ועדת החינוך, התרבות והספורט

3.5.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 203

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ט באייר התש"ע (3 במאי 2010), שעה 12:00

התלבושת האחידה בבתי הספר

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

עינת וילף

יעקב כץ
אנסטסיה מיכאלי

שר החינוך גדעון סער

זיו בר – יועץ שר החינוך, משרד החינוך

דורית מורג – יועמ"ש, משרד החינוך

משה דקלו – ד"ר, סגן מנהלת המינהל הפדגוגי, מנהל אגף בכיר לארגון לימודים, משרד החינוך

זהבה שמש – מ"מ מנהלת האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך

פנינה בן שלום – דוברת משרד החינוך

יפעת קריב – מנהלת מינהל חינוך ורווחה, מרכז השלטון המקומי

לילי הלפרין – מנהלת תוכנית אמ"ת (אקלים מפחית תוקפנות), מרכז השלטון המקומי

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

נועם עזרא – ארגון ההורים הארצי

יהודה סקר – ארגון ההורים הארצי

הדר שומן – מועצת התלמידים והנוער הארצית

אליהו חכם – הסתדרות המורים

הרף מיגל – מודיעין מכבים-רעות

אפי והב – יושבת ראש ועד ההורים בבית הספר "הדרור"-תל"י במבשרת ציון

אתי בנימין

ראובן שטל

מירב ישראלי

יהודית גידלי

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

התלבושת האחידה בבתי הספר

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט שתוקדש היום לסוגיית התלבושת האחידה בבתי הספר. אנחנו מחכים שיכנס לישיבה שר החינוך גדעון סער, וברשותכם אפתח את הדיון.

כמי שלמד במערכת החינוך הישראלית לפני כך וכך שנים, אנחנו הוותיקים זוכרים דרך קבע שעניין התלבושת האחידה היה דבר מובן וברור במערכת החינוך, ואני לא זוכר בתקופת היותי תלמיד שאיזה שהוא בית ספר נהג שלא תהיה בו תלבושת אחידה. אותם ימים היו ימים אחרים, הסולידריות החברתית הייתה שונה מאשר עכשיו, הרצון לשוויון והפגנת פערים, האחריות החברתית הייתה אחרת מאשר היום. עם זאת, לאט - לאט, השתרשה במערכת החינוך אופנה שהתלבושת האחידה בוטלה מן העולם. מצאנו עצמנו לעתים בקצה השני של המטוטלת, שתלמידים לקחו חירות לעצמם להתלבש באופן שאיננו ראוי לבית הספר, גם בשל סוגיית הצניעות אבל גם בשל תחרות על לבוש אופנתי של מותגים. כל תלמיד רצה יותר להפגין את הטעם האישי שלו ואת העובדה שהוא מעודכן בלבוש הנכון.

אני לא יודע אם שר החינוך ידידי ראה שידור בטלוויזיה, על כך שיש עכשיו אופנה של בנות מצווה לעשות "בוק", אלבום דוגמניות שבנות מצווה מבקשות להכין לעצמן כמתנת בת-המצווה מהוריה. מדובר בהוצאה של אלפי שקלים, מלבישים אותן במיטב מותגי האופנה כדי שיישאר להן כזה זיכרון. הסוגיה הזו היא לכאורה זוטרה, שולית, אבל אני חושב שנכון לדבר על הנושא כי מאחוריו נמצאת סוגיית המשמעת, הסולידריות החברתית, הצניעות וכן איך בית הספר נראה.

אני מברך את שר החינוך שהעלה את הנושא על סדר היום. אני מבין שהתקיימו התייעצויות רבות ויש כיום מדיניות שהחליט עליה השר, אנחנו נשמע את המדיניות ונדבר עליה. אדוני השר, צהריים טובים.

צהריים טובים, אדוני יושב הראש אני מודה על ההזמנה לדיון. אני חושב שועדת החינוך, התרבות והכנסת כאשר היא דנה בנושא היא עושה דבר נכון, משום שיש לנושא חשיבות. קיבלתי החלטה בנושא בחודש ינואר, אשר תמציתה שהחל משנת הלימודים הקרובה תשע"א תהיה תלבושת אחידה חובה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. בחטיבות העליונות תהיה המלצה לתלבושת אחידה, בשלב זה לא מדובר בחובה אבל אנחנו ממליצים.

ההחלטה הייתה תוצאה של התייעצויות רבות, כולל התייעצויות עם נציגי ועדי הורים מכלל המחוזות בארץ, נציגי התלמידים ובכירי משרד החינוך. ההחלטה היא, כפי שציין אדוני יושב הראש, ביטוי חיצוני לתפיסה חינוכית ערכית שבסיסה עומדים ערכי שוויון, צניעות, השתייכות קהילתית, אחווה וגאווה בית ספרית, ויש לה גם משמעויות בהיבטים נוספים - זה בוודאי מקל על הנטל הכלכלי על הורים רבים ברחבי הארץ. בנוסף, על פי כל הניסיון שהצטבר במקומות רבים יש לתלבושת אחידה תרומה לאקלים בית ספרי חיובי, אווירה יותר טובה ומשמעת, וגם הקטנת הנראות של פערים כלכליים, לפחות בתחום בית הספר.

המהלך אינו פשוט, אני שוקל אותו מיום הכניסה לתפקידי. בהתחלה הסתפקנו בחוזר המנהל הכללי האחרון שיצא ערב שנת הלימודים הנוכחים בהנחיה על לבוש הולם, ולא לבוש אחיד, אבל הגעתי לכלל מסקנה שיש לבצע את המהלך. אני חי בקרב עמי, כל מי שיש לו ילדים או נכדים שלומדים בבתי הספר מכיר את העניין. אצלי בבית יש התנגדות חזקה למהלך ועדיין לא השלימו עם קבלת ההחלטה, אבל אני חושב שתלמידים – בוודאי בבתי הספר היסודיים –לא צריכים לבלות מול הראי בבוקר את כל אותו הזמן בהחלטה מה ללבוש. אפשר להשאיר את זה לשנים הבאות בחייהם, זה לא חייב להיות חלק משגרת היום של ההליכה לבית הספר. נכון שקשה לשנות הרגלים, ואני מקבל הרבה מכתבים מילדים מכל שכבות הגיל ומשתדל להסביר שאני חושב שההחלטה טובה לבני הנוער.

מדובר במבצע מאוד רחב במערכת החינוך. בחודש מרץ יצאה הנחיית איסור של מנהלת המנהל הפדגוגי, שהנחתה את המחוזות להיערך לביצוע ההחלטה, לכן גם נאלצתי לקבל את ההחלטה באמצע שנת הלימודים מכיוון שלא ניתן לבצע את ההנחיה אלא בתחילת השנה. יתבצעו תהליכים חינוכיים מול מועצות התלמידים במחוזות השונים לגבי הדגם או הצבע של התלבושות ובלבד שתהיה תלבושת הולמת, והתהליכים מתקיימים היום בבתי הספר ברחבי הארץ שאין בהם תלבושת אחידה נכון להיום. אנחנו בודאי נעקוב אחר הביצוע של ההנחיה הזו לא רק ב-1 בספטמבר אלא בחודשיים האחרונים לפני היציאה לחופשת הקיץ בהם ניתן לוודא שהתהליך אכן מתקיים.

אני חושבת שיש הקלת ראש בסוגיית אקלים בית ספרי ומשמעת. חושבים שזה תפל, לא העיקר, לא המרכז – אני חושב שיש קשר ישיר בין אקלים בית ספרי לבין הישגים לימודיים. במקום בו לא מתקיימים לימודים, אין ניצול טוב של שעות הלימודים, במקום בו יש הרבה בעיות אלימות ובעיות משמעת – ההישגים הלימודיים נפגעים מהאווירה הזו. לכן, ההתמודדות עם המימדים השונים כוללת גם את המימד של האקלים הבית ספרי. אני מאמין שלסוגיות הללו יש השלכה גם על כוח ההוראה, אנחנו קוראים כתבות על מורים צעירים שרצו להיכנס למערכת אבל נרתעו בגלל אותם נושאים – חברת הכנסת עינת וילף בטח תוכל להרחיב בנושא. לכן, יש להבין שבעיות היסוד של המערכת שנוגעות לכוח ההוראה ולהישגים יש להן זיקה לסוגיות של אקלים בית ספרי ומשמעת.

אני חייב להגיד שיש לנו כבר שלוש אינדיקציות מעודדות שיש שיפור קל מתון בנושא האקלים הבית ספרי והמאבק באלימות. ראינו זאת בתוצאות המיצ"ב האחרונות, וראינו זאת במחקר שהתבצע על "אופק חדש", ואני חייב לומר שכאן השיפור אינו ניכר בבתי הספר הממלכתיים-דתיים וכן בבתי הספר במגזר הערבי. ראינו זאת גם במחקר חיצוני שבוצע. אם נתעקש על הנושאים הללו, אנחנו נמשיך לראות מגמה של שיפור בנושא המאבק באלימות, ההתמודדות עם אלימות ועם סוגיות של משמעת, אקלים בית ספרי והאווירה בבית הספר.

צריך לראות את זה גם בהקשר רחב יותר. ההחלטה היא לא עומדת לבדה, היא קשורה לאותו תיקון שעשינו במערכת כולה עם חוזר המנהל הכללי החדש שיתפרסם בתחילת שנת הלימודים הבאה וכולל הגדרת גבולות וסנקציות על הסטייה מהגבולות. זה קשור בוודאי לאותו תיקון שהועדה דנה בו ואישרה אותו של חוק זכויות התלמיד, קשור בוודאי להרחבה משמעותית של כניסת פרויקט "עיר ללא אלימות" לבתי הספר. הכול חלק מתפיסה רחבה, ויהיו צעדים נוספים. ההחלטה הזו הייתה צריכה להתקבל זמן סביר שמאפשר היערכות כדי ליישם אותה בתחילת שנת הלימודים. אני לא בעד לטלטל את המערכת באמצע שנת הלימודים.

יש לציין שהתלבטנו בנוגע לחטיבות העליונות, והחלטנו בשלב הזה ללכת במתווה הדרגתי. אם למשל, תלמיד במשך אחת עשרה שנים למד ללא תלבושת אחידה הוא לא חייב בשנה האחרונה לעשות זאת, גם מבחינה כלכלית. אם זה היה תלוי רק בי אני הייתי מרחיק לכת מבחינת סוג התלבושות, אם ילדים מגיעים אם ז'קט ועניבה זה טוב, אבל זה לא יקרה בשנת הלימודים הבאה, וייתכן שיש אף בעיה אקלימית בנושא זה.

הכיוון חייב להיות הכיוון בו אנו הולכים, יש אפשרות של השתתפות של תלמידים בבחירת התלבושת האחידה, כך שזה לא נעשה ללא ההשתתפות שלהם אבל עצם קבלת ההחלטה לא מותנית בבחירתם. כל הטיעונים היפים על החירות האינדיבידואלית שבאה לידי ביטוי בבחירת הבגדים, כוחם יפה לשעות של אחרי בית הספר ולא בהכרח בשעות הלימודים. שוב תודה ליושב הראש שראה את חשיבות הנושא וזימן את הדיון.

תודה רבה לאדוני השר. אני מציע שנשמע קודם כל התלמידים. נמצאת איתנו כאן הדר שומן שהיא יושב ראש מועצת התלמידים. האם דנתם בסוגיה? מה עמדתכם?

צהריים טובים לכולם. קודם כל אני חייבת להסכים עם כל מה שאמר אדוני שר החינוך, דיברנו על זה גם איתו וגם במועצות המחוזיות ובמועצה הארצית. כולם למעשה מסכימים על כך שהחזרת התלבושת האחידה לבתי הספר תשפר את האקלים הבית ספרי, ותשפר את כלל הנושאים עליו דיבר השר – צמצום פערים, נטל כלכלי ועוד.

ההצעה שלנו הייתה שלמועצת התלמידים בבית הספר או חבורה נבחרת של תלמידים, יוכלו לעצב את חולצת בית הספר, ובצורה זו גם נשאר מקום למקוריות או משהו מיוחד לאותו בית הספר והתלמידים ירגישו שותפות ורצון לקחת חלק. תלבושת אחידה היא בהחלט דבר שצריך להחזיר לבתי הספר בשביל שזה יצור אקלים טוב.

לא הייתה שום אופוזיציה?

תמיד יש את האנשים שלא מסכימים מהמקום של אינדיבידואליזם, אבל הגענו להסכמה שברגע שיחזירו את התלבושת האחידה ודברים נוספים כמו קימה כשהמורה נכנס לכיתה, זה ישפר את שאר הדברים.

מה הכוונה שלכם ב-"תלבושת אחידה"?

צבע ועיצוב אחידים.

גם של החלק העליון וגם של החלק התחתון?

מדובר בינתיים רק על חולצות.

רק חולצות, ללא מכנס, לא תסרוקת ולא נעליים?

נכון. היום ברוב בתי הספר הרשמיים יש תלבושת אחידה שלא מחייבים להגיע איתה.

את בחטיבה העליונה, נכון?

אני בכיתה י"ב. בהוד השרון עשו השנה פרויקט בכל בתי הספר, יש תלבושת אחידה ובימי שישי כולם מגיעים עם חולצות לבנות. אמנם ביטלו את הפרויקט אבל התלמידים ממשיכים את המסורת ומגיעים בכל יום שישי עם חולצה לבנה. כמו שאמרתי מקודם, אני חושבת שזה אחד מהרבה מאוד דברים שצריך לעשות כדי להחזיר את האקלים החינוכי לבתי הספר.

אני חושב שזה מאוד חשוב שאתם, כתלמידים, נותנים לזה גיבוי.

שכחתי לומר שההנחיה שנמסרה המליצה לרכוש במרוכז ובמוזל תלבושת אחידה, תוך השתדלות שהתוצרת תהיה כחול-לבן, דהיינו מיוצרת בארץ.

האמת היא שרק הרשויות המקומיות מחויבות בחוק המכרזים. ארגוני ההורים לא מחויבים לכך. אם היה חוק המכרים הם היו מקבלים הצעה מוזלת מסין או מתאילנד, אבל פה אין כזה דבר והם יכולים להחליט החלטה ערכית אידיאולוגית שכזו, שאני תומך בה בלב שלם. יכולה להיות בכך גם תרומה חינוכית לילדים. מר אליהו חכם – הסתדרות המורים, בבקשה.

אני מצטרף לדברי השר ויושב הראש, אני הייתי גם תלמיד בתלבושת אחידה ואני גם הייתי מורה ומנהל. כשאני הייתי מנהל בית ספר, בנושא התלבושת האחידה אחת הבעיות הייתה מה עושים עם הילדים שמסרבים לבוא בתלבושת אחידה – איך קושרים את הנושא הזה, משום שהייתה בעיה ודילמה קשה האם לשלוח את הילד הביתה או לא. יש לחשוב על הנושא טוב מאוד, מה עושים לגבי הנחיות המשמעת.

מה עמדתך בעניין?

אינני מוכן לקבל על עצמי אחריות מה יקרה לילד בדרך הביתה כשאין הורים בבית. לא פעם החזקתי בעצמי מאגר חולצות בבית הספר. בעיה נוספת – היו בתי ספר שקיימו תלבושת אחידה לחינוך הגופני ותלבושת אחרת לשיעורים. מדובר הרי בבעיות שצריכים לתת עליהן את הדעת, האם יש תלבושת אחידה גם לחורף או רק בקיץ.

כרגע נאמר שהתלבושת האחידה תהיה חולצה, צבע ועיצוב, לא מה שמתחת לחולצה ולא מה שמתחת לה.

אני רק מציין שאלו בעיות שהתמודדנו איתן בעבר, ויש לחשוב מה הפתרון כבר עכשיו.

תודה רבה לך. נתחיל עכשיו עם ארגוני ההורים, קודם כל אבי גור מארגון ההורים הארצי ואחריו אתי בנימין.

קודם כל אני רוצה להודות לשר החינוך גדעון עזרא, שהוא מקדם את הנושא של מדיניות כלל-ארצית. בשנים הקודמות כל בית ספר היה מחליט בעניין, ולכן הרבה בתי ספר והרבה תלמידים לא זכו למה שמגיע להם מפני שלא הייתה אכיפה. אני רוצה להודות בשם מאות אלפי ילדים שחיים במשפחות עניות, וגם בשם הוריהם, שהרי השינוי הזה יעזור באופן משמעותי בהורדת העלויות וגם מסיבות אחרות. יחד עם זה, בתחילת הדרך זה מחייב את המשפחה לרכוש דברים שהם לא היו צריכים לרכוש בשנים קודמות, ואנחנו רוצים ליזום מחקר ובדיקה לגבי הצרכים הללו. בנוסף, ידענו לנו שמשרד הרווחה מוכן להירתם לתמיכה במשפחות הללו מבחינה זאת.

אילו צרכים?

משפחה שיש לה חמישה ילדים, צריכה לקנות חמש עד שש חולצות עבור כל ילד.

אבל החולצות הללו זולות מכל חולצה אחרת שהם היו צריכים לקנות להם קודם.

אם מדובר בחולצות מתוצרת ישראלית זה לא תמיד נכון. היינו רוצים לבקש ממשרד החינוך שיפורסמו מפרטים והמלצות לגבי התלבושת. זה יאפשר לנו לגשת ולרכז את הקניות.

אבל אתם לא גוף שיכול לרכז את הקניות. יכול להיות שצריכים לחשוב על החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי שתעשה את השירות עבור כולם, שתוציא מכרזים שלא מחייבים אף אחד. לצערי, אין היום גוף כלכלי של הורים שיכול לפקח על הדבר.

אני רוצה להעלות את הנקודות שעלו אצלנו ואצל ועדי הורים ברחבי הארץ. בהיבט החיובי של העניין זה בהחלט יאפשר למורים ולשומרים בשער לזהות גורמים עוינים. זה יכול לפתח בגדים מיוחדים לשיעורי התעמלות, וגם כאן צריך מדיניות מרכזית. חשוב לי להדגיש את נושא האווירה הטובה גם בבית וגם בכיתה, והייתי רוצה לבקש שזה ייבדק ויימדד.

יושב הראש דיבר על ה-"בוק" שעושות תלמידות, שעושות אותו עם אותם המותגים שהן מגיעות איתם לבית הספר. כלומר זה לא מסתיים ב-"בוק", ואני מקווה שמשרד החינוך אכן יוציא הנחיות בסוגיה זו. אני כעיקרון מסכימה ותומכת בהחלטה של השר להכניס את התלבושת האחידה, אני חושבת שבתי הספר לא יכולים להוות מקום לתצוגת אופנה של תלמידים. כל נושא המותגים – יש ילדים שאין להם, וזה יוצר תחרות בבית הספר. תלבושת אחידה היא יותר נכונה ומכובדת.


רציתי לומר ששוחחתי עם לא מעט מנהלי בתי ספר, לפחות שלושה אחרו שההחלטה לא נכונה מכיוון שתלמיד צריך להביע את עצמו וזו דרכו להביע את עצמו. בנושא המרכז, חלק מוועדי ההורים הם עמותות וגופים משפטיים שמקיימים מכרזים ומקפידים על החלק הכחול-לבן.

תודה רבה. רשות הדיבור ניתנת להרף מיגל – מודיעין מכבים-רעות.

אני רוצה להתחיל ולומר שאין לי שום וויכוח עם כל הסיבות שבגללן רוצים להכניס את התלבושת האחידה. אני חושב, ואמרתי גם בהתייעצות עם כבוד השר, שהדרך שנוקטים בה היא לחלוטין לא נכונה. אני מציע לשקול מחדש את העניין לפני שמתחילים אותו, ובשתי דקות אני אסביר למה.


אני מגיע ממודיעין מכבים-רעות, שם לכלל בתי הספר יש תלבושות אחידה למעט אחד. מדובר היה בתהליך של שיתוף פעולה בין כלל הגורמים. לא היה מדובר בהנחיה מלמעלה, שאינה נכונה ואינה חינוכית. אפשר לתת הנחיה למנהלי בתי ספר להתחיל בתהליך דיונים על מנת להכניס תלבושת אחידה, אבל אסור לכפות את זה. עובדה שבמודיעין מכבים-רעות, תוך דיון בבית הספר כולם הגיעו לתלבושת אחידה בלי שמישהו למעלה החליט על זה. החלטה מלמעלה יוצרת התנגדות.


אני חושש מאוד שאתם לא יודעים לאן אתם נכנסים. היום זה חולצה, מחר כפכפים, מחרתיים עגיל באוזן.

עם כפכפים לא באים לבית הספר.

הבעיה היא שמתייחסים רק לחולצה. מתייחסים לחולצה אבל לא מתייחסים לאימונית. מכנסיים עד הברך או מעליה, כל הדברים הללו צריכים להיות פועל יוצא של דיון בתוך בית הספר יחד עם התלמידים שיחליטו איפה להיכנס ואיפה לא. לא כדאי ליצור כפיה כי היא לא תהיה יעילה.

דבר נוסף כשיוצאים עם החלטה כזו, הוא שיש לחשוב מראש על הסנקציות. כשבית ספר משיקולים לגיטימיים מסרב לכונן תלבושת אחידה – מה תעשה? תפטר את המנהל? על מנת לא להיכנס למלכודת הזו, שהיא מהניסיון שלנו מלכודת שלא רוצים להיכנס אליה, יש לחשוב על זה מראש.

תודה רבה, דבריך הובהרו. רשות הדיבור ניתנת לחבר הכנסת יעקב כץ ואחריו לילי הלפרין מנהלת תוכנית אמ"ת.

הר קוק היה אומר שעבודת השם הגדולה והחשובה ביותר היא כזאת שעובדים אותה בחופש. אני נגד אחידות בלבוש ונגד כפייה כל שהיא. אני חושב שהמלחמה באלימות ובצניעות היא חשובה, יש בתי ספר רבים בהם לא יודעים כלל מה פירוש המלה "אלימות", יש בתי ספר בהם יש צניעות ולא תחרותיות. חינוך לא מחנכים דרך דברים חיצוניים אלא דברים פנימיים. יש לבדוק אילו בתי ספר הגיעו להישגים במניעת אלימות ובעידוד צניעות, ולנסות ללמוד מהם את תכונות הלימוד והאופי כדי לשנות את בתי הספר האחרים.

אתה מדבר על בתי ספר יסודיים או על-יסודיים?

אני מדבר על כל בית ספר שהוא. חנוך לנער על פי דרכו, בית שמאי ובית הלל רק העשירו את ישראל וכשם שפרצופיהם שונים כל דעותיהם שונות. הניסיון לעשות אחידות לא יביא לאחדות אם המערכת לא בנויה מבפנים. כמו שאמר המורה הנכבד ממודיעין מכבים-רעות, יש את אחר הצהריים, וחוץ מחולצה יש גם סוודרים ומכנסיים, נעליים ועוד. אני נגד כפייה, ואני חושב שאם רוצים לתקן חינוך צריכים לחפש את הדברים הפנימיים ודרכם לתקן, ולא בצורה חיצונית למרוח את הפצע. הצניעות ואי-האלימות יגיעו מתוף חינוך, בריאות וחופש ולא מתוך אחידות חיצונית. אני רואה את זה אצל בני שחוזרים מהצבא ודבר ראשון שהם עושים – מורידים את המדים. כלומר מה שלא יעשו בבוקר יעשו אחר הצהריים, ולמי שאין כסף היא תצטרך ללכת עם אותו חולצת בית ספר ויראו את ההבדל בין העשירה לבין הענייה. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. תודה.

אני בדקתי גורמים שמלבים אלימות במערכת החינוך, ואחד הדברים שבדקתי היה עניין התלבושת האחידה. רק לידיעתכם, בינואר יצא מחקר חדש של דוקטור אליעזר יריב ממכלת גורדון בחיפה, והוא הצביע שאין קשר בין רמת אלימות לבין תלבושת אחידה. בארצות – הברית נעשו מחקרים שונים בנושא. כשאני גרתי במחוז אורנג' נעשה מחקר שליווה את התלבושת במשך חמש שנים, ומצא שיש ירידה באלימות כתוצאה מהכנסת תלבושת. לא נעשה מחקר – על שבדק את כל המחקרים ויצר המלצה. בתחושה שלי בעבודה עם מתבגרים, התלבושת בהחלט מפחיתה אלימות.


אפשר לראות את זה אצל נהגי האוטובוסים. מאז שהחליטו על תלבושת אחידה אצל נהגים, רואים את היחס הקליינטים העולים לאוטובוס. אני בהחלט בעד תלבושת אחידה. אני רוצה לומר שתהיה התנגדות גדולה, לא מחברי מועצת התלמידים מפני שהם לא באים עם תחושות ניכור שמאפיינים את הנוער הנוטה לאלימות. אני מתמחה בנוער שמרגיש תחושות קיפוח וניכור כלפי הממסד, התלבושת מהווה קבלה של המסגרת וכאן תהיה התנגדות. בבלוגים של בני נוער שאני קוראת באופן תדיר, אני רואה טענות נגד התלבושות – למשל למה שלא יחייבו מורים לתלבושת אחידה. טענה נוספת – מישהי בבוקר לא מצאה את התלבושת שלה, והגיעה עם חולצה רגילה והענישו אותה על כך, היא אמרה שאם לא היה החוק של התלבושת זה לא היה קורה.


בשורה התחתונה אני בעד התלבושת האחידה, אני מציעה עד כמה שאפשר לשלב את התלמידים בבחירה – הן בעיצוב והן בכל הנלווה לכך.

תודה רבה. הבאה לדבר היא חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי ואחריה יפעת קריב ממרכז השלטון המקומי.

תודה רבה לכבוד יושב ראש הוועדה, תודה רבה לכבוד שר החינוך חבר הכנסת גדעון סער. הנושא מאוד חשוב. אני גדלתי ברוסיה וקיבלתי את רוב החינוך שם, הייתה לכל הכיתות תלבושת אחידה וקיבלתי מושגים של מותר ואסור מבית הספר. אני חושב שעל פי הניסיון שלי ושל הרבה מאוד אנשים, אמנם אנחנו במדינה דמוקרטית ויש חופש דיבור וחופש בכלל, אבל כפי ששמעתם את הנאום של שר החינוך שהתייחס לתלבושת אחידה ובאותה מידה ושווי התייחס לנושא האלימות. נושא האלימות הוא הנושא החם ביותר בכל פינות הבית והרחוב, והילדים שלנו עוברים גבולות. הם לא יודעים איפה מותר ואיפה אסור.


אני שמעתי שתי דעות כאן של התנגדות – וזה חשוב לשמוע את הדעות הללו. אני רוצה לשאול שאלה – מה פשר המשפט של "הוראות מלמעלה"? אנחנו נציגי הציבור הרי, בחרו בנו שנייצג את הציבור מלמטה, הקול שלך ושל כל אחד מאיתנו. בנוסף, יעקב כץ אמר שהוא נגד כפייה – אני רוצה לשאול אותו מדוע הוא חובש כיפה? האם זה כפייה או שזו תלבושת אחידה של מותר ואסור?


לסיכום, אני בעד תלבושת אחידה שהיא לדעתי יכולה להיות צעד משמעותי בניהול מה מותר ומה אסור, והילד בפעם הבאה לפני שהוא מרים יד יחשוב פעמיים האם מותר לו לעשות את זה או לא. זוהי ההתחלה וכדי לעשות את זה.

אני רק אומר שקודם כל יש תמיכה גורפת בקרב ראשי הערים בנושא, לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית יצא מכתב של נחום חוברי, יושב ראש ועדת החינוך שלנו, ושלמה בוחבוט, יושב ראש המרכז, לכל ראשי הערים ומנהלי אגפי החינוך שקרא לקיים את האכיפה ולחזק את נושא התלבושת האחידה וקימה בפני מורה. ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי עם ראשי הערים דנה בנושא הזה, בהחלט הנושא ראוי. אנו מביעים תמיכה. לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה גם אנחנו נחזק שוב את הנושא בקרב ראשי הערים. בנוסף, לקחתי לתשומת ליבי לבדוק את הנושא של משק וכלכלה כפי שביקש יושב הראש. תודה רבה.

מאה אחוזים. הדובר הבא- נועם עזרא מארגון ההורים הארצי.

אני רוצה לדבר על נקודה שהעלו פה בקצרה – ההיבט הביטחוני. אני חושב שזה חשוב, אני מירושלים וזה חשוב דווקא בחטיבות, שם קשה לזהות קבוצות וגורמים שלא שייכים לבתי הספר. אני הייתי שותף לבתי ספר בהם הילדים היו שותפים להליך הכנסת התלבושת האחידה, והילדים היותר יצירתיים של בית הספר שהיו בשוליים השתתפו בהליך וזה היה מאוד נחמד. בבתי ספר בהם אין תקציב רחב, ביקשנו מיצרן החולצות שעשרה אחוזים מהחולצות יישארו אצל מנהל בית הספר והוא יחליט למי לתת אותן, והוא יכול לחלק לכאלה שהוא יודע שיש להם בעיות, אפילו שזה כסף קטן.

את הבעיה של תלמידים שמגיעים בלי חולצה לבית הספר פתרנו בערימת חולצות שהיו בבית הספר, הן היו קצת לא נעימות ולא מכובסות אבל ילד שפעם אחת קיבל חולצה מהמחסן זו הייתה פעם אחרונה שהוא שכח להביא חולצה.

תודה. הגברת אפי והב, בקצרה.

אני יושבת ראש ועד ההורים בבית הספר "הדרור"-תל"י במבשרת ציון. אנחנו נוהגים תלבושת אחידה כבר חמש שנים או שש שנים, השנה התחלנו גם לקום בפני המורה כשהיא או הוא נכנסים לכיתה, או בפני כל בוגר שנכנס לכיתה. אני חושבת שזה דבר שהוא חובה.

איך התלמידים קיבלו את זה?

מאוד יפה, כל דבר אנחנו עושים בבית הספר בשיתוף עם הילדים וכמובן בשיתוף עם ההורים. בעיקרון זה הוראה של מנהלת בית הספר ואנחנו מבינים ומכבדים את העובדה שפעמים מגיעות הוראות מלמעלה ויש לעבוד עליהן בשיתוף פעולה עם המורים והתלמידים. כמו שיש סמכות למשרד החינוך לקבל החלטות ולהנחיל דברים מלמעלה כלפי מטה, אותו דבר בבית הספר.

מה עושים תלמידים ממשפחות נזקקות?

יש לנו את השיטה שאמרו קודם, שאנחנו מקצים עם החנות שמוכרת לנו את התלבושות אחוז מסוים לתלמידים מתקשים. יש לנו גם שיטה של שימוש בערימות אבידות שאנחנו מכבסים ונותנים לילדים. בנוסף, למרות שזה לא בהנחיה של משרד החינוך, אנחנו לא נותנים לילדים לבוא עם כפכפים, צבע בשיער, פירסינג ומכנס קצר. אני הייתי שמחה לקחת את הצעד הזה אחד קדימה ולעשות תלבושת קצת יותר מכובדת, אני לא יודעת אם יש צורך בעניבות וז'קטים אבל לפחות שתהיה חולצה מכופתרת ומכנס בצבע אחיד. כל מוסד שמכבד את עצמו רואים את זה בצורת לבושו.

תודה רבה. חברת הכנסת דוקטור עינת וילף, בבקשה.

תודה רבה, אני רוצה לברך את שר החינוך על היוזמה ובמיוחד על כך שהציג אותה בדיוק בהקשר הנכון, היא לא פתרון קסם או מבטיחה הכול אלא חלק ממהלך רחב להבטיח שברמה הכי בסיסית תלמידים יוכלו ללמוד ומורים יוכלו ללמד, שזה התנאי המקדים לכל דבר. אני רוצה לברך גם על הדרך שבה זה נעשה מבחינת שיתוף התלמידים, זו אכן הדרך הנכונה לעשות את זה.


חשוב שכל מה שנאמר לגבי האכיפה והיישום יבוא בצורה ברורה בהנחיה מצד המערכת, כלומר שייאמר לכל בתי הספר באופן ברור שכל בית ספר צריך שיהיו אצלו מאגר מסוים של חולצות, שתלמיד שמגיע לבית הספר ללא חולצה מתאימה לא נכנס לכיתה ללא חולצה – מקבל חולצה ומחזיר אותה בסוף היום. אם מאיזה שהיא סיבה הוא מסרב לעשות זאת הוא לא יוכל להיכנס לכיתה.


הרעיונות שעלו לגבי האפשרות שיהיה מספר מסוים לנזקקים – כל הדברים הללו צריכים להיות ברורים כדי שלא יהיה מצב שההתנגדות נובעת מכך שיש עוד דברים שיש לאכוף, אלא שזה יסייע לאקלים הבית ספרי ולא ייצר עוד חיכוכים. זה בעיני מאוד חשוב שיצאו הוראות ברורות כאלו כדי להבטיח יישום מוצלח.

תודה רבה, השר ישיב ואני אסכם.

תודה רבה אדוני יושב הראש. המקור כפי שנאמר, בית הספר לא צריך להיות זירה לתחרות של מותגים, והקביעה הזו לא פוגעת בחופש הביטוי. כל אנשי המקצוע שהתייעצתי איתם ראו בכך תרומה לאקלים הבית ספרי. לא השלתי את עצמי שלא יהיו קשיים ביישום, אבל עובדה שבמקומות שפעלו באותה צורה זה פועל. פה הוצבו דרכים כמו מצבור חולצות, בתי ספר מתמודדים באופן יפה. אני לא משלה את עצמי שלא יהיו קשיים.


טוב שיש דעות אחרות, אני מכבד דעות אחרות ושמעתי את מיגל גם בפגישה שהתקיימה פה בכנסת לפני מספר חודשים, אני מכבד את דעתו אבל בסוף האחריות עליי וההחלטה שלי. אני לא מוכן לצאת מנקודת הנחה שהחלטה של רשות מקומית היא כפייה לגיטימית, ההחלטה של מנהל בית ספר היא לגיטימית והיחיד שאין לו מילה בעניין הוא משרד החינוך. נכון, זה עולה בכיוון אחד עם התפרקות המערכת שראינו בעשרות השנים האחרונות. לדעתי זה לא נכון, יש לקבוע מדיניות בדברים מרכזיים. זה נעשה באותה מידה של שיתוף כמו שזה נעשה במקומות אחרים באופן נקודתי. כל החלטת מדיניות יש בה מידה של הנחיה לשטח.


המנהלים והמורים יכול להיות שהביעו דעה שלא תומכת, ייתכן שזה מוסיף להם מטלה, אבל המורים שאני התייעצתי איתם הביעו תמיכה במהלך. הייתה בקריאת אגב שאלת לבוש של מורים, אני חושב שזה מתאים לטיפול על ידי הנציגים המקצועיים שהוציאו הנחיות בנושא לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית. לבית ספר יש לבוא בלבוש הולם, וכמובן שאין דין תלמיד כדין מורה. לא על כולם צריך להחיל את אותו דבר, אבל גם מורה צריך לכבד את המוסד החינוכי בהגעה אליו בלבוש הולם.


לסיכום, אני משוכנע שיהיו קשיים וחיכוכים, אני מאמין שזה חשוב ולכן אני משוכנע שנדע להתגבר עליהם. תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון. עלו יתרונות של הנהגת תלבושת אחידה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, וכמובן הצביעו על נקודת בעייתיות. מאחר שרוב חברי הוועדה סבורים כך, יש תמיכה של וועדת החינוך בהחלטת המדיניות להנהיג חובת תלבושת אחידה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים החל משנת הלימודים הקרובה.


חשוב לציין שכל מערכת חינוך היא לא מערכת של תוכנית כבקשתך או שכל איש הישר בעניו יעשה, לא בעניין מתי לדבר ואיפה לשבת, את מי לכבד ומתי להכין שיעורי בית. כל תוכנית חינוך היא כזו המרגילה את הילד בשלבי הלמידה שלו שהוא צריך להיות ממושמע, מהמלה משמעת שיש לה משמעות גדולה מאוד. אקלים בית הספר צריך להבהיר לתלמיד שהוא נמצא במסגרת בה הוא מקבל מידע, ידע וערכים, ויש לו מסגרת נאותה.


אני סבור שככל שהתלמיד יודע מהי המסגרת המחייבת כך יקל עליו להצליח במערכת החינוכית. שמחתי לשמוע על ההחלטות של בית הספר במבשרת ציון, שהתקבלו על ידי הנהלת בית הספר והתלמידים, שקיבלו על עצמם משמעת נוספת על סממנים חיצוניים שאין להם קשר להצלחה בלימודים.


אני חושב שהאיזון הנכון הוא ההחלטה שקיבל שר החינוך, שוודאי תוסיף לאקלים הבית - ספרי ותפחית את סוגיית האלימות. יש לזכור שעדיין יש לתלמידים ביטוי עצמי גדול מאוד מלבד החולצה, בין אם בשעות הלימודים או בין אם לאחר מכן. כמעט בכל תנועות נוער וולונטאריות יש תלבושת אחידה, ועד היום לא שמעתי מישהו אומר שזה ביטוי לא חינוכי. כלומר, אני לא מודאג מהמדיניות שרוצה לקבוע משרד החינוך, הלוואי שהמשרד ייקבע מדיניות בתחומים נוספים. אני חושב שברבות השנים יש התרופפות גדולה מאוד של המסגרת הבית ספרית, ובעיני ההחלטות הן מבורכות.


חבר הכנסת יעקב כץ מחזיק בדעה משלו, שהיא שונה מדעתי. אני חושב שבעניין זה חבר הכנסת כץ נמצא במיעוט.


משרד החינוך יצטרך להנחות ביחס לאוכלוסיות הנזקקות, יחד עם ההנחיות יש להציע לבתי הספר דרכים הקיימות בשטח כבר להתייחס לאוכלוסיות אלו על מנת שלא נמצא את עצמנו במצב בו תלמידים לא מגיעים לבית הספר בגלל בעיות סוציאליות.


הועדה ממליצה בפני עמותות ההורים וועדי ההורים, וכמובן בפני מרכז השלטון המקומי, לקיים מכרזים בעניין. נשמח כמובן אם החולצות הנבחרות יהיו מתוצרת הארץ. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

PAGE
11