PAGE
ועדה משותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות
25
3/5/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות
‏יום שני, י"ט באייר התש"ע (‏3 במאי, 2010), שעה 13:30

1.
מצב חופי הרחצה במדינה – נגישות, זיהומים ופסולת

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

ציון פיניאן

רני עמיר
-
ראש אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

זאב פיש
-
מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

אשר גרנר
-
ראש האגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

אבי ליכט
-
מנהל אגף החופים, עיריית תל-אביב , מרכז השלטון המקומי

ציון שדה
-
מנהל אגף חופים, עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

עודד אחרק
-
סגן מנהל אגף חופים, עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

אבי אפיה
-
יו"ר ארגון המצילים הארצי

דוד תמיר
-
סגן יו"ר ארגון המצילים הארצי + סגן מנהל מח' החופים בעיריית בת-ים

עזר פישלר
-
סמנכ"ל עמותת צלול

עומר פלדמוס
-
עמותת צלול

רמי שדה
-
עמותת צלול

אלי חסון
-
יו"ר מטה הגולשים בישראל

רזי הופמן
-
מומחה לענייני סביבה, מטה הגולשים בישראל

גל סילברמן
-
רכז פעילות חופים, מטה הגולשים בישראל

ניר פפאי
-
אגף שמירת הטבע, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום
-
קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

מאיה קרבטרי
-
מנהלת קשרי ממשל, ארגון חיים וסביבה

עו"ד ישראל הבר
-
מידען משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

דן מלמד
-
חבר בקבוצה הפועלת למען כניסה חינם לחוף פלמחים

דוד בר דרור

יפה שפירא

שושנה אזולאי

אירית שלהבת
מצב חופי הרחצה במדינה – נגישות, זיהומים ופסולת

גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות. הישיבה הזאת מיוחדת. על סדר היום שלנו מצב חופי הרחצה במדינה.


הישיבה הזאת נועדה לדון במצב החופים לרגל פתיחת עונת הרחצה. יש לנו עומס גדול מאוד של נושאים, כי יש עומס גדול מאוד של בעיות שצריך להתייחס אליהן ולהתמודד איתן ככל שמדובר על החופים בישראל. לכן נשתדל להיות יעילים, לעבור על הנושאים אחד-אחד, לראות באיזו חוליה נדרשת התערבות של הוועדה, וכמובן ננסה להגיע למסקנות שיוכלו לקדם את הסוגיות שבפנינו.


חופי הרחצה, לא צריך לומר, הם אחד המשאבים החשובים ביותר שיש לציבור בישראל. זה משאב בעל משמעות סביבתית שיש לו משמעות בריאותית, ויש לו גם משמעות חברתית מכיוון שזה המקום שאליו יכולים אנשים להגיע הכי בזול והכי בנגישות, ליהנות, להתרחץ, לעשות קצת התעמלות ולהיפגש עם הסביבה ועם המרחב הפתוח.


ובכל זאת יש לנו לא מעט בעיות בחופי הרחצה בישראל, בעיות שקשורות גם לפסולת בחופים עצמם, גם לזיהומי ים שעדיין קיימים ממפגעי ביוב בישראל, וגם שאלות של נגישות שמעלות מגוון גדול מאוד של בעיות, החל מחופים שעדיין סגורים לחלוטין בפני הציבור אלא לשימוש בתשלום וכלה בשאלות מתי החוף מותר לרחצה ומתי הוא סגור בפני המתרחצים.


נעסוק בשאלות הללו אחת לאחת. הנושא הראשון שעליו נדון הוא פסולת בחופים. הייתי מבקש ממר ניר פפאי, איש החברה להגנת הטבע, לפתוח בהצגת הנושא.

תודה, אדוני היושב-ראש. לגבי הפסולת, צריך לומר שבשנים האחרונות המשרד מוביל את הפרויקט "חוף נקי", שהתחיל בים התיכון ואחרי זה המשיך בכנרת, וזה מתוך הכרה שהחוף לא ינוקה כפי שהיה בעבר רק על-ידי קבוצות של מתנדבים אלא צריכה להיות פעילות קבועה ומתמשכת של קבלנים. יש שיפור. אנחנו יודעים שחלק מן הפסולת מושאר על-ידי אנשים וחלק מגיע מן הים. נדרשת כאן פעילות מתמשכת לאורך זמן. אני יודע שהתקציב לנושא הזה לא מובטח לאורך זמן. המחוקקים צריכים להבטיח שהתקציב יובטח, שיהיו קבלנים שתפקידם לנקות את החוף לאורך שנים, במקביל להעלאת המודעות, כי אין ספק שלצד הצורך לנקות את מה שבא מן הים צריך לשנות כאן את המודעות. ראינו את התמונות הקשות מן הכנרת ואף אחד לא הפנה אצבע מאשימה לציבור שהשאיר את הלכלוך. נעשית פעילות מסוימת, אבל צריך להרחיב אותה, להעלות את המודעות ולשנות את כל ההתנהגות באשר להשארת פסולת, לא רק בחופים אלא גם במקומות אחרים.


ברשותך, אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש להתייחס לנקודה אחת נוספת, מכיוון שלא אוכל להישאר עד סוף הדיון, וזה כל הקשור לנסיעות כלי רכב בחוף. החוק לאיסור נהיגה של כלי רכב בחוף אושר כבר בשנת 1997 אך עד היום החוק הזה לא נאכף.

אדוני, אקטע אותך בנקודה הזאת ואומר לך שהנושא הזה נמצא בטיפולה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ניתחנו את חוק איסור הנהיגה בחופים – אני אומר "אנחנו" אך נכון יותר לדבר בשפת יחיד במקרה הזה – בעזרת ארגוני הסביבה. לכן כבר בכנסת הקודמת קודמה הצעת חוק שנועדה להתמודד מערכתית עם כל הליקויים, הפגמים והכשלים שקיימים בחוק שנחקק ב-1997. בימים אלה מושלמת העבודה, ביחד עם משרדי הממשלה השונים, על הצעת חוק כוללת שתתן פתרון מערכתי, נכון ורחב יותר לבעיה החמורה והנוראה הזאת, של נהיגה פרועה בחופים. אני מקווה שכבר במהלך החודש הקרוב – אני כמובן לא רוצה להתחייב על כך, אבל אני מקווה – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת תתכנס לדיון כדי לסכם את הנושא הזה בהסכמת כל הגורמים ולהביא סוף-סוף לציון גואל, מן הבחינה הזאת שיהיה לנו חוק טוב של איסור נהיגה בחופים כבר בעונת הרחצה הקרובה.

אני מברך כמובן על היוזמה. אנו כבר בעיצומה של עונת הרחצה והדבר הזה חיוני. מדובר גם כמובן על פגיעה בסביבה, אבל גם היו נפגעים בנפש רק בשנה שעברה.


אם יורשה לי להעלות עוד נקודה אחת. הזכרת את נושא הנגישות לחופים. אני מבקש לדבר על התשלום בחופים. כידוע, עד לפני פחות מעשור המדינה תמכה ברשויות המקומיות בתחזוקת חופים. כחלק מן המגמה הגורפת של הפרטת נכסי הציבור המדינה הפסיקה לעשות את זה.


צריך להגיד שיש כשל במיוחד בנקודה אחת, במועצות האזוריות. הרשויות העירוניות בחופי הים התיכון יודעות להחזיק את החופים. יש להן את כל התועלות הישירות והעקיפות כדי להיות מסוגלות לתחזק את החופים שלהן, ולכן גם מרבית החופים ללא תשלום. יחד עם זה, צריך להודות שבמועצות אזוריות יש כשל שוק, מועצות אזוריות שיושבות על שטחי חוף גדולים מאוד עם בסיס ארנונה נמוך. ולכן אנו סבורים שיש מקום שהמדינה תסייע לאותן רשויות בתחזוקת החופים כדי שהציבור יקבל חופים פתוחים, ללא תשלום, ושהעול הזה לא יפול רק על הרשויות. מבלי לנכות מן האחריות שלהן, בהחלט בלקונה הזאת צריך לסייע, כפי שנעשה בכנרת, ששם יש בעיקר מועצות אזוריות ושם קם מנגנון של איגוד ערים כנרת שבאמת החל בפעולה מבורכת של פתיחת חופים. נכון, יש חבלי לידה, ראינו חלק מן הבעיות, אבל המגמה חיובית. כדי שזה יקרה בים התיכון, כדי להשלים את המלאכה צריך לסייע ספציפית למועצות האזוריות. תודה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמשיך מן הסיפא של דברי מר ניר פפאי, באשר לתשלום בחופים. הציבור איבד את הכנרת ואיבד את החופים בכנרת. היום הכניסה לכל חופי הכנרת כמעט בתשלום. למען גילוי נאות, אני תושב טבריה. בל"ג בעומר תושבים שביקשו להיכנס לחוף העירייה בטבריה נדרשו לשלם 40 שקלים, ובחופים אחרים גובים 70, 80 ו-90 שקלים. אנו חייבים לתת על כך את הדעת. לציבור אין לאן ללכת. אם הוא נכנס עם רכב הוא משלם למעלה מ-100 שקלים.


מר ניר פפאי הזכיר שחלה איזו תזוזה בכנרת. אין שם שום תזוזה. נכון, מועצות אזוריות השתלטו על הכנרת, אם זה המועצה האזורית הגליל התחתון ואם זה מועצת הגולן ומועצת עמק הירדן. אין היום חוף שהכניסה אליו ללא תשלום ולכן האזרחים מדירים את רגליהם משם, או פורצים גדר, או משתמשים בשיטות אחרות.


כאשר מגיעים לחוף רואים את כל הפסולת. זה נכון, הכנרת היתה די מזוהמת ומלוכלכת. ראש המועצה האזורית או ראש עיריית טבריה יגיד לך: בכדי לנקות צריך כסף, צריך עובדים, ולכן צריך לגבות יותר כסף בכניסה לחופים. צריך לתת על כך את הדעת כי אזרח לא צריך לשלם 70-80 שקלים לאדם עבור כניסה לחופים, וברוך-השם יש גם משפחות עם 8 נפשות שצריכות לשלם סכומי כסף גבוהים.


בעלי החופים הצמידו אליהם גם את השטחים הסמוכים אליהם ששייכים למינהל מקרקעי ישראל ואין מי שיאמר להם מה לעשות ואיך לפעול.


שני נושאים חשובים לי, דמי הכניסה לחופים וזה שאין היום חוף ללא תשלום בכנרת. אני מדבר על הכנרת, אבל אני מבין שיש טענות דומות גם לגבי חוף פלמחים וחופים אחרים. זה כואב לי, כי כנרת יש רק אחת, ולשמחתי בחג הפסח באמת היתה הכנרת מלאה ובאו המונים, דבר שלא ראינו ב-7-8 השנים האחרונות.

אני לא נציג איגוד ערים כנרת, אבל צריך להגיד שהאיגוד לא חל על טבריה אלא על כל החופים שמסביב. בטבריה לצערי באמת יש בעיה ואנו לא מרגישים שינוי, אבל בחופים מסביב, זה תהליך מאוד מורכב אבל יש תחילה של פתיחת חופים ותשלום דיפרנציאלי, שעתי ולא יומי כפי שהיה במחירים שהזכרת. התהליך מורכב וקשה, אבל צריך לעודד אותו. עליכם, כמי שחוקקתם את חוק איגוד כנרת, לתת את הגב, לתת את הכלים, להמשיך במגמה. תמיד צריך לדרוש גם ביקורת. יש מקום להזמין את איגוד ערים כנרת לדווח, להעמיד אותם בביקורת, אבל גם לתת להם את הרוח הגבית. תודה.

עוד נושא אחד, יש השתלטות של אנשים פרטיים על חופי מינהל, במיוחד בצפון טבריה.

תודה רבה. נמשיך ונעקוב אחר מה שקורה בכנרת. ראינו בדאגה את התמונות הקשות שהתפרסמו אחרי הפסח. התשובה לזה היא לא סגירת החופים וגביית תשלום. התשובה היא היערכות הרבה יותר טובה של המערכות הציבוריות, מנהלת הכנרת והרשויות האחרות כדי לתת לציבור מענה. לא צריך להיות מופתעים מכך שפסח מגיע. הוא מגיע מידי שנה, וטוב שכך, אבל לא צריך להיות מופתעים כאשר הוא מגיע וצריך להיערך בצורה מתאימה ולגייס את הכוחות המתאימים כדי שהחוף יישאר נקי גם אחרי שהציבור מגיע אליו.


אני רוצה להזמין את נציג "צלול", מר עזר פישלר, להגיד דברים. בבקשה.

לפני שאנו מתחילים, אני מבקש להקרין לכם סרטון קצר מיום חמישי האחרון בשעות הצהרים מן הגעתון בחופי נהריה. ביוב גולמי זורם שם בשצף אל תוך הגעתון. אחרי שהמפקח האזורי של משרד הבריאות ומפקח מטעם אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה ראו את זה הוחלט לסגור את חופי נהריה. החוף נסגר לרחצה עד שאיכות מי הרחצה השתפרה. רואים שהביוב הגולמי זורם אל תוך החוף בלי הפרעה, עם ריח מזעזע. חבל שאי אפשר לצלם ריח.

מה המקור של הזיהום במקרה הזה?

ביוב במערכת העירונית של נהריה.

קרה איזה אירוע מיוחד, או פשוט קריסה כפי שמתרחשת מידי פעם?

כנראה היתה תקלה, איזו תחנת שאיבה קרסה כנראה. חמור מכך, ואלה דברים שנתייחס אליהם גם במצגת, מבירור שערך שם המפקח התברר שהביוב זרם עוד לילה קודם לכן ופשוט לא דיווחו, וזה העניין החמור. כאשר קורה אירוע כזה מישהו חייב לדווח מיידית, כי בבוקר אנשים נכנסים להתרחץ בים. עד שראינו את זה ודיווחנו למשרד הבריאות חלף המון זמן עד שהחופים נסגרו לרחצה.


לפני שבועיים, ערב פתיחת עונת הרחצה הפקנו דוח. הממצאים שלנו מגלים שלושה דברים חשובים.


ראשית, אנו רואים הפחתה במספר האירועים. למרות האירוע שראינו בנהריה, ברמת המקרו בישראל יש הפחתה של כ-60% במספר האירועים. בכל שנת 2007 היו 63 אירועים, אך נכון לרגע זה, מתחילת חורף 2009, מסוף עונת הרחצה 2009 היו בערך 12-13 אירועים.


שנית, יש הפחתה במשך סגירת חופי הרחצה. פעם היינו רגילים לחוף ים שנסגר בשל זיהום למשך שבוע-שבוע וחצי ויותר. כרגע מדובר על 3 ימים בממוצע, בעיקר בעונת הרחצה, וזה מכיוון שרשויות מקומיות, בשל סיבות שגם אליהן נתייחס בהמשך, התחילו לעבוד 24 שעות ביממה כדי לפתור את הבעיות מהר יותר.


הנקודה השלישית והחשובה, יש עדיין חופים בישראל שנתונים לאִיום, כמו החוף הזה בנהריה, כמו חופים באשדוד או במקומות אחרים בארץ, שהרשות המקומית ומי שאחראי שם לא נותנים את דעתה בצורה משמעותית, וגם ישובים במעלה שתקלה אצלם מובילה להזרמה בנחל, גם 20 קילומטרים זרימה, שמזהמים את החופים.

בכל חופי ישראל, מצפון לדרום, מראש הנקרה ועד אשקלון יש כ-13 קילומטרים חוף שאפשר לרחוץ בהם. זה בסך הכול 12% מסך אורך חופי ישראל לאורך הים התיכון. עליהם יש בין 80-90 חופי רחצה מוכרזים. זה בערך 700 מטר לחוף.


ערכנו בדיקה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומצאנו שלמעלה ממיליון וחצי אנשים מבקרים בבתי-המלון, כלומר לחוף הים בישראל יש ביקוש אדיר, בפרט שיש בערך 30 מיליון ביקורים של אנשים הפוקדים את חופי הרחצה. אלה נתונים של המשרד להגנת הסביבה. חוף הים בישראל הוא משאב תיירותי אדיר, עם ביקוש אדיר. תחשבו איזו אחריות מוטלת על מצילים בחופי הים.

עוד לפני התיירים, כאשר אתה מדבר על 13 קילומטרים חופים מוכרזים לציבור זה נותן לכל אחד מאזרחי ישראל, בלי התיירים, בערך 2 סנטימטרים של חוף מוכרז לרחצה, מה שיאפשר לנו לעמוד בנוחות על אצבע אחת של רגל אחת אם במקרה כולנו נגיע לשם בעת ובעונה אחת.

הנתון שלו לא מדויק. בים התיכון יש 77 חופים מוכרזים שאורכם 18.7 קילומטרים.

יש כאן איזו טעות בהבנה ומבלבלים בין שני דברים. כל תחנת הצלה מפקחת על 150 מטר חוף. 77 תחנות הצלה כפול 150 מטר – זה בערך מה שאתה אומר.

הוא מתייחס לים התיכון, 13.6 קילומטרים חופים מוכרזים.

בואו נסכים על המספרים. בים התיכון מוסכם שיש 13.6 קילומטרים חופים מוכרזים לרחצה. לזה צריך להוסיף קצת בכנרת, קצת בים המלח ועוד קילומטר בים סוף.

הנתונים שאמרתי מתייחסים לים התיכון. גם הנתונים של אירועי סגירת החופים מתייחסים ברובם לים התיכון, כי זה עיקר הפעילות וההתמקדות שלנו.


עוד 4 עובדות חשובות. משנת 2010, במסגרת ועדה משותפת שהיינו חברים בה ביחד עם משרד הבריאות הוסף מדד נוסף, התווסף עוד חיידק לחברנו, לאחיו הקוליפורם הצואתי התווסף גם האנטרוקוק הצואתי. כרגע יש לנו אפשרות לבחון את איכות מי הים בצורה טובה יותר.


לצערנו לא נוכח כאן כרגע יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה שבוודאי יודע מה זה לא לרחוץ בים במשך 3 שנים, כי חופי עכו היו סגורים במשך 3 שנים. ילד בגן חובה בעכו לומד על רחצה בים וזוכה להיכנס לים רק בכיתה א'. אלה דברים לא הגיוניים.

אדוני, אני מצטער שיש כאן איזה "חוק" מעצבן מאוד. דיברת על יושב-ראש הוועדה הקבוע, תושב עכו, שם במשך 3 שנים החופים היו סגורים. למרבית הצער יוצא כך שכרגע כאשר אני מנהל את הישיבה סוגרים את חופי תל-אביב, שהיא העיר שלי. כנראה שהמחלה הזאת מתגלגלת ממקום למקום.

אני מקווה שלא יגיע התור שלי לנהל את הישיבה ואז גם חופי הכנרת ייסגרו.

בתל-אביב היו 14 אירועי סגירה מאז שנת 2008, בשל כל מיני סיבות, חלקן באחריות העירייה, בגלל דליפות וזליגות של ביוב לחוף הצוק, וחלקן בשל זרימות שהיו בנחל איילון והירקון.

אי אפשר לשכוח.

וגם חופי הרצליה, שם "הלהיט".


לגבי המשמעות של ערי החוף, כמעט מחצית מתושבי מדינת ישראל מתגוררים בערי חוף. המשמעות של זה שלמחצית מתושבי המדינה חלק מן הקו הכחול שלהם, הגבול המוניציפלי גובל בחוף ים. אלו אנשים שמשלמים ארנונה, משלמים אגרת ביוב ובסופו של דבר עלולים למצוא את אותו ביוב זורם בחופי הרחצה שלהם. זה עומס תשתיות אדיר וצריך לתת על כך את הדעת.


אם אנו מסתכלים על המגמות בשנים האחרונות, מחורף 2006 ועד קיץ 2007 היו 63 אירועים, מהם 30 בעונת הרחצה, אך יש ירידה נמשכת. רואים שאכן יש שיפור, כאשר בעונת הרחצה הקודמת, עונת 2008-2009, היו בסך הכול 12 אירועים בעונת הרחצה. כרגע מי שפתח את האירועים בעונת הרחצה היא העיר נהריה ואתמול גם אשדוד, כלומר שני אירועים כבר היו בעונת הרחצה הנוכחית. אם אנחנו מסתכלים על הגרף הזה ניתן לראות ירידה יפה מאוד, הלוואי ותמשיך כך ושאת החץ הצהוב עם סימן השאלה לא נצטרך להציג בדיון בתחילת עונת הרחצה הבאה, שלא נצטרך לרשום במקום שני אירועים מספר גדול יותר.

יש רשויות בישראל שעדיין פועלות במסגרת "תחזוקת שבר" במקום "תחזוקת מנע". במקום לטפל במהלך החורף בתשתיות הביוב, מטפלים בקריסת תחנות שאיבה כאשר זה מתרחש ולא נותנים את הדעת לעשות עבודת תחזוקה כפי שצריך. הדבר הזה בדרך כלל מוביל לפתיחה של חקירה פלילית כנגד האחראים.


דבר שני, הלחץ הציבורי שהופעל על הרשויות ושיתוף הפעולה ההדוק בין אגף הים והחופים במשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הבהיר היטב-היטב למקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות שאין חוכמות. כל האירועים הללו דווחו גם לתקשורת ואנו רואים את התוצאות של זה בשטח.


אמרתי קודם ואגיד שוב, יש להקדיש תשומת לב לישובים במעלה הנחלים. אנחנו יודעים מה קרה בנחל נעמן. היתה בעיה באיגוד ערים לביוב כרמיאל, זרמו קולחין לחוף הים בעכו והוא נסגר, לא מכיוון שעכו הזרימה ביוב אלא כי ישוב שנמצא 20 קילומטרים מעכו, במעלה הנחל, הזרים את הביוב. את הדבר הזה צריך להביא בחשבון. זה לא שעיר חוף היא המזהמת אלא לעתים המזהמים הם ישובים אחרים.

בעקבות דיון של הוועדה המשותפת לנושא סביבה ובריאות בנושא הביוב בבקעת בית הכרם הוקמה ועדה ממשלתית בראשות מנהלת המחוז של המשרד להגנת הסביבה, גברת דורית זיס. הוועדה הזאת התכנסה כבר ודנה בנושא הביוב בבקעת בית הכרם. בעוד כחודש וחצי, להערכתי, נקיים דיון מעקב בנושא הזה ואתם מוזמנים כמובן להשתתף בו.

דבר נוסף, אפס סובלנות כלפי אחראים לזיהום ים. מי שמזהם את הים מסכן אנשים, כמוהו כמי שנוסע ברמזור אדום או לא עוצר בתמרור עצור. אסור לזהם ים. היה לנו לפני כמה שנים אירוע בחיפה, שאנשים שחו במים בעת שזרם שם ביוב וראינו את הכתם החום שמתקרב. נסענו עם טוסטוס על החוף, עם מגפון, וביקשנו מאנשים לצאת מן המים כי אפילו המצילים עדיין לא ידעו על כך. זאת הדרך שבה צריך לפעול. על כל אירוע כזה אנחנו מגישים תלונה במשטרה נגד האחראים או מגישים קובלנה פלילית, על-פי חוק שמסמיך אותנו להגיש.

גם כאן אני מבקש להגיד שיש התקדמות. הכנסת, כפי שאדוני יודע, אישרה תקנות שמאפשרות להפעיל את חוק "המזהם משלם" נגד מי שמזהם את הים. החוק הזה, אני אומר את זה גם למען הציבור הרחב, מטיל עיצומים מאוד-מאוד דרמטיים על מי שמזהם את הים, עיצומים שאפשר להטיל אותם בלי הליך משפטי ובוודאי בלי הליכים פליליים.

דבר אחרון, הרחבת היקף הדיגומים. היום נדגמים בעיקר חופי רחצה מוכרזים. צריך להבין שלפעמים זיהום נובע באזור של חוף לא מוכרז אבל עד שהוא מגיע לחוף המוכרז ועד שהמים נדגמים ומגיעות תוצאות מעבדה רצועת חוף גדולה מזוהמת כבר. לכן חשוב לבחון איך להרחיב את הדיגומים, איך להקצות את האחוז הקטן והמסכן בתוך תקציב הדיגומים כדי להבטיח שברגע שיוצא הביוב או הזיהום אל חוף הרחצה זה נודע ומאפשר לסגור את חוף הרחצה מבעוד מועד, לפני שאנשים רוחצים בו.


כדי שלא נצא מכאן עגמומיים אני רוצה להראות לכם סרטון נחמד וחביב שהפצנו.


(מוקרן סרטון קומי)

דיברת על דיגומים. חשוב מאוד להבין שגם בסדימנטים יש זיהום, ובסדימנטים האלה הזיהום נותר זמן רב. כאשר עורכים את הבדיקות והדיגומים חשוב לעשות דיגום גם של הסדימנטים. אנחנו מדברים על החול ועל הבוצה.

לא אמרתי בהתחלה, חשוב לי לברך על קיום הדיון הזה. דיון כזה שיתקיים בפתיחת עונת רחצה, כאשר יוזמנו ראשי רשויות ויידרשו להציג בפני הוועדה איך התכוננו לקראת עונת הרחצה יהיה הרבה יותר פשוט וטוב. אגב, אנו עורכים מידי שנה סיור ברשויות המוּעדוֹת ומבקשים לשמוע מהן. השנה הזאת עיריית הרצליה, שחוף הרחצה שלה זוהם בצורה נוראית בשנה שעברה, לא טרחה בכלל לשלוח נציגים ולתת דעתה בעניין הזה. כדאי לזמן אותם לכאן בעונת הרחצה הבאה כדי לשמוע איך הם מתכוננים.

תודה רבה. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לנציגי מטה הגולשים בישראל. אני רוצה לברך אתכם על הפעילות שלכם ועל הקול שאתם משמיעים. זה חשוב מאוד. תמשיכו. נשתדל לעזור לכם בכל מה שאנו יכולים לעזור, כדי לעזור לכם לעזור לנו. בבקשה.

תודה לאדוני היושב-ראש. לא רק שאנו מתכוונים להמשיך, אלא אנו רק בתחילת הדרך. בימים אלה אנו נרשמים כעמותה רשומה. את הפעילות התחלנו לפני 6 חודשים בנושא נגישות חופים.


אמשיך בנושא עליו דיבר נציג עמותת "צלול". הגישה שלנו בעניין הזה שונה במקצת. אתייחס לנושא זיהום ים משלושה היבטים עיקריים: 1) ניטור, 2) תשתיות, 3) אכיפה.


נציג כאן מצגת של צילומים שאנו אוספים באמצעות הגולשים. גולשים נמצאים 360 ימים בשנה בכל חופי המדינה ויצרנו מערך שאנו קוראים לו "תוכנית שמירה ארצית". הגישה שלנו ארצית. אנו לא נכנסים לשאלה מאיזה ביוב הגיע החרה, אם מעיריית תל-אביב, או מאור-יהודה דרך תל-אביב, או איזה מזהם תאגידי ספציפי עשה את זה. כארגון אזרחי אין לנו סמכות לעשות את זה, אבל כאזרחים אנו מזהים את המפגעים. גולשים מדווחים לנו בטפסים, כולל צילומים, והטפסים האלה וחומר רב נוסף נאספים על-ידינו.


באשר לניטור, "צלול" לא נגעו בזה – משרד הבריאות מנטר בחורף רק אחת ל-6 שבועות. בקיץ יש ניטור שבועי קבוע אך בחורף הניטור מתקיים אחת ל-6 שבועות. כלומר, רבים מן הזיהומים שעמותת "צלול" אולי אפילו לא יודעת עליהם קורים מתחת לרדארים בכלל. בכול אני השתמש במונח לכאורה, אני לא משפטן. העובדות פשוטות, הניטור – וזה מופיע באתר משרד הבריאות – מתקיים בחורף אחת ל-6 שבועות.

אחת לחודש.

בין אחת ל-4 שבועות לאחת ל-6 שבועות. ראיתי באתר שלכם שבמקרים מסוימים הניטור נערך רק מידי 6 שבועות. אנו דוגמים את הדברים לא מהחורף הזה אלא גם מהחורף הקודם.


הדרישה שלנו פשוטה מאוד, שיהיה ניטור קבוע שבועי גם בחורף. זה שהציבור לא מתרחץ בים, זה לא אומר שום דבר. הים הוא משאב טבע שצריך לשמור עליו וצריך לנטר אחת לשבוע, כמו בקיץ, או אולי אפילו יותר.


הנושא השני הוא התשתיות. ידוע שמי נגר, בגלל גשמים וכולי, גולשים מעל תעלות הביוב וכך ביוב מגיע לים. כאן הדרישה שלנו פשוטה מאוד: אנו מבקשים מן המחוקק לחזור לרשויות המקומיות ולהנחות אותן להוציא תקציבים לצורך שיפור התשתיות. גלישת מי נגר בולטת בחיפה בעיקר. לנו כגולשים אין עדיין מסד נתונים מסודר כמו של "צלול" אבל מתוך תחושה, ההרגשה שלנו שהיקף הזיהומים עלה בחורף האחרון, בעיקר זיהומים בהיתר, שזה בכלל דבר שאזרח פשוט לא מבין מה הוא, כיצד מוציאים היתר לזיהום. הדרישה שלנו שתצא מכאן תביעה לרשויות המקומיות לשיפור התשתיות, שלא יהיה בכלל מקרה שצריך לבקש הזרמה בהיתר.

בהקשר הזה אני מבקש לומר לך שני דברים. דבר ראשון, אתה צודק כמובן. זאת שערורייה שלא תאומן שבמדינת ישראל, עם כל מחסור המים שלנו, כאשר יש גשמי ברכה רבים נוצרת דווקא קטסטרופה סביבתית כי אז מזרימים ביוב לים.

הרחבת את היריעה.

זה פשוט לא יאומן, זה דבר שאי אפשר לסבול אותו, הוא לא ייתכן, לא אפשרי וצריך להילחם בו.


בהקשר הזה יזמנו, קבוצה גדולה של חברי כנסת, הצעת חוק שמנסה לעודד באופן מערכתי את האיסוף ואת הקליטה של מי גשמים באמצעות כל מיני מנגנונים תכנוניים, כדי לאפשר למים הללו להגיע למקומות אחרים ולא אל תוך מערכת הביוב שלא ערוכה לקליטתם, אבל כמובן שהבעיה שאתה מתאר מחייבת גם את השלטון המקומי לפעול באופן נחרץ מאוד ונמרץ נגד התופעה הבעייתית הזאת.

נכון מאוד. לכן הגענו עד לכאן, שמכאן ייצאו התביעות.


הנושא השלישי הוא החקיקה והאכיפה. חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, במלוא הכנות, אני לא משפטן אבל אני קורא עברית, כותב עברית ודובר עברית ברמת שפת אם, וגם שומע עברית. כאשר אני קורא את החוק הזה, במלוא הכבוד, מדובר כאן באיזו ברירת מחדל לאיך כן אפשר לזהם ואיך כן אפשר לקבל היתר ואיך כן יש הקלות בזיהום ואיך כן, ואיך כן, ואיך כן. למעט הכותרת, בכל שאר החוק למעשה מדובר במעין ברירת מחדל איך כן אפשר לזהם.


בנושא הזה אני רוצה לעשות עוד שתי הבחנות. התחילו לדבר כאן על העיצומים הכספיים. בענישה חשוב להפריד בין שני הגורמים המזהמים העיקריים, בין רשויות מקומיות ובין תאגידים. ברשויות מקומיות הענישה הכספית מתגלגלת בסופו של דבר לכיסו של תושב העיר וכאן אנו חוטאים למטרה. מבחינת חקיקה בכל הקשור למזהם שהוא רשות מקומית, צריך לתת משקל רב יותר לאחריות פלילית ואחריות אישית שתוטל על גורמים בכירים ברשות המקומית. כאשר מדובר במזהם תאגידי, טוב יותר לשים דגש רב יותר על קנסות כבדים מאוד.


בנושא הזה אני מבקש להתייחס לסוגייה נוספת שקשורה לתקנות. האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים – גם בנושא הזה כסף בדרך כלל פותר 98% מן הבעיות שלנו בחיים. אם חשב בתאגיד יעשה את החישוב שכל תאגיד עושה בסופו של דבר ויבין שהבקשה להיתר הזרמה תעלה יותר מאשר רכישת מיכון טכנולוגי טוב שיטפל בשפכים מבלי להזרים אותם לים ומבלי לבקש היתר, אז אותו תאגיד יעשה לעצמו את החישוב ויקנה את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים. גם זה, שוב, כל הדרישות צריכות לצאת מן הכנסת.


בגדול, אני יכול להעיז ולומר, החוק הקיים צריך לעבור עוד שינויים רבים. אציג רק דוגמה אחת, לסבר את האוזן. בשנות השבעים והשמונים באוטובוסים נתלתה מדבקה: כאן מותר לעשן באוטובוס וכאן אסור לעשן באוטובוס. אם מישהו שואל אותי, החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים נראה לי בערך באותה נורמה, אותה רמת חשיבה, אותה רמת תודעה. ב-2010 עלינו להתקדם הלאה.


יש לנו גם מה להגיד על נגישות חופים, שהוא הנושא הבא.

נגיע לזה, בהחלט. תודה רבה. אנשי המשרד להגנת הסביבה, אשמח שתתייחסו, אבל תתחילו בבקשה בהתייחסות קונקרטית לדברים של מר גל סילברמן על היתרי ההזרמה לים. הייתי רוצה לשמוע את התייחסותכם לשני היבטים של הנושא הזה, כדי להיות מאוד-מאוד מחודדים.


היבט אחד הוא פעילות הוועדה שנותנת היתרים להזרמה לים – איך הוועדה הזאת עובדת היום, מי הגורמים ששותפים בה, מי מייצג בה את הציבור ואיך מקדמים את הנושא שסוכם גם על דעתו של השר להגנת הסביבה, של מה שקראנו לו בכנסת "המזהם מפרסם", כלומר שכל בקשה מפורסמת ונעשית שקופה. זה היבט אחד שבו ארצה לשמוע את התייחסותכם.


היבט שני הוא ההיטלים על הזרמת שפכים לים. החוק היום מאפשר הטלת היטלים על מי שמקבל היתר להזרמה לים. בפועל, למרבית הצער, עדיין לא מוטלים היטלים כאלה. אני יודע שהתחילה במשרד להגנת הסביבה עבודה בתחום הזה, אבל הייתי רוצה לדעת היכן העבודה הזאת עומדת. אנו מצפים שכבר בתקופה הקרובה כל מי שמזרים לים לפחות ישלם על זה – המזהם משלם. גם אם הוא מקבל היתר לזהם, לפחות שישלם. בבקשה.

תודה רבה. אני מנהל אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. אתחיל בהתייחסות לנושא חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים שהזכיר מר גל סילברמן. תרשום לפניך, החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים הוא אחד החוקים הסביבתיים היותר מיושמים בישראל, ובהצלחה רבה. הנושא הזה נחקר ונדוש לאורך ולרוחב, מכל הכיוונים, והעבודות שנעשו מפורסמות באתר המשרד להגנת הסביבה. רק לשם הדוגמה, לפני כמה שנים הוצאנו חוברת עבה שנקראת "מאזן מזהמים לים 1998-2004". אני מציע לך לקרוא אותה ולראות עד כמה החוק הזה מיושם.

התמקדתי בעיקר בחורף. המצב בעונת הרחצה בסדר.

התמקדת בנושא העקרוני של חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים ועל כך אתה מקבל עכשיו תשובות. החוק הזה הוא העתק מדויק של הפרוטוקול למניעת זיהומי ים ממקורות יבשתיים של אמנת ברצלונה, ואין הרבה מדינות שאימצו אותו. אני נזהר ואומר שאין כמעט אף מדינה שאימצה אותו. החוק הזה הוא העתק מדויק של הנחיות הפרוטוקול והוא שופר ושופץ ועודכן בשנת 2005.

בשנת 2005 הוא שופץ, ושופץ שוב בשנת 2008 בחוק "המזהם משלם".

נכון, נושא העיצומים הכספיים עודכן בחוק "המזהם משלם".


אני רוצה להבהיר דבר פשוט מאוד, כדי שנבין כולנו. בשנת 1990, טרם כניסת החוק לתוקף, לא היו היתרי הזרמה לים. זיהום הים בישראל היה אז נוראי – ביוב גולמי זרם לים, מפעלים הזרימו שפכים לים בצורה חופשית לחלוטין, לא היתה שום אכיפה, לא היה שום היתר, אבל, מוזר מאוד, הזיהום היה בשיאו. מאותו רגע ואילך היקף הזיהום נמצא במגמת ירידה תלולה, שהפכה לתלולה מאוד משנת 2002 ועד היום. לא הבאתי לכאן נתונים מספריים כי לא ידעתי שהולכים לדבר על החוק הזה, אבל המספרים מדברים בעד עצמם ויש לנו את כל הנתונים המדודים.


לשאלתך, אדוני היושב-ראש, הוועדה למתן היתרי הזרמה לים מתכנסת 6 פעמים בשנה. חברים בה נציגי 7 משרדי ממשלה ונציג ציבור. נציג הציבור היום הוא מנכ"ל עמותת "צלול". הוועדה הזאת עושה את תפקידה לדעתי – ואני אולי משוחד – בצורה מקצועית מאוד.


ממש לא נכון, והחוק גם לא קובע את זה, שברירת המחדל היא קבלת היתר. להיפך, החוק קובע שלא יוזרם לים ... למעט במתן היתר. כאשר בא מבקש היתר, הוא חייב להוכיח מעל לכל ספק סביר שאין לו שום ברירה אחרת אלא להזרים לים. כאשר הוא כבר שכנע את הוועדה שהברירה היחידה היא להזרים לים, הוא חייב לעמוד בסדרה של מבחנים ובדיקות וטכנולוגיות, ולא עוזבים אותו. אני מציע לך גם לשאול את הצד השני איך הוא מרגיש כאשר באים אליו בדרישות הללו. האמן לי, את תפקידנו בעניין הזה אנו עושים נאמנה, ויש שאומרים נאמנה מדי.


זה באשר לוועדה. אם אתם רוצים שאחדד עוד דבר מה בנושא הזה, אשמח לעשות כן.


אני עובר לנושא שבו פתחת, אדוני היושב-ראש, הפסולת בחופים.

אני רוצה לדעת היכן עומד נושא ההיטלים.

שאלת על היטלים ושאלת על יישום חוק "המזהם משלם". תקנות היטל הזרמה לים נמצאות ממש ערב הגעתן לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. העבודה הסתיימה, כולל אישור משרד המשפטים. נדמה לי שהן ממתינות עכשיו על שולחן השר. מבחינה מקצועית אנו מוכנים ומזומנים להביא אותן לוועדה. כרגע מבחינתנו סיימנו את העבודה ואנו ממתינים לאישור השר, אחריו לאישור הוועדה ואז הן ייכנסו לתוקף, אנו מקווים מהר ככל האפשר.

אנא העבר את המסר למשרד, שאנו מבקשים מאוד שזה ייעשה במהירות כדי להשלים את המהלך שכבר החל עם התקנות שעוסקות בעיצומים הכספיים, להשלים את החוליה השנייה של ההיתרים וליצור הסדר כולל.

אנחנו מעוניינים בכך כמעט כמוך. תקנות היטל נמצאות בדרך אל הוועדה.


באשר לעיצומים כספיים, ביום שלישי שעבר תקנות ההפחתה, של עיצומים כספיים, אושרו בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני באופן אישי לא נכחתי בדיון אבל נאמר לי שהן עברו, לשביעות-רצון כולם. אני מודיע כאן ומתחייב שבהחלט נעשה שימוש בכלי הזה שהמחוקק נתן לנו. זה כלי מצוין. הוא באמת מגשר על הפער בין אי נקיטת שום אמצעי אפקטיבי בענישה ובין פתיחת תיק חקירה והליך פלילי. זה כלי מצוין שבהחלט נעשה בו שימוש. אנחנו עובדים על כך ברגע זה.

אם אפשר לענות לו.

יהיה עוד סבב של הערות בהמשך.

אדוני היושב-ראש, שאלת על פרסום היתרים. אני חייב להודות לעמותת "צלול" שהרימה את הכפפה הזאת. אני באופן אישי לא כל-כך האמנתי בכלי הזה אבל הוועדה קיבלה את ההמלצה של עמותת "צלול" והיום אכן ההיתרים מפורסמים בעיתונות הכתובה. רק אתמול ראיתי פרסום על היתר ההטלה של אוצר מפעלי ים, היתר הטלה של חול במרינה בנמל תל-אביב. בקיצור, הנושא הזה מיושם ואנחנו בודקים אותו. אגב, כל היתרי ההזרמה וההטלה לים מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

גם אני מצטרף להערכה לעמותת "צלול" בנושא הזה. אני רוצה להזכיר לכולנו אילו אימים הילכו עלינו, לא אתה, אדוני, אבל היו נציגים של התעשייה שאמרו שאם ההיתרים הללו יפורסמו הסודות המסחריים שלהם יתגלו ומדינת ישראל תתמוטט מבחינה כלכלית. והנה אנחנו רואים, ההיתרים מתפרסמים, מדינת ישראל עדיין עומדת ותמשיך לעמוד עוד הרבה שנים – אני מקווה שהיא תעמוד טוב יותר – גם עם פרסום ההיתרים הללו. זה לקח שאפשר ללמוד אותו גם למקרים אחרים בהם מפחידים אותנו.

השאלה שלי בזמנו היתה הפוכה. שאלתי איזו תועלת סביבתית הפרסום הזה ייתן. אותי לא מטרידים התעשיינים, אותי מטרידה התועלת לסביבה. השאלה שלי בזמנו היתה האם הפרסום הזה באמת יביא תועלת. בזה אני עדיין לא בטוח, אבל בינתיים זה מתקיים.

אנקדוטה קטנה: מפעלים טענו שגורמים אחרים בתעשייה יעשו "רוורס אנג'ינירינג" ועל-פי השפכים יוכלו לייצר אותו מוצר. זה עורבא פרח אמיתי ומוצהר.

הסינים יושבים בהמתנה דרוכה לשמוע אילו שפכים אנו שופכים לים. לפי זה תתוכנן הכלכלה הסינית ואז תתמוטט מדינת ישראל. תודה רבה. בבקשה אדוני.

אני מפקח ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן כמעט. אולי אוסיף כמה דברים.


קודם כול, באשר לדיגום בחורף, אכן דוגמים פעם בחודש כשגרה, זולת בחופים שפתוחים גם בחודשי החורף שהדיגום בהם הוא כמו בעונת הרחצה.


מבחינה מקצועית אין צורך לדגום יותר מאשר פעם בחודש בעונת החורף, מן הסיבה הפשוטה, בחורף המים מזוהמים, חד וחלק, מבחינת בריאות הציבור, מבחינת רחצה. באתר שלנו – אני מקווה שכולם מכירים אותו, מטה הגולשים בישראל בוודאי מכיר אותו – אנחנו בפירוש כותבים את זה. יש כיתובית קבועה: "לאחר גשם סוחף משרד הבריאות מזהיר את הציבור מלרחוץ", כולל גולשים. הם מתקשרים אלינו ואנו אומרים להם מדוע, גם בגלל הנגר העילי וגם בגלל תעלות הניקוז שעדיין מזרימות ומגלישות גם ביוב. מצב הים לא טוב ולכן, גם אם התוצאות במעבדה בסדר אנו עדיין מזהירים את הציבור מלרחוץ לאחר כל גשם סוחף. אין בכלל עוררין על הדבר הזה. אגב, ידוע שזה לא רק בארץ.


בעונת הרחצה הרגילה, ביחד עם הגופים שמיוצגים סביב השולחן הזה פיתחנו במדינת ישראל מערכת דיווח והתרעה שאין כמותה ברבות ממדינות העולם. בלי שום קשר למערכת הניטור המעבדתי השוטף שאנו מפעילים, על כל פיצוץ של צינור ועל כל גלישה ועל כל חשד להזרמה יש כאן דיווח הדדי של המשרד להגנת הסביבה אלינו ושלנו אליהם, ביחד עם עמותת "צלול" וכל הגופים שקשורים. מידי פעם אני מקבל דיווחים גם מאזרחים, כולל גולשים, ואנחנו מדווחים זה לזה. ההתרעה לתקשורת מיידית, כלומר אחרי שאנו מוודאים שאכן יש דברים בגו הדיווח לכל אזרחי מדינת ישראל מיידי. אני מייחס לזה חשיבות מרובה בהצלחה שעמותת "צלול" הציגה כאן. הלחץ הזה והדיווח מכניסים את כולנו – ואני כולל בזה את עצמי – למערכת עשייה טובה מאוד.


יחד עם זה, יש עוד הרבה לעשות. יש הרבה רשויות מקומיות שבהחלט שיפרו את התפקוד שלהן בעניין זה, אבל יש רשויות מקומיות שעדיין לא שיפרו את תפקודן. כולנו מדברים על התחזוקה השוטפת של מערכות הביוב במהלך כל השנה. חלק מן הרשויות המקומיות צריכות עדיין לשפר, כולל את הדיווח. מר עזר פישלר אמר כאן קודם שבנהריה לא דיווחו, וזה חמור מאוד. לא יתכן שרק במקרה מר עזר פישלר היה שם ודיווח לנו ושלא הגיע דיווח מן הרשות המקומית. זה אירע במרכז העיר בסוף השבוע, לקראת שבת, ולא קיבלנו את המידע מן הרשות המקומית. גם בנושא הזה יש מה לשפר.

תודה רבה. נעבור בשלב זה לעיסוק קצר בשאלות הנגישות. מר סילברמן, רצית להתייחס.

יש נושא שמצוי בסימן שאלה גדול. האם נמצא כאן נציג של רשות הטבע והגנים? לא. יש 4 או 4.5 קילומטרים חוף בחוף הכרמל, מן החופים המוכרזים של חיפה בתוך שטח המועצה האזורית חוף הכרמל ועד לעתלית שמע"צ גידרה אותה בגדרות כחלק מאקט בטיחותי. בכל התכתובת שאני מנהל בחצי השנה האחרונה עולה שלמעשה כל רשות מנסה להעביר את האחריות לרשות אחרת. זה בעצם חוזר לדברים שמר ניר פפאי אמר. כל רשות מנסה שהחוף לא "ייפול" עליה.


ספציפית, תוכנית חכ/340 אושרה במינהל מקרקעי ישראל. מינהל מקרקעי ישראל אמרו לי שזאת תוכנית תב"עית שאושרה לרשות הטבע והגנים, אך רשות הטבע והגנים כנראה לא יודעת על כך. כך עלה בשיחה שניהלתי עם מנהל מחוז צפון. הם עדיין לא יודעים על כך. בקיצור, 4.5 קילומטרים חוף – מתוך הסטטיסטיקות שציינו בתחילת הדיון על מיעוט החופים – כרגע חסומים, אם באמצעים לא חוקיים בהם נוקטים ישובים ממזרח שמונעים את הגישה אל החוף, משום שהגישה מכביש החוף נחסמה. דרכי הגישה היחידות לגזרה הגדולה הזאת למעשה חסומות באופן כמעט מוחלט.


לעונה הזאת אני לא רואה איזה פתרון. לכן אני מוצא לנכון להעלות את זה כאן, אם אפשר יהיה להסתייע. כל שאר הסוגיות הן סוגיות שאנו נוגעים בהן, סוגיית החוף השקט, סוגיית חופים בכנרת שם יש דווקא שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. רציתי להעלות ספציפית את הסוגייה הזאת, על תוכנית חכ/340 שאושרה וכרגע לקראת עונת הרחצה הנוכחית לא מבוצעת, יש חסימה מוחלטת כמעט.

אודה למר עמיר אם יוכל להעביר את המסר הזה לרשות הטבע והגנים וליצור דיאלוג ביניכם בעניין הזה. אם יש צורך בעזרה שלנו, נשמח כמובן לסייע.

אנחנו מנהלים דיאלוג משל עצמו מול הרשויות. נשמח כמובן להסתייע ולשתף פעולה.

מאה אחוז. עוד שאלות על נגישות? מישהו רוצה להתייחס?

אני נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נושא הנגישות, בדרך כלל אנו רגילים לשמוע עליו בהקשר של אנשים עם מוגבלות. הבעיה היא שכרגע במדינת ישראל אין חובה חוקית להנגיש את חופי הרחצה. אציג היכן הדברים עומדים, ואם הוועדה תוכל לומר את דברה זה מן הסתם יעזור.


חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קיים ומשרד הפנים אמור להתקין תקנות לפיו, אנו קוראים להן "תקנות נגישות למקום שאינו בניין", שכולל, בין היתר, את חופי הרחצה. התקנות הללו נמצאות כרגע על שולחן השר, או באיזה מקום במשרד הפנים. הן עדיין בהתייעצויות ואנו ממתינים לאישור משרד הפנים כדי שנוכל להגיש אותן לוועדה.

הנושא הזה נמצא בטיפולה של ועדה מיוחדת בכנסת שעוסקת בו, אבל אם תצטרכו את עזרתנו בנושא הספציפי של חופי הים והנגישות של אנשים עם מוגבלויות לחופי הים, נשמח כמובן לעזור.


נציג הוועד למען כניסה חינם לחוף פלמחים, מר דן מלמד, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני מבטיח לדבר בקצרה מאחר והנושא ברור מאוד.


מכתבו של מר אשר גרנר, שיושב כאן לצדי, שמונח על שולחן הוועדה התקבל אצלנו כבר ביוני 2009, ולמעשה גם עזרה לי מאוד החוברת שחולקה לנו, ואני מצטט כאן מתוך חוברת של משרד הפנים: "ככלל לא ייגבו דמי כניסה למקום רחצה". בנוסף נאמר בו כי "בקשות לאישור גביית דמי כניסה יש להגיש במהלך שנת 2010 בהתאם לנוהל המפורט בחוזר מנכ"ל 4/2007, בעמוד 7".


הבעיה בנוגע לגביית דמי כניסה לחוף פלמחים, שלא ניתן להגיע לחוף מבלי לשלם על חניה. נדרש היום תשלום על חניה גם כשניגשים לחוף המוכרז וגם כשניגשים לחוף הלא מוכרז, ואפילו כשמגיעים ב-4 לפנות בוקר, וניסיתי את זה אישית. על הקבלה כתוב "חניה". אגב, מספר הקבלה שקיבלתי לפני שבוע הוא 1,060,000 אז אפשר לעשות את החישוב כמה כסף "רץ" שם.


עד היום אנחנו מקבלים פעמים רבות תגובות ממשרד הפנים וגם ממר אשר גרנר: "העניין בטיפול, אנחנו בודקים כיצד ניתן להכריח את המועצה", אבל שום דבר לא קורה עם זה.


יש לי גם מכתב שקיבלתי ממר שלמה אלימלך, ראש מועצת גן רווה, ואני מצטט מתוך האימייל שהוא שלח לי: "שלום, כפי שהובהר לך בעבר, הסדרי הכניסה והחניה הקיימים בחוף פלמחים הינם חוקיים, הולמים וסבירים, והם קיבלו את כל האישורים הנדרשים". מפאת כבוד המקום שבו אני נמצא, לא אשתמש במילים חריפות יותר, אבל מישהו כאן לא מדייק. שני הדברים הללו לא יכולים להתקיים בכפיפה אחת, אני מתנצל מאוד על כך.


בנוסף, נקודה חשובה מאוד שרציתי לציין, חוף פלמחים מרכז כמה בעיות גדולות מאוד. בעיה ראשונה היא מיזם כפר הנופש שבו כבר נתגלו ליקויים על-ידי משרד מבקר המדינה ושנמצא בטיפול; אי אכיפה של איסור נהיגת ג'יפים וספורט ימי בחוף, שכבר הוזכר כאן; החוף הלא מוכרז נמצא במצב מחריד, ולפי הבנתי המועצה מטפלת בו פעמיים בשנה. כשטח שנמצא בתוך המועצה היא אמורה לטפל בו יותר; ועניין נוסף, בתוך שטח החוף המוכרז והציבורי יש גן אירועים שמזה שנים רבות לא מטופל ועדיין פועל, גם בימים של רחצה.


באנו לדרוש מן הוועדה ומן הכנסת הנכבדה לפעול. די שמענו את האמירות שהדברים נמצאים בטיפול, די שמענו שהדברים נבדקים. די! אנחנו רוצים פתרון, ועכשיו. עונת הרחצה נפתחה כבר וגובים שם כל הזמן 20 שקלים מכל מבקר בחוף. הגיע הזמן לתת פתרון.

אתה יכול לציין גם שזאת גבייה על כביש אגרה ולא על בודקה של חניה. מדובר ב-2 קילומטרים, כאשר אין כל פנייה ימינה או שמאלה. זה לכאורה כביש אגרה ללא חקיקה.

אני מכיר את הבעיה הזאת. אני מבקש להציע לכם להעביר לוועדה מכתב מסודר עם פירוט כל הבעיות בחוף פלמחים, שאת חלקן אני מכיר. הוועדה הזאת תפעל בעניין הזה, בהחלט.

תודה רבה, נעשה כך.

ברשותכם, אני רוצה להגיע לנושא אחר. אני מבקש את תשומת לבכם לעניין שהוועדה מתכוונת להתחיל לטפל בו. אשמח לשמוע את התייחסויות כל הגורמים המקצועיים היושבים מסביב לשולחן. חשוב לי במיוחד שנמצאים אתנו כאן גם נציגי ארגון המצילים ואשמח מייד לתת לכם הזדמנות לפתוח בהתייחסות.


המצב שבו אנו נמצאים בחופי הרחצה, אבסורדי. היום שעות הרחצה בתל-אביב מסתיימות ב-5 אחר-הצהרים. למעשה אנחנו אומרים לציבור: לכו להתרחץ בשעה 3, בשעה 2 או בשעה 12 בצהרים, אבל אם אתם הולכים להתרחץ בשעה 6, שהיא שעה ידידותית מאוד, עם שמש פחות קופחת ועם הרבה פחות קרינה, אתם חשופים לסכנת טביעה כי אין שירותי הצלה.


לכן הוועדה הזאת מתכוונת לפעול להרחבת שעות הרחצה וההצלה בכל החופים המוכרזים. ברמת העיקרון צריך להגיע לכך ששעות הרחצה ושירותי ההצלה יסתיימו סמוך לשקיעת החמה, בשעות בהן אנו רוצים דווקא לעודד אנשים להגיע לים, גם מבחינה בריאותית, ואגב גם מבחינת היכולת של אנשים להגיע לים בגלל עבודה וכל מיני אילוצים אחרים, שבשעות הללו יינתנו שירותי הצלה ושיוכלו לרחוץ בביטחון ששירותי ההצלה מאפשרים.


המהלך הזה חייב להיעשות – אני אומר את זה כבר בפתיחת הדברים – בתיאום עם ארגוני המצילים, כדי חס וחלילה לא לפגוע בזכויות שלהם. המצילים הם אנשים שעובדים מאוד-מאוד-מאוד קשה. אני מכיר קצת את תנאי העבודה של המצילים. העבודה שלהם פשוט מפרכת, והאחריות המוטלת עליהם עצומה. לכן עלינו לחשוב היטב, יחד עם ארגוני המצילים, איך לקדם שינוי כזה באופן שיאפשר למצילים לשמור על התנאים שלהם, ואולי גם לשפר את התנאים שלהם, וגם יאפשר לציבור לקבל שירותי הצלה במשך שעות רבות יותר וליהנות מן הים גם בשעות אחר-הצהרים, כפי שצריך.


אשמח לשמוע התייחסויות לנושא הזה מכל הגורמים שנמצאים מסביב לשולחן אבל אני מתכבד להציע לפתוח את ההתייחסות למר אבי אפיה, יושב-ראש ארגון המצילים הארצי, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. בעיקרון אנחנו בעד, אין לנו בעיה לתת שירות. אנחנו מצילי חיים בדרך כלל והיכן שקוראים לנו אנחנו שם. גם בשטפונות שהיו בכל מיני מקומות בשל הגשמים למיניהם היינו עם חסקה בין הבניינים והבתים. שירותי הרחצה נקבעים בדרך כלל על-ידי הרשות המקומית מול משרד הפנים, וכאשר הם מקבלים אישור כך הם מפעילים את השירות.


לגבי שעות הרחצה, אם יישבו אתנו אין לנו בעיה לנסות להגיע למקסימום ולתת את השירות יותר שעות, ככל האפשר. אם אדוני זוכר, ישבנו כאן בדיוני ועדה מסוימת ואמרנו אפילו שאנחנו מוכנים לפתוח את עונת הרחצה מוקדם יותר בשביל תלמידי בית-הספר שמגיעים כבר ביום הראשון של חופשת הפסח, אך הבנו שיש בעיה תקציבית ואז הכול התמוסס.


לנו כארגון המצילים אין בעיה להיפגש עם כל הגורמים, לנסות להגיע לפתרון כדי שניתן שירותי הצלה במשך כל שעות היום, כדי שאנשים יבואו לים וייהנו ולא יקפחו את חייהם אחרי שאנו הולכים הביתה.


עוד דבר קטן, הייתי רוצה לבקש מארגון הגולשים אם הם יכולים לא לגלוש באזורי הרחצה היכן שנמצאים המצילים.

רק הערה בעניין הזה. השם שלנו כרגע הוא מטה הגולשים. אנו נרשמים כעמותה להגנת הסביבה החופית שתתן פתרון לכל ציבור המתרחצים. השם שלנו יהיה שונה לגמרי. אני לא יכול להגיד אותו כרגע כי הוא עדיין לא אושר. אנחנו לא עוסקים בבעיות של בטיחות גלישת גלים או גלישת רוח, אלא עוסקים בהגנת הסביבה החופית, זיהום ים ונגישות חופים לכל האזרחים.

אדוני יושב-ראש ארגון המצילים, אני מודה לך על הדברים החשובים.


בכל זאת אני רוצה לומר לנציגי מטה הגולשים, גם אם אתם משנים את השם אתם עדיין מייצגים את הציבור הזה, ואני מעריך את זה.

נייצג גם את המגזר הזה, ברור.

אני מציע להיענות בצורה חיובית לפנייה של ארגון המצילים כדי שלא נעמוד במצב בו שימוש אחד בחוף חס וחלילה עלול לסכן רצון של אנשים לשימושים אחרים.

ברמה הרעיונית אנו בוודאי יכולים להעביר את המסר כי זה ציבור שמהווה את הלב הפועם של הארגון. פשוט רציתי להדגיש שאין לנו איזו אחריות. אנחנו לא אגודת גולשים.

לא התכוונו לשום דבר כזה. התכוונו שאולי אנו יכולים לעזור זה לזה, בסך הכול לדאוג שכולם יחזרו הביתה בשלום, זה הכול.

זאת המגמה.

בשמחה נעביר שוב את המסר. המסר הזה ידוע ומקובל על רוב הגולשים. החופים שבהם יש גולשים הם חופים לא מוכרזים ולכן, בין היתר, הפעילות לטובת המגזר הזה היא פעילות לנגישות חופים בחופים לא מוכרזים. אני לא מכיר הרבה גולשים שגולשים בחופים מוכרזים.

תודה. רשות הדיבור למר תמיר, סגן יושב-ראש ארגון המצילים הארצי.

אני מבקש להוסיף עוד פרט אחד בהמשך לדבריו של מר אבי אפיה. רציתי להדגיש שכל רשות מקומית סוברנית להחליט על שעות הרחצה בעצמה. כלומר, תבוא רשות מקומית אחת ותחליט ששעות הפעילות הן 08:00-16:00, והשנייה תחליט שהן 07:00-19:00. בזמנו היו לנו מגעים עם משרד הפנים על מנת ליצור אחידות בנושא שעות הרחצה, בשל הסיבה שהצבעת עליה. טענו את מה שאתה טוען, כלומר בשעות אור היום יש שימוש רציף של המתרחצים בחוף הרחצה. את רוב הלחץ יש להפעיל על הרשויות המקומיות בשיתוף משרד הפנים, כי בסופו של דבר משרד הפנים הוא ההיררכיה שמאשרת בקשה כזאת או אחרת של השלטון המקומי. לכן הכתובת העיקרית בעניין הזה היא השלטון המקומי.

בהחלט. תודה רבה, אדוני. נאפשר עכשיו סבב התייחסויות קצר.

ברשותך, אולי תתן גם למשרד הפנים להתייחס.

משרד הפנים הוא הכתובת לרוב הטענות. בסוף הדיון אתם תקבלו מקום מכובד מאוד, אדוני נציג משרד הפנים, להתייחס לכל המכלול.

הדברים שעלו כרגע מאנשי מטה הגולשים וארגון המצילים הארצי מתחברים בקשר הדוק מאוד לדברים שאמרתי קודם, ולכן חשוב להבין את החוליה, שרוב הגולשים הם לצערי ה-buffer בנושא זיהום הים. אנחנו מכירים המון גולשים שמגיעים ומדווחים לנו שהם סובלים מהקאות ומחום ומשלשולים והם באמת משתדלים להתרחק ככל האפשר מחופי רחצה. אני גלשתי בעבר, אני כבר לא גולש. צריך להבין שחופי רחצה לא מוכרזים, היכן שמרבית הגולשים נמצאים, הם החופים שגם רמת איכות המים לא נבדקת.

לכן אמרתי שההרגשה הלא מדודה שלי שבחורף האחרון דווקא הנתונים בפועל אחרים.

אתם שפני הניסיון שלנו בנקודה הזאת.

מר אלי חסון פנה אליכם פעמים רבות. אנחנו נשמח לשתף פעולה.

אתם משתתפים בהפגנות ובאירועים.


ודבר נוסף, המצילים עצמם. אני מכיר, בלי להזכיר שמות, מצילים בישראל שלידם נמצא איזה נקז או צינור ממפעל. הם אומרים לי שיש ביניהם תורנות, כל פעם מישהו אחר מן המגדל שוכב בבית עם כאבי בטן ועם חום. אלה דברים שצריך להביא אותם בחשבון.


אני רואה שנוצרת כאן קואליציה של כל מי שאוהב את החוף מן הצד הרטוב שלו, לא מן הצד היבש, ושסובל מאותה הבעיה.

גם מן הצד היבש.


אני רוצה לנצל את הדברים האלה כדי לקרוא לכל המשתמשים, הגולשים כמובן, המצילים שהם קורבנות ראשיים של זיהומי הים, כי להם אין ברירה, גם אם הים מלוכלך הם צריכים להיכנס לים ולהציל אנשים.

גם אם יש מדוזות.

ועוד כל מיני צרות של הים. אני מברך מאוד על שיתוף הפעולה הזה. באשר להתרעות על זיהום ים, אם נצליח לייצר מין רשת דיווח - - -

יש רשת מעולה שמנוהלת במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות ובעמותת "צלול".

מצוין. בואו נראה כולנו את עצמנו כשחקנים פעילים במגרש הזה. אם למישהו יש תלונות עליו להעבירן, כפי שאני מבין שנעשה כבר עכשיו, אבל עוד יותר, כדי שהמערכת הזאת תפעל ונוכל לפעול בצורה אפקטיבית ומהירה מול זיהומי ים לסוגיהם השונים.

מטה הגולשים הפעיל תוכנית הגנה ארצית. אתם יכולים לראות בדף האקסל הזה, גולשים מילאו טופס דיווח על זיהום ים בחורף. אנחנו מעוניינים לשתף פעולה עם כל הגורמים ולהעביר את המידע.

הטופס הזה מגיע און-ליין למשרד הבריאות?

כרגע הוא לא מגיע.

כדאי שהוא יגיע. כדאי שתיצרו איזו תקשורת ביניכם.

בטלפון אני מקבל כל פנייה שמגיעה אליי.

בטלפון זה לא מספיק חזק.

אדרבה ואדרבה, תדווחו.

אני מציע הצעה פרקטית. מאחר ונושא הדיווח מעוגן אצלנו בנהלים ובפרקטיקה וכולנו "משומנים" ומתורגלים בנושא הזה, אנחנו קוראים לכל אזרח, לאו דווקא לגולשים, אבל אם אתם כאן אז בבקשה, יש לנו מרכז מידע שמספר הטלפון שלו 6911* ובמרכז המידע יודעים בדיוק איך להשיג אותנו 24 שעות ביממה. ממרכז המידע זה עובר לכל הצינורות. זאת הדרך הנכונה.

הם פיתחו איזה כלי של רישום. כדאי להסתנכרן כאן. לא נעשה את זה במסגרת הדיון. תשתמשו במה שהם יכולים לתת.

הטפסים שאתם ממלאים, זה בסדר גמור. יתכן שאחר-כך אם זה יהפוך למשל לתיק חקירה נצטרך גם לגבות עדויות. אבל ברמת המניעה המיידית, מרכז המידע הוא הכתובת.

אני רוצה להוסיף משפט אחד, ברשותך, בנושא חוף פלמחים. חשוב לי להדגיש שהאישור של משרד הפנים לגבייה של 10 שקלים בכניסה לחוף המוכרז הוא במידה וקיימים שירותים שהם מעבר למינימום הנדרש בחוף, מעבר לשירותים שאמורים להינתן בחינם.

שירותים מיוחדים, ואין כאלה.

יש שירות אחד שהוא 4 ברזים לשטיפת הרגליים ביציאה מן החוף לכיוון החניה. יש לי צילום של זה. זה השירות שקיים בחוף פלמחים.

הוא לא נחשב לשירות מיוחד לכל דבר ועניין.

אשמח להתייחסות משרד הפנים, להבין על מה ניתן האישור לשירותים מיוחדים, לגבייה של 10 שקלים בכניסה לחוף.

משרד הפנים מייד יתייחס. אבל לפני כן, אני רוצה לשמוע את תגובת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, למען הפרוטוקול. אני מניח שאתם תומכים במהלך של הרחבת שעות הרחצה לשעות אחר-הצהרים המאוחרות יותר.

בוודאי. זה טוב מבחינת קרינת השמש ודברים כאלה.

אין תגובה. אין לנו שום מומחיות בנושא הזה.

אני מנהל אגף החופים בעיריית נתניה. בעבר הצגנו את נושא פתיחת החופים וסגירתם, שתהיה שעה אחידה בכל הארץ. זה חשוב מאוד. לדעתנו חשוב שהחופים יהיו פתוחים עד לשעות הערב, כלומר לא להיכנס לשעות הלילה אבל חשוב להגיע עד לשעות הערב. בלי שום קשר, אזרח מנתניה שמגיע לתל-אביב או לבת-ים או לחוף אחר יודע ששעות הרחצה בעיקרון הן עד הערב. אצלנו שעות הפעילות הן 8:30-19:00 מידי יום. 8:30 בבוקר לדעתי זה מאוחר מדי.

כל הכבוד לנתניה.

כל הכבוד שהוא הגיע כנציג היחיד של הרשויות המקומיות.

יש כאן נציגים מנתניה, מתל-אביב ומבת-ים.

אנחנו מנצלים את העובדה שנמצאים כאן נציגים של שתי ערים חשובות כמו תל-אביב ובת-ים וקוראים להן ללמוד מניסיונה של נתניה.

דבר נוסף, מר ניר פפאי דיבר על איסור נסיעה בחופים. אני מתפלא, כי אנחנו יודעים, וגם מר אשר גרנר יודע וכולם יודעים שכן נרשמים דוחות, גם בנתניה, גם בבת-ים, גם בתל-אביב וגם ברשויות מקומיות רבות ומתמודדים עם זה ביתר שאת. יתרה מכך, בשנה שעברה העברנו לפרסום ביצוע משפט כנגד אזרח שנכנס לחוף עם מכונית, והוא הפסיד במשפט. כיום הכול חסום ואי אפשר להיכנס עם רכב לחופים, למעט אזורים של כלי שיט לצורך הורדת כלי השיט ויציאה לחוף.

תודה רבה. נציג עיריית תל-אביב, בבקשה. ברוך הבא.

אני מנהל אגף החופים בעיריית תל-אביב-יפו.

עיר חשובה ואהובה עלינו.

הנושא הרבה יותר מורכב ממה שמוצג כאן, כאילו ניתן בצורה מאוד פשטנית להפעיל את החוף עוד כמה שעות.

תציג לנו את הבעיות ונראה איך פותרים אותן.

מדובר במכלול מורכב מאוד של נושאים, של הסכמי עבודה, של חריגות שכר של מצילים, של מחסור במצילים. השמיכה קצרה. אם נתניה מתחילה את שירותי ההצלה ב-8:30 בבוקר זאת אומרת שבין 5:30-8:30 אין שם שירותי הצלה. בתל-אביב למשל מתחילים את שירותי ההצלה בשעה 7:00 בבוקר והיינו רוצים להתחיל לתת אותם ב-6:00 בבוקר כי בשעה 6:00 בבוקר באזור הטיילת יש הרבה מאוד מתרחצים. אנחנו מדברים כאן על 15-16 שעות פעילות ביום. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויטפל ברה-ארגון טוטלי של כל המחשבה על שירותי ההצלה בארץ, מראשית ועד סיום, שזה אומר שינוי של הסכמי העבודה, זה אומר אולי חשיבה על שתי משמרות של מצילים, אינני יודע. לדעתך, אדוני היושב-ראש, מציל יכול לשבת בתחנה 15 או 16 שעות ברציפות יום אחר יום אחר יום?

לא הצעתי את זה. הצעתי שתתחילו במשא ומתן והידברות עם ארגון המצילים, בצורה רצינית. הרי יש כאן ארגון של אנשים שמכירים היטב את העבודה שלהם, שמצד אחד רוצים ומוכנים לעבוד ולעשות את מה שניתן כדי להציל אנשים, ומצד שני מכירים גם את המגבלות שלהם. כמו בכל נושא אחר, צריכה להיות כאן הידברות. הידברות מסביב לשולחן של הגורמים העוסקים בדבר תמיד מייצרת את הפתרונות שמתאימים לכל הצדדים.

הבעיה המרכזית היא, אם אדוני זוכר, לפני כשנתיים התנהלה כאן ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שהצהיר שתוך שנתיים הוא יפתח עוד 100 תחנות הצלה.

מה אדוני מתכוון להגיד בזה?

חבר הכנסת פינס-פז התחיל את עונת הרחצה מוקדם, בפסח. הוא העביר את ההחלטה הזאת כאשר היה שר הפנים. הוא עשה המון ושינה. אנחנו מצטערים שהוא לא נמצא כאן.

ברמה האישית אני יכול להגיד שלצערי חבר הכנסת פינס-פז איננו נמצא עוד כחבר הכנסת ולכן התפקיד לבצע את מה שהוא הבטיח מוטל עכשיו על כולנו, על האחרים.

כבר במהלך הישיבה לפני שנתיים הערתי את תשומת ליבם של חברי הכנסת וחברי הוועדה שהיו כאן שפשוט אין מצילים. היום בארץ לא ניתן לגייס מצילים. פתחנו 13 תחנות הצלה בתל-אביב. לפי התקן הפנימי שלנו, למרות שהתקנות מחייבות 3 מצילים לתחנה אנחנו מעמידים 4 מצילים בתחנה. היום נעצרנו במצבת של 49-50 מצילים. כבר חודשיים-שלושה אנו מחפשים מצילים ומתפשרים על מצילים בינוניים.

יגידו לך אנשי משרד האוצר שכאשר אתה מחפש מישהו לעבודה ולא מצליח למצוא, כנראה אתה צריך לשפר את התנאים שלו. אלה כללי השוק הפשוטים.

אני מסכים. מה לעשות, נחתם הסכם עבודה רק לפני חצי שנה בתוקף עד 1 במאי 2014.

אבל עובדה שכנראה זה לא מספיק, כי עובדה שאנשים לא רוצים לעבוד בזה. יש בעיה.

נכון, אני מסכים. לכן אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה, הגיע הזמן שבמדינה מישהו ירים את הכפפה, שימנו מישהו שירכז ועדה בין-משרדית ויזמינו את כל הגורמים הרלוונטיים, כי התחום הזה הולך ונעלם. יש היום בתל-אביב 10 מצילים שקרובים לגיל פרישה, או-טו-טו תוך מספר שנים יהיה גל של פרישות. אני לא יודע מאין נצליח לגייס מצילים חדשים, שלא לדבר על המקצועיות והמומחיות שלהם.

והעומס על החופים רק יילך ויגדל.

אני רוצה להעיר הערה קצרה בנושא הזה. בשנת 2000 חתמנו על הסכם פרישה נאות לטובת המבוגרים שבינינו ורבים מהם פרשו. עם הזמן קיבלנו עובדים בדור ב'. אמרנו אז שהם מקבלים שכר זעום. אנשים מעדיפים לעבוד בבריכה, שם משתלם להם יותר והם לא צריכים את השמש היוקדת, ולא צריכים להתווכח עם אנשים שיכורים שמגיעים לחוף הים, ולא צריכים לריב עם אנשים שנכנסים בכוח. כל הטיעונים הללו נאמרו, אך אף אחד לא רצה לשמוע אותנו. אמרנו שבשכר כזה אף אחד לא ירצה לעבוד. אמרו לנו: לכם זה לא צריך להיות אכפת. אנחנו העברנו את המסר, הסברנו את המצוקה, אך זה לא עניין אף אחד.


לפני חצי שנה ישבנו למשא ומתן מול השלטון המקומי ומשרד האוצר. ההישג הגדול שלנו היה תוספת של 2.5 שקלים זעומים. אתה מבין על מה אני מדבר? אם אתה רוצה להעסיק מקצוען, צריך לשלם לו כמו למקצוען, ואם אתה רוצה להעסיק את כל מי שאין לו מה לעשות, זה מה שתקבל. אנו מצרים על כך.

כנראה שגם מי שאין לו מה לעשות לא בא לעבוד בהצלה, כי אפילו עבורו התנאים לא די טובים.


אדוני, נציג עיריית תל-אביב, הדברים שאמרת נרשמו. אני מסכים שזה בוודאי בעיה לא רק בתל-אביב. זאת בעיה ארצית של שירותי ההצלה. הגישה שלי, אני אומר את זה בפשטות, הנתונים הללו מעידים שצריך לשפר באופן משמעותי את תנאיהם ושכרם של המצילים. אם רוצים שאנשים טובים ומקצועיים יבואו לתחום הזה, שהוא תחום של הצלת חיי אדם, כך צריך לעשות, אין ברירה.


נציג משרד הפנים, בבקשה אדוני.

אחר-צהרים טובים. הבנתי שהדיון הזה יעסוק בזיהום מי ים ולא ידעתי שידובר גם על פתיחת עונת הרחצה, אבל זה נבע כנראה מאי-הבנה שלי.


בראשית דברי אומר שעונת הרחצה נפתחה ב-15 באפריל 2010. היא נפתחה ללא תקלות. עשינו פתיחת עונה ביחד עם שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים ועיריית אשדוד. זה היה מכובד מאוד.


במדינת ישראל יש 136 חופים שמשתרעים על פני קרוב ל-19 קילומטרים שטח מוכרז. השטח שמוכרז כאסור לרחצה אורכו 154 קילומטרים מתוך 306 קילומטרים חוף בסך הכול.


פתיחת עונת הרחצה עברה בהצלחה ולא נרשמו תקלות מיוחדות.


עלו כאן המון נושאים שחלקם נמצאים באחריותנו. עלינו לזכור ששר הפנים אחראי על חוק הסדרת מקומות רחצה בחופים מוכרזים ובחופים שמוכרזים כאסורים לרחצה.


יש הרבה התמודדויות בחופים. אכן יש בעיה בתחום ההצלה, אנחנו ערים לכך. אנחנו לא שותפים בנושא השטחים, זה בסמכות מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר. אין ספק שהמצילים עושים עבודת קודש. מספר הטביעות בחופי הרחצה המוכרזים שואף לאפס, ואם יש אחת או שתיים זה בגלל בעיות בריאות של המתרחצים.


יש לנו בעיה עם שעות הרחצה. בחקיקה נקבע שכל רשות מקומית תקבע לעצמה את השעות. היתה לנו מגמה להכניס שינויים בצו הסדרת מקומות רחצה, אבל נכנסו גם נושאים נוספים, לכן כרגע אנחנו עדיין לא מקדמים את הנושא הזה, אף-על-פי שלעניות דעתי היו דברים רבים חיוביים בהצעה שהוכנה לתיקון לצו.

עמדתך המקצועית היא שנכון ברמת העיקרון להגיע, כפי שהציע נציג עיריית נתניה, להסדרה ארצית של הנושא הזה?

אני לא יכול לענות על רגל אחת מפני שמעבר למה שאמר מר אבי ליכט על ההסכמים יש כאן גם בעיה אחרת. אם פותחים את עונת הרחצה באפריל אז יש בעיה של מים קרים, שחלקם לא נכנסים בבוקר או אחר-הצהרים. יש כל מיני בעיות שלא נוגעות רק להעסקה אלא צריך לבדוק את זה בצורה כוללת. לכן אני לא יכול לענות על רגל אחת. עלינו לנתח את זה בצורה מעמיקה.

האם אפשר שתכינו נייר של הערכת הבעיה, העלויות והשיקולים הרלוונטיים? האם במהלך החודש הקרוב תוכלו להעביר אותו לוועדה?

לא אוכל לעמוד בזה היות וכרגע אני אדם אחד בלבד שעוסק בתחום הזה. זה ייקח לי תקופה ארוכה יותר. אם אוכל לקבל נתונים ממישהו שיציג עמדה מקצועית, אוכל לנתח את זה. כרגע אני אישית לא אוכל לעמוד בהתחייבות כלפי הכנסת בנושא הזה.


באשר לגביית דמי כניסה לחופים, רק ב-9 חופים במדינת ישראל אושרו דמי כניסה. אני מבקש להבדיל בין דמי כניסה לחופים ובין דמי חניה, נושא שלא מטופל על-ידי משרדי אלא על-פי חוקי-עזר עירוניים. אני מטפל רק במה שמאושר. כאשר אני מדבר על דמי כניסה לחופים זה אפילו כניסה רגלית. כאשר גובים דמי כניסה עבור חניה ואומרים שאדם יכול ללכת ברגל, שוב, יש מענה לכניסה אבל לא כאשר המחסום עומד קילומטר וחצי מן החוף ואדם לא יכול ללכת מרחקים כאלה ברגל.


אכן פנו אלינו, במיוחד בחוף פלמחים, על כך שהבודקה נמצאת כ-800 מטרים מן החוף, וחוסמת גם לכניסה למקומות אחרים. בימים אלה זה נמצא על שולחן מקבלי ההחלטות במשרד הפנים, לבחון איך נוכל לבטל את אישור דמי הכניסה לחוף פלמחים, מפני שהטענות של הפונים צודקות.

בהקשר הזה אני מבקש לקבל תשובה בתוך שבוע ימים, ואנא העבר את זה לגורמים מקבלי ההחלטות במשרד הפנים, מה בכוונת משרד הפנים לעשות כדי להסיר את המפגע הזה, שכפי שאתה אומר אין לו הצדקה. אנו מדברים על עונת הרחצה ואנשים מגיעים לחוף. בתוך שבוע תגידו מה אתם מתכוונים לעשות. תודה.

בסדר, מקובל עליי.


נושא נוסף, יש כמובן התמודדות עם המצוקים, שזאת בעיה רצינית במדינת ישראל שאנו ערים ומודעים לה. יש פניות של הרשויות המקומיות כי חלקן לא יכולות לעמוד בעלויות של הדיפון הנדרש ואנו מטפלים בזה.


באשר לזיהום מי הים, הנוהל קובע שכאשר יש זיהום משרד הבריאות ממליץ לנו על סגירה, ואנו בהתייעצות עם הרשות המקומית בדרך כלל סוגרים את החוף. על-פי החוק מותר לנו לסגור אותו עד 14 ימים. הדבר הזה נעשה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, ובהצלחה לדעתי.


אנחנו מלווים את כל הרשויות בפתיחת עונת הרחצה, עם המצילים. מעבר לכך שאכן יש מחסור במצילים, הדור הוותיק והטוב מסיים ומפנה את מקומו לדור החדש ולכן עלינו להכשיר מצילים. יש כאן איזו בעיה גם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעניין ההכשרה, יש איזו בעיה בנושא הזה. אני מקווה שנתגבר עליה ונפתור את הבעיה של המחסור במצילים. ושוב, הכשרת המצילים לא עומדת על שולחני אלא על שולחנו של מישהו אחר, אבל בסופו של דבר אנו מתכללים את הדברים. אני מקווה שנוכל לקדם את הנושא הזה.

היכן צוואר הבקבוק? אין מועמדים להצלה? אין הכשרה? היכן נעוצה הבעיה?

יש הכשרה. אני חבר בוועדה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כבוחן של מצילים. אין די מועמדים שמעוניינים להשתתף בהצלה בים. למה להם? בבריכה הם מקבלים שכר גבוה יותר. אין להם כל עניין להגיע לים. פעם היתה איזו פריבילגיה למצילים בים, שעבדו רק חצי מן השנה. כאשר הם עובדים הם נותנים את מלוא נשמתם עד הערב, מצאת החמה ועד צאת הנשמה. אבל הפריבילגיות הללו הולכות ומתמוססות להן ולכן אין לאנשים אמביציה להגיע למערכת, אין להם עניין בכלל.

יש גם תקנות שאתם הבאתם בכנסת הקודמת לוועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין ההצלה. התנהלו על כך ויכוחים ובסופו של דבר התקנות לא אושרו. מה בדעתכם לעשות בעניין הזה?

אנו בוחנים מחדש את התקנות, כמובן בהידברות גם עם המצילים. יש שם נקודות שמעלים חבריי בצדק שגורמות אולי לאיזו פגיעה בהם. אנו צריכים כמובן לראות שלא נפגע באף אחד. אנו רוצים שתהיה הסכמה מלאה. אני מקווה שבשנה הקרובה אצליח לקדם את זה. בל נשכח שהממשלה התחלפה ולכן צריך להכין מחדש את התקנות ולהגיש אותן. עדיין לא קידמנו את הנושא הזה.


באשר לדמי כניסה בחופים, יש ארבעה אלמנטים שלא גובים עבורם דמי כניסה: הצלה, מים לשתייה, שירותים וניקיון. עבור יתר הדברים ניתן לגבות כסף. לכן כשאומרים שיש מי שגובה לא באישור, הייתי אומר שקצת טועים. גם עבור סככות צל אפשר לגבות כסף, גם עבור הביטחון ניתן לגבות כסף, גם על המלתחות ניתן לגבות כסף. כלומר אפשר לגבות על המון דברים. אני מציג מה קבע המחוקק. לכן בעניין הזה אני רוצה פשוט לדייק.


אגב, מי שאישר שניתן לגבות זה הבג"ץ בהכרעתו בעתירה שהגישה עמותת "אדם, טבע ודין". בית-המשפט קיבל את העמדה שלנו, על מה אסור לגבות. לכן אנחנו ניתן אישור על מה מותר לגבות כסף.


חבר הכנסת ציון פיניאן דיבר על טבריה ועל גביית דמי כניסה לחופים. כל הגבייה סביב הכנרת היא עבור חניה. כל מי שמגיע ברגל, נכנס ולא גובים ממנו כסף.


נעשה ניסיון עם איגוד ערים כנרת לתת לעם להיכנס באופן חופשי. מה שקרה שם היה פשוט בושה וחרפה. הרסו השקעות של מיליונים, הן בשירותים, הן בכל דבר, פשוט היה נזק טוטלי. עם ישראל, ככל שאני רוצה לתת לו את השירותים באופן חופשי, לפעמים הוא משיב רעה תחת טובה, וזה חבל. אם הניסיון הזה היה צולח, האמן לי, אני הראשון שהייתי אומר שיש להרחיב אותו, אבל כדי לקבל איכות של שירות צריך לשלם כסף, והיום כפי שאתה יודע רוב הרשויות המקומיות נמצאות בגירעון. הייתי שמח שכולם היו נכנסים בחינם לחופים, שלא היו גובים כסף, אבל הבעיה היא, כפי שאמר גם מר ניר פפאי, שבפריפריה יש בעיה, אין שם נכסים מניבים, אין אפשרות להחזיק את החוף. החזקת חוף ים עולה בין 1.2-1.5 מיליון שקל לשנה. זה המון כסף. לכן הייתי שמח אילו היה לנו כסף לתת עבור הדבר הזה, מפני שהנושא הזה מרכזי מאוד במדינת ישראל, והייתי רוצה מאוד לספק את השירות הזה חינם, אבל הכול היום עולה כסף, לצערי, ואנו נאלצים במקרים מסוימים לאשר דמי כניסה, במשורה.


אנחנו רוצים מאוד להגדיל גם את מספר תחנות ההצלה במדינת ישראל. אם אני מסתכל על מה שיש היום לעומת מה שהיה לפני כמה שנים, אין כמעט שום שינוי, למרות שאוכלוסיית מדינת ישראל גדלה. כאשר החוק הזה נחקק היו כאן 2.5 מיליון תושבים, היום יש כמעט 7 מיליון תושבים אך מספר תחנות ההצלה לא גדל. הייתי שמח שיהיו עוד תחנות הצלה בחופים, אך יש מצב נתון. אם כבודך ישכנע את משרד האוצר בתחום הזה – אגב, חבל שנציגי משרד האוצר לא נמצאים כאן – אני אהיה הראשון שאתמוך בזה.

תודה רבה לכולכם. אני רוצה לסכם את הדיון.


הגישה הבסיסית של הוועדה הזאת היא שחופי הים הם זכות בסיסית של הציבור. זה משאב חיוני, בוודאי במדינת ישראל החמה והצפופה, זה משאב הטבע הזמין, הנגיש ביותר, בוודאי בעונת הקיץ. לכן הגישה שלנו, שצריכה להיות מובטחת זכות הציבור לחופי הים, לחופים נקיים מפסולת, למי ים נקיים מזיהום ולחופים נגישים בכל המובנים, כולל גם האופי הפתוח של החוף, פתוח לשימוש חופשי של הציבור בחינם.


אנו ערים לכל הבעיות שקיימות, אנו ערים לקשיים התקציביים, ועדיין אנו סבורים שהכסף שעולה החזקתו של חוף ציבורי פתוח קטן בהרבה מאשר העלויות שאנו מטילים על הציבור. בעצם מעבירים את הציבור החוצה מחופי ישראל וגורמים לו לחפש אלטרנטיבות אחרות שבסופו של דבר עולות יותר. לכן הגישה הבסיסית שלנו היא שזה המקום שאליו צריך ללכת.


נושאים רבים עלו בישיבה הזאת. נמשיך, כפי שאמרתי, לעקוב אחרי כולם.


באופן ספציפי, הוועדה הזאת מתכוונת, כפי שאמרתי במהלך הדיון, ביחד עם משרד הפנים ועם מרכז השלטון המקומי, לקדם מהלך של הרחבת שעות הרחצה בהצלה בחופי ישראל. מה שקורה בנתניה, שם שעות הרחצה עד 7 בערב, נכון הרבה יותר מאשר מה שקורה היום בערים אחרות, שלא צריך להזכיר את שמותיהן, שבהן שעות הרחצה המותרות מסתיימות בשעה 5 אחר-הצהרים אבל עדיין המוני בית ישראל מגיעים אחר-כך, כי רק מסיימים לעבוד והולכים לים. זה מצב אבסורדי שאי אפשר להשלים אתו. אנו מתכוונים לפעול בנושא הזה, לפנות גם לרשויות המקומיות, גם למרכז השלטון המקומי וגם למשרד הפנים כדי לשנות את הדברים ולהביא לכך שחופי הרחצה יהיו פתוחים לציבור, עם הצלה, בשעות סבירות יותר.


אנו קוראים לכל הגורמים המנהלים את הנושא הזה למצוא פתרון לסוגייה בהידברות עם ארגון המצילים, שהביע כאן נכונות עקרונית. אין לנו שום מגמה שדרך הדבר הזה יפגעו עוד יותר בתנאים של המצילים, כאשר במילא, כפי ששמענו בדיון, אנשים לא רוצים כבר להתקרב לתחום הזה, וזה מצער מאוד ועגום מאוד.

עיריית בת-ים קבעה, בהבינה את הצורך, שבחודשים יולי-אוגוסט למשל שעות הרחצה יהיו עד 7 בערב.

כך נוהגות רשויות מקומיות רבות.

גם בתל-אביב ביולי-אוגוסט כמדומני זה עד 7 בערב.

יש איזו הבנה של הצורך הזה.


משרד הפנים ומר אשר גרנר לרוב משמשים ככלי לניגוח, אבל אני רוצה שיושב-ראש הוועדה יידע שבשנים האחרונות משרד הפנים שם דגש רב על ההצלה. אם אני יכול מבת-ים להצביע על אמצעי הצלה נדרשים ולקבל אותם - - -

מר גרנר, אתה מקבל כאן מחמאות מחייבות. אחר-כך תצטרך לפרוע את השטר ...

צריך להגיד את זה. זה קורה לא רק בבת-ים, זה קורה גם בחופים אחרים. אני מדבר על אמצעי הצלה – סירות הצלה, משקפות, תחנות הצלה חדשות וגם אופנועי ים. מן הבחינה הזאת אנחנו מוצאים אוזן קשבת במשרד הפנים, כאשר משרד הפנים מבין את הצורך וזה גם האינטרס שלו לצורך העניין. בעניין הזה אנחנו זוכים בהחלט לשיתוף פעולה.

מר גרנר, אמרתי לך שכדאי לך להישאר.


תודה רבה לכולכם. נמשיך לעקוב אחר הדברים.
הישיבה ננעלה בשעה 15:10
PAGE
25