PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה

27/4/2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 191

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי י"ג באייר התש"ע (27 באפריל 2010), שעה 12:00

ביטול הכרזה על חלק מגן לאומי הר כרמל

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
חמד עמאר

רחל אדטו

אריאל חלפן

- ועדה מחוזית, משרד הפנים

יסמין טלמון

- יועצת סביבתית, משרד הפנים

אהובה פלג

- מנהלת תחום שטחים פתוחים, משרד הפנים

מודי אורון

- סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

יגאל בן ארי

- מנהל מחוז מרכז רשות הטבע והגנים

ענת יציב

- אגף מקרקעין, רשות הטבע והגנים

סולימן נסר אלדין
- מהנדס המועצה המקומית דלית אל כרמל

עו"ד שקיב אבו רוקון
- מועצה מקומית עוספייה

סולימאן אבו רוקון
- עוזר ראש מועצת עוספייה לענייני קרקעות

איהאב כיוף

- הוועדה לתכנון ובניה רכס הכרמל

יפה שפירא

תומר רוזנר

איה לינצ'בסקי

ביטול הכרזה על חלק מגן לאומי הר כרמל

צהרים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום פנייתו של שר הפנים וסגן ראש הממשלה הרב אליהו ישי, ביטול הכרזה על מגן לאומי הר הכרמל לפי תכנית מספר ג/1155. יש נציגים של משרד הפנים?

כן.

אני אקריא את המכתב: "בהתאם לחוק הגנים הלאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998 סעיף 26 (ב), אבקש את אישור הוועדה לביטול הכרזה על חלק מגן לאומי הר כרמל, לפי תכנית מס' ג/1155. הגן הלאומי הר כרמל הוכרז ודבר הכרזתו פורסם בקובץ התקנות 2712 מיום 1.7.1971 התכנית לשכונה הצפונית בעוספייה, מסדירה שכונה בנויה והיא כלולה בהסדר הקרקעות הכולל, לפי הסכם שבין הכפרים עוספייה ודליית אל כרמל ורשות הטבע והגנים, התכנית מבקשת לגרוע מהגן הלאומי שטח של 21.77 דונם.


השר להגנת הסביבה נתן הסכמתו לביטול הייעוד ביום 14.1.10 מועצת הגנים הלאומיים, שמורות הטבע ואתרים לאומיים, דנה בתכנית בישיבה מס' 96 מיום 13.12.1999 ובישיבה מס' 98 מיום 26.2.2000 ובישיבה מס' 136 מיום 19.11.2009 והחליטה לאשר את ביטול ההכרזה. הרשות המקומית עיר כרמל נתנה הסכמתה לביטול ההכרזה ביום 6.1.2009 אבקשך לקבוע את הנושא לדיון בהקדם. נשארו עוד שטחים בהר הכרמל? נציגי משרד הפנים בבקשה.

כמו שהיה כתוב במכתב, גן לאומי הר הכרמל הוכר בשנת 71 כאשר שטחי הכפרים דליית אל כרמל ועוספייה הם בעצם מובלעת בלתי מוכרזת. במהלך השנים, עם הגידול הטבעי גדלו גם שטחי הבינוי וישנם מקומות שחלקם חדרו לתוך הגן הלאומי או גובלים בו.

באישור או בלי אישור?

חלקם בלי אישור, במקרה שלנו, בלי אישור.

גן לאומי בתוך שטח שיפוט, נא לציין, זו נקודה חשובה מאד.

זכותך תהיה לציין מה שתרצה.

אדוני יקבל רשות דיבור ויוכל להגיד את הדברים.

על מנת להסדיר את אזור התפר הזה נעשתה עבודה מאד גדולה בין רשות הטבע והגנים, הכפרים ומשרד הפנים, נציגי המחוז והגיעו בשנת 2007 להסכם שבו נקבע על שטחים מסוימים, מצומצמים, שבהם ניתן יהיה להרחיב את הבנייה, כמובן באישור תכניות כדין.


התכנית שבפנינו, שהתחילה את מהלך התכנון שלה בשנת 92, היא חלק מאותו הסכם, היא נופלת בתוך אותם שטחים שנאמר בהסכם שאפשר יהיה לאפשר להם - - -

כל השטחים האלה שעכשיו אנחנו קוראים עליהם, הם שטחים שאמורים לתת מענה להתרחבות הישובים דלייה ועוספייה?

גם להתרחבות וגם מענה לעניין של שטחים פרטיים של משפחות מסוימות, שזה המקום - - -

על כמה דונם מדובר?

בתכנית הזו אנחנו מדברים על 21.77 דונם.

תבקש שתגיד כמה כבר גרענו בשביל הדברים האלה.

אלה אדמות פרטיות?

התכנית הזו יושבת על קרקעות פרטיות. מה שמבוקש כעת מהוועדה, על פי חוק שמורת גנים, זה לאפשר את הגריעה של החלק הזה מתוך הגן הלאומי כדי שאפשר יהיה לתת תוקף לתכנית ולהסדיר את זה.

האם על השטחים האלה, שאנחנו מתבקשים לגרוע, האם יש כרגע בניה מקום?

כן.

נבנו ללא היתר. האם אנחנו נדרשים לבצע משהו פורמאלי בדיעבד?

נכון.

שמי סולימן נסר אלדין ואני מהנדס הוועדה המקומית רכז הכרמל והייתי רוצה להוסיף מספר מילים כדי להדגיש את מה שצוין כאן. ההסדר שגברת טלמון דברה אודותיו הוא הסדר שבא לתקן את גבולות מרחב התכנון של הישובים עוספייה ודליית אל כרמל לאחר שנים רבות שבהם הקו הזה נקבע, ולאו דווקא באותו זמן, תוך לקיחת כל הנתונים העובדתיים בשטח.


כמובן שאותו הסדר יכול לבוא לידי ביטוי רק על ידי הגשת תכנית לוועדות המקומיות ואישורן, עד כדי הגעה לכבודך, לוועדת הפנים.

הבנייה שנמצאת על השטחים האלה היא בנייה שקיבלה היתרים?

לא, הבנייה לא קבלה היתרים.

ועכשיו? בעקבות אישור התכנית הם יקבלו היתרים?

כן, מה שנקרא לגליזציה. אני מבין שאתה מעורה בנושאים שנוגעים לוועדה המקומית, אתה מכיר את המצב.

ננזפתי על ידי היועץ המשפטי לממשלה כשפניתי בנושא הזה לפני כמה שנים, איך אני בכלל מעז, והיום, באמצעות הוועדה של הכנסת וחקיקה, באים לתת ולהכשיר. היועץ המשפטי לממשלה שהיה לפני מני מזוז, ננזפתי איך אני מעז לפנות בעניין הזה. עכשיו הממשלה באה בעצמה להגדיר. לא שעיני צרה חלילה וחס, אבל איך שהדברים מתגלגלים.

אני רוצה לציין שככל הנראה יגיעו אליך עוד מספר פעמים, זו לא הפעם האחרונה כי אותו הסדר מדובר לתיקון הגבול בין קרקעות דליית אל כרמל והפרק הלאומי, אותו הסדר יבוא לידי ביטוי ממשי עם הגשת תכניות לאישור לוועדות. זאת אומרת שההסדר כרגע בשלב של הבנות כלליות שעדיין לא קיבל משמעות בשטח, המשמעות נעשית על ידי הכנת תכניות מפורטות. כפי שהוסבר לנו, אנחנו אמורים לקבל תקציבים לתכנון ואנחנו נגיש תכניות מסודרות לכל האזורים הנוספים.

האם מתוכננת שם רק בניית מגורים או גם אזור תעשייה?

רק מגורים.

בתוך הפארק שהוכרז, גם השטח הוא שטח שיפוט של המועצה המקומית עוספייה או דלייה, כל הפארק בתוך השטח? אני לא מדבר רק על ה- 21 דונם, יש עוד שטחים?

גברת טלמון, האם השטח שאנחנו מחריגים ייכנס לתחום השיפוט של דליה ועוספייה?

הוא כבר בתחום השיפוט

אני רוצה לשאול ברשותך אם יש עוד בתוך תחום השיפוט שמיועד בעתיד לבנייה.

זה לא רלוונטי, גם באשקלון זה בתחום השיפוט.

אבל כאן יש את העניין שזה שטח פרטי של בן אדם, זה שטח שלו לא של המדינה או של המנהל, שטח פרטי שהכריזו עליו פארק לאומי. בן אדם שרוצה לבנות את העתיד לו ולילדיו - - -

בכל מקרה הוא לא יכול לבנות שם.

הוא לא יכול לבנות ברגע שהוכרז כפארק לאומי, וזו קרקע פרטית שלו.

ברשותך אני רוצה להבהיר כמה נקודות, שמי סולימן אבו רוקן, עוזר ראש המועצה לענייני קרקעות ותכנון.

ראש המועצה פה?

לא, אנחנו בחג.

שברנו את החג מחמת חשיבות התכנית.

אם הייתם אומרים, היינו דוחים. שלא יהיה לנו משבר קואליציוני...

שטח שיפוט עוספייה למי שלא יודע הוא 7,125 דונם. מתוך זה 613 דונמים הם אדמות מנהל מתוכננים כחמישה מתחמים שעדיין תקועים, שום דבר לא זז ב-ע.ד שלהם. 1,199 דונם שטח פרטי ללא שום תכנון, 1,325 דונם הפארק נכנס לתוך שטח השיפוט ושולט על זה, מה שנשאר 3,977 שטח בנוי בלבד.


אנחנו רואים את גבולות שטח שיפוט עוספייה, בגלל שאנחנו דנים כרגע ב-ג/1155 אנחנו רואים שהיא בתוך שטח השיפוט וגבול הפארק נכנס לתוך שטח השיפוט. אם באנו לכנסת המכובדת כדי לדון ב- 21.77 דונם אז אני לא רוצה להציג את מה שיש כאן בתמ"ע 6 , הרצף הטריטוריאלי לפיתוח העירוני קריית אתא, ביאליק, מוצקין, כולם רצף טריטוריאלי של תכנון עירוני אחד. נשר, חיפה, עד טירת הכרמל כולל האוניברסיטה, ותארו לעצמכם את השטחים הפתוחים, וזו מפה 1:50,000, השטחים הפתוחים שיש שם ונתנו לאנשים לפתח ולהגיש תכניות.

כאן אנחנו לא יכולים להגיש שום תכנית. 1,300 דונם מנותקים, פשוט משותקים ולא יכולים להגיש עליהם ואם על כל דונם אנחנו צריכים להגיע לכנסת בכדי לשחרר, אז אנחנו במצב לא טוב. אנחנו במצב ממש לא טוב. אם נעשה 4,000 דונם שטח פנוי, תחלק ל- 10,500 תושבים, יוצא לכל אחד פחות מ- 250 מטר מחייה. אנחנו צריכים למצוא את הפתרון אחד ולתמיד, לא יעלה על הדעת שכנסת ישראל מחוקקת חוקים והיא רוצה פארק ואני רוצה פארק ואנחנו חיים בשטח הירוק עוד לפני קום המדינה ואני רוצה גם שטח ירוק מסביבי אבל לא שטח שיחנוק אותי. מה הפארק רוצה בתוך שטח השיפוט שלנו מאז 1971 זה קיים מאז 1965 מה הם רוצים?

האם יש תכנית למשרד הפנים להכניס עוד שטחים, להכריז על עוד שטחים שהם פארק הכרמל לטובת דלייה ועוספייה?

אנחנו נציגי רשות הטבע והגנים, ענת, מנהלת אגף מקרקעין, יגאל מנהל מחוז צפון ואני מודי אורון, סמנכ"ל הרשות, נפגשנו שבוע שבעבר במירון. חשוב לנו להגיד שאנחנו מדברים על תכנית קטנה יחסית, פארק הכרמל הוא גם גן לאומי וגם שמורת טבע, שטחו כ- 90,000 דונם, שטח נרחב וגדול. בתוכו נמצאים שני הכפרים דלייה ועוספייה.

כמו שאמרה יסמין, הכפרים גדלים מרקם החיים בהם קיים וישנו ובשנים האחרונות משנת 2000 נמצאים בקשר גם עם משרד הפנים וגם עם נציגות הכפרים, הייתה עיר באמצע וחזרתם להיות מועצות מקומיות. למעשה אנחנו דנים בדיוק במה שנאמר פה, בצרכים של הכפרים לצורך התרחבות על חשבון שטחי פארק הכרמל.

עשינו את זה בשני מהלכים, מהלך אחד היה בשנת 2001 ואחר כך ב- 2007 שהגיע לידי חתימה על הסכם משולש בין הרשות לנציגות הכפרים ולמשרד הפנים, הסדר שנקרא מסמך הבנות .

מסמך הבנות 2382

למעשה קיימת הסכמה בין שלושת הגורמים שצינתי על נכונות לגריעה של כ- 2,300 משטחי הגן שגובלים סביב תכניות - - -

כמה גרעתם מתוך ה- 2300?

זו הגריעה הראשונה, ההסכמה היא לגריעה של 2,300 דונם שאושרה גם אצלנו במוסדות בהנהלה, במליאת הרשות וגם במועצת גנים, ההבנות האלה אושרו והן מקובלות. ברור לגמרי שכל שטח כזה שיש הסכמה לגריעה צריך לעבור תכנון כמקובל במדינת ישראל. התכנית הזו שהתחילה בשנת 92 נמצאת בתוך אחד משטחי הגריעה, אנחנו קוראים להם שטחי גריעה, יש מספר שטחים סביב הכפרים, והיא בתוכו ולמעשה זו אולי הסנונית הראשונה שבאה להסדיר את הנשוא של טיפול ומימוש שטחי הגריעה האלה.


אני רוצה להגיד שבמקרה הזה מדובר בתכנית שיש בה 16 בתים מתוכם ארבעה או חמישה נבנו לפני הכרזת הגן, לפני 71. באותה תקופה, כשהכריזו את הגן, האמצעים לסימון הגבולות ולקביעת הגבולות היו כנראה פחות טובים מאשר היום ובהחלט אז יכול להיות שהיה צריך לעשות עבודה יותר טובה. בסופו של דבר גבולות ה]פארק כללו גם אז בתים קיימים, יש גם בתים חדשים אבל במקרה הזה יש חמישה בתים שהיו עוד טרם הכרזה.

שאלתי האם מתוך ה- 2,300 דונם שאדוני דיבר עליהם... אמרת שזו גריעה ראשונה.

שנייה, הייתה עוד גריעה לפני כשנה של 17, 18 דונם לטובת בית ספר.

מתי הגעתם להסכמים של ה- 2,300 דונם, באיזו שנה?

21.3. 2007, משנת 2001 למעשה התחלנו את העבודה.

מתי אתם מעריכים שתגרעו הכול לפי ההסכם של ה- 2,300 דונם כשעשיתם כבר שתי מגרעות?

זה לא תלוי בהם, זה תלוי ברשויות.

הדרך לגרוע את זה, זה להגיש תכניות מפורטות שמסדירות את העניין ועוברות את כל ההליך של תכנון ובנייה והרשות המקומית צריכה ליזום את זה.

זה עולה הרבה כסף וכרגע יש הסכמה של העברת תקציבים מיוחדים לוועדה המקומית, לרשות המקומי עוספייה ודלייה לצורך הכנת תכניות מפורטות כדי לעשות את אותו תהליך.

מי עושה את זה, הוועדה לתכנון ובנייה או הרשות המקומית?

זה היינו הך, התקציבים האלה, שאני יודע שמגיעים בשנה הזו, מיועדים להכנת תכניות מפורטות ספציפית.

מי אמור לבצע? הרשות המקומית או הוועדה?

הוועדה והרשות, עוד לא נקבע סופית, אבל הכספים יגיעו כנראה לרשויות.

בתוך ה-2300 יש עכשיו בנייה?

לא.

כי אנשים רוצים לבנות מסודר.

חלק מהאדמות של הפארק, והייתי בסיורי שטח שהתבצעו, הסתובבתי עם כולם בשטח, צריך לעשות הפרדה, יש אדמות פארק שהם בתוך הפרק שנגרעו לטובת השטחים הגליליים ג/400 ויש חלק קטן שנגרע מתוך שטח השיפוט, צריך להבדיל בין שתי הנקודות האלה. חייבים להדגיש שיש דבר שבתוך שטח השיפוט, שנגרע מה- 1300 דונם וה- 17 דונם הם לא בתוך שטח השיפוט אבל מיועדים לבית הספר בשכונה המזרחית.


אם גבול הפארק הוא כאן, הוא חזר לכאן וזה באמת נגרע, 100 ומשהו דונם, עוד לא נגרע, אני מדבר על הסכם ההבנות. אבל הכניסו אותו לתוך השטחים הגליליים לא לשטח השיפוט ולא למרחב הבנייה ולא למרחב תכנון, זה שפוט החזיר את הגבולות שלו אחורה. נשארנו איך שאנחנו. אם הפארק לא תופס אותנו ושופט אותנו, אז עברנו למחוזי.

הוא היה קודם כהכנה של פארק ואחר כך הכריזו על זה כשטח גלילי?

אדמות פרטיות, פארק. עכשיו כאילו אנחנו מופקדים בידי הגלילי.

והוא מחוץ לתחום השיפוט?

מחוץ לתחום השיפוט.

ויש על זה בנייה?

בחלק רב אין בנייה. אבל הרי כל הכניסה של הפארק לתוך השטחים שלנו, אנחנו רוצים לסגור את זה אחד ולתמיד או להגיע להסדר, נוסחה שתתאים לכולם, מה קרה לעבריינות הבנייה, כמו שקוראים לזה? מי אלה ה"עבריינים"? העבריינים האלה הם עורכי דין, קונסול ישראל בארצות הברית, אלה אנשים שלא הייתה להם ברירה אלא לבנות בשטח שלהם, במקום שהיום קוראים לו עבריין.

אנחנו לא עבריינים, אנחנו רוצים לחיות על האדמות שלנו, להתקיים, הגיע הזמן פשוט לצמצם את השליטה של הפארק בתוך שטח השיפוט, לחזור אחורה ואז לתת לנו אפשרות - - -

אני שומע שיש הסדר על 2300 דונם.

אבל אני אומר שוב, רובו מחוץ לשטח השיפוט.

מה שעושים אחר כך, יש ועדות גבולות - - -

זה מה שאמרתי, צריך למצוא את הנוסחה המתאימה.

הרחבת שטח השיפוט היא תהליך אחר וצריך לעשות אותה במקביל לתהליך הזה.

צריך למצוא את הנוסחה הנכונה, אנחנו מוכנים.

יש מצוקה אמיתית של בנייה.

אני חושב שהדרישה ממשרד הפנים, אולי הגיע הזמן לחשיבה מערכתית לגבי דלייה ועוספייה. בכל פעם אנחנו שומעים על בנייה בלתי חוקית באזור, עכשיו אנחנו מבקשים לגרוע שטח משטח הפארק, כאשר כבר יש הסכם על 2,300 דונם. הדרישה של התושבים היא שחלק מאותו הסכם שייכנס לתוך תחום שיפוט של דלייה ועוספייה. אולי כבר אפשר להתחיל בתכנית אב שתתן מענה גם לתחומי השיפוט של הרשות המקומית, גם למצוקת הבנייה ואולי פעם אחת ולתמיד נעשה דבר גדול וטוב שייתן מענה לכולם.

אני לא יודעת לענות לך לגבי תחום השיפוט כי זה לא תחום שאני מתעסקת אתו או מתמצאת בו, אני יכולה להגיד לך שכבר כעת מונח על שולחן מנהל התכנון תכנית מתאר של דליית אל כרמל. מוכנה תכנית מתאר גדולה שכוללת את כל השטח - - -

השאלה אם תכנית המתאר מדברים עליה, נכללים בתוכה אותם 2,300 דונם שיש עליהם הסכמה או שזה לא נכלל בתוך זה? אם זה לא נכלל בתוך זה, זה אומר - - -

זה המהלך הגדול שמאפשר, שפותח את הדרך, אבל כמובן שצריך להכין תכניות.

כדאי להבהיר את התמונה ולשים את הדברים במקום, בהמשך לשאלתך, יש כרגע חוזה חתום בין מנהל התכנון משרד הפנים לבין משרד תכנון לעוספייה, ואותו משרד לדלייה, להכנת תכנית מתאר חדשה. במסגרת אותו תהליך, כפי שציינת, תהיה חשיבה להכנת תכנית אב לכל אחד מהישובים האלה תוך התייחסות לאותם הסכמים שנקבעו באותו זמן. כתוצאה מכך, או במקביל צריך ללכת לתהליך של הגדלת שטח השיפוט אבל הגדלת שטח השיפוט חייב להתבסס על - - -

מחוץ ל- 2,300?

לא, אבל בינתיים אי אפשר להתחיל בתהליך הזה עד שלא עושים את אותה חשיבה מרחבית שבקרוב אני מקווה שנתחיל בה בוועדת ההיגוי שתוקם לצורך המטרה הזו.

אני חושב שמהדיון הזה צריך לצאת מסר אחד, שאם יש היום הסכם על אותם 2,300 דונם וכבר יש אישור תקציבי להכנת תכניות מתאר ותכניות אב, התועלת הגדולה תהיה שכבר בתוך התכנון הזה, אחת ולתמיד יסדרו את הנושא של גבולות דלייה ועוספייה ואותם 2,300 דונם שכבר יש עליהם הסכמה, שייכללו בתוך תכנית האב שעובדים עליה במשרד הפנים, לדעתי זה יכול להיות מענה הולם.


אם התכנסנו היום בוועדה כדי להעביר את המסר הזה, היה זה שכרנו. לגרוע שטח שאתם מבקשים זה משהו פורמאלי ונעשה את זה, צריך לחשוב פעם אחת איך פותרים את זה , אני יודע שהמצוקה בדלייה ועוספייה היא מצוקה קשה, אין טעם להגיד לאנשים האלה שבונים בצורה בלתי חוקית ואחר כך באים ומכשירים את הבנייה הבלתי חוקית, איזהו חכם הרואה את הנולד.

אני רוצה להתייחס ברמה העקרונית למקרה הספציפי שיש לנו כאן, לכך ביקשנו גם נציגות בכירה של הרשות ואנחנו מודים למר אורון על השתתפותו בדיון בהקשר הזה. בשנים האחרונות אנחנו מקבלים בקשות רבות לגריעת שטחים משמורת הטבע וגנים הלאומיים, כאשר הבקשות האלה, כמו הבקשה הנוכחית הזו מוגשות בדיעבד על שטחים שבעצם כבר נבנו או שהייתה עליהם השתלטות כזו או אחרת.

זו לא השתלטות, אלה אדמות פרטיות.

לא דברתי על המקרה שלכם

אז צריך לציין את זה.

במקרה שלכם אלה אדמות פרטיות, יש מקרים שבהם השתלטו על אדמות מנהל או אדמות אחרות, יש דוגמאות כאלה במירון. מילת שבח למשרד הפנים, הוועדה ביקשה בישיבה הקודמת שתוצג בפנינו הצהרת כוונות מה בקנה, איזה בקשות גריעה מתוכננות בעתיד הקרוב וקיבלנו מסמך מסודר בעניין ועל כך יש לשבח את משרד הפנים ואת הגברת טלמון במיוחד.


התופעה המדאיגה שהוועדה צריכה לתת עליה את הדעת היא התופעה שדיברתי עליה קודם שבעצם אנחנו מקבלים כל פעם בקשות בדיעבד שהוועדה תיתן עליהם חותמת גומי. הרי זה לא באמת שיש שיקול דעת אם לאשר או לא, המצב בשח הוא כבר כזה, זו בקשה שהופכת את הכנסת לחותמת גומי ואני לא רוצה להגיד דברים קשים יותר בעניין הזה.


לכן חשבנו שראוי הוועדה תדע באלו אמצעים רשות הטבע והגנים נוקטת כדי להתמודד עם התופעות האלה של השתלטות בלתי חוקית, בנייה בלתי חוקית על שטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, היה סיפור כזה באשקלון לא מזמן, בהר מירון יש כמה סיפורים של השתלטויות כאלה. אנחנו רוצים לשמוע מה נעשה בעניין הזה.

צריך להגיד שיש בנייה בתוך שטחי הגן הלאומי וגם שמורת הטבע בהר מירון, בניה שהיא בלתי חוקית.

הר מירון זו רק דוגמה לצערי הרב.

גם לצערי הרב כאזרח המדינה, אלה שני אזורים הקשים ביותר מבחינתנו שבהם יש בנייה לא מוסדרת ויש קושי רב להתמודד אתם. באופן עקרוני רשות הטבע והגנים, כאשר יש תופעות של בנייה או חריגות ממה שמותר על פי החוק, אז כמובן יוצאים הפקחים שלנו בשטח ומתחילים בהליך אכיפה. כאשר מדובר בעבירות בתחום התכנון והבנייה אנחנו גם מעבירים דיווח למשרד הפנים למחלקות שעוסקות באכיפת חוק התכנון והבנייה.


לצערי אני לא יכול להגיד פה שיש מצב בו בנייה מסוימת נעצרה, בנייה מסוימת הפסיקה ובטח כולם קוראים עיתונים, לא נהרסו בתים ולא בוצעו צווי הריסה. התופעה קיימת, אנחנו מתמודדים באמצעים החוקיים שעומדים לרשותנו.

התשובה מספקת?

הוא מציג את חוסר האונים.

מה זה חוסר אונים? אני גר בתל-אביב, בתל אביב יש מטוס כל חודש שמחפש מי בנה בצורה בלתי חוקית, ברגע שראו שיש בנייה בלתי חוקית, באותו יום הוא מקבל התראה, עוד לפני שהוא מסיים את הבנייה, לא מחכים לזה שיגמור את הבניין ואז בוודאי שלא יהרסו לו אותו אלא באותו יום שהוא מתחיל לשים את היסודות או שהוא שם את הפרגולה על הגג, הפקח נמצא אצלו בחצר.

ההבדל בין תל-אביב לעוספייה ודלייה הוא שבעוספייה ודלייה אם הוא רוצה להוציא רישיון בנייה הוא לא יכול, על אדמה פרטית שלו הלכו והקימו גן לאומי, הוא לא יכול להתפתח ולבנות לבן שלו, והוא צריך לחפש מקום אחר, וזה אחרי כל המצוקה שכבר יש שם. צריך להבדיל אלפי הבדלות בין אחד שיכול לקבל רישיון חוקי והוא בונה בלי רישיון או מישהו שהולך לבנות בהר מירון על אדמה של קרקע של המדינה ובונה בצורה לא חוקית לבן אדם שהקרקע היא שלו וב-71 החליטו להכריז על המקום הזה בפארק לאומי. אפילו היו בתים שם ולא בדקו כשהכריזו על זה כפארק לאומי. צריך להבדיל בין המקרים האלה.

אני מסכים אתך ואני חושב שגם הרשות עושה את ההבדל הזה ועובדה שהיא הגיעה להסדר שמכיר בזה.

אני רוצה להגיד לך אדוני היועץ המשפטי טוב שהיום אנחנו מאשרים בדיעבד את הבנייה הבלתי חוקית, זה עדיף מאשר להשאיר מצב שזה לא בנייה חוקית ולא בנייה בלתי חוקית.

השאלה הנשאלת, גם לגבי פרק הכרמל וגם לגבי מירון, איך הרשות מונעת את הבניה במקומות בהם אין הסכמה.

אמר לך נציג הרשות שהם פונים למשרד הפנים ומשרד הפנים לא עושים שום דבר, וכמו שאומרים, בתוך עמי אנוכי יושב. לא מזמן סיירנו לא בדלייה ולא בעוספייה ולא בהר מירון אלא בירושלים בירת ישראל, על שטחים ארכיאולוגיים, על שטחים מוכרזים כירוקים, נבנו מאות יחידות דיור בצורה בלתי חוקית ואף אחד לא הרס אותם.

ההבדל הוא שלרשות יש לעניין הזה 200 פקחים.

אבל עד היום לא נבנה בעוספייה ודלייה על שטחי מדינה, אפילו לא על חצי דונם, וכשנבנה על חצי דונם-נהרס במקום, כך בכל השנים.

אם לא הייתי מספיק ברור, גם בלי טיסות סיור וצילומי אוויר, פקחי הרשות עובדים בשטח, גם בהר מירון וגם בכרמל, תוך זמן מאד קצר מגלים ורואים אם קיימת בנייה בלתי חוקית. יש גם צווי הריסה, הדברים האלה ידועים, והמדינה מהסיבות שלה לא מבצעת אותם, זה המצב.

צריכים לתת את הפתרון לפני ההריסה..

רבותי, טוב שאנחנו מציפים את הדברים, אנחנו לא מתיימרים כרגע לתת פתרונות, אבל טוב שידעו כולם שיש בנייה בלתי חוקית ולצערי הרב אף אחד לא מתמודד עם זה. זה בדרום אצל הבדואים, בצפון אצל הערבים, בירושלים בירת ישראל וההפקרות קיימת ויום אחד נקום ויתברר לנו שאנחנו בצרה צרורה במדינת ישראל, וכל אחד ייקח את זה לתשומת ליבו.


יחד עם זה, אי אפשר לקבוע שיש בנייה בלתי חוקית כאשר לא נותנים מענה במקומות שצריכים לתת להם את המענה הראוי. המקרה הזה זו הדוגמה הכי טובה, יש הסכם על גריעת שטחים, אני מקווה שהאנשים שנוגעים בדבר ייקחו את העניין לתשומת ליבם ואכן יצא מתחת ידם מלאכה מוגמרת, בכך שיכינו תכנית אב, עם תחום שיפוט ויאפשרו בנייה לתושבים.


אני מבקש להצביע על פנייתו של שר הפנים לביטול הכרזה על חלק מגן לאומי כרמל לפי תכנית ג/1155

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשתו של שר הפנים מאושרת

לפיכך אנחנו מאשרים את בקשתו של שר הפנים, תודה לכולם הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 12:45