PAGE
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט

25.05.2010

הכנסת השמונה -עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 200

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום שני, י"ב בסיוון, התש"ע (25 במאי, 2010) בשעה 12:00

הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 3)(חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התש"ע-2010

של חה"כ פניה קירשנבאום, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אלכס מילר, חה"כ אנסטסיה מיכאלי, חה"כ חמד עמאר, חה"כ דוד רותם, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ נסים זאב, חה"כ אמנון כהן, חה"כ ישראל חסון, חה"כ ניצן הורוביץ, חה"כ אופיר אקוניס, חה"כ מירי רגב, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אילן גילאון, חה"כ דני דנון, (פ/1005),הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

פאינה קירשנבאום

משרד המשפטים: שירלי אבנר

חן נוימן

פיני שחר- משרד האוצר

רונן ניסים, עו"ד

אופירה וייס- הפיקוח על הבנקים

גלית אבישי

עו"ד עינת ברכה

אליאב וגיף – הרשות להגנת הצרכן

עו"ד יעל כהן שוואט – המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד סוזנה רבינוביץ – אגוד לשכות המסחר

עו"ד רן ונגרקו

עו"ד אפרת שחר

ברכיה רוזנברג

עו"ד ירון אליאס – איגוד חברות הביטוח

אלעזר שטרן

דורית ואג

"חבר", לאה קיקיון

הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 3)(חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התש"ע-2010

של חה"כ פניה קירשנבאום, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אלכס מילר, חה"כ אנסטסיה מיכאלי, חה"כ חמד עמאר, חה"כ דוד רותם, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ נסים זאב, חה"כ אמנון כהן, חה"כ ישראל חסון, חה"כ ניצן הורוביץ, חה"כ אופיר אקוניס, חה"כ מירי רגב, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אילן גילאון, חה"כ דני דנון ,(פ/1005)

הכנה לקריאה שניה ושלישית

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 3)(חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התש"ע-2010 של קבוצת חברי הכנסת. אנחנו בהכנה לקריאה שניה ושלישית, ואנחנו נגמור ונצביע היום. אדוני, היועץ המשפטי – יש לנו נוסח מוסכם?

יש נוסח פחות או יותר מוסכם, אם כי ממש ברגע האחרון, לפני כשעתיים, קיבלתי כל מיני הצעות לתיקונים, גם מהמועצה לצרכנות וגם מאגף שוק ההון במשרד האוצר, אז אולי שיגידו מה הם רוצים.

אני אתחיל לקרוא את הסעיפים לחוק ולמי שתהיה הערה – יעיר אותה.

"1. החלפת סעיף 15

בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, במקום סעיף 15 יבוא:

"ציון אישור 15. (א) אישר בית הדין חוזה אחיד, יציין הספק על פני החוזים שהוא עושה לפיו את דבר האישור ואת מועד תפוגתו.

(ב) סוגי ספקים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ג), יציינו על פני החוזים שהם עוזים לפי חוזה אחיד, כי החוזה האחיד טרם אושר על ידי בית הדין, אם בית הדין לא אישר אותו, אם הוגשה בקשה לבית הדין לאישור החוזה האחיד, או אם הספק לא ביקש מבית הדין את אישורו.

(ג) שר המשפטים יקבע סוגי ספקים לעניין סעיף קטן (ב) בהתחשב, בין היתר, בשיקולים אלה:

(1) המספר המשוער של לקוחות שהספק עשוי להציע להם הלתקשר עמו בחוזה אחיד;

(2) חלק ניכר מלקוחות הספק הם צרכנים, כהגדרתם בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;

(3) אופי פעילותו של הספק;

(4) סוג השירות או המוצר נושא החוזה".

יש למישהו הערות בעניין הזה?

אני נציגת המועצה הישראלית לצרכנות. סעיף קטן (א) לסעיף 15 בנוסח החדש – היישום שלו עלול להטעות את הצרכנים במובן הזה שקיימים חוזים רבים, במיוחד בתחום התקשורת, שמורכבים מכמה חלקים. החלק העיקרי, שהוא ברוב המקרים זה שמובא לאישור בית הדין, זה החלק של התנאים הכלליים. אני יכולה להביא כדוגמא את החוזה של HOT שתלוי ועומד מזה מספר שנים בבית הדין לחוזים אחידים, ואם וכאשר יקבל את אישור בית הדין, זכותה של HOT לרשום על התנאים הכלליים: "אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים". עם זאת, אנחנו יודעים כולנו שחברות התקשורת עושות שימוש בחוזים אחידים גם בחלקים של תנאים כלליים, שבדרך כלל הם תנאים שעומדים בקנה אחד עם הוראות הרגולטורים והרישיונות, וכל הנספחים למיניהם, שהם מסלולים שונים להצטרפות כמנוי לחברות התקשורת, למשל. אני לוקחת את הדוגמה הזו בכוונה מפני שהמורכבות היא די מועצמת שם, עבור הצרכן.


ולכן, אם אנחנו לא קובעים הוראות לגבי הנספחים השונים, אז החוק עשוי, אם הוא לא מיושם כמו שצריך, להטעות את הצרכן. ולכן, מה שאנחנו מציעים זה פשוט להבהיר שלגבי הנספחים, או חלקים מהחוזה שלא הובאו לאישור בית הדין, הרי סעיף קטן (ב) יחול לעניין זה. זאת ההצעה ששלחנו הבוקר, ואני מתנחלת על האיחור, אדוני, היועץ המשפטי של הוועדה.

אני הייתי רוצה להשיב לה כך – אני חוששת מאד מהבהרה כזו במובן הזה שהיום, בהתאם לפסיקת בית הדין לחוזים אחידים לא ניתן לאשר חלק מחוזה אחיד, ובית הדין לחוזים אחידים רואה את הנספחים כחלק מהחוזה האחיד. ברגע שהספק משנה את הנוסח או מוסיף או גורע נספחים – זה בעיקר מוסיף נספחים – אשר לא אושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים, פג תוקפו של האישור.

אני מהרשות להגנת הצרכן. קודם כל, אנחנו מברכים על היוזמה. יחד עם זאת אני מצטרף להערה של חברתי. רוב מוחלט של הצרכנים במדינת ישראל לא מכיר את המושג "בית הדין לחוזים אחידים" ומנגד, כשיראו את הכותרת הזו יבינו ויחשבו כי החוזה כשר, אין טעם לבדוק אותו, ועל כך יכולים לחשוב שהנספחים גם נבדקו על ידי בית הדין לחוזים אחידים.

שמעת את מה שאמרה שירלי אבנר?

שמעתי את מה שהיא אמרה, ואני מכיר את המציאות, אדוני. במציאות – כל שבוע יוצא מבצע חדש, ולחוזה מצרפים נספחים. נספח, שידרוגים, נספח מכשיר, נספח תקופת התחייבות ועוד נספחים.

כל הנספחים האלה, אם לא קיבלו אישור, אומרת נציגת משרד המשפטים שהם בעצם לא מאושרים, ולכן, בעצם, לא ניתן יהיה לשים על החוזה כולו, כי הנספחים הם חלק מהחוזה, ולכן אי אפשר יהיה לשים עליו חותמת.

היה וזו קביעה- לדעתנו יש טעם לציין את זה במפורש בהצעת החוק, על מנת להבהיר את המצב ולא להשאיר אותו לפרשנות של חברה כזו או אחרת.

סליחה שאני קוטעת אותך, אבל באותה מידה היינו צריכים לומר בסעיפים אחרים – למשל, סעיף 12, שמאפשר לספק להגיש בקשה לאישור, שאם הוא מגיש בקשה לאישור הוא מגיש את כל החוזה. זה לא המקום הנכון. אם אתה עושה את התיקון שאתם מבקשים זה משדר שיכול להיות מצב כזה שהנספחים לא יאושרו, אבל אין דבר כזה. בית הדין לחוזים אחידים מאשר את החוזה האחיד כמכלול.

יש עוד – לגבי סעיף קטן (ב), אנו סבורים כי מאחר וכמו שאמרתי – אצלכם לא מכירים את המוסד הזה, אנחנו סבורים שיש להרשות לשר הממונה על כך לאפשר לחייב ספקים כאלה ואחרים להגיש בקשה לבית הדין לחוזים אחידים - -

עסקנו בזה כבר, בישיבה הקודמת.

ולא להסתפק בכך שיציינו מושג שרוב הצרכנים לא מבינים מה משמעותו.

אני מאיגוד לשכות המסחר. קודם כל רציתי לחזור על הטענה שכבר טענו קודם שמבחינתנו בסעיף 15(ב) מיותר, כל העניין של טרם אושר, הציון, כי חוק חוזים אחידים לא מחייב להגיש חוזה לאישור. בנוסף, יש כאן משהו לא ברור בניסוח, כי כתוב: "טרם אושר על ידי בית הדין" ואז יש את המקרים בהם ניתן לציין את העניין - -טרם אושרו. השאלה היא, באמת, אם צריך לציין שהעניין טרם אושר, או גם הסיבה. כרגע זה לא ברור בנוסח.

מהנוסח ברור שכותבים "טרם אושר" - - שלושת המקרים שכתובים בסעיף.

העמיתים שלי מהצד השני, ארגוני הצרכנים, אמרו לי שאפשר לפרש את זה גם בצורה אחרת, ולכן אני חושבת שאולי צריך להבהיר את זה. אני שמחה על מה שאתה אומר.


בסעיף 15(ג) אנחנו מציעים ששר המשפטים יקבע את סוגי הספקים בתקנות, ושזה יובא גם לאישור של הוועדה. אנחנו גם מאד היינו רוצים שזה יהיה בהתייעצות של ארגוני עסקים וגם ארגוני הצרכנים, כי מאד חשוב לדעת מה הדעה שלהם בעניין הזה.

עוד הערות? תודה, הלאה.

בסעיף 2 עשיתי תיקון ניסוח קטן. בניסוח המקורי שפורסם דובר על תיקון של חוק הגנת הצרכן, תיקון מס' 26. פשוט, התיקון הזה כבר נכנס לתוקף ב- 15 למרץ, ולכן כבר היום זה לא תיקון מס' 26, אלא תיקון חוק הגנת הצרכן, עצמו.


אני קורא: " תיקון חוק הגנת הצרכן 2. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

(1) בסעיף 4א-

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן";

(2) הקטע החל במילים "האותיות כולן או חלקן" יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי"התשמ"ג-1982" יבוא "0בסעיף זה – חוזה אחיד)";
(3) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) רשימת תנאים מהותיים בחוזה אחיד, הבטלתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יכול שיהיו לפי סוגי עוסקים או שירותים".

(2) במקום סעיף 23(ג)(1) יבוא "הפר הוראות לפי סעיף 4א לעניין האותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לעניין הבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה כאמור לעניין צירוף מסמך נפרד".

זו גם הוספה שהוספנו. מדובר על סעיף העונשין בחוק הגנת הצרכן, וצריך לעשות לו התאמה לשינוי של סעיף 4(א).

יש הערות?

קודם כל, אנחנו חושבים לעניין התיקון לחוק הגנת הצרכן שהוא באמת מתבקש. אנחנו כמובן מברכים על זה. התיקון הזה עוסק בין השאר בנושא של ענישה פלילית, שזה כן מדגיש את החשיבות של אופן ניסוח החוזה ושל הנושא של הבלטה של תנאים מהותיים, ואנחנו מברכים על זה. היינו רוצים להוסיף סעד אזרחי עבור הצרכנים, והסעד האזרחי הוא פשוט לקבוע או להבהיר בחוק הזה שדין ההפרה של ההוראות האלה – כדין הטעייה, על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן.

רבותיי, אני רוצה להגיד לכם משהו: אנחנו, על החוק הזה, קיימנו כמה דיונים והשקענו בו הרבה זמן. אי אפשר לבוא בישיבה שבה אנחנו הולכים להצביע בקריאה שניה ושלישית ולהתחיל לבקש שינויים, אני מצטער.

האמת היא שזו הערה שכבר הערנו בישיבות הקודמות.

בואו נאמר ככה: מה שהערתם בישיבות הקודמות ולא קיבלנו – לא קיבלנו. לחזור ולנסות, בשיטת מצליח? זה קשה אתי. אני לא בנוי לשיטה הזו.

אנחנו יותר בכיוון של כוונת המחוקק.

רבותיי, כל חוק יש לו תיקונים. תגישו הצעה, נתקן את החוק הזה. דברים חדשים אני לא יכול לעשות היום, מסיבה אחת פשוטה: אני צריך לקבל אישורים של ועדת שרים, חברי הכנסת מחויבים בדברים האלה. זה לא שאנחנו יושבים בדקה התשעים ועושים את כל השינויים שבעולם.


עוד מישהו רוצה להעיר לסעיף הזה? תודה. הלאה.

סעיף 3- כאן, בשונה ממה שהיה בקריאה הראשונה, הוסכם, בעקבות מגעים עם משרד האוצר, עם חברת הכנסת ואתנו, שלא נערוך תיקון לסעיף 39 לחוק הגנת הצרכן, כדי לא לשנות את הקונספציה של חוק הגנת הצרכן, שהוא לא חל על בנקים ועל חברות - - אלא נעשה תיקונים עקיפים לחוקים הרלבנטיים, כדי להרחיב את הסמכויות הקיימות היום, שיתאמו, ויהיה יישור קו בעצם עם מה שאנחנו מציעים:

" תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) 3. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, בסעיף 5(ב) , במקום הסיפה החל במילים "בכללים גם את הגודל" יבוא "רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם, וכן רשאי הוא לקבוע בכללים הוראות לעניין האותיות בהסכם, לרבות הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן".

יש הערות? תודה.

"תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים 0ביטוח9 4. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח(, התשמ"א-1981 בסעיף 39(א) במקום הסיפה החל במילים "לרבות הבטלת תנאים מסויימים" יבוא "לרבות רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם, אופן ניסוחם והחובה לצרף מסמך נפרד לגביהם, ולרבות הוראות לעניין הגודל המזערי של אותיות בפוליסה, היחס בינן לבית השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן".


פה היו למשרד האוצר איזה שהן הערות ברגע האחרון.

אני מהפיקוח על הביטוח. בנוסח שהעברנו אתמול לוועדה הצענו נוסח טיפה שונה מבחינת הניסוח, לא איזה משהו מהותי. שני דברים מהותים שעלו: סעיף 39 בחוק הפיקוח מדבר על עיצוב הפוליסה וה - - שלה. אופן ניסוח של סעיפים זה סעיף 38. לכן, עדיף לא לבלבל את הדברים האלה, להשאיר את 38 בתור סמכות לקבוע את המהות של הסעיפים, ו – 39 רק את העיצוב שלהם. לכן אנחנו מציעים לבטל את המילים "אופן ניסוחם", כי בכל אופן הן קיימות ב- 38.


דבר שני שהעברנו, ומשרד המשפטים יבהיר פה את הבעיה שהיתה ליועץ המשפטי של הוועדה לגבי העברת הסמכות שבסעיף 39 לחוק הפיקוח ושר האוצר - - למפקח, אנחנו חשובים שבכל הסוגיה של עיצוב הפוליסה, גודל האותיות - -

אני לא אשנה עכשיו את חוק הפיקוח על שירותים. אתה רוצה להעביר את זה משר האוצר למפקח? זה תיקון לחוק אחר, זה לא בחוק הזה. העברת סמכות כזו זה עניין חדש לחלוטין - -

שיש לו משמעויות מרחיקות לכת - -

רבותיי, אני לא אבוא לעשות את זה בהכנה לקריאה שניה ושלישית. תגישו הצעת חוק ממשלתית.

הבעיה היא שעושים את התיקון העקיף הזה לסעיף 39, עכשיו, מה שזה עושה – זה מצמצם את כל הסמכות של המפקח על הביטוח לקבוע כללים לגבי עיצוב של פוליסות הקיימות היום. לכן צריך להבין את המשמעות של הדבר.

עד היום – מי כוב שמפקח, שר האוצר?

שר האוצר.

ואתם רוצים עכשיו לכתוב "המפקח"? תגישו הצעת חוק ממשלתית, ונעביר אותה, אבל אני לא אעשה את זה בהכנה לקריאה שניה ושלישית. זה נושא חדש לגמרי. אני לא מבין. עכשיו יתחילו פה דיונים של שעות על הנושא הזה – האם רוצים לתת את הסמכויות למפקח.

אנחנו מדברים רק על עניין של עיצוב פוליסה. כל הסעיף מדבר על עיצוב של פוליסה, גודל אותיות. אנחנו לא מדברם פה על משהו מהותי, כמו, לדוגמה, קביעת הון עצמי של חברות ביטוח, קביעת - -

בוודאי שלו. בדברים כאלה אני לא מתעסק. זה ועדת הכספים.

אני נציג איגוד חברותה ביטוח. אנחנו חושבים שלתיקון כזה יש משמעויות מרחיקות לכת, והיינו רוצים לפחות שאם הממשלה מתכוונת לעשות צעד כזה של העברת סמכויות משמעותיות משר האוצר למפקח על הביטוח, שזה ייעשה בצורה מסודרת.

גודל אותיות – זה לא סמכות רצינית - -

בוא נאמר ככה: עצם העובדה שזה עד היום זה בידי שר האוצר – אתם רוצים להעביר את זה, אפשר, זו לא בעיה. תקבלו החלטה מה אתם רוצים להעביר, תוגש הצעת חוק ממשלתית של סעיף אחד וזה ייגמר צ'יק-צ'אק. אצלי שום דבר לא מתעכב, נכון? הלוואי שזה היה מתעכב במשרד המשפטים ובניסוח החוק ובתזכירים כמו שזה מתעכב אצלי.

בכל מקרה, ההערה שלי לגבי המילים "אופן ניסוחם" – אופן ניסוחם לא מתאים לכל העיקרון של הסעיף עצמו - - בחוק הפיקוח. אם אנחנו כבר משאירים את זה אצל שר האוצר, 39, בין כה וכה שר האוצר ב- 38 קובע את אופן הניסוח של סעיפים בפוליסה.

אז אתה אומר שזה כתוב פעמיים. לא צריך לכתוב פעמיים את מה שכתוב ממילא.

אם כבר הולכים למודל, אז בוא נלך למודל נקי, שבו סעיף אחד מדבר על מהות, סעיף אחר מדבר על עיצוב - -

אתה צודק במאת האחוזים, העניין הוא שהחוק הזה כבר עבר דיונים עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר - -

אני מסכימה להערה הזו.

אני יודע שאת מסכימה להערה הזו.

אני פשוט לא הייתי מודעת לדקות הזו, אני מודה.

גברתי המציעה?

מבחינתי, אם זה לא משנה את המהות וזה מעוגן בסעיף 38 אז יכול להיות - -

אני חושב שאם עושים את זה, אז שהניסוח יההי לפחות אחיד, גם בבנקים וגם בבנקאות.

אבל הניסוח לא ממש אחיד, כי יש - - שאנחנו הקפדנו עליהן, באבחנה בין חוק הבנקאות, להתאים גם את המינוחים לחקיקה השונה.

אבל מצד שני, אם אנחנו בסך הכל חוזרים על אותו סעיף ואנחנו לא משנים, אז למה שזה לא יישאר כמו שזה כתוב עכשיו. אז יש סעיף 38 שמדבר על זה, ויש סעיף 39 שמדגיש את זה.

כי זה לא מקובל, פשוט, לעשות את זה.

זה לא מקובל, זה נכון, אבל השאלה אם זה משנה. אני מסתכל על המהות – האם יש בזה משהו מהותי, או שאנחנו מדברים על טכניקות? טכניקה זה דבר ש - -

משהו מהותי – כן, כי עכשיו שר האוצר יכול - -

זה הוא יכול גם היום, לפי סעיף 38.

אם עד עכשיו הוא הוציא תקנות לפי 38 אז עכשיו הוא יכול להוציא את התקנות גם לפי סעיף 39 בלבד.

אז מה הבעיה, שאתה חושב ששר האוצר יוציא תקנות סותרות?

אבל המפקח ממילא יושב באוצר - -

מה החשש, ששר האוצר יוציא תקנות סותרות?

זו כבר סמכות כפולה. באותו חוק, בסעיף אחר, אחד אחרי השני, נותנים את אותה סמכות כפולה - -

אני לא בטוח שזה מדויק להגיד שבסעיף 38 יש את אותה סמכות. לדעתי, סעיף 38 מכוון לסמכות של שר האוצר לקבוע תנאים וחוזה ביטוח במובן הזה של לקבוע פוליסות תקניות. ופה ההתייחסות היא יותר לאופן ניסוח של תנאים בחוזה ספציפי.

אני סמנכ"ל ארגון "אמון הציבור". יש כאן משהו מאד מהותי ואיזושהי הסתכלות במקשה אחת על החוזה, על רשימת התנאים, על אופן ההבלטה, אופן הניסוח. יש כאן איזושהי הסתכלות שהשר צריך להסתכל- -

זה מופיע בסעיף 38?

לא.

ב- 38 יש את אופן הניסוח?

- - -

הכוונה היא אחרת. כאן המטרה היא להסתכל ולראות לא במובן הפורמלי – אלא לראות איך מעבירים את המסר המהותי, איך בונים שקיפות בצורה כזו שהצרכן יודע מה הם התנאים המהותיים, איך מבליטים אותם, איך מדגישים אותם, איך מנסחים אותם בהיבט שיהיה פה איזשהו מסר מילולי פשוט ומובן ושקוף לצרכן, וההקשר הוא אחר לגמרי. וההקשר הזה משנה את הקונטקסט - -

אבל למרות המטרה הזו תסכימי אתי שלא מקובל לחזור - -

אבל זו לא חזרה, זה איזשהו הקשר אחר.

זו חזרה. אני אקריא את סעיף 38, אם זה יעזור. סעיף 38 קובע כך: "שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות לכל ענפי הביטוח ולענפי ביטוח מסוימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם. הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו ויראו כאילו הותנה במקומו תנאי שיש לקבוע כאמור, -- על פי ההסדר ולטובת המבוטח. אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח". זה אפילו יותר טוב.

· -

את הקראת סעיף שמדבר על הזכויות המהותיות- סמכויות של המפקח לגבי זכויות מהותיות וכוח מהותי שלו. פה זה עניין זמני.

כל מה שבנוי סביב הדבר הזה, ב- 38, כמו, לדוגמה: "אין בהוראות - - כדי ..." - -

לא ביקשתי שזה יחול. 38 – הוא יעשה את זה בתקנות, והוא יחליט מה שהוא רוצה. 39 – הוא מקסימים לא יפעיל את הסמכות שלו. זה לא מעלה ולא מוריד.

"תחילה 5. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מים פרסומו (להלן- יום התחילה)".

בקשר לתחילתו של החוק –קודם קבענו שהשר יקבע את סוגי הספקים לעניין מי צריך בעצם – על מי יחול החוק. אם השר יקבע את זה כמה ימים לפני תחילתו של החוק לתוקף אז לחברות האלה אין מספיק זמן להיערך.

אז יגישו בג"ץ נגד השר על דבר שהוא לא מידתי ולא הגיוני, כי את אותה שאלה, גם אם אני אכתוב כי תחילתו של חוק זה בעוד 28 חודש – את יכולה לשאול את אותה שאלה.

לכן אני כן חושבת וחוזרת שכן, זה צריך להיות בתקנות, באיזשהו הליך שגם הציבור שעליו חלה החובה יוחל להשמיע את מה שיש לו להגיד.

את זה לא הבנתי – מה הקשר ממתי החוק הזה יחול לעניין שהוא - -

כי עכשיו השר יכול לקבוע על מי זה יחול בלי שאותן חברות יכולות להביע את דעתן או להשמיע את דעתן בוועדה.

ההערה שלך נכונה, אבל לתקנות עצמן – להוראות התחילה והוראות המעבר שיקבעו באותן תקנות.

אבל אין תקנות, כי כרגע - - "השר יקבע".

כשהשר יקבע את התקנות הוא - -

אבל לא כתוב שהוא יקבע בתקנות.

"יקבע" - הכוונה יקבע בתקנות. כשהשר קובע, כשנותנים סמכות לשר לקבוע משהו, זה לקבוע בתקנות. וכשהוא יקבע בתקנות הוא יהיה חייב להידרש לשאלת התחילה של התקנות והוראות המעבר של התקנות.

והתקנות האלה גם יובאו לאישור הוועדה?

לא. מה, אני לא סומך על שר האוצר? אני צריך לאשר אותו? יש לו ייעוץ משפטי, יש את פרקליטות המדינה, יש בג"ץ, יש בתי משפט מנהליים.

אנחנו לא רוצים להגיע לשם. כאן זה המקום.

אתם רוצים להגיע אלי?

כן.

כאן זה יותר גרוע, תאמינו לי.

"הוראות מעבר 6. חוק זה לא יחול על חוזים אחידים שנכרתו לפני יום התחילה".

אוקי. מי בעד? פה אחד. אושר לקריאה שניה ושלישית פה אחד. תודה רבה.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30