PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.5.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' באייר התש"ע (4 במאי 2010), שעה 12:00

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הארכת כהונה), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר

עו"ד דורית מורג, היועצת המשפטית, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג, משרד המשפטים

רות דיין מדר, מינהל חברה ונוער, מרכז השלטון המקומי

הדר בן שחר, סטודנטית, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

נועם טלמור, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

סמדר יוגב, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

תומר היימס, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

עודד סספורטס, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

הנרייט דהאן כלב, המחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הארכת כהונה), התש"ע-2010

הצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הארכת כהונה), התש"ע-2010, הצעתו של חבר הכנס זבולון אורלב, הכנה לקריאה ראשונה.


הצעת החוק היא מאוד מאוד פשוטה. בחוקי החינוך קיימים שלושה גופים סטטוטוריים שמחייבים התייעצות אתם. בהיעדרם מעוכבים הליכים שהמשרד רוצה לקיים כי אם פגה תקופת כהונתם ולא הוקמו הגופים הסטטוטוריים האלה, אין עם מי להתייעץ.


אנחנו מדברים על שלושה גופים. גוף אחד הוא גוף שלא נקרא לו ארכאי או גוף ארכיאולוגי, ואני לא יודע בדיוק איך לקרוא לו, אלא אולי נקרא לו ועד החינוך.

ועד החינוך פועל.

אני הייתי ראש לשכת שר, מנהל אגף, מנכ"ל וכל היום התייעצתי עם ועד החינוך. לא זזתי בלעדיו ימינה ושמאלה.


גוף אחד קיים בחוק חינוך ממלכתי וקוראים לו ועד החינוך. הגוף הזה הוא גוף שמורכב מנציגים, חלקם נציגים שונים שקשורים במערכת החינוך כמו ארגוני המורים, מרכז שלטון מקומי וכדומה, וחלקם נציגי ציבור, והוא גוף שבכמה חוקי חינוך השר חייב להתייעץ אתו. למשל, במינויים, בהתקנת תקנות שונות. תזכירי לי מה היו תקנות שהתעכבו כי לא היה ועד חינוך.

כיתות י"א-י"ב.

כן. על פי חוק חינוך חובה, כיתות י"א-י"ב, שמוחל בהדרגה, היו צריכים להתייעץ עם ועד החינוך איך להחיל, באיזה שלבים וכולי אבל לא היה עם מי להתייעץ. למרות שהחוק החיל חובה שהחוק יוחל כבר בשנת תשס"ט, החוק לא הוחל בשנת תשס"ט כיוון שלא היה ועד חינוך ולשר לא היה עם מי להתייעץ ולכן לא הותקנו התקנות. נדמה לי שהן הותקנו לקראת תש"ע. אגב, גם לקראת תש"ע עוד לא היה ועד חינוך.


אותו הדבר קרה עם גוף שני שנקרא המועצה לחינוך ממלכתי דתי. שוב, זאת מועצה סטטוטורית שגם אתה השר חייב להתייעץ. למשל בבואו למנות את מנהל מינהל החינוך הדתי, לפני שהוא מביא לממשלה לדיון ולאישורה את מי שיהיה ראש מינהל החינוך הדתי, הוא חייב להתייעץ עם מועצת חמ"ד ולא רק זאת, אלא מועצת חמ"ד גם שולחת נציגים לוועדת האיתור שתאתר את מנהל המינהל. אם לא קיימת מועצת חמ"ד, התוצאה הייתה שלמעלה משנה וחצי לא היה ראש מינהל חינוך דתי כי פג תוקפה של מועצת חמ"ד. כל זה, אגב, נפל בתקופת בחירות כאשר מצד אחד משרד המשפטים, בצדק, מעכב מינויים כי זאת תקופה של בחירות ולא רוצים מינויים חטופים, ואז נכנס שר חדש והוא עדיין לא בעניינים, הוא רוצה ללמוד את הנושא, כך שהכל מתעכב.


שני הגופים האלה, השר צריך להביא לאישור הממשלה. כלומר, הגופים האלה מתמנים על פי הצעת שר החינוך באישור הממשלה.


הגוף השלישי הוא גוף חדש יחסית. בכנסת הקודמת הייתה יוזמת חקיקה של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור יחד עם חברת הכנסת אסתרינה טרטמן והיו להם תומכים נוספים. על פי הצעת החוק הזאת, הוקמה מועצה לחינוך ממלכתי משלב. בסוגריים, בית ספר ממלכתי שרוצה תגבור לימודי יהדות, יכול לעשות את זה אם רוב התלמידים, רוב המורים ורוב ההורים מעונינים בכך, ואם הרוב הזה מתגבש, אזי למשרד החינוך יש מחויבות להפעיל תוכנית לימודים מסוימת, כולל תגבור לימודי יהדות. אבל הפעלת התוכנית הזאת צריכה להיות בהתייעצות עם המועצה. המועצה לחינוך ממלכתי משלב צריכה לקום על פי החוק. המועצה הזאת, למיטב ידיעתי, טרם הוקמה ולכן ביצוע החוק מתעכב.


הצעת החוק שלי אומרת שלא יכול להיות ואקום. כלומר, לא יכול להיות שפג תוקפה ובמשרד החינוך הכל מתעכב.


לכן ההצעה שלי אומרת שהשר בנסיבות מיוחדות, באישור הממשלה לגבי שתי המועצות הראשונות – כלומר, ועד החינוך והמועצה לחינוך ממלכתי דתי, שטעונות גם אישור ממשלה – יהיה רשאי לבקש את אישור הממשלה להאריך את התוקף של הגוף הזה בעוד שנה. זה כדי לכסות על הפער. בדרך כלל הגופים האלה, נדמה לי, מכהנים במשך ארבע שנים. אם זה נופל ומאיזה שהן סיבות לא אושר כדין הרכב חדש, על מנת שהמשרד יוכל לתפקד ההצעה היא שהשר, בנסיבות מיוחדות – כך כתוב בהצעה – ובאישור הממשלה, יוכל להאריך את תוקף ועד החינוך ושל המועצה לחינוך ממלכתי דתי בשנה, ולא יותר. אז יש תקופה של שנה להשלים את כל ההליכים. כידוע, ההליכים הם מאוד מורכבים. כדי למנות צריכים להביא את זה לאישור בפני הוועדה לאישור מינויים במשרד המשפטים. במשרד המשפטים פועלת ועדה לאישור מינויים.

ועדה לאישור מינויים בכירים.

הוועדה לאישור מינויים בכירים בשירות המדינה. הבעיה היא שהוועדה עובדת מאוד לאט ובמקרה שלנו אני יודע שהמשרד חיכה חודשים ארוכים וכי שם עומדים בתור. היום זאת ועדת שפניץ ופעם זאת הייתה ועדת רביבי. עכשיו התפרסמה ועדת רביבי בהקשר להחלטה של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד אולמרט על סוגיית המינויים. אם כן, לפעמים מחכים חודשים ארוכים, כך שהשנה הזאת נותנת את פרק הזמן. אם השר, למרות זאת, לא ימנה, הוא יזכה לגינויים מאוד חריפים על כך שהוא לא ממנה את הוועדות האלה בזמן. לפעמים גם ועדת שפניץ אומרת שאין מספיק נשים, אין מספיק מיעוטים והערות שונות כפי שהיה לנו במועצה לחינוך ממלכתי דתי ברגע האחרון או מתגלה שכלפי מועמד מסוים יש איזה הליכים אחרים ולכן הוא לא יכול להיות חבר ואז צריך להתחיל את כל ההליך מהתחלה.


אם כן, זאת ההצעה. ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית בהסכמת הממשלה ובתנאי שהצעת החוק תקודם בתיאום עם משרדי הממשלה וכך התחייבתי.


לגבי המועצה לחינוך ממלכתי משלב, למרות שכתוב בהצעת החוק שזה באישור הממשלה, זה לא באישור הממשלה כי על פי החוק המועצה הזאת לא מתמנית באישור הממשלה אלא על פי החלטת השר. לכן, לקריאה הראשונה אנחנו מציעים לתקן את ההצעה הטרומית ושזה יהיה רק אישור השר. להאריך כהונה של מועצה לחינוך משלב, יהיה מספיק, בנסיבות מיוחדות, ובאישור השר.


עד כאן הצעת החוק שלי שהיא הצעה טכנית. שר החינוך תומך בהצעת החוק בכפוף לתיאום המשפטי עם המשרד.

בנושא של החינוך המשלב, יש שני דברים. האחד, הוחלט בוועדת שרים שלא לתקן בשלב זה.

לא לתקן? זאת הייתה החלטת ועדת השרים?

כן.

לא כך נמסר לי.

יש לי את ההחלטה מה-7 במרץ 2010. מחליטים: לתמוך בקריאה טרומית ובתנאי שהמשך הליכי החקיקה יהיו בהסכמת משרד החינוך ומשרד המשפטים והארכת משך הכהונה של המועצה לחינוך משלב תוחרג מהצעת החוק.

הבנתי שה"תוחרג", זה שלא צריך את אישור הממשלה. כך אני הבנתי את הדברים.

יכול להיות. עקרונית הרעיון כשלעצמו מקובל עלינו. אנחנו עומדים ממש בימים הקרובים לצאת עם תזכיר שמטפל בכל הסעיף.

אתמול ישבתי עם השר והוא לא אמר לי את זה. הוא יודע על כך?

בוודאי. זה לבקשת השר. אנחנו לא תופסים יוזמות.

אין לי בעיה להחריג את זה, כך שזה לא ייכנס לקריאה הראשונה אבל נכניס את זה בדברי ההסבר כי אני לא רוצה שיהיה נושא חדש. אם לקראת הקריאה השנייה והשלישית תרצו להכניס את זה, זה יהיה בדברי ההסבר.

מה ההשלכות של ההחרגה?

אנחנו עומדים לתקן את כל סעיף המינוי.

מה איכפת לכם שזה יהיה? זאת קריאה ראשונה.

הסעיף כולו עומד להשתנות.

כן, אבל עדיין לא תהיה מועצה או שיש מועצה?

אני מדברת על ההרכב.

ההרכב לא שייך לנקודה הזאת. אין לכם התנגדות עקרונית לזה שאפשר יהיה להאריך בשנה את ארבע השנים. אם כן, למה לא לקבוע את זה?

הסיבה שאנחנו סבורים שזה פשוט מיותר. כל הסעיף הזה עומד להשתנות במסגרת התזכיר, כך שאין טעם כרגע לקדם תיקון בו אנחנו מכניסים כמה מלים.

את התיקון הזה אתם מכניסים בתזכיר?

אפשר.

אם תכניסו את זה, בסדר, כי אם לא, תהיה השמטה.

בכל מקרה, אנחנו נכניס את זה לדברי ההסבר כדי שנוכל לחזור לאופציה הזאת.

העיקרון המהותי שאדוני דיבר עליו, אין שום סיבה שהוא לא ייכנס.

אנחנו מסכימים על העיקרון ואין סיבה שהוא לא ייכנס.

אין לי שום בעיה עם הדבר הזה. אני תמיד לא אוהב לריב עם השומר אלא לאכול את הענבים. אם אני מבין מכם שבתזכיר שלכם אתם שוקלים בחיוב להכניס את העיקרון והוא מקובל, אין לי בעיה. אנחנו נכניס את זה בהסכמתכם בדברי ההסבר כדי שנוכל לחזור לעניין הזה, ונאמר גם את הסיבה לכך, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית תשקלו שוב את העניין. אני גם אבוא בדברים עם השר. כידוע אני מקיים אתו פגישות שבועיות והוא יודע על קיום הדיון הזה, אבל זה לא נאמר לי בפגישתי אתו אתמול. הדבר היחיד שכל הזמן הוא שאל אותי איך טעיתי בהצעת החוק.

בהכירי את הפרוצדורה של הצעת חוק ממשלתית ובהכירי את הקצב, אנחנו נתקן את הסעיף.

אני מוכנה לקבל את הצעתה של היועצת המשפטית לוועדה.

אני אומר לך למה אין בעיה ועכשיו אני מדבר לטובתו של השר. ועד החינוך קיים, המועצה קיימת, כך שכרגע אין בעיה אקטואלית. המועצה לחינוך משלב עדיין לא הוקמה.

זה לא נוגע לסעיף הזה.

אני מסכים. המועצה לא הוקמה, כלומר, אין כרגע בעיה אקטואלית. אמרתי שאני מופתע כי שר החינוך הוא מהמחוקקים הפעילים בכנסות והוא מכיר את כל הליכי החקיקה. הוא זה שהעיר את תשומת לבי איך אני עשיתי את השגיאה בהצעת החוק כאשר הכנסתי את אישור הממשלה לחוק החינוך המשלב. אמרתי לו שאני מקבל את התיקון ואין שום בעיה בדבר הזה. הוא לא העיר את תשומת לבי ולא אמר לי להשמיט את העניין הזה. יכול להיות שהשר כל כך עסוק ואני מקבל את הדברים.

הערה נוספת לעניין שמעלה היועצת המשפטית לוועדה. כל המהות של התזכיר החדש הזה באה להפעיל את חוק חינוך משלב. השר סבור שהמועצה כפי שהיא בחוק כרגע מסורבלת מאוד ומאוד קשה למנות אותה, והוא מעונין לפשט את הדברים. ההגיון שיש בהצעת החוק בה אנחנו דנים עתה, הולך באותו מישור.

אין לי בעיה. אני אומרת שהתזכיר, אתה עכשיו מוציא אותו ל-21 ימים רק להערות ועוד לא הוצאתם אותו. אתם תוציאו אותו ל-21 ימי הערות, תקבלו הערות, עד שתגישו לקריאה ראשונה, עד שזה יעבור, יעבור זמן.

שלוש שנים.

הצעת החוק הזאת היא פשוטה. היא תעבור בקריאה ראשונה עכשיו, בקריאה שנייה ושלישית בשבועות הקרובים, כך אני מעריכה, ולכן לדעתי אין בכלל סתירה בין הדברים.

אני אבוא בדברים עם השר.


הואיל ואני תמיד נאמן להתחייבויות שלי והתחייבתי לתאם עם הממשלה, הואיל ומשרד החינוך ומשרד המשפטים מבקשים שבקריאה הראשונה זה לא יופיע, בהסכמתם זה יופיע בדברי ההסבר כך שלא תישמע טענה חדשה. בינתיים אני אבוא בדברים עם השר ומה שיחליט השר, אין לי בעיה עם זה. אני רציתי לתקן חוק שמשרת את משרד החינוך.


אם כן, זאת הערתכם. לגבי הנוסח, יש הערות?

סעיף 3 יורד.

סעיף 3 יורד והכוונה היא איך שלא יהיה, גם אם אנחנו נתקן אותו, את אישור הממשלה.

כן, ודאי.

זה גם בתזכיר.

כן. מראש אמרתי שזאת הייתה טעות שלנו.

דרך אגב, זאת הייתה ההתניה היחידה של שר החינוך במליאה.

אני רוצה להוסיף הסתייגות אחת ואעשה זאת בזהירות. אני לא משוכנע שזאת כוונתו של שר החינוך ולא דנתי אתו בנושא, אבל המטרה היא גם לגרום למצב בו – כמו שאדוני הציג – יש שלושה גופים סטטוטוריים. הגוף השלישי הזה, לא מעונינים שהוא יהיה דומה במהותו לשניים הקודמים אלא שבאמת, בגלל שזה לא זרם חינוכי חדש וכן הלאה, לא צריך את אישור הממשלה למשל.

לגבי כוונת מציעי החוק לעומת כוונת משרד החינוך, זאת פרשנות שלך.

גם אני לא רוצה. זה לא זרם חדש.

זה מה שאמרתי.

מסיבות פוליטיות, מי שיזם את החוק, הוא מציג את זה כאילו זה זרם חדש אבל זה לא זרם חדש.

שוב, אין לי בעיה עם העניין העקרוני. ברגע שאתה צריך את המועצה הזאת לצורך עניינים, אתה צריך להתייעץ אתה כתנאי לקיום של דברים בחוק, יש הצדקה לזה שלא תיווצר הלקונה הזאת.

אני בכל זאת רוצה לקרוא חלק מדברי השר שנאמרו בתשובה להצגת החוק על ידי. הדברים נאמרו ב-10 במרץ 2008:

"מאחר שאני חושב שבאופן יסודי ההצעה של חבר הכנסת אורלב היא הצעה טובה, אני מסייג את הדברים לגבי אופן השימוש בסמכות. אם החוק הזה יחוקק, רצוי לעשות שימוש במסורה, כלומר, באמת במקרים המתאימים, ולא להאריך תוקף של גופים מכהנים ללא כורח אמיתי. בשולי הדברים אני רוצה להעיר שהמועצה לחינוך משלב לא מתמנה מלכתחילה באישור הממשלה ועל כן בין הגופים המנויים, אין מקום שהארכת המינוי לגביה תהיה באישור הממשלה. למעט הסתייגות זו, ברמה העקרונית, אני תומך בהצעת החוק. גם החלטת ועדת שרים לחקיקה הייתה לתמוך בחקיקה בתנאי שיהיה תיאום עם משרד החינוך. סיכמתי על כך עם המציע ולכן אני מציע לתמוך בהצעת החוק".


אני הודעתי שאני בהחלט מסכים לתנאי הזה. לכן אני אומר שאני מופתע.

ככלל אין חילוקי דעות בינינו. יש מקום גם לתת שיקול דעת לשר להאריך ואין חילוקי דעות.

מרכז השלטון המקומי, האם יש לכם הערות?

אנחנו תומכים בהצעה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אין.


אני רוצה לומר לפרוטוקול שביום ראשון, ה-2 במאי, ל"ג בעמר, י"ח באייר, קיבלנו אי-מייל מהגברת שירה גרינברג שהיא הרפרנטית של משרד החינוך באגף התקציבים במשרד האוצר, וזאת לשונו:


"שירה גרינברג, רפרנטית חינוך באגף התקציבים, מוסרת כי אין עלות תקציבית ל-פ/1953, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הארכת כהונה), של חבר הכנסת זבולון אורלב, ולכן אין צורך בהשתתפותה בדיון".


יירשם בדברי ההסבר שלפי הודעת האוצר אין עלות תקציבית.


האם את רוצה לקרוא את הצעת החוק?

כן.

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הארכת כהונה), התש"ע-2010

בחוק חינוך ממלכתי, בסעיף 12, האמור בו יסומן א'.

זה הסעיף שעוסק בוועד החינוך.

על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר בנסיבות מיוחדות ובאישור הממשלה להאריך את תקופת כהונתם של חברי ועד החינוך היוצא בשנה נוספת.

סעיף 13 עושה תיקון מקביל בנושא של המועצה לחינוך ממלכתי דתי.

סעיף 3 יורד.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד

החוק אושר פה אחד לקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20