PAGE
54
ועדת החוקה, חוק ומשפט

12.5.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ח באייר התש"ע (12 מאי 2010), שעה 9:00

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ע-2010.

חברי הוועדה: דוד רותם
- היו"ר

פול לנדס

- ראש הרשות לאיסור הלבנת הון

סיון משה

- מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

זיוית שלמון-מוזר
- מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

סיגל אלפרט

- מחלקת איסוף, הרשות לאיסור הלבנת הון

ריקי ברנר

- מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון

פרקליטה לילך וגנר
- יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

סנ"צ יהודה טברסקי
- רמ"ד תקיפה כלכלית, המשרד לביטחון פנים

אורן לביאן

- בנק הדואר, משרד התקשורת

יפעת עינבר

- בנק הדואר, משרד התקשורת

רונן ניסים

- עו"ד בנק ישראל

שרה קנדלר

- יועמ"ש במחלקת רישוי ופיקוח, רשות לניירות ערך

אלחנן הרמור

- סגן מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח, רשות לניירות ערך

אורית שרייבר

- מחלקה לפיקוח ורישוי, רשות לניירות ערך

עמית טימור

- מתמחה במחלקת רישוי ופיקוח, רשות לניירות ערך

עו"ד עדי שני

- תכלית בית השקעות, מזכירת החברה

עו"ד אלון אלפרט
- איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים

עו"ד דן אלון

- איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, מ.פירון

עו"ד יונתן מודריק
- איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, מ.פירון ושות'

סער סמו

- מנהל מחלקת הבלנת הון משרד רו"ח אלקלעי מונרוב

דורית ואג

תמר פוליבוי

1. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ע-2010

אני פותח את הישיבה. פול, בהכרת בעל חשבון, כשאתם אומרים "בירור מקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון", מה זה בירור? השאלה אם אתם מתכוונים רק שאני אשאל אותו, או שצריך - -

לשאול אותו.

בסעיף (ב) אתם עשיתם את האיחוד הזה, אבל לפי מה שכתבתם עכשיו, הוא צריך לקבל שני אישורים: הוא צריך אישור "מנושא משרה וכן מי שכפוף ישירות למנכ"ל".

צריך לכתוב "לרבות".

אני רוצה לדבר על הסיפא של (ב): "התברר במהלך ההתקשרות כי בעל חשבון הוא איש ציבור זר, לא יבצע חבר בורסה פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות". עליתי בדרגה ונהייתי ניצב משנה בסיקוריטטה. נתתי הוראה לבצע פעולה של רכישת ניירות ערך, לא רכשו בגלל ההוראה הזאת, ונתברר שלמחרת זה עלה ב-38%, לא קנו לי, אני רוצה לתבוע. אני תובע על אי-קיום הוראה. מה ההגנה של חבר הבורסה, שהוא לא ביצע הוראה?

חבר הבורסה יכול היה לפנות למנהל הבכיר.

הוא לא הספיק, אתה רוצה מעכשיו לעכשיו שאני אפנה ואקבל את האישור? מי שצריך לחתום לי על האישור, צריך לבדוק דברים, להיות רציני. אני מחפש את המקרים האלה.

אבל זה מקרה קצה, שצריך להיות שילוב של כמה נסיבות, שבדיוק עליתי בדרגה לנצ"מ ובדיוק נתתי הוראה, והרי מדובר על אישור פנימי של הבנק, זה לא הפרסום ברשומות והמתנה 14 יום להתנגדויות. אני אביא לך דוגמה, אם פנה הלקוח ואמר לו: יש לי מניעה פנימית. הוא יגיד לו: אני בסיכון, אתה צריך לדאוג לזה כמה שיותר מהר. אם הוא לא מוצא את זה, הוא בחשיפה. אבל אנחנו מדברים רק על מצב שיש crisis וזה עלה מייד.

בבורסה אתה יודע איך זה הולך, למכור אפילו הוא לא יכול. לא יעשה כל פעולה - - -

וצריך להתגלות לו בדיוק מי הנצ"מ.

זה מה שקורה, הוא פתאום מתגלה. כל הסעיף הזה משהו פתאום התגלה. השאלה האם לא כדאי לקבוע פה איזו הוראה, שהוא לא יעשה כל פעולה שמוציאה כסף מהחשבון. אבל בוא נאמר: הפקדה לחשבון, מה אכפת לך? להפך, ישכב לך יותר כסף שתוכל לשים עליו את היד - - -

גם פעולה שהיא בתוך החשבון יכולה להיות פעולה שקשורה להלבנת הון ומימון טרור, ולכן ההבחנה בין הוצאת כסף - -

אין שום ספק, אבל אם מתברר שאני איש ציבור זר ועכשיו אני רוצה להפקיד עוד מיליון דולר, זה שוכב בחשבון תחת פיקוח. זה לא להוציא – להוציא משם, אתה אומר: אדוני, אתה מבריח את הכסף, מי יודע מה אתה עושה. אבל להכניס לחשבון? למה זה צריך להפריע לי?

לקנות ניירות ערך - -

למכור ניירות ערך.

למכור ניירות ערך למשל.

הכסף חוזר לחשבון.

לקנות ניירות ערך?

בסדר, לקנות אני מבין שאתה לא רוצה.

אגב, יש לנו אינדיקציה לזה. אצל הבנקים זה לא עלה, זה היה ב-411 ולא עלתה הבעיה הזאת עד היום.

אני לא ישבתי פה בבנקים, נכון?

בגלל זה הוא אומר שאין לו - - -

לא נודעה לנו בעיה כזאת. אם היתה בעיה כזאת, היינו יודעים עליה.

איפה אנחנו ממשיכים?

אני רוצה לחזור אחורה למשהו טכני, אבל זה משהו שצריך לתקן אותו, וזאת הגדרת בנק הדואר. זה עניין של מערכת פנימית שיש עם חברת הבת. אנחנו מוסיפים הגדרה של בנק הדואר. זה משהו טכני.

בישיבה הקודמת הקראנו את סעיף 3. למעשה, בנוסח המתוקן סיימנו את סעיף 2, ואנחנו יכולים עכשיו, כמדומני, להתחיל את סעיף 3, רישום פרטי הזיהוי.

נכון, סעיף 3 החדש.

אבל אולי למען הסדר הטוב, אני אקריא את ההגדרה של בנק הדואר:

"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הודאר, התשמ"ו – 1986 (בהגדרה זו- החוק) בנותנה

שירותים כספיים כמשמעותם בסעיף 1 לחוק, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא

לחוק".

בסדר.

"רישום פרטי 3. (א) לא יפתח חבר בורסה חשבון בלא שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי

הזיהוי
החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4".

תסביר לי מה זה "וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון". הרי כל הסעיף מדבר על כך שהוא צריך לזהות אותו, למה זה מופיע "וכן מי שמבקש"? זה נראה כאילו זה משהו אחר. "לא יפתח חבר בורסה חשבון בלא...וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון".

אם אינו אחד מאלה: אם אינו בעל חשבון מורשה חתימה, למשל: מיופה כוח מטעם בעל חשבון. מי שבא לפתוח את החשבון בפועל.

בדיוק, צריך לדעת מי הפרונט - -

מי שבא לפתוח חשבון, חותם, לא? אז הוא צריך להיות מורשה חתימה.

לא, לא חותם. מי שבא לפתוח חשבון, לרוב מביא אתו את המסמכים של החברה, שהחברה חתמה, שמורשי החתימה בחברה חתמו. הרעיון הוא שרוצים לדעת מי האיש - -

"וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן

(1) שם;

(2) מספר הזהות;

(3) ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות;

(4) מען.

(ב) לא יפתח חבר בורסה חשבון בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2)" – זאת

אומרת רק שם ומספר זהות – "רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי

חבר הבורסה מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את

הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין".

אגב, באופן עקרוני, הסעיף הזה כבר קיים בנוסח היום.

"סעיף קטן זה לא יחול –

(1) אם מצא חבר הבורסה, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה חבר הבורסה את תשומת לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לחבר הבורסה את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.


(2) לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית משפט, בית דין דתי או ראש ההוצאה לפועל, הרשם

לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע יו"ר רשות ניירות ערך ובלבד שהצהיר על כך;

חבר הבורסה יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מכתב המינוי.

(ג) לא יפתח חבר בורסה חשבון לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן

(א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי חבר הבורסה מספר

זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את

מדינת האזרחות".

בסעיף (ב)(2) אתה לא רוצה לכתוב עורך דין, להוסיף אותו במפורש? עורכי דין מחזיקים חשבונות נאמנות מפה עד הודעה חדשה.

לא, כי עורכי דין לא נמצאים היום תחת רגולציה. אגב, היתה ביקורת על העובדה – לא רק ביקורת, אלא אנחנו יודעים שיש בעניין הזה גם בעיות, הרעיון הוא שעורכי דין שהם לא גוף מפוקח הם לא גוף שחלים עליו חובות, והם למעשה יכולים לשמש כפלטפורמה להלבנת הון או למימון טרור, ולכן אי אפשר לתת את הפטור הזה כרגע.

פה אתה לא נותן פטור.

זה פטור. כתוב "סעיף קטן זה לא יחול".

לפני שאני מקריא את סעיף (ד), קיבלנו הערה לנושא של מנהלי תיקים, אבל אנחנו מחילים אותה גם כאן. יישמנו אותה במקרה הזה:

"(ד) לא יוסיף חבר בורסה לחשבון –


(1) בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעעיף קטן (א)

ויאמתם כמפורט בסעיף 4;


(2) נהנה בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ב).


(3) בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף (ג).

(ה) פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף

5; הצהרה כאמור" – וכאן התוספת – "שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור".


אנחנו פה מיישרים קו עם צו הבנקים. זה תואם את סעיף 2(ה) לצו הבנקים, שלא צריך לעשות הצהרה וחתימת מקור על הכל, אלא רק בפתיחת החשבון.

"(ו) לא יבצע חבר בורסה פעולה החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 12, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע

הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה, בלא שירשום את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כאמור

בסעיף קטן (א) על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל, הנושא שם,

מספר זהות, תאריך לידה ותמונה, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; בפעולה כאמור שאינה

נרשמת בחשבון כלשהו של בעל חשבון יאמת חבר הבורסה את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כמפורט

בסעיף 4, בשינויים המחויבים. לענין פסקה זו" – וזו תוספת שהוספנו - "פעולה" – פעולה המבוצעת

במשרדי חבר הבורסה", זאת אומרת: זה לא יחול אצל גוף אחר.

יש לי שתי שאלות. גם ההוראה בעניין אימות פרטי הזיהוי וגם ההוראה בעניין שמירת מסמכי זיהוי, לכאורה, הן מיותרות.

עוד לא הגענו לשמירת מסמכי זיהוי.

לא, אני מדבר על ההוראה הספציפית שיש פה בסעיף (ו) לשמור העתק מצולם וכולי, לאמת את פרטי הזיהוי, שכבר מופיעה בהמשך. אימות פרטי הזיהוי מופיע בסעיף 4(א) וההגדרה של מקבל שירות שנמצאת שם כוללים גם את מבצע הפעולה לפי סעיף 3(ו) וגם לעניין שמירת המסמכים יש ההוראה הכללית בסעיף 10.

הסיבה לעניין הזה היתה שאנחנו השתדלנו לא לשנות, עד כמה שניתן, מהצו הקיים, כדי שלא יהיו אחרי זה התחבטויות, האם זה משנה את הפרשנות או לא משנה את הפרשנות. לכן, גם אם יש חפיפה מסוימת, אני חושב שזה עונה בצורה סבירה על התכלית, שאנחנו לא רוצים שיהיו פערים בפרשנות.

אולי צריך פשוט הבהרה.

אין בעיה.

תסביר לי מה שכתוב פה: "על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל", איפה יש בסעיף 4 מסמך זיהוי?

בסעיף 4 כתוב: תעודת זהות או דרכון חוץ או תעודת מסע, יש התייחסות לתעודות, למשל, בסעיף 4(א)(1).

אתה יודע שיש על פי חוק עוד מסמכים שהם מסמכי זיהוי ולא תעודת זהות.

לכן כתוב: או מסמך שהנפיקה מדינת ישראל. דווקא בעניין הזה הרחבנו. אדרבה, "הנפיקה מדינת ישראל", אם זה על פי חוק, זה גם לגיטימי כמסמך זיהוי.

איפה יש מסמך אחר חוץ מתעודת זהות?

בסעיף (ו) שורה חמישית: "או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל".

טוב.

"(ז) לא יבצע חבר בורסה פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 12, ושאינה נרשמת בחשבון

שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה בלא שיזהה את מבצע הפעולה וירשום את שמו

ואת מספר זהותו על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4; או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל

הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה; בסעיף קטן זה, "פעולה" – פעולה במזומנים,

שסכומה 10,000 שקלים חדשים או יותר או פעולה אחרת שסכומה 50,000 שקלים חדשים או

יותר. לענין פסקה זו "פעולה" – פעולה המבוצעת במשרדי חבר הבורסה.


(ח) לא יבצע חבר בורסה פעולה של העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ, בסכום העולה על


5,000 שקלים חדשים בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם

ההעברה, לרבות שמו, מספר חשבונו ומענו, וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, ומספר חשבונו;

בוצעה העברה שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של מקבל השירות, ירשום

חבר הבורסה את מספר הזהות של יוזם ההעברה או הנעבר, לפי העניין.

1,000 דולר? מה קרה? אני לא מבין, אני מלבין 1,000 דולר, או שאני מממן טרור ב-1,000 דולר? 50,000 הייתי מבין.

למעשה, זה במסגרת הסטנדרט, כשהסטנדרט מדבר על wire transfer. wire transferזה למעשה העברה של כספים לחוץ לארץ, כששם ה-CTD, הנושא של הכרת הלקוח, הוא מסכום של 1,000 דולר או יורו, ולכן מדובר על 5,000 ש"ח. אגב, מדובר למעשה על הפרטים.

לא הכרת הלקוח, הכרת הלקוח כבר עשית כשפתחתי את החשבון. עכשיו אני רוצה לשלוח 1,000 דולר.

לא, הפרטים. אגב, אם אתה לשלוח, אין בעיה, כי ממילא לחבר הבורסה יש פרטים שלך. אתה לא צריך לתת לו בנוסף את הפרטים.

לא, אבל אתה רוצה שירשום בכל אחד "ממסמכי ההעברה את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מספר חשבונו ומענו, וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, ומספר חשבונו".

כן, כשזה כבר נעשה בפועל לפי כללי ה-Swift, שחלים מנובמבר 2009. מנובמבר 2009 יש ביקורת בנושא הזה – אני אומר שזה נעשה בפועל.

אני רוצה לחיות. כל ראשי התיבות שאתם נותנים לי כל יום שני וחמישי – ברוך השם, את ה-OECD אתם כבר לא יכולים להזכיר, זה נגמר לכם. את ה"תענוג" הזה לקחו לכם, קיבלו את ישראל, די...

יכולים עוד להוציא את ישראל...

לא, אי אפשר, אתה לא מכיר את התקנון שם. להוציא אי אפשר שם. משם "משורה משחרר רק המוות", זה הימנון בית"ר. בוא נאמר, צריך לעבוד בהגיון.

אין עם זה בעיה.

יש עם זה בעיה, כי אתה רוצה שבכל מסמך אני אציין ואני ארשום. בחייכם, אתם יודעים מה? כל יערות הגשם - -

לא, זה לא יערות הגשם.

אני צריך מסמכי העברה?

לא, זה לא יערות הגשם. "סוויפט" זה מערכת ממוחשבת, זה נמצא כבר כקובץ. אגב, הם לא התנגדו לזה, כי הם עושים את זה בפועל.

זה לא מעניין אותי מה שהם התנגדו. אני רוצה לחיות בהיגיון, אני לא חי לפי מה שהם רוצים. אני רוצה לתת הוראה להעביר כסף, אז אני צריך לחתום על מסמך. לפי כל כמות המסמכים שאתם דורשים בצו הזה, תאמין לי את יערות הגשם יכרתו רק בשביל להכין נייר לטפסים שלכם.

אבל אתה לא צריך לחתום על מסמך. אם יש לך אפשרות לתת, למשל, הוראה טלפונית.

אין לי אפשרות.

למה לא?

למה – אני מפגר, אין לי מחשב, אין לי אינטרנט, אני לא יודע להתעסק בדברים האלה, אני בקושי יודע להפעיל את הפלאפון שלי. מה אתה רוצה ממני? עזוב, יש פרטים שלי, יש לך הכל, אז למה אתה צריך עוד פעם שאני אציין את זה ואציין את זה ואציין את זה?

בטופס שמוציא חבר הבורסה, כשאתה מגיע למשרדי חבר הבורסה, כמו שאתה אומר, ואתה חותם על הטופס, ממילא זה מופיע על הטופס, הפרטים הבסיסיים – השם שלך כתוב. למעשה, היום כשנכנסים לבנק, ואני מדבר על בנק, וחותמים על איזשהו טופס, ממילא הפרטים מופיעים על הטופס, כי המחשב מוציא את פרטי הלקוח, אז פרטי הלקוח אלה הפרטים האלה. הוראה לביצוע פעולה גם היום נעשית, רק צריך לוודא שיש כל הפרטים האלה.


אגב, כפי שאמרתי קודם, אני גם סבור שרוב ההוראות האלה לא יהיו הוראות של חתימה על hard copy, אלא יהיו הוראות אלקטרוניות, ולכן ממילא זה עובר קובץ.

טוב.

"(ט) בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לארץ ישראל, ירשום חבר הבורסה את הפרטים כאמור

בסעיף קטן (ח), ככל הידוע לו.

(י) בפעולות כאמור בסעיפים קטנים (ח) ו-(ט) המבוצעות באמצעות חשבון קורספונדנט, יוודא חבר

הבורסה כי כל המידע אודות יוזם ההעברה מועבר למוסד הרספונדנט".

איפה נמצא הרספונדנט?

הרספונדנט נמצא בחוץ לארץ. אדוני, אני מביא את הדוגמה שאדוני רוצה לטוס לדרום אמריקה, והוא צריך לעשות קונקשיין במדריד, אז מדריד היא הקורספודנט. הבנק, האמצע, יש לו חשבונות גם של הבנק הרספודנט – רספונדנט זה הקצה – יוזם ההעברה ויש לו גם של בנק מקבל ההעברה. למעשה, הקורספונדנט הוא חוליה חשובה והוא גם מוקד סיכון, במצב שבו מישהו רוצה להסתיר את הכספים, הוא מעביר את זה דרך כמה קורספונדנטים, ובסוף אתה לא יודע מי יוזם ההעברה. לכן הרעיון הוא שהשרשרת של ההעברה חייבת להתבצע באופן שאותו מוסד מעביר את הפרטים הלאה למוסד הרספונדנט, בהנחה שהוא קורספונדנט.

ואיך אתה תדע למי הוא העביר את זה? הרי אתה שם לא יכול לפקח, אתה סומך על כך שההם ב-WTWH, יפקחו על זה.

הרעיון הוא שחייב להיות פיקוח. זה נכון מה שאדוני אומר, ויותר מכך, אם אותה מדינה היא מדינה בסיכון, זה משליך על הפעולות שחברי הבורסה צריכים לעשות.

זה בסדר, אבל אתה דורש ממנו להעביר את כל המידע גם - איך אתה יכול לפקח על זה? מה זה מעניין אותך מה שיש אצל הרספונדנט או אין אצל הרספונדנט?

כי הרספודנט צריך לוודא גם מה מקור הכספים.

אתה דואג לו שהוא יבדוק? מה זה עניינך? זה בנק בחוץ לארץ, זה גוף בחוץ לארץ, שאתה לא יכול לדבר אתו בכלל. אם הוא במדינת סיכון, בוודאי שאתה לא יכול לדבר אתו.

אתו אני לא מדבר, אבל עם ה-FIU של אותה מדינה אני מדבר.

אם יש שם דבר כזה.

כן, אם יש. אגב, ב-EGMONT יש 116 FIUs. כל מדינה מתוקנת, דבר ראשון עושה FIU. אדוני יכול לשאול מה רמת ה-FIU, שזו גם שאלה, אבל מדינה שרוצה להיות compliant, לפחות באלמנט הבסיסי צריכה שיהיה לה FIU.

"אימות פרטים 4. (א) חבר בורסה יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 3(א),

ודרישת
(ד)(1) ו-(ו) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:

מסמכים



(1) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב- תעודת זהות

או העתק מאושר שלה" - -

פה אתה צריך להוסיף: או כל מסמך רשמי אחר של מדינת ישראל – כמו שעשית בסעיפים הקודמים. אתה אמרת לי: בסעיפים הקודמים "או מסמך רשמי של מדינת ישראל". פה אתה מכריח תעודת זהות.

במנהלי תיקים יש את זה.

לא, כי זה במקום השוואה עם מרשם האוכלוסין - -

לי בכלל אין תעודת זהות. כשניסיתי לעלות למטוס, היתה לי בעיה. אתן לך דוגמה.

אגב, זה מופיע בכל הצווים.

אני יודע, פה זה לא מופיע. אני אתן לך דוגמה למה אני שואל את זה. חוק חסינות חברי הכנסת אומר שתעודת חבר כנסת תשמש כפעולה לזיהוי על פי כל דין. אני בא לפתוח, אין לי תעודת זהות. אני מראה את תעודת חבר הכנסת שלי, הוא פותח לי או לא?

אדוני, אנחנו נבדוק את זה.

תבדוק, כי במקומות אחרים אמרת או מסמך רשמי אחר, רשיון נהיגה וכולי.

לא נגענו בסעיפים האלה. אלה הסעיפים לפי הנוסח שקיים בצו - - -

אז מה? אז אם אני מגלה שבסעיפים הישנים שלכם יש בעיה?

אנחנו נבדוק את זה, כי יש לזה גם משמעות רוחבית.


"(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - -

רגע, מה עם הסיפור הזה של ישווה את תאריך הנפקת התעודה עם משרד הפנים וישמור תיעוד של הבדיקה? אני שואל אתכם את זה מסיבה אחת פשוטה, היה לי דיון בנושא של מסירת כתבי בית דין, ונתברר שהרישום במשרד הפנים הוא בלגן אחד גדול ואף אחד לא יודע ואתה צריך להזמין. חבר בורסה קשור ישירות למרשם האוכלוסין?

בעניין הזה – ואני חושב שאולי זאת התשובה – האימות צריך להיות אמין, אימות שהוא אפקטיבי. ולכן, איך מאמתים? לחברי הבורסה יש קישור למרשם האוכלוסין, כך שאין בעיה. האימות האפקטיבי זאת השוואת תאריך ההנפקה של תעודת הזהות עם תאריך ההנפקה שמופיע במשרד הפנים, ואני אסביר גם למה. התפרסם לא מכבר על כמות תעודות הזהות שיש בישראל. תעודת זהות שהיא מזויפת, קשה לזייף את תאריך ההנפקה, ואני אסביר מדוע. אם מישהו גנב לו את תעודת הזהות או הוא איבד את תעודת הזהות והוא מוציא תעודת זהות חדשה, ומי שגנב או מצא את תעודת הזהות למעשה מחליף תמונה ורוצה להשתמש בתעודת הזהות, תאריך ההנפקה שיופיע על תעודת הזהות המזויפת או הגנובה לא יתאם את תאריך ההנפקה שמופיע במרשם האוכלוסין. ולכן האימות האפקטיבי ביותר הוא אימות באמצעות תעודת זהות אל מול מרשם האוכלוסין, ולכן צריך את תעודת הזהות.

כן, אבל יש לך פה בעיה, כי זה נוגד חוקים אחרים.

למה?

כי אני אומר לך שבחוק חסינות חברי הכנסת כתוב שתעודת חבר כנסת משמשת כתעודת זיהוי על פי כל דין, ואתה לא יכול לבדוק שום דבר. השאלה היא פשוטה, יש לי תעודת זהות והכל בסדר, אני בא לפתוח חשבון אצל חבר בורסה. כמה זמן לוקח לו לעשות את האימות הזה? יש לו קשר ישיר עם משרד הפנים?

כן.

הם יכולים להיכנס למרשם האוכלוסין?

נכנסים למערכת - - - ובודקים.

יש לכם טוקן.

והמרשם במשרד הפנים מעודכן? מי פה ממשרד הפנים?

יש בעיות עם המרשם.

תודה לך. יש בעיות?

יש בעיות עם תעודות זהות ישנות, שאין מועד רישום. יש בעיות, אלה דברים מוכרים וידועים.

אז איך אתם פועלים?

יש הבהרות שרשות ניירות ערך הוציאה בעניין הזה לגבי אפשרות לבדוק עם מסמכים חליפיים אחרים.

רשות ניירות ערך לא מעניינת את פול.

מבחינתנו היא השוטר.

אבל פול אומר לך דברים אחרים. הוא ידרוש ממך דברים אחרים.

אז בוא נוסיף את שיקול הדעת לתוך הסעיף.

בוא נאפשר ליושב ראש רשות ניירות ערך לקבוע אמצעים חלופיים לאימות.

ראש רשות לניירות ערך?

לא, ניירות ערך.

בהתייעצות - -

בהתייעצות אתך, אז אין שום סיכוי שהוא יעשה משהו. אתה תיתן לו הנחות, מה קרה?

אל"ף, אני פתחתי את הדיון בזה שהיו הערות של חברי הבורסה שקיבלנו, כך שמעשים מדברים בעד עצמם...

אתה יודע מה? את זה אני מכיר בכל חוק. אני קודם מכניס את העיזים, ואחר כך כולם גיבורים גדולים הוציאו אותה.

אני חושב שבחוק הזה, בצו ובחוקים, אנחנו לא הכנסנו עזים.

אל תיקח אותי ברצינות בכל דבר...

הסעיף הזה של שיקול דעת ליושב ראש הרשות נמצא כבר בסעיף (ד). העניין של דרכי אימות חלופיות כבר נמצא.

צודק, שכחנו. גם אנחנו הספקנו להתבלבל.

רגע, סעיף (ד) לא מוצא חן בעיני: רשאי יושב ראש הרשות, "בנסיבות מיוחדות, להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות".


פה יש מלחמה.

למה מלחמה? מלחמה זה אפילו לא כוח עליון.

עזוב, אני לא דיברתי על כוח עליון, אני אומר לך "בנסיבות מיוחדות". אי אפשר ליצור קשר – חברת הדואר - -

אפשר להוריד "בנסיבות מיוחדות", אבל לכתוב במקום "בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת".

היית מת. אבל אני מוכן לוותר על דבר אחר, אתה יודע מה? אני מוכן "בהתייעצות עם ראש", רק תמחקו לי בבקשה את ועדת החוקה, חוק ומשפט. תאמינו לי, כל שבוע אני אתחיל לדון בהוראות שלו ותגידו לי שאני גם צריך לדון בזה.

לא, זה לא קשור. "בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת", זאת אומרת התייעצות עם הרשות לאיסור הלבנת הון.

נכון, אני מציע לוותר על "ישלח הודעה מנומקת על כך לוועדת החוקה, חוק ומשפט". מה אני עושה עם ההודעות האלה, אתם מבינים? אני אתחיל לתייק תיקים? עזבו אותי.

בסדר.

אני לא מפקח על הסדר, שישלח למבקר המדינה.

אז כותבים: על אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם ראש הרשות – אני מבקש להוסיף את מה שהגברת שרה קנדלר מרשות ניירות ערך אמרה. למעשה, מה שעושים בפועל, שיתוף הפעולה שיש בין הרגולטורים לבין הרשות הוא שיתוף פעולה מצוין.

אין לי שום ספק.

אם כך, אנחנו בסעיף 4(א)(2):

"לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של יחיד שהוא תושב חוץ - דרכון חוץ או

תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; חבר הבורסה ישווה את פרטי הזיהוי עם

מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען

או תאריך לידה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל חבר הבורסה.


(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל

– תעודת הרישום או העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור – אישור של עורך

דין; חבר הבורסה יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:


(א) העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;


(ב) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;


(ג) אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; חבר הבורסה רשאי,


לחלופין, לאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;

(ד) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון אצל חבר הבורסה, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה) העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;

אני לא אוהב את המילה "לחלופין" בחוק או בצו. "אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו", או בדיקה של חבר הבורסה על עובדת הרישום.

בסדר, "או חבר הבורסה יהיה רשאי".

לחלופין כותבים רק בחוזים ובמסמכים לבתי משפט. צריך למלא נפח, אז כותבים: לחלופין, לחלופין.

"(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של תאגיד שאינו רשום בישראל - על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך" - -

למה אתם כותבים בכל מקום עורך דין? תמיד היה או עורך דין או רואה חשבון. נניח שרואה חשבון נותן אישור כזה, לא מספיק לכם?

אפשר לבדוק את העניין הזה.

אבל זה כל האישורים - - -

רואי חשבון הם אנשים רציניים.

לפחות כמו עורכי דין... האם יש חוקים אחרים, שבהם רואה חשבון מאמת מסמכים?

אני לא יודע. אני אגיד לך את האמת, אני יודע שבפרקטיקה היו מאשרים.

בעבר זה היה.

אנחנו החלפנו את כל המסמכים שאישרו רואי חשבון למסמכים שמאשרים עורכי דין.

בפרקטיקה אנחנו משתמשים בעורכי דין.

עד הצו ב-2001 רואה חשבון היה מאמת את זכויות החתימה וכדומה.

אבל תצהיר למשל הוא לא מאמת.

תצהיר בוודאי שלא, זה על פי חוק.

האם מבחינתכם זה מקובל שנמשיך - - -

זה לא משנה, לפעמים יותר נוח לחברות לעבוד עם - - -

יש היום כל כך הרבה עורכי דין, צריך למצוא להם פרנסה...

אז אפשר להוסיף חלופה.

עד שתבדקו ותעבירו למשרד המשפטים, נראה לי שאפשר להשאיר עורך דין.

טוב, תשאירו עורכי דין. אדוני עורך דין?

במקרה...

"(5)
לענין רישום השם של מוסד ציבורי ושל תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - הצהרת
המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של
עורך דין על קיומו של החיקוק; חבר הבורסה יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו-(ה),
בשינויים המחויבים; חבר הבורסה ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6)
בגוף מוכר" – ויש הגדרה של גוף מוכר – "לענין רישום השם והמען - הצהרת המבקש
לפתוח חשבון, לאחר שחבר הבורסה נוכח לדעת, על פי מסמך, שהמבקש מוסמך לפעול בשם הגוף
המוכר; חבר הבורסה ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7)
נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאי חבר הבורסה על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בחשבון מן הסוג הזה במדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; חבר הבורסה ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי".

אני רוצה להכניס בסעיף 7 חובה עליכם להוציא פעם ב-X זמן רשימה, איפה יש חקיקה כזאת ואיפה לא. מישהו פה יודע איפה יש חקיקה, חוץ ממך? חברי הבורסה, אתם יודעים איפה יש חקיקה כזאת? הם יעבדו עליך בעיניים, או שאתה תעבוד עליהם בעיניים.

אני אסביר למה זה מאוד פשוט. דבר ראשון, מה שקיים בצו – ואני חושב שזאת החובה המאוזנת – זה המדינות בסיכון, כשמדינות בסיכון זה משהו שנכון לעקוב אחריו וזה נכון לעדכן את הגופים הפיננסיים, אבל כדי לבדוק אם יש במדינה חקיקה, זה מאוד פשוט. אפשר להיכנס לאתר של ה-FATF.

אתה הרי נמצא באתר הזה כל היום - - -

אני אסביר גם מה הבעיה. כשאנחנו מדברים על חקיקה לעניין זיהוי לקוחות, יש פה שאלה מה רמת החקיקה.

זה בדיוק העניין. כשאתה נותן לי לבדוק את זה ומדובר בקליינט שלי שאני "עושה עליו כסף", מצדי אם באיזשהו מקום אומרים לו: אתה צריך לשאול אותו איך קוראים לך, זה מספיק, כי יש לי הוראה לזיהוי חקיקה. אותך זה לא מספק.

אנחנו מקבלים שאלות - אגב, אבל רק בנושא הזה. אני מבין מה שאדוני אומר, אבל זה מטיל נטל כבד על הרשות, כי אנחנו מדברים פה, למעשה, על פלטפורמה של כל המדינות וכל ה-jurisdictions שיש.

ואתה היחיד שיודע את זה.

אני אגיד מה הפתרון המאוזן בעיניי. אל"ף, יש מדינות, שאין ספק שיש שם חקיקה לעניין זיהוי לקוחות – ארצות הברית, אנגליה, בלגיה, מדינות אירופה, אבל אם יש מדינה או איזה jurisdiction שיש איתה שאלה, שיפנו אלינו ואנחנו נענה. אגב, אנחנו עושים את זה.

זה נטל הרבה יותר גדול.

אני חושב שלא, כי אני מדבר מתוך ניסיון. הפניות שנעשות, לא רק בנושא הזה – נעשות פניות נוספות, המדיניות שלנו ברשות היא שאם גופים פיננסיים פונים ויש להם שאלות, הם מבחינתנו בעדיפות ראשונה ככל שאנחנו יכולים לתת מענה; אני לא מדבר על pre-ruling ואני לא מדבר על מצב שבו אנחנו צריכים להחליף ייעוץ משפטי של הגוף הפיננסי, אלא במצב שיש שאלה, שאלה עניינית, כמו שאדוני ציין.

האם בטימבקטו יש חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות? עכשיו תגיד לי: אדוני לא מחליף לך את היועץ המשפטי, שיילך היועץ המשפטי שלך ללמוד את החוק.

אל"ף, אני יכול להפנות אותו לאתר, ששם בלחיצת כפתור הוא יכול לראות מה המצב. בי"ת, אני יכול לשלוח לו את הדוח האחרון של ה-FSRB על אותה מדינה. אני יכול לשלוח לו, למשל, אם הוא הופיע באיזשהו מסמך מסוים של גוף רשמי, כמו שאחת המדינות לאחרונה הופיעה, שהוא לא עומד בסטנדרטים הנדרשים.

לא עומד בסטנדרטים הנדרשים - -

- - בעניין זיהוי לקוחות.

כתוב שצריכה להיות חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות, ולכן כשאני נותן לך - - -

אגב, חקיקה מחייבת זיהוי לקוחות זה, למעשה, לבדוק בדוח את המלצה 5, כי 5 זה זיהוי לקוחות.

לכן אני אומר לך – כדי לסגור את הקופסה, אם הרשות תוציא אחת לשנה רשימה של המדינות שיש בהן, אף אחד לא יוכל להגיד לך: אדוני, כן ידעתי, לא ידעתי. בסדר, אבל לא נוח לכם.

למה אי אפשר פשוט את רשימת הארצות בסעיף 5 שאתה מדבר עליו - - -?

את התוספת של המדינות בסיכון?

כן.

יש - הרעיון הוא כמו שלילך אומרת, אנחנו מדברים על מדינות ששם יש זיהוי לקוחות. התוספת הראשונה של מדינות, אם אני לא טועה, שלא עומדות בסטנדרטים הנדרשים, זה בדיוק ההפך.

בסדר, אז זה הפוך, לא חשוב, העיקר שנדע מאיפה זה בא.

להגיד שכל המדינות שלא בתוספת - - -

אבל זה לא נכון, כי יש מדינה שיכולה לא להיות בתוספת, אבל שב-5 היא קיבלה Non compliance.

איך נדע?

אם יש ספק, שיפנו אלינו, יקבלו תשובה.

זה סעיף שנמצא בצו מתחילתו.

מה שאדוני מציע, אני מבין מאיפה זה בא, אבל זה מטיל נטל כבד - אגב גם מבחינה תקציבית, כי זה דבר של היקף מאוד גדול של מדינות, שצריך לעקוב אחריו.

כשאני פונה אליך בשאלה, אתה נותן לי עדיפות ראשונה ואתה ממילא בודק. בוא נאמר, שאם יש לך שלוש פניות בשנה, אני חוסך לך את זה שאתה מוציא פעם אחת, אבל בסדר.

- - - כל מדינות העולם.

אבל הרי אתם יודעים את זה בראש.

אני גם חושב שהקשר הזה עם מי שפונה הוא קשר בריא. אנחנו יכולים לדעת, למשל, מהפנייה אם יש איזה פער מסוים או אם יש איזה נושא שצריך להתמקד בו. חלק מהתיקונים כאן זה בעקבות שאלות שנשאלנו.

לגבי קטין, יש נקודה שלא ברורה לי פה. אני מבין שהרעיון של גיל 16 זה עניין שיש לו תעודת זהות.

חובה שתהיה לו תעודת זהות.

לא, 16 זה לא חובה, זה רשות - 18 הוא חייב.

הרי יש פה פער של שנתיים.

נכון, בגיל 16 הוא יכול להוציא תעודת זהות, בגיל 18 הוא חייב להוציא.

מה לא מופיע בבנקים?

הנושא של חתימת מקור ועניין הוספת - - -

אם יש משהו שלא מופיע בבנקים, אני מבקש שלא יופיע גם פה.

זאת הקלה שמופיעה בבנקים, והיא מופיעה גם כאן.


"(ב)
בסעיף זה, "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:



(1)
הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;



(2)
עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל או מאחת ממדינות ה-OECD,
או מהמדינה שהנפיקה את המסמך לגביו נדרש אישור של עורך דין, ובלבד
שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה".

האם זה עומד בהוראות חוק לשכת עורכי הדין וחוק הנוטריונים? על פי החוק בישראל, יש דברים שיוחדו למקצוע עריכת הדין, בין היתר נדמה לי שיש שם אישור מסמכים.

לא, שיוחדו לעורך דין ולא לבעל מקצוע אחר.

נכון, אתה מדבר פה על אישור מסמך בישראל, שאתה נותן אותו לעורך דין מאחת ממדינות ה-OECD.

זאת לא פעולה משפטית.

אישור מסמך? העתק מתאים לפעמים זה רק לנוטריון, לכן אני שואל האם זה מתאים גם להוראות חוק הנוטריונים. זה מסמכי חוץ.

אנחנו נבדוק את זה. למעשה, רוב המסמכים הם מסמכי חוץ, כי אם החברה הואגדה בחוץ לארץ - - -

זה נכון, לפעמים כשרוצים לקבל את תעודת הרישום הישראלית, אומרים: אדוני, תחתום, זה מתאים למקור – זה בסדר. אבל כשאתה מדבר על מסמכי חוץ, נדמה לי שזה ייוחד בחוק לנוטריונים ולאפוסטיל וכל הדברים האלה.

אגב, אבל יש גם תיקון של אפשרות לעורכי דין זרים - בקיצור, אדוני, אנחנו נבדוק את זה.

לא, עזבו את התיקון לעורכי דין זרים. יש להם אפשרות להיות רק בדין הזר ולא בדין הזה. על פי התיקון, עורך דין זר לא יכול לעשות את זה.

אדוני, אני יכול לומר לגבי העניין הזה, שאנחנו לא קיבלנו שום הערה של לשכת עורכי הדין.

זה לא אומר דבר.

לא התכוונת לשנות את החוק שם.

תבדקו, אם זה תואם, אין לי בעיה עם זה. אני לא דואג לעורכי הדין, אני רק לא רוצה שאתם - - -

אנחנו נבדוק ונשלח הודעה.




"(3)
עובד של חבר הבורסה או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק
של חבר הבורסה, שבפניו הוצג המסמך המקורי".

זה הכי טוב.

"(4)
רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות
חוץ ציבוריות";



"(5)
נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג)
חבר בורסה ינקוט אמצעים סבירים" – וכאן היתה הערה של מנהלי התיקים שהוספנו אותה גם כאן – בהתייחס לסיכון הלבנת הון ומימון טרור "לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה בחשבון כאמור בסעיף 4(ב) - (ד), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו", והוספנו גם: לצורך כך רשאי חבר הבורסה לאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין.


"(ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי יושב ראש הרשות" – צריך להוריד את ה"רשאי"



השני – בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת "להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת
מסמכים חלופיות".

הורדנו "בנסיבות מיוחדות".


אגב בסעיף (ג) זה 3(ב)-(ד), ולא 4(ב)-(ד).

לפי המספור הישן, זה עוד לא תוקן.

סעיף 5 – הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה. אגב, זה גם מופיע בנוסח הקודם.

הצהרה על
5. (א)
בעת פתיחת חשבון ידרוש חבר הבורסה מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת
נהנה ועל בעל
מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון –
שליטה

תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון
שלא בידי בעל החשבון, ידרוש חבר הבורסה גם מבעל החשבון הצהרה כאמור לפני ביצוע
פעולה בחשבון; ואולם



(1)
היה הנהנה בלתי ידוע, כאמור בסעיף 3(ב)(1) – יצהיר על כך המבקש
לפתוח חשבון;



(2)
התבקש חבר הבורסה לפתוח חשבון כאמור בסעיף 3(ב)(2), ישמור העתק

מהחלטת בית משפט, בית הדין או ההוצאה לפועל המעידה על המינוי;


(ב)
בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, ידרוש חבר הבורסה הצהרה מן התאגיד
בחתימת מקור או אישור של עורך דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה
בתאגיד.


(ג)
בעת ביצוע פעולה כמפורט בסעיף 12, אם נעשתה שלא באמצעות חשבון כלשהו
של בעל חשבון, ידרוש חבר הבורסה ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור אם קיים
נהנה בחשבון; הצהיר מקבל השירות כי קיים נהנה בחשבון, תכלול ההצהרה את הפרטים
כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים.


(ד)
ההצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השניה.

סעיף 6 – פטור חלקי. כאן אנחנו מחקנו את "חבר בורסה רשאי להחליט" והשארנו:

"(א)
האמור בסעיפים 3(ב), ו-(ד)(2) וכן 5(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על –



(1)
חשבון של מוסד ציבורי;



(2)
חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל
וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה וחשבון בעבור קרן;



(3)
חשבון ניירות ערך שגוף מחוץ לארץ מבקש לפתוח בעבור לקוחותיו,
לרבות חשבון כספי הקשור במישרין לחשבון ניירות הערך, ובלבד שחלות על אותו
גוף הוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחות לעניין
מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, והוא הגיש לחבר הבורסה הצהרה על כך;



(4)
חשבון של גוף מוכר;



(5)
חשבון בעבור הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות הציבוריים;



(6)
חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי
הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבל חבר הבורסה
הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל;
(7)
חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי
מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי
סעיף 8 לחוק;



(8)
חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי
מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, בסוף כל יום עסקים, וכן כל פעולה
בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים".

תסביר לי את הסעיף הזה. אני מייצג קבוצה גדולה למטרות קהילתיות וכולי וכולי, פתחתי חשבון, הכנסתי לשם 50,000 שקל, ביקשתי: תקנו לי מניות חברה זו וזו. בסוף יום העסקים, באותו יום, המניות עלו ב-3%, ולכן יש לי שם 51,500. מה הוא עושה, הוא שולח לי צ'ק?

חבר הבורסה אמור להסב את תשומת לבך – אדוני, זה מקרה שהוא אפשרי, אבל - - -

יש לך מניות?

כיום לא.

אני לא מבין אותך, זה יכול לקרות שלוש פעמים ביום. מניות עולות, יורדות. אדם הכניס 30,000 שקל, קנו לו מניה, המניה עלתה, הוא מעל 50,000 שקל.

מה שחבר הבורסה צריך לעשות זה להסב את תשומת לבו שהסכום חורג ולפעול בהתאם.

דהיינו? מה לעשות? אתה אומר שלגופים כאלה אסור להחזיק יותר מ-50,000 שקל.

הרעיון של הסעיף הזה נועד לתת הקלה, כי המשמעות היא שמדובר באנשים או בקבוצה שאין לך פרטי נהנים, ולכן ההקלה ניתנה, ובלבד שתיחמנו אותה בסכום שהוא סכום סביר.

לא, זה בסדר, אבל הסכום הסביר יכול להיות אחת משניים, שאני לא אעשה פעולות ביותר מ-50,000 שקל, או שאני לא אפקיד יותר מ-50,000 שקל, אבל אם הפקדתי 50,000 שקל ואתה יודע את כל הפרטים עליהם, המניות עלו, אז אתה אומר לו: רוץ, תמכור, תשנה, תחליף, תעשה, זה לא עובד במשק כזה.

אם באופן שיטתי רואה חבר הבורסה שהפעולות שמבוצעות בחשבון הן למעשה פעולות, כמו שאדוני הביא את הדוגמה, שכל פעם למעשה הוא עובד על הרף של 50,000 ש"ח.

הוא לא עובד. עזוב, הוא הכניס פעם אחת 50,000 והמניות עולות. מנהל התיקים צריך לסגור לו את החשבון ולהגיד לו: אדוני, תביא את כל המסמכים, כי אתה לא עומד בסעיף הפטור. הוא צריך להגיד לו: תמכור את המניות ותיקח את הכסף.

הוא צריך להסב את תשומת לבו למגבלה להוראה החוקית, ולבקש מהם לפעול בהתאם, מה זה לפעול בהתאם? בהנחה שהוא משאיר את החשבון פעיל, להותיר בחשבון סכום של עד 50,000 ש"ח. זאת למעשה האינטראקציה של הגוף הפיננסי אל מול הקבוצה. אגב, כמו שאומרת עורכת דין שלמון, האופציה זה לבטל את הסעיף, זה לא לתת את הפטור הזה.

לא, האופציה זה להגיד שההפקדה של 50,000 שקל או פעולה של 50,000 - - -

לא, אז אתה יכול להגיע לסכומים גדולים, כי כל פעם הוא יהיה עם 50,000, במנות של 50,000.

לא, הוא לא יכול במנות.

למה?

יותר מ-50,000 הוא לא יכול להפקיד בחשבון הזה, כי ברגע שהוא מפקיד 51,000 שקל, גמרנו, בסוף יום העסקים היה יותר מ-50,000 שקל, והוא לא יכול. תגביל אותו להפקדה של 50,000 שקל, תגביל אותו לפעילות, אבל אם אדם שם 50,000 שקל בחשבון עבור הרבה נהנים והבורסה עולה ועולה ועולה, אתה אומר לו: תמשוך, תוציא. אתה מבין? הרי יש לך מעקב, אתה יודע בדיוק כמה הגיעו לשם. הגיעו לשם 50,000 שקל, אתה יכול לדעת בדיוק מאיפה הם באו. העובדה שהבורסה עושה כסף, ברוך השם.

יש אופציה אחרת – שהוא לא יבקש להוציא כספים מהחשבון, יתן את שמות הנהנים.

לא יודע, יש לי 100 נהנים.

קבוצה גדולה.

קבוצה גדולה קהילתית - - -

100 נהנים זאת קבוצה סגורה – אמנם 100, אבל זאת קבוצה סגורה.

"למטרות קהילתיות...קבוצה גדולה" – תושבי השטחים הכבושים זה מטרות קהילתיות. אתה יודע, יש כמה חשבונות כאלה. אם אתה לא יודע, אני אספר לך.

אני חושב שהמגבלה בסעיף סבירה ומאוזנת.

טוב, אין בעיה.

"(9)
חשבון מסוג אחר שהורה יושב ראש רשות ניירות ערך; קבע יושב ראש הרשות כאמור-
ישלח הודעה מנומקת על כך לוועדת החוקה, בתוך 30 ימים מיום קביעתו".

אתה יכול להוריד את ועדת חוקה, חוק ומשפט.

אבל בוא נוסיף את ההתייעצות.

לא, אל תוסיף שום התייעצות, תעזוב אותי. אני גם במקומך לא הייתי מוסיף בשום מקום "בהתייעצות". אתה יודע מה זה בהתייעצות? היי פול, מה אתה אומר על זה? הא, אתה מתנגד? תודה רבה, ביי. התייעצתי אתך. לא כתוב "בהסכמה", כתוב "בהתייעצות".

התייעצות זה לא האקט הפורמלי להרים טלפון, אלא זה דורש לדעת אם יש סיבה לעמדה שונה, מה הנימוקים ולשקול אותם, ובסוף להכריע. אדוני - - -

בלב פתוח ונפש חפצה...

"(ב)
פתיחת חשבון כאמור בסעיף קטן (א)(7) ו-(8) תותנה בהצהרה לפי הטופס
שבתוספת השניה, של המבקש לפתוח חשבון, על המטרה המיוחדת של החשבון;


(ג)
חדל להתקיים בבעל החשבון אחד התנאים כאמור בסעיף קטן(א)(7) ו-(8), תישלח
לו התראה על כך; המשיך בעל החשבון לפעול בחשבון כאמור לאחר שנשלחה ההתראה,
לא יבצע חבר הבורסה כל פעולה יזומה בחשבון למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת
החשבון ופירעון חובות, אלא אם כן ימלא בעל החשבון הצהרה על נהנים לפי סעיף 5".

אבל אתם מניחים שהוא יודע כשחדל להתקיים תנאי כזה, ואם הוא לא יודע?

לכן נשלחת התראה.

אם חבר הבורסה לא יודע שחדל להתקיים אחד מהתנאים האלה, איך הוא אמור לדעת?

ביקשנו להוסיף "ככל הידוע".

לא רק זה, הרי יש פה רשימה – חשבון של מוסד ציבור.

כל מה שאנחנו עושים, תמיד זה ככל הידוע לנו.

יש בחוק הכללי סעיף קטן שאומר: הוא צריך לדעת, לא ככל שידוע לו.

- - - פטור מאחריות, פעולות בתום לב, ולכן לא צריך בכל מקום להכניס את זה מפורשות.

בסעיף (ד) מחקנו את חמש המילים הראשונות:



"(ד)
האמור בסעיפים 3(ג), (ד)(3) ו-5(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות
של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קרן, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל
שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב או
בבורסה במדינה שהיא חברה ב-OECD וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שהורה עליו
יושב ראש הרשות; הורה יושב ראש הרשות על סוג אחר כאמור" – את זה אנחנו מורידים,

הודעה מנומקת.

בוודאי.

"בסעיף זה ובסעיף 7, "בורסה" – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק
השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.


(ה)
נשלטת חברה בידי חברה כאמור בסעיף קטן (ד), יראו בחברה כאמור בסעיף קטן
(ד) בעל שליטה;
חשבון

7. בפתיחת חשבון קורספונדנט יחולו על אף האמור בפרק זה, הוראות אלה:
קורספונדנט



(1)
חבר הבורסה ירשום את-




(א)
שם התאגיד, ואם המדובר בשלוחה – גם שם החברה-האם;




(ב)
לגבי תאגיד זר - שם מדינת ההתאגדות ושם הרשות המפקחת
באותה מדינה".

מה זה שם הרשות המפקחת באותה מדינה? למה הכוונה? זה כל ראשי התיבות שאתה "זורק" לי כל שלוש דקות? הבנתי, בסדר.

"(ג)
מען, מספר טלפון ושמות אנשי קשר;




(ד)
שם ומען של המחזיקים ב-20% או יותר מאמצעי השליטה
בתאגיד, אלא אם כן הרשות המפקחת על התאגיד היא בישראל או
באחת ממדינות ה-OECD ומניותיו או מניות חברה השולטת בו נסחרות
בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה באחת ממדינות ה-OECD;
לענין זה, "אמצעי שליטה" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי),
התשמ"א-1981 ;



(2)
חבר הבורסה יקבל בעת פתיחת החשבון מסמכים אלה:




(א)
לגבי תאגיד זר - העתק של הדוח הכספי השנתי האחרון או
תמצית מדוח כספי שנתי אחרון שפורסם במאגר מידע ציבורי;




(ב)
מכתב בקשה לפתיחת חשבון; חבר הבורסה ישמור את המכתב
שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון;



(3)
בעת פתיחת חשבון קורספונדנט לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל במדינה
שאיננה חברה ב-OECD יקבל חבר הבורסה גם את המסמכים המפורטים להלן

(א)
רישיון מאת הרשות המפקחת;




(ב)
מסמכי התאגדות;




(ג)

(1)
המלצות מבנקים במדינות החברות ב-OECD,
שמנהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון
אצל חבר הבורסה;





(2)
מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון
אצל חבר הבורסה מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור, וכן
הצהרת התאגיד שחלות עליו הוראות חוק או הוראות הרשות
המוסמכת המחייבות זיהוי והכרת לקוחותיו לענין מניעת הלבנת
הון ומניעת מימון טרור.



(4) לא יפתח חבר בורסה חשבון קורספונדנט, אלא אם כן אישר זאת" נושא

משרה.

מחקתם "נושא משרה" וכתבתם "מנהל בכיר".

אני אומר: ניקח את נושא משרה, לרבות מי שכפוף ישירות למנכ"ל.




"(5)
חבר בורסה יפתח חשבון קורספונדנט רק לבנק המורשה במקום שיש לו
נוכחות פיזית בו ושבו הוא מנהל עסקים מול לקוחות ואולם, חבר בורסה לא
יפתח חשבון קורספונדנט לבנק כאמור אם הוא מאפשר שימוש בחשבונותיו בידי
תאגיד שלא מתקיימים בו התנאים האמורים".

אולי אפשר למצוא ניסוח קצת יותר מוצלח? הניסוח הזה לא ברור, "בנק המורשה במקום שיש לו נוכחות פיזית בו", מה זה "בו"? הכוונה ברורה, אבל הניסוח לא כל כך.

אתה צודק, אז אפשר להוריד את המילה "בו": "חבר בורסה יפתח חשבון קורספונדנט רק לבנק המורשה במקום שיש לו נוכחות פיזית ושבו הוא מנהל עסקים". בסדר גמור.

חשבון
8. בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיפים 2 ו-9; חבר הבורסה רשאי

במערכת
על אף האמור בסעיפים 4(א) ו-5(א) ו-(ב) לרשום את פרטי הזיהוי על פי העתק של מסמכי
סגורה
הזיהוי, ולקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה שלא בחתימת מקור" - וכאן נוסף לזה: רשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה. זה היה לבקשה של חברי הבורסה; "לענין סעיף זה, "חשבון במערכת סגורה" – חשבון המשמש אך ורק לביצוע פעולות רכישה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים, ואשר מקור הכספים הבלעדי לרכישתם הוא חשבון אצל חבר בורסה אחר או תאגיד בנקאי (להלן- חשבון המקור) הנותן גם את שירותי המשמורת בנאמנות של ניירות ערך ונכסים פיננסיים כאמור ובלבד שהכספים ניירות הערך והנכסים הפיננסיים מועברים בחזרה לחשבון המקור" – נוסיף אחרי המילה "הכספים" פסיק.
זיהוי פנים אל
9. (א)
חבר בורסה יזהה את בעל החשבון ומורשה החתימה פנים אל פנים על פי מסמך
פנים

זיהוי כמפורט בסעיף 4, לפני הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לענין זה,
"זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי על ידי אחד מאלה:



(1)
עובד של חבר הבורסה או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק
של חבר הבורסה;



(2)
בעל רישיון לעריכת דין בישראל;



(3)
נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי בחוץ לארץ;



(4)
רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;



(5)
עובד של תאגיד בנקאי או של בנק הדואר".

בצו של מנהלי תיקים לא הוספתם עובד תאגיד בנקאי. לא קיבלתם את זה?

כשנגיע לצו, נסביר למה.

"(ב) חבר הבורסה יזהה פנים אל פנים, אדם המבצע פעולה, החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 12,
ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה. לענין פסקה זו
"פעולה"- פעולה המבוצעת במשרדי חבר הבורסה.

(ג) חבר הבורסה ירשום את פרטי האדם שביצע את הזיהוי".

10 – שמירת מסמכי הזיהוי. כאן ביצענו איזשהו תיקון ליישר קו עם צו הבנקים, וזה היה בעקבות פנייה של מנהלי התיקים דווקא, לכן אנחנו רואים שזה גם רלוונטי לחברי הבורסה:

"חבר בורסה ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון, או אחרי ביצוע פעולה כאמור בסעיף 3(ו); שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת

מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות
(העתקים צילומיים), התש"ל – 1969; לענין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי,

לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את חבר הבורסה להכרת בעל החשבון בהתאם לסעיף 2. זה כמו בצו הבנקים, וכאן אנחנו למעשה באנו לקראתם – "והליך של הכרת בעל חשבון, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה.

חובות בקרה ודיווח
בקרה על
11. חבר בורסה יקיים בקרה שוטפת אחר פעולות בעל החשבון לצורך מילוי חובותיו בענין
פעילות

זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים חבר הבורסה
בחשבון

(1)
יוודא כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותו עם בעל החשבון;

תסביר לי את כל הסעיף הזה. אני קראתי אותו עד הסוף, תסביר לי אותו, כי אני לא מבין.

יש צורך לעקוב אחרי הפעילות בחשבון. מה הרעיון? הגיע לקוח, הכרת אותו, עשית את הפעולות הנדרשות, והוא התחיל לעבוד בחשבון, והוא פועל בחשבון הזה שנים. הכרת הלקוח לא מספיקה, כי יכול להיות שהפעילות שיש לו בחשבון היא פעילות שונה מהפעילות שהוא הצהיר עליה בהתחלה. הרעיון הוא שפשוט צריך לבדוק את החשבון תוך כדי תנועה לצורך השוואה בין הפעילות הזאת לבין מה שאתה מכיר אצל הלקוח.

זה לא יוודא, אלא יקיים מעקב או בקרה. יוודא פירושו של דבר, שהוא אחראי גם לפעולות שלי, הוא יגיד לי מה כן ומה לא. זה לא יוודא, זאת בקרה.

אגב, בהתחלה זה היה "יקיים".

לא, זה היה "יוודא" כל הזמן.

אם זה היה "יוודא", זאת טעות מההתחלה.

"בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים חבר הבורסה בקרה כמפורט להלן", בלי יוודא, "כי הפעולות".

העברית לא נכונה.

"יקיים בקרה".

"יקיים בקרה", בלי "כמפורט להלן". אם כך, "יקיים בקרה:


(1) כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותו עם בעל החשבון".

בסעיף (2) לא צריך "יקיים בקרה".

"כי הפעולות".

בסעיף (1) יהיה "כי" ובסעיף 2 "על":


"(2) על פעולות ומערכת קשרים של בעל חשבון מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת

הראשונה;


"(3) יקיים בקרה מיוחדת על הפעילות שמתבצעת בחשבון של איש ציבור זר".

מה זה בקרה מיוחדת?

הדרישה היא שצריכה להיות בדיקה יותר מוקפדת על חשבון של - - -

בקרה מיוחדת זה שום דבר, בקיצור לא כתבת פה דבר. בקרה מיוחדת, אתה משתמש בסיסמאות בלי שום דבר. אם אתה רוצה, תכתוב בקרה יותר קבועה, יותר מהירה, יותר חודשית, אבל בקרה מיוחדת זה מן "מנימוקים שיירשמו", "מטעם מיוחד, מנימוקים שיירשמו".

ה"מיוחדת" מדברת על שני אלמנטים, גם הדחיפות וגם עומק, לפי הצורך.

אתה מבין במטריה. אני "אהבל", אני קורא את הסעיף הזה ולא מבין מה זאת בקרה מיוחדת. תאמין לי, שכשתעמיד את הקליינט שלי לדין, אני אקרקס אותך. תכתוב מה אתה רוצה, אל תשתמשו במילים עמומות, זה לא פרסומים בחוץ לארץ.

המתודולוגיה זה 6(4): financial institutions are in the business relationship with… They should be required to conduct enhanced ongoing - - -

enhanced זה מוגבר, אז בוא נכתוב "מוגברת".

מוגברת ומתמדת זה בסדר.

מתמדת זה בסדר.

אז אני יודע מה אתה רוצה ממני.

"יקיים בקרה מתמדת"?

וגם מוגברת.

אז "בקרה מוגברת".

כשאתה אומר "יקיים בקרה על פעולות ומערכת קשרים של בעל חשבון", לי יש המון חברים ברשות הפלסטינית, המון, והיא אחת המדינות המנויות בתוספת הראשונה. כל פעם שאני אבוא למנהל התיקים שלי, הוא ישאל אותי: מי החברים שלך? עם מי שתית קפה? מה זאת מערכת קשרים? אתה לא רוצה מערכת קשרים של בעל החשבון, אתה הופך אותם למרגלים.

זאת תכלית החקיקה, אף אחד לא בודק פה את הקשרים החברתיים. אין בעיה, "פעולות ומערכת קשרים של החשבון".

אין מערכת קשרים של החשבון, "מערכת פעולות בחשבון, הקשורה לפעילות עם".

"על פעולות בחשבון מול - -

"- - שבוצעו מול".

"על פעולות בחשבון שנעשות".

"על פעילות בחשבון, המתקיימת אל מול" – "על פעילות בחשבון", לא "פעולות". בסדר אדוני, מצאנו את הנוסחה הגואלת לסעיף (2): "על פעילות בחשבון מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה.

מצוין.

"דיווח לפי
12. חבר בורסה ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:

גודל הפעולה

(1) הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום
שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

(2) הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו
לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות;
נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, ידווח חבר הבורסה
על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות";

אגב, המילה "חדשים" מיותרת לחלוטין, מה זה שקלים חדשים? אין שקלים ישנים, יש רק שקל. פעם היה שקל, ואחר כך כששינו אותו זה היה לתקופה מסוימת. אין דבר כזה "שקלים חדשים".

זה הניסוח הסטנדרטי.

זה ניסוח סטנדרטי, אבל הוא טעות, אין דבר כזה שקלים חדשים.

אנחנו נבדוק את זה.

אז מה זה ש"ח?

אין דבר כזה ש"ח.

אם צריך, נעשה תיקון רוחב.


"(3) העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון, בסכום שווה ערך ל-

1,000,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת

הראשונה או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור וכן העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד

פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה כאמור או לחשבון כאמור, ידווח חבר הבורסה אם היא

בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;


(4) העברה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים מחשבון לחשבון אחר, בין שהחשבון האחר הוא
חשבון אצלו ובין שהוא חשבון בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה אחר או שהוא חשבון ניירות
ערך בחוץ לארץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות, למעט פעולה של העברה
לנאמן למשמורת; לענין זה, "העברה לנאמן למשמורת" - העברה בשל קניה או מכירה בבורסה של
ניירות ערך או נכסים פיננסיים בתמורה להעברת מזומנים, ולהפך, בין חשבון של בעל החשבון אצל
חבר בורסה המבצע בעבורו פעולות רכישה ומכירה בבורסה לבין חשבון של בעל החשבון אצל חבר
בורסה אחר לשם משמורת בנאמנות;

(5) פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך
העברתם מחוץ לישראל או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין
במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות וכן על
הפקדת מזומנים או משיכת מזומנים כאמור בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות,
הנעשית אל מול מוסד פיננסי במדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה".
אגב, תיקון קטן "פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של בעל החשבון", לא "של לקוח".


"(6) האמור בפסקאות (2), (3), (4) ו-(5) לא יחול על פעולה שביצע חבר בורסה עבור חבר בורסה
אחר, תאגיד בנקאי, בנק הדואר או לקוחותיהם".

מה זה "או לקוחותיהם"?

למעשה, אנחנו לא רוצים שתהיה רגולציה כפולה.

יש לי תיק ניירות ערך. אני אומר לחבר הבורסה: תמכור את הניירות בבקשה ותפקיד לי את הכסף לחשבון שלי. הוא צריך לדווח או לא? זה יותר מ-50,000 שקל?

כן.

אתה לא חבר בורסה.

חבר בורסה עושה את זה עבור חבר בורסה אחר.

או עבור לקוחותיהם. אני לקוח של חבר בורסה אחר, אני לקוח של הבנק.

אפשר להבהיר: או לקוח של כל אחד מאלה או מהנ"ל.

לא, זה צריך להיות: עבור חבר בורסה אחר, תאגיד בנקאי, בנק הדואר, אף אם הפעולה היא עבור לקוחותיהם. להפך, זה הפוך.

בסדר גמור, אם הפעולה נעשית או מתבצעת.

"דיווחים 13. (א) חבר בורסה ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מקבל השירות, לרבות ניסיון לביצוע

נוספים

פעולות, שלאור המידע המצוי ברשות חבר הבורסה, נחזות בעיניו בלתי רגילות.


(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת

השלישית כפעולה בלתי רגילה.

(ג) אין בדיווח על פעולה לפי סעיף 12 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.
פטור מדיווח
14. חבר בורסה יהיה פטור מדיווח לפי סעיף 12 אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:


(1)
מוסד ציבורי;


(2)
תאגיד בנקאי;


(3)
בנק הדואר;


(4)
מבטח;


(5)
חבר בורסה אחר;


(6)
קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה;


(7)
קרן.
פרטי הדיווח – אלה, למעשה, האלמנטים הטכניים שכבר מופיעים בצו היום, ואנחנו כבר מקבלים את הפורמט עם הדיווח בצורה הזאת, כך שזה משהו שכבר מתבצע.

פרטי הדיווח
15. דיווח לפי סעיפים 12 ו-13 יכלול פרטים אלה:


(1)
לגבי החשבון המדווח, אם הפעולה המדווחת בוצעה בחשבון של בעל החשבון –



(א)
מספר החשבון;



(ב)
שם החשבון, אם קיים;



(ג)
תאריך פתיחת החשבון;



(ד)
כתובת למשלוח דואר;


(2)
לגבי הפעולה המדווחת –
(א) תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשמה בספרי חבר הבורסה".

עזוב, לך לסעיף (3)(ו), מה זה עניינך?

אנחנו רוצים לוודא ששם מסוים אצלנו במאגר - נניח שאנחנו מקבלים פנייה מחוץ לארץ לגביו, נניח שאנחנו מצליבים את זה עם מידע אחר; הרי יש מקומות בחוץ לארץ שאין להם מספרי זהות. איך אפשר לוודא את זה? אפשר לוודא את זה, בהתאם לפרטים אחרים שיש לך על אותו אדם: אל"ף, כמובן, זה השם. יש לך אינדיקציות נוספות, אחת האינדיקציות לצורך העניין זה המין, אם מדובר ב-male או ב-female.

אני לא אוהב את זה, אתה יכול גם להגיד: מספר נעליים, צבע שיער, צורת האוזניים, זה כבר לא "פוליטיקלי קורקט".

למה? כדי לוודא חד-חד ערכית שזה אדם. אם אומרים שזה male ואנחנו רואים שהשם הזה זה female, זה רלוונטי.

אני לא אוהב את זה.

"איסור גילוי 16. גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13, וכן עובדת קיומו

ועיון

של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור

או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת

למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו בחבר הבורסה, לממונה או למי שהוא הסמיכו,

לרשות המוסמכת או לפי צו בית המשפט.

בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה
חובת בדיקה 17. חבר בורסה יבדוק אל מול הרשימה -
אל מול



הרשימה

(1) אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בחשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה או בעל שליטה;

(2) אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 3(ו) ו- (ז) מצוי ברשימה;

(3) אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לענין זה,

(א) העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם ישראל
אולם בוצעה דרך ישראל;
(ב) העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, לרבות באמצעות
תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; נפרע בפסקת משנה זו הוא מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים.
(ג) העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור, והכל בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות".

למה ההבדל בין סעיף (ב) לסעיף (ג)? למה כשמעבירים מישראל למדינה בסיכון גבוה חובת הבדיקה היא מהשקל הראשון, וכשמעבירים הפוך זה מ-5,000 שקל?

בעניין הזה אנחנו נעשה בדיקה נוספת. יתקיימו בעניין הזה דיונים.

מה הווה מנה מלכתחילה?

זה היה בזמנו בדרישה של גופי הביטחון. יכול להיות שהעניין הזה ישתנה, אבל אני לא משנה את זה כרגע, כי זה עדיין בדיונים.


אגב, מבחינתנו אין בעיה להוריד את זה גם כן. אני חושב שבאמת אין הגיון מאחורי ההבחנה הזאת, אין שום בעיה להוריד את ה-5,000 שקלים. אז אנחנו מורידים את ה-5,000 שקלים?

השאלה אם כשמשווים, משווים כשמורידים את ה-5,000 שקלים או שמוסיפים את ה-5,000 שקלים לסעיף (ב)?

בסעיף (ב) מוסיפים 50,000 שקלים.

בנושא של מימון טרור, לבדוק מול רשימה של מוכרזים שצריך לעשות מהשקל הראשון, מה זה דורש?

זה לא דורש דבר, אז למה כתבתם 5,000? רציתם לבחון אם אנחנו בודקים את זה?

כי זה מה שקיים היום בבנקים, אבל אני חושב שלגבי ה-5,000 שקלים זה נכון גם לגבי העברות לחוץ לארץ וגם לגבי העברות מחוץ לארץ לישראל, לעשות את זה מהשקל הראשון, במיוחד כשהבדיקה תהיה מול רשימת XML.

אתה צודק.

"(4) האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג) בה, אם חבר הבורסה

קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, חבר בורסה אחר, תאגיד בנקאי או בנק

ישראל, בין עבורם ובין עבור לקוחותיהם.

שונות
קביעת

18. חבר בורסה יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון
מדיניות
טרור לצורך מילוי חובותיו בענין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים
אלה:


(1) הליך הכרת בעל חשבון;


(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין היתר, מטכנולוגיות חדישות,
בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

ניהול

19. (א)
חבר בורסה יקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של
רישומים
בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה".
ושמירתם

איך זה מסתדר עם חוק הגנת הפרטיות ועם חוק מאגרי מידע?

מה השאלה? הוא צריך להירשם כמאגר מידע.

אז תכתוב פה.

אבל בחוק הגנת הפרטיות - - -

אתה לא מבין מה שקורה, אני קורא את זה ואומר: אדוני, חייבו אותי בצו לקיים, אני מקיים, לא מגיש בקשה. מחר מעמידים אותי לדין, אני אומר: מה אתם רוצים ממני? פה חייבו אותי.

אבל פה לא קיבלת פטור, וזאת הנקודה, שלא קיבלת פטור מהוראות חוק הגנת הפרטיות.

קיבלתי חובה שבדין.

עוד צריך לשמוע את דעתה של הרשות למשפט וטכנולוגיה.

תבדקו את זה, לכן אני אומר לכם לבדוק את זה. אני אשאל אותך שאלה, אם אני הגשתי בקשה למאגר, משרד המשפטים, הרשם לא אישר לי, אני סוגר את העסק שלי?

אנחנו נבדוק את זה מול הרשות למשפט. זה לא מופיע גם היום, אבל אדוני יענה שזה לא אומר דבר.

אתה יודע כמה שגיאות יש בחקיקה?

בסדר גמור.

"(ב) חבר בורסה ישמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה לתקופה של שבע שנים מיום רישום הפעולה בספרי חבר הבורסה; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, ישמור חבר הבורסה את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.


(ג) חבר בורסה ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 11 וממצאיה לתקופה
של שבע שנים.
מסירת

20. חבר בורסה ימסור, לפי דרישה, לרשות ניירות ערך או לעובד שהרשות הסמיכה, מסמכים
מסמכים ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.
ידיעות

והסברים
סייג לתחולה
21. חבר בורסה שאינו חבר מסלקת הבורסה בע"מ ושהוא מנהל תיקים ידווח לרשות
המוסמכת על פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל
תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ע-2009 .
ביטול

22. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה), התשס"ב
– 2001 , למעט סעיף 18 בו– בטל".

למה עשיתם את זה ככה? למה לא לקחתם את סעיף 18, הכנסתם הנה וביטלתם - - -

מעבר לזה, סעיף 18 הוא הוראות מעבר.

עדיין יכולים להיות לקוחות שלא זוהו לפי הצו הקודם, ואנחנו רוצים עדיין לתת להם את אותה הקלה שניתנה להם בצו הקודם, אבל הנסחות זה נסחות של משרד המשפטים.

זה לא נכון. תעבירו את הסעיף הנה - - -

זאת דרישת הנסחות.

אני יודע, אז מה? שיכתבו.

נבדוק את זה שוב, זאת היתה דרישת הנסחות במשרד המפשטים.

זה גם קצת חסר משמעות, שאתה מבטל את הצו - - -

אבל אתה לא יכול להגיד – כי זה לא הצו הזה, זה הצו הקודם.

ומצד שני הצו הקודם מבוטל.

למעט הסעיף הזה.

אבל לסעיף אין משמעות, אם כל שאר יתר הסעיפים בטלים.

מתי עברו 12 חודש מיום תחילתו של צו זה? מתי היתה תחילתו של הצו הקודם?

2001.

אז ה-12 חודש כבר עברו מזמן.

לא, אבל אז יש שם הוראת מעבר שמותר לו עדיין - - -

מה יש לו הוראת מעבר? הוראת מעבר באותו צו של סעיף 18 אומרת 18 חודש מתחילתו של הצו ב-2001.

לא יבצע, אבל יש שם הליך מתי הוא כן יכול לבצע.

אלא אם כן הוא קיים את הוראות סעיפים 2 ו-3, בדיוק כמו שהכנסתם פה.

לא, יש שם עוד הוראה.

אם אין אפשרות להשיג אותו, הוא עדיין יכול - -

הוא יכול למשוך את היתרה - -

לא, הוא יכול עדיין לעשות פעולות לשמירה על ערך התיק.

אתם מדברים על סעיף 18(ג).

בנוסח הקודם כתוב: נקט כל האמצעים העומדים לרשותו, עדיין הוא רשאי להמשיך.

אני הייתי - - -

- - - לבדוק את זה שוב מבחינת הנסחות.

"תחילה

23. תחילתו של צו זה 6 חודשים מיום פרסומו.
הוראת מעבר
24. למן תום שנתיים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע חבר בורסה כל פעולה בחשבונות
שנפתחו לפני יום תחילתו של צו זה, אלא אם כן קיים את הוראות סעיף 2, בהתאם
להיכרותו עם בעל החשבון, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת החשבון, פירעון חובות
וסגירת פעילות בנגזרים לצורך סגירת חשבון. לענין זה "פעולה"- פעולה יזומה של בעל
חשבון שניתנה לאחר יום תחילתו של צו זה".

למה לא הכנסת את יתר הסעיפים שב-18, שהוא צריך לשמור על ערך הכסף וכל הדברים האלה? בסעיף 18 יש הוראות, שאם האיש לא נמצא ואי אפשר ליצור אתו קשר, צריך לעשות פעולות כדי לשמור על ערך הכספים שבחשבון.

בצו הקודם.

בצו הקודם. ביטלת את הכל חוץ מסעיף 18, אבל את זה לא הכנסת.

סליחה, אני בלבלתי אתכם, הוראת המעבר הזאת היא בצו מנהלי התיקים. לחברי הבורסה אין הוראה כזאת. סעיף 18 הוא לצו מנהלי התיקים, כי מנהל תיקים עושה פעולות שלו בתיק המנוהל. חבר בורסה לא יוזם פעילות בחשבונות של לקוח. זה לא מה שכתוב פה. סעיף 18 שקראנו הוא של צו מנהלי התיקים, והוא מאפשר למנהל התיקים להמשיך לעשות פעולות בחשבון.

לאור מה שאת אומרת עכשיו, למה צריך לשמור את סעיף 18 - - -

בצו מנהלי התיקים, כשנגיע לצו מנהלי התיקים.

"צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה), למעט סעיף 18 בו. סעיף 18 של חברי בורסה אומר בסעיף (ג)" - - -

נכון, אני חושבת שההערה שלך היתה נכונה, צריך לבטל את זה. בצו מנהלי התיקים הדין הוא אחר.

עזבי אותי ממנהלי תיקים, אנחנו עכשיו בחברי בורסה.

אתה רוצה להוסיף את (ג)?

אני רוצה גם את (ג).

אנחנו קודם כל מוחקים את "למעט".

לכם יש בעיה שנמחק את זה לגמרי?

אם יש שם הוראת מעבר והם עדיין דברים שמתקיימים, יש חשבונות מוקפאים.

- - - 12 חודשים, זה כבר נגמר.

זה לא שאני סוגר, יש חשבונות מוקפאים, אני לא נותן לו לבצע פעולה.

אז אין בעיה.

אם אנחנו נמחוק את הצו, מה יעשו עם החשבונות שהם הקפיאו?

המקור לזה שמותר להם להקפיא חשבונות בטל, אז כן צריך להשאיר את זה.

השאלה האם לא צריך להכניס גם פה סעיף כזה, כי הרי יקרה לכם בעוד שנתיים אותו דבר.

אנחנו נבדוק את זה מול הנסחות.

לעניין סעיף 24, אנחנו מצפים לקבל מכם איזושהי הצהרה לפרוטוקול.

סיכמנו בהוראת המעבר, שאם יש צורך, נוסיף סעיף כדוגמת 18.

בטוח יש צורך, כי בעוד שנתיים תהיה לך אותה בעיה.

ההבנה שלנו היתה שגם מתן תשובות חלקיות על ידי הלקוח - יעבירו את הלקוח, מבחינתנו, לעניין של סיכון. אבל אנחנו לא חייבים לנטרל את הפעילות שלו.

אנחנו יכולם להמשיך לפעול, אבל מקסימום להעלות את רמת הסיכון ולנטר אותו ברמה יותר הדוקה.

מה פתאום, זה הפוך לגמרי.

כמו בעת פתיחת חשבון, שמותר לכם לפתוח חשבון למישהו שנותן תשובות, גם אם זה מחייב אתכם לשים אותו ברמת סיכון גבוהה, כך גם לגבי לקוחות עבר. אם יש חוסר שיתוף פעולה שלו לגבי כל הפרטים, אבל יש לכם תמונה כללית, שמאפשרת לכם לסווג אותו כסיכון כזה או אחר, אתם יכולים להמשיך לטפל לו בחשבון, ואם צריך, נוציא על זה גם חוזר.

ההצהרה מספיקה.

וכמובן נשקול דיווח.

"תוספת ראשונה

(סעיפים 4(ב)(2), 11(2), 12(2) ו-(3), 15(2)(ה), 17(3)(ב) ו-(ג) והתוספת השלישית)
רשימת המדינות והטריטוריות
1. מדינה או טריטוריה המנויה ברשימת ארגון ה-FATF, כמדינה או טריטוריה שאינה משתפת פעולה
במלחמה הבינלאומית בהלבנת הון וכן מדינה או טריטוריה שארגון ה-FATF פרסם לגביה הסתייגות" כלשהי "בנוגע לעמידתה בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור".

האם partly compliant זאת גם הסתייגות כלשהי?

לא, שימו לב, "פרסם לגביה הסתייגות". אנחנו מדברים על פרסומים של ה-FATF, זה נקרא statement שהוא מפרסם.

אז מה אתה בא לרבות כשאתה אומר "כלשהי"?

מה שאתה מדבר על ה-partially compliant זה דוח, זה דוח ביקורת. ה-FATF מפרסם ורסיות שונות של הסתייגויות של מדינות. הוא מכניס אותן לקטגוריות שונות, אבל המכנה המשותף הנמוך ביותר של המדינות האלה זה שיש כשלים במשטר - - -

מה נכנס עכשיו שאתה מוסיף "כלשהי", שלא היה נכנס בלי המילה "כלשהי"?

ההצהרות של ה-FATF. אני רוצה להבהיר, שלא יהיו אחרי זה ספקות בעניין הזה.


"2. מדינה או טריטוריה מן המפורטות בפסקה (1) של הגדרת "מסתנן" בסעיף 1 בחוק למניעת
הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 .
3. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב,
מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס".

את סעיף (3) אני לא מאשר. זה סעיף גזעני, שימו לב שבחרתם לכם רק מדינות מוסלמיות.

אל"ף, הרשימה הזאת כבר מופיעה בצו הבנקאי.

אני אישרתי אותו? זה שהיו פה אחרים שיש להם מלחמה עם המוסלמים – אין אף מדינה שהיא לא מוסלמית?

ממה שאני יודע, כי זה היה לפני תקופתי, זאת רשימה שקיבלנו מגופי הביטחון.

מה יש במדינות האלה? מה יש ברשות הפלסטינית? מה, יש שם הלבנת הון או טרור? מה יש ברשות הפלסטינית? אני לא מבין, יש שם בעיות של טרור?

תוספת שניה
(סעיפים 5(ד) ו-6(ב))
טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה
אני…………
(שם מלא), בעל מספר זהות ………….
מצהיר בזאת כי בחשבון מס'……………
אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולת בעלי החשבון.
בפעולה שאינה מבוצעת במסגרת חשבון כלשהו של בעל חשבון, אין נהנה זולת מבצע הפעולה".

"בפעולה שאינה מבוצעת במסגרת חשבון כלשהו"

של בעל חשבון, לא לקוח.

אני לא מבין את העברית.

יש פסיק אחרי "בעל חשבון". "בפעולה שאינה מבוצעת במסגרת חשבון כלשהו של בעל חשבון" – זה הסצינריו, "אין נהנה זולת מבצע הפעולה". אפשר להפוך את זה.

אנחנו מדברים פה על מנהלי תיקים.

לא, על חברי בורסה.

מה זה פעולה שמבוצעת שלא במסגרת חשבון?

למשל מפקיד מזומנים לחשבון של חבר בורסה – לא הוא, לא החשבון שלו.

בעל החשבון.

עוד יותר טוב, אני מפקיד מזומנים לחשבון של מישהו אחר. איך אני יודע אם יש נהנה בחשבון או אין? מה זה יעזור, אתה הרי רוצה לדעת שהפקדתי במזומנים חשבון למישהו אחר. מה אכפת לך אם יש נהנה בחשבון? הרי אני אסמן פה וי, אז מה זה מעניין אותי, אם יש נהנה בחשבון אליו אני מפקיד את הכסף? מה אני יודע אם יש לו נהנה או לא? משהו לא ברור לי.

אנחנו נבדוק את זה.

"החשבון הוא חשבון המנוהל על ידי מי שמינה בית משפט, בית דין דתי או ראש ההוצאה לפועל.
מצורף כתב המינוי" – וכאן צריך לעדכן את זה למה שסיכמנו עם ראש רשות ניירות ערך ורשם

לענייני ירושה – "החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי
מוגדרת של נהנים, והיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום
של 50,000 שקלים חדשים**;
מטרת החשבון היא
________________________________________________
החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (כפוף
למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק);
מטרת החשבון היא ________________________________________________

יש נהנה בזכויות כאמור, אולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים;

הסיבה לכך _____________________________________________________

אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.

שם


מספר זהות *תאריך לידה/התאגדות
מין
_____________
_______________
________________
___________
_____________
_______________
________________
___________
אין בעל שליטה בתאגיד;

שם


מספר זהות*

תאריך לידה/התאגדות
מין
____________
_____________
_________________
___________
____________
_____________
_________________
___________
אני מתחייב להודיע לחבר הבורסה בכתב בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל. ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.
_________________ __________________
תאריך חתימה
תוספת שלישית

(סעיף 13(ב))
רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות


1. פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12;


2. פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;


3. נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך;


4. פעילות שבעטיה החליט חבר הבורסה לסגור את החשבון ממניעים של איסור
הלבנת הון או איסור מימון טרור;


5. פעילות שנראה כי נועדה להחליף פעילות של ארגון שהוכרז התאחדות בלתי


מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום),1945 או ארגון שהוכרז כארגון
טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף
2 לחוק איסור מימון טרור;


6. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי
סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;

7. פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי
התנהגותו של בעל החשבון;


8. פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה


חתימה;
9. מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, נמשכים כספים וניירות ערך סמוך
לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל;


10. העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהיפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור
או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון;


11. הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית


לעין;


12.
היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית
לעין".

כשאני מחבר את סעיף 7 יחד עם 11, מה שיקרה זה שכשאני אתן הוראות בחשבון שלי, הוא יתחיל לחקור אותי.

הוא לא יחקור.

הוא ידווח לך?

הוא ידווח לי.

כי אתה אומר "בלא סיבה נראית לעין". איך הוא יודע אם זאת סיבה נראית לעין? הוא ישאל אותו.

לא, הוא מכיר את הלקוח.

מה זה מכיר את הלקוח? הוא מכיר את הלקוח, אבל הלקוח הזה פתאום שמע שמועה, שחברה מסוימת הולכת לצאת באיזושהי הודעה. הוא אומר לו: אדוני, קנה לי מה שאתה רק יכול. הוא שואל אותו: מה זה? כי אחרת מה הוא ידווח, מה זה קשור אליכם?

הוא יגיד לו שזה מידע פנים ואז הוא ידווח - - -

הוא לא צריך לדווח לכם על מידע פנים, זה בדיוק העניין...

"13. מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;


14. הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, על ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה
החתימה.


15. ניהול מספר חשבונות אצל חבר הבורסה, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון;


16. העברות שוטפות ממדינות שאינן משתפות פעולה במלחמה בהלבנת הון, לפי רשימה
שמפרסם ארגון ה-FATF והעברות אליהן;


17. הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית להיות בלתי נכונה;


18. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות
בתוספת הראשונה וכן במדינה או בטריטוריה אשר אין בה חקיקה לעניין מניעת הלבנת
הון ומניעת מימון טרור, כפי שפירסם יושב ראש הרשות המוסמכת".

זה גם אצל הבנקים אותם סעיפים?

רובם כן.

יש פה נציג של איגוד הבנקים.

תבואו אלי אחר כך, אני אגיד לכם איזה חשבונות צריך מייד לסגור, בלי שאתם בודקים בכלל.

"19. פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם פעילותו של הארגון, ככל
הידוע לחבר הבורסה".

אדוני, איך אנחנו מתקדמים?

בכפוף לתיקונים, אנחנו מצביעים על הצו. בכפוף לדברים שאתם צריכים לבדוק ולחזור אלי, הצו הזה יאושר, רק תביאו לי את הנוסח הסופי וחמש דקות אחר כך הוא מאושר.

אפשר להתחיל במנהל תיקים?

לא, השעה 10:45. מה שכן, יש לי בקשה, לערוך לי טבלת השוואה של שני הצווים, של זה ושל מנהל הבנקים. אם תהיה לי טבלת השוואה, יהיה לי הרבה יותר קל.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.