישיבה הזאת, דבר המעיד על החשיבות והמשקל שהמשרד נותן להכנות האולימפיות.

אנחנו נבקש מהוועד האולימפי לתת סקירה. אפרים זינגר יפתח בסקירה של ההכנות האולימפיות. יחד עם הדברים החיוביים, אנחנו מבקשים גילוי נאות ולהצביע אם יש בעיות כדי לחשוף אותן. אם לא נחשוף את הבעיות היום, לא נדע מה יהיה מחר. קיבלתי את ההתנצלות של מר ורשביאק, יו"ר הוועדה האולימפי שלא יכול להשתתף איתנו כיוון שהוא מארח את מכבי התנועה העולמית.
מצטרפת אלינו חברת הכנסת, ד"ר עינת וילף.

בוקר טוב ותודה רבה. אמרת שצריך לציין את הדברים החיוביים, אני אפתח בדברים חיוביים. אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה ואת חברי הוועדה על-כך שהם מצאו לנכון לקיים את הדיון הראשון בנושא ההכנות האולימפיות שנתיים וחצי טרום המשחקים. אני אומר שזה דיון ראשון כי אני כמעט בטוח שחברי הוועדה ירצו להמשיך ולעקוב אחרי תהליך התקדמות ההכנות האולימפיות. ככל שהמועד יתקרב ונוכל לרדת לרזולוציות של ספורטאים והישגים. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, תודה על היוזמה.

ברשותכם, אני אחלק את הפתיחה לשניים. אני אומר כמה נתוני רקע וברשותכם אבקש מגידי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, לתת נתונים על הספורטאים, לפי ענפים, שנמצאים בתהליך ההכנות.
מאחר וזאת ישיבה ראשונה אקדים ואומר שאנחנו עוסקים באירוע הבינלאומי הגדול ביותר בתבל ולא רק בספורט. זהו אירוע שאין לו אח ורע בכל מה שקשור לעוצמה הציבורית שיש לו, לעוצמה הפוליטית שיש לו, לעוצמה במערכות היחסים הבינלאומיות ובהשפעות החברתיות שיש לאירוע הזה. האירוע הוא למעשה קצה הקרחון שאליו מתכוננים בכל מקום ברחבי תבל, כל יום, ובהגזמה אפילו כל היום.
ההתייחסות לאירוע, היא, כמובן, בפן של ההישגים הספורטיביים, שזה ראש וראשון לכל דבר, אבל בל נשכח את האפקט שיש לאירוע הזה. כאשר אני מדבר על האירוע אז בתחום הספורט יש שלושה אירועי ספורט רב-לאומיים. יש את המשחקים האולימפיים שמתקיימים אחת ל- 4 שנים. יש את משחקי הנכים שמתקיימים אחת ל-4 שנים.

אנחנו מקיימים על זה דיון בשעה 10:30.

יש את משחקי העולם, שאלה המשחקים הרב ענפיים של אותם ענפי ספורט שאינם נכללים בתכנית האולימפית.

אלה שמכונים אליפויות העולם?

לא. זוהי תחרות מקבילה בהתנהלות שלה למשחקיים האולימפיים. כל ענפי הספורט הלא אולימפיים מתכנסים למקום אחד אחת לארבע שנים ומקיימים תחרויות רב ענפיות. אני מודה על השאלה מאחר והמשחקים האולימפיים זוכים לסיקור עם הרייטינג המצטבר הגבוה ביותר בעולם, בכל קנה מידה ולא רק בספורט. את המשחקים האולימפיים מסקרים למעלה מ-25,000 עיתונאים מורשים מכל אמצעי המדיה. בנוסף, אלפים רבים יותר של עיתונאים שמסתובבים באתר התחרויות האולימפיים, שהם אינם מורשים והם עוסקים יותר בסיפורי הצבע.

לא צריך לציין את אותם מאבקים לארח את המשחקים האולימפיים ואנחנו נחשפים לכך מפעם לפעם. רק להזכיר, באוקטובר האחרון, כאשר נבחרה ריו לארח את 2016, הזוג אובאמה היה שם, ראש ממשלת ספרד, ראש ממשלת יפן היו שם. היה שם גם נשיא ברזיל. אני לא יכול לשכוח אותו כי הוא עמד לידי והוא פרץ בבכי כשהם זכו. הדבר שהדהים אותי זה שעמדתי שם וניסיתי לחשוב מה בעצם עושים כאן - בוחרים איזה אתר שבעוד 7 שנים יתקיימו שם תחרויות ספורט. בעולם המטורף של ימינו, כשיש הוריקנים, טרור והרי געש מתפרצים ומי יודע מה, האירוע הזה שודר בחדשות מתפרצות בכל העולם. האירוע הזה שודר בשידור חי. כשעומדים שם ומתחילים לשאול את השאלה הזאת, מבינים שאנחנו עוסקים בספורט אבל כנראה שזה לא רק ספורט וזה אירוע שיש לו משמעות הרבה מעל ומעבר והוא לא דומה לשום דבר אחר.

מבחינת תהליך ההכנות האולימפיות לקראת לונדון 2012, אנחנו עובדים על-פי תבנית מאוד מסודרת. כששבנו מבייג'ין בשנת 2009, ניסינו לנסות וללמוד מה היה, במה פעלנו היטב, במה שגינו וכיצד אפשר לשפר את הדרך ל-2012. הדיונים האלה נמשכו שנה שלמה. נעזרו בדיונים האלה גם בחברה לייעוץ אסטרטגי. בדיונים האלה היו שותפים גם איגודי הספורט. בסופו של דבר גובשו המסקנות. בסוף 2009 האספה הכללית של הוועד האולימפי קבעה את היעדים ואת המטרות לקראת לונדון 2012.

אחד, לשמור על מקומנו במועדון המאוד יוקרתי של מדינות שספורטאיהם זוכים במדליות אולימפיות. זה לא דבר שהוא מובן מאליו. 5 אולימפיאדות רצופות - - -

אתה כבר מתחיל בהתנצלויות?

לא. מאחר וזאת לא ישיבה אחרונה אז אני לוקח יותר זמן.

היעד השני, לראות סוף-סוף לאחר שנות דור ספורטאית ישראלית עומדת על דוכן המנצחים. כלומר, אנחנו שואפים לכך שתהיה מדליסטית ישראלית.

לא, זאת השפעה של שרת חינוך ומנכ"לית.

אין ספק. מאז יעל ארד עברו יותר מידי שנים.

המטרה השלישית, לנסות ולגרום לכך שספורטאי שיזכה בענף ספורט נוסף שעד היום לא זכינו בו. הכוונה מעבר לשיט, ג'ודו וקיאקים, לנסות ולהביא ספורטאים לזכות בענף ספורט נוסף, ואם אפשר באחד הענפים המובילים במשחקים האולימפיים.

מה זה ענפים מובילים?

שחיה, אתלטיקה, התעמלות. אלה שלושת הענפים המובילים.

בשחייה ובאתלטיקה יש לנו משהו שמתקרב לזה? היינו כבר במקום טוב בהתעמלות, גם ביחידים וגם בקבוצתית.

מקום שישי בהתעמלות אומנותית.

לא מזמן היה לנו דיון על הנושא הזה.

אגב, אתמול פגש אותו ראש עיריית חולון ואמר לי שהבעיות לא נפתרו.

מרוב שאנחנו רוצים מדליות, כך אנחנו נראים.

אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של תהליך שהוא תהליך מקצועי. היחידה לספורט הישגי, יחד עם אנשי המקצוע של ידידי הספורט הצבנו לנו יעדים ואנחנו יושבים על-מנת לראות כיצד לתרגם את זה לקריטריונים ישראלים. כלומר, איך לבנות הסתברות כזאת או אחרת שנצליח להשיג את היעדים האלה? לקראת סוף השנה שוב תהיה אסיפה כללית של הוועד האולימפי, שבה נקבע את הקריטריונים להשתתפות ספורטאי ישראל ובמהלך השנה וחצי שנותרה כל אחד ידע מה הוא צריך לעשות, איפה, מתי וכמה, כדי לזכות בכרטיס לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים.

אחד החידושים, כתוצאה מהפקת הלקחים מבייג'ין היה, לקחת מספר ענפים מועדפים שיש בהם קבוצת ספורטאים בעלי יכולת ולעבוד איתם בצורה של פרויקטים. את זה אנחנו עושים ביחד. פה מגיעות ברכות לאורלי, לאורי לדודו, שאיתם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק וצמוד, יחד עם משרד הספורט ומנהל הספורט. לראשונה עשינו דבר שלא עשינו בשנים קודמות. ישבנו יחד, איתרנו את הצרכים ולאחר מכן ישבנו עם כל איגוד ואמרנו לו ביחד מה עומד לרשותו ומה הוא צריך לעשות כדי לקבל. כלומר, גם משרד הספורט וגם הועדה אולימפי ניסינו למזער את התופעה שהיתה מנת חלקנו, של אותה מערכת מעורפלת, דהיינו, הולכים לוועד האולימפי ואומרים דבר אחד, אחר-כך הולכים למנהל הספורט ואומרים משהו אחר. אנחנו עובדים על הפרויקטים יד ביד בשיתוף פעולה הדוק. התחלנו את זה לפני מספר חודשים ועד עכשיו כל מה שהתחלנו מתחיל לתפוס תאוצה. הלוואי שזה ימשיך כך. אנחנו תולים בזה הרבה מאוד תקוות.

כולל התעמלות אומנותית.

גילי יסקור מייד את הפרויקטים ואת הענפים, כרגע אני מדבר ברמת הכותרות.

לנושא הכספי. אני מודה לך אדוני על-כך שציינת את חוק ההכנות האולימפיות. אנחנו עלולים למצוא עצמנו במצב די דומה למצב שבו מצאנו עצמנו במחזורים הקודמים ולא בשל חוסר רצון של מנהל הספורט ומשרד הספורט. להיפך, היתה היענות מלאה. אלא כתוצאה מהעבודה, בדרך שבה האוצר מתנהל עם תהליך האישורים וכדומה. אני אומר דבר שהוא אקסיומה במערכת הזאת של הספורט: אנחנו חייבים לעבוד על-סמך נתונים תקציביים שהם ידועים מראש לתכניות שנתיות ורב שנתיות.

יש מישהו מהאוצר?

אנחנו מבררים.

כלומר, סכום הכסף הוא מאוד משמעותי, אבל לא פחות משמעותי זה לומר לנו מראש מה עומד לרשותנו.

כלומר, אין כרגע סכום ידוע שעומד לרשות ההכנות האולימפיות עד לאולימפיאדה ולוח הזמנים לביצוע התקציב?

אני אומר עוד משפט ובזאת אסיים. אנחנו נמצאים ב-2010. יש מסגרת לתכניות מקצועיות שמאושרות בסדר גודל של כ-10 מיליון שקל, שזה הסכום שאנחנו מקבלים תמיד. ליתר דיוק, 9,877,900 שקלים. אלה תכניות שעברו את כל מערכת הבקרה המקצועית, כאשר גם מנהל הספורט וגם אנחנו ראינו אותם, אישרנו אותם והם יצאו לדרך. נכון לעכשיו, אנחנו נמצאים בחודש מאי 2010, יש אישור על סכום חלקי. אני מבין שמחר אולי יינתן אישור לסכום נוסף שיעלה את זה ל-6 מיליון ויכול להיות שבהמשך השנה יינתן סכום נוסף.

זה סכום לשנה או סכום כולל לכל ההכנות?

זה סכום לשנה, ל-2010.

גם ל-2011?

עדיין לא אבל מדובר בסכומים די דומים. אני רוצה לשים את האצבע בדיוק בנקודה שעליה דיברת. מנהלים אחראים באיגודי הספורט, אם יגידו להם שיש להם 6 מיליון עכשיו ואולי יהיה להם יותר בהמשך, הם יהיו חייבים לפעול לפי ה-6 מיליון כי את ה"אולי" אולי אף אחד לא ישלם להם בסוף והיינו בסיטואציה הזאת יותר מפעם אחת.
בספורט בניגוד לחלק מהתחומים האחרים, כאשר מגיעים לסוף השנה ויש עודפים תקציביים, אי-אפשר לשחזר מחנות אימונים שתוכננו לאמצע השנה, אי-אפשר לשחזר צירוף אנשי מקצוע למחנות אימונים או לתחרויות. רצינו לשלוח למחנה אימון שני פיזיותרפיסטים, רופא ויועץ מנטאלי, הפעם נשלח ארבעה כאלה ולא אחד. זאת הנקודה המרכזית במחזור הזה, כפי שאני רואה אותה, לייצב את אותה מערכת, לומר מה הסכום שעומד ולהבטיח אותו. זאת הנקודה המרכזית ולכן שמחתי לשמוע בדברי הפתיחה שזאת הכנסת הרביעית ברציפות שבה עולה הנושא.

זה עלה מהכנסת ה-15. את ה-10 מיליון נתן נתניהו, אז זה מהכנסת ה-14. הבעיה היתה שלא מומשה ההבטחה של ביבי. כשהייתי בכנסת ה-15 הייתי צריך לטפל בביצוע ההתחייבות הזאת של נתניהו. עם חילופי השלטון קרה משהו ולא העבירו את כל ההתחייבות. אני בדיוק זוכר את הדבר הזה. מהכנסת ה-15 רצים ברגע האחרון אחרי ה-10 מיליון המפורסמים.

אז המחמאות הן באמת על שיתוף פעולה פורה שלא היה במחזורים קודמים בין משרד הספורט, מנהל הספורט לבינינו. התלונה היא אותה תלונה. תאמרו מה הסכום שעומד לרשות המערכת, מתי זה מגיע ואנחנו נדע להסתדר.

לא מדויק. אתה לא רוצה שיגידו לך שיש 5 מיליון ובזה יפתרו את הבעיה. אתה רוצה שהתקציב יהיה פחות או יותר מתאים להחלטות המקצועיות של משרד הספורט והוועד האולימפי הגיעו אליהם.

אין לכם הערכה כספית ל-2011? בימים אלה כל משרדי הממשלה דנים עם האוצר על תקציב דו-שנתי. אני לא יודע מה הכנסת תחליט כי זה נמצא במחלוקת, אבל יש אפשרות שסוגרים את תקציב 2011 ו-2012. כבר בשלושה החודשים הקרובים הממשלה תצביע על התקציב. לדעתי אסור לדבר רק על 2010. אתם צריכים לראות את הטווח עד האולימפיאדה, עד יולי, כדי שתהיה היערכות גם למשרדי הממשלה. תכף נשמע את מנכ"לית המשרד בעניין הזה.

ההערכה הכספית לנושא ההכנות האולימפיות, זה סדר גודל של 15 מיליון שקלים. ה-10 מיליון שקלים זה היה סוג של התפשרות. כלומר, אם אנחנו מדברים על הערכה, אנחנו מדברים על סדר-גודל של 15 מיליון שקלים לשנה. דיברנו על-כך כבר מזמן.

גיל לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, בבקשה.
נמצאים איתנו אורחים מאוניברסיטת בן-גוריון. קבוצה של סטודנטים בראשותה של ד"ר כלב-דהאן הנרייט.

סטודנטים למדע המדינה פוליטיקה וממשל.

ברוכים הבאים. יש כאן דיון על ההכנות האולימפיות. בניגוד למנהג הישראלי, אנחנו כבר דנים שנתיים וחצי לפני האולימפיאדה.

ראשית אני רוצה לברך על קיום הישיבה, זמן כה רב לפני המשחקים האולימפיים. זה בהחלט מסר חשוב. אני רוצה לגעת בשינויים המשמעותיים. הרי ברור שאחרי כל מחזור אולימפי יש דיונים, יש מסקנות ויש החלטות לגבי הדרך שאנחנו הולכים קדימה. אבל, אני חושב שאפשר אחרי המשחקים האולימפיים האחרונים בבייג'ין, בהחלט יצאנו עם איזו תחושת אכזבה בתחום של המדליות בעיקר אצל הספורטאים המובילים של המשלחת האולימפית. אבל, אנחנו במצב טוב ואנחנו שבעי רצון כי 35% מהמשלחת סיימו בין 12 הראשונים בעולם. אנחנו בהחלט תמיד רוצים להשתפר. צריך לבדוק איך לשפר את הדברים שעבדו טוב ובטח לשפר את הדברים שעבדו פחות טוב.
אני חושב שעשינו שינויים מאוד משמעותיים במחזור האולימפי הזה. אחד הדברים שעשינו הוא שגם התכניות וגם הקריטריונים הם לשנתיים. בתחילת השנה יצאה חוברת עבודה לשנתיים הקרובות. השינויים הם מאוד מאוד מהותיים ומשמעותיים, במיוחד בשני פרמטרים ובהם אני אגע.
הראשון זה הפרויקטים. השינוי בפרויקטים הוא שינוי דרמטי. הוא ממשיך את הקו שאותו התווה כבוד השופט דב לוין, ז"ל, בוועדת לוין, שהתמנתה אחרי משחקי אטלנטה. הוועדה היתה הראשונה שאמרה שצריך לקבוע סדרי עדיפות של ענפים. זה אמנם לא פופולארי, אתה אויב של הרבה ענפים אולימפיים כאלה ואחרים שלא נבחרים להיות בטופ אבל אני חושב שזה מחויב המציאות. מדינת ישראל חייבת לסמן את הענפים ולעבוד איתם בצורה אחרת. אני חושב שהפרויקטים זה המשך של זה אבל השינוי המשמעותי בפרויקטים הוא שיתוף הפעולה המאוד הדוק עם מנהל הספורט. אני חושב שכל התכנית הזאת, לאורך כל שנת 2009, בגיבוש התכנית, היתה בשיתוף מלא בין ועד אולימפי ומנהל הספורט. האיגודים יודעים שיש כתובת אחת ואת הכתובת הזאת אנחנו סימנו כמאמן ראשי בכל פרויקט ופרויקט. כך יהיה קשר ישיר בין אחריות וסמכות ויש כתובת אחת.

אתה תדבר על סימון הענפים?

קודם כל, אנחנו הולכים על הענפים המובילים בתנועה האולימפית. בתחילת הדרך של כל הנושא אנשים ויועצים כאלה ואחרים אמרו שכדאי שנלך לענפים שהם שכוחי אל שבהם יותר קל להצליח, שמחלקים בהם הרבה מדליות וכדומה.

שחיה אתלטיקה והתעמלות והם חייבים להיות ברשימה הזאת. למשל, באתלטיקה הלכנו על קפיצות. למה קפיצות? כי בקפיצות יש לנו מסורת של הצלחה. מברצלונה 92' אנחנו מצליחים להגיע לגמרים באתלטיקה. הגמר הראשון היה של אסתר רוט-שחמורוב ב-76'. במונטריאול היא הגיעה למקום השישי ב-100 משוכות בגמר. לאחר מכן ב-92' היה לנו את קרסנוב שקפץ במוט. הוא זכה 4 פעמים ברציפות. לאחר-מכן היה לנו את מטוסביץ מקום חמישי באולימפיאדה. אז בקפיצות יש לנו מסורת ויש לנו מאמנים שהכשירו אותם ויש לנו מתקנים שנרכשו עבור אותם ספורטאים ויש מודלים לחיקוי. למשל, בפרויקט של האתלטיקה נבחר אלכס אברבוך. היום הוא המאמן הראשי והמוביל של הפרויקט הזה. הוא מודל לחיקוי בכל מקום שאליו הוא מגיע יש לו את העמדה שלו, הן לגבי האתלטים הצעירים, הן לגבי התשתיות. אז באתלטיקה הלכנו לכיוון של הקפיצות.
יש את ענף השחייה.

קפיצה זה רק קפיצה במוט?

לא, גם קפיצה לגובה. בקפיצה לגובה יש לנו שני צעירים. האחד, דימה קרויטר שהוא היה אלוף עולם לקדטים, פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל אלוף העולם לקדטים. בחודש הזה יש לו קריטריון לאולימפיאדה הראשונה לנוער שתהיה בסינגפור. יש לו קריטריון, הוא צריך להיות בין ה-6 ראשונים בעולם כדי להיות שם. אנחנו מאמינים שהוא ישתתף והוא גם יהיה מועמד למדליה.


יש לנו את ניקי פאלי, שהוא אמנם בתהליך של התאוששות אבל הוא כבר קפץ 2.30 מ' והיה מקום שני באליפות העולם לנוער עד גיל 20.


יש לנו קופצי "משולשת" טובים, הבולט שבהם הוא יוחאי הלוי. יש לנו שתי ספורטאיות מוכשרות שנמצאות בפרויקט. אחת היא מעין פורמן מחיפה ודניאל פרנקל מתל-אביב. יש עולה חדשה שקופצת במוט, ג'וליאן שוורץ, שייצגה את ארצות הברית במשחקים אולימפיים. היא בתהליך קליטה. היא הגיעה ל"מכביה" ועשתה הליך של קליטה. היא עדיין לא רשאית לייצג אותנו כי יש שנה צינון, אבל אם היא תמשיך ולא תיפצע, חלילה, היא מועמדת לגמר אולימפי.

בשחייה יש לנו הקבוצה המוכשרת ביותר שהיתה לנו אי-פעם. רוב השחיינים הבכירים שלנו מתאמנים בארצות-הברית. הבולט ביניהם הוא גל נבו.

בשחייה יש לנו פוטנציאל למדליה?

נכון להיום, לא, אבל גל נבו הגיע למקום השישי באליפות הגמר וב-200 מעורב הוא היה במקום תשיעי. אלה תוצאות שלא היו לנו אף פעם. לגבי השאלה שלך, אני חייב לומר שרב הנסתר על הגלוי. השנה הזאת, כל בגדי הים שהיו עשויים מגומי, הוציאו אותם מהשימוש. כדי להראות את הבדלים בין בגדי הים האלה ואחרים, באליפות המכללות האחרונה, שהספורטאים שלנו זכו שם במדליות, לא היה שיפור של תוצאות בשום מקצה ובשום סגנון. יש הבדל של 2-3 שניות ל-100 מטר. זאת אומרת, בגדי הים שהוצאו מהשימוש - - -

שניות או עשירויות שנייה?

שניות.

זה הבדל אדיר בין בגדי הים האלה לבין האחרים. הגומי היה מציף. היום יש הגבלות שזה יהיה מעל הברכיים ועד לכתפיים וכדומה והכול עשוי מטקסטיל. היום קשה לדעת איפה יהיו השחיינים שלנו. לעניות דעתי זה יעזור לגל נבו כי הוא יותר נמוך אז ההשפעה עליו תהיה קטנה יותר. למשל, תום בארי, שחיין חזה שלנו, זה משפיע עליו לרעה. רב הנסתר על הגלוי, לא רק אצלנו אלא בכל העולם. בתחרויות הקרובות נראה מה יהיה. יש לנו קבוצה מוכשרת מאוד בשחייה. יש כמה שחיינים טובים מאוד. אגב, יש גם את עמית עברי שבשבת האחרונה ירדה מדקה.

מחקנו את המילה "אגב" מהפרוטוקול.

למה? זה בהחלט חידוש.

בלי "אגב".

הענף השלישי הוא ג'ודו, שגם בשיתוף מלא עם מנהל הספורט הוקמה ועדת איתור.

הג'ודו תמיד היה - - -

היו שם הרבה מאוד בעיות וועדת איתור קבעה שינוי דרסטי בכל מערך האימון ובכל מהלך העבודה. אני יכול להגיד לכם שהג'ודאים נמצאים היום בוינגייט במערך מקצועני לחלוטין.

זאבי יהיה ספורטאי פעיל באולימפיאדה הקרובה?

אריק זאבי הוא ספורט מיוחד.

הוא זכה עכשיו במדליית ארד באליפות אירופה.

נכון.

הוא פוטנציאל?

בוודאי שהוא פוטנציאל. בינתיים הוא הג'ודאי הכי בכיר שלנו.

יש דור המשך?

יש דור המשך אבל אני חייב להגיד שיש פער גדול בין הדור הזה של אריק, יואל לדור הבא. לצערנו הרב קרה משהו ובשנים האחרונות אין מספיק ג'ודאים מוכשרים. ל-2016 יש לנו דור עם סיכוי מאוד גדול: גולן פולק, תומר לשנסקי, אורי ששון.

בכל זאת אתם הולכים על ג'ודו לאולימפיאדה הקרובה כאחד משלושת הענפים?

כן. אתלטיקה, שחייה וג'ודו. בג'ודו יש לנו כמובן את אליס שלזינגר שהיתה ספורטאית השנה וזכתה במדליית ארד באליפות עולם ובאליפות אירופה. באליפות אירופה האחרונה היא הפסידה בסיבוב הראשון כך שהדברים האלה מאוד נזילים. זה לא שאני מוריד ציפיות כי אנחנו רוצים להישאר בחבורה הזאת אבל חייבים כל הזמן להיות עם האמת על השולחן – היום הרבה יותר קשה לזכות במדליות מאשר בשנים עברו.


אם בפעם הראשונה שזכינו ב-1992, חבר העמים היתה מדינה אחת. היה משתתף אחד בג'ודו מברית המועצות ושני משתתפים בשחייה מברית המועצות ושלושה באתלטיקה. נכון להיום יש - - -

אז אם נהיה שתי מדינות לשני עמים, אז יהיו לנו שתי נבחרות, אנחנו גם נתפלג?

אז ענף הג'ודו הוא בהחלט ענף מוביל.


הענף השלישי, הוא התעמלות, בעיקר התעמלות אומנותית. בשנים האחרונות היתה לנו הצלחה מאוד גדולה בהתעמלות אומנותית. נכון להיום אנחנו בהחלט רואים את העבודה בענף כעבודה מאוד רצינית.

זאת אותה קבוצת בנות?

זאת בכלל לא אותה קבוצה. אני יכול לומר שבענף הזה, להבדיל מענפים אחרים, רמת הספורטאים עולה על רמת המאמנים. בענף הזה יש לנו קבוצה מאוד רצינית של מאמנות, שכולן הגיעו ממדינות חבר העמים. אני חושב שהן ברמה מאוד גדולה. יש תשתית מאוד רצינית של הרבה מאוד מועדונים וספורטאיות שמתאמנות במקומות רבים בארץ.

היה גם ספורטאי אחד.

הוא היה במכשירים. מדובר באלכס שטילוב שהוא ספורטאי השנה. ללא ספק הוא הספורטאי הכי בכיר שלנו. הוא זוכה במדליה בכל תחרות בינלאומית שהוא מופיע בה. הוא מאוד שיפר את היכולת שלו, גם בקרב-רב.

אז יש אותו ויש את הקבוצה האומנותית. הלאה.

באומנותית יש גם אישי. יש לנו שתי בנות שמתחרות ברמה האישית. האחת, נטע ריבקין שסיימה במקום ה-5 באליפות אירופה האחרונה והשניה היא אירה ריסנזון שזכתה במקום ה-11 באליפות אירופה האחרונה, ממש בחודש זה. בקבוצתי הבנות סיימו במקום ה-7 באליפות אירופה האחרונה.


הענף הנוסף זה טקוונדטו. בחרנו גם ענפים שבהם יש לנו יתרון יחסי. מאוד קשה להגיע למשחקים האולימפיים, אבל אם אתה מגיע למשחקים האולימפיים, יותר קל לזכות במדליה. למשל, בטקוונדו נשים יש רק 16 מתחרות. בשני קרבות אתה יכול להגיע למדליה. גם שם יש לנו בנות שהן בצמרת העולמית: בת-אל גטלר ואניה מירקין.


בבנים יש לנו דור קצת יותר צעיר אבל בהחלט, טקוונדו הוא ענף שעובד בצורה רצינית ומסודרת.


הענף האחרון הוא ענף השיט. גם בענף הזה נעשו שינויים מסוימים. זה ענף שכבר בתחילת התהליך חוזר עם מדליות. אמנם לא היתה להם אליפות אירופה ואליפות עולם אבל בתחרויות סבב עולמי מאוד גדולות, הספורטאים שלנו חזרו עם מדליה. האחרונה שבהם היתה של צוות צעיר שבעצם החליף את ניקה קורניצקי ואת ורד בוסקילה. גילי כהן, שהיא בת 17 עם דנה ממרייב שפעם היתה קיאקי סטית. הם זכו עכשיו במקום השלישי בתחרות האחרונה בהייר שבצרפת.

מה קורה עם הספורטאית שנפצעה בירקון?

היא חותרת והיא בשלבי שיקום.


הצוות המסורתי של גידי קליגר ואודי גל התפרק. גידי התחבר לבחור בשם ערן סלע. החבר'ה האלה זכו כבר בשתי מדליות בתחרויות.

אודי עזב לגמרי?

הוא התחבר לשייט אחר בשם ליאור לביא, אבל בסופו של דבר הוא הפסיק לשוט.


דרך אגב, ב-"470" יש לנו לשמחתנו הרבה עוד שני צוותים מאוד טובים. זאת פעם ראשונה שיש לנו קבוצה מאוד רצינית ב-470. אין כמו תחרות, זה הדבר הטוב ביותר.


יש לנו גולשים מהרמה הגבוהה ביותר, שחר צוברי ונמרוד משיח, ששניהם יתמודדו בעצם על מקום אחד. שניהם בצמרת העולמית ובכל התחרויות בעולם הם בגמר ומקבלים מדליות. בשנה שעברה נמרוד זכה במדליית כסף באליפות עולם ושחר צוברי זכה במדליית זהב באליפות אירופה. גם שם יש לנו תחרות מאוד בריאה.


יש לנו גם גולשת צעירה בשם מעיין דוידוביץ, שכבר עשתה אולימפיאדה ראשונה בבייג'ין וסיימה שם במקום העשירי. יש לה עדיין קצת בעיות עם מאמן. אחת הדרישות שלנו בפרויקטים היא שהאיגוד ימצא לה מאמן. זה כנראה הולך לפיתרון. כנראה שגל פרידמן ייקח עליה את חסותו. אם לא, אנחנו נצטרך להשתמש באמצעים משותפים של מנהל הספורט ושל הוועד האולימפי. מי שרוצה לעמוד בפרויקט צריך לעבוד בצורה מסודרת ומקצועית. זה לגבי הפרויקטים.


הנקודה השניה זה הנושא של הקריטריונים. המוטו היה שאנחנו רוצים להרחיב את בסיס הפירמידה בשנתיים האלה. לכן הקלנו קצת בקריטריונים והגמשנו קצת את הקריטריונים כדי שספורטאים יוכלו להיכנס לתוך מעגל של קבלת מלגה יותר גבוהה, בצורה יותר קלה, כדי שיקבלו בתחילת הדרך את הדחיפה הראשונית. החלטנו שהתוספת תהיה תמריצים על תחרויות בקרה. זאת אומרת, לכל ספורטאי יהיו שתי תחרויות בקרה, שאנחנו קובעים אותם עם המאמנים הראשיים. בנוסף לאליפות אירופה ולאליפות עולם שמקבלים עליהן תמריץ, דהיינו, מדליית זהב באליפות אירופה 50,000 שקל, מדליית זהב באליפות עולם 100,000 שקל, נוסף לזה, יש שתי תחרויות נוספות שבהן אתה יכול לקבל חלק מהמלגה שלך. מקום ראשון, 24,000 שקל, מקום שני 12,000 שקלים ומקום שלישי 8,000 שקלים. אם אתם שמים לב, אלה סכומים מאוד יפים אבל יש גם פער גדול בין ראשון לשני וזאת כדי ללמד את הספורטאים שלנו לנצח. אנחנו לא מסתפקים במקום שני, אנחנו רוצים מקום ראשון. ממקום רביעי ואילך לא מקבלים דבר בתחרויות הללו. רוצים לקבל כסף, תהיו טובים ותשקיעו. כך אנחנו נותנים את תוספת הכסף לספורטאים שמוכיחים שהם בקו עלייה ולא לספורטאים שמסיבה כזאת או אחרת לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. זה שינוי דרמטי.

אני יכול להגיד לך שהשנה רק החלה ובת-אל גרטלר מקום ראשון מקבלת 24,000 שקלים, אניה מירקין היתה מקום שני מקבלת 12,000 שקלים והבנות עכשיו בשיט יקבלו כל אחת 6,000 שקל.

כמה ספורטאים נמצאים במאגר שמתכונן לאולימפיאדה?

בסגל המורחב, שזה כולל עתודה, זה בסביבות 120. בסגל שמקבל מלגות, זה 67 ספורטאים. נכון להיום הם מחולקים ל-3 קטגוריות: נוער, סגל אולימפי מורחב, לונדון 2012.

מה יהיו המספרים בעוד שנה?

זה תלוי בהישגים של הספורטאים.

אתה אומר שיהיה אחד בשיט.

יש אבחנה בין הקריטריונים להיכנס לסגנים לבין הקריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים, שזה נקבע מאוחר יותר.

מתי?

את הקריטריונים נקבע בסוף שנה זאת. יש לוח זמנים שהוא משתנה מענף לענף, שבמהלכו ניתן לעשות - - -

שנה? חצי שנה? שנה וחצי? מתי ספורטאי יודע שהוא נבחר לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדה?

רק כמה חודשים לפני. זה משתנה מענף לענף.

אז בעצם לכל הבסיס הזה יש פוטנציאל. אומרים עד חצי שנה לפני האולימפיאדה, יש לך הזדמנות להילחם על המקום שלך.

בדצמבר 2010 אסיפה כללית של הוועד האולימפי קובעת את הקריטריונים הישראליים למשחקים האולימפיים. אז לכל ענף יש את לוח הזמנים שלו. יש ענפים שזה נקבע רק באליפות עולם ויש ענפים שזה נקבע לפי דירוג עולמי וכדומה. זה נקבע לפי הקריטריונים הבינלאומיים וקריטריונים ישראלים.

קבעת קריטריונים ולצורך העניין נכנסו לקפיצה לגובה שלושה ספורטאים שעונים על הקריטריונים. מתי מחליטים בין שלושתם?

לשמחתנו באתלטיקה אין בעיה. בשחייה גם יש שניים ולצערי הרב אין לנו את הבעיה שיהיו לנו יותר. בשייט זה אחד. בטקוונדו יש לנו אחד. האולימפיאדה זה כבר גמר.


אליפות העולם מתקיימת שנה לפני. יש תחרות קריטריון. אורי ואני היינו באליפות האחרונה לפני בייג'ין וביוון. רק 12 נבחרות הטובות בעולם מגיעות למשחקים האולימפיים.

מה קורה עם ענף ההיאבקות?

אני מקווה שענף ההיאבקות נמצא במהלך של חזרה למסלול. לשמחתנו הרבה, אחרי הרבה מאוד זמן הצטרף שחקן לסגל. ולדימיר גורלסקי במשקל כבד עד 120 קילו, הצליח לסיים במקום החמישי באליפות אירופה האחרונה ונכנס לסגל. אנחנו מאוד מקווים שהוא יהיה הסנונית הראשונה.

בענף הזה אנחנו בהחלט שמחים שנבחר לעמוד בראשו גושה צ'צ'אשווילי, המתאבק הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם והוא אלוף עולם.

תודה על הסקירה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אלכס מילר.

תודה אדוני היושב-ראש. אתה יודע, מספיק זמן אנחנו מתעסקים בנושאים האלה, כל פעם זה משהו אחר. לרוב הדברים שעליהם אנחנו מדברים כאן בוועדה זה או משהו שלילי או פנייה שמגיעה מהציבור. אני שמח שאנחנו מקיימים דיון על משהו שעומד לקרות בעתיד. על-פי מה ששמעתי מהוועד האולימפי אכן יש הכנות.

אבל, חברים, יש לנו בספורט בעיה מאוד קשה והיא האיגודים. יכול להיות שאני נשמע מאוד דרמטי אבל יש בעיות מאוד קשות. אתם מדברים פה על ענפים שאתם רוצים לנצח איתם ולהביא מדליות אולימפיות. לפני שבועיים ישבנו עם אותם ספורטאית שכרגע דיברת עליה והיא פורצת בבכי בוועדה. לא יעלה על הדעת שדברים כאלה קורים.

זה לא רק כאן. אני מכיר את אפרים כבר כמה שנים, כל פעם יש משהו אחר. היה קלגנוב, ההיאבקות, התעמלות אומנותית, כל פעם יש בעיה אחרת.

תשמעו, חברים. אם לא תצא משם הפוליטיקה הפנימית, אני אומר לכם שהכנסת תחוקק חוקים שתוציא מהאיגודים את כל הכוח בקבלת החלטות הקשורות לכל הנושא האולימפי וחלוקת הכסף. מה שנעשה כאן בארץ זה פשוט מדהים. אני לא ראיתי את זה בשום מקום אחר. עושים לספורטאים עוול בגלל המאבקים הפנימיים הפוליטיים. זה לא יעלה על הדעת.

יש מקומות שהכול בסדר, עד שלא מגיע מישהו אחר שפתאום רוצה לשנות את כל מה שהיה לפני.

לא רק זה. אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים פה על הכסף ועל-כך שעם השקעה אנחנו יכולים להגיע להישגים מאוד גבוהים. אני הייתי מצפה מראש ממשלה אחד שיגיד שיש לנו תכנית לאומית לספורט במדינת ישראל ושיפעילו אותו לכמה שנים. יש לנו 65 שנה להקמת מדינת ישראל, בבקשה שיעשו. נראה שתוך 3 שנים הגענו להישגים אדירים. איפה אנחנו נמצאים? אנחנו לא נמצאים בעלייה, אנחנו בהישרדות. משנה לשנה אנחנו יורדים, תקנו אותי אם אני טועה, הן מבחינת המדליות והן מבחינת הישגים.

אני מתקן אותך חד משמעית. בעשר השנים האחרונות יש פי 5 יותר מדליות זהב.

פעם אחרונה ירדת או עלית?

פי 5 יותר מדליות זהב מאשר ב-10 השנים הקודמות, ופי 2.4 יותר מדליות רגילות.

בפעם האחרונה ירדת או עלית?

השנה עוד לא נגמרה.


יש שיפור במספר המדליות שלנו ב-2009, יחסית ל-2005. אנחנו תמיד בודקים לפי מחזור אולימפי. בעניין הזה אנחנו לא צריכים להכות את עצמנו.

גם מגוון הענפים התרחב.

חד משמעית.

אני רק יכול להגיד דבר אחד. בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על-כך שאותם הספורטאים שרוצים להיכנס לתחומים האלה צריכים לדעת שיש מערכת שיודעת להביא אותם למעלה. רק לפני כמה שבועות הייתי בוינגייט וישבנו שם על הנושא של הילדים המחוננים. הולכים ללמוד שם 130 תלמידים. גם פה, אם תהיה לנו אפשרות לסייע להם, שיפתחו פנימיות כאלה ברחבי הארץ, הם יוכלו לקלוט יותר ספורטאים.

מה הסיפור עם המתעמלת?

תיראה, מדובר במאבקים פנימיים.

אמרת שספורטאית כזאת בכירה באה לוועדת החינוך ובוכה.

נכון. יש בעיה פנימית בתוך האיגוד. יש שם מאבקים בין מועדונים ומגיעים למצב שיש אווירה מאוד שלילית בתוך המערכת.

אמר לי ראש עיריית חולון ששולחים שופטת לשפוט אותה ולתת לה ניקוד, כשהיא המאמנת של מתעמלת מתחרה.

אגב, עם אותה שופטת, שהיא מאמנת של ספורטאית אחרת – אגב, זה נכון גם לגבי אירה ריסנזון, גם המאמנת שלה היא שופטת. אבל עם אותה שופטת - - -

מה אתה רוצה להגיד לי, שיש שתי עוולות ולא עוול אחד?

לא. עם אותה שופטת היא זכתה במקום החמישי באליפות עולם, התוצאה הכי טובה שלה בהיסטוריה.

עכשיו תתאר לך שאם השופטת לא היתה עוינת, היא היתה יכולה להיות ראשונה.

אני לא רוצה לחשוב על זה כי אני חושב – תשמע, השיפוט קנוי?

לא, שיפוט עוין.

שיפוט עוין והיא זכתה במקום חמישי הכי טוב שלה בהיסטוריה?

כנראה שהיא היתה יכולה לזכות במקום יותר טוב.

מפאת כבוד הוועדה, אני חושב שלא צריך לדבר על זה כאן.

העירה לי מנכ"לית המשרד, שהנושא הזה נמצא בבדיקה.

אני אשאל אותך באופן כללי, האווירה באיגוד מתאימה לך? אתה מרגיש את האווירה. האם זאת אווירה שצריכה להיות באיגוד שאיתו אתה הולך למדליה? אני לא נכנס כרגע לדקויות, מה קרה ומי אשם. יש שם אווירה מסוימת. מתי לאחרונה עלה איזה איגוד לישיבה של ועדת חינוך והמסקנות הובאו למבקר המדינה ולרשם העמותות. מתי פעם אחרונה הייתם על נושא כזה בוועדה? אני לא זוכר דבר כזה.


מה קרה? היושב ראש נמצא סך-הכול שנה וחצי בתפקיד. אם יש בעיה, צריך לבדוק כי עם זה אתה הולך למדליות. כשאמרתי שאנחנו נמצאים בירידה אני לא מדבר על הכמויות אלא על האיכות. אתה יודע על מה אני מדבר.


אני לא בא להאשים אף אחד, אתם עושים עבודה מצוינת. אני מברך על העבודה שאתם עושים אבל אני גם יודע מה חסר. בשביל זה יש לי את החוק. אני לא יושב בצד ומעביר ביקורת, הגשתי הצעת חוק בנושא הזה. הבעיה שלי היא שאין תכנית לאומית לספורט במדינת ישראל, שבמדינה שלנו מתייחסים לזה כאל הובי ולא כאל משהו מקצועי. ישנה גם בעיה שאם מפטרים מאמן והוא הולך ללשכת תעסוקה וכותב שמקצועו הוא מאמן ספורט, עונים לו שזה לא מקצוע אלא הובי. גם את זה צריך לשנות. אני מאמין שבסופו של דבר יבואו חוקים שיטפלו גם בעניין הזה. אבל, חברים, יש לנו בעיה בתוך המערכת. צריך לחשוב איך אנחנו מתמודדים עם העניינים האלה.


אם יש צורך לחוקק חוקים שינטרלו את אלה שמקבלים את ההחלטות שיש להם השפעה לאומית – בסופו של דבר הספורטאי מגיע לחו"ל עם דגל של מדינת ישראל והוא צריך להיות הטוב ביותר. לא יעלה על הדעת שהוא עולה לשם בגלל שהיה איזה מאבק פנימי כזה או אחר והכינו אותו כדי שהוא יעלה. היה כבר מקרה כזה באיגוד הקיאקים. במשך תקופה מסוימת היה מיקוד ספציפי לספורטאי אחר, שמישהו כמו קלגנוב היה יכול לעשות את אותו דבר בלי להתכונן בכלל. אתה רואה את זה, אני לא ממציא דברים. אנחנו טיפלנו בזה.


צריך לעשות הפקת לקחים גם בנושאים הללו. צריך לבחון ולהפיק מסקנות. בסופו של דבר מישהו יצטרך לקחת אחריות. אם כך יראה הספורט שלנו, אז הכול פוליטיקה ואין מה לעשות.


אם אנחנו רוצים שיהיה שיתוף פעולה, שתהיה עזרה, שיהיו תקציבים, תנטרלו את הפוליטיקה הפנימית מהליך קבלת ההחלטות הקשור לבחירת הספורטאים האולימפיים.

אני רוצה להגיב לדבריו הנכוחים של אלכס מילר שראוי להקשיב להם בתשומת לב. המבנה של הספורט בישראל הוא מקור הרע. אנחנו עדיין מנהלים את הספורט בישראל במבנה של טרום המדינה.

רוב החוקים במדינה הם מהמנדט.

בדרך-כלל אותם חוקים עוברים שינויים. על שולחן ועדת החינוך והתרבות נמצאת הצעת חוק שיזמה שרת החינוך והתרבות לימור לבנת, שעברה קריאה ראשונה, פוצלה מחוק ההסדרים. לפחות אני מאלה שמפצירים או מתעניינים באופן תדיר אצל השרה ואצל יתר הגורמים, לשאול מה קורה עם החוק. הבעייתיות היא בעצם המבנה. הזכרת את האיגודים ואת מרכזי הספורט. זה הכול צריך לעבור. כל המבנה של ארגון הספורט בישראל, אם באמת רוצים לנטרל את הבעיות האלה, להרחיק אותם מהפוליטיקה, צריך להפוך את הספורט שלנו לספורט לאומי וממלכתי ולא לספורט סקטוריאלי וספורט של פוליטיקה. הפרוטוקול לא רואה, אבל ד"ר שפר, ראש מנהל הספורט מהנהן בראשו לחיוב. אני יודע שהוא גם מהאבות של חוק הספורט שאנחנו דנים בו.


גברתי המנכ"לית, אשמח אם בדיווח שלך תתייחסי איפה אנחנו עומדים עם חוק הספורט כי הזמן עובר והיינו רוצים להתקדם. אנחנו יודעים שהחוק הזה צריך לעבור בהסכמה. זה גם נאמר לנו בצורה ברורה ומפורשת. בהחלט יש כאן חוק כלים שלובים. אני מסכים עם חבר הכנסת אלכס מילר, שספורט לא צומח רק מהישגים אישיים אלא כל האווירה, כל האקלים, כל הסביבה הספורטיבית, יש לה השפעה מאוד מכרעת לגבי איתור כישרונות, לגבי בחירת הספורטאים הנכונים, סדרי עדיפויות וכדומה. בסופו של דבר גם הוועד האולימפי מורכב מכל מיני גופים וארגון, כשלכל ארגון יש את השיקולים שלו. גם הוועד האולימפי, לצערי, לא נקי מהבעיה הזאת. אני בטוח שאתם הראשונים שהייתם רוצים שהוועד האולימפי יוכל לקבל החלטות מקצועיות מבלי שיש בתוכו מאבקים בין איגודים שונים וכדומה.


לכן, המאמץ שלנו, אלכס, צריך להיות מאמץ לקדם את חוק הספורט וסוף סוף להפוך את הספורט שלנו לספורט לאומי.

ברגע שאתה מצביע, אני מצביע.

חברת הכנסת רונית תירוש. אני הייתי המנכ"ל שלה, והיא היתה המנכ"לית שלה.

רוצה לומר שבכנסת הבאה - - -

ברור.


אני רק רוצה להעיר לעצמנו. הבעיה המתמשכת בספורט בישראל בכלל ובוודאי בהכנות לתחרויות אולימפיות זאת העובדה שאין יכולת לבנות תכנית אסטרטגית מגובה בתקציב. זאת אומרת, בתיאוריה אפשר לעשות יופי של דברים – אגב, זה נכון לכל דבר. בוודאי שאורלי נדרשת לעניין גם במסגרת תרבות, תיאטראות שרוצים להעלות הפקות ואי-אפשר לארגן את זה אם לא יודעים. אני לא יודעת איך מתנהל אגף התקציבים היום, אבל כפי שאני זוכרת, אחת לארבעה חודשים היו קיצוצים, בנובמבר אפשר להודיע לך על קיצוץ רטרואקטיבי על שנה שלמה שניסית לעבוד ולעמול.


בכל אופן, אם אנחנו רוצים להגיע להישגים – כמו שאנחנו כועסים שבכדורגל אנחנו לא מגיעים לאליפויות עולם ולמונדיאל וכדומה, הכול מתחיל ונגמר בכסף. אמנם יש גם דברים אחרים שצריך לסדר, אבל כל הנושא של תכנון אסטרטגי הוא נדרש. מדובר באימונים מפרכים ולא שחצי שנה לפני אני מחליט שאני משקיע בספורטאים את מירב הכסף.


נכון להיום, הם נעזרים בתרומות ובתמיכות שונות שספורטאים שונים תורמים לעצמם. לכן אני מפנה את הבעייתיות אלינו כאן. אמנם גם הכוח שלנו כאן הוא מוגבל, אבל ככל שנצליח לעגן את זה לא רק בחקיקה ונכניס כנורמה שיהיה להם תקציב ברור וידוע לתקופות של כל 4 שנים או כל 5 שנים, לקראת האולימפיאדה הבאה, אני חושבת שהתוצאות תהיינה הרבה יותר טובות.

בתחילת הישיבה ציינתי שכרגע מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק. הצעה אחת היא של אלכס מילר, שמעבר להכרה של מדינת ישראל בעצם ההכנות האולימפיות ובוועד האולימפי, שהיום עדיין לא מוסדר, הצעת החוק של אלכס מילר נוקבת גם בסכום תקציבי. לדעתי הדבר יקשה על הצעת החוק והיא גם נפלה בכנסת הקודמת. הצעת החוק שלי קצת יותר מתחכמת. היא לא נוקבת בסכום אבל לחייב שיהיה סעיף תקציבי שיענה על המטרות.


אני מסכים איתך מהניסיון שלנו שזה שיש חקיקה עדיין לא אומר שהגענו ליעדנו אבל בכל זאת היא נותנת בסיס ציבורי מוסרי מקצועי טוב יותר לקבוע שהמדינה תעמוד ביעדי החוק ותעמיד לרשותם את התקציבים.


המצב היום הוא כמו שהם תיארו אותי. יש שיתוף פעולה טוב עם המשרד אבל במבנה השלטוני במדינת ישראל כנראה ששיתוף פעולה והסכמות עם המשרד הייעודי והמקצועי זה לא מספיק ויש גם את שר האוצר.


נמצא פה צחי דוד ממשרד האוצר. אני רוצה שתתייחס לדברים אחרי המנכ"לית. הבעיה היא שכך מדינה לא יכולה להתכונן לאולימפיאדה. כך אי-אפשר להתכונן לאולימפיאדה, כשיש חוסר ודאות על מה אפשר להתחייב. צריך להתחייב למחנות אימונים, שכירת מאמנים, רכישת מתקנים. אי-אפשר כך להתכונן לאולימפיאדה. מי שרוצה להחליט שלא נזכה במדליות, שיגיד את הדברים על השולחן ולא להתחכם. מדינה צריכה להתנהל באופן מסודר. ההכנות האולימפיות, יש לנו ציפייה שהן יתנהלו באורח מתוקן ומסודר. יש חובה לוועד האולימפי ולמשרד לומר מהם הצרכים. יתווכחו, ינהלו דיונים, יגיעו למסקנה שהסכום צריך להיות איקס, יחלקו אותו לשנות תקציב. אגב, זה המקרה הקלאסי של תקציב רב-שנתי. אם המועצה להשכלה גבוהה עושה תכנית חומש, תעשו תכנית ארבע שנתית או תכנית שלוש שנתית.


הדברים ידועים. יש לנו ניסיון של מחזורים קודמים. לפחות מארבע האולימפיאדות האחרונות הדברים ידועים. יודעים כמה הדברים הללו עולים, יודעים כמה מחנות יש, יודעים איזה אליפויות יש בעולם, יודעים מה זאת משלחת לאליפות אירופה או לאליפות עולם, יודעים באיזה ענפים מדובר. אי-אפשר לומר שהכול בסדר אבל אין לנו נגיעה לדבר הזה.


לכן אני אומר למנכ"לית. אתם תקבלו גיבוי מלא מאיתנו כדי שתהיה תכנית לאומית מסודרת. זאת המטרה של קיום הישיבה הזאת שנתיים וחצי לפני האולימפיאדה כדי ללחוץ כבר מעכשיו. הזכרתי את שתי הצעות החוק שאותם נקדם לאחר השיחה עם השרה. אם השרה לא תרצה לקדם את הצעת החוק, אני לא רואה אפשרות לקדם את הצעת החוק הזה. אני יודע שהמטרות שלנו הן מטרות זהות.

אני מתנצלת, אני צריכה להיות בוועדת הכספים.

אם את בוועדת הכספים כדי להשיג כסף לוועד האולימפי - - -

הנושא היום הוא ניירות ערך אבל נגיע גם לזה.

לא, אבל יש את חברי ועדת הכספים - - -

נכון, אבל כשעושים לנו תרגילים של תקציב דו-שנתי אין לנו את המקח וממכר הזה.

רק לידיעתך, סיעת הבית היהודי מפד"ל חדשה, ניצלה סעיף בהסכם הקואליציוני, שכל סיעה יכולה להגיש וטו על שינוי חוקי יסוד. הגשנו וטו על ההצעה הזאת של התקציב הדו-שנתי. אני לא יודע מה ייגמר. אני מודה שתמורת הסדרים כאלה ואחרים אנחנו נסכים להוריד. למשל, לחזק את הוועדה האולימפי.


את יודעת כמה נקודות נקבל בציבור אם הבית היהודי מפד"ל חדשה יגידו: חשוב לנו חינוך, אבל חשוב לנו למשל גם הוועד האולימפי ואנחנו נקצה מהתקציבים שבהם אנחנו יכולים להשפיע. אני בטוח שגם ציבור המצביעים שלנו יריעו לנו.

אורלי פרומן, בבקשה.

בוקר טוב. כמו שפתחת, אדוני היושב ראש, אם זה שאני פה מסמל את חשיבות העניין, אני רוצה לומר זאת בפה מלא. זה חשוב לנו. המשרד שלנו בעצם עובד על שני ענפים מרכזיים, הספורט העממי, מה שנקרא תרבות הספורט והענף השני הוא הספורט ההישגי, והוא תופס חלק מאוד משמעותי מאורח חיינו.


שיתוף הפעולה עם הוועד האולימפי, בעצם הילד המשותף זה היחידה לספורט הישגי, שגילי לוסטיג עומד בראשה. כמו ששמעת, גם המטרות וגם התכניות נבנו במשותף. אם תראה את זה כחלק מאותה תכנית לאומית, אז כך זה צריך לעבוד. צריכה להיות תכנית אחת לענפי הספורט השונים. צריכה להיות החלטה אלו ענפי ספורט, אלו ספורטאים יושבים היום בסגל האולימפי ואיפה אנחנו משקיעים. כמו ששמעתם כבר, בהיבט הזה התקדמנו מאוד. אל זה יקל בעיניכם, זה שיפור משמעותי שיש תכנית אחת.


בהתייחס להערותיו של חבר הכנסת מילר, כמו בכל ארגון, גם ניהול מקצועי של איגוד, שמשפיע מאוד על האווירה בה מתנהל האיגוד, משפיע באופן ישיר על המאמנים, על הספורטאים ועל ההישגים שלהם. זה נכון למשרד, זה נכון לכנסת ובוודאי גם לאיגודים. גם בכיוון הזה משרד התרבות והספורט מקדם מהלכים עם ראשי האיגודים כי זה תנאי הכרחי לצמיחה של כל ספורטאי וספורטאי.


בהקשר היותר ספציפי, ביקשת ממני להתייחס. אני אומר רק במילה אחת כי לפני שבועיים התקיים דיון בוועדת החינוך בנושא של ההתעמלות האומנותית. הנושא נמצא בבדיקה, ברשותו של וועדת קמא בוועדה שמינתה השרה שלנו. צר לי שהגענו למצב שבו היינו צריכים למנות ועדה חיצונית. בהחלט לא היה צריך להגיע לשם, אבל כאשר ההיבט התחרותי הוא מאוד חזק בכל האיגודים, לפעמים עולים על שרטונים. החכמה היא איך לרדת ואיך להפיק את הלקחים כדי שזה לא יקרה.


לגבי הנושא של תכנית לאומית. אנחנו מתקדמים בנושא. אין ספק שהספורט בישראל צריך תכנית לאומית רבת מימדים. בנושא אחד של מתקני הספורט אני יכולה לבשר שאנחנו בשלב מאוד מתקדם של הצגת תכנית לאומית לבנייה, שדרוג של כל מתקני הספורט הקיימים והעתידים להיבנות, על-סמך מיפוי מאוד גדול שנערך על-ידי מנהל הספורט, בשיתוף עם המועצה להסדר ההימורים. חברנו גם לחברה אסטרטגית ואנחנו נציג את זה בקרוב.


הצעד הלא פחות משמעותי זה מה שאתה הזכרת, דהיינו, הקמת המועצה הלאומית לספורט, שזאת בדיוק המטרה שלה. אנחנו רוצים להגיע לדיון. כמו שאמרת, אנחנו רוצים להגיע להסכמה של כל השותפים שלנו בעולם הספורט. אנחנו מקיימים דיונים. אנחנו מקווים שבקרוב נגיע גם לכאן.


המועצה הזאת תיתן מענה גם לאותה בעיה של מבנה הספורט בישראל אבל אנחנו מאוד מקווים ומצפים שהנושא של הגיבוי התקציבי והגדלת התקציב שמופנה לספורט במדינת ישראל בצורה דרמטית ומשמעותית, זה חלק מהעניין. אז יכול להיות שאנחנו נפתח עידן חדש בעולם הספורט. כמו שאמרתי, תפישה משפיעה על מבנה ומבנה משפיע על תפישה. תהיה לו השפעה על התנהלות כל הגופים שעוסקים בספורט במדינת ישראל. זה בהקשר של התכנית הלאומית.


בינתיים, אנחנו עושים מלמטה דברים שיקדמו את החוק ואת התכניות המשותפות גם בספורט ההישגי וגם במתקנים.


אנחנו מצפים שהמועצה הלאומית לספורט תקום עוד ב-2010.


לגבי הנושא של התקציב, הנקודה השניה שהעלה אפרים זינגר. בעניין הזה המצב לא השתנה וכן השתנה. התקציב להכנות האולימפיות זה איזה סכום שמאז 1998 מועבר מידי שנה ממשרד ראש הממשלה. אני לא רוצה לדבר על 2009 שהיתה שנה מאוד קשה. התחלף השלטון, התקציב אושר רק ביולי ולקח זמן עד שהועבר הכסף. פה יש לנו שותף בכיר וזה האוצר, כי ממשרד ראש הממשלה זה עובר לאוצר ואלינו, יש פה איזה סיבוב.


בגלל החשיבות שאנחנו במנהל הספורט מייחסים לתחרויות האולימפיות והספורטאים מתאמנים לאורך כל השנים. אנחנו רואים את 2012 מול עינינו. השנה נהגנו אחרת ולמרות שהכסף ממשרד ראש הממשלה טרם הגיע, נכון למחר, אחרי הוועדה של הרכישות, 75% מהסכום שמיועד להכנות האולימפיות יהיה בידי האיגודים. פה עשינו מהלך ממקורות פנימיים, נקרא לזה מימון ביניים.

75% מה-6 מיליון?

לא, הסכום הוא הרבה יותר גדול. התקציב שעומד לרשות ההכנות האולימפיות הוא סדר-גודל של 15 מיליון. 10 מיליון מועברים ממשרד ראש הממשלה וכ-5 מיליון - - -

מה זה הסכום עליו דיבר זיגי? הוא אמר שהפרויקטים - - -

זה סיוע ישירות לאיגודים, בלי הדברים הנוספים.

כלומר, זה מתוך 15 מיליון. זאת אומרת, סך-הכול ההכנות האולימפיות של מדינת ישראל הן בסדר-גודל של כ-15 מיליון לשנה, מתוכם 10 מיליון הם סיוע ישיר לאיגודים לתכניות מקצועיות.

זוהי ההכנה הספציפית למשחקים.

וה-5 מיליון האחרים כל שנה, למה הם הולכים?

יש מתקנים אולימפיים, יש מלגות לספורטאים.

את רוצה להגיד לי שהשיטה הזאת של העברת ה-10 מיליון עדיין ממשיכה משנת 1998?

כן.

יש דברים יציבים בארץ.

אנחנו דווקא רואים את הפיתרון לנושא בדיוני התקציב הנוכחיים בשני אופנים. קודם כל, יש סעיף תקציבי. יש לנו תקנה תקציבית להכנות האולימפיות. מה שצריך לעשות, וזה מה שאנחנו מובילים עכשיו בדיונים התקציביים לשנים 2011-2012 להכניס את הנושא לבסיס התקציב. יותר מזה, גם להילחם שזה יהיה מוגן מ"פלטים". יש לנו דוגמאות לעניין.

למי שלא יודע, הכוונה ב"פלטים" להתגונן בפני קיצוצים אחידים רוחביים.

זה יושב היום כחלק מהאתגרים שלנו בדיוני התקציב הקרובים: הכנסה לבסיס תקציב, הגדלת התקציב, הגנה מ"פלטים". יש תקנה תקציבית כזאת. זה יכול ישר להיכנס לשם. אז אנחנו יודעים, הוועד האולימפי יודע, היחידה לספורט הישגי יודעת מראש מה התקציב.

יש גם לוח זמנים למימון, יודעים מתי משתחרר כל דבר.

נכון. אני מאמינה שאנחנו נצליח. אי-אפשר למשוך את זה יותר. אני מקווה שאני לא אופטימית מידי אבל אני חייבת להיות אופטימית. צריך לשבור את המסורת של 12-13 השנים האחרונות. בינתיים הספורטאים והאיגודים, לפחות לשנת 2010, יש להם את התקציב כבר בתחילת חודש מאי. כמובן שההמשך יהיה בהמשך השנה. זה חשוב לנו, אנחנו עושים הכול כדי לקדם את זה. אנחנו רוצים לראות ביחד איתם ועם כל עם ישראל – יש פה אתגר של מדינה שלמה לשמוע את התקווה בלונדון 2012 ושליבנו ירטט יחד עם הספורטאים והמאמנים. זה אתגר לאומי ואני חושבת שכולנו צריכים להירתם אליו.

מר צחי דוד ממשרד האוצר. אתה רפרנט של ספורט?

תרבות וספורט.


כמו שאמרו פה, התקציב הנוסף שמגיע כל שנה לנושא ההכנות האולימפיות הוא כ-10 מיליוני שקלים.

מה זה נקרא שזה בא ממשרד ראש הממשלה?

זה לא ממשרד הממשלה, זה בא ממשרד האוצר. הפניה היא לראש הממשלה. ראש הממשלה נותן את האישור. הכסף מגיע ישירות ממשרד האוצר.

למה צריכים את המנהל לזה. הרי מ-1998 יודעים. למה המשחקים האלה? למה אי-אפשר שנהיה מדינה מסודרת? האם מדובר באי-סדרים, בשחיתויות? למה אי-אפשר לתת להם להתנהל באופן מסודר?

אני מאוד מסכים איתך שבנושא ההכנות האולימפיות ההמשכיות מאוד חשובה. זה מתקיים אחת ל-4 שנים והוא חשוב לכולנו. למשרד יש כל שנה דיונים על תקציב. יש סדרי עדיפויות והמשרד יודע להשיג הישגים. גם כאוהד ספורט אני מקווה שהנושא יוסדר.

אתה רוצה שיורידו ל"הבימה" 10 מיליון?

לא אמרתי.

ה-10 מיליון האלה שעוברים בעשור האחרון – אל תגיד להם עכשיו לעשות סדרי עדיפויות ולמצוא 10 מיליון מהמשרד. ה-10 מיליון עוברים כל שנה אז תעבירו את זה פעם אחת בבסיס התקציב.

אחת הסיבות לכך היא שהתקציב עובר מאוחר. צריך לעשות שינויים פנימיים כדי שהתקציב יגיע לגורמים יותר מוקדם. היה סיכום תקציבי בתקציב הקודם. המוקד היה מנהל התרבות. ידעו לעשות ודאות ל-3 שנים. אני בטוח שנגיע להסכמות עם המשרד. אני לא מסתכל 10 שנים אחורה כי אני לא בקיא 10 שנים אחורה.

לזה או אני או רונית תירוש אחראים.

ה-10 מיליון עוד לא עברו השנה. אני מקווה שלאחר שהתמונה התקציבית ל-2010 קצת תתבהר, הם גם יועברו וניתן יהיה להשלים את התקציב שמגיע לנושא. בינתיים המשרד באמת פנה אלינו וזירז מאוד את התהליכים.

זה מעכב. אתה לא היית כאן כשאפרים זינגר דיבר. יש, נאמר, מחנה אימונים להתעמלות אומנותית. המחנה הזה צריך להתקיים עכשיו ולא בעוד 3 חודשים. חינוך זה לא כמו רכישות, שבאוקטובר רואים את העודפים מתחילים לעשות את הדברים.


ביהדות יש מושג שנקרא "דבר האבד", "עבר זמנו בטל קורבנו", "אתרוגים אחרי סוכות". יש כמה ביטויים שאומרים לך שכל דבר צריך להיות בזמנו. הם צריכים להתנהל בתכנית מקצועית מאוד מסודרת.


אמנם דיברת ברוח חיובית ונתת תקווה, אבל על-סמך התקווה הזאת האיגודים לא ייכנסו להתחייבויות.

שוב אני אומר. התקציב לא יגיע בחלק הראשון של השנה. לכשיהיו דיוני התקציב – אני לא יודע להבטיח שום דבר כי אני לא מחליט, אנחנו גם רואים לנכון שזה ייכנס בבסיס התקציב. יהיו דיוני תקציב, יהיו סדרי העדיפויות של המשרד, יהיו סדרי עדיפויות של משרד האוצר.

טוב, מהעז הזאת לא אוציא יותר חלב.

יש לנו דיונים עם הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, לפרוץ את המעגל בנושא של משחקי כדור. הדיונים של היום כולם נסבו על ענפים אישיים. אנחנו כבר הוכחנו בצורה שיטתית שכל משחקים אולימפיים אנחנו חוזרים עם מדליה או שתיים, מספר הופעות מכובדות בגמר, אבל אנחנו לא מצליחים להגיע לשם במשחקי כדור.


מבחינתנו, הדבר הזה לא עולה על הדעת. גם בהינתן העובדה שאנחנו חייבים להתמודד מול אירופה כדי להיכלל במשחקים האולימפיים, אנחנו סבורים שאם נציב את זה כמטרה, זה אפשרי.

אתה מדבר על כדורגל, כדורסל, כדוריד?

אני לא רוצה להחליט אלו ענפים. פנינו ליחידה לספורט הישגי כדי שתעשה סריקה של הענפים. אנחנו מבקשים מהיחידה לספורט הישגי להמליץ בפנינו. כמובן שאז תקציב ההכנות האולימפיות יצטרך להיות שונה, גדול יותר. אבל, אם אנחנו לוקחים את המפה האירופאית ולוקחים מדינות בסדר גודל של מדינת ישראל, שבדיה, דנמרק, פינלנד, נורבגיה, יוון, פורטוגל, אלה מדינות שבאופן מסורתי מגיעים למשחקים האולימפיים עם יותר מענף אחד. אני מאמין באמונה שלמה שיש לנו את היכולת ואת הפוטנציאל. אנחנו צריכים להציב את זה כמטרה. אני מאמין שנוכל להתמודד איתה ב-2016.

לצערי, בכדורגל, לפי הדיונים שקיימנו כאן, אנחנו 40 שנה - - -

שלחתי לך מכתב סיכום על דעת אבי לוזון, יושב ראש הנהלת ההתאחדות לכדורגל, שב-26.6 מקיימים לראשונה דיון אסטרטגי על הצבת תכנית אסטרטגית לכדורגל בישראל בליווי חברת "רותם אסטרטגיות", שהיא חברה לייעוץ אסטרטגי שמובילה את המשרד שלנו ומשרדנו שכר את שירותיה.

יפה מאוד.

הדבר מקובל על ההתאחדות. אני מאמין שמפה נצא לדרך חדשה.

אני מברך על זה.

זאת היתה גם המלצה שלך בוועדת החינוך בדיון שהיה כאן.

היינו 40 שנה במדבר.

תקופת המדבר הסתיימה, אתה אומר. תדע שההבדל בין המדבר לבין ארץ ישראל, כך לפחות אומרים הרבה פרשנים, שבמדבר היה אפשר לחיות מניסים. במדבר קרעו להם את הים. במדבר לא היו צריכים לעבוד והלחם ירד להם מן השמים. לא היו צריכים ללכת לקצב כי הם קיבלו את השליו. הם לא היו תלויים בגשם כי משה היה או מדבר או מכה את הסלע ויוצאים מים. גם לא היו צריכים צה"ל חזק כי "כאשר ירים ידו וגבר ישראל", אז היו מתגברים ומנצחים בכל המלחמות. בארץ ישראל החיים הם חיים טבעיים. פה מצפים מעם ישראל לחיות את החיים הטבעיים והקדוש ברוך הוא מסייע בידינו. קודם כל הוא מצפה מאיתנו שאנחנו נעשה את שלנו. אגב, זה פירוש מאוד מרתק של הרב גורן שהיה הרב הראשי לישראל, על ההבדל בין החיים במדבר לבין החיים בארץ ישראל.

אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר כך. הוועדה רשמה לפניה את הדיווח המפורט של הוועד האולימפי על המטרות, על ההיערכות ועל הפרויקטים שפועלים בהם כדי להתכונן לאולימפיאדה הקרובה שתתקיים בחודש יולי 2012 בלונדון. הוועדה רשמה בפניה גם את ציון ענפי הספורט שבהם מתרכזות ההכנות: אתלטיקה (קפיצות), שחיה, ג'ודו, התעמלות ושייט.

מסתבר שעדיין אין מסגרת תקציבית לאומית מסודרת בבסיס תקציב משרד התרבות והספורט ועל-אף שהמשרד עושה מאמצים, עדיין אין אישור לתקציב שמוערך בסדר גודל של כ-15 מיליון שקל לשנה, עובדה שמעכבת או גורמת לעיכובים בביצוע התכנית המקצועית המוסכמת.

שלוש: הוועדה רשמה בפניה ומברכת על שיתוף הפעולה שבין משרד התרבות והספורט לבין הוועד האולימפי ועל התכנית המקצועית המאושרת על-ידי שתיהן.

ארבע: הוועדה דורשת בתוקף ממשרד האוצר להגיע להסדר עם משרד התרבות והספורט על-כך שתקציב ההכנות, שלא יפחת מ-15 מיליון שקלים, כפי שהיה בכל אחת מהשנים בעשור האחרון, יוסדר בבסיס התקציב על מנת להבטיח פעולה תקינה וסדירה של ההכנות האולימפיות.

יו"ר הוועדה דיווח על הצעות החוק שעוסקות בהכנות האולימפיות המונחות על שולחן הכנסת, הן של היושב-ראש, והן של חבר הכנסת אלכס מילר וכבר נקבעה פגישה עם שרת התרבות והספורט על-מנת לבדוק כיצד ניתן לקדם את הצעות החוק על-מנת להבטיח שמדינת ישראל תוכל להיערך למשחקים האולימפיים בצורה לאומית ראויה, מסודרת ותקינה ושכל המאמצים וכל המשאבים יהיו מכוונים להצלחה הספורטיבית ולא לבעיות התקציביות של גובה התקציב ומועדי ביצוע התקציב.

אני רוצה להדגיש שהפער בבסיס הוא 10 מיליון שקלים.

הפער בבסיס התקציב הוא 10 מיליון שקלים. כלומר, יש 5 מיליון ו-10 נוספים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:37)