PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

27.4.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 268

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ג באייר התש"ע (27 באפריל 2010), שעה: 09:30

עיור ובריאות – ציון מלאת 20 שנה להקמת רשת ערים בריאות בישראל

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
רחל אדטו

אריה ביבי

ערן הכהן

- רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר

חגית ברנר

- מרכז בכיר לתכנון אזורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דבורה רוזן

- ממונה לתחום הבריאות, מחוז חיפה, משרד החינוך

צבי ויינשטיין

- אגף שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון

רות ויינשטיין

- מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

מירי כהן

- מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה, משרד הבריאות

אלכס לבנטל

- מנהל המח' קשרים בינלאומיים, משרד הבריאות

ענת שמש

- מנהלת תחום תכנון סקרים והערכה, משרד הבריאות

שושנה דיבון

- סגנית אחות נפתית פ"ת, מקדמת בריאות, משרד הבריאות

דר' איתמר גרוטו
- ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

דר' מיקי צור

- ראש אגף רפואה, משרד הבריאות

דר' שלמה זוסמן

- מנהל האגף לבריאות השן, משרד הבריאות

דר' דוד ילון

- אגף לבריאות השן, מתמחה, משרד הבריאות

דר' חגית דומבי-הרמן
- אגף לבריאות השן, מתמחה, משרד הבריאות

שלומית ניר טור

- מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

אורנה מצנר

- אגף מדען, המשרד להגנת הסביבה

רונית צור

- ראש מינהל שירותים חברתיים, עיריית ירושלים

מיכל גרינולד

- ס. מנהל מפעם ירושלים, עיריית ירושלים

יעל חקלאי קאופמן
- מנהלת מפעם ירושלים, עיריית ירושלים

עמירם רותם

- מתאם ערים בריאות, עיריית ירושלים

בני בן צבי

- עיריית ירושלים

דורון פולצ'ק

- מתאם בריאות עירוני, עיריית באר שבע

בני כשריאל

- ראש העיר, עיריית מעלה אדומים

גבריאלה בר זכאי
- סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית מעלה אדומים

ענת יוסף

- מנהלת לשכה, עיריית מעלה אדומים

שולמית ריינהרץ

- מתאמת בריאות עירונית, עיריית פתח תקוה

יהונתן יסעור

- סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית הרצליה

שרה ברנשטיין

- מתנדבת, יחידת הבריאות העירונית, עיריית הרצליה

אדי חמו

- מנהל יחידת הבריאות, עיריית הרצליה

יעקב גונצ'רובסקי
- מתנדב, עמותת נמ"ג, עיריית הרצליה

משה דנגוט

- מתנדב, יו"ר סניף 'אנוש', עיריית הרצליה

קלוד ברוריה לנגנואר
- מתנדבת, חברת צוות ועדת הבריאות, עיריית הרצליה

שרה מאור

- מתנדבת, עיריית הרצליה

תמר סטולרו

- מתנדבת, חברת ועדת הבריאות, עיריית הרצליה

מירב פשיטיצקי

- מ"מ מנהלת מדור קידום בריאות, עיריית מודיעין

יעקב אלמוג

- מנהל אגף שירותים חברתיים, עיריית מודיעין

שלמה כוכבי

- יו"ר ועדת בריאות, עיריית ראשון לציון

מוניק לוי

- מתאמת בריאות עירונית, עיריית בית שמש

ראובן כהן

- ממונה תיק בריאות, עיריית בית שמש

יולין גולדברג

- מנהלת תכניות חברתיות, עיריית חיפה

מרים זהבי

- מתאמת בריאות, מועצה מקומית ירוחם

שרית שרף

- רכזת בריאות ואיכות הסביבה, מועצה אזורית נחל שורק

מזל שניר

- מנהלת מחלקת קידום בריאות, עיריית קרית גת

דר' מיכאל סנדלר
- מקדם בריאות לשכת הבריאות, נפת השרון, נתניה

יוסף שם טוב

- מנהל פרויקט שיקום שכונות בעיר לוד

עמי ימיני

- מנהל פרויקט שיקום שכונות, אשדוד, אשקלון, ק. מלאכי, רחובות

דפנה אברהמס

- מנהלת המחלקה לקידום מעמד האישה, מועצה אזורית גליל תחתון

אורית יערי תמיר
- רכזת בריאות, מועצה אזורית גליל עליון

דר' חיים נחמה

- מנהל אגף בריאות הציבור, עיריית תל אביב-יפו

רינה ארז

- יו"ר ועדת בריאות, חברת מועצה, נס ציונה

דורית אורן

- אחות בריאות הציבור, ועדת איכות הבריאות והסביבה, טבעון

אלסה אללוף

- מקדמת בריאות, לשכת בריאות תל אביב

וייל אשכנזי

- פעילת בריאות במודיעין ומתנדבת בפרויקט חי"ל

אופרה אוסטין

- פעילת בריאות הציבור, מודיעין, מכבים-רעות

שלמה בוזי

- מועצה אזורית מגידו

מיכל נאור

- מרכזת בריאות מ.א. גולן, המרכז לשלטון מקומי

עמיחי בן דרור

- פנסיונר, המרכז לשלטון מקומי

שלמה דולברג

- מנכ"ל מיועד, מרכז לשלטון מקומי

רון מוסקוביץ

- מנכ"ל, מרכז לשלטון מקומי

שלי ברגיג

- מתמחה במרכז לשלטון מקומי

עמרם חנה

- מקדמת בריאות מחוזית צפון, קופת חולים מאוחדת

סוזן לימון

- רכזת קידום בריאות ארצית, מכבי שירותי בריאות

שוש גן נוי

- מנהלת מדור, חינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית

רינה מזרחי

- מזכירה, שירותי בריאות כללית

דר' בנבנישתי פטריציה
- רופאה, בי"ח אסף הרופא, שירותי בריאות כללית

אברהם ברבר

- מנהל יחידה רפואית, שירותי בריאות כללית

דר' יצחק קינוג

- מנהל המרפאה בחיפה, שירותי בריאות כללית

מיכל אלפרן

- מקדמת בריאות ארצית, האגודה למלחמה בסרטן

פאתן ג'טאס

- מנהל פעילות האגודה בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

עדנה מרקס

- האגודה לזכויות החולה

פרופ' ארזה צ'רצ'מן
- טכניון

מידד גיסין

- יו"ר, צב"י-צרכני בריאות ישראל

עו"ד הילה יהודית כהן
- עמותת 'ירוק עכשיו'

מרינה מאייר

- מנהלת ארצית הכשרה מקצועית, האגודה לקידום בריאות הציבור

ציפי רון


- יו"ר ועדת איכות הסביבה, מועצת הנשים הבינלאומיות

עדנה בוקשטיין

- אורח חיים בריא, החברה למתנ"סים

מיכל עדין צינמן

- מורה לחינוך גופני וקידום בריאות, החברה למתנ"סים

אבי גור


- ע' יו"ר, ארגון ההורים הארצי

יהודה סקר

- מ"מ יו"ר, ארגון ההורים הארצי

מאיה קרבטרי

- מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה

עו"ד רביב מייזל

- ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

דפנה קלנברג מנועים
- ראש תחום ייעוץ ותכניות, ארגון 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות




ובטיחות ילדים

דר' מילכה דונחין
- יו"ר, רשת ערים בריאות

דר' דרורה מלוביצקי
- רכזת פרויקטים, רשת ערים בריאות

תומר ניצן

- מנכ"ל, חברת מובמנט לקידום הבריאות

צבי פורת

- פעיל, יועץ להגנת הסביבה

גלית ירושלמי

- אדריכלית נוף-רשת ערים בריאות

דר' דבורה חמי-בולרד
- קידום וחינוך לבריאות, מנהלת המכללה לקידום בריאות וכושר

דר' חגי לוין

- רמ"ד אפידמיולוגיה, צה"ל

רותי אלוני

- רכזת עמותת 'בשביל החיים'

יוסי קורסיה

- מחלקת הרווחה, מנהל שירות לעיוור

וילמה מאור

ס.ל., חבר מתרגמים בע"מ
עיור ובריאות – ציון מלאת 20 שנה להקמת רשת ערים בריאות בישראל

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום אנחנו צריכים לשים את הדגש על הבריאות והנושא הוא עיור ובריאות, ציון מלאת עשרים שנה להקמת רשת ערים בריאות בישראל.

לפני יומיים כיבו את האורות במדינת ישראל במטרה להעלות את המודעות לנזקים שנגרמים לסביבה על ידי פליטת גזי חממה, והיום אנחנו נפגשים פה לציון עיור ובריאות, יום הבריאות העולמי. למען האמת, כשפנתה אליי בפעם הראשונה, גב' גבי בר זכאי, ממלאת מקום ראש עיריית מעלה אדומים וסגנית יושב ראש הרשות לעיור, ואמרה לי, לא שמעתי על זה, זאת אומרת, הנושא לא ידוע בציבור. לחבר כנסת יש זכות כיושב ראש ועדה, להקדיש יום אחד, את כל היום, לכל נושא שהוא רוצה, ולאור פנייתה ולאור חשיבותו של העניין, כפי שהיא הציגה אותו, אמרתי 'אוקי אני אקדיש את היום השנתי שלי לנושא של בריאות', כפי שאתם, ראשי הערים וסגני ראשי הערים, יכולים לעשות על מנת לנסות ולשפר את חיי ובריאות התושבים. אם אנחנו משפרים את איכות החיים שלהם, אז זה בטח עוזר לבריאות, לכן הישיבה פה מצולמת ומשודרת. אני לא יודע מה הרייטינג, אבל אם זה יוסיף עוד כמה אנשים שזה ייכנס להם למודעות והם יתרמו לכל הפעילות הברוכה הזאת, אז עשינו את שלנו.

אני רוצה למסור את רשות הדיבור לדר' מילכה דונחין, יושבת ראש רשת ערים בריאות בישראל, בבקשה, גברתי.

תודה רבה. קודם כל אני מודה לחבר הכנסת חיים כץ, על שהוא מקדיש את הישיבה הזאת הבוקר ומארח את הכנס שיתקיים מיד אחרי כן באודיטוריום, לציון יום הבריאות העולמי ולציון 20 שנות פעילות של רשת ערים בריאות.

רשת ערים בריאות בישראל מהווה חלק מתנועה עולמית שמובלת על ידי ארגון הבריאות העולמי, כבר למעלה מ-20 שנה, במטרה להשיג בריאות לכל. זאת אומרת, לשפר את בריאות האוכלוסייה, לצמצם את הפערים הבריאותיים ביניהם, לדאוג שלכל אדם תהיה הזכות לבריאות, וכל זאת באמצעות מינהל איכותי, משתף, מחויב לבריאות וקיימוּת.

ברשת היום חברות 45 רשויות מקומיות וערים, חמש מועצות אזוריות, יש לנו 11 ארגונים, 4 משרדי ממשלה ומספר אנשים פרטיים. אנחנו מהווים יחידת סמך במרכז השלטון המקומי, נתמכים על ידי משרד הבריאות ואנחנו חלק מהרשת האירופית של הרשתות של ערים בריאות שארגון הבריאות העולמי מוביל. עמדנו בסטנדרטים של קבלה לארגון הזה ועל כן אנחנו כבר 20 שנה חברים בארגון.

ארגון הבריאות העולמי החליט להקדיש את יום הבריאות הזה, השנה, לנושא עיור ובריאות, כיוון שנוכח לדעת שלמעלה ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים ומלבד היתרונות הכלכליים של העיור, יש גם הרבה מאוד השלכות לא רצויות, בריאותיות. תהליך העיור מביא לצפיפות במקומות שאנחנו אולי פחות מכירים, גם התפתחות של סלאמס בתנאים בלתי אנושיים לחלוטין, וזה נמצא בהרבה מאוד חלקים בעולם. גם בערים שלנו יש הרבה ניצול אנרגיה מעבר לדרוש, יש הרבה פסולת, יש זיהום אוויר וכל החוליים שנגרמים מהם. הערים תורמות 60% מפליטת גזי החממה. כדי שנוכל באמת לחיות בצורה איכותית בעיר, צריך להשקיע בתכנון העירוני וצריך כמובן שיהיה ממשל אחראי להשלכות הבריאותיות של ההחלטות שלהם.

בנוסף, תהליך העיור גורם לאי שוויון, אי שוויון בין אוכלוסיות. כשאנחנו מקבלים נתונים סטטיסטיים על ערים, ויש לא מעט נתונים כאלה באינטרנט, אנחנו מקבלים ממוצע כלל עירוני שהרבה פעמים מראה תמונה יפה, לפעמים פחות יפה, אבל אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי הפסאדה היפה הזאת של הבתים. בדרך כלל זה לא מזהה את אי השוויון, ואי השוויון יכול להיות אי שוויון בגלל תנאי מגורים, אי שוויון בין שכונות בתוך אותה עיר, זה יכול להיות אי שוויון שמאופיין בגלל השתייכות חברתית כלכלית, השתייכות אתנית, רמת השכלה, דתיות. יש הרבה מאוד מרכיבים לאי השוויון ואי השוויון הזה בא לידי ביטוי בתחלואה, בתוחלת חיים, בהתנהגויות בריאותיות, בנגישות לשירותים ואני חושבת שכולם מודעים היום לכך שהאוכלוסיות היותר חלשות גם יותר חולות, גם ההתנהגות הבריאותית שלהם פחות טובה והם גם פחות נגישים לשירותים.

ארגון הבריאות העולמי רואה בערים את הזרוע המבצעת של פיתוח הבריאות והקיימות כדי לצמצם את הפערים הבריאותיים האלה. השאלה אם בארץ הערים שלנו מסוגלות לקחת את האחריות הזאת לשיפור בריאות האוכלוסייה וצמצום הפערים. בערים הבריאות ישנה מחויבות פוליטית לעשות את זה. צעד ראשון שאנחנו עושים כדי לשפר או לצמצם את אי השוויון זה קודם כל לזהות אותו. אני רוצה להראות לכם כמה דוגמאות מתוך מיפויים שעשינו במספר ערים וכאשר נכנסים ומפלחים את האוכלוסייה גם לפי גיל וגם לפי אזורים, או לפי מרכיבים אחרים, אנחנו תמיד רואים את אי השוויון.

כאן שאלנו את האנשים, 'איך אתה מעריך את מצב הבריאות שלך', והאנשים שאמרו 'טוב' או 'טוב מאוד', אתם יכולים לראות שאם הם צעירים, הם מרגישים טוב מאוד, אבל אם הם פחות צעירים, הם מרגישים פחות טוב, אבל שם ישנם פערים גדולים בין אזורים בעיר, בכל עיר. יש גם פערים בין קבוצות אוכלוסייה לפי עלייה, אנשים שהם ילידי הארץ הם יותר בריאים, או אומרים שהם יותר בריאים, לעומת אנשים שעלו בין אם עלו לפני 1990 או אחרי 1990.

יש לנו הרבה מאוד נתונים, כמובן לא נציג את כולם, אבל גם שאלנו על הון חברתי. עד כמה אנשים חושבים שאפשר לתת אמון באנשים אחרים ועד כמה יש עזרה הדדית ואתם יכולים לראות שגם פה, אמנם יש יותר עזרה הדדית מאשר אמון, בכל מקום, אבל יש הבדלים בין אזורים ואתם רואים בשתי ערים שיש גם הבדלים בין הערים; יש כאלה שההון החברתי יותר נמוך וכאלה שהוא יותר גבוה. וההון החברתי קשור עם בריאות.

זו דוגמה קלאסית של קשר בין השכלה ושיעור המעשנים. אנחנו יודעים שככל שההשכלה עולה, שיעור המעשנים באוכלוסייה היהודית יורד.

ארגון הבריאות העולמי מציג את העובדה שיש פערים, בכל מקום יש פערים, ולכן גם היתה ועדה מיוחדת שהביאה המלצות לארגון הבריאות העולמי איך לצמצם את הפערים בתוך דור. אנחנו יכולים בשלב הזה לומר שבכל הערים בישראל יש פערים בין האוכלוסיות, רק מי שמחויב לבריאות התושבים חושף אותם, ואלה הן הערים הבריאות בשלב זה. תודה.

תודה לדר' מילכה דונחין.

הייתי מבקש להעביר את רשות הדיבור לפרופ' ארזה צ'רצ'מן.

אני אנסה לדבר יותר בצורה נקודתית ולא אקריא מה שכתוב. אני מבקשת שאתם תקראו ואני אדבר על זה, מסביב לזה וכדומה. זה מאפשר להגיד יותר מאשר אם הייתי מקריאה. אני אתחיל בכמה מלים על תכנון עירוני, מה זה, מה זה עושה, באופן כללי, אחר כך על בריאות, כפי שהוגדרה בהקשר עירוני של ערים בריאות, ואחר כך אני אתייחס לקשר ביניהם.

אלה הנחות בסיסיות לגבי הנושא של תכנון, שתכנון מרחבי משפיע באופן משמעותי על איכות החיים, זה לא דבר שהרבה אנשים חושבים עליו, יודעים עליו, מתייחסים אליו, ועל צדק חברתי וסביבתי. דר' דונחין כבר התייחסה לזה, מבלי לקרוא לילד בשמו, אבל שיקולים חברתיים ובריאותיים אינם תופסים מקום ראוי. אני לא יודעת כמה מכם ראיתם את הצעת החוק החדשה של ראש הממשלה, לגבי תכנון ובנייה, בחוק הזה יש יותר מ-500 סעיפים. בדקתי במחשב שלי, המלה 'חברה', 'חברתי', לא מופיעה באף מקום. בריאות יש בכמה סעיפים, אבל המלה חברתי לא, ואני רוצה להראות לכם מה הקשר בין ההיבטים החברתיים ובין תכנון ובין בריאות.

הנה שיקולים חברתיים שהיו יכולים להיות חלק מהחוק, חלק מההתייחסות שלנו וכדומה. שיקולים כמו מטרות לאומיות, כמו התייחסות לקבוצות שונות, לא ממוצעים, לא כולם אותו דבר, יש קבוצות שונות מאוד בתוך כל אוכלוסייה, וגם אצלנו, וצריך להתייחס אליהן בצורה מפורטת, מסוימת. השאלה של יחסים בין קבוצות במרחב, וגם תהליך הכולל שיתוף הציבור, שאני אזכיר קצת אחר כך.

זו רשימה של ארגון הבריאות העולמי. אני לא המצאתי אותה, אני לא קבעתי את הסדר של הדברים, אין לי מושג אם יש משמעות, מבחינתם, לסדר, מה שכן עשיתי זה שהדגשתי בצבע את המרכיבים שהם רלוונטיים בצורה ישירה יחסית לתכנון מרחבי. אתם רואים שיש המון, אתם עוד תראו, זו רק השקופית הראשונה לגבי התכונות האלה; מדברים על סביבה פיזית, על מערכת אקולוגית, על רמה גבוהה של מעורבות ופיקוח ציבורי, דבר שחסר לנו מאוד, כפי שאתם יודעים מהעיתונים, צרכים בסיסיים לכולם, גישה לכל מיני התנסויות ומשאבים, עידוד קשר לעבר, כלכלה עירונית כמובן חשובה ותכנון נוגע לזה, אבל לא בדיוק בצורה ישירה. תראו איפה נמצא 'בריאות', בשימוש במלה בצורה היותר סטנדרטית שאנחנו רגילים אליה. ארגון הבריאות העולמי כבר הרבה זמן מגדיר בריאות בצורה מאוד רחבה, לכלול את כל הדברים האלה שהופיעו ברשימה. זאת אומרת זה לא רק בריאות במובן הרפואי, של היעדר מחלות או טיפול במחלות וכדומה, אלא זה דברים הרבה יותר רחבים מאשר אך ורק ההיבט של בריאות.

מה אופי הקשר בין הסביבה הפיזית לבין בריאות והתנהגות בריאה? שני דברים שצריך לחשוב עליהם בנפרד; אחד, יש השפעה ישירה על בריאות, מדברים שאנחנו יחסית מודעים להם, והם בטיפול של המשרד להגנת הסביבה וגופים אחרים, זיהום מכל מיני סוגים, של אוויר, מים וקרקע. יש פה נקודה נורא חשובה. החלק האובייקטיבי הוא הזיהום, אבל התגובה שלנו, של הרשויות ושלנו כבני אדם יכולה להיות התעלמות, או פעולה של הרשויות, או של ארגונים אזרחיים או של פעילים מתנדבים, כדי לתקן את המצב, למתן את הבעיה ו/או למנוע את קיומה בעתיד. לאורך השנים נוצרו בעיות סביבתיות קשות שלא כל כך פשוט לטפל בהן, לדוגמה זיהום הקרקע ממתכות כבדות, שיש באזורי תעשייה לשעבר. לא כל כך ברור מה לעשות, האם לדרוש שמי שזיהם ינקה לפני שיתחילו לבנות מחדש? האם מי שרוצה לבנות שם, שהם ינקו, שהם ישלמו בשביל זה? לגמרי לא פשוט. אני רוצה לציין גם שגם בתוך בניינים יש שאלות תכנוניות הקשורות לבריאות. לדוגמה מערכת המיזוג ואיך היא פועלת, סוג החלונות והאם אפשר לפתוח או לא, סוג הריהוט, סוג התאורה, סוג השטיחים, או צבע הקירות, שעלולים לפלוט גורמים מסרטנים. צריך להקפיד שלא ישתמשו בחומרים כאלה.

זה מדבר על השפעה לא ישירה על הבריאות. זאת אומרת, אנחנו יכולים/צריכים לתכנן את הסביבה, כל הסביבה בכל המקומות, בצורה המאפשרת ומעודדת התנהגות בריאה, או אנחנו יכולים לתכנן, ובחלק מהמקרים זה מה שעושים לצערי, תכנון המקשה, או מפריע להתנהגויות בריאות. דברים הקשורים ליכולת ללכת ברגל, או לרכב על אופניים, שמגדירים את הבטיחות, שזה נוגע לסוגי רחובות ומדרכות ורוחבם והריהוט שלהם, מיקום של שימושי קרקע שונים, והמרחקים ביניהם. לדוגמה, אם יש לנו שכונה שיש בה כבישים שלא רחבים מאוד, שהמכוניות לא נוסעות מהר מאוד, שהמרחק בין בנייני המגורים לבתי ספר, מתנ"ס, לספרייה, למכולת וכדומה, הוא מרחק סביר, הילדים יכולים ללכת לשם, ויכולים גם ללכת לבד, שאילו היה לי זמן הייתי מסבירה לכם למה זה נורא חשוב.

היום בארצות הברית הם עושים הרבה מחקרים ועוסקים הרבה בבעיית ההשמנה אצל ילדים ובני נוער. הם מחפשים כל מיני דרכים לשנות את השכונות שלהם, שיותר יידמו לחלק מהשכונות שלנו, זאת אומרת שכונות ששם הילדים בהחלט יכולים ללכת, עדיין, היום. בארצות הברית, שמעתי ברדיו שהם אוסרים על הורים לאפשר לילדים ללכת לבד לבית הספר. אוסרים עליהם, קראו למשטרה כשאמא העיזה לעשות את זה.

אבל בסופו של דבר ההתנהגות שלנו לא מוכתבת על ידי מה הסביבה מאפשרת או לא מאפשרת, היא קשורה לכל מיני משתנים מתערבים ובסופו של דבר אנחנו מחליטים איך אנחנו נתנהג. אז אנחנו צריכים לפעול גם ברמה של תכנון, אבל גם ברמה של חינוך והסברה למבוגרים.

נושאי תכנון שרלוונטיים לבריאות - יש פה המון נושאים, המון דברים שהתכנון קובע ואם אתם, אנחנו, לא מעורבים באיך הדברים האלה באים לידי ביטוי בתכנון, אז יש לנו בעיה.

אני רוצה לסיים בכמה מלים על הנושא של שיתוף/השתתפות הציבור. בהצעת החוק החדשה, האנשים שכתבו את החוק מאוד מתגאים בכך שיש לפחות סעיף אחד, יחסית גדול, סעיף 154, שמדבר על חובה ליידע את הציבור על תכניות, על החלטות, על ישיבות וכדומה, שתהיה מידה רבה יותר של שקיפות מאשר יש היום, וזה דבר מאוד חיובי, אבל, ויש פה אבל גדול מאוד; היידוע והשקיפות הזאת הם בסיס הכרחי לשיתוף הציבור, אבל הם לא שיתוף הציבור. זו התחלה, אבל זה לא שיתוף הציבור. שיתוף הציבור זה מצב שבו האנשים, התושבים, אני ואתם, כי כולנו תושבים, גם אם יש לנו תפקידים חשובים במקומות מסוימים, לוקחים חלק בתהליכי קבלת ההחלטות. אז החוק לא כולל את זה, הוא צריך לכלול את זה ואני מאוד מקווה שאתם, במקומות שאתם גרים בהם או עובדים בהם, תקדמו את המגמה הזאת שתוכל לתרום לבריאות של כולנו ולסביבה. תודה.

תודה רבה לפרופ' ארזה צ'רצ'מן על דבריה.

אנחנו נמשיך בתכנית ונעביר את רשות הדיבור לסגנית ראש עיריית ירושלים, גב' נעמי צור.

תודה. אני גם רוצה לברך את קיום היום המיוחד הזה. אני חושבת שזה לא עניין של מה בכך ולא מובן מאליו, ותודה לחבר הכנסת כץ, יושב ראש הוועדה.

אני חושבת, והנושא שאני מקדישה לו את הדקות שלי, הוא העובדה שעיר בריאה חייבת להזמין את התושבים שלה לקחת חלק אינטגרלי ומעורב מאוד בכל תהליכי קבלת ההחלטות, וזה המקום שאנחנו עוד לא הגענו אליו בשלטון המקומי. אולי זה מתיישב יותר עם ההשקפה הסינית שבמערכת הבריאות הסינית אנחנו משלמים לרופא כל עוד אנחנו בריאים, וכשאנחנו חולים אנחנו מפסיקים לשלם לו. אם נתחיל לעשות את הסוויץ' הזה בהתנהלות העירונית, נגלה שנעשה כל מיני דברים כדי להבריא את העיר.

אני פעלתי בתחום של קידום שיתוף הציבור בהליכי התכנון, עוד הרבה לפני כניסתי למערכת הפוליטית, ואנחנו בחנו מקרים לא מעטים שגם בחוק התכנון הקיים, כשהציבור נכנס לנושא לעומק והביא מחוכמתו ומנתוניו לשולחן הדיונים, הוא שינה את ההחלטות התכנוניות. לשינוי של ההחלטות התכנוניות האלה יש משמעות, גם בריאותית, גם חברתית, ומשמעות כל הערכים היקרים לעיר הבריאה. אם אני מסתכלת על ההחלטה שהתקבלה במרכז, להשאיר את השטח של פארק אריאל שרון שלם, אם אני מסתכלת על השימור של עמק הצבאים, שהופך היום, יחד עם עיריית ירושלים, להיות פארק הטבע העירוני הראשון בישראל, המשמעויות של ביטול תכנית ספדי. אלה דברים שבקושי במערכת התכנון הקיימת, עם שיתוף ציבור, שנכנס בצורה מאוד מוזרה תחת הכותרת של התנגדויות, בשלב האחרון של ההליך, אנחנו רואים, ותיכף אני אתייחס גם למה שפרופ' צ'רצ'מן אמרה, שאנחנו נמצאים במקום מאוד מסוכן מבחינת בריאות התהליך, מילא בריאות העיר.

בירושלים בתחילת הקדנציה קיבלנו החלטה להרחיב את השיח עם התושבים ועם המוסדות ועם הארגונים בעיר, ופתחנו את כל הוועדות העירוניות לציבור, ונפל בזכותי להקים גם ועדה חדשה, ועדת תכנון עירוני, כדי להרחיב את השיח הזה ולהביא לייצוג בתוך הוועדה של החל מהקבלנים והאדריכלים, כלה בכל גוף שרוצה להיות נוכח, אם זה גופים ירוקים, נציגות שכונתית, וכמובן הוועדה פתוחה וגם תושבים מכל חלק של העיר יכולים להעלות נושאים. זה מתוך תקווה שאנחנו צועדים קדימה, בהסתכלות הדמוקרטית-ההשתתפותית במערכת התכנון.

אבל כשאנחנו באים להסתכל על הרפורמה המקודמת ואי אפשר להתעלם מזה, וכולם מתחילים להבין את זה, כולל ראש הממשלה, אני חושבת שהיום צריך להסתכל על זה דרך הפריזמה של השערוריות שנבחנות כיום, במערכת המשפט וגם על ידי המשטרה, חלק מהן קרו גם בעירי, בירושלים, ואני חושבת שאנחנו צריכים לשאול שאלה אולי בוטה לגבי הרפורמה החדשה; האם המצב החדש יקל על הולילנדים או יקשה על הולילנדים. זו שאלה יחסית פשוטה ופרופ' צ'רצ'מן כבר העלתה חלק מהנושאים. אם אנחנו מסתכלים על המקרים שבהם הציבור הצליח לשנות את ההחלטה התכנונית, במצב החדש הוא לא יכול היה, כי תכנית ספדי יכלה להיות מוכרזת כמרחב תכנוני מיוחד, יש השלכות בריאותיות אדירות לתכנית ספדי, ואילו עשינו תסקיר השפעה על הבריאות, לגבי התכנית הזו, אנחנו היינו מגלים שזו שיטה של תכנית אחת וועדה אחת, וזכות ערר, זכות הדיון, זכות ההמשך נלקחות מן הציבור.

אני רוצה לגעת בפורום שהיתה לי הזכות גם להיות בהקמה שלו לפני שנתיים או שלוש. יושבים פה דר' איתמר גרוטו ודר' חגי לוין ודר' מילכה דונחין, שהיו איתי באותו שלב, להקים פורום שפועל כדי להכניס את שיח הבריאות אל תוך הליך התכנון, והדבר הזה מאוד רלוונטי לחיים העירוניים שלנו.

דיברנו על הנהגת תסקיר השפעה על הבריאות. עם הרפורמה הזו אנחנו מתרחקים מהשיח הזה, כי תסקיר השפעה על הבריאות דורש שיתוף ציבור בכל השלבים, לא בהתנגדות. המלה 'התנגדות' צריכה להיעלם מהשיח, אנחנו צריכים לדבר על שותפות, על תהליך שבו אנחנו שומעים את כל הקולות ואולי גם חוסכים הרבה כספי ציבור עם תהליך התכנון. במצב החדש של הרפורמה נעלמים בוועדות המסוימות נציגי משרד הבריאות, שקולם צריך להיות יותר ויותר חשוב, ולא פחות ופחות.

לסיום, ויש הרבה מאוד מה לומר בנושאים האלה, אני רוצה להזמין את מי שמעוניין להגיע הערב, עם תום יום העיון הזה, לישיבה מיוחדת של ועדת התכנון העירוני שלנו, שתדון בהשלכות של הרפורמה על התפקוד של השלטון המקומי. אני חושבת שזה רלוונטי לכולנו ונוכל לקבל החלטות יחד, וגם להשפיע על הדיונים בוועדת הפנים, בדיוני ההמשך של הרפורמה.

אז תודה רבה ושיהיה לנו יום מוצלח.

תודה רבה לגב' נעמי צור, ואנחנו נמשיך במתכונת שאתם הצעתם ונעביר את רשות הדיבור לסגן ולממלא מקום ראש עיריית הרצליה, מר יהונתן יסעור.

בוקר טוב לכולכם. אנחנו בהחלט גאים להיות חלק מהפרויקט הלאומי והארצי של רשת ערים בריאות. אני התבקשתי לדבר על הנושא של המחויבות הפוליטית לקידום הבריאות ברשות המקומית ואני צריך לציין שני אנשים חשובים בעניין הזה. ראשית זו גב' רות רזניק, שהיא חברת מועצת העיר, כלת פרס ישראל וכלת פרס יושב ראש הכנסת, שהקימה לפני כ-12 שנים את ועדת הבריאות בעיר הרצליה, ודחפה להצטרפות שלנו לרשת ערים בריאות, ועושה הרבה מאוד לעניין הזה. וכמובן התמיכה של ראש העירייה, גב' יעל גרמן, לנושא הזה, גם המחויבות שלה וגם העמדת תקציבים, דבר שהוא חשוב מאוד. אנחנו משקיעים כמיליון וחצי שקלים בשנה לטובת ועדת הבריאות והפעילות שלה במסגרת הבריאות הציבורית, וראש העירייה, במחויבות שלה לעיר ירוקה, לרווחה ושוויון ועיר בת קיימא, מטמיעה למעשה במדיניות הזו את כל הנושאים שעלו פה.

אני רוצה לקחת טרמפ על העניין של שיתוף הציבור; אנחנו הנהגנו לפני למעלה מעשר שנים שיתוף ציבור, עוד לפני התהליך הסטטוטורי. ברגע שיש תכנית יזומה שבה יזם פרטי או הרשות, אנחנו, מקדמים תכנית בניין עיר, או תכנית בינוי מסוימת ברמה יותר רחבה, אנחנו מציגים את זה לציבור, עוד לפני שהוועדה המקומית דנה בעניין, ואנחנו מטמיעים, כבר בדיוני הוועדה, את רמת ההתנגדויות וגם הערות של הציבור הרלוונטי, לאו דווקא התנגדויות, מי שהשתתף באותו דיון, ועל ידי כך אנחנו מטמיעים את ההערות בתכנית, מקלים על ההתנגדויות ומקדמים את התהליכים בצורה הרבה יותר מובנית, כמו ההצעה לדלג על חלק מהחסמים או המסננת שיש בחוק התכנון והבנייה הקיים, בתכנית של הרפורמה.

אנחנו גם ניהלנו מאבק גדול מאוד על שמירה של פארק של 711 דונם במרכז הרצליה, שבעלי הקרקעות רצו לעשות איחוד וחלוקה, דרשו את זה וסחבו אותנו לבתי משפט. זכינו בכל הערכאות בצורה מוחצת, כולל המועצה הארצית ובית המשפט העליון, ובהרצליה מוקם בשנים האחרונות פארק בהיקף של 711 דונם, הוא פתוח לכלל הציבור ויש לנו אלפי מבקרים בשבתות ובימי חול הציבור הדתי מבני ברק, אלעד וגם מעמנואל מגיעים באוטובוסים לבלות בפארק שלנו. כרגע זה רק 120 דונם, אנחנו אמורים במשך עשרות השנים הקרובות לפתח את ה-700.

נושא של פעילות לעיר בריאה כרוך בשיתוף פעולה מאוד רציני ורחב עם מרב האוכלוסייה והחוכמה היא באמת לעשות את הקשר עם ארגונים שונים ועמותות שונות של מחלות, לא יודע איך להגדיר את זה. יש לנו עמותה של הנמ"ג ועמותה של סכרת ועמותה של ילדים מתאבדים, לתמיכה, ועמותה שתומכת בנשים חד הוריות שחלו במחלה ממארת והן מתמודדות לבד בעניין הזה, והמטרה היא לרכז את כל הנושאים האלה תחת קורת גג אחת ולתת להם את התמיכה הרצויה והראויה. הקמנו מרכז בריאות, הקצינו לזה מבנה ושם מתנהלת הפעילות הזאת ואנחנו מברכים על כל ארגון שבא ופונה לפעול בבית הזה, הרוב באמצעות מתנדבים והחוכמה היא באמת לגייס את הציבור ויש ציבור רחב שמוכן להתנדב לנושא הזה. המעורבות הפוליטית או המחויבות הפוליטית צריכה לעטוף את כל הפעילות הזאת ולתת את הגב לחיזוק בריאות הציבור ברשות המקומית.

יש פה הרבה דברים והזמן קצר לי; כל מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו מפתחים במסגרת העירייה, מי שברשת ערים בריאות יודע את זה.

לאחרונה, בדיוק השבוע ביום ראשון, הפעלנו פרויקט של 'נעים בעיר' בשישה מוקדים עירוניים, בגנים ציבוריים. אנחנו מפעילים פעילות ספורט בחינם, טיי צ'י, הליכה, כושר לגברים, כושר לנשים, הכל ללא תמורה. התקציב לשנה הזו הוא כ-500,000 שקל. זה התחיל השבוע, וזה עוד בחיתולים, אבל כבר עשרות אנשים משתתפים בפעילות הזאת ביומיים שזה התקיים, ראשון ושני. כל פעם זה במקום אחר ובאופן שיטתי כל יום בשבוע זה יהיה במקום אחר ואנשים ילמדו את זה ויגיעו לשם. זה חלק מטיפול בבריאות דרך הספורט.

לסיכום אני רוצה לקרוא לחברי הכנסת; הרשויות המקומיות הן החזית של הטיפול באזרח ואנחנו מסוגלים ומוכנים לעשות הרבה מאוד גם בתחום הבריאות, אבל גם בתחומים אחרים. דאגו לשמור על העצמאות שלנו ושלא יפריעו לנו החלטות הממשלה, בשביל לפעול לטובת הציבור, שהוא של כולנו, גם של הכנסת וגם של הרשויות המקומיות. תודה רבה.

לבקשתו של מר יהונתן יסעור, אנחנו נתייחס אחר כך אולי בדיון. אחרי הדוברת הבאה יהיה לנו דיון של 20 דקות ואז אולי נוכל להתייחס.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לסגנית וממלאת מקום ראש עיריית מעלה אדומים וסגנית יושב ראש הרשת לערים בריאות, גב' גבי בר זכאי.

תודה רבה. אני רוצה להציג כאן דוגמה של עיר שלקחה על עצמה את התפיסה של עיר בריאה ובאמת משלבת גם את העשייה בקידום הבריאות וגם שילוב של יוזמות עירוניות וממלכתיות בתפיסה הארגונית של העיר, אבל לפני כן תרשו לי שוב להודות לחבר הכנסת חיים כץ, שניאות להעלות את הנושא של בריאות וקיימוּת לסדר היום הציבורי בכנסת. הדבר הזה מאוד מאוד חשוב, לקבל תהודה ארצית ומחויבות גם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובוודאי בכנסת, וגם ברשויות המקומיות.

כפי שאמרתי, מעלה אדומים, שראש העיר שלנו נמצא כאן, מר בני כשריאל, קיבלה החלטה, בהצבעה של מועצת העיר, כבר בשנת 1994, ליישם את מדיניות העיר הבריאה, כפי שיזם ארגון הבריאות העולמי וחברה ברשת הערים הבריאות בישראל. ההחלטה הזאת יצרה מחויבות מראש העיר, שבאמת מאמין ודוחף לקחת אחריות אישית של מקבלי ההחלטות העירוניות ועד אחרון העובדים, לפעול למען קידום איכות חייו של התושב. בשלב הראשון ליישום התפיסה הזאת ביצענו פרופיל בריאות עירוני, אשר על פי הממצאים נקבע מצב תפיסת הבריאות של התושבים, נבחנו צרכי האוכלוסייה בפיתוח שירותים ונבנתה תכנית התערבות ויעדים ליישום הממצאים.

במהלך השנים של המחויבות הזאת שלנו לתפיסת העולם של העיר הבריאה, קידמנו תכניות של קידום בריאות במערכת החינוך, החל מהגיל הרך ועד לבתי הספר התיכוניים, לכל שכבת גיל על פי צרכיה והבנתה, הוכנסו תכניות של בריאות הפה והשן, של תזונה נכונה, של פעילות גופנית, של יוגה,של הכרת השונה והאחר, של סובלנות הדדית. כל התכניות האלה אומצו על ידי אגף החינוך ונכנסו בכל שכבות הגיל. מתבצעות הדרכות להורים ולאנשי חינוך, מתוך מחשבה ליצור גם שפה אחידה בעיר, שפה ברורה של הורים, מורים וילדים, של אחריות אישית לבריאותנו, נבנו תכניות לקידום בריאות למבוגרים ולקשישים, ובמסגרת התפיסה הארגונית הכוללת למדו גם אגפי העירייה לעבוד ביחד, לחשוב על שיתופי הפעולה, ליצור איגום משאבים, כל אגף בתחום בונה את תכנית עבודתו, בראייה של שיפור איכות החיים של התושב, הן בתכנון הפיזי, אגף ההנדסה למשל והאגף לשיפור פני העיר, מתכננים כל שכונה חדשה בראייה כוללת של הצרכים; גני ילדים, בתי ספר, שירותי דת, תרבות פנאי, שטחים ופארקים התאימו מאוד לתפיסת העיר הבריאה. כל התהליכים של התכנון המוקדם, גני משחקים, למשל יש לנו קבוצה מאוד גדולה של כמעט מאה ילדים עם צרכים מיוחדים, נבנו גנים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, גנים שמיועדים לילדים נכים, שאפשר לשלב אותם בתוך הקהילה ובתוך השכונות. כל אגף, כמו שאמרתי, בעצם בונה את התכנית שלו מתוך מחשבה על הבריאות הסביבתית והחברתית של התושב. אגפי הרווחה והחינוך גם שמים דגש על בריאות חברתית ונפשית, מפעילים תכניות פרטניות ותכניות קבוצתיות, כל שירותי הבריאות בעיר, קופות החולים, טר"מ, מרפאות בריאות הציבור, כולם רואים את התושב במרכז ודואגים לשלבו בתכנון וקבלת החלטות ובשיתוף ואחריות על בריאותו. ביוזמת ראש העיר מתקיימות פגישות שוטפות עם התושבים, כמו שהזכיר כאן ידידנו מהרצליה, יש מפגשי תושבים בהם מוצגת בפני התושבים, בכל שכונה ושכונה, התכנית לפיתוח העירוני, שומעים את ההיזון החוזר מהתושבים, בקשות, הנחיות, ואחר כך בהתאם לכך מנהלי האגפים בונים את תכנית ההתערבות שלהם. יוזמות ממלכתיות נוספות, כדוגמת למשל הרשות למלחמה בסמים, מציל"ה, שזה שירות של המשרד לביטחון פנים למניעת ונדליזם ואלימות, כל התכנית של עיר ללא אלימות שפועלת במעלה אדומים מזה שלוש שנים, מתוך מגמה לשים את הביטחון האישי של האזרח במקום מרכזי בסדר היום הלאומי והרשותי, תכניות של ממשלת ישראל, כמו התכנית של עיר ללא אלימות, שמנוהלת על ידי המשרד לביטחון פנים ועם הקרן לידידות, בראשותו של הרב אקשטיין.

כל הפעילות הזאת בעצם מצאה דלת פתוחה אצלנו במסגרת של העיר הבריאה ומשתלבת בתוך התכנית של קידום בריאות התושבים. אנחנו עוסקים במקביל במספר מישורים, גם בנושא של אכיפה, גם בנושא של רווחה וטיפול בנזקי אלימות, גם בנושא של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, של תרבות הפנאי, כאשר העיקרון של שותפויות בין הגורמים השונים לעשייה משותפת התאימו מאוד לתפיסה של העיר הבריאה, ולכן התאימה לעשייה במעלה אדומים. הפכנו בקטע הזה להיות מודל ארצי ביישום התכנית, והתוצאות החיוביות אליהן הגענו, הורדה של כמעט 47% במקרי האלימות בתוך העיר, כתוצאה מפעילות משולבת של כל הגורמים העירוניים, וזה על פי נתוני המשטרה, נתונים אובייקטיביים שרשומים אצל המשטרה.

היום אנחנו חונכים שמונה רשויות חדשות אחרות שנכנסות לתכנית לשנת 2010, ביניהן ירושלים, מבשרת ציון, גבעת זאב, אריאל. אנחנו מהווים עבורם דוגמה ליישום המדיניות הזאת ושילובה בתכניות קיימות.

היוזמות האלה מתחברות לפעילות של העיר הבריאה, כל תחום מקבל מצד אחד את הכבוד הראוי לו בעשייה, תוך תיאום ושילוב, וכך בעצם אנחנו מנסים למנוע כפילויות במקרה הטוב וניגודים במקרים הפחות טובים.

נעשה גם איגום משאבים, גם בכח אדם וגם בנושא של כסף ובכך יוצרים איזה שהיא סינרגיה של עשייה שחוסכת משאבים ובעצם מפתחת יותר את הפעילות.

לכן אני יכולה לסיכום לומר בפה מלא שתפיסת העיר הבריאה לטווח הארוך משפרת מאוד את איכות חייו של התושב ובעצם חוסכת גם במשאבים ומאפשרת לרשות לפעול ולקדם את רמת החיים הטובה בעיר.

תודה רבה לך, שוב, חבר הכנסת חיים כץ.

תודה רבה לגב' גבי בר זכאי.

אנחנו נמשיך לפי הסדר שביקשתם ונפתח את הישיבה הזאת לדיון. ראשונת הדוברות תהיה חברת הכנסת דר' רחל אדטו, שלפחות בקטע של הבריאות יכולה לתרום פה רבות. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ובוקר טוב. אני כמובן מצטרפת לכל המברכים ובמיוחד לאור ידיעתי את סדר היום הצפוף והלחוץ של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אני מברכת אותך עוד יותר, אדוני היושב ראש, על זה שלקחת את הנושא והעלית אותו לסדר היום. כמובן שאני מצטרפת לכל מה שנאמר פה, לחשיבות ולהעלאת המודעות, ועל זה כמובן אין לי מה להוסיף.

אני רוצה לענות על שני דברים. דבר ראשון, בנושא המעורבות הפוליטית והחקיקה, שנאמר על ידי שני דוברים כאן. לאחרונה הגשנו הצעת חוק שאני מאוד מקווה שהיא אכן תצליח לעבור את המחסומים של הצעת חוק ותהפוך לחקיקה, דווקא בצל הרפורמה, כאשר הצעת החוק אומרת שבכל ועדה שתוקם, ועדת תכנון ובנייה בכל ועדה שהיא, יהיה איש בריאות הציבור שיהיה חבר בוועדה על פי חוק. אני ערה למכשולים שצריכה לעבור הצעת חוק, נראה לי שהצעת חוק כזו היא כל כך נכונה וכל כך מיטיבה, שאני מקווה שהיא תעבור את כל המחסומים שצפויים בדרך, אבל היה אם היא באמת תעבור, אז זה ייתן מענה גם למה שנאמר על ידךְ, וגם על מה שנאמר על ידי מר יהונתן יסעור, ואני בהחלט מקווה שנצליח לקדם את זה, ואם כן, לוח הזמנים יהיה, אני מקווה, עוד במושב הקיץ הזה. בכל אופן זה יהיה על סדר היום.

לגבי דבר נוסף שמציק לי. אני הייתי מעורבת בחודשים האחרונים בשני מאבקים, אחד זה המאבק על תחנת הכח הפחמית באשקלון, שמוכרזת כאן כעיר בריאה, ועכשיו בשדה בריר בערד. השאלה שלי, ואין לי תשובה, איפה המעורבות של רשת ערים בריאות, המעורבות של הערים, המעורבות של כל היושבים פה, בכל הנושאים שהם נושאים שהם תכנוניים, חברתיים, אבל בוודאי נושאים בריאותיים. אין שאלה לגבי הקשר הבריאותי באשקלון בין תחנת הכח הפחמית לבין המאבק שנעשה כאן, ואז איפה המחויבות של עיריית אשקלון לעיר בריאה, איך היא נכנסת במסגרת המאבק הזה? זו שאלה שאין לי תשובה. ראש העיר מגיע להפגנות, אבל מעבר לזה, אם יש עוד מחויבות של כל הגוף שיושב פה בנושאים האלה.

אשקלון היא דוגמה, ואותו דבר זה המאבק שכרגע מתקיים בערב, כשראש העיר שהיה עד לאחרונה יושב ראש הוועדה הקרואה, היה חלק מהמאבק הזה, אבל הנקודה שרציתי להעלות היא באמת המאבקים, לא רק במסגרת התכנונית המצומצמת של העיר, מסלולי הליכה, או תזונה וכל הדברים האלה, כשזה מגיע כבר למאקרו, כשזה כבר לא בתוך העיר עצמה, אלא בהיקף של העיר, עם השלכה בריאותית מאוד משמעותית לגבי התושבים ועל זה אין לי תשובה.

תודה לדר' רחל אדטו, ואני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אריה ביבי. בבקשה.

אדוני היושב ראש, גם אני, כמו כל חבריי, מברך על הפגישה הזו. אני חושב שהיא היתה רצויה וטוב עשית, למרות זמנך ולמרות הזמן של כל החברים כאן.

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, גם אני יושב בוועדה שהיא ועדת תכנון ובנייה, ועדה חדשה שהוקמה, ואני אומר לכם, אתמול הגיע הנושא של חוות גז שרוצים להקים בסביבות הכרמל ואנחנו בוועדת הפנים, הוועדה הזו עצרה את זה בעודו באבו, דחינו את זה שיעשו את החווה הזאת בתוך הים. זה אמנם יעלה קצת יותר כסף, זה אמנם יעלה קצת יותר זמן, אבל מבחינה אקולוגית, מבחינת מראה, מבחינת נוף, מבחינת בריאות, זה הדבר שנכון היה לעשות. מה אני רוצה לומר בזה? אני חושב שקולם של האנשים בוועדות תכנון ובנייה, במיוחד בערים, צריך יותר להישמע, וראש העיר צריך לתת יותר יחס אליהם.

על מנת להיות אופרטיבי, אדוני היושב ראש, אני חושב שרשות חזקה, וכאן אנחנו רואים שהרשויות החזקות הן אלה שמובילות... יצא לי להיות יושב ראש בוועדה קרואה ברשות לא חזקה, כמו לוד, הרשויות החזקות צריכות אולי לעשות איזה סדר שיאמצו את הרשויות החלשות בנושא הזה, שכל רשות חזקה תאמץ רשות חלשה והיא תוביל אותה. אני חושב שזה ייתן דחיפה גדולה.

הנושא הבא, אדוני היושב ראש, יש כסף שנמצא במפעל הפיס, חלקו הגדול הולך לאוצר. הכסף הזה כולו מראשיתו היה מיועד לחלוקה לערים, עיירות וכפרים שהם מבחינה סוציו אקונומית בעייתיים ולשם נתנו תקציב למועדונים, בית מפעל הפיס, מגרש כדורסל וכולי. היום המדינה השתלטה על הכסף הזה ועושה את החלוקה וחלק מזה, נדמה לי משהו כמו 1.2 מיליארד, הולך לאוצר. לדעתי, אם מהכסף הזה לקחת ולהכניס אותו לנישה הזאת של ערים בריאות ודווקא בערים שהן במצב סוציו אקונומי, בזה יכולנו ל...

משרד הפנים גם הוא הרי מקצה כספים לערים ולעיירות בנושא פיתוח של מדרכות ובכל מיני נושאים, מה שנקרא מאטצ'ינג, שהעירייה נותנת חלק ומשרד הפנים נותן שני חלקים. אם גם כאן נשתף את משרד הפנים שייתן משהו, לדעתי אנחנו יכולים להגדיל את הנושא הזה של ערים בריאות.

אני מצטרף שוב לכולם ואני חושב, חבר הכנסת חיים כץ, שעשית פה עבודה יוצאת מן הכלל כשזימנת אותנו.

תודה רבה לחבר הכנסת אריה ביבי, והייתי מבקש להעביר את רשות הדיבור לגב' דפנה קלנברג, נציגת ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, על הכבוד שניתן לי. דר' מילכה דונחין, ברכות על יום החג.

ברשותכם אני רוצה להתחבר לאמירה של דר' דונחין שבאה ואמרה שלרשות המקומית יש את החובה לעסוק בכל מה שקשור בבריאות, וכך אמר ארגון הבריאות העולמי. ארגון הבריאות העולמי בא והגדיר את נושא התאונות, היפגעות, במיוחד של ילדים, כמגפה השנייה למאה הנוכחית. מספיק לפתוח את עיתוני סוף השבוע או את העיתונים של יום העצמאות ולראות את היפגעות הילדה שנפלה מהגג, או הילד ששתה את נוזל ההדלקה של הפחמים, וזה עוד בלי שספרנו את היפגעות הילדים מתרסיסי השלג והכוויות הנוספות במהלך החג. הרשות המקומית היא באמת המקום לפעול.

אנחנו מצאנו בארגון 'בטרם' שבכל הרשויות המקומיות יש רצון טוב לעסוק בנושא בריאות ובנושא בטיחות ילדים, אין ראש רשות אחד שיבוא ויגיד 'הנושא לא רלוונטי לי'. מצאנו גם שכמעט כל הרשויות המקומיות פועלות בנושא, יש תכניות התערבות מצוינות. מה שמצאנו עוד, שמעט הרשויות המקומיות באמת מנהלות את התהליך, ויכול להיות שחלק מהתשובות לשאלות שעלו פה קשורות בניהול התהליך של נושא בטיחות ילדים לצורך העניין, אבל הוא רלוונטי גם לנושא הבריאות. רשות מקומית צריכה לנהל סיכונים, להציב לעצמה יעדים. נאמר פה בחוכמה רבה שנושא בריאות ציבור הוא מטריה גדולה, הוא מכיל את הכל, שזה גם אולי האתגר שלו; לראות את המכלול, להציב סדרי עדיפויות. בארגון 'בטרם' הקמנו תכנית שעוסקת באמת בניהול של התחום של בטיחות ילדים. יושבים פה נציגים מהרצליה ומאשדוד שהרימו את הכפפה ואמרו 'אנחנו רוצים לראות את המכלול'.

ברגע שיהיה בן אדם ברשות המקומית שישים לעצמו את המשקפיים הנכונים לתחום התוכן וישאל את השאלות הנכונות, יוכל ראש הרשות לקבל גם החלטות, האם הוא לוקח חלק בפעילויות שהן רחבות, בפעילויות ארציות, או בפעילויות נקודתיות שהן יום בריאות, שהן טובות וחשובות, אבל אם אנחנו מסתכלים על סדר העדיפויות הרחב, הן לא עומדות בכל קנה מידה לפעילות הרבה יותר רחבה.

אז אני שוב מברכת, אני חושבת שיש פה יוזמה חשובה וטובה, אני מאמינה שכל אחד ואחד רואה את נושא בטיחות הילדים לנגד עיניו, וכל הכבוד.

תודה רבה.

הייתי רוצה להעביר את רשות הדיבור לנציג משרד הבריאות, דר' איתמר גרוטו. מה תפקידך בכח? שים לנו את ההגדרה המדויקת של תפקידך.

בוקר טוב. אני ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ואני באמת מברך גם אותך ואת חברי הוועדה, וגם את רשת ערים בריאות, על היוזמה המבורכת הזאת, אני חושב שזו בהחלט הזדמנות לשים את הנושא של בריאות בצורה כוללנית על סדר היום.

במסגרת הכנס הגדול יותר יש לי מצגת שלמה וכמובן שלא אחזור פה על כל הדברים, ואני מזמין את האנשים לשמוע; בקשר בין עיור לבריאות יש גם היבטים שליליים לבריאות וגם היבטים חיוביים. נאמר על העולם, בדקתי, ובישראל 92% מהאוכלוסייה גרה בערים, אז זה בולט עוד יותר וצריך לשים לב לדברים ואני חושב שנעשות הרבה מאוד יוזמות.

הייתי רוצה להצטרף לאמירות שנאמרו על ידי חברת הכנסת אדטו בהקשר של הנושא של התכנון והבנייה. אנחנו, כמשרד הבריאות, יש לנו עמדות באותם נושאים שהוזכרו כמו תחנת הכח הפחמית או שדה בריר וגם עמדות אחרות וכרגע, גם במסגרת היוזמה, יש ניסיונות לכרסם בשותפות של המשרד בוועדות וגם בנושא הזה היינו מאוד רוצים שנוכל להמשיך ולומר, כשצריך לזכור שלא תמיד האמירה שלנו מתקבלת. למשל בנושא של תחנת הכח הפחמית אנחנו דיברנו נגד והתקבלה החלטה אחרת בוועדה לתשתיות לאומיות, אבל כמובן שהבריאות תהיה על השולחן בעניין הזה וכך אנחנו רואים את התפקיד שלנו במקום הראשון.

הנושא השני שאנחנו מנסים מאוד לקדם זה את אותו תסקיר השפעה על הבריאות; שבכל פרויקט גדול, לא כל איזה בניית מרפסת כמובן אבל פרויקטים גדולים שיש להם השפעה על הבריאות, שיהיה תסקיר בריאותי וזה יילקח בחשבון ואנחנו כמובן מנסים לקדם את הדברים ובתכנון העירוני זה כמובן חלק מאוד חשוב.

תודה רבה.

יש פה עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו?

אני מנהל יחידת הבריאות העירונית בהרצליה. אני חושב שהעבודה המשמעותית שגם משרד הבריאות וגם מקבלי ההחלטות צריכים באמת לתת, ואנחנו ברשות, זה כל נושא של תכניות של קידום ומניעה, מניעת תחלואה. זאת אומרת הרשות המקומית היא עמוד התווך מול התושב שבאמת מטפל בנושא ופה אני קורא לכל מקבלי ההחלטות לבוא ולתמוך באותן הרשויות שהן ברשת הערים הבריאות, וכמו שחבר הכנסת פה ציין עם מפעל הפיס, לתת תמיכה לנו, לתוך הרשויות, בכל נושא של קידום בריאות ומניעה, ובכך אנחנו נראה את עם ישראל חי יותר שנים ופחות על חשבון מדינת ישראל. אנחנו באמת נלך בנושא של מניעה ונדחף, ואני בטוח שיהיו עוד הרבה כספים למדינת ישראל לפתח תשתיות ודברים אחרים.

אני רוצה להקריא סיכום. הדיון הזה דקלרטיבי, אין בו הצבעות ויש בו בקשות.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מברכת את רשת ערים בריאות במלאת 20 שנה להיווסדה ומודה לה ולרשויות המקומיות הפעילות ברשת ולראשיהן על פעילות מבורכת, רבת שנים, לקידום בריאות התושבים.

הוועדה קוראת לרשויות מקומיות נוספות להצטרף לרשת ולבחון את ההשלכות הבריאות לרווחת האדם והסביבה בכל החלטותיהן.

הוועדה קוראת לראשי הרשויות המקומיות, לארגוני סביבה, רווחה ובריאות, לפעול במשותף עם משרדי ממשלה, כגון אוצר, בריאות, הגנת הסביבה, פנים, רווחה וחינוך, לצמצום הפערים בבריאות הציבור.

הוועדה מבקשת מהנהלת רשת ערים בריאות לדווח לה אחת לשנה, לקראת יום הבריאות העולמי, על התפתחות הרשת, על הצטרפות חברים ועל פעילות הרשת.

תודה רבה. השלב הראשוני של יום הדיונים הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30