PAGE
22
הוועדה לזכויות הילד

27.04.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, י"ג באייר תש"ע (27 באפריל 2010), שעה 10:30

ליקויי ראיה בקרב ילדים – אבחון וטיפול

חברי הוועדה: דני דנון– היו"ר

אורלי לוי-אבקסיס

ד"ר מיקי דור – ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין – מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות

עירית לבנה – מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

ד"ר יאיר מורד – יו"ר החוג לרפואת עיניים לילדים, איגוד רופאי העיניים

ד"ר עורואה נאסר – רופא מתמחה עיניים בבית החולים בני ציון, איגוד רופאי העיניים

מוריה אשכנזי – יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור טיפות חלב בתי הספר

נדין הולנדר – מנכ"ל, עמותת "לראות"

רונית שפירא – מנהלת מקצועית, ארגון "אופק לילדנו"

יוני סנדורי – מועצת האופטיקאים בישראל

מני בן חיים – מועצת האופטיקאים בישראל

יגאל גוטמן – מועצת האופטיקאים בישראל

גבי קאופמן – מנכ"ל, אופטיק דורון

ציפי פרזס – אופטיק דורון

ד"ר אירן ענתבי – מנהלת המרכז למחלות עיניים בילדים, בית החולים הדסה עין כרם

פרופ' פנחס נמט – יועץ ראשי לרפואת עיניים, קופת חולים מאוחדת

ד"ר נועה-אלה דלמן – רופאת עיניים, מכבי שירותי בריאות

עו"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

מרינה מאיר – מנהלת חינוך תוך שירות, האגודה לבריאות הציבור

נעמי שרה פלמון – מנהלת מחלקת שיקום, עיריית אשדוד

שרון סופר – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אתי וייסבלאו – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רווית תפוחי – עובדת הכנסת

שלמה כוכבי – יו"ר ועדת הבריאות ראשון לציון

שמחה סחר – האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

יהודה סקר – מ"מ יו"ר, ארגון ההורים הארצי

לורן פוריס – יו"ר ועד הורים, ביה"ס אופק

מידד גיסין – יו"ר צרכני בריאות בישראל

רחל סעדה

שחר לוי, חבר המתרגמים בע"מ
ליקויי ראיה בקרב ילדים – אבחון וטיפול

בוקר טוב לכולם, אנו פותחים את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד, בנושא ליקויי ראיה בקרב ילדים – אבחון וטיפול. כולנו מכירים את הבעייתיות של הנושא, כאשר אני רוצה להתמקד היום בשני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא נושא עלות משקפיים לילדים. כהורים, רבים מאיתנו מכירים את הנושא כשהעלות היא גדולה מאוד, קופות החולים, חלקן, נותנות סיוע בביטוחים המשלימים, חלקן לא, אבל כהורה, כאשר מחליפים לילדים משקפיים בתדירות גבוהה הנושא הזה הוא משמעותי. אנחנו נדבר על הנושא הזה. והנושא השני, חשוב מאוד, ופה אני חייב לציין שבאופן אישי אני נדהמתי לגלות עד כמה אנחנו מזניחים את הנושא, זה האבחון. האבחון של ליקויי ראיה אצל ילדים. אני זוכר שכשילדיי נולדו, לפני ששיחררנו אותם מבתי החולים יש בדיקת שמיעה, ולא מוותרים על בדיקת השמיעה כדי להוציא את הילד מבית החולים. אני לא זוכר בדיקת ראיה, ולצערי אחרי בירור שערכנו אכן לא מתקיימת בדיקת ראיה של התינוקות בבתי החולים, ולאורך כל התהליך, גם לאחר מכן בטיפות החלב אין שום דבר מסודר בנושא. בבתי הספר, אחריות בתי הספר – אין משהו שיטתי, ממוסד, שיכול להגיד לנו. אנחנו נדבר על זה, אני אשמח לשמוע דברים אחרים, אבל היום המצב הוא שבעצם האחריות נופלת על ההורים ובמקרים רבים ילדים לא מאובחנים, בוודאי שלא בגיל הנכון וכאשר הם מאובחנים כבר קיים נזק שאפשר היה להקטין אותו על ידי אבחון מוקדם. אלה שני הנושאים שאנחנו נתמקד בהם היום בדיון בוועדה. נמצאים איתנו אנשי מקצוע שעוסקים בשני הנושאים.

אני רוצה לפתוח בנושא העלות ולפנות להורה לילדים, לרווית, שתספר לנו קצת מניסיונה ביומיום, עם הילדים שלך, על איך הדברים מתנהלים מנקודת המבט של ההורים. בבקשה.

יש לי ילדה, היום היא בת 13, בכיתה ז' והיא מרכיבה משקפיים מכיתה ב'.זה התחיל ממשקפיים רגילים, כלומר, לרחוק, ובשלוש השנים האחרונות התברר שזה לא מספיק, שהיא צריכה גם לקרוב ואז עברנו למולטיפוקל. עד שהגענו למולטיפוקל עלו המשקפיים, הכי זול שהצלחתי להשיג, כמובן באיכות, 400-500 ₪, כאשר כל שנה החלפתי. היום המולטיפוקל עולה, במקרה הטוב, עשו לי עם הנחות ועם אפשרות של תשלומים, 2000 ₪, למולטיפוקל. פרסו לי תשלומים ואני סיימתי לשלם את התשלום האחרון לפני ארבעה חודשים ועכשיו היא צריכה שוב להחליף את המשקפיים כי עוד פעם יש איזושהי בעיה. יכול להיות שצריך לשנות לה את המספר של הקרוב, ועוד פעם אני צריכה, המשקפיים כבר לא שווים כלום. זה מקרה שהמשקפיים לא בסדר כי הראיה משתנה. אבל הרבה פעמים היא נחבלת עם כדור כאשר היא עוברת במגרש, או שהיא נופלת והם נשברים, והגומי שתופס את המשקפיים נופל. בקיצור, העלויות לא מפסיקות לעבור. חוץ מזה, לאחותי יש שלושה ילדים, וגם אצלה אותו הדבר. שלושתם מרכיבים משקפיים והעלות היא כפולה. נכון שקופת החולים לפעמים מסייעת אבל היא שולחת אותך לאופטיקה שמכירה בה, וזה לא בהכרח יוצא יותר זול. היא נותנת 30-40 אחוזי הנחה, אבל בפועל חברות האופטיקה הגדולות הן מאוד מאוד יקרות וההנחה שהם נותנים לא עוזרת. בסופו של דבר האופטיקה הקטנה מגיעה פחות או יותר להסדר של תשלום אותו הדבר, כך שההנחה זל קופת החולים לא משמעותית. זה מאוד קשה, זה מאוד מתסכל שצריך להחליף משקפיים בעלויות כאלה שהמשכורות כמעט מגיעות לעלויות של משקפיים.

כמה את מעריכה, בשנה, את מוציאה על כל מערך המשקפיים?

אני עכשיו סיימתי לשלם, יצא לי, היא חילקה לי את זה, 2500 היא חילקה לי ל7-8 תשלומים, משהו כזה. זה יוצא כמו תשלום קבוע. כמו שאני משלמת לקופת חולים, למס בריאות, יוצא לי לשלם עוד 300-400, תלוי איך מחלקים לי את זה. אבל שוב, היא צריכה עוד פעם.

הם רוצים עדשות, והם לא מוותרים, רוצים את המשקף הכי אופנתי, הכי מתאים, שיהיה בלי שריטות, יקר. אני לפעמים דוחה את עצמי, וכמו שאתם רואים אני גם מרכיבה משקפיים, והם מלאים שריטות, לא יעזור כמה שאנקה, אני רואה אתכם עם קווים. אני מעצמי מורידה בשביל שלה יהיה את הכי טוב, וזה יקר מאוד. מולטיפוקל מאוד יקר. שוב, גם משקפיים שהם לא מולטיפוקל עולים יקר. 1000 ₪, לפעמים פחות או יותר, זו הוצאה קשה.

והתדירות של החלפת משקפיים, אצל ילדים?

במקרה של ילדים, יש תדירות גבוהה. גם כי משתנה להם המספר, אם יש צילינדר זה תמיד משתנה, וגם, תשמע, זה ילד. כמו שהוא הולך עם נעל שאתה קונה ושהוא שומר לא לקלקל, אז זה מתקלקל כי הוא ילד, כי הוא לא מבין את הערך של זה וגם כי זה מתבלה, אין מה לעשות. אם לא שמים לב ומניחים על המיטה, אתה יושב וזה נשבר.

תודה, רווית.

בבקשה.

אני רוצה עוד הורים.

אני גם אמא. האמת היא שאצלנו למעשה, כולם בשלב זה או אחר הרכיבו משקפיים. שתי הבנות הגדולות שלי עברו ניתוח לייזר, ועכשיו אני אתמקד בבנות שלי שעדיין מרכיבות משקפיים. יש לי בת בכיתה י"ב והעלויות הן באמת מאוד גבוהות. רק השנה, על עדשות לשנה וזוג משקפיים לשנה הוצאנו משהו כמו 2500 ₪ ואני אפילו לא נכנסת למרכיבי אפנה. הבת הקטנה שלי, בת 6, בכיתה א', גילינו שיש לה בעיית צילינדר לפני חצי שנה, הצטיידנו בשני זוגות משקפיים כי בגיל הזה לא ניתן לקנות לילד זוג משקפיים אחד, הוא לא תמיד מוצא את זה וזה קושי לא קטן. הלכנו לרופא עיניים ובעקבות ההמלצה שלו חזרנו לאופטיקה שנתנה לנו המלצה מנוגדת להמלצה של רופא העיניים. כך שמעבר לזה שצריך להחליף את המשקפיים, אני נמצאת היום בתחושה של בלבול טוטאלי, שהייתי אצל רופא עיניים שאמר לי שהראיה של הילדה השתפרה, מאוחר יותר הגעתי לאופטיקה, אופטיקה שרופא העיניים הפנה אותי אליה, והאופטיקה אמרה לי שהמצב של הראיה, שהצילינדר של הילדה שלי בעצם גדל ואני צריכה להחליף משקפיים.

הגעתי לאופטיקה אחת שנתנה לי הצעת מחיר אחת. זה נראה היה לי מאוד גבוה, מה גם שקניתי אצלם את המשקפיים הקודמים ואז הלכתי לאופטיקה שנייה שאמרו לי "כן, זה באמת מאוד יקר", וזה באמת צריך לעלות משהו כמו 300 ₪ פחות. פה אני במבוכה, כי אני לא יודעת האם העדשות הן באותה רמה. אם אני אלך לאופטיקה הפחות יקרה, אולי העדשות פחות טובות, והאמת היא שלהורים במצב הזה קשה מאוד להחליט מה לעשות והדילמה שלי הייתה גם, האם לא ללכת לרופא עיניים אחר, אבל אז אני קשורה ברבעון ב"מכבי", כך שאי אפשר ללכת לחוות דעת שנייה כי אני קשורה ברבעון. ואני אומרת לעצמי, איך רופא עיניים מומחה יכול לתת לי חוות דעת כל כך שגויה. כי האופטיקאי אמר לי שאין מצב שהמכונה טעתה. המכונה בדקה אותה, עשיתי לה בדיקה נוספת, לא יכול להיות שטעיתי. והיום אני מחפשת מוצא.

תודה. אני רוצה לשמוע בבקשה את נציגי משרד הבריאות, ד"ר מיקי דור, הוא לא הגיע. מי נמצא?

ליזה רובין.

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד. בביטוח הבריאות הממלכתי אין התייחסות, למיטב ידיעתי, לנושא של משקפיים לילדים. במשרד התייחסתם לנושא הזה? יש עבודה כלשהי בתחום?

אנחנו לא התעסקנו בנושא של זכאות למשקפיים ממשרד הבריאות. אין לנו אומדנים, לא עבדנו על האומדנים. יש בתוספת השלישית, לגבי ילדים עם בעיות ראיה מאוד קשות שצריכים עדשות, ילדים שיש להם גליקומה וכדומה, יש להם זכאות דרך משרד הבריאות, הם צריכים למחלקות וללשכות הבריאות, והם, ילדים עם בעיות מסוימות, מקבלים אישורים על הצרכים שלהם עבור אביזרי ראיה.

אני יכול להיכנס לנושא הזה, נושא רפואת השיניים לילדים, שסגן השר מקדם אותו בצורה נחרצת, ולא נכנס לבעד ונגד. אבל כמו שהייתה התייחסות לרפואת שיניים לילדים, לנושא של משקפיים לילדים - אין דיונים? זה על סדר היום שלכם כרגע?

אנחנו יכולים להתחיל לאסוף נתונים לגבי עלויות, חשיבה לגבי זה, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות.

איך אפשר להתחיל הליך כזה? גם רפואת שיניים עולה כסף, הרבה כסף, רפואת שיניים לילדים. זה עולה הרבה כסף ומתקיים דיון ציבורי שאנחנו לא נפתח אותו. השאלה היא מי אצלכם אמור לעשות כזה דבר, של בדיקת עלויות?

יש, יש מחלקות במשרד הבריאות, אגפים, שהם עוסקים בתמחור וצריכים את הנתונים האפידמיולוגים לגבי הבעיה, הערכות לגבי שיעור ההחלפות שצריכים ומה עלויות התיקונים, הן לגבי הבדיקות שצריך לעשות והן לגבי המשקפיים. זו צריכה להיות עבודה משותפת של המחלקות המקצועיות של האפידמיולוגיה של הבעיה, ושל האנשים שמתעסקים בתמחור והכלכלה של המשרד.

בהחלטה היום אנחנו נכניס סעיף כזה שאנחנו רוצים לדעת את העלויות של זה ולראות עבודת מטה בנושא הזה, כך שתהיה התייחסות בחוק או בסל לנושא של משקפי ראיה לילדים. בנושא הזה בלבד, לפני שאני פתוח את הדיון, יש פה נציג מהמשרד לשירותים חברתיים? הם לא נמצאים.

הם מתמקדים בנושא העיוורים.

אז אנחנו נבקש לקבל התייחסות מהם, רחל, כי אני ראיתי בנייר שקיבלנו שבסל העובדים הסוציאליים, אין להם את היכולת לתת משקפיים אפילו לילדים נזקקים. עובד סוציאלי שרואה ילד שיש לו בעיה והוא רוצה לסייע לו, אין לו את יכולת הסיוע במקרים בהם אין כסף במשפחה. צריך פה התייחסות של המשרד לגבי שינוי הסל, והתייחסות לנושא. אני יודע על עמותות שונות שנותנות ומסייעות באופן נקודתי, מדי פעם, אבל לא יתכן שעובד סוציאלי יראה משפחה בה אין כסף למשקפיים ולא יוכל יהיה לסייע. אנחנו מתייחסים כרגע רק לנושא הנקודתי של העלויות, הציגו את עצמכם, בבקשה.

אני יוני סנדורי, אני מנציגי מועצת האופטומטריסטים. דווקא בנושא העלויות, אני נציג של יותר מ-500 אופטומטריסטים ובעניין הזה אנחנו יכולים להרים את הכפפה, ולשבת עם נציג של משרד הרווחה או משהו כזה ולקבוע מחיר שהוא מחיר קרוב למחיר סמלי למשקפיים לילדים, אני מוכן לשבת איתם ויש לנו פריסה ארצית, כמובן, של יותר מ-500 אופטומטריסטים, ואנחנו נתחייב שאותו...

לילדים באשר הם או לילדים...

לילדים באשר הם. הייתי רוצה להתייחס לשתי בעיות. בעיה אחת קלינית היא שיש משקפיים שצריכים לתקן את הראיה, ויש פה עוד אמא ולה יש בעיה של אפנה.

צילינדר, לא אפנה.

אז הייתי מפריד את שני הדברים האלה, וכל הילדים שיש להם בעיה קלינית, עד גיל 7, לצורך משקפיים, אנחנו מוכנים להרים את הכפפה ולעשות משקפיים. לילדים מעוטי יכולת אנחנו מוכנים לתת את המשקפיים בחינם, ואני נציג של 500 אופטומטריסטים.

אני רואה פה התחייבות גדולה מאוד. אני מקווה מאוד שאתה מודע למה שאתה אומר.

אנחנו נשב עם היועצים של העובדים הסוציאליים ואנחנו מוכנים לזה. אני יודע מה שאני אומר.

על איזה טווח גילאים אתה מדבר?

אני מדבר על עד גיל 6-7, לתת משקפיים לילדים במחיר הגון, גם ילדים שצריכים תחלופה, כמו שד"ר ענתבי יודעת, יותר תכופה של עדשות, אנחנו מוכנים לשבת ולהגיע לאיזה מחיר מוסכם שיהיה נוח.

אני רוצה רק למקד. אני רואה פה שני נושאים. יש נושא שילדים שהוגדרו כבעלי צרכים מיוחדים מבחינת שירותי הרווחה, ופה המספרים אינם גבוהים. אני לא יודע לאמוד את זה, אבל אני מעריך שמדובר במאות, ברחבי הארץ.

אלפים. אתה מדבר על כאלה המוגדרים כלקויי ראיה? כי יש ילדים שצריכים משקפיים...

לא, אני מדבר על מעוטי היכולת, ופה אני חושב שהגוף שאתה מייצג, ויש פה עוד נציגים של מכונים גדולים, ואני אשמח אם תבוא קריאה מצדכם והחלטה. נחבר אתכם למשרד לשירותים חברתיים ותיקחו את ההחלטה שאתם נותנים את כמה מאות הזוגות האלה בתיאום עם השירותים החברתיים בכל עיר.

כל מה שאני אומר לך זה באחריות מלאה, ובתור נציגי מועצת האופטומטריסטים אנחנו גם נדאג לתקן ברמה הגבוהה ביותר של עדשות.

מצוין. לגבי כלל הילדים, מדובר בהיקפים הרבה יותר גדולים וגם הנושא של מחיר הגון הוא נושא שאנחנו לא פה כדי להחליט מה הוא, ואנחנו מברכים על כך וגם נציין את זה. אבל אני חושב שאם תיקחו את הנושא הראשון, של הילדים, שאני מכיר אותו מכל מני פניות שאנחנו מקבלים. אין פה נציגים של המשרד, אבל גם הם מקבלים, שאין יכולת לפקידי הרווחה לסייע כי זה לא נמצא אצלם בסל, אני חושב שזה יהיה דבר חשוב מאוד.

יש לי רשימה של אופטומטריסטים בכל הארץ שמוכנים לתת למעוטי יכולת משקפיים אפילו ברמה של לתת אותם בחינם.

תודה. כן?

שמי יאיר מורד, אני יו"ר איגוד רופאי העיניים לילדים. אני מייצג את איגוד רופאי העיניים. כמה דברים. אל"ף, אנחנו באיגוד רופאי העיניים חושבים שמשקפיים לילדים זה טיפול רפואי . טיפול רפואי לכל דבר שמטרתו להציל את הראיה של הילד לפעמים. ילד שלא מקבל משקפיים, הראיה שלו נפגעת ומעבר לגיל מסוים אי אפשר לתקן את זה יותר, לכן הגישה של משקפיים כמצרך שההורה צריך לשלם עליו, לא כל כך מקובלת עלינו. אני רוצה לברך את קופת החולים מכבי, למשל, שבעקבות שיחות שלנו איתם החליטו, דרך הביטוח המשלים, לספק משקפיים למעשה בעלות סמלית, כי הם נותנים החזר של 400 ₪ לכל ילד באשר הוא עד גיל 18.

וכמה זה יוצא להורה?

ההורה צריך להשלים 50 עד 100 ₪ כדי לקבל זוג משקפיים.

יש הגבלה לתקופה?

פעם בשנה, וזה עד גיל 18. זה יפה מאוד.

מה קורה בקופות האחרות?

בקופות האחרות, אני חושב שבקופת חולים כללית יש איזושהי הנחה אבל הנקודה היא כזאת: במהלך הדיונים הם עשו שם איזשהו תחשיב של עלויות. לילדים של מכבי זה 20 מיליון ₪ בשנה. תעשה את המכפלות, ואתה מגיע פחות או יותר בעלות של שיניים, אתה נותן גם משקפיים לכל אלה. זה לא משהו שהוא בשמיים.

תעשה את החשבון עברונו. מכבי, מה נתח השוק שלהם בקרב ילדים?

40% להערכתי.

אוקיי, אנחנו מדברים על עלות של בערך 50 מיליון ₪.

כן. עד כמה שאני זוכר, השיניים עלו 60 מיליון ₪. אז אתה פחות או יותר מגיע באותה עלות...

זה אפילו פחות, כי גם היום הקופות נותנות משהו.

הקופות משתתפות בביטוח המשלים. כמובן, זה כבר עניין שאם הוא יכנס לסל הוא יהיה דבר אחר, אני לא יודע, אבל זו מטרה שהיא בהחלט ברת השגה ואין צורך שהדברים יהיו בקטע של פילנתרופיה או בקטע של תרומות למעוטי יכולת, כי ילד שלא מקבל משקפיים, הבריאות שלו נפגעת. ואנחנו אחראיים על הבריאות של הילדים מתוקף חוק הבריאות. יש פה איזשהו פער שצריך להשלים אותו. אין לנו ספק בזה.

אוקיי, בוא נתייחס עוד לנושא המימון לפני שנכנס לעניין האבחון.

שמי בן חיים מני, אני נציג מועצת האופטומטריסטים בישראל. קודם כל, לגבי קופות החולים. חוץ ממכבי, קופות החולים עושות הסכמים עם רשתות או X חנויות שמבטיחות הנחה, וקופות החולים בעצמן לא מסבסדות לרוב את העלות של המשקפיים, אלא החנויות, דרך ההסכמים שלהם. ברגע שהם התחייבו להסכם, אז החנות עצמה, מהכסף שלה, מסבסדת את המשקפיים ונותנת הנחה. חוץ מהסיפור של מכבי, שהם עצמם, לדעתי, יותר מורידים או משתתפים ונותנים כסף לאותה החנות כדי להוריד את מחיר המשקפיים. זה לגבי קופות החולים.

תודה.

אני ד"ר אלה דלמן, אני רופאת עיניים לילדים ומייצגת את מכבי. רציתי לציין שבאמת ההנחה הזו נוספה ב-1.1.2010, תשלום של 400 ₪ למשקפיים.

מה היה לפני זה?

לפני כן היו 30-40% הנחה ברכישת משקפיים. הזכות הזאת מנוצלת וממומשת היטב על ידי ההורים ואני יודעת, בתור רופאה מטפלת, שההורים מאוד נהנים מזה, וכמו שד"ר מורד אמר, נאלצים להשלים סכומים מאוד קטנים על המשקפיים. אולי זאת המלצה שיכולה להתרחב לשאר הקופות ולעזור.

סליחה רגע, שנייה. כן בבקשה?

גבי קאופמן, אופטיק דורון.

אתם עובדים עם קופה מסוימת?

אנחנו זכיינים של קופת חולים כללית.

אוקיי, מה קורה אצלכם?

קודם כל, מבחינת הקופה, אין לקופה שום החזר לטובת הילדים כמו שעושים במכבי. אני לא בטוח כרגע לגבי הסכום, הם יודעים שם יותר טוב מאיתנו, אבל זאת הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא שהקופות יממנו חלק יחסי מהמשקפיים עבור הילדים. משום שבכללית לא עושים את זה...

למה הם לא עושים את זה?

למה? כסף. כי אין להם כסף, כנראה. אבל אנחנו החלטנו לעשות פרויקט על הנושא הזה בעצמנו, כי אנחנו מבינים את החשיבות, ומעניין שהדברים מתחברים אחד אל השני. אנחנו ממש בימים האלה עולים עם פרויקט ארצי של משקפיים לילדים, מסובסדים, מסגרות באיכות הכי גבוהה, עדשות הכי טובות, עם אחריות, עם החלפות למשך שנה. מה שנקרא, טיפול מלא והולם לילדים. אבל זו לא הדרך הנכונה.

מה יהיה המחיר לצרכן?

אנחנו כרגע שואפים שהמחיר לצרכן יהיה 450 ₪ כולל הכל, כולל מסגרת, עדשות, אחריות לשנה, החלפה באם השתנה המספר, באם נשברו המשקפיים, כל הדברים האלה. כרגע הפרוייקט הוא בהקמה, זה מעניין שאנחנו עוברים במקביל על אותם הדברים. אבל זה לא נכון, כי אנחנו בדיוק עובדים, מה שנקרא, "על הקנטים" בלשון הרחוב. הקופות צריכות לממן את זה. כי אם הקופה של כללית, למשל, הייתה נותנת 400 ₪ על המשקפיים, אז הצרכן היה משלם 50 ₪. זה היה נפלא.

זה מה שצריך להיות.

אנו באגודה למען הילד בגיל הרך נוגעים בכל מה שקשור. אז קודם כל, ליקוי ראיה הוא בעיה התפתחותית אצל ילד. ילד שיש לו בעיית ראיה מתפתח פחות טוב מאשר ילד בנורמה. אז זו קודם כל בעיה קשה ופתרון של בעיית ראיה זה דבר מאוד מאוד חשוב, כבר מלידה.

אני חושבת שהמדינה צריכה להשתתף כאן. עם כל הפתרונות היפים וההתנדבויות, הסרנו מהמדינה כבר את כל האחריויות. הגיע הזמן שהמדינה תחזור לתפקד כמדינה תומכת באזרחיה. עד שנגיע למדינת רווחה, מהקפיטליזם שנפלנו עליו, זה כבר דבר אחר. בינתיים יש דברים שהם חיוניים. עיניים הם חיוניים יותר משיניים. הרבה יותר חיוני. אני מכירה ילדים, שעד שגילו את בעיית הראיה שלהם, פשוט חשבו שהם מפגרים, כי הם לא ראו, או לא ראו טוב.

תודה, שמחה. אני גדלתי בתנועת בית"ר, שמחה, ולמדנו שבנושא החברתי המדינה צריכה לתת לכל אחד, לכל אזרח את חמשת המ"מים.

בנוער העובד למדנו את אותו הדבר.

בתנועת בית"ר ראש בית"ר אמר חמישה מ"מים, הוא אמר מזון, מעון מלבוש, מורה ומרפא. הדברים הבסיסיים. אנחנו נוסיף היום אולי את המ"מ השישי של משקפיים. כולנו רוצים להוסיף. זה במרפא, נכון. בבקשה, יהודה.

שלום, יהודה סקר, ועד הורים ארצי. אני, דרך אגב, אחד מאלה שהיה לו ראיה שש-שש, ולפני חמש שנים התעוורתי בעין אחת. נושא המשקפיים מוכר לי באופן אישי. יש לי בן דוד מאוד מבוגר בעיר מסוימת בארץ, הוא כבר לא עוסק בזה, הרווחים באופטיקה הם בין 300 ל - 400 אחוז. אני לא יודע אם מישהו יכחיש אותי, אני לא יודע למה אדוני היו"ר, בפרסומים, אופטיקה הלפרין אומרים שאתה קונה אחד ומקבל שניים חינם. אני לא כלכלן, למרות שהייתי מנהל אגף תקציב, לדעתי זאת שערורייה. קופות החולים צריכות להרים את הכפפה. הן לא עושות בדיקות ראיה לילדים...

הוא תיכף יגע בנושא הבדיקות, זה הנושא הבא. בנושא של העלויות בלבד, בבקשה.

שמי ציפי, אני מאופטיק דורון. אני חושבת שאנחנו צריכים קודם כל לעשות איזושהי הפרדה כאן. יש ילדים שצריכים משקפיים ויש ילדים שהם לקויי ראיה. אני לא בטוחה שמשרד הבריאות עושה את הכל כדי לפרסם להורים האלה שמגיע להם החזרים ממשרד הבריאות.

קודם כל משם אנחנו צריכים להתחיל. יש מקום שנקרא "אופק לילדינו". אני מכירה כי הבן שלי הוא כבד שמיעה, אז אני מכירה גם את "אופק לילדינו". ומשרד הבריאות עושה כמיטב יכולתו לא להגיע למקומות האלה. אז קודם כל צריך לעשות את ההפרדה. קצת מוזר לי שאנחנו יושבים כאן ולא עושים קודם כל את ההפרדה בין משקפיים לבין ילדים שהם לקויי ראיה, שזה שני דברים שונים לחלוטין. אני חושבת שמכאן צריכה להתחיל איזושהי התייחסות, ואם את מ"אופק" אז זה המקום. מכאן צריך להתחיל הנושא הזה.


אתם צריכים להבין, משקפיים עולים כסף, הרבה כסף. בלקויי ראיה אביזרים עולים הרבה יותר כסף. וגם לזה צריך שיהיה מימון ושזה יהיה בחנויות ושיהיה אפשר לתת מענה. לגבי המסגרות של מכבי וכל הכבוד למכבי על הדבר הזה, יש איזושהי תפיסה, ולכן אנחנו, אופטיק דורון, הרמנו את הפרויקט הזה, שבאים הורים לחנויות ואומרים "הילד ישבור, הילד יקלקל, תני לי רק משהו סתם כזה וכשזה יתקלקל נעשה חדש". גם במכבי זו קולקציה ספציפית מאוד שההורים יכולים לבחור מתוכה. אחד הדברים שגבי ואנחנו באופטיק דורון, כשהרמנו את הפרויקט הזה, אמרנו אוקיי, אופטיק דורון לא במקום הזה, אנחנו נלך לחפש את מה שהכי איכותי וננסה לעשות את זה על חשבוננו. אבל זה לא אמור להיות על חשבוננו, זה הרעיון.

תודה.

אני רק רוצה לענות לך שבמכבי זה לא כל כך נכון, כי ההורים מקבלים החזר של 400 ₪, לא משנה איזו מסגרת.

תודה רבה. אני רוצה לעבור ברשותכם לנקודה הבאה, האבחון, שקשורה לבעייתיות שקיימת היום בנושא האבחון. יש לנו פה נייר מקיף אותו כתבה אתי מהמרכז למידע, ואני מבקש מאתי לסקור לנו בצורה ברורה את הליקויים במערך האבחון, שהוא לא קוהרנטי ולא מבוסס מספיק, ואני גם רוצה התייחסות שלך, ראיתי שיש סתירה בנתונים שונים שקיבלנו ממשרד הבריאות ואגודת הבריאות לגבי ההחמרה ביכולת הראייה של ילדי ישראל. בבקשה אתי.

אני אתחיל מהנושא של הבדיקות, כמו שנאמר, בגיל הרך 5% מהילדים סובלים מהפרעות ראיה שהן מולדות, בגילאי בית ספר זה מגיע ל30% מהילדים ואפילו יותר, שסובלים מהפרעות ראיה עד סוף התיכון. האבחון של הפרעות הראיה האלה הוא מאוד חשוב כי לפעמים הן סמויות לגמרי והן יכולות לגרום לבעיות, גם בתפקוד בבית הספר וגם בהתפתחות של הילד בגיל הרך. לפי ההמלצות של איגוד רופאי העיניים ילד אמור לעבור בדיקות ראיה 4 פעמים במהלך החיים שלו.

עד גיל 18?

עד גיל 18, כן.

באילו שלבים?

בלידה, סמוך ככל האפשר למועד הלידה.

וזה מבוצע, אבל לא בכל בתי החולים, נכון?

נכון.

יש לנו נתונים בכמה בתי חולים זה לא מבוצע, או אחוזים?

לא, אין לי נתונים בנושא הזה.

בבתי החולים באיזור המרכז מבצעים, בפריפריה יש יותר בעיה.

למה זה לא נכנס?

אין הנחיה גורפת של משרד הבריאות. זה הכל תלוי ביוזמה של רופא העיניים המקומי ורופא הילדים המקומי.

למה?

בנושא הזה היה דיון במועצה הלאומית לנאונטולוגיה, שהיא מועצה של משרד הבריאות, והמועצה המליצה לחייב את כל בתי החולים לבצע את הבדיקה, ומשום מה, זה היה לפני כשנה, עד כה טרם יצאה הנחיה גורפת.

תיכף נשמע את משרד הבריאות.

לדעתי, הבדיקה פשוטה, זמינה, והיא יכולה להציל ראיה וגם חיים של ילדים.

איך נקראת הבדיקה?

בדיקת החזר אור. כל רופא יכול לבצע את הבדיקה, גם רופא ילדים, לא צריך רופא עיניים. הבדיקה מצילה ראיה וגם יכולה להציל חיים כאשר ילד נולד עם גידול בעין, זה גם דבר שאנחנו רואים. אפשר לאבחן את הגידול כבר בלידה, לטפל בו ולהציל את החיים שלו.

תודה. כן אתי, בואי נמשיך בשלבים.

כמו שנאמר, באמת הייתה המלצה של המועצה הלאומית לנאונטולוגיה בנובמבר 2009 לכלול את הבדיקה בין הבדיקות שמחויב בית החולים לבצע לנולד וההמלצה הזאת בטיפול משרד הבריאות, עדיין לא אומצה. בדיקה נוספת, בגיל 3, היא בדיקה מאוד חשובה כדי לאבחן ליקויי ראיה שנפוצים בגיל הרך.

בטיפת חלב.

בטיפת חלב, אכן. ההנחיות של טיפת חלב בעניין הזה הן לא אחידות. הם נותנים אופציה בין שתי בדיקות, ברוב המקומות מבצעים את זה, בבדיקת ראיה בגיל 3, באמצעות לוח, בכמה מקומות לא עושים את הבדיקה הזאת ובוחרים בבדיקה אחרת. בכל מקרה, שיעור הכיסוי של הבדיקה הוא נמוך מאוד, בערך 50%. זה נמוך יחסית לבדיקות שאנו מכירים בטיפות חלב.

50%, זה במגזרים מסוימים?

אחת הבעיות של הנתונים שקיבלנו, היא שקיבלנו נתונים מאוד חלקיים ממשרד הבריאות בעניין הזה. גם קיבלנו נתונים לגבי שנה אחת בלבד, וגם היה להם קשה להפריד את זה לכל מני מחוזות. הם טענו שזה בגלל לוח הזמנים שלא אפשר להם לאסוף נתונים יותר מקיפים.

השלב הבא, בטיפת חלב זה אמור להיות מבוצע פעמיים. בגיל שלוש ובגיל חמש או שש. גם בגיל חמש הכיסוי הוא עוד פחות נמוך מאשר בגיל שלוש, כלומר בסביבות 40%. בנוסף, יש בבית הספר שתי בדיקות. פעם אחת בכיתה אל"ף ופעם אחת בכיתה חי"ת.

על ידי מי?

כרגע הבדיקה מבוצעת על ידי שירותי בריאות לתלמיד, זה כרגע על ידי האגודה לבריאות הציבור. שיעור הכיסוי של הבדיקה, לפחות בשנה האחרונה, היה מאוד גבוה, למעלה מ90%. מה שראינו, דבר ראשון, כבר ב2002 משרד הבריאות ביצע איזשהו מחקר במחוז הצפון שבדק את האמינות של הבדיקות ומצא שהיא לא מלאה, אבל מאז המחקר הזה, למעשה לא הוגשו המלצות למשרד הבריאות בעקבותיו.

בבדיקה שנעשתה, גילו שהילדים רואים פחות טוב או יותר טוב? הנתונים שראינו פה, לגבי אחוז הילדים בעלי ליקוי ראיה, האם הבדיקה היא מראה שבסך הכל יש אחוז יותר גבוה?

אני חושבת שלהיפך, יש יותר ילדים שהם "חיובי" בטעות.

אוקיי, יותר אופטימיים אנחנו צריכים להיות.

דבר נוסף שהוא מאוד חשוב זה נושא המעקב. בבתי הספר יש בדיקה על ידי אחות, אם היא רואה שיש איזושהי בעיה בבדיקה היא מפנה לרופא, שולחת מכתב להורים ואומרת להם שהם צריכים לקחת את הילד לרופא עיניים. מה שקורה כרגע זה שהמעקב אחרי מה שקורה עם אותם ילדים הוא מאוד לקוי והבנתי ממשרד החינוך שיש בעיה בקשר בין האחיות שמבצעות את הבדיקה לבין המורות בכיתה. כלומר, אם יצאה איזושהי בעיה בבדיקה של ילד, המורה לא תמיד תדע על זה. היא לא תדע שאם היא תושיב אותו קרוב יותר ללוח או תעזור לו באיזשהו אופן זה יכול לעזור לו.

הבנתי. עכשיו עשינו בדיקה בבית ספר וראינו ילד שיש לו בעיה. מה קורה הלאה?

אותו ילד מקבל מכתב על התוצאה של הבדיקה שלו. אני חושבת שהוא מקבל מכתב בכל מקרה, גם אם היא חיובית וגם אם היא שלילית, שאומר שהוא אמור לפנות לרופא עיניים, שיצאה בבדיקה בעיה והוא אמור לפנות עם זה לרופא עיניים. האחריות היא בפירוש על ההורים. אני הבנתי שגם למשרד החינוך וגם למשרד הבריאות יש קושי במעקב אחר הבדיקות האלה.

אין מעקב.

אוקיי, תודה.

רציתי להוסיף שעל רקע מה שנאמר פה, וגם כיוון שהבדיקות מבוצעות 4 פעמים במהלך הילדות, ובעיות יכולות להתפתח גם בין אותם מועדים, חשוב מאוד להגדיל את המודעות, גם של הורים, גם של גננות , גם של מורים, לנושא של הפרעות ראיה ואילו שימנים יכולים להיות לכך, ובעניין הזה לא מצאנו שום פעילות של משרד החינוך ומעט מאוד דברים שמשרד הבריאות עושה.

תודה.

רציתי לציין שגיל 3, כבדיקת סקרינינג ראשונה, עלול להיות קצת מאוחר מדי. במכבי, משנת 2005 עושים בדיקת סקרינינג רטינוסקופיה יבשה לילדים בגיל חצי שנה. בגיל חצי שנה, אם אתה מאבחן הפרעות ראיה גסות וגדולות, אתה יכול להתחיל לטפל בעין עצלה בחלון ההזדמנויות המתאים.

אני לא רופאת עיניים ואני לא מתמצאת אבל אני יודעת שהבדיקה של רטינוסקופיה יבשה היא לא בדיקה לחלוטין אמינה.

נכון, אבל היא עדיין עדיפה מאשר לא-כלום, ואם מוצאים איזשהו חשד לבעיה כזאת, אז מיד מפנים לרופא עיניים. בודקים בגיל חצי שנה.

את מדברת על טיפות החלב של מכבי.

אני מדברת על אופטומטריסטים. על פי ההנחייה של ד"ר סטולוביץ' ופרופ' טרייסטר במכבי, הלך מ2005, מי שעושה את הרטינוסקופיה היבשה זה או אופטומטריסט, או רופא עיניים לילדים. רק כסקרינינג, אני מדגישה, רק כסקרינינג גס. את הבדיקה שמעבר, אם מוצאים איזושהי הפרעה, עושה רופא עיניים לילדים.

תודה. אני רוצה לבקש ממשרד הבריאות להתייחס לנושא הזה, ואחרי זה משרד החינוך. משרד הבריאות, שמענו פה קודם את כל הסקירה, מה ההתייחסות שלך לנושאים השונים?

מטבע הדברים, שיעור הילדים שיש להם בעיות ראיה עולה עם הגיל. הסתכלו סביב לשולחן, ראו כמה אנשים יושבים כאן ומרכיבים משקפים. אני לא יודעת כמה מרכיבים עדשות מגע. יש לי כאן לפחות שלושה שותפים, אם לא יותר סביב השולחן על מנת לעדכן את הנוהל של משרד הבריאות לגבי טיפות חלב ולעדכן את הבדיקות. בכוונתנו להוסיף בדיקת החזר אדום בטיפת חלב, בדיקה ראשונה בגיל חודשיים.

לפני טיפת חלב, למה בבתי חולים זה לא נמצא?

הם צריכים גם כן. אנחנו פעלנו קודם לגבי בדיקות שמיעה. קשה לעשות את הכל בבת אחת, אני מודה. אנחנו הכנסנו השנה לסל הבריאות, לא בסל אלא בדרך אחרת דרך הסל, לעשות בדיקות שמיעה לכל הילדים במדינת ישראל. מה שנעשה במרכז לא נעשה בכלל הילדים ואת זה אנחנו עשינו השנה. אנחנו עכשיו עוברים לראיה. אני יושבת עם ד"ר יאיר מורד ועם נדין כאן על מנת לעדכן את מה שאנחנו עושים לגבי בדיקות ראיה. עכשיו, להבדיל משמיעה, אין בדיקת ראיה שבודקת את כל המרכיבים של ראיה בילוד, בדיקה טובה, יעילה ופשוטה, כבדיקת סקרינינג, אנחנו מדברים על בדיקות סקרינינג בהן צריכים לענות על קריטריונים מסוימים, אין כזה דבר בראיה, לעומת שמיעה שם יש כלי הרבה יותר יעיל וזמין, ולכן צריכים לעשות את מה שיש. זה דבר אחד, אנחנו עובדים ואנחנו מקווים, ונגיש בקשה לתוספות לתקציב שנוכל לקבל - גם זה דורש תקציב, הן לגבי אביזרים והן לגבי הדרכה של הצוות.

דבר נוסף, כאשר עושים בדיקות בטיפות חלב אנחנו אכן תלויים בהיענות של ההורים. הבדיקות שנעשות בטיפות חלב בירושלים, טיפות חלב בחיפה, שם אני מכירה מקרוב, הן בדיקות יעילות. אנחנו מצאנו שהן מונעות אמבליופיה קשה, כאשר השוונו את זה לאוכלוסייה דומה. אנחנו רואים שהן יעילות, צריך להכניס אותן לסל ויש עלות. הייתה בקשה להכניס את הבדיקות האלה לסל והיא נדחתה. צריכים לנסות עוד פעם. בהיעדר תוספת לסל האבחון שאנחנו עושים לא יהיה הכי טוב. לפעמים צריך לעשות "סקונד בסט" ולא רק את הכל. במקומות שיש, הבדיקות הקיימות שעושים בגילאים צעירים יותר הן מעולות ולא נפסיק אותן, אבל צריך שלכלל ילדי ישראל יהיה משהו.

לגבי בדיקות בגיל שלוש ובגיל חמש, אנחנו אכן תלויים בהיענות של הילדים ואני יודעת מהנתונים שאני קיבלתי ממכבי שמציעים את זה וזה מעולה, אבל שוב, ההורים צריכים להגיע. הם צריכים להגיע למקום אחר וכלל שמבקשים דבר כזה ההיענות יורדת, כי זה עוד טרטור, ההורים עובדים ויש להם דאגות נוספות והם חושבים שהילד בסדר. אנחנו צריכים להעלות את ההיענות, זה חלק מהפעולות שאנחנו צריכים לעשות. יש בדיקה בכיתה אל"ף, אנחנו צריכים לשפר את האיכות של הבדיקה ולכן עשו גם כן בדקו את הערך של הבדיקה.

צריכים להקציב הקצאות להשתלמויות לאנשים שעושים את הבדיקות האלו, כדי שזה ישפר את איכות הבדיקה. לבדוק שהיא נעשית עם הכלים הנכונים ושמי שעושה את הבדיקה יודע איך לעשות אותה, מפני שהעיקרון הוא שאם הילדים הם קהל שבוי כאוכלוסיה בבית הספר, גם אם לא תפסנו אותם לפני שהם נכנסו לבית הספר, אפשר לתפוס אותם ב95% בבית הספר בכיתה אל"ף, וזו הסיבה שהבדיקה נערכת בכיתה אל"ף.

רציתי להגיד משהו לגבי ילדים עם ליקויי ראיה. כל ילד שיש לו ליקוי ראיה מוכר על ידי רופא העיניים. אין ילד עם ליקוי ראיה שמוכר שלא עבר אצל רופא העיניים. אם אתם חושבים שיש צורך להעביר מידע לרופאי העיניים לגבי הזכויות של הילדים, אנחנו נפעל. הזכויות נמצאות באתר של המשרד, אבל ברור שתמיד אפשר לעשות משהו. אני אשמח לקבל את ההנחיות.

שכחתי להגיד משהו לגבי חוזר מנכ"ל, לגבי רפקלס אדום, אנחנו יכולים וצריכים להעלות את זה לדיון, אני מסכימה, מפני שזה צריך להיעשות לא רק בגיל חודשיים אבל זה אחד מהפתרונות. אנשים שנמצאים בבתי החולים שלא עושים את זה טוענים שיש עליהם לחצים ושהם לא יכולים, טכנית, לעשות את זה בגלל כל מני סיבות. פתרון אחד הוא לעשות גם את זה בטיפת חלב, את זה אנחנו נעשה, ולגבי בתי החולים, זה עוד משהו שאנחנו צריכים לפעול להעביר זאת דרך חוזר מנכ"ל.

תודה. אני רוצה לבקש מעירית לבנה ממשרד הבריאות, המפקחת על תחום הבריאות, אני חש שנושא המעקב הוא הנקודה החלשה.

אני רוצה להעלות שני דברים ברשותך. הבעיה של טיפות חלב היא שהילדים לא מגיעים ולכן הם מגיעים למערכת החינוך ואז הם באמת קהל שבוי, אבל – הבדיקה נעשית וזה לא אשמת הבדיקה עצמה, כל שירותי הבריאות לתלמיד לא יכולים למצות את מה שהם היו רוצים. ונכון שהאחיות עושות בדיקה, אנחנו שינינו, זו הייתה בדיקה של כמה ילדים וזה עבר לבדיקה בודדת, זאת אומרת, עשו תהליך של שיפור.

יש לקות אחת מאוד מרכזית. כשילד מאובחן - הפתולוגים, ברור שהם מאובחנים. כשילד מאובחן במשהו קל, מה שאין היום זו איזושהי הכוונה למערכת החינוך, למורה. לא עם תוצאות כדי לא לשמור ולשבור את הנושא של סודיות, אלא פשוט להנחות את הצוות בהתאם לממצאים. זה לא נעשה. אולי זה נעשה ולא מספיק. אני חושבת שזה קטע מאוד משמעותי, כי אנחנו מתייגים ילד "אתה תת הישגי", "אתה לא לומד" וכו', כי הוא לא רואה טוב או לא שומע טוב. וזה קטע שצריך לגשר עליו. לפני שש שנים עשינו מהלך עם ארבע הקופות ועם מועצת האופטומטריסטים וקראנו להורים, כי נניח שילד עבר בדיקה בבית הספר, האישור לא תמיד מגיע להורים וההורים לא עושים.

עשינו מהלך מאוד יפה חברתית, שנרתמו אליו ארבע הקופות ומועצת האופטומטריסטים והילדים הגיעו עם ההורים וזה עשה טוב לכולם. אבל ההורים היו נוכחים בבדיקה עצמה ואז קיבלתי על הראש, והפסקנו עם זה מתוך ביקורת שהייתה. אני חושבת שזה היה מהלך מחזק, כי הוא לא היה במקום, הוא היה מהלך מחזק שאנחנו פשוט הפסקנו אותו.

ממי קיבלתם על הראש?

קיבלתי ממשרד הבריאות על הראש, ואני אומרת את זה פה וחבל, ואני חושבת שאם יש עוד מהלכים כדי לחזק, ואם הפניה שלי יכולה להיות שלנו, להורים, לעשות איזשהו מהלך של מודעות גבוהה יותר ולאפשר באמצעות הקופות לעודד את זה. זה אף פעם לא יהיה מיותר, זה רק יכול לעודד גם מודעות וגם ללכת, ונכון שאם הורה בא עם ילד זה גם מעורר אצלו מודעות לגבי הראיה שלו, זה איזשהו תהליך נכון.


מה שאני מבקשת פה זה הנושא של הקשר ויידוע, הכוונת הצוות, ואני אומרת שוב, תוך שמירה על פרטיות ואנחנו מחויבים לכל, אבל הכוונה לצוות לגבי ילדים מסוימים שאכן הם מזוהים, וזה במסגרת שירותי בריאות לתלמיד, ואני מוכנה לחזור, ואנחנו מוציאים נהלים חדשים עכשיו, יבחר ספק חדש לשירות לקראת שנה הבאה, וזה יצוין בזה, ובנוסף אני קוראת לחזור על העידוד למנהלים שיזכירו להורים, אבל זה תלוי גם בקופות וגם באופטומטריסטים, בואו למהלך משותף כדי שנגיע להשלמה של 100% ילדים מאותרים, מזוהים ומטופלים במידת האפשר.


באותו המהלך אז, כל הקופות כמעט והאופטומטריסטים הלכו לתרומה של משקפים כמעט בחינם, נדמה לי, לאותם ילדים שבמסגרת הזאת אותרו.

המהלך היה בתוך בית הספר?

לא, אנחנו נתנו מסמך להורים עם מוקד שירות של כל קופה והם ביררו לאן הם הולכים עם אותה רשת, כמו שנאמר פה, והם הלכו עם הילדים אחרי הצהריים, היה ספח הדרכה והוא נבדק, ומתחייבת איזושהי התייחסות. זה מה שאנחנו מבקשים כי זה מה שמורה וגננת צריכה, לא מעבר לזה.

תודה. בבקשה, האגודה.

שמי מרינה מאיר, אני מנהלת הדרכה מקצועית באגודה לבריאות הציבור שמכילה את שירותי הבריאות לבתי הספר משנת 2007, אנחנו נותנים את שירותי הבריאות לפי נוהל בריאות התלמיד של משרד הבריאות, וגם בדיקות הראיה בכיתות אל"ף ובכיתות חי"ת מתבצעות על פי נוהל משרד הבריאות, על פי כלי של משרד הבריאות ובדרך שמשרד הבריאות כתב בנוהל. אחיות בתי הספר מגיעות לבתי הספר ועושות את הבדיקה, לפעמים בתנאים מאוד קשים כי בבתי הספר, לצערי, אין כבר שנים, חדרי אחות ראויים. זה בהחלט תלוי בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך, עם הכנה של בית הספר שנעשית באמת בהשקעה רבה של עבודה, על מנת שיסופק חדר שבו הלוח לא מסונוור, שיש מרחק של 5 מטרים בדיוק ושאפשר לעשות את הבדיקה, ומדובר בבדיקת סינון, לא בדיקת אבחון, חשוב מאוד שנזכור את זה.

בדיקת סינון לא מאבחנת לקויי ראיה, היא מעלה חשד לליקוי ראיה ויש הבדל מאוד גדול בין לבוא למורה ולהגיד שיש חשד וכחלק מהתוצרים של הבדיקה יש "חיובי שגוי", שזה ילדים שאין להם ליקוי ראיה, שהתברר שהם לא לקויי ראיה, אז לכן, בזמן ביצוע הבדיקה בבית הספר, אין מקום לבוא למורה ולהגיד לה "הילד הזה לא רואה, תושיבי אותו שם או פה". זה לא הזמן. הזמן הוא כשיש אבחון כזה, וזה השלב הבא. האגודה לבריאות הציבור מיחשבה את כל הנתונים של בתי הספר, משהו שלא היה בעבר. יש איסוף נתונים על כיתות אל"ף וכיתות חי"ת. חלק מהבדיקה הוא בכך ששואלים את הילד ובודקים עם הילד אם הוא מרכיב משקפיים או סובל מליקוי ראיה. הילדים האלה לא נבדקים בבדיקת סינון כי אם יש כבר אבחנה של ליקוי ראיה אין טעם בבדיקת סינון. על כן הנתונים האלה נאספים באופן שיטתי, יומיומי, על ידי האגודה לבריאות הציבור, מוקלדים ונמצאים בתוך מסד נתונים ארצי.

יש היום, בסיום השנה הזו, נתון שבו אפשר לראות כמה ילדים הרכיבו משקפיים לפני שבוצעה בדיקת הסינון באותה שכבת גיל. זה דבר אחד. דבר נוסף, יש איסוף מלא של הנתונים וכיסוי שלא היה כדוגמתו בעבר, של מעל 95% ילדים בכיתות אל"ף וכיתות חי"ת שנבדקו בשנת 2009. הנתונים האלה כולם מוקלדים, נאספו בצורה תקינה עם בקרות פנים, עם בקרה לנתונים, עם בקרה תמידית גם של משרד הבריאות על איכות הביצוע של הבדיקה וגם בקרות פנים בנקודות השונות.

מה לגבי השאלה באשר לאיכות הנתונים שסיפקתם?

אני לא יודעת על בסיס מה אפשר לערער על נתונים, כשאלו הנתונים היחידים שנאספו בצורה יומיומית והוקלדו לתוך המערכת. אין לי מושג על מה מדובר. העבודה נעשית, היא מבוקרת על ידי משרד הבריאות, היא מבוקרת על ידי בקרות פנים. אנחנו מקבלים כ900 בקרות בשנה על העבודה של בריאות התלמיד, משהו שלא היה כדוגמתו בשום שירות אי פעם. אני חושבת שבמקום הזה אפשר לסמוך בהחלט על הנתונים שנאספו, מה גם שאין בעבר נתונים כאלה, שאפשר להשוות איתם בצורה שבה איסוף הנתונים נעשה ברמה יומיומית על ידי העובדים בשטח ומדווחים אונליין, לא בסוף השנה בדיעבד אלא כל יום יש דיווח, מה האחות עשתה, כמה היא בדקה, כמה ילדים היו בכיתה והרכיבו משקפיים, כמה ילדים סירבו להיבדק באותו יום, אם היו כאלה. מבחינת הנוהל, וכך נעשית גם העבודה בפועל, ילדים מקבלים שיחת הכנה בכיתה, ידוע של ההורים באמצעות מכתב. ההורה יודע שבימים הקרובים הילד ייבדק. הורה מקבל הזדמנות להתעניין.

יש לי שאלה אלייך. מה ניתן לעשות טוב יותר בשירות שאתם נותנים?

אני מיד אתייחס לזה. אני רק רוצה להסביר את התהליך. אחרי הבדיקה הילדים שעלה חשד שהם לוקים בראיה וצריכים בדיקת מומחה מקבלים מכתב ביד שבו מפורט שהילד נבדק בבית הספר ויש צורך לבדוק. מכאן האחריות עוברת להורים. נכון, אנחנו יודעים שיש הורים לא מעט שמתקשים לפנות למערכת ולעשות את הצעד הבא, וטוב יותר יהיה אם תהיה אפשרות לאחות לפנות ולהזכיר, ולשאול, ולנמק ולדבר באופן אישי עם ההורה ולהסביר לו את החשיבות של הדבר. השנה עשינו שיפור נוסף ועל מנת לאפשר לאחיות שלעתים קרובות לא נמצאות באותו בית ספר זמן ממושך, הן רושמות את כל ההפניות שנעשות בדף איסוף מיוחד.

תודה, אבל את חייבת לסיים. בדקה, מה היית עושה טוב יותר?

אני אומרת, מאחר והאחות רושמת לעצמה ברשומה מיוחדת שעיצבנו את כל הילדים שהיא מפנה לבדיקת ראיה, זה מאפשר לה לחזור גם בחופשות בית ספר ולהתקשר לאותם הורים ולשאול מה נעשה בנדון. השיפור הזה יאפשר להגיע עם מעקבים ליותר הורים מאשר נעשה בשנים האחרונות. אנחנו עובדים על זה.

תודה.

אולי אפשר לפנות למשרד הבריאות ולשאול, כי אני רואה במסמך שהוכן על ידי המ"מ, שבאמת יש פה טענות על פגמים באמינות הבדיקה שנעשית בבתי הספר וכמו שאמרה האחות הראשית פה של שירותי בריאות התלמיד, איך אפשר לערער על אמינות בדיקה שכתובה? אולי משרד הבריאות ייתן לנו תשובה בנושא הזה. אתם לא יודעים לענות?

אז נעשתה, כפי שציינתם, בדיקה שהיא בדיקה של "גולד סטנדרט", מומחה בעיניים. הבדיקה הזאת נעשתה. צריך, מול התוצאות של הבדיקות שהאחות עושה. עכשיו, אכן מיישמים. אחות עושה את הבדיקה. אם אתם רוצים להעמיד רופא עיניים לעשות את הבדיקות, אז העלות שונה. יש אחות, היא נמצאת בבית הספר, היא עושה את זה. קיים שירות בריאות לתלמיד שמזה שנים עושה את הבדיקה. אפשר להעלות שינויים כל הזמן. כרגע הדגם שבו זה נעשה והתוצאות הן לא רעות לגבי הבדיקה. צריך לקבוע רף שהם מקובלים על אנשי המקצוע והיום בדיקות עיניים צריכות להיעשות על ידי רופא עיניים או במקרה הזה, בבתי ספר, על ידי אחיות בכיתות אל"ף, ולכן גם לנו יש כלי, כפי שמרינה אמרה, בודקים אם עומדים בתנאים האלה, ואיך מבצעים את בקרת האיכות ומדי פעם צריך לעשות, כפי שנעשה, עבודה מדעית הבודקת מול "גולד סטנדרט", שזו בדיקה שקשה הרבה יותר לעשות מפני שהילדים צריכים להיבדק פעמיים, הם צריכים להיבדק פעם על ידי מישהו שהוא הכי טוב לבדיקה, ופעם שנייה על ידי מי שבודק אותם באופן רגיל.

אבל במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, הם מבחינתם עושים את מה שמוטל עליהם בצורה טובה? זה מה שאני רוצה לדעת.

הם עושים את הבדיקות והם מדווחים, כן, ויש ביקורת על הצורה שבה הם עושים את זה, והם עושים את זה בסדר. לגבי המעקבים, מה עושים עם הבדיקה, אם ההורה מקבל הודעה, זו כבר בעיה. שני שליש מהילדים הם עם בדיקת סינון לא תקינה ואין להם בעיה. שלושים אחוז בערך, עד קצת יותר, תלוי בגיל, יש להם בעיה. ההורה צריך לקחת את הילד ולהביא אותו לרופא עיניים לבדיקה. צריכים לנג'ס לו, האחות צריכה לטלפן, אבל האחריות מוטלת על ההורה, כאשר הוא מקבל הודעה לפעול בהתאם.

תודה. אני רוצה לבקש ממוריה אשכנזי, האחראית על אחיות בריאות הציבור טיפות חלב.

אני מתייחסת לכל הנתונים שדיברו עליהם עכשיו. דיברתם על העלויות. בעלויות, למעשה, מדובר רק על האנשים שיש להם את הכרטיס המשלים, בעלי היכולת. לאוכלוסייה כולה, כמאגר אחד ישיר, אין דבר כזה. לא קיים, כי מי שיש לו את הכרטיס המשלים יש לו גם את הכסף לביטוח המשלים ויש לו את האופציה לרכוש את המשקפיים גם בעלות קצת יותר גבוהה מאשר משפחה שאין לה יכולת בכלל. מדובר פה במניעה, שהרפואה המונעת היא הבסיס הראשון לאיתור מומים מולדים וכמובן שבין היתר זה גם לקויי ראיה. זה מתחיל בטיפת חלב, נכון שהניסיון שהוא כרגע בירושלים ובחיפה לגבי בדיקת הרטינוסקופיה זה ניסיון חלקי, וזו בדיקה שכנראה תכנס, אני מקווה, בתוך תחנות טיפות החלב, בתקופה שקבוצות הגיל והאמהות מגיעים לטיפות חלב, מה שאחרי גיל שלוש מאוד קשה לזמן אותם כי האמהות עובדות והילדים נמצאים כבר במסגרות חינוכיות שהם לא כל כך מגיעים, מבחינת ההיענות.

ומי יעשה את הרטינוסקופיה?

אני לא מייצגת פה את משרד הבריאות. מצידי שיכניסו לשם אופטומטריסט מקצוען שיעשה את הדבר. אני מסתכלת על הטבלה. אני מוכרחה לציים שבשנת 2003 למעשה חלה ירידה תקציבית במימון של בריאות התלמיד, והתחיל מהלך של פיטורי אחיות. אם היה יחס של החוק, של 1500 תלמידים בבי"ס, אז זה הפך להיות, לאט לאט זה עלה והגיע כיום ל5000. אחות שהייתה עפם, כולכם בטח זוכרים את האחות בירוק עם הצווארון הלבן שבאה לכיתה, ובין היתר מזכירים לי תמיד את בדיקת הכינמת, אז גם את זה היום אין, והיא אינה האחות הזאת, היא אינה. מספר האחיות הולך ופוחת מאחר והתנאים שלהם הפכו להיות בלתי נסבלים. השלט של הרפואה המונעת בבית הספר, שהאחות צריכה לעבוד לפי נוהל, אבד עליו הכלח. אתמול עשיתי סקר בין האחיות. לאחיות אין חדר אחות כי באיזשהו מקום ראו שהאחות לא מגיעה, אז לקחו את החדר. האחיות נאלצות, אפ מדברים על איכות ועל מספרים, אז לדעתי, ואני לא משרד הבריאות ולא מקבלת את הנתונים היומיומיים שמועברים בפקס, ואתם כולכם הורים ואין פה כרטיס בריאות מסודר שלכל ילד יש את הרצף מטיפת חלב עד כיתה י"ב, אין את זה היום, זה הופך בפקס ומטייל בכל מני מקומות, כך שגם המחשוב הזה, אני לא יודעת אם הוא גם פי שלושה מאשר האמת לאמיתה. האחיות עושות את הבדיקות בפרוזדורים.

הדו"ח עובר בפקס כמו בכל המערכות האחרות.

האחיות עושות את הבדיקות. אין חדר אחות. או שמחפשים חדר ספורט מאולתר, או כיתה מאולתרת, או פרוזדור, או מקלט או ספריה, או כל מקום אחר, גם חדר המנהל וחדר המורים. זאת אומרת שמבחינת האופציה לתת לתלמיד את הפרטיות שלו, הוא בן אנוש הילד הזה, לתת לו את הפרטיות שלו, אפילו להתמודד עם אותו לוח שממנו הוא צריך לקרוא את המספרים, אולי הוא נבוך, אולי הוא מפחד להיחשף בכך שהוא לא רואה – אין את זה. כי אם זה נעשה בפרוזדור אז גם החמישה מטרים האלה לא רלוונטיים כי יש לך את כל הגירויים החיצוניים שישנם. המגמה כאן הייתה, בשביל להתהדר במספרים האלה, שאני באמת לא משרד הבריאות בשביל שאלך ואבדוק, אבל אני מבינה יש אי אמינות בנתונים, זה מתחייב בכל המקומות בהם נדרשים לעבוד על פי נוהל.

אני אומרת עוד פעם, הבדיקה הזאת חייבת להיות בראיה ממלכתית, לא מפולגת בין קופות, כי אם אני הולכת לכיתה ויש לי אוכלוסייה שבויה של 40 תלמידים, אני לא עושה אפליה למי יש כרטיס מושלם ולמי אין כרטיס מושלם, אני מגיעה באוכלוסייה שלי לכל מקום, זו אוכלוסייה, שגם אני בתור אחות בית ספר מכירה את המשפחה, מכירה את התלמידים, יש לי קשר הדוק עם ההורים, אני נמצאת בתוך מסגרת גם בתוך בית הספר, מכירים אותי. היום אותה אחות מגיעה, היא כבר הייתה והיא סימנה וי. ואני אגיד לך מה עוד יש פה. יש פה גם ראיה של כדאיות כלכלית. כי אם הוא לא יעמוד בדרישות שלו, אז גם ינכו לו מהתקציב שהוא מקבל, גם מהתקורה וגם מהתקציב השנתי שיש לו. מצלצלים לאחיות, "כמה הספקת היום?". יש פה דברים מזעזעים שאנחנו שומעים וזה לא היה עד שהשירות הזה הופרט.

זה מחדל שאני פונה אליך אישית, אנא, פנה לראש הממשלה שהוא גם משמש כשר הבריאות, שיחזיר עטרה ליושנה, מפני שהיום, אפילו אם יבוא קבלן חדש, אין אחיות. אני יכולה להעיד עכשיו בעפולה, מתוך שש אחיות מוסמכות עזבו עכשיו את המערכת ארבע.

תודה, בקצרה בבקשה, אנחנו מוכרחים לסיים. בבקשה, נציג אחד שידבר מארגוני האופטומטריסטים.

שמי יגאל גוטמן, אני מייצג את מועצת האופטומטריסטים. אנחנו שומעים פה הרבה דברים, מה ניתן לעשות ואיך צריך לעשות. אני רוצה לדבר על מה שכבר נעשה ובוטל. אני מתייחס להסכם, הסדר שהיה עם משרד החינוך, שדיברה עליו עירית לבנה, שעבד יוצא מן הכלל.

יצאנו מתוך נקודת הנחה שילדים עד כיתה אל"ף נבדקים ממילא על ידי קופות החולים. הפרויקט שלנו היה לקחת את כל שאר תלמידי בתי הספר. עשינו את זה שנתיים ולדעתי זה היה מוצלח מאוד. מועצת האופטומטריסטים כינסה את כל חבריה, נתנה להם הדרכה ורענון לגבי בדיקות ילדים, הטפסים הגיעו מבית הספר אל האופטומטריסט, האופטומטריסט בדק והחזיר את זה, אם היו ליקויים זה הלך לאינסטנציות של רפואה וכו'.

בדקתם טפסים, לא ילדים?

איזה טפסים בדקנו?

אמרת שהגיעו הטפסים אליכם. הילד עם הטופס? זה מה שאני רוצה לשאול. אם לא עשיתם איזה סקר ובדקתם. אופטומטריסטים בדקו את הילדים במהלך השנתיים האלה, את כל הילדים, לפחות בקבוצת גיל הספציפית הזו?

תלמידי בתי הספר עד כיתה אל"ף נבדקו על ידי קופות החולים, עם שאר תלמידי בתי הספר הסידור היה שבהנהלת בית הספר היו הטפסים הריקים, התלמיד קיבל את הטופס, הגיע אל האופטומטריסט עם הטופס, האופטומטריסט עשה לו את הבדיקה, מילא את זה, וזה עבד יוצר מן הכלל.

מתי זה היה?

רגע, הייתה פניה שניסחנו כשרונית תירוש הייתה המנכ"לית, הייתה פניה של עמוד אחד מסודר, בה ביקשנו ממנהלי בתי הספר לציין את ההורים להעביר, והורה הורה לקח את הילד. היה פשוט טופס מסודר. צריך להדגיש, זה היה משלים, שלא תחשבו שדיברנו על לקויות.

מתי זה היה וכמה אחוז נבדקו?

לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. במדינת ישראל תמיד צריך להמציא את הגלגל. זה דבר שעבד, זה דבר שמועצת האופטומטריסטים התנדבה אליו, יש לנו פריסת אופטומטריסטים בכל הארץ כפי ששמעתם. הבדיקות האלה נעשו חינם לתלמידי בתי הספר. זה עבד שנתיים, לשביעות רצונם של כולם לדעתי. אני לא יודע מה קרה ולמה זה הופסק. יש לי תחושה שזה קרה בעקבות החלפת השר. לא יודע, זה כנראה לא מצא חן בעיני מישהו. אפשר לחזור לזה. אנחנו מוכנים לעשות את זה בהתנדבות. אין שום סיבה שתלמידי בתי הספר לא יקבלו בדיקות ראיה, ואנחנו מוכנים לעשות את זה חינם וברמה גבוהה.

תודה.

אני חייב להוסיף משהו על הדברים שלו. יש פה משהו אבסורדי וחבריי רופאי העיניים יסכימו איתי, שאחות טיפת חלב תבדוק ילד בגילאים מאוד מוקדמים, בגילאים שהראיה היא קריטית, כאשר יש אנשי מקצוע אחרים שקיימים בשוק.

אבל ברור לך שיש פה עניין של עלויות. הרי הם הוציאו את האחיות, לא כי הן לא היו טובות אלא כדי לחסוך כסף. אתה חושב שיביאו עכשיו אופטומטריסט לבתי הספר? ההצעה שהוצעה קודם על ידי עמיתך היא הצעה הגיונית יותר, שללא עלות ניתן להפנות תלמידים כמשהו תומך. אבל בתור בדיקת בתי ספר זה לא יקרה לא על ידי רופא ילדים, שזה היה הכי טוב, ולא על ידי אופטומטריסט, זה יקרה על ידי אחות בית ספר או השירותים שהיום עוזרים בבתי הספר.

אני רוצה בבקשה נציגות של רופאי העיניים, בבקשה בקצרה.

שמי פרופ' פנחס נמט מקופת חולים מאוחדת. דיברו הרבה מאוד על בתי הספר. הנקודה היא קריטית לפני בית הספר, באמת עד גיל ארבע-חמש, כפי שהציעו קודם, הבעיה היא שהעלות היא מאוד נמוכה, גם בטיפות חלב וגם בגנים. יש לי הצעה מסוימת שכבר העליתי בעבר והיא לא נבנתה. לכל ילד יש פנקס חיסונים. כל ילד מגיע לפני בית הספר עם פנקס החיסונים שלו כשהוא מלא. צריך להוסיף משבצת אחת בפנקס החיסונים והיא תמולא לפני ההגעה לבית הספר. בצורה כזאת נוכל להבטיח שכל הילדים שמגיעים לבית הספר עברו את הבדיקה.

ישנה כמובן הבעיה של איכות הבדיקה. אני יודע שהיום, למשל, בגני ילדים, יש אחות מיומנת שעוברת ועושה את הבדיקות לילדים האלה. היום יש פחות אחיות בנושא הזה אבל גם בטיפות חלב וגם בגני הילדים, הילדים האלה ילכו להיבדק, ורצוי שיבדקו כמה שיותר מוקדם. כפי שציינו קודם, ישנה הבדיקה רטינוסקופיה יבשה שעושים בגיל מוקדם, רצוי לעשות אותה. אני לא יודע אם זה בר ביצוע כי בשנה שעברה, למשל, נולדו בארץ 169,000 ילדים. לכסות בכל שנה מספר כזה של ילדים קצת קשה בבדיקה הזו. אם זה ניתן, מה טוב. לעומת זאת, בדיקה על ידי אחות בכל טיפת חלב או בגן, בר ביצוע, כך שאני חושב שזו אחת השיטות להגיע להיענות כמעט מלאה.

תודה רבה.

אם אני יכול להוסיף, אני רוצה לברך את האופטומטריסטים על היוזמה, ואנחנו לא צריכים לדבר פה על יוזמות פילנתרופיות. אנחנו צריכים שכל ילדי ישראל יקבלו את השירות הרפואי הזה בצורה מסודרת, באחריות של המדינה ולא באחריות טוב ליבו או רצונו של כל גורם אחר. לכן חייבים לחזק את הבדיקות שנעשות באופן מסודר בטיפות החלב על ידי אחיות מיומנות. הנושא הזה, לצערי, הולך ונשחק עם השנים, ואני חושב שאני בתור ילד קיבלתי שירות יותר טוב ממה שהילדים שלי מקבלים, ואני לא יודע מה יקרה לנכדים שלי.

תודה.

אני נדין הולנדר, מנהלת עמותה לחקר בריאות העין, עמותת "לראות". אנחנו עוסקים הרבה בכל הנושא של מודעות וקשר בין כל הגורמים שיושבים פה, ואני שמחה שד"ר ליזה רובין, עירית לבנה וד"ר מורד יושבים פה. אנחנו כינסנו ועדה משותפת כדי לטפל בנושא ואני מברכת אותך, חבר הכנסת, שגם הכנסת תיקח את זה תחת חסותה כי אנחנו כעמותה יכולים רק ליזום, מאוד חשובה התמיכה שלכם. אני רק מבקשת תמיכה בנושא חודש מודעות לבריאות העין. עמותת לראות יזמה, יחד עם משרד הבריאות, משרד החינוך וכל קופות החולי את חודש בריאות העין, בחודש אוקטובר בשנה שעברה. אנחנו מעלים את המודעות של כל הציבור ואני מבקשת מכולם פה, סביב השולחן, לשתף פעולה גם בחודש אוקטובר הקרוב כשנפנה אליכם.

זו הדרך, באמצעות יחסי ציבור, באמצעות התקשורת, להעלות את המודעות ושההורים ייקחו את הילדים לבדיקה.

תודה רבה, אנחנו חייבים לסיים. אני רוצה לסכם ולומר מספר דברים. ברור לכולנו שהנושא הוא מהותי, הוא נושא חשוב, וגם שמדובר בכשל, יש פה כשל של מספר גורמים, כשל שמוביל למצב בלתי אפשרי שילדים לא מאובחנים בזמן. אני מקריא כרגע את החלטת הסיכום. הוועדה לזכויות הילד קוראת למשרד הבריאות לערוך בדיקת עלויות של הכללת משקפי ראיה לילדים בסל הבריאות. ברור לכל שראית הילדים כלולה בבריאות הילדים. הוועדה תפנה לסגן שר הבריאות, הרב ליצמן, ותעבוד איתו בשיתוף פעולה על מנת לקדם את הנושא. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לחייב בדיקת החזר-אור בכל בתי החולים. משרד הבריאות חייב לקבוע קריטריונים ברורים לבדיקות עיניים בכל שלבי ההתפתחות תוך מתן דגש על אחידות הבדיקה והאבחון. הוועדה קוראת למשרד החינוך והבריאות לשפר את המעקב אחר הטיפול בילדים שאובחנו כלקויי ראיה בבתי הספר וליצור סטנדרטיזציה של הנושא. הוועדה ממליצה שייבנה מנגנון שבו כל תלמיד, טרם כניסתו לבית הספר היסודי, יעבור בדיקה מקצועית.

ניסינו להעביר את זה. ללא חקיקה אנו לא נוכל לחייב, גם לא עירית ולא משרד החינוך. רק חקיקה שתחייב בכניסה לבית הספר פנקס חיסונים מסודר ובכללו בדיקת ראיה, תאפשר ביצוע של הדבר הזה. אנחנו הצענו את זה.

אתם תתמכו בהצעת חוק כזו?

אני לא יכול לדבר בשם סגן השר אבל הדרג המקצועי יתמוך.

אנחנו נוסיף להצעת ההחלטה שהוועדה ממליצה ותקדם את המנגנונים בהם כל תלמיד, טרם כניסתו לבית הספר, יעבור בדיקה מקצועית. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10