PAGE
9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

11 במאי 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ז באייר תש"ע (11 במאי 2010), שעה 14:00

ישיבה חגיגית לציון 65 שנה לניצחון על הנאצים

בהשתתפות השרה לקליטת עליה ח"כ סופה לנדבר. בישיבה הוצג מודל ייחודי הקיים בעיריית יקנעם לשילוב תלמידים ובני נוער בתכנית לציון יום הניצחון

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר

דניאל בן סימון

אברהם מיכאלי

מרינה סולדוקין

השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר

ח"כ עפו אגבאריה

דמיטרי אפרצב – מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה

אריה קורת – מנהל אגף בכיר, קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה

חגי מן – יועץ בכיר לשרה לקליטת עלייה, המשרד לקליטת עלייה

גנאדי רולבורד- יועץ לשרה לקליטת עלייה, המשרד לקליטת עלייה

אסיה חינקיס-חלפין – יועצת לשרה לקליטת עלייה, המשרד לקליטת עלייה

ראיסה אידלשטיין, רכזת פניות הציבור, המשרד לקליטת עלייה

עירית גוטמן – מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לענייני גמלאים

ישראל קרצנר – מפקח ארצי של"ח ומנהלת פולין, משרד החינוך

משה זעפרני – מפקח ארצי על מורשת קהילות ישראל, משרד החינוך

אלכס צסרסקי – דובר המשרד למגזר הרוסי, משרד החינוך

שאול דלאל – ראש היחידה לאותות ועיטורים באגף משאבי אנוש, משרד הביטחון

אברהם מיכאל גרינזייד – יו"ר ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

בינה מילשטיין – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

דוד גוכברג – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

אהרון אייזנברג – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

יעקב ליפובצקי – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

ייפים רבובסקי – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

אלכסנדר גולובציק – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

מאיה גולובציק – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

לריסה בורסנקו – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

מיכאל צרולניקוב – ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

ד"ר אלי זרחין – מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים

זבילי קליינר – עוזר נשיא ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים

שלום סקופס – ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים

מקס פריבלר – ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

אשר רוכברגר

רומן פרס – סגן ראש עיריית יקנעם

רודולף ויינשטיין – מנהל מח' הקליטה של יקנעם

אלונה בנגיס – יקנעם

דני באבא נחמיה – אב קהילה ביקנעם

אליזבטה פורטנובה – יקנעם

גריגורי מכלין – יקנעם

אליהו מלול – יקנעם

לאל עובד – יקנעם

נעמה מסינג – יקנעם

הדס כרמון – יקנעם

דניאל פרס – יקנעם

אור אליאס – יקנעם

אופק דריהם – יקנעם

רותם דונוביץ – יקנעם

יוגב דרדיק – יקנעם

ולדימיר פטשווילי- יקנעם

מרים אוחיון – יקנעם

אביב וקנין – יקנעם

הדס כרמון – בני עקיבא, יקנעם

מרלן גריגורי – יקנעם

אור אליאס – מד"א, יקנעם

גאולה וקנין – מקהלת ילדים, יקנעם

אנג'ה – עמותת יד לעזרה

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה חגיגית לציון 65 שנה לניצחון על הנאצים

בהשתתפות השרה לקליטת עליה ח"כ סופה לנדבר. בישיבה הוצג מודל ייחודי הקיים בעיריית יקנעם לשילוב תלמידים ובני נוער בתכנית לציון יום הניצחון

צהריים טובים לכל המשתתפים. אני אדבר בעברית אבל כמה שאפשר נשתדל לתרגם. ביום החגיגי הזה 65 לציון הניצחון על הנאצים ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מכבדים את כל הוטראנים. עוד מעט תגיע השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר. פה איתנו חברי כנסת. את מרינה אני לא צריכה להציג אבל את חבר הכנסת עפו אגבאריה אני כן צריכה להציג. הוא משלנו, מדבר רוסית, נשוי לאישה רוסיה. הילדים גם כן, יותר רוסים מאשר ערבים.

חתנו של עפו אגבאריה גם כן היה חייל במלחמת העולם השנייה. הוא מאוקריאנה. הוא הגיע עד וינה. אז אני שואלת למה אתה לא הבאת אותו לכאן.

אני רוצה לכבד את כל הארגונים, את ארגוני הוטרנים, ארגוני נכי מלחמה, פרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות, אל כל מי שהגיע לפה. הזמנו אותם היום. אנחנו מכבדים את שרת הקליטה סופה לנדבר ואת מנכ"ל משרד הקליטה שנכנסו כרגע. נמצאים איתנו בני נוער מיקנעם, סגן ראש העיר רומן פרס ועובדי עיריית יקנעם. הם יציגו לוועדה את המודל הייחודי בעיריית יקנעם בשילוב תלמידים ווטראנים. נראה לי שמשרד החינוך צריך להעתיק את הפרויקט הזה לכל הערים אצלנו בארץ. אני וחברי הכנסת האחרים מישראל ביתנו ביקרנו בערים, בטקסים. אני הייתי בשלומי, ביקנעם, בפרדס חנה, בעפולה, במגדל העמק. התרגשתי מאוד לראות את הוטראנים. כל כך אמיצים, כל כך גיבורים. אני רוצה להודות לכל הוטראנים. למי הם דואגים? הם דואגים לוטראנים אחרים שכבר לא יכולים להשתתף באירועים ובאים אליהם בשעות צרה ובשעות שמחה, עוזרים להם. על זה תודה מיוחדת. אותם וטראנים שהגיעו בעלייה הגדולה נלחמו במלחמה וגם המשיכו להילחם פה על זכויות הוטראנים. הם נאבקו על כך שה-9 למאי יהיה תאריך רשמי בלוח השנה לציון הניצחון על הנאצים. רק עכשיו אחרי כל כך הרבה פניות למשרד החינוך סוף סוף נענו בחיוב לציין תאריך ולאחרונה הוכנס לספרי הלימוד פרק חשוב על גבורת החיילים היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אני רוצה לאחל לכם בריאות, אושר ואריכות ימים. זכות הדיבור לשרה לקליטת עלייה סופה לנדבר שתברך את הוטראנים.

תודה רבה. כבוד יושבת הראש של ועדת העלייה והקליטה, גברתי חברת הכנסת ליה שמטוב, חברי כנסת, מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, והעיקר וטראנים, פרטיזנים, ניצולי שואה. בימים אלו עליתי כל כך הרבה עליתי על במה ובירכתי את הוטראנים. אני בטוחה שכל מילה שאני אגיד כאן אני אחזור על אותן מילים שיצאו לי מן הלב באירועי ציון התאריך הזה. לפני מספר ימים בירושלים צעדנו יחד במצעד וכל הקהל שעמד וצפה בנו קיבל אותנו במחיאות כפיים סוערות. היום הזה הפך לחג לאומי של מדינת ישראל ואת אמרת נכון, וזה הודות לוטראנים וחברי הכנסת שהיו יזמים של החקיקה הזאת. לפני מספר שנים כאשר חוקקנו את החוק ואני הייתי בין היוזמים של החוק, לא האמנו שנצליח להעביר את החוק. כאשר הוטארנים יצאו לרחובות בערים השונות אנשים הסתכלו על הוטראנים כאנשים קצת מוזרים. אף אחד לא ידע את המשמעות של מדליות. רבים מתושבי מדינת ישראל שנולדו כאן לא ידעו על הגיבורים האלו ומה הם עשו ואיך הם קירבו את הניצחון במלחמה הזאת. אני היום במילים הכי חמות רוצה להגיד לכם, תודה על זה שנלחמתם. הניצחון שייך קודם כל לוטראנים. אני זוכרת שהייתי יושבת ראש ארגון ואמרנו אנחנו חייבים להעביר חקיקה בכנסת. עדיין לא הייתי חברת כנסת. היתה איתי מרינה ואחרים. הסתכלתי אז על איסק רזוב שיזם את החוק. אמרתי לעצמי, על מה הוא חולם? אבל הוא היה איש כל כך חזק ונחוש אולי כתוצאה ממה שעבר במלחמה, הוא הכניס בי ובנו את רוח הלחימה ובסופו של דברים הצלחנו בחקיקה הזאת. אני רוצה להודות לכל הוטארנים ואני רוצה לאחל לכולנו עד 120, המון שנים, יחד איתכם, במצעד בירושלים ובכל עיר ועיר כדי שנצליח לשמור את זכר הלוחמים האמיצים. (עוברת לברך ברוסית)

תודה רבה לשרה סופה לנדבר. כשביקרתי בערים השונות ואת לא היית שם, אבל בכל הערים ציינו את השם שלך ואת פועלך וציינו את העובדה שכל עיר קיבלה תקציב לציון המאורע לכבוד הוטראנים. אנחנו נשמע את חברי הכנסת, נציגי ארגונים, את מנכ"ל משרד הקליטה. אולי נשמע על הפעילות של משרד הקליטה.

צהריים טובים לכולם. ברשותך גברתי יושבת הראש אדווח לוועדה על רשימה שלמה של פעולות שנעשות במשרד הקליטה לציון 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. ברמה של חוויה אישית אני רוצה לדווח מהשבוע הראשון שבו התמניתי לתפקיד המנכ"ל במשרד הקליטה הוזמנתי על ידי השרה ונדרשתי להגיש תוך זמן קצר היערכות של המשרד בנושא של ציון 65 שנה לציון על גרמניה הנאצית. מנהל האגף הבכיר של קליטה בקהילה אריה קורת פיתח תוכנית שלמה. התוכנית הרחבה כללה תקציב מיוחד לציון היום הזה ברשויות. בפעם הראשונה ניתן סכום למטרה זו. מדובר על 40 רשויות שקיבלו תקציב לנושא הזה. בנוסף, חוץ מ-9 למאי היתה סדרה של פעולות, כולל הצעדה ברחובות ירושלים. אני מאוד התרגשתי. זאת פעם שנייה שהמשרד תכנן את זה בקדנציה הזאת. אנשי עמך עמדו ברחובות במכנסיים קצרות וקרוקס וזה היה פשוט מדהים. למזלי היו לי משקפיים אז לא יכלו לראות את הדמעה שהזלתי. אנשים פשוטים במבטא רוסי אמרו תודה. אני זוכר איך זה היה לפני 20 שנה לעומת מה שקורה עכשיו. זה אומר שכל הפעולות שהמשרד עשה הופנמו.


בנוסף המשרד מתכנן ב-25 לחודש אירוע חסר תקדים. אנחנו ערים לכך שהזמן אוזל כי אתם נעשים יותר מבוגרים. יהיה אירוע ענק בהשתתפות ראש הממשלה, שר החוץ, נשיא המדינה, שר הביטחון ותהיה גם משלחת של 400 עיתונאים דוברי רוסית מרחבי העולם. תהיה נציגות של צה"ל ותהיה נציגות של תנועות נוער. בהזדמנות זאת אני רוצה להזמין אתכם, כל הנוכחים פה לקחת חלק באירוע. זה מאוד ראוי. שרת הקליטה פנתה למשרד החינוך עם בקשה מיוחדת להפעיל תוכניות שיכניסו את הנושא בתוכניות לימודים.


בקרוב נפעיל פרויקט שנקרא "הזהות היהודית הישראלית" וחלק מסוים בתוך הפרויקט מדבר גם על לימודי מורשת שהביאו הוטראנים של מלחמת העולם השנייה לישראל וזה יופעל באמצעות הוטראנים בבתי ספר. יש עוד הרבה דברים נוספים שהמשרד מתכוון לבצע.

תודה רבה. חבר הכנסת עפו אגבאריה.

לכבוד לי להיות במחיצת הוטארנים. התחלתי לחגוג את החג הזה לפני הרבה שנה, אפילו לפני 20 שנה של העלייה הזו. אני הייתי חבר בתנועת הידידות ישראל ברית המועצות שמאז שנות החמישים חגגה את את החג הזה. הוטראנים שהיו אז היו יותר צעירים. בכל מקרה אנחנו תמיד מאוד מעריכים ומציינים בגאווה את הניצחון שלכם, של הצבא האדום על הפשיסטים. אתם הצלתם לא רק את ברית המועצות ועמי אירופה אלא את כל אומות העולם. כי זאת היתה מלחמה מאוד אכזרית שיכלה להיגמר בצורה אחרת לולא המאבק ההירואי שלכם נגד הפשיסטים. אנחנו מאוד מעריכים ומציינים את היום הזה, זה בזכות הגבורה שלכם, נתתם חיים לכל אזרחי העולם ולא רק לאירופה. (עובר לברך ברוסית)

תודה רבה. מר אברהם גרינזייד יושב ראש ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים.

כבוד השרה סופה לנדבר, כבוד יושבת הראש ליה שמטוב, לפני כמה שנים כאשר הגענו למליאה ספרנו כמה חברי כנסת יושבים בדיון. היו 10 או 15. היום הגיעו לישיבה הזאת 7 חברי כנסת. תודה לכם. זה בשבילנו כבוד גדול.


על מה אנחנו צריכים לדבר היום? על איך להמשיך להחדיר את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה לתוכנית של בתי הספר. היה דיון בנושא עם שר החינוך, עם שרת הקליטה. אבל מאז לא זזנו רחוק. בבתי ספר ביקנעם, ערד ועוד מקיימים שיעורי היסטריה על מלחמת העולם השנייה. עד היום לא כולם יודעים על סטלינגרד, על קורסק, ועל הניצחון שהיה לפני הרבה שנים. אין זה משנה אם התלמידים אינם מלומדים בכל הפרטים של מלחמת העולם השנייה אבל חשוב לדעת על החלק של החיילים היהודים, מיליון וחצי יהודים שנלחמו במלחמה הזאת. בעזרת משרד הקליטה הדבר חדר לכל העיריות. פורים, חנוכה, פסח אבל גם יום הציון לניצחון על הנאצים חשיבות כה רבה. אני אומר מקרב לב, אנחנו מודים למשרד הקליטה על הפעילות שלו בנושא. אנחנו מרגישים, אנחנו מקווים שגם בשנים הבאות יצויין הנושא ויוקדש תקציב מיוחד להעלאת המודעות לנושא. אני לא מספר אגדות. (עובר לדבר ברוסית)

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין בבקשה.

טוב לראות את כולכם בוועדה. כל הברכות נאמרות וסופה בירכה בצורה מצוינת ואהבתי מאוד את השירה שקראת בזמן המצעד שלנו. עשינו הרבה ביחד. היינו צריכים לעשות דבר מאוד קשה, לשנות את זיכרון ההיסטוריה של מדינת ישראל. בזיכרון ההיסטורי של מדינת ישראל היתה שואה אבל לא היה ניצחון על הנאצים. לא היתה מודעות שסיימנו בניצחון את מלחמת העולם השנייה, שיש אנשים גיבורים, שיש וטראנים, וכשאנחנו דיברנו על וטראנים, על אנשי מצור לנינגרד, אמרו לנו איזה וטראנים? איזה מצור? איזה בלוקדניקים? אנחנו ישבנו עם יורי שטרן בישיבת הקואליציה כאשר שר מכובד אמר, אני לא מבין על מה אתם מדברים ביחס לוטראנים. הרי זה האמריקאים שניצחו במלחמת העולם השנייה? איזה קשר יש לניצחון הזה עם יוצאי ברית המועצות? אז הסברנו ועשינו שמיניות באוויר למען יתקיים מצעד בירושלים. ב"יד ושם" חשבו שיש להם מונופול על הזיכרון הלאומי. אנחנו אמרנו, אין ניצחון במלחמת העולם השנייה אם אין מצעד בירושלים. זה מאוד סמלי. זה העם היהודי, בברית המועצות, ארצות הברית, ומדינות הברית נגד הנאצים. הצלחנו להחדיר את חשיבותו של מצעד. זו התגלמות של ניצחון העם היהודי על גרמניה הנאצית.


הבעיות. אין לנו עדיין מוזיאון. אנחנו נלחמים על זה. כמה שנים סופה? אני חושבת שזו צביעות בגלל שכל המסמכים נבחנו ב-2005 על ידי שרון. חייבים לבנות מוזיאון.

יש שם בעיה שהם חתמו על חוזה שהם צריכים מול שקל להעביר שקל. היתה בעיה. ישראל ביתנו העברנו את המיליונים. ללא זה היו יכולים לקבל. בגלל זה הכסף הוחזר.

סופה אני ואת יודעות שכל החסמים לא קשורים בכסף אלא בדבר אחר. זה רצון. רצון שיהיה מבנה של מוזיאון ובמוזיאון יהיו מוצגים על הוטראנים והניצחון, בלוקדניקים, פליטי השואה שגם מבקשים מקום בכל ההיסטוריה הזאת.

עוד צעד שאנחנו צריכים לעשות זה דיור ציבורי שעדיין לכל הוטראנים. אתמול ישבתי עם ציפי תחת התקפות של וטראנים ובצדק שאין דיור ציבורי ויש אנשים גיבורים שעדיין חיים בשכירות והגיל הכי צעיר שלהם הוא 84. דבר שני, יש הרבה בקשות מצד הציבור בקשר לאלה שעבדו במפעלים הצבאיים בזמן המלחמה, חלק מהם גם פליטי שואה שאנחנו חייבים לחוקק חוקים למענם. (עוברת לרוסית)

ברשותך יושבת הראש אני רוצה להגיד כמה מילים על דיור סוציאלי. אי אפשר בבת אחת לשנות מה שממשלות של מדינת ישראל במשך יותר מ-20 שנה לא עשו. יחד עם זאת ממשלת ישראל הנוכחית הוסיפה לקשישים במשרד הרווחה 2 מיליארד שקל וזה קרה בקדנציה הזאת, כל מיני קצבאות שהם מקבלים. דבר שני, עד כה לא העלינו את המחיר על דיור סוציאלי ובינתיים זה עולה למדינת ישראל קצת יותר ואנחנו מאבדים שם מיליונים, אבל אנחנו סופגים את זה בגלל שמגיע לאנשים לשלם כמה שפחות. בקדנציה הזאת כבר חילקנו 500 דירות והתחלנו עכשיו לשפץ 700 דירות במרכז המדינה. עד סוף השנה נחלק את הדירות האלה. הדירות בקומות הגבוהות ילכו לחד הוריות וזאת הוראה שלי ורוב הדירות ילכו לוטראנים וניצולי שואה. זה המעט שבו הצלחנו. יותר מאלף דירות במצב הנוכחי כאשר אין דיור ציבורי ולא היתה בנייה בעשרים שנה. עשינו צעד קדימה. יש עוד מה לעשות. אבל תודה לממשלה הזאת שיש לי הזכות להיות חלק ממנה שאנחנו התחלנו עם דיור ציבורי ונודעת לכך חשיבות גדולה ביותר שהאנשים האלו יהיו בדיור ציבורי. בממשלה כאשר הצגתי המשרד הצגתי את הדברים לראש הממשלה. יש לו הבנה. אבל שוב, בבת אחת לשנות מה שממשלות לא עשו זה לא פשוט. יש לנו הישגים ועליהם צריכים להצביע.

כמו שאמרה מרינה היה צריך להסביר מה זה וטראנים ומה זה נקדניקים. לקראת ה-9 למאי שמעתי תוכנית ברשת ב', שם דיברו על זה. אמרו אנחנו הישראלים חשבנו שנלחמנו רק איואנים. אנחנו לא ידענו שחיילים יהודים נלחמו במלחמת העולם השנייה. הייתי רוצה לתת זכות דיבור לחברי הכנסת אבל הגיעו אלינו מיקנעם ויש פרויקט כל כך ייחודי שהיינו רוצים לשמוע עליו. בבקשה סגן ראש עיירית יקנעם רומן פרס.

תודה רבה. ראשית אני רוצה להודות לך יושבת ראש הוועדה על ההזדמנות שניתנה לנו להציג כאן תוכנית שאנחנו מיישמים ביקנעם כבר שנה רביעית. אני רוצה להודות לך כבוד השרה, למנכ"ל המשרד על כך שהשנה לראשונה הקצבתם תקציב ייחודי לאירועי יום הניצחון. זה אפשר לנו להתכונן, לבנות תוכנית איכותית.


כמו בכל הארץ לפני 17 שנים התחלנו לחגוג את יום הניצחון ביקנעם. היו כמה פעילויות שוטראנים השתתפו בהן. מספר אלה שהשתתפו במלחמה לצערי לא הולך וגדל. לפני 5 שנים הגענו לטקס המרכזי ובאולם ישבו כמה עשרות אנשים בלבד. אז הבנו שאנחנו צריכים לקחת את הדברים בידיים ולעשות משהו שונה. אכן משנה לאחר מכן שילבנו תנועות נוער, תלמידים וגם בנות שירות לאומי בתוכניות. התחלתי לערוך סיורים במוזיאון הגבורה לתלמידי תיכון. התחלנו מכיתות ט' וי'. השנה לראשונה נכנסנו לבתי ספר יסודיים. ישבנו עם מנהלות בתי ספר ומערכת החינוך שלנו וקיבלנו החלטות. אני רוצה להודות לראש העיר שלנו שמעון אלפסי שנותן גיבוי. משנה לשנה אנחנו מרגישים שינוי.


הבאתי היום לכאן וטראנים, נציגים של תנועות נוער, הצופים, השומר הצעיר, בני עקיבא וגם בנות שירות לאומי שערכו שיעורים בבתי ספר יסודיים אחרי שעברו הכשרה. החלטתי השנה למקד את כל הדיון סביב הסוגיה, איפה בעצם היו היהודים? היתה שואה, נספו 6 מיליון יהודים. ואיפשהו היתה מלחמה ומישהו ניצח את היטלר ובעצם מה קרה? איפה היו היהודים? האם הלכו כצאן לטבח בלי להתנגד? או שבכל זאת היו פה יותר ממיליון וחצי יהודים עם נשק בידיים, במחתרת, בצבא, בין הפרטיזנים שנלחמו נגד הנאצים. אותם בני נוער שעד לפני מספר שנים ראו וטראנים עם מדליות וגיחכו, נכנסים היום למוזיאון, הם שומעים, הם רואים, הם בעצמם משתתפים בפעילויות. אתה רואה שהם לא רוצים לצאת משם. למרות פער בשפה הם מתקשרים עם הוטראנים והם יוצאים משם עם הבנה אחרת לגמרי. צריך להכיר להם את הגיבורים האלה וגם את הגיבורים של מלחמות ישראל כדי שיהיו להם דמויות לחיקוי.


זו עשייה מורכבת כאשר אתה רוצה לעשות משהו כפילוט אתה צריך גיבוי. אני רוצה לנצל הזדמנות זו להודות לראש העיר שלנו, למנהל מחלקת קליטה רודולוף ויינשטיין. הוא משדרג המוזיאון. השנה הכנסנו לשם מערכת שמאפשרת לנו להקרין סרטים דוקומנטריים וסרטים שהוא מכין יחד עם הוטראנים.יושב ראש ועדת הקליטה שלנו בנימין פטשוילי שיושב כאן. ליה שמטוב היתה השנה אצלנו בטקס המרכזי, חצי מהאולם היו ילדים ובני נוער בזכותו. יושבים פה אנשים מתנדבים שהקימו מוזיאון במו ידיהם. יש פה נציגים של קהילה תומכת קשישים ביקנעם שהם חלק מהעשייה הזאת, ובנות שירות לאומי והרכזת שלהם לאל עובד. הם נסעו עד יד ושם. הם הכינו חומר. הם התייחסו לזה בכובד ראש. הנציגים של הצופים, של בני עקיבא, השומר הצעיר ונוער מד"א, כל אלה שותפים לתוכניות האלה.


שתי בקשות לי כבוד השרה וחברי הכנסת. אני נתקלתי הפעם בעיוות. יהיה קל לתקן אותו בחקיקה או בהנחייה אולי. פניתי לאחד הבסיסים הצבאיים וביקשתי לשלוח חיילים להשתתף בטקסים שלנו. אמרו לי, הטקס הזה לא נכלל בין הטקסים הממלכתיים המוכרים ולכן אסור לנו לתת פקודה לחייל להגיע. אנחנו יכולים רק לבקש ולהציע. הטקס הזה חייב להיות אחד הטקסים הממלכתיים של מדינת ישראל. בסוף השתתפו חיילים. מצאנו מורות חיילות מתוך היישוב. אבל כאשר מגיעים חיילים חמושים ומשתתפים בטקס זה נראה אחרת לגמרי. כבוד השרה, כאשר אתם בונים תוכניות ארציות, ההמלצה שלי תשתפו את הארגונים הארציים של תנועות הנוער.


אני רוצה להודות לארגון הוטראנים, לאברהם גריזוייד וליבגני לבנגד יושב ראש המחוז שלנו על שיתוף הפעולה ועל התמיכה. אני רוצה להודות אריה קורת. אנחנו ביקנעם נשמח להתחלק בניסיון שרכשנו לגבי זה. אני אגיד כמה מילים ברוסית. (עובר לרוסית)

באתי לחלוק כבוד לאנשים שנושאים את המדליות האלה שתמיד ריתקו אותי. עשיתי שתיים שלוש מלחמות קיבלתי קו אחד בקושי. כשאני רואה את המדליות פה אני לא יכול שלא להתפעל. אני מבין שמאחורי כל מדליה יש סיפור קרב מופלא. יש בי צד ספרותי שרוצה לכתוב את הסיפורים שמאחורי המדליות. הסיפור הישראלי עדיין פתוח. אפשר להיכנס לתוכו ולהשתלב בו ולרשום פרק מפואר על הגבורה של האנשים האלה. כל הכבוד לכם.

אני רוצה להוסיף משפט. נמצאת איתנו כאן מנהלת אגף התרבות שלנו גאולה וקנין שגם היא חלק משמעותי בכל האירועים. אני רוצה להודות לה כאן באולם הזה.

לאל עובד בבקשה.

אני המנחה של גרעין בנות השירות והמרכז להעמקת הזהות היהודית ביקנעם. אמרו דברים נפלאים שריגשו אותי שהם מגיעים לכנסת כי ביקנעם זו זעקה פנימית לכל מה שקורה להיסטוריה שלנו. אני בסך הכול בת 22 ולא מזמן סיימתי את הבגרויות שלי ואת המושג וטראנים שמעתי לראשונה בחיי לפני שנה. עצוב מאוד בעיניי. זה אפילו כואב. לכן ביקנעם בנות הגרעין לקחו על עצמן להיכנס לבתי הספר ולהעביר את המורשת היהודית שלנו. דווקא דור ההמשך צריך לדבר על זה. זה כואב שביד ושם אין קיר אחד שמציג את פועלם של הוטראנים. זאת נקודה שכדאי להילחם עליה כי לשם התלמידים שלנו מגיעים. יום הניצחון הזה זה לא רק יום הניצחון רק של הרוסים. זה גם הניצחון שלנו. אם אנחנו לא מחוברים ליהדות שלנו אין לנו למה להמשיך. מתוך זה אנחנו פועלים ביקנעם. תודה רבה. אני שמחה להיות פה.

זה כבוד גדול לנו שאנחנו בכנסת פוגשים אתכם. אנחנו לא עושים לכם כבוד. אתם עושים לנו כבוד בבואכם לפה ומזכירים מה קרה לפני 65 שנים. מישהו במערכת החינוך חשב להכניס את זה כלימוד חובה? לצערנו לא. אנחנו יודעים והנוער לא יודע מה קרה במלחמת העולם השנייה. מרינה אמרה נכון, חושבים שרק השואה קרתה. אבל היה גם מאבק גדול וניצחון. לא רק ברית המועצות נלחמה נגד הגרמנים, היו גם בנות הברית, אבל ברית המועצות היתה המובילה. המשפחות שלנו כולן איבדו מישהו במלחמה. שני דודים שלי נהרגו במלחמה. בבית שלנו התאבלנו עליהם. אבל מה? יחד עם האבל היתה גבורה ושמחה. ברית המועצות ניצחה את הגרמנים בסופו של דבר ובזכות זה עם ישראל בא הנה והקים את המדינה. מגיע לכם את כל ההוקרה. אבל לא יום אחד בשנה. מגיע לכם כבוד והוקרה לאורך כל השנה וצריך לדאוג לכם לדברים שאתם צריכים. מרינה העלתה חוק, היא באופוזיציה היום והחוק שלה לא עבר. אבל אנחנו צריכים להתעקש שזה כן יעבור. הכנסת מחויבת כלפיכם להוקיר אתכם ולדאוג לכם עד מאה ועשרים.

ממשרד החינוך כמה מילים.

אני רוצה לברך את הוטראנים ואת עצמנו על יום הניצחון על גרמניה. היתה לנו ישיבה בהשתתפות שר החינוך גדעון סער שעסקה בנושא הזה, מה מלמדים את ילדי ישראל בנושא הניצחון על גרמניה הנאצית ובנושא הלוחמים היהודים שהשתתפו במלחמה הזאת? סיפרנו באותה הזדמנות שהעניין הזה נכנס לתוכנית הלימודים כחובה. לא מסיים תלמיד ישראלי תעודת בגרות בלי שהוא נבחן בהיסטוריה ובלי שהוא לומד את החומרים האלה. זה נכנס החל מהשנה הזאת. בעוד חודש יהיה מבחן הבגרות הראשון שיכלול את הנושא.

בתוכנית הלימודים יש פרק בהיסטוריה שעוסק בתרומתם של היהודים לצבאות בנות הברית. על הנושא של הוטראנים מופיע שם. זה קיים כבר.

כבר ב-2005 יחד עם יד ושם יצאה חוברת לכל בתי הספר בנושא הזה.

לא נכון. אני מכיר את החוברת.

לאל דיברה ואמרה שהיא היתה עכשיו ביד ושם. היא לא ראתה זכר על הוטראנים.

אנחנו במשרד החינוך הוצאנו חומרים בנושא סיום המלחמה וחלקם של היהודים בצבאות הלוחמים. הצגנו את התוכנית הזאת כאן. הראינו אותה. התוכנית הזאת קיימת, היא מופצת. זה מופיע גם באינטרנט.

אני מיקנעם. רציתי להודות לסגן ראש העיר שלנו רומן פרס שדואג לקשישים בכל ימות השנה ולא רק ביום הניצחון. ביום הניצחון הוא דאג לכל פרט של הטקס. אני מודה לך חברת הכנסת. את מגיעה לכל האירועים שלנו. ממש תודה רבה.

פרק ב' בהיסטוריה קיבל שני פרקים חדשים. פרק אחד שמדבר על מיליון מאתיים אלף יהודים שנלחמו במלחמת העולם השנייה, פלוס פרק נפרד על הוטראנים והפרטיזנים. ילד לא יכול לעבור בגרות היום בלי שהוא נבחן על החלק הזה. בבית ספר שאני עובד ז'בוטינסקי באים ב-9 במאי באים וטראנים והילדים שלהם שאחד מהם קצין בצה"ל שנלחם בלבנון, נלחם בעזה ואתה מסתכל עכשיו על הקשר, קשר בין סבא שנלחם במלחמת העולם השנייה ונכד שלו שנלחם היום בצבא. יש קשר. ילדים דוברי רוסית שמסתכלים בבחור ולומדים דברים שגם בבתים הרוסים לא כולם יודעים על מה מדובר. הם פתאום לומדים דברים שחשוב שהם ידעו.

אנחנו חייבים לסיים. אני רוצה גם להודות לעמותת יד לעזרה, יושב פה אנג'ה מאוד צנוע. העמותה שלו עוזרת לנזקקים, לוטראנים, ליוצאי הגטאות. תודה. עכשיו מוגש כיבוד קל. ספציפבה. הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30