PAGE
40
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

28.04.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 272

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ד באייר, התש"ע (28 באפריל, 2010) בשעה 09:30

הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ו-2007

חברי הוועדה: היו"ר – חיים כץ

רחל אדטו

אריה אלדד

משרד הבריאות: עו"ד מירה היבנר הראל

משרד הרווחה והשירותים החברתיים: עו"ד ליאורה אברמוביץ

עו"ד טלי שטיין

פרץ סגל

רינה נשר

ד"ר אדריאן אלנבוגן

גד פוטנשניק

עו"ד אדווה פרי

עמנואל הלון – הנהלת בתי המשפט

חדווה אייל – עמותת אישה לאישה

עפרה בלבן קשטלנסקי

מרגלית רפאלוביץ

חנה בסט

יעקב נבו- שירותי בריאות כללית

יעקב לברון – קופת חולים מאוחדת

מנחם בורשטיין

בנימין דוד

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן, יעקובית ישפה, אייל לב ארי

לאה קיקיון

הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ו-2007

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא – הצעת חוקת תרומת ביציות, התשס"ו -2007. זו הצעת חוק ממשלתית, כמו שאתם יודעים, שחזרה לוועדה אחרי מחלוקות גדולות ואני מבין שגם עכשיו אין עוד הסכמות מלאות. יחד עם זה אני מקווה שלא ייקח הרבה יותר מדי זמן וההצעה תבשיל ותעלה למליאה לקריאה שניה ושלישית. אנחנו ניתן עדיפות מרבית להצעה, ננסה לדחוף אותה כמה שיותר קדימה, כמה שיותר מהר, וזה לא עניין של שבועות, אלא של ימים. הייתי רוצה לשמוע את משרד הבריאות.

ההצעה הזו שמונחת בפניכם הבוקר שונה במעט מההצעה שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, הכנסת ה – 17. ההצעה הזו היא פרי עבודה מרובה מול חוגים חרדים שביקשו גם הם ליתן דעתם על ההצעה. אני, אישית, נפגשתי עם לא מעט רבנים וההצעה שלפניכם הושגה בקונצנזוס, לאחר הסכמה של אותם אנשים. אני רוצה להדגיש ולומר שהשינויים הם בעיקר, וכדאי שנדע - -

יש קונצנזוס? עכשיו יש קונצנזוס, של כל הגורמים?

כן.

זאת אומרת- אנחנו מתחילים לקרוא כל סעיף עכשיו ומצביעים?

אני מקווה. מה שאני רוצה רק לומר, אם שאלת אותי על הקונצנזוס – הקונצנזוס הוא מבחינתנו, כמשרד בריאות, וכאותם אנשים שנתנו לי את ההערות. יש כאן מספר אנשים שונים שיושבים כאן. יכול להיות שתהיה להן הערה כזו או אחרת, אבל אני רוצה למקד נקודה אחת, ברשות היושב ראש, והיא הציר המרכזי של השינוי שחל בהצעה הקודמת לעומת ההצעה הזו, וזאת העובדה שבאותם המקרים שהתרומה היא מאישה שאיננה יהודיה ונתרמת יהודיה – אלה הם השינויים וזה הציר המרכזי של השינוי מהכנסת הקודמת לכנסת הנוכחית.

מישהו רוצה להעיר? אם לא צריך ורוצים לקדם את החוק, אפשר לוותר על זכות הדיבור.

אני ממשרד המשפטים. ההצעה הזו שבאה לסווג את תרומות הביציות לפי דתן של תורמות יש בה משום לעתיד לבוא חשש לכך שיהיו קלסיפיקציות שונות של ילדים בישראל מאותן אימהות, משום שיבואו מי שיאמרו - ילד כזה שנולד - -

אבל יהיה ילדים. השיקול הוא – יהיו ילדים או לא יהיו ילדים. זה המוטו המוביל.

ראשית, אני חושב שזה יצמצם, משום שאם זה יהיה אנונימי, הרי שתהיה אפשרות הרבה יותר פשוטה לקבל את הביציות - -

אדוני - -

סליחה – לא קיבלת רשות דיבור.

יש סעיף מסוים? אתה מדבר על סעיף מסוים?

אני מדבר על אותו עיקרון כללי.

מדובר פה על סדרה שלמה – 42 ואחרי 41, 40, ו – 39 ו – 38. שם זה נמצא?

אכן כך. פירושו של דבר למעשה, שיהיו לנו ילדים - -

אתה תוותר על זכות הדיבור כשנגיע לפרק הזה?

אני אציג את הבעיה, ואתה תשמע - -

אז אולי כשנגיע לשם תדבר על זה?

אבל אני מבין שזה הציר המרכזי.

אני רוצה להזכיר שהחוק בצורתו הכמעט הנוכחית הוא פרי של עשרות רבות, אולי יותר, של דיונים בוועדות משנה בכנסת הקודמת, ואני מציע בדברים שלא השתנו – לא לפתוח אותם מחדש.

אני מייצג את "שירותי בריאות כללית", לצורך העניין, ומבקש להביא הערה מאד בסיסית, וזה לפי בקשת המנכ"ל של בריאות כללית והיועץ המשפטי. החוק במתכונת הנוכחית לא נתן את דעתו להוצאות הכספיות שכרוכות בכל הטיפול הזה, ובכל צורה צריכה להילקח החלטה מי יכסה את התרופות, הטיפולים והאשפוזים שכרוכים בתרומות שמיועדות לטיפולים האלה.

אני יו"ר עמותות "חן לפריון" ואני פה מביאה את זעקת המטופלות. אי אפשר יותר לחכות. יש אנונימיות, יש צורך - -

תני להתחיל לקרוא.

קדימה, לזוז.

אני מאד מקווה שברוח הדברים שנעשו עד עכשיו שגם כאן פתאום נרוץ למירוץ של העיקר ילדים" כי זה יביא לנו להרבה בעיות בעוד כמה שנים.


בהתייחס לשינויים שנעשו - -

מה תפקידך?

אני רכזת של פרויקט שנקרא "נשים וטכנולוגיות רפואיות". הסמכות הניתנת כאן לבית הדין הרבני בעניין של אישה, יש כאן קישור לעניין של הדת ולעניין של התורמת נשואה או לא – יש בו כדי לאפשר לסמכות הרבנית הרבה מאד כוח לקבוע את - -

כשנגיע לסעיף – לא תדברי, אם תדברי עכשיו. אם את מעלה עכשיו את הטיעונים – לא תעלי אותם עוד פעם.

אני אעלה אותם אחר כך.

אני מייצג את האגודה הישראלית לחקר הפוריות ואת האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. אני רק רוצה, לשם הפרוטוקול, שייקבע שאנחנו תומכים בחוק כפי שהוא, לא נסכים לכל שינוי שהוא, לפחות מבחינת הנושא שקשור לבריאות האישה או התורמת.

תודה.

אני רק רוצה להוסיף על דבריו של ד"ר פרץ סגל שאנחנו מסכימים להערות שנכתבו ואנחנו חושבים שהתוספות הן מאד משמעותיות ויכולות להיות להן השלכות רוחב, ולכן באמת צריך להתייחס אליהן בכובד ראש.

נתייחס בכובד ראש לדברים כשנגיע אליהם.

כלומר – עד היום התייחסנו לא בכובד ראש?

אני האחרונה שאגיד את זה.

תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה. כל סעיף שאין עליו מחלוקות – נצביע עליו ונאשר אותו. סעיף שיש בו מחלוקת, ולא משנה מטעם מי בשולחן, נזיז אותו ונראה איך נגיע, בסוף. נצביע על כל סעיף שאין בו מחלוקות.

אני קוראת מהחוק: הצעת חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. פרק א' פרשנות.

מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להסדיר תרומת ביציות למטרת הולדה, תוך שמירה מרבית על כבודן, על זכויותיהן ועל בריאותן של התורמת והנתרמת, וכן להסדיר שימוש בביציות לצורכי מחקר, והכל תוך שמירה על מעמד האישה.

יש הערות? אין. מי בעד סעיף 1 ירים את ידו. סעיף 1 עבר ברוב קולות. סעיף 1 אושר.

אני ממשיכה בקריאה:

הגדרות
2.
בחוק זה –



"אם מיועדת" – כמשמעותה בחוק ההסכמים;



"אם נושאת" – כהגדרתה בחוק ההסכמים;



"בית חולים" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם;



"ביציות עודפות" – ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, מעבר לביציות שהיא מייעדת לצורך הטיפול בה;



"בנק זרע" – בנק זרע שהכיר בו המנהל לפי פקודת בריאות העם;



"הסכם לנשיאת עוברים" – כהגדרתו בחוק ההסכמים;



"הפריה חוץ-גופית" – הפריית ביצית של אישה בזרע, מחוץ לגוף האישה;



"הקצאת ביציות למטרת השתלה" – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת, לשם השתלתן;



"הקצאת ביציות למטרת מחקר" – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת למטרת מחקר;



"השתלת ביציות", "השתלה" – טיפול רפואי לשם החדרת ביציות שנשאבו מגופה של אישה, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לאברי הרבייה של אישה אחרת;



"ועדת החריגים" – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 20;


"ועדת הלסינקי העליונה" – ועדת הלסינקי העליונה שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א–1980
;

"חוק אימוץ ילדים" – חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981
;

"חוק הגנת הפרטיות" – הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981
;

"חוק ההסכמים" – חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996
;

"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965
;

"חוק העונשין – חוק העונשין, התשל"ז–1977
;



"טיפול מעבדתי בביציות" – הפריית ביציות או טיפול אחר בביציות, הדרוש לשם הכנתן להשתלה;

"כתב הסכמה" – טופס הסכמה שהורה המנהל לעניין הסכמת תורמת לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן לפי סעיף 12(ו)(3);

"מאגר המידע" – מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 30;

"מחלקה מוכרת" – מחלקה או יחידה בבית חולים, שהמנהל הכיר בה לפי פקודת בריאות העם לצורך ביצוע פעולות הכרוכות בהפריה חוץ-גופית;

"מטופלת" – אישה הזקוקה לטיפול רפואי הכרוך בשאיבת ביציות מגופה עבור עצמה;

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;

"מרשם היילודים" – כמשמעותו בסעיף 27;

"נתרמת" – מי שהגישה בקשה לתרומת ביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 11;

"עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו–1996
;

"פסיכולוג" – כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977
;


"פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940
;


"פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976
;


"פרטים אישיים" – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, לאום, דת וכן המצב האישי כאמור בסעיף 2(א)(7) לחוק מרשם האוכלוסין;


"קרוב משפחה " – הורה, סב, אח או ילד;


"רופא" – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים;


"רופא אחראי" – מנהל מחלקה מוכרת או סגנו;


"רופא מומחה" – רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;


"רופא מטפל" – רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה במחלקה מוכרת, שעבר הכשרה, ביחידת הפריה חוץ-גופית ומנהל המחלקה המוכרת הסמיכו להיות רופא מטפל לעניין חוק זה;


"שאיבת ביציות", "שאיבה" – טיפול רפואי לשם הוצאת ביציות משחלותיה של אישה;


"תורמת" – אישה המוכנה לתרום ביציות מגופה לצורך השתלתן;


"תורמת מטופלת" – תורמת שהיא מטופלת;


"תורמת מתנדבת" – תורמת שאינה מטופלת;


"תושב ישראל" – מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995
, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;


"השר" – שר הבריאות.

יש למישהו הערות לגבי איזושהי הגדרה מההגדרות?

לא ברור לי בהגדרה של "פרטים אישיים" מדוע יש צורך בסעיף הלאום.

אנחנו נצביע על כל ההגדרות, להוציא ההגדרה של פרטים אישיים.


מי בעד כל ההגדרות להוציא ההגדרה של "פרטים אישיים"? אין נמנעים ואין מתנגדים. אנחנו בוועדת העבודה והרווחה ומאחר ואנחנו עוסקים בנושא של לידות אז אני שמח להודיע שהיועצת המשפטית של הוועדה, נעה בן שבת, ילדה בת, בשעה טובה. אני מודיע בשמחה רבה. כן ירבו בישראל.


אז אישרנו את כל ההגדרות, להוציא את ההגדרה של "פרטים אישיים".

מה מחייב היום מבחינת הרישום? יש לזה משמעות?

כשנעבור לדיונים נטפל בכל המחלוקות. יש לנו זמן.

אני ממשיכה בקריאה:

ייחוד ואיסור פעולות

שאיבה ותרומה של ביציות למטרת הולדה
3.
שאיבה ותרומה של ביציות יבוצעו למטרת הולדת ילד.

יש למישהו התנגדות לסעיף 3? אין. מי בעד? תודה, סעיף 3 אושר.

ייחוד הוראות החוק
4.
(א)
לא יבצע אדם שאיבת ביציות מתורמת, טיפול מעבדתי בביציות, הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר, או השתלת ביציות, אלא לפי הוראות חוק זה.


(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שאיבת ביציות מגופה של אם מיועדת, על הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו כאמור ועל השתלתן בגופה של אם נושאת, לצורך ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, לפי חוק ההסכמים.

יש הסתייגויות לגבי סעיף 4? אין. מי בעד? גם סעיף 4 אושר ברוב קולות.

הוצאת ביציות מחוץ לישראל
5.
(א)
לא יוציא אדם מישראל ביציות שנשאבו בישראל, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לשם השתלתן מחוץ לישראל, אלא אם אישרה זאת ועדת החריגים לגבי ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, עבור השתלתן בגופה.



(ב)
לא יוציא אדם מישראל, לצורכי מחקר, ביציות שנשאבו בישראל, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, אלא באישור המנהל, שהתקבל לאחר התייעצות עם ועדת הלסינקי העליונה, ובלבד שהמחקר אושר במדינת חוץ בהתאם לדין החל לעניין זה באותה מדינה.

האם יש הערות לסעיף 5? – אין. מי בעד סעיף 5? סעיף 5 אושר ברוב קולות.

הגבלות לעניין שאיבת ביציות והשתלתן
6.
(א)
לא יבצע אדם טיפול רפואי בתורמת מתנדבת במטרה להבשיל ביציות לשם שאיבתן לצורך השתלה, אלא לאחר שהתקבל אישור לשאיבת הביציות מגופה של התורמת לפי הוראות סעיף 12.



(ב)
לא תבוצע השתלת ביציות אלא בגופה של נתרמת, או בגופה של אם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים.

יש הערות לסעיף 6? – אין. סעיף 6 אושר.

שאיבה והשתלה במחלקה מוכרת
7.
שאיבת ביציות מתורמת לשם השתלתן, הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו כאמור והשתלת הביציות, לא יבוצעו אלא במחלקה מוכרת.

יש הערות לסעיף 7? אין. מי בעד? סעיף 7 אושר.

איסור סחר בביציות
8.
לא ייתן אדם ולא יקבל, במישרין או בעקיפין, תמורה עבור ביציות שנשאבו מגופה של אישה או המיועדות לשאיבה כאמור או עבור הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר; לעניין סעיף זה, לא יראו כתמורה פיצוי ששולם לתורמת בהתאם להוראות לפי סעיף 43.

הערות לסעיף 8? – אין. מי בעד סעיף 8? תודה, סעיף 8 אושר.

איסור תיווך
9.
(א)
לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין תורמת לבין נתרמת, לשם שאיבת ביציות לצורך השתלה או לשם השתלת ביציות, אם התיווך נעשה בתמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 8 או אם הובטחה תמורה בעבור הביציות, שנתינתה אסורה כאמור, ולא יקבל אדם תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה.



(ב)
לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין אישה לבין אדם אחר, לשם הקצאת ביציות, שנשאבו או שיישאבו מגופה, למטרת מחקר, בהתקיים האמור בסעיף קטן (א).

הערות לסעיף 9?

לקטע (א) של התיווך בתמורה - -

נצביע על סעיף 9 קטע (ב). מי בעד 9 (ב)? תודה, סעיף 9(ב) אושר, לסעיף 9(א) נחזור.

למה משרד המשפטים פותח נושאים שנסגרו בעבר?

- - -

איסור התניה
10.
לא יתנה אדם מתן טיפול רפואי לאישה, לרבות טיפול פוריות, או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן או בהסכמתה להקצאת הביציות שיישאבו מגופה למטרת השתלה או למטרת מחקר.

לסעיף 10 יש הערות? – אין. מי בעד? תודה, סעיף 10 אושר.

פרק ג': תרומת ביציות למטרת הולדה

זכאות לתרומת ביציות

בקשה לתרומה למטרת הולדה
11.
מצא רופא מטפל כי מטופלת שהיא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 51 שנים, אינה מסוגלת, בשל בעיה רפואית, להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים, לשם הולדת ילד, יודיע למטופלת כי באפשרותה להגיש בקשה לתרומת ביציות; בקשה כאמור תוגש לרופא האחראי בטופס שהורה המנהל.

יש הערות לגבי סעיף 11?

כן, לגבי הגיל.

תודה, לא נצביע.

זו ממש חוצפה. לפני 10 שנים העניין הזה נסגר. פתאום עכשיו נולד הסיפור הזה? לכל אחד מותר להסתייג?

כל אחד יכול לשים עכשיו מוקש.

סימן ב': אישור פעולות וביצוען

אישור ועדת אישורים לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
12.
(א)
לא יישאבו ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן אלא לפי אישור בכתב שנתנה לכך ועדת אישורים לפי הוראות סעיף זה.



(ב)
מנהל בית חולים ימנה ועדת אישורים מקומית בת שישה חברים שהרכבה:




(1)
רופא מומחה שהוא מנהל יחידה או מחלקה בבית חולים שאינה עוסקת ביילוד, גניקולוגיה או הפריה חוץ גופית, והוא יהיה היושב ראש;




(2)
רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל ניסיון בתחום ההפריה החוץ-גופית, שאינו הרופא המטפל;




(3)
פסיכולוג קליני;




(4)
עובד סוציאלי;




(5)
עורך דין;




(6)
נציג ציבור או איש דת; לבקשת התורמת, נציג הציבור שיישב בדיון בעניינה יהיה, ככל הניתן, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שאליה משתייכת התורמת;



(ג)
בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל שניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.



(ד)
תורמת מתנדבת תגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים לשם קבלת אישור לתרומת ביציות מגופה; לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב, בשפה המובנת לה, בנוסח שהורה המנהל, הכולל, בין היתר, את הפרטים המפורטים להלן (בחוק זה – כתב הסבר):





(1)
פירוט הסיכונים הרפואיים הישירים והעקיפים הכרוכים בשאיבת ביציות והחלופות לדרכי השאיבה;




(2)
הפרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים והתנאים למסירת המידע מהמאגר או מהמרשם;




(3)
זכויותיה של התורמת והאיסורים החלים עליה לפי הוראות חוק זה;




(4)
זכויותיה של התורמת לייעד ביציות להשתלה, להקפאה לצורך שימוש עתידי על ידה, למטרת מחקר או להשמדה, וכן לשינוי הייעוד של הביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 44;




(5)
מעמד היילוד;




(6)
הנסיבות שבהן נדרש אישור ועדת החריגים לפי סעיף 20.



(ה)
תורמת מתנדבת שהגישה בקשה כאמור בסעיף קטן (ד) תופנה לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית לשם בדיקת התאמתה לתרומת ביציות לפי הוראות סעיף זה.



(ו)
ועדת אישורים תדון בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (ד) לאחר שחלפו לפחות שלושה ימים מיום הגשת הבקשה והיא רשאית לאשר שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת לשם השתלתן, לאחר שפרטה בפני התורמת, בעל פה, תוכן כתב ההסבר, והוועדה וידאה כי מתקיימים כל אלה:



(1)
התורמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 21 שנים וטרם מלאו לה 35 שנים;


(2)
התורמת אינה פסולת דין, חסויה, עצורה או אסירה;


(3)
התורמת המתנדבת חתמה בפני ועדת אישורים על טופס שהורה המנהל, הכולל את כתב ההסבר ואת הסכמתה לשאיבת הביציות לשם השתלתן;


(4)
ועדת אישורים שוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר; ולעניין תורמת שייעדה מראש את הביציות שנשאבו מגופה לנתרמת מסוימת – הסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת, במישרין או בעקיפין, מהנתרמת או מי מטעמה; ורשאית היא לזמן לשם כך את הנתרמת אם הביציות מיועדות לנתרמת מסוימת או כל אדם אחר, כפי שתמצא לנכון.



(ז)
החלטת ועדת אישורים לפי סעיף זה תהיה מנומקת ובכתב ותימסר לתורמת שהגישה את הבקשה, אלא אם כן סברה הוועדה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת, מחייבת שלא לעשות כן.



(ח)
אישור ועדת אישורים לפי סעיף זה, יהיה תקף למשך שנה מיום שניתן.

יש למישהו הערות לגבי סעיף 12? מאחר ואין הערות נצביע על כל הסעיף. סעיף 12 אושר פה אחד.

אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן
13.
(א)
ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.



(ב)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, רק מתורמת שקיבלה את אישורה של ועדת אישורים לפי סעיף 12 ואת אישורה של ועדת החריגים לפי סעיף 24.



(ג)
(1)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהנתרמת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.




(2)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהאם הנושאת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.



(ד)
רופא אחראי לא יאשר הקצאה והשתלה של ביציות של תורמת לשם השתלתן אלא אם כן הגבר שבזרעו יופרו הביציות נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב, לפעולה אחת או יותר כפי שציין, לרבות הסכמה להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל; הוראות סעיף קטן זה, לא יחולו על תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע.



(ה)
רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת, בגופה של נתרמת או אם נושאת כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שווידא כי התקיימו כל אלה:




(1)
הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 51 שנים;




(2)
הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת, בשל בעיה רפואית, להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד;




(3)
הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:





(א)
התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;





(ב)
התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי של היילוד;





(ג)
התורמת אינה נשואה;





(ד)
היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע – תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת.




(4)
נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת – הרופא האחראי יידע את הנתרמת ואת בן זוגה כי התורמת נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת, לפי העניין, וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן זוגה, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור.

יש הערות לסעיף?

כן. ה(1).

את מי אתה מייצג?

את קופת חולים מאוחדת.

או.קי. אנחנו נצביע לפי מה שהקריאו בוועדה ואתה תוכל למצוא חבר כנסת שיוכל להסתייג. מאחר ואתה לא יכול להסתייג, תמצא לך חבר כנסת שיסתייג.

לסעיף קטן (ה)(4) – העניין של התוספת לגבי תורמת שאינה בת דתה של - -

אנחנו נצביע על כל הסעיף להוציא סעיף (ה)(4) – מי בעד? תודה, עבר.


אחרי שאנחנו הבנו שהסעיף הקודם – אני חוזרת לסעיף 11 שלא הקראנו, תחזרי ותקראי אותו עוד פעם.

בקשה לתרומה למטרת הולדה
11.
מצא רופא מטפל כי מטופלת שהיא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 51 שנים, אינה מסוגלת, בשל בעיה רפואית, להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים, לשם הולדת ילד, יודיע למטופלת כי באפשרותה להגיש בקשה לתרומת ביציות; בקשה כאמור תוגש לרופא האחראי בטופס שהורה המנהל.

יש למישהו הערות לגבי הסעיף? אין. אז נצביע על סעיף 11 כפי שהוקרא. מי בעד? תודה, אושר.


נעבור לסעיף 14.

תנאים לביצוע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
14.
רופא מטפל לא יבצע שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת אלא בהתקיים כל אלה:



(1)
ניתן אישור להקצאת הביציות ואישור להשתלת הביציות, לפי סעיף 13;



(2)
הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי לא בוצעו בתורמת המתנדבת, עד למועד ביצוע השאיבה, יותר משתי פעולות של שאיבת ביציות לשם השתלתן, וכי חלפו 180 ימים לפחות מן המועד האחרון שבו בוצעה בתורמת פעולה של שאיבת ביציות כאמור;



(3)
הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי הביציות המיועדות להשתלה נשאבו מתורמת אחת, בפעולה אחת של שאיבת ביציות, ולא הוקצו ביציות משאיבה זו להשתלה ביותר משתי נשים אחרות;



(4)
הרופא המטפל וידא כי הפעולה של שאיבת ביציות אינה כרוכה בסיכונים לתורמת המתנדבת החורגים מן הסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה מסוג זה.

יש הערות לסעיף 14?

שאלה- האישור הוא לשנה. אם ההפרש הוא 180 יום אז קורה הרבה שלפעם השניה היא תצטרך עוד פעם אישור של הוועדה. זו רק שאלת הבהרה.

כן. אז היא תקבל עוד פעם אישור של הוועדה.

אז היא תצטרך להגיש עוד פעם בקשה לאישור הוועדה.

כן. מי בעד הסעיף? סעיף 14 אושר ברוב קולות.

תנאים לייעוד ביציות בידי מטופלת
15.
על אף הוראות סעיף 13(ב), מטופלת המבקשת לתרום ביציות לא תידרש להגיש בקשה לועדת אישורים לפי סעיף 12, ואולם בטרם תורה לייעד ביציות עודפות למטרת השתלה או למטרת מחקר תקבל כתב הסבר ותחתום על טופס הסכמה, ולא תורה כאמור אלא בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 4, 8, 9, 10, 12(ו)(3), 13, 16, 18, 19 , 20, 21, 22, 27, 31 ו-44, בשינויים המחויבים.

יש הסתייגויות לסעיף 15? אין. נצביע על הסעיף. מי בעד? תודה, סעיף 15 אושר פה אחד.

מסירת מידע לתורמת לאחר שאיבת ביציות והסכמה לביצוע פעולות בהן
16.
(א)
תורמת שנשאבו מגופה ביציות, ימסור לה הרופא המטפל מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.



(ב)
תורמת שקיבלה מידע כאמור בסעיף קטן (א), תחתום בפני הרופא המטפל על טופס שהורה המנהל, הכולל את הסכמתה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כפי שתורה, לגבי הביציות שנשאבו מגופה וכן את מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות האמורות:




(1)
השתלת הביציות;




(2)
הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה;




(3)
מחקר לפי הוראות פרק ד';




(4)
השמדת הביציות.



(ג)
הסכמה לפי סעיף זה להשתלה או להקפאה של ביציות תינתן לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מוגבלת, וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:




(1)
ניתנה הסכמה לתקופה מסוימת, ניתן יהיה להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;




(2)
ניתנה הסכמה לתקופה בלתי מוגבלת, ניתן יהיה להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל ובלבד שלא תפחת מ-10 שנים;



(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), מספר הביציות שתייעד תורמת מתנדבת להקפאה לשם שימוש עתידי על ידה או למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל-20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה או על 2 ביציות, לפי הנמוך.

יש הערות לסעיף 16? אין. נצביע על הסעיף. מי בעד? תודה, גם סעיף 16 אושר פה אחד.

זיהוי ביציות
17.
ביציות שנשאבו לפי הוראות חוק זה ויועדו להשתלה, להקפאה, למחקר או להשמדה, יישמרו באופן שיאפשר את זיהוין עד להשתלתן, להקצאתן למטרת מחקר או להשמדתן.

יש הסתייגויות לגבי סעיף 17? אין. נצביע על הסעיף. מי בעד? סעיף 17 אושר פה אחד.

תיעוד
18.
הרופא האחראי והרופא המטפל יתעדו את פעולותיהם לפי סעיפים 13 עד 15 ברשומה הרפואית של התורמת, לרבות את מספר הביציות שנשאבו מהתורמת ומספר הביציות שהוקצו לכל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 16(ב), ולרשומה הרפואית יצורף כתב ההסכמה חתום על ידי התורמת וכן הוראות שנתנה לפי סעיף 44 לעניין חזרה מהסכמה ושינוי הייעוד; ניתן אישור ועדת החריגים לשאיבת הביציות או להקצאתן למטרת השתלה, בהתאם להוראות סעיף 24, יצורף האישור לרשומה הרפואית.

יש הערות? אין. מי בעד הסעיף? הסעיף אושר פה אחד.

תוקפו של אישור לשאיבת ביציות, להקצאתן או להשתלתן
19.
(א)
אישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של שאיבת ביציות.



(ב)
אישור להקצאת ביציות למטרת השתלה, שניתן לפי סימן זה, תקף להקצאת ביציות כאמור משאיבת ביציות אחת בלבד.



(ג)
אישור להשתלת ביציות, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של השתלת ביציות.

יש הערות? אין. מי בעד סעיף 19? תודה, סעיף 19 אושר פה אחד.

סימן ג': ועדת החריגים

מינוי ועדת החריגים והרכבה
20.
(א)
השר ימנה ועדת חריגים ארצית (בחוק זה – ועדת החריגים), שתפקידה לאשר כל אחד מאלה:




(1)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת;




(2)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שהיא נשואה;




(3)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת;




(4)
הוצאת ביציות מחוץ לישראל בהתאם להוראות סעיף 5(א);



(ב)

(1)
רופא מומחה, ששימש בעבר מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים העוסקת בנושא פריון, מיילדות או הפריות, והוא יהיה היושב ראש;




(2)
רופא מומחה;




(3)
פסיכולוג בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977;




(4)
עובד סוציאלי;




(5)
משפטן;




(6)
איש דת בן דתה של התורמת, ואם היו התורמת והנתרמת בנות דתות שונות – גם איש דת בן דתה של הנתרמת.



(ג)
העובד הסוציאלי חבר הוועדה יתמנה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.



(ד)
איש הדת חבר הוועדה יתמנה –




(1)
לגבי יהודים – בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל;




(2)
לגבי בני עדה דתית אחרת – בהתייעצות עם ראש אותה עדה דתית בישראל.



(ה)
בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל שניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.

יש הערות לסעיף 20?

ל – (ד) (1).

אנחנו נצביע על כל סעיף 20 להוציא (ד)(1).

הערה – ב- (א)(2) חסרה המילה, לדעתי: "תורמת נשואה מתנדבת". זה חשוב מאד שזה יופיע. אלמלא כן – ההחרגות האלה יחולו על כל אישה שעוברת IVF ורוצה לתרום את ביציותיה, וזו לא הכוונה.

כל החוק הוא על מתנדבות.

אבל יש הגדרה בפתיח, של תורמת מתנדבת, נשואה. זה צריך גם להופיע כאן – תורמת, נשואה, מתנדבת.

הוא צודק.

קודם כל, אנחנו מודים לך על ההערה שלך.

· - -

זה כן מפריע. כל המתנדבות שעוברות IVF ורוצות לתרום - - מתוך החוק הזה. זה מריץ אותם לוועדת חריגים וכן הלאה.

זה מוסדר במקום אחר.

· - -

בסעיף 15 נאמר שתורמת שמטופלת לא נדרשת להגיש בקשה לוועדת אישורים. אותו כלל חל לגבי ועדת חריגים, לכן – כל הכללים האלה לא חלים על תורמת מטופלת אלא על תורמת מתנדבת. כל הוראות החוק. לא נדרש. אנחנו נבדוק אם יש צורך, אבל לדעתי – אין צורך להוסיף את זה.

אנחנו מצביעים על כל סעיף 20 להוציא (ד)(1).


מי בעד? תודה, סעיף 20 להוציא (ד)(1) אושר פה אחד.

פנייה לוועדת החריגים
21.
(א)
רופא אחראי יפנה לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).



(ב)
נתרמת רשאית לפנות לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).



(ג)
הוועדה תדון בפנייה לפי סעיף זה בכפוף לשיקולים בסעיף 22.

הערות לסעיף? אין. מי בעד סעיף 21? תודה, סעיף 21 אושר פה אחד.

שיקולים לאישור בידי ועדת החריגים
22.
(א)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות, כאשר התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:




(1)
לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת שהיא קרובת משפחתה – קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;




(2)
לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת שאינה קרובת משפחתה – קיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור.



(ב)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שהיא נשואה, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:




(1)
לעניין תורמת נשואה המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת – קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;




(2)
לעניין תורמת נשואה שאינה מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת – שאיבת הביציות נדרשת לשם השתלתן בנתרמת מסוימת אשר עקב מחסור בביציות מתאימות מתורמות שאינן נשואות, אין באפשרותה לקבל תרומת ביציות אלא מתורמת שהיא נשואה.



(ג)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות בנתרמת שאינה בת דתה של התורמת ושלא יועדו מראש על ידי התורמת לנתרמת מסוימת, אם שוכנעה כי דתה של הנתרמת אוסרת עליה לקבל תרומה ממי שהיא בת דתה או עקב מחסור בביציות מתורמת בת דתה.



(ד)
ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל לשם השתלתן מחוץ לישראל לגבי ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, אם שוכנעה שהביציות הן לצורך השתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל.

יש הערות לסעיף 22? אין. האם יש הסתייגות של המשרדים הממשלתיים? אין. מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 22 אושר.

סמכויות ועדת החריגים וסדרי עבודתה
23.
(א)
לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית ועדת החריגים לדרוש מהתורמת או מהנתרמת או מכל אדם אחר להופיע בפניה ולמסור לה מידע ככל שהדבר דרוש לה לשם מתן החלטתה.

הערות לסעיף 23? אין. מי בעד? תודה, סעיף 23 אושר פה אחד.

החלטת ועדת החריגים
24.
(א)
מצאה ועדת החריגים כי לא התקיים תנאי שקיומו נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות לפי הוראות סעיף 22, לא תאשר את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב.



(ב)
מצאה ועדת החריגים כי התקיימו כל התנאים שקיומם נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא לאשר בכתב את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב, ורשאית היא לאשר פעולה כאמור בתנאים כפי שתורה.

הערות? מי בעד? סעיף 24 אושר פה אחד.

מסירת ההחלטה
25.
(א)
ועדת החריגים תיתן את החלטתה בתוך 45 ימים ממועד הגשת הפנייה.



(ב)
ועדת החריגים תמסור את החלטתה לפי סימן זה, בצירוף הנימוקים להחלטה, לתורמת או לנתרמת, לפי העניין, ולרופא האחראי.



(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית ועדת החריגים שלא למסור לתורמת או לנתרמת את נימוקי החלטתה לפי הוראות סעיף 24, כולם או חלקם, וכן חומר רפואי, פסיכולוגי או אחר הנוגע אליהן, אם מצאה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת, הנתרמת או היילוד שייוולד כתוצאה מתרומת הביציות, מחייבת זאת.

הערות לסעיף 25? אין. מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 25 אושר.

דיווח על החלטות ועדת החריגים
26.
ועדת החריגים תדווח למנהל, אחת לשנה, על החלטותיה לאשר או לא לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות לפי סימן זה; בדיווח לפי סעיף זה, יצוינו, בין היתר, סוגי הבקשות שהוגשו, ללא פרטים מזהים, סוגי האישורים שנתנה הוועדה והנימוקים להחלטותיה.

יש הערות לסעיף 26? מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 26 אושר.

פרק ד': תרומת ביציות למטרת מחקר

הסכמה לייעוד ביציות למטרת מחקר
27.
(א)
הסכמת תורמת לייעד ביציות למטרת מחקר כאמור בסעיף 16, תינתן בטופס שהורה המנהל, בהתאם להוראות סעיף זה.



(ב)
הסכמת תורמת לפי סעיף זה יכול שתינתן לייעוד ביציות למחקר מסוים שאושר כדין או לסוגים מסוימים של מחקרים שאושרו כדין לפני שנתנה את הסכמתה לפי סעיף זה.



(ג)
התורמת תציין בהסכמה לפי סעיף קטן (ב), אם הסכמתה כוללת גם ייעוד ביציות למחקר שייערך בחוץ לארץ.



(ד)
הסכמה לפי סעיף זה לשימוש בביציות למחקר תינתן לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מוגבלת וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:




(1)
ניתנה הסכמה לתקופה מסוימת, ניתן יהיה להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;




(2)
ניתנה הסכמה לתקופה בלתי מוגבלת, ניתן יהיה להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל ובלבד שלא תפחת מ-10 שנים.



(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מטופלת שאינה תורמת המבקשת לייעד ביציות למחקר.

יש הערות לסעיף 27? אין. מי בעד? תודה, סעיף 27 אושר.

דיווח על ייעוד להקצאת ביציות למטרת מחקר
28.
(א)
בית חולים שפועלת בו מחלקה מוכרת ידווח למנהל, אחת לשנה, על ייעוד הקצאת ביציות למטרת מחקר לפי פרק זה; בדיווח כאמור יפורטו –




(1)
מספר הנשים שנתנו את הסכמתן לפי סעיף 27;




(2)
מספר הביציות שיועדו למחקר;




(3)
מספר הביציות שהוקצו למחקר.



(ב)
המנהל רשאי לדרוש מבית חולים פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי סעיף קטן (א).



(ג)
המנהל רשאי לקבוע תנאים וכללים לעניין העברה, אל מחוץ לבית החולים, לביציות שהוקצו למחקר, לרבות לעניין תשלום לבית החולים המעביר את הביציות כאמור עבור הוצאות שהוציא לשם שמירתן.

יש הערות לסעיף 28? אין. מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 28 אושר.

הקצאת ביציות למטרת מחקר
29.
(א)
ביציות שנשאבו מגופה של אישה לא יוקצו למטרת מחקר, אלא לפי אישור בכתב שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.



(ב)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת מחקר, לאחר שווידא כי מתקיימים כל אלה:




(1)
ניתן אישור לפי כל דין לעריכת המחקר;




(2)
התורמת או המטופלת חתמה בפני הרופא המטפל על הסכמה להקצאת הביציות למטרת מחקר לפי הוראות סעיפים 15, 16(ב) ו-27, וההקצאה היא בהתאם להסכמתה כאמור;




(3)
מספר הביציות המוקצות למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל-20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה של התורמת או המטופלת, או על 2 ביציות, לפי הנמוך.

יש הערות לסעיף 29? מי בעד סעיף 29? תודה, גם סעיף 29 אושר.

פרק ה': מאגר המידע

מאגר המידע
30.
(א)
במשרד הבריאות יוקם מאגר מידע שיכלול מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 31.



(ב)
מאגר המידע ינוהל בידי רופא מומחה שימנה המנהל (בחוק זה – אחראי על מאגר המידע).



(ג)
המידע שבמאגר המידע ישמש רק לצורך מסירת אישור לרופא האחראי, לפי הוראות סעיף 13 ולרופא המטפל לפי הוראות סעיף 14, ולצורך מסירת מידע לרופא מומחה לפי הוראות סעיף 49.

יש הערות לסעיף 30?

כן. יש טעות. במקום "49" צריך להיות כתוב "48". סעיף 49 מתייחס לשר וכאן מתייחסים לנושא המומחה שזה 48.

נבדוק את זה.

ייבדק, ואם אתה צודק – יתוקן. מי בעד סעיף 30? תודה, סעיף 30 אושר.

הודעות למאגר המידע
31.
(א)
בוצעה שאיבת ביציות מתורמת או אושרה הקצאת ביציות למטרת השתלה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי, לפי העניין, הודעה על כך למאגר המידע בסמוך לאחר ביצוע השאיבה או אישור ההקצאה.



(ב)
בהודעה לפי סעיף קטן (א) ייכללו, בין השאר, המחלקה המוכרת שבה בוצעה שאיבת הביציות ובית החולים או המרפאה, לפי העניין, וכן פרטיה האישיים של התורמת, מועד השאיבה או ההקצאה, ומספר הביציות שנשאבו או שהוקצו.



(ג)
לצורך בירור קרבת משפחה לשם מתן אישור להשתלת ביציות לפי הוראות סעיף 13(ה)(3), ימסור הרופא האחראי למאגר המידע את פרטיה האישיים של הנתרמת וכן את פרטיו האישיים של מי שמיועד להיות האב הגנטי, ואם הוא תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע – את סימן הקוד כפי שהופיע על מבחנת הזרע.

הערות לסעיף 31? אין. אם כך נצביע- מי בעד? סעיף 31 אושר.

קבלת מידע ממרשם האוכלוסין לעניין קרבת משפחה
32.
(א)
אחראי על מאגר המידע שנמסרה לו בקשה מאת רופא לבירור קרבת משפחה, כאמור בסעיף 31, יפנה למרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, בבקשה לקבל ידיעה, האם לפי הנתונים שבמרשם האוכלוסין הנתרמת או מי שמיועד להיות האב הגנטי הם קרובי משפחה של התורמת; התקבלה במרשם האוכלוסין פניה כאמור, תינתן עליה תשובה חיובית או שלילית, בלא פירוט נוסף.



(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), נמסר למאגר המידע סימן הקוד שהופיע על מבחנת זרע של תורם זרע, לפי הוראות סעיף 31(ג), ימסור האחראי על מאגר המידע למנהל בנק הזרע את פרטי התורמת והנתרמת ואת סימן הקוד שהועבר לו כאמור, ומנהל בנק הזרע יבדוק אם קיימת קרבת משפחה בין תורם הזרע לבין התורמת או הנתרמת, ורשאי מנהל בנק הזרע לשם כך לפנות למרשם האוכלוסין בבקשה לקבל ידיעה ויחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים; מנהל בנק הזרע יודיע לאחראי על מאגר המידע את התשובה שקיבל ממרשם האוכלוסין, בהקדם האפשרי, ממועד קבלת הפנייה.



(ג)
העברת מידע ממרשם האוכלוסין למאגר המידע לפי סעיף זה תיעשה לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות ולא לפי חוק מרשם האוכלוסין.

הערות לסעיף 32? אין. מי בעד הסעיף? סעיף 32 אושר פה אחד.

פרק ו': מרשם היילודים

מרשם היילודים
33.
הרשם שמונה לפי הוראות סעיף 29 לחוק אימוץ ילדים (בחוק זה – הרשם) ינהל מרשם שיכלול מידע שהועבר אליו לפי הוראות סעיף 34 וכן מידע כאמור בסעיף 35(א)(1); פרטי הרישום וצורתו ייקבעו על ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר.

הערות לסעיף 33?

אני מהנהלת בתי המשפט. יש לי הערה, לא הסתייגות. קודם כל – לצורך ניהול מרשם היילודים, הנהלת בתי המשפט עומדת על הקצאת תקן לעובד מנהל בדרגת מזכיר ראשית. לשם כך נודה להתחייבות משרד הבריאות בעניין.


הערה לעניין שיקול הדעת של הרשם – אנחנו עומדים על כך שלא יהיה לו שיקול דעת משפטי.

תודה. ההערות נרשמו לפרוטוקול. בחוק ההסדרים נכניס הערה מיוחדת לעניין התקן.


מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 33 אושר.

חובת הודעה למרשם
34.
(א)
הושתלו ביציות שנשאבו מגופה של תורמת בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים, והנתרמת או האם הנושאת הרתה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי הודעה על כך למרשם היילודים; ההודעה תכלול את פרטיהן האישיים של התורמת, ושל הנתרמת או האם הנושאת, לפי העניין, וכן את פרטיו האישיים של הגבר שבזרעו הופרו הביציות המושתלות, ואם הופרו הביציות בזרעו של תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע – את סימן הקוד, כפי שהופיע על מבחנת הזרע. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, נתרמה ביצית מתורמת שדתה שונה מדתה של הנתרמת – תצוין עובדה זו בנוסף.



(ב)
נתרמת שהרתה ונולד לה ילד מתרומת הביציות, או הורה מיועד שקיבל למשמורת לפי הוראות חוק ההסכמים ילד שנולד לאם נושאת שהרתה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי, ככל שהדבר ידוע לו, הודעה על כך למרשם היילודים; ההודעה תכלול את שמו הפרטי, שם המשפחה ומספר הזהות של היילוד וכן את פרטיהם האישיים של הנתרמת ושל האב הגנטי של היילוד ככל שאינו תורם זרע.



(ג)
לא נולד ילד לנתרמת או לאם נושאת כאמור, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי הודעה על כך למרשם היילודים והרשם ימחק את הפרטים הנוגעים להשתלה האמורה מהמרשם.



(ד)
נמסרה למרשם היילודים הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א) הכוללת סימן קוד כפי שהופיע על מבחנת זרע, ירשום הרשם במרשם את סימן הקוד של תורם הזרע שמזרעו הופרו הביציות; קיבל הרשם פנייה לפי סעיף 36 ולצורך בירור הפנייה נדרשים פרטיו האישיים של תורם זרע, ימסור מנהל בנק הזרע לרשם, לפי דרישתו, את הפרטים האישיים כאמור.

הערות?

לא כתוב מה זה "הרתה" – איזה שבוע? יכול להיות - -צריך למסור בהתחלת ההיריון?

הרבה הריונות עד שבוע 10 לא מסתיימים בלידה.

אז מוחקים. יש לנו סעיף שאומר מה קורה כשזה לא מסתיים בלידה. מוחקים.

לעניין 34(א), הסיפה שנוספה. אני חושב שזה חלק כללי של ההוספה שאנחנו נדון בה אחרי סעיף 40. אז צריך לראות את הסעיף הזה באותו קונטקסט.

יש לך התנגדות לעצם הניסוח הזה?

לסיפה. לכן אני מציע שנדון בזה כאשר נדון בשאלה הכללית. אם אדוני רוצה, אני אפרט פה את הנימוקים.

אנחנו מצביעים על כל 34 למעט הסיפה של (א).

בסדר גמור.

מי בעד כל הסעיף למעט הסיפה של (א)? תודה, סעיף 34 למעט הסיפה של (א) אושר.

קבלת מידע ממרשם האוכלוסין
35.
(א)
הרשם יפנה למרשם האוכלוסין לפי הוראות חוק מרשם האוכלוסין בבקשה לקבל מידע כמפורט להלן:




(1)
מידע לעניין לידת יילוד לנתרמת או לאם נושאת, בעקבות השתלת ביציות שנמסרה לגביה הודעה לפי סעיף 34(א), בדבר שמו של היילוד, מספר הזהות שלו, מינו ושמות הוריו, אם ראה כי לא הועבר מידע לגבי יילוד לפי הוראות סעיף 34(ב); הרשם ירשום את פרטי היילוד כאמור במרשם היילודים ובלבד שנתן לאם היילוד הזדמנות להשמיע את טענותיה ושוכנע, לפני הרישום, כי היילוד נולד כתוצאה מתרומת הביציות;




(2)
מידע לעניין קרבת משפחה בעקבות פניה לפי סעיף 36(ב).



(ב)
העברת מידע ממרשם האוכלוסין למרשם היילודים לפי סעיף זה תיעשה לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות ולא לפי חוק מרשם האוכלוסין.

הערות לסעיף 35? אין. מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 35 אושר פה אחד.

מסירת מידע ממרשם היילודים
36.
(א)
הרשם ימסור לאדם שמלאו לו 18 שנים, תשובה חיובית או שלילית אם נולד כתוצאה מתרומת ביציות ואם נולד מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, ללא פירוט נוסף וללא מידע המזהה את התורמת, האם הנושאת או הגבר שמזרעו הופרו הביציות וכתוצאה מאותה הפריה נולד האדם, אם שוכנע שנסיבות מיוחדות מצדיקות את מסירת התשובה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:




(1)
אין במסירת התשובה כדי לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית של האדם, או לסכן את חייו;




(2)
כושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של האדם מאפשרים לו הבנה נאותה של התשובה ומשמעותה;




(3)
התועלת במסירת התשובה לאדם עולה על הנזק שיגרם לו מאי מסירתה.



(ב)
(1)
גבר ואישה המעוניינים, יחד, לברר, בעצמם או באמצעות מיופה כוחם, אם הם קרובי משפחה או אם הם נולדו מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, יפנו לרשם בבקשה לקבל מידע לגבי קיומן של עובדת אלה.




(2)
רושם נישואין יפנה לרשם כדי לברר אם גבר ואישה שנרשמו אצלו לנישואין הם קרובי משפחה או אם הם נולדו מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת.



(ג)
לא היתה קרבת משפחה בין גבר לאישה כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור הרשם הודעה לפונה הכוללת את המידע האמור בלבד; היתה ביניהם קרבת משפחה או אם הם נולדו מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, ימסור הרשם לגבר ולאישה, באמצעות פקיד סעד שמונה לפי סעיף 36(ב) לחוק אימוץ ילדים, מידע בדבר סוג הקרבה ביניהם או בדבר דתה של התורמת, לפי העניין, בלבד; לצורך ביצוע תפקידו לפי סעיף קטן זה רשאי פקיד הסעד לקבל כל מידע ממרשם היילודים.

יש הערות לסעיף 36?

מדובר בכל הדיונים על בית משפט. אני הסברתי את זה הרבה, שזוג שיידע שילד בגיל 18 יוכל לשאול אם הוא מתרומת ביצית או לא - זה ייצור קשיים גדולים במשפחה.

מה נפקא מינא אם זה בית משפט או רשם?

בית משפט – זה פרוצדורה, זה שיקול של שופט, זה דבר שלא כל אדם - -

אבל גם רשם הוא בחזקת שופט.

זה רשם מאגרים, לא רשם בית משפט.

או.קי. רשמנו את ההערה.

כן. לגבי הנושא של רישום הדת. אנחנו סבורים שאין צורך ברישום הזה.

הבנתי. אנחנו לא מצביעים על סעיף 36.

חיסיון מרשם היילודים
37.
מרשם היילודים לא יהיה פתוח לעיון הציבור, והמידע הכלול בו יימסר רק בהתאם להוראות חוק זה.

יש הערות? אין. מי בעד סעיף 37? תודה, סעיף 37 אושר.

פרק ז': אנונימיות וסודיות

שמירת סודיות
38.
אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

הערות? אין. מי בעד הסעיף? סעיף 38 אושר פה אחד.

מסירת מידע לנתרמת
39.
רופא אחראי ורופא מטפל לא יגלו לתורמת מידע המזהה את הנתרמת ולא יגלו לנתרמת מידע המזהה את התורמת, אלא אם כן התורמת ייעדה מראש את הביציות שיישאבו מגופה לאותה נתרמת; ואולם רשאים הרופא האחראי והרופא המטפל למסור לנתרמת מידע על התורמת שאינו מידע מזהה, אם סברו כי קיימים טעמים המצדיקים לעשות כן.

הערות? אין. מי בעד סעיף 39? תודה, סעיף 39 אושר.

סייגים למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים
40.
(א)
לא יראו ויתור על סודיות רפואית לגבי רשומה רפואית או מידע רפואי כהסכמה למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים.



(ב)
על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, העברת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים או מסירתו ממאגר המידע וממרשם היילודים, תיעשה לפי הוראות חוק זה בלבד.

הערות? אין. מי בעד? סעיף 40 אושר פה אחד.

פרק ח': עונשין

עונשין
41.
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:




(1)
הנותן או המקבל תמורה עבור ביציות שנשאבו מגופה של אישה או המיועדות לשאיבה כאמור, או עבור הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר או הסכמה להקצאת הביציות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 8;




(2)
המתווך בין תורמת לנתרמת לשם שאיבת ביציות לצורך השתלתן, או לשם השתלת ביציות, בניגוד להוראות סעיף 9(א);




(3)
המתווך בין אישה לבין אדם אחר לשם הקצאת ביציות למטרת מחקר, בניגוד להוראות סעיף 9(ב).



(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:




(1)
המבצע שאיבת ביציות שלא למטרת הולדת ילד, בניגוד להוראות סעיף 3;




(2)
המוציא מישראל ביציות שנשאבו בישראל, בניגוד להוראות סעיף 5;




(3)
המבצע טיפול רפואי בתורמת מתנדבת, בלי שהתקבל אישור, בניגוד להוראות סעיף 6(א);




(4)
המבצע השתלת ביציות שלא בנתרמת או באם נושאת, בניגוד להוראת סעיף 6(ב);




(5)
המבצע שאיבת ביציות מתורמת לשם השתלתן, טיפול מעבדתי בביציות שנשאבו כאמור או השתלת ביציות, שלא במחלקה מוכרת, בניגוד להוראות סעיף 7;




(6)
המתנה מתן טיפול רפואי לאישה או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן או בהסכמתה להקצאת הביציות שיישאבו מגופה למטרת השתלה או למטרת מחקר, בניגוד להוראות סעיף 10;




(7)
רופא מטפל שאינו מוסר לתורמת או למטופלת שנשאבו מגופה ביציות מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן, או מוסר לה מידע חלקי או כוזב, בניגוד להוראות סעיפים 15, 16(א) או 27(א).



(ג)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:




(1)
המבצע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מוועדת אישורים, בניגוד להוראות סעיף 12 או אישור לפי סעיף 14;




(2)
המשתיל ביציות בנתרמת או באם נושאת, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מרופא אחראי, בניגוד להוראות סעיף 13;




(3)
המקצה ביציות שנשאבו מגופה של תורמת או מטופלת למטרת השתלה או למטרת מחקר, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מרופא אחראי, בניגוד להוראות סעיפים 13, 15 או 29;




(4)
המבצע פעולה בניגוד להוראת מטופלת לפי סעיף 15 או להוראת תורמת לפי סעיף 16(ב).

הערות לסעיף 41?

קורה לפעמים ששואבים ביציות בגלל סטימולציה, כדי למנוע סטימולציה, למשל – של התורמת. פה כתוב – רק למטרת הולדת ילד. צריך להוסיף משהו כאן?

מה היא אמורה לעשות עם - -

חלק מהביציות –הן ביציות שלא מוכנות - -

לא משנה –

יכול להיות שצריך לכתוב את זה.

התשובה היא ברורה – נעשה. אם זה שאיבת יתר- מפרים את זה בכל מקרה, ודינה – אותו דין שקיים כאן.

לפעמים צריך לשאוב לפני הזמן.

אז הן לא מתאימות להפריה, כי גם שואבים אותן לא במועד המתאים.

אני מציע לא לנגוע בזה. אם נראה שהופיעה תופעה שאנשים עושים שימוש לרעה, לצורך צרכים שאני אפילו לא יכול להעלות על דעתי -נתכנס ונטפל.


מי בעד הסעיף? סעיף 41 אושר.


לגבי סעיף 42 – האם אני רשאי להניח שמשרד המשפטים מתנגד? לא נצביע עליו. נעבור לסעיף 43.

פיצוי
43.
(א)
המדינה תשלם לתורמת מתנדבת פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות שבוצעה בה למטרת השתלה, בסכום כפי שקבע השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.



(ב)
המדינה תשלם לתורמת מטופלת פיצוי שסכומו מחצית הסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), בשל הסכמתה להקצאת ביציות עודפות למטרת השתלה.

יש הערות לסעיף 43? אין. מי בעד? תודה, אושר פה אחד.


אני מברך את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שהצטרפה אלינו והעלתה את מספר חברי הכנסת ב- 50 אחוז.

היה דיון מאד חשוב בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

חזרה מהסכמה ושינויי ייעוד
44.
(א)
תורמת או מטופלת רשאית לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי סעיפים 15, 16 או 27, לפי העניין, בכל עת לפני ביצוע הפעולה שלה הסכימה לייעד את הביציות שנשאבו מגופה, ולעניין הסכמה לייעד ביציות להשתלה – בכל עת לפני הפריית הביציות, והיא לא תשא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתה מהסכמה כאמור.



(ב)
חזרה מהסכמה לפי סעיף זה תיעשה על גבי טופס שהורה המנהל, הכולל את בקשת התורמת לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), לפי העניין, וכן את הסכמתה לשנות את הייעוד ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, ואת מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות.



(ג)
חזרה בה תורמת מהסכמתה לייעד ביציות להשתלה, כאמור בסעיף זה, תשיב את סכום הפיצוי שניתן לה לפי הוראות סעיף 43.



(ד)
חזרה בה תורמת מהסכמתה ולא ביקשה לשנות את הייעוד ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, ניתן יהיה להשמיד את הביציות בחלוף 90 ימים מיום שחזרה בה מהסכמתה.

יש הערות לסעיף 44?

אני לא מבינה את סעיף (ד). אני אשמח אם מישהו יחזור עליו.

אני אנסה להסביר – נניח שהיא אמרה שהיא מסכימה רק למטרות הולדה, ואין אופציה למחקר או לכל שימוש אחר, והיא התחרטה. כיון שעכשיו אין מה לעשות, אי אפשר להעביר לייעוד חלופי את מה שהיא תרמה. צריך להשמיד, אחרת, בגיל 85 פתאום תיוולד לה אחות.

אז למה זה "ניתן" ? למה זו רשות ולא חובה?

כי אין כאן חיוב על המנהל, על משרד הבריאות, להשמיד. זו אופציה.

מה, סתם הם רוצים לשמור את זה? אם היא חזרה בה מהסכמתה, זאת אומרת שזה בטל לגמרי.

אולי היא תחזור בה פעם נוספת? יפעילו עליה לחץ - - -

נכון, אולי היא תתחרט, שוב? אני מציע להשאיר את זה כלשונו.

החוק הזה לא מחייב את משרד הבריאות להשמיד, זה רק מאפשר להשמיד.

זו הסיבה שאני שואלת. אם היא חזרה בה, היא מחזירה את הפיצוי, היא לא יכולה לדרוש - -

אם היא שוב חזרה בה- שזה לא יהיה בלתי הפיך. משרד המשפטים מתנגד לסעיף?

אני חושב שיש בדבריה של חברת הכנסת - - -

אתה רוצה לחייב את המשרד? אנחנו לא מצביעים על סעיף 44.

רק שאלה – אם מסיבה בריאותית התורמת מפסיקה את הטיפול באמצע, היא מקבלת פיצוי או לא?

אני לא יודע. זה לא הנושא בכלל. אנחנו לא פותחים נושאים חדשים עכשיו. לא נצביע. אנחנו מצביעים על סעיף 44 (א), (ב) ו – (ג)? תודה, הסעיפים אושרו. סעיף (ד)- לדיון הבא.

תחולה על המדינה
45.
חוק זה יחול גם על המדינה.

יש הערות? אין. סעיף 45 אושר.

46 הקודם - הושמט.

הסעיף הושמט. אין בחוק זה כדי לפגוע בחוקי איסור והיתר. אני הבנתי ממירה היבנר הראל - -

זה לא מה שהוקרא. יש סעיף חדש.

הסעיף הזה נמחק ולא הועבר למקום אחר. אנחנו סברנו שיש להעביר את זה לסעיף אחר.

הוא הועבר לסעיף 42(ב).

42(ב) שלא עסקנו בו היום.


ולפיכך – סעיף 46 החדש – מי בעד? תודה, אושר פה אחד.

אגרה
47.
נתרמת תשלם אגרה בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה לפי סעיף 13, בסכום שקבע השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; סכומי אגרה שנגבו לפי סעיף זה ישמשו, בין השאר, לצורך תשלום פיצוי לתורמת כאמור בסעיף 43.

הערות? אין. מי בעד סעיף 47? אושר פה אחד.

פיקוח
48.
(א)
המנהל ימנה רופא מומחה עובד משרד הבריאות שיפקח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.



(ב)
הרופא המומחה רשאי, לשם ביצוע תפקידו כאמור לדרוש ולקבל מידע ממאגר המידע, ממחלקות מוכרות, מוועדות אישורים ומוועדת החריגים; הרופא המומחה ימסור למנהל, אחת לשנה, דין וחשבון בעניינים הנוגעים לתפקידו כאמור.

הערות לסעיף 48?

48(ב) – לגבי הרופא המומחה – מידע ממאגר המידע. חלק מהמידע גם כולל פרטים אישיים. השאלה היא האם הפרטים האלה דרושים לצורך הפיקוח שלו.

איך הוא יעקוב, אחרת?

איך הוא יידע שבמקום א' היא נתנה, והיא עוברת עכשיו למקום ב', ומה ניתן מתוך הביציות? אני יוצאת מתוך הנחה שהרופא המומחה, עיסוקו ברפואה –העברת המידע היא מרופא לרופא, בעצם. אני לא רואה פה בעיה.

מי בעד סעיף 48? סעיף 48 אושר.

ברגע שאתה מגביל את זה לעובד משרד הבריאות – הוא פחות בעל עניין בקטע הזה.

ביצוע ותקנות
49.
(א)
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.



(ב)
הוראות וטפסים שהורה המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

זה נשמע לי סעיף כבד. הערות? אין. מי בעד? 49 אושר פה אחד.

תיקון פקודת בריאות העם
50.
בפקודת בריאות העם, 1940
, בסעיף 24ב, אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3)
לגבי מחלקה מוכרת כהגדרתה בחוק תרומת ביציות, התש"ע–2010
– בית החולים או המחלקה המוכרת לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור."

הערות לסעיף 50? מי הבין את הסעיף? מי בעד?

זה לעניין תיקון רישיון שניתן. אם יש העברה לפי החוק הזה, אפשר לבטל רישיון שניתן למוסד בריאות?

סעיף חשוב. מי בעד הסעיף? תודה, סעיף 50 אושר ברוב קולות.

תיקון פקודת מס הכנסה
51.
בפקודת מס הכנסה
, בסעיף 9, אחרי פסקה (28) יבוא:



"פיצוי לתורמת ביציות
(29)
פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש"ע–2010
."

הערות לסעיף 51? אין. הצבעה על סעיף 51 – סעיף 51 אושר.

תחילה
52.
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה: האם זה אומר שבכל מקרה תוך חצי שנה החוק יופעל, או במצב שתקנים ומערכת שאמורה להיות מותקנת - -

בכל מקרה.

וזה רק יהיה מצוין לכולם לרוץ ולגמור את העניינים.

אבל אם הם לא מוסדרים?

יהיו מוסדרים וטוב שיהיו מוסדרים.

עוד הערות לסעיף 52? אין. סעיף 52 אושר. נותרו לנו כמה מוקשים לדיון הבא.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

� ק"ת התשמ"א, עמ' 292.

� ס"ח התשמ"א, עמ' 293.

� ס"ח התשמ"א, עמ' 128.

� ס"ח התשנ"ו, עמ' 176.

� ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

� ס"ח התשנ"ו, עמ' 152.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 158.

� ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191.

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594.

� ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

� ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) ....

� ס"ח התשס"ט, עמ' ...

� דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120...

� ס"ח התשס"ט, עמ' ...