PAGE
16
ועדת הכלכלה

14.05.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 229

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי , כ"ז באייר התש"ע (11.05.2010), בשעה 11:00

תקנות התעבורה (תיקון מס...), התש"ע-2010 בדבר הצגת תו נכה ברכב חונה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חווה ראובני – סגנית היועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יפעת רווה – משרד המשפטים

חיים אמיגה – עוזר ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רון לוינגר – ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מיכל דברי-דוד – משרד הפנים

כפיר כהן – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

דן רשל – המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד לילך אברוך – תובעת ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משה רוטמן – מרכז תחום ילדים ומשפחות ובצוות דוברות, מטה הפעולה של הנכים

אפרת זימן – מנכ"ל ארגון גג של ארגוני הנכים בישראל, ארגוני נכים

רוני שכטר – יו"ר מטה מאבק הנכים

ישראל אבן זהב – רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

שמעון יאיר – חבר פורום ארגוני הנכים

יהודה דורון – ארגון נכי הפוליו

אבנר עורקבי – יו"ר אהבה-ארגון הנכים בישראל המיוחד

ניר ימין

לאה ורון

מיטל בר שלום


תקנות התעבורה (תיקון מס...), התש"ע-2010 בדבר הצגת תו נכה ברכב חונה

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו היום מקדישים את הזמן שלנו בתקנה ובהצעת חוק חניית נכים, שעסקנו בה לפני שיצאנו לפגרת האביב. היא גם כן עוסקת בחניית נכים, הצבת תמרורים וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה. אני חושב, שטוב שבישראל מתחיל לחלחל הרעיון של העדפה לאנשים עם מוגבלויות. זה דבר שמבורך בעולם כולו, וכך גם בישראל. בחברה שרואה עצמה פתוחה וחופשית, עם כלכלה חופשית, צריכה לדאוג לאנשים עם מוגבלויות ולסייע להם, ובמידה רבה לתת להם עדיפות במקרים רבים. לכן, אנחנו מעלים את הדברים ברצף הגיוני כלשהו.


אני מבין, שהתקנה הראשונה עוסקת בחנייה לרכב נכה משותק רגליים בדרך עירונית. יש גם תמרורים מיוחדים. אני אשמח אם הגברת ראובני, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, תסביר את הדברים לציבור שצופה בנו. כאשר אני כאדם בריא רואה תמרור של חנייה לנכים – יש חנייה עם מספר מדויק של אותו רכב שיכול לחנות שם. יש חנייה לנכים ל-12-16 מטר. יש חנייה לנכים עם זמן מוגבל – בין 08:00-16:00, שאלה בדרך כלל מקומות הסמוכים למקומות העבודה שלהם. על התמרורים הראשונים אין מחלוקת. בתמרורים עליהם מופיעות שעות, ניתן לראות מתי החנייה פתוחה לציבור הרחב. אני רוצה לדעת, מה אנחנו מחדדים היום.

אנחנו מחדדים נושא שהציף חה"כ רותם, שהוא כנכה ניהל בבתי משפט בירושלים. השאלה המשפטית היתה, האם כאשר יש נכה המשתמש ברכב ומספר הרכב הזה מופיע על התג, אבל התג לא ברכב בעת החנייה. בא פקח שרואה רכב החונה במקום חנייה המסומן לנכה.

אני מבין, שמדובר על התג האלקטרוני החדש.

אני חושבת, שהתיק התחיל להתנהל עוד לפני התג החדש, כשעוד היה הנייר הגדול, אבל לעניין זה לא משנה. במאגרי מידע של משרד התחבורה, שעומדים לרשות העירייה כרצונה, רשום שאכן יש לרכב הזה תג נכה אבל התג לא נמצא ברכב באותה עת. השאלה היא, האם מותר לו לחנות במקום הזה. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע שלא. עיריית ירושלים ערערה. בית המשפט המחוזי קבע אף הוא, שאין חובה שהתג יהיה מוצג ברכב. אני אישית חולקת על פסקי הדין האלה. יחד עם זאת, אני מכבדת אותם כמובן ועושה את תיקון החקיקה המתחייב. אני חושבת, שהמצב הזה עולה בחקיקה הקיימת, ואם ירצה היו"ר אני אסביר מדוע. אני לא רואה בזה הרבה טעם. אגב, חה"כ רותם עצמו מסכים שהמצב הזה, שהוא ביסס כמצב החוקי הקיים, הוא מצב חוקי לא רצוי, ואף הגיש הצעת חוק פרטית מטעמו לתקן את זה ולעגן את החובה שהרכב ישא תג נכה. אנחנו מעדיפים שיהיה רצף, ושהכל יהיה כתוב במקום אחד. לכן, יחד עם הבעת התמיכה שלנו בהצעת החוק הזו, אמרנו שאנחנו נעגן את זה בתקנות התעבורה, וזאת התקנה המונחת בפני הוועדה כיום.

אני רוצה לשאול את נציג השלטון המקומי, מה קורה אם לא הוצג תו הנכה ואותו אדם קיבל דוח? האם אתם הייתם קשובים לפנייה לביטול הדוח?

אני יכול להודות לאדוני מעשית.

הם לא מבטלים.

גם אם אתם שולחים פנייה.

עם צילום של התו.

אני יכול לספר לאדוני, שאני חניתי במקום חניית נכים עם תג נכה בתל אביב, וקיבלתי דוח שאני חונה במקום המיועד לחניית נכים. שלחתי להם מכתב עם צילום של התג, ולא קיבלו.

האם חנית במקום המיועד לחניית נכים עם תג נכה?

אמת, וקיבלתי דוח שאני חונה בחניית נכים.

אולי הראייה של הפקח לא היתה טובה.

יכול להיות, אבל המפקח על הפקח ודאי לא היתה טובה.

זה סיפור מעניין, אבל זה מאוד נקודתי.

בעיריית תל אביב זה מובן אחר.

כאשר עוסקים בחנייה, תמיד תל אביב עולה על המוקד בצורה אגרסיבית.

אני יכול לספר, שהפקח בעצמו של עיריית תל אביב הורה לי לחנות על המדרכה. לאחר כשעה ו-10 דקות אני חוזר ורואה דוח על האוטו של פקח אחר. כשהגעתי עם זה לבית המשפט, השופט הגדיר את זה כסוגיה מעניינת, וקבע מועד לדיון.

באמת?

כן. עיריית תל אביב לא מוותרת גם אחרי כל הנימוקים ההגיוניים.

חבל שמנכ"ל עיריית תל אביב לא נמצא פה. האם יש פה נציג של עיריית תל אביב?

לאחרונה, קיבלתי דוחות חנייה של נכים, כולל נכי צה"ל, וכולם אמרו לי שלא מוותרים להם על הדוחות למרות שהם כתבו מכתב שהם חנו במקום שמותר וכי זו היתה טעות של הפקח. לא עוזר שום דבר. היועצת המשפטית של הרשויות לא מבטלת את הדוחות. הודעתי בטלוויזיה שאנחנו יוצאים להפגנה נגד עיריית נתניה, שם אי אפשר להגדיר כמה העסק הזה גדול. יש עיקול מכוניות לציבור הנכים, שזה הרגליים שלהם. באים אליהם הביתה, ומפחידים אותם שבאים לקחת דברים. הנכים משלמים עשרות אלפי שקלים.


אני השתתפתי בדיון שהיה אצלך. פנינו ליועצת המשפטית, והיא אמרה שהיא לא כפופה לראש העיר, שהיא עושה מה שהיא רוצה ושהיא כפופה ליועץ המשפטי לממשלה. פנינו לבית משפט עירוני, ובית משפט עירוני הולך תמיד לרעת הנכים.

זה מצער מאוד מה שאתם מתארים.

ערערנו לבית משפט מחוזי, וזכינו. לשם מה כל הטרטור הזה? בשביל מה כל הנזק הזה? צריך לעשות תיקון, שפקחים לא יתנו דוחות לנכים בכלל. אם כתבו, אז לא לשלם. המשטרה לפעמים כותבת בטעות דוח, לפעמים גם לא בטעות, ואנחנו כותבים למשטרה, מנמקים והיא מבטלת את הדוח. מדוע משטרה יכולה לבטל והרשות לא יכולה לבטל? זה דבר שאני לא מבין.

זה דבר שהוא מצער.

בדיון שנערך שבוע שעבר הובטח לנו, שהיום במסגרת ההצעה של זבולון אורלב נדון גם בהצעת החוק המדברת על כך שפקחים לא יוכלו לרשום דוחות לנכים על כסאות גלגלים, אלא רק שוטרים.

אי אפשר לדון בהצעת חוק שלא הובאה לוועדת הכלכלה ממליאת הכנסת.

מה מעמדה של הצעת החוק?

הצעת החוק הזו הגיעה לוועדת שרים לענייני חקיקה, ונכשלה בפעם הראשונה. בפעם השנייה שהיא תעלה היא ככל הנראה תעבור, כיוון שהשגנו הסכמה של כל השרים, כולל השר לביטחון פנים, שהוא היה המתנגד העיקרי.


אנחנו למודים ניסיון רב בחקיקה בכנסת, ואנחנו יודעים שזה תמיד יכול להיתקע ולא משנה מה הבטיחו לך. אנחנו רוצים, שזה יידון במקביל בוועדה שהיא חשובה מאוד וגם קשובה מאוד. כולנו יודעים את זה. אנחנו רוצים לנסות ולהכניס את הנושא הזה כסעיף בדיון הבא. יש הסכמה של זבולון אורלב.

בואו נשאיר את זה לדיון הבא.

אנחנו נתנו הבטחה לארגוני הנכים, והיא תמומש בדיון הבא. נציג בדיוק את הסוגיה, למרות שמבחינת ההליך אנחנו לא יכולים לדון בחוק עצמו. אתה תציג אותה, אנחנו נלמד אותה, ואנחנו נחכה שיסתיים תהליך הערעור בוועדת שרים לענייני חקיקה. אגב, מי ערער?

השר מרגי מש"ס.

בסדר. זה יבוא בקרוב לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואז גם נדע את עמדת הממשלה. אגב, לא כל מה שוועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת לו זה בהכרח יהיה גם כאן. זו יכולה להיות עמדת הממשלה, אבל לא בהכרח עמדת הכנסת.

לצורך התייעצויות הקיימות אצלנו בנושאים אצלנו, אני מבקשת שתעבירו לנו מקרים קונקרטיים בהם יש בעיות. אני רוצה להעביר את זה הלאה.

העברנו. חצי מדינה קיבלה את המקרים האלה.

אני לא מכיר את היועצת המשפטית של עיריית נתניה. אני מכיר את ראש עריית נתניה, אני מכיר את הרגישות החברתית שלה, ואני יודע שאם הפנייה היתה מגיעה אליה זה היה אחרת. הבנתי שהיא לא כפופה אליה. יהודה, אני מציע שתעבירו במרוכז את כל הפניות, ותהיה בדיקה של העניין אצל היועץ המשפטי או במשרד המשפטים. תרכזו את הדברים. אל תעבירו אותם אחד-אחד.

הדברים מועברים בדרך כלל לנציבות שוויון זכויות.

אנא תעבירו את זה לעו"ד יפעת רווה.

אתם משרד המשפטים. זה אותו גוף.

הציעה עו"ד רווה, ואנחנו מקבלים את הצעתה.

אני אעביר לה.

זה אותו גוף. זה אותו משרד המשפטים. לא יכולה נציגת נציבות השוויון להעביר לנציגת משרד המשפטים?

לא משנה דרך מי, אני רוצה שזה יעבור אליי.

אחד מכם ירכז את כל הדברים, ויעביר את כל הפניות, את כל התכתובות, את כל הדוקומנטציה המאוד מעניינת הזו.

אנחנו ביקשנו משר התחבורה, לבוא לקראתנו בעניין של תקנות החנייה של נכים ליד הבית. יש לנו הרבה פניות של הורים לילדים נכים ונכים עצמם, שמבקשים חנייה ליד הבית ויש להם בעיה עם זה. אנחנו נתקלנו בהתנגדות של סגנית היועצת המשפטית, שנמצאת פה, בכל הנוגע להתקנת תקנה המדברת על חניית נכים ליד הבית. זה ממש מפליא אותי. נכה שרוצה להגיע לבית שלו, לא יכול לחנות. איפה הוא יחנה? האם הוא יישן באוטו?

נדמה לי שזה בסמכות הרשות המקומית. אתה צריך לפנות לרשות המקומית במקום מגורים.

אבל אין לרשות משהו בחוק.

אולי הגברת ראובני תסביר לנו.

כל נושא הסדרת החנייה בתחומי הרשות המקומית מצוי בסמכות הרשות המקומית, בחוקי העזר.

אבל אין חקיקה ראשית.

אין חקיקה ראשית המסדירה את העניין. הנושא מוסדר במסגרת חוקי העזר, במסגרת הסדרי חנייה מקומיים.

האם אתם נתקלתם בתשובות שליליות?

כן. הרבה ילדים נתקלים בבעיה.

אבל לילד אין רישיון ואין מכונית.

לא, אנחנו מדברים על הורה לילד נכה. הם לא יכולים להוריד אותו ליד הבית.

זה מאפשר לעיריות לעשות מה שהן חושבות, מה שנוח להן. אין חקיקה.

הגברת ראובני, אולי באמת כדאי שהדבר ייבחן במשרד התחבורה. הילד אומנם קטין, אבל הוא נכה ובעל צרכים מיוחדים.

תלוי כמובן מהי דרגת הנכות, אבל אנחנו כמדיניות רוחבית לא מתערבים בהסדרי החנייה בתחומי הרשות המקומית, ומשאירים את זה לרשות המקומית, שלה יש ידע ובקיאות בצרכים ובאפשרויות.

אבל יש פה בעיה.

זאת המדיניות של התכנון התחבורתי אצלנו במשרד. מניעה משפטית פורמאלית? זה כבר עניין אחר.

אני אדבר על הנושא עם שר התחבורה.

אנחנו רגילים להתנגדות של משרד התחבורה. זה בסדר.

אנחנו נדבר בנושא עם שר התחבורה, כדי לבחון את הדברים. יש מצב "שהכל חייב להשתנות" ויש מצב בו צריך להתחיל בשינוי. אפשר לשנות דברים. מדיניות היא לא תורה למשה מסיני. זו מדיניות, והיא יכולה להשתנות.

אני רוצה לדבר על מצב בו אני צריך לקחת את הילד שלי למקום, לאו דווקא לבית, אין חנייה ואני מקבל דוח. עיריית חיפה היא נפלאה. יש לה מצלמה דיגיטאלית, היא מצלמת את האירוע. אם אתה מצלם רכב נכה, לא במקום המפריע לתנועה, ובסמוך יש משהו הקשור לבעיה שלו, איך אתה נותן דוח? עם זאת, הם אדיבים. אחרי חודש-חודשיים אתה מקבל מכתב של סליחה ומחילה, והיועצת המשפטית עושה את הכל. זה אדיוטיזם. צריך להיות חוק שקשור לבעליי המוגבלויות ולא קשור בכלל לרשות. זה מעל הרשות. אם כל רשות תעשה מה שנוח לה, לאן נגיע.

זו נקודה שבהחלט צריך לטפל בה. כפי שאמרתי, מדיניות זה דבר שניתן לשינוי. זו לא חובה.

לפעמים חובה לשנות אותה.

אתה רואה שאנחנו מסיקים פה מסקנות מהערות המאוד חשובות שלכם. אנחנו ניתן את אפשרות התגובה לנציג השלטון המקומי, שסובל תמיד מהתקפות כאן.

דומה מהטענות והטרוניות שעלו פה, שכל מה שאני אגיד לא כל כך יעזור. אני לא מייצג את עיריית תל אביב באופן פרטני, ולא את עריית נתניה. עם כל הרצון הטוב, אני לא יכול לענות על טענה ספציפית כזו או אחרת, על דוח כזה או אחר, או על פעולתו של פקח, גם אם שגה. השלטון המקומי לא ייתן את ידו להשתלחות חסרת רסן בכל ציבור הפקחים, עד למצב בו פקחים לא יתנו דוחות חנייה בתווי נכה כאלה ואחרים או כאשר הרכב עמד במקום כזה או אחר. אני חושב שזה מרחיק לכת ושזה לא במקום.

ייתכן שיש מקום לרענון, לקיים דיון ולצרף לדיון הזה ראשי אגפי חנייה מעיריות שונות, בטח מעיריות גדולות: תל אביב, נתניה, נציגי פורום ה-15, שיבואו יתנו את טענתם וישמעו את הטענות, שאני לא מזלזל באף אחת מהן, ואני גם מאמין שהן צודקות.

הזכרת אם פורום ה-15. באמת עיקר הבעיות הן בערים הגדולות, שם מצוקת החנייה היא יותר גדולה. אני מציע, שעד סוף שבוע הבא תקיימו דיון עם נציגי הנכים במרכז השלטון המקומי. אני מקווה שהמקום נגיש לאנשים עם מוגבלויות. זה במרכז תל אביב.

שלא יהיו דוחות.

זה כבר מתחת לחגורה. זה לא יפה.

בלי מתחת ומעל לחגורה. על השולחן תקיימו את הדיון הזה. זה דיון חשוב. אתה תקבע את מי להזמין: את הפיקוח העירוני של רשות, בעיקר של תל אביב ונתניה, חיפה, ראשון לציון, חולון וירושלים. תחזרו אלינו לדיון הבא עם דיווח.

אני רוצה לומר, שאנחנו כבר שנים במגע עם העיריות, עם ראשי אגפים ועם ראשי עיריות.

ככל שניתן, שיעבירו דיווח בכתב לוועדה.

אם אפשר, אבקש לקבל ממך דיווח ופרוטוקול של הישיבה הזו.

מאז שאני בשלטון המקומי אני לא מכיר פניות כאלה, לפחות לא הגיעו לשולחני. אנחנו מקבלים פניות, בטח היום שיש לנו אתר אינטרנט ידידותי ושימושי. אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מאזרחים על עוולות כאלה ואחרות. יש לאזרחים טענות כאלה ואחרות כלפי עיריות או כלפי מחלקות מסוימות. אנחנו מקבלים ומשתדלים לעזור, למרות שאנחנו לא אמורים לנגח את העירייה. אנחנו מנסים לעזור על מנת לפתור את הבעיה. אני לא נתקלתי בשום בעיה כזו. זה לא הגיע לפתחי. אני מבקש מכם, אם אתם מעבירים קובץ של טענות, אנה שלחו אותו למרכז השלטון המקומי ולא על מנת לנגח.

כולם יגיעו לדיון שאתה תקבע ביחד אם מי שאתה צריך לקבוע אותו, ובאותו דיון יעלו את הטענות הספציפיות. מי המנכ"ל של פורום ה-15, איתן עטייה?

כן.

איתן היה יועץ בלשכת שר המשפטים. הוא בקיא בכל הדברים הללו.

אני לא מאמין שיש רשות מקומית אחת, קטנה כגדולה, שיש לה אג'נדה נסתרת נגד ציבור הנכים. להפך.

זו תיבת פנדורה.

אני לא פתחתי את זה לדיון. מי שירצה יגיב אחר כך.

האם אתה מודע לזה, שבית משפט מחוזי במשך יותר משנתיים דן במחלוקת בין הנכים לעיריית תל אביב?

בית משפט מחוזי דן בהרבה דברים.

אתה מכיר את זה?

אני לא מצוי בכל דיון ודיון.

אתה לא מצוי, אז אין מה לדבר.

אתה לא יכול לכעוס עליי על משהו שלא עשיתי רע. אני בא בגישה חיובית. לגבי הצעת החוק הנוכחית – אני מברך על עמדת משרד התחבורה.

אתה מדבר על התקנה.

כן. אנחנו מברכים על עמדת משרד התחבורה, ובהחלט תומכים בה.

אני רוצה להוסיף משהו, שאולי לא שייך, אבל יראה לנציג השלטון המקומי את הבעייתיות שנוצרת. כאשר מישהו בונה לאורך כל המדרכה שדרה של צמחים, ברור שנכה לא יוכל לחנות. כאשר לוקחים רחובות שלמים בעיר מסוימת וסוגרים אותם בפני נכים, אי אפשר להגיד שלא מתנכלים לנכים. בעיר נתניה אין גישה לנכים. רחוב אחרי רחוב סגור על ידי גינון. אם אתם רוצים, אני אצלם ואביא לכם לראות.

בראש ובראשונה תביא את זה לדיון שיתקיים במרכז השלטון המקומי.

זה דיון חשוב, והוא יתקיים.

אני מכיר את מר עטייה שנים רבות. הוא בוודאי יקשיב לטענות, ואני בטוח שהוא יטפל בהן בצורה הטובה ביותר.

התקיימה כבר ישיבה מסודרת בהשתתפות נגישות ישראל, עם ארגון מטה המאבק, ארגון הגג של הנכים, עריית תל אביב, מר טיומקין. כל הפרוטוקולים נמצאים פה. הגענו להסכמה, וכלום לא קרה.

אני לא מכיר מה קרה קודם. ככל שנדרש, נעשה. אם נגיע למסקנות שהדברים לא באים לידי ביטוי אחרי הישיבות שלכם, אחרי ההידברות שלכם, זה יכול גם לעבור לחקיקה. אתם יכולים להציע הצעות לחקיקה. אצלי, גם בוועדה וגם באופן אישי, הנושאים שלכם בעדיפות מאוד גדולה. נציגת שוויון זכויות, מבקשת להעיר.

יש לי מה להעיר לגבי נוסח תיקון התקנות. כמובן שעל התכלית והמטרה נציבות השוויון ומברכת והיא שותפה מלאה.

עוד לא הגענו להקראה.

אני רוצה להתחבר לדבריו של מר עורקבי. בנושא של עריית תל אביב מתקשקשים עם הנוסח. ניסינו להגיע להבנות, ניסינו להגיע להסדר שיהיה מוסכם על שני הצדדים, וכבר עברו מעל שנה וחצי ואנחנו עדיין לא הגענו לשום הסדר. לכן, אי אפשר להגיד שהעיריות הולכות לטובת הנכים.

האם פניתם למנכ"ל או לראש העיר?

היינו אצל טיומקין.

האם הייתם אצל מנכ"ל העירייה, מר לייבה, או אצל ראש העיר, מר חולדאי?

אמרו שזה הונח על שולחנו של טיומקין, ומה שהוא יקבל זה בסדר. הוא מחזיק את התיק, ואף אחד לא מתערב לו.

אין דבר כזה. קודם כל הוא כפוף למנכ"ל, ובראש ובראשונה הוא כפוף לראש העיר שמינה אותו. מה זאת אומרת הוא לא כפוף לאף אחד?

הם החזירו את זה לטיומקין.

הוא לא פקיד ממונה, אלא חבר מועצה. ראש העיר הוא ודאי אדם שכדאי שתגיעו אליו עם הטענות הללו.

אני לא כל כך אוהב את זה שמדברים על נתניה או על תל אביב. זו בעיה ארצית – מקריית שמונה ועד אילת.

ברור. אנחנו רוצים להתחיל לקרוא את התקנה.

לפני כן, אני רוצה להתייחס לעניין אחד. עלול להשתמע שבהתאם לפסיקת בית המשפט אין חובה להציג תג נכה בכל חנייה. להבנתי, זה לא מה שפסק בית המשפט. בית המשפט אמר שהוא ראה שתי הוראות חוק לנגד עיניו: חוק חנייה לנכים, הסדר הקבוע לפי תקנות התעבורה. בית המשפט אמר, שבהתאם לחוק חנייה לנכים מי שרשאי לחנות בחנייה כאמור הוא כל נכה במקום שאין החנייה מותרת בו – זו ההגדרה לפי חוק חנייה לנכים. הדרישה השלישית, היא שהרכב נושא תג נכה. לכן, כל מקום שאין החנייה מותרת בו נכה שחונה ברכב צריך שהרכב ישא תג נכה כדי לא לקבל דוח. ההסדר השני הוא בהתאם לתקנות התעבורה, תמרור ג43, שם מדובר על נכה משותק רגליים בהתאם לתמרור. לכן, בית המשפט סבר שמאחר ומדובר בנכה משותק רגליים לא יכול להיות שיפרשו את זה כאילו זה מקום שאין החנייה מותרת בו, כי לנכים משותקי רגליים החנייה מותרת. שם באמת אין הוראה שאומרת שצריך להציג תג נכה בעת החנייה. לכן, בית המשפט אמר שרק בעניין הספציפי הזה, היכן שמוצב תמרור ג43, כשנכים חונים שם הם לא מחויבים להציג תג נכה. אם נניח נכה חונה על המדרכה, מקום שאין החנייה מותרת בו ולנכה מותר לחנות שם, אם הוא עומד בתנאים של סעיף 2 לחוק חנייה לנכים, הוא חייב להציג תג נכה. חשוב לעשות את ההבדל הזה.

האם יש לך הערה לנוסח? האדם שהופנה על ידי הפקח להחנות על ידי המדרכה, היה לך תג?

כן.

אני לא מתייחס אליו באופן אישי. אני מתייחס לפסיקה כדי להבהיר את הנקודה.

ואם אין תג? כאשר אזרח צריך ללכת עם תעודת זהות ועוצר אותו שוטר ואין לו תעודת זהות, מה הוא עושה? הוא בודק את מספר תעודת הזהות במחשב. באותה מידה כל פקח יכול לעשות את זה לגבי מספר הרכב. למה להקשות?

לדעתי, החוק מחייב לבוא לתחנת משטרה תוך 24 שעות. האם זה שונה?

אני לא בקיאה בהסדרים לגבי תעודת זהות. כאן הבעיה היא אחרת, והיא צועקת במיוחד כאשר יש תג עם שני כלי רכב. אם אנחנו נגיד שהתג לא חייב להיות בפועל ברכב בעת שהרכב ניצל את זכות החנייה לנכים, משתמע שיש אפשרות לשני כלי רכב לנצל בו זמנית את זכות החנייה לנכים, כאשר הנכה יכול להיות רק באחד מהם. הבעיה של ניצול לרעה על ידי מי שאינו נכה, היא בעיה שמוכרת לכולנו. זה חלק מהתמודדות עם הבעיה הזו. אם הנכה נמצא ברכב, הוא צריך לדאוג שהתג יהיה אצלו והוא ישים אותו ברכב. אין שום סיבה שהתג לא יהיה ברכב, אלא אם התג משמש למטרה אחרת.

את צודקת.

פעם אחת הצלחתי לקלוע לדעתך. זכיתי.

התג ניתן לשימוש האדם הנכה, ולא לשימושו של הרכב. אני חושב, שציבור החברים פה תמימי דעים שכאשר רכב הנכה חונה התג צריך להיות ברכב. זה ימנע תאונות וטרוניות כלפי פקח שהבין או לא הבין. התג הוא עבור הנכה ולא עבור הרכב.

אתה מדבר על מקרה בו בנו של הנכה לקח את המכונית.

הוא לא נכה, והוא לא אמור ליהנות מפריבילגיה.

אתה יודע למה המקרים האלה הם חמורים? כי בנו של הנכה או קרוב משפחה אחר, רגישותו צריכה להיות הרבה יותר גדולה. הוא יודע מה היה קורה אם אבא שלו היה מגיע והיתה נתפסת החנייה. הוא בריא, הולך על שתי רגליים ויוצא לבלות באיזשהו מקום. זה כבר ברמה המוסרית. זה נכון שהוא צריך להיות מוסרית.

לא רק זאת. דעתנו היא, שצריך לתת תג חנייה אישי ולא לרכב.

אבל טכנית אי אפשר.

זה קיים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. לא כל כך אוהבים את הרעיון הזה במשרד התחבורה. הצענו להם את זה כמה וכמה פעמים, והם לא מתלהבים. אני חושב, ,שאילו התג היה אישי זה היה משרת את הכוונה והמטרה שבגינה ניתן התג.

אני עומד לומר משהו מאוד לא פופולארי, אבל הוא המציאות: יש הרבה אנשים נכים עם תג מסודר, שמעודדים בני משפחה שלהם להשתמש בתג וברכב כאשר הם עצמם לא באוטו.

על זה דיברנו.

אני מדבר על עידוד של הנכה. זה מצער אותי שבעתיים.

זה חבל מאוד. אמרתי למנהלת הוועדה, שזו הרמה המוסרית. הם היו צריכים לחשוב, מה היה קורה אם הם היו באים ומקום החנייה היה נתפס על ידי אדם שהוא בריא וחזק, שיוצא לחוף הים. אותו בן משפחה חייב מוסרית ללכת עוד מאה מטר. עוד מעט זה גם יהיה בחוק.

עונשם הוא 14,000 שקל קנס. נכה המוסר תג נכה לאדם אחר שאינו מתלווה לנכה, לשם שימוש בתג האמור, הקנס הוא כאמור ב-61א לחוק העונשין, שזה בערך 14,000 שקלים.

אגב, אפשר לעשות קמפיין ציבורי על דבר כזה. אני חושב, שנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות צריכה לעשות הסברה בנושא הזה. תסבירו לאותם אנשים, למה הם לא היו רוצים שמקום החנייה ייתפס. נתחיל לקרוא את התקנה.

קוראת את התקנה: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:


1. בתקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, בסופה יבוא: "למעט רכב הנושא תג נכה מקורי, ובלבד שהרכב נעצר, הועמד או הוחנה באותו מקום בידי הנכה שעל שמו ניתן התג האמור, או בידי אדם המתלווה אליו והנוהג עבורו ברכב. לעניין זה, "תג נכה" – כהגדרתו בחוק חנייה לנכים, התשנ"ד-1993".

אנחנו בעצם חוששים, מהמונח: "רכב הנושא תג נכה מקורי". לאור התביעה של חה"כ רותם, שבסוף ערכאות המשפט קיבלו את הטענה שלו, ראינו שלפעמים דברים נתונים לפרשנויות שונות. המילה "הנושא" יכולה להתפרש כעצם זה שהתג נמצא ברכב אבל לא מוצג. בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה אכן כתבו מפורשות: "שהציג את תג הנכה שברשותו באופן הנראה לעין,. אנחנו אומרים, שרצוי וכדאי על מנת למנוע אי אילו פרשנויות עתידיות, לחזור על אותה אמירה כמו בחוק לתיקון פקודת התעבורה.

לא סתם אנחנו אומרים את זה. אני רוצה לתת דוגמא מוחשית. בתקנות שוויון בנושא תחבורה ציבורית יש חובה להתקין רמפה באוטובוסים, וגם יש חובה להתקין מערכות כריזה. היום אנחנו נמצאים בהתדיינויות בערכאות משפט על כך, שחברות התחבורה אומרות שיש חובה אומנם להתקין אבל אין חובה להפעיל. זה אבסורד לשמו, אבל זה קיים.

יש מערכות לירות טילים של מטוסים. הם צריכים להתקין, אבל חלילה הם לא חייבים להפעיל את זה.

כולנו כאן מגחכים, אבל זו דוגמא מוחשית-מציאותית. כדי לא לעורר את הספק הזה במילים "הנושא תג נכה", אני מציעה שאנחנו ננסח את זה בדיוק כמו בחוק לתיקון פקודת התעבורה: "למעט רכב אשר הוצג בו תג הנכה המקורי, באופן הנראה לעין".

גברת ראובני, את אמרת שיש לך תשובה מוכנה.

עו"ד אברוך באדיבותה דיברה איתי כבר לפני כמה ימים. אנחנו מעדיפים להישאר עם הנוסח הנוכחי, כיוון שאנחנו לא רוצים שעוד פעם יהיה מצב של פער בין הנוסח של תקנות התעבורה לבין הנוסח של חוק חנייה לנכים. אשר לחשש שהיא מעלה – אני לא חושבת שהחשש הזה הוא אמיתי. אם התג מצוי ברכב, אין לנכה שום סיבה שלא להציג אותו.

שכחה. אני לא מדברת על כוונת תחילה.

אם הוא לא יציג אותו, הרי הוא יצטרך לפתוח מהלך של ביטול, ששמענו כמה הוא מורכב. לעניין השכחה – כולנו מכירים את המציאות שברגע שיש לרכב תג נכה, התג מוצג באופן קבוע על השמשה.

זה לא נכון. זה לא מדויק.

אז שיציגו.

לא כל אחד רוצה שיידעו שהוא נכה.

הפרטים האישיים מאחורה.

אתה בכל מקרה מחנה בחניית נכה.

אני אף פעם לא שוכח, אבל יכול לקרות.

אני מסכים עם עו"ד ראובני מהיבט אחר. כיום חוק חנייה לנכים בסעיף 2 אומר: "נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה". אם תתקבל הערתה של עורכת הדין ובתקנות התעבורה ייאמר שהוא יצטרך להציג את זה ולא רק לשאת, אפשר יהיה ללמוד מתקנות התעבורה שבהן יש חובה להציג שלפי חוק חנייה לנכים אין חובה להציג.

אני מקבל את דעתכם.

התכלית כאן ברורה. ברור מדוע רוצים שהנכה יציג את התג. יש לי הערה נוספת לנוסח התקנות. כיום הסיפה של הנוסח המוצע אומרת: לעניין זה, "תג נכה" – כהגדרתו בחוק חניה לנכים". לפי חוק חנייה לנכים לא מתייחסים רק לנכה משותק רגליים, אלא גם לעיוור, למשל. לכן, אדם המתלווה לנכה, שמסיע אותו ומחנה את הרכב עבורו, יוכל להחנות לפי התקנות המוצעות. לכן, יכול להיווצר מצב בו כאשר יש את השלט ג43 כל נכה יוכל להחנות שם, או אדם המתלווה לנכה.

לדעתי, מחוק חנייה לנכים זה נובע כבר היום. כל אדם יכול לחנות במקום בו מופיע ג43 עם כל תג חנייה, גם עם התג המשולש. זאת שאלה מעניינת של מדיניות, האם זה רצוי או לא רצוי, אבל זאת המציאות המשפטית, כיוון שהזכות לחנות במקום אסור לפי חוק חנייה לנכים מותנית בין היתר בכך שאין מקום חניה לנכה פנוי באותה עת, גם במקום בו מוצב ג43 אם הוא פנוי. אסור לו לחנות על המדרכה. זו כוונתנו. אנחנו לא משנים את המצב המשפטי הקיים. זו שאלה מעניינית, האם זה רצוי שזה יהיה המצב. יש פנים לכאן ולכאן, אבל זה המצב הקיים.

דווקא מהנימוק שנאמר פה, שעלול להיות מצב שהנכה באמת ישכח את התג, עדיף הניסוח הזה. נגיד שאדם אין לו שתי מכוניות אבל הוא שכח את התג, אנחנו רוצים לפתוח לו את האפשרות כן לפנות לבית המשפט אפילו אם זה לא הוצג.

אני מאשר את התקנה ברוב קולות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45