PAGE
11
ועדת הכספים

14.4.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 363

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ל' בניסן התש"ע (14 באפריל 2010), שעה 12:55

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): טיפוול נקודתי בנצרת עילית של חה"כ כרמל שאמה

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): טיפול נקודתי לנצרת עילית של חה"כ אורי אריאל

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): טיפול נקודתי בעיר נצרת עילית של חה"כ מירי רגב

חברי הוועדה: משה גפני

אורי אורבך

ציון פיניאן

מירי רגב

אלכס מילר

אורי אריאל

משה דקלו מנהל אגף א' ארגון לימודים, משרד החינוך

יוסף ברון ממונה על מחוז הצפון, משרד הפנים

שמעון גפסו ראש עיריית נצרת עילית

יעקב זיצר רואה חשבון, עיריית נצרת עילית

אהובה קרקובר מנהלת תחום בכיר ארגון ומינהל , משרד הרווחה

אבי פלדמן פיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סימונה טסטה סגנית מנהל אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

ראובן קוגן אגף תקציבים, משרד האוצר

טובה מעוז נצרת עילית

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר

טיפול נקודתי בנצרת עילית

דיון מהיר בנושא טיפול נקודתי בעיר בנצרת עילית.

נצרת עילית, שהיא עיר המחוז של הגליל, היא עיר יחסית מודרנית שהחלה את דרכה בעקבות הרצון של ראש הממשלה דאז, בן גוריון, ואחרים לפזר את האוכלוסייה בכל רחבי הארץ, לא רק בין גדרה לחדרה. זה דבר שהוא בהסכמה לאומית. כולם תמכו אז וגם תומכים היום. השאלה היא איך מבצעים את זה בפועל ולא נשארים עם הסיסמא הריקה. העיר בשנות ה-90 קפצה מדרגה בכמות האוכלוסייה בעקבות הגעת העלייה מרוסיה. העלייה מאוד איכותית. כמו כל עלייה היא עלייה קשה, כי אנשים שעוזבים את ארץ מולדתם, את העבודה וצריכים ליצור מהתחלה זה דבר קשה. יש בעיר נצרת עילית הרבה אור אבל גם צללים. צריך לטפל בבעיות כדי להמשיך את התנופה של נצרת עילית. הייתי מספר פעמים אצל ראש העיר ובעיר. ביקרתי עם ח"כים, עם אנשי האוצר. יש רצון מאוד גדול של ראש העיר לקדם את הדברים ולעשות שיתופי פעולה רחבים עם כל מי שרוצה לעזור בכנסת, בממשלה ולעזור בגופים חוץ ממשלתיים. השאלה אם להעביר את זה לפסים מעשיים שיוכלו לדרבן את העיר הזאת קדימה.

אני רואה 3 מעגלים. יש ציר אחד שהוא מיידי והייתי מגדיר אותו עד פתיחת שנת הלימודים. זמן המעבר הוא בקיץ בהתאם לתחילת שנת הלימודים כי צריך לרשום את הילדים לגנים, לבתי הספר. זה טווח מידי. הדבר השני זה טווח של שנה. אחרי זה יש דברים של שנים, כגון העברת בית הספר הטכני של חיל האוויר מחיפה לנצרת עילית. פיתוחה של נצרת עילית זה פיתוחו של הגליל כולו. מי שירצה יבדוק את תכנית הכבישים ואת מסילות הרכבת כי זה גורם מאוד מעודד. אלה דברים לטווח ארוך. בטווח המיידי אנחנו מנסים, בתיאום מלא עם ראש העיר, לעזור במספר פרויקטים, כמו בהעברת גרעין של כ-30 משפחות צעירות שיעברו לנצרת, הקמת מכינה צבאית, הקמת ישיבת הסדר. דובר על סיוע של כמה מיליוני שקלים. אנחנו בקשר עם האוצר בעניין הזה. אין לנו סיכומים. ההתרשמות שלי היא שיש רצון טוב ויש יכולות לבחון כל דבר לגופו ולראות מה אפשר לעשות בתקציבי המשרדים ומה צריך תוספת. יש מטרה משותפת ורצון טוב שצריך להפוך לעבודה.


סעיף שני שהוא לטווח הבינוני זה פיתוח ובינוי של הר יונה ג'. הר יונה ג' זה הר בנצרת עילית שהושקעו בו בעבר כ-150 מיליון שקל בתשתיות. מדובר בסדר גודל של 3100 יחידות דיור. השאלה איך מעבירים אותו לשיווק ואיכלוס. המפתח הוא - אני חושב שזה מקובל גם על מינהל מקרקעי ישראל וגם על משרד האוצר - שצריך ללכת לאיזו שהיא תכנית שתוזיל את העלויות. אפשר לסבסד דרך תשתיות ראשיות, אפשר לסבסד דרך תשתיות בתוך האתר. במגרשים זה לא מקובל. יש דרכים שונות לסבסד כשרוצים. אם נצליח להגיע לתכנית שמסבסדת נוכל למצוא גם למי לשווק. זה שינוי מאוד גדול אם נצליח בשנים הקרובות להביא למצב שהר יונה ג' יתאכלס. זה סדר גודל משמעותי.


המצב של נצרת עילית הולך ומסתבך בגלל כניסה של יותר ויותר תושבים מנצרת תחתית. אין שאלה ואין ויכוח שכל אחד יכול לגור איפה שהוא רוצה. לא צריך את האישור שלי. זאת המציאות. מוסכם על נצרת תחתית וגם על נצרת עילית שיש יתרון שכל אחד יגור בסביבתו הטבעית. כדי לפתור את העניין הזה יש חשיבות מיוחדת לשווק קרקעות לבינוי בנצרת תחתית. אם הדבר לא ייעשה בקצב משביע רצון האנשים יחפשו מקומות אחרים. זה יכול להיות בעפולה, בדבורייה, זה יכול להיות בנצרת עילית. אנחנו מבקשים לשווק בהקדם כמות משמעותית. אני לא יודע להגיד מספרים, אבל זה צריך להיות סדר גודל של 600,700 יחידות דיור שיקלו על העומסים. אני מצפה מהוועדה שתמשיך ותעקוב. המעקב הקרוב צריך להיות בטווח של חודשיים, זאת אומרת לפני פתיחת שנת הלימודים.

האם היישוב הוגדר על ידי הממשלה כטיפול נקודתי?

הוא לא הוגדר כטיפול נקודתי. זאת הדרישה שלנו.

היה צורך במקרים כמו לוד, עכו ומקומות אחרים שייעשה טיפול נקודתי. ברוב המקרים זה עזר מאוד. זה משהו מרוכז שנותן דחיפה. ממנו העיר צריכה למצוא את דרכיה להתנהל. צריך לעשות את זה לנצרת עילית. אנחנו היינו בקשר עם מנכ"ל רה"מ שאמר שעקרונית הוא מוכן לבחון. הוא הפנה אותנו לגברת מיכל פרנק שמנהלת את אגף תיאום מעקב ובקרה על-מנת להכין תכנית. ישבנו איתה פעם אחת. אנחנו אמורים לשבת איתה עוד כמה שבועות. אנחנו נעשה את זה בתיאום עם העירייה, עם האוצר ועם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אני חושב שחשוב שהוועדה תחליט שיש טיפול נקודתי, כדי לתת את הדחיפה לנצרת עילית. אחרי זה נצרת עילית תצטרך להסתדר כמו כל יישוב אחר בארץ.

תודה שהקדשתם זמן לקיום דיון בנושא בירת הגליל. כשבן גוריון החליט על הקמת נצרת עילית החזון שלו היה שתהיה עיר יהודית ליד העיר נצרת. נוצר מצב שאנחנו הולכים ומאבדים את העיר היהודית הזאת. גם מבחינה דמוגרפית אנחנו רואים שיותר ויותר יהודים עוזבים את העיר. העיר הזאת נשארת עם יותר ויתר קשישים, עם יותר ויותר אמהות חד הוריות. המצב של נצרת עילית מחייב טיפול נקודתי בכל התחומים.

חבר הכנסת אורי אריאל העלה פה כמה נושאים. אני לא הייתי הולכת לפי הסדר הזה. אני אשמח אם יהיו מכינות צבאיות, ישיבות הסדר וישיבות תיכוניות, אבל זה לא הכל. צריך לעשות את המינון הנכון לגבי בית הספר הטכני, האיכלוס של שכונת הר יונה ג' באוכלוסייה צעירה וחזקה, הטבות המס והמענקים להיי-טק ולתעשייה. צריך לשלב בין כל התחומים האלה על מנת להפוך את נצרת עילית לעיר משגשת ופורחת כבירת הגליל. אם נמשיך לפעול כמו שפעלנו עד עכשיו אנחנו נאבד את העיר.

ראובן, אתה ביקרת איתנו בעיר נצרת עילית וראית יחד איתנו את הבעיות בעיר. רצון טוב זאת התחלה טובה, אבל צריכה להיות המלצה שלכם לשר האוצר ולמשרדי הממשלה שאנחנו הולכים לטיפול נקודתי של כל המשרדים, שאנחנו שמים סדרי עדיפויות. כולנו יודעים שאנחנו נמצאים בבעיית תקציב. בואו נשים סדרי עדיפויות ונפרוס את התכנית הזאת ל-5 שנים. בואו נראה מה אנחנו משקיעים כממשלה בכל שנה בעיר על מנת להפוך אותה למה שהגדרנו את העיר הזאת כבירת הגליל.

הנושא כאוב וחשוב. אני מודה לחבר הכנסת אורי אריאל שביקש את הדיון ושיושב-ראש הוועדה ראה לנכון לשים את זה על סדר היום. אנחנו מחזקים את ידך, אדוני המציע. אנחנו רוצים שתהיה פנייה לממשלה להגדיר את היישוב כטיפול נקודתי. כל מה שאתה כותב כאן אלה דברים שבמסלול הרגיל קשה לטפל בהם. כשהיישוב ייכנס לטיפול נקודתי, יבוא נציג של הממשלה ליישוב ויכין תכנית עבודה יחד עם היישוב - אני לא יכול לדעת מה הצרכים האמיתיים של היישוב מבחינת חינוך, רווחה, פיתוח, תשתית - אז יחליטו אם זה שנה, שנתיים, שלוש. העיקר שהיישוב יקבל חיזוק בשנים הקרובות כדי שיתפתח.

אני לא רוצה לדבר על הטיפול, אני רוצה לדבר על המטופל. המטופל היא נצרת. היא הוקמה מצרכים מיוחדים. זאת עיר מיוחדת. גם המיקום שלה מיוחד עד כדי כך שמבקר המדינה ביקש להקים שלוחה בנצרת עילית. אפילו מבקר המדינה ראה את הצורך הזה. זאת עיר מעורבת שאם לא נטפל בה אנחנו נמצא את עצמנו כמו בלוד, כמו בעכו ואפילו יותר גרוע. ישנה נהירה לנצרת על-מנת להפוך אותה לעיר לא יהודית. צריך להיזהר מהנושא הזה. צריך שההתייחסות לנוצרת תהיה שונה מההתייחסות לערים אחרות. יבוא ראש העיר טבריה ויגיד שגם הוא רוצה טיפול נקודתי. צריך לקבל את ההחלטה בגלל המצב של נצרת עילית. אני פונה לאוצר לקבל החלטה של טיפול נקודתי.

החשיבות של נצרת עילית כבר נאמרה פה. זאת דוגמה למקום שבו אי טיפול בבעיה אחת גורם לבעיה אחרת. אם לא נטפל בנצרת, אז אנשים, אפילו בלי כוונות לאומיות כאלו ואחרות, יעברו למקום סמוך. אחת מהדרכים לטפל בנצרת עילית היא להשיג את המטרות היהודיות והציוניות של מדינת ישראל בלמצוא פתרון לשכנה הותיקה יותר שהיא נצרת. זה חלק מאותה חבילה.


הערה שנייה קשורה לחיפה. גם בחיפה יש הגירה שלילית. תל אביב נהייתה מאוד חזקה בשנים האחרונות ובעשור האחרון. תל-אביב היא מן מגנט שמושך אליו מהפריפריה המון צעירים. המדינה מעודדת את זה. כשרוצים להעביר בית ספר לשוטרים משפרעם לבית שמש זה אומר שאתה מצופף עוד אוכלוסיה ועוד משפחות ועוד אנשים. כשאת בית המשפט לכלכלה לא רוצים להקים בחיפה אלא בתל-אביב כי שעה נסיעה ברכבת זה כנראה נחשב ליותר מידי, אז זה דבר שמחליש את כל ערי הפריפריה ואת בירות הפריפריה. המדינה צריכה, לפחות לתקופת זמן משמעותית של כמה שנים, להקים כמה עוגנים חדשים - נצרת עילית היא בראשם - וכמה עוגנים להוציא מאזור המרכז ומפריפריית המרכז לפריפריית הצפון והדרום. אם לא נעשה את זה הכל יהיה יותר קשה, כי מקומות עבודה ועוגנים כאלה מביאים אוכלוסייה. זה אתגר מאוד דחוף לשנים הקרובות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך שאפשרת לקיים את הדיון. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שנמצאים פה. אני רוצה להודות למציעים המקצועיים שנמצאים פה, לממונה על המחוז, מר ברון, לכל שאר הנציגים ולרואה החשבון שלי יעקב זיצר.

נצרת עילית מורכבת מ-48% עולים משנות ה-90. אין עוד ישוב במדינת ישראל שיש בו כמות כזאת של עולים. אלה גם דברים טובים וגם דברים קשים. המצב הסוציו אקונומי של נצרת עילית היה במשך שנים רבות 5. לאחרונה הוא עלה לרמה 6, דבר שפוגע מאוד במענקי האיזון של נצרת עילית. אנחנו כרגע מתמודדים עם בעיות קשות מאוד. אחת הבעיות המרכזיות זה החינוך. הבעיה הגדולה ביותר היא עצם העובדה שלפני מספר שנים היה חוק הדיור הממשלתי ואנשים שהיה להם 20,30 אלף שקל בפריפריה קנו בית. היום נוצר מצב שלאותם אנשים אין כסף לתחזק, לצבוע את הבית, להדביק את הקרמיקה בפנים אבל הם רשומים כבעלי דיור. יש לנו יותר בעלי דיור בנצרת עילית. זה דבר שמאוד פוגע. זאת הפעם הראשונה שלקחנו את הנתונים וקראנו לילד בשמו. אמרנו שצריך להעלות את נצרת עילית חזרה על הפסים.

לנצרת עילית יש לא מעט הישגים בחינוך. יש לה בעיית רווחה ובעיות דמוגרפיה קשות מאוד. אם הדבר הזה לא יטופל עכשיו, קשה לי להאמין שבעשור הבא זה יהיה בר תיקון. בנצרת עילית יש פי 2 מבוגרים מאשר בממוצע הארצי. אתמול עבר בהחלטה במועצת העיר שינוי שמה של העיר על מנת לתת לה שם בעל זיקה יהודית, על-מנת שתפסיק להיות עיר בצל של העיר נצרת. אנחנו מבקשים לחזק את ההתיישבות בנצרת עילית. אנחנו מאמינים שזה הדבר הנכון כחלק מאסטרטגיה כוללת.

אני חבר ועדה מחוזית. אני עוזר להתפתחות של הערים השכנות שלנו. כל בקשה שיש אני מאוד מעודד. אנחנו מבקשים שהמדינה תסייע בהבאת מפעלי דגל. יש לנו פוטנציאל להביא מפעלים כמו ש-DELL מחפשים עכשיו, כמו שאינטל מחפשים. דבר כזה יכול להשאיר את הצעירים שלנו בנצרת עילית. זה דבר מאוד חשוב. היום זה הזמן.

אני מצטרף לכל מילה שנאמרה פה.

משרד הפנים מסכים לעשות לנצרת עילית טיפול נקודתי?

אני מצטרף לכל מה שנאמר. נצרת עילית מתנהלת בצורה טובה, היא מאוזנת כבר כמה וכמה שנים. היא נמצאת כרגע במהלך אסטרטגי עם צמיחה עירונית. היא זקוקה מכל משרדי הממשלה לסדר גודל של 20,25 מיליון שקל. זה כתוצאה מכמה תופעות שהוזכרו פה, כמו ההגירה השלילית, נושא של הגירה לא יהודית. יש בריחה של תושבים שהגיעו לרמה סוציו-אקונומית גבוהה לכיוון עפולה ומקומות אחרים. אוכלוסיית הרווחה שם היא מהגבוהים במדינה. יש שם כ-15 אלף משפחות. כל הדברים האלה זקוקים לסיוע נרחב של משרד הפנים ושל משרדים אחרים. הזכיר פה שמעון שנפלה עליהם מכה שלא כתובה בתורה של קיצוץ במענק האיזון. זה נובע מתופעה של עלייה במדד הסוציו אקונומי. יש משהו פרדוקסאלי, כי מצד אחד העירייה מתקדמת ועולה במדד הסוציו אקונומי, מצד שני היא חוטפת מכה של קיצוץ במענק האיזון.

זה נושא שמשותף לכמה עיריות.

קיצוץ של 11 מיליון בחצי שנה זה משהו שהעירייה לא מסוגלת לספוג ולהיערך לו בתקופה כזאת קצרה. אני חושב שתפקידך, אדוני היושב-ראש, כיושב-ראש ועדת הכספים להיכנס לסוגיה הזאת של העלייה במדד הסוציו-אקונומי שגורמת לקיצוץ במענקי האיזון. צריך לעשות את זה בצורה הדרגתית, צריך לפרוס את זה לתקופה של 5 שנים. גם עכו, גם כרמיאל וגם נצרת עילית לא יכולות להיערך לסוגיה הזאת בתקופה של חצי שנה.

היה דיון אצל שר האוצר יחד עם ראש עיריית תל-אביב, יחד עם ראש עיריית נתניה, יחד עם אנשי אגף התקציבים ומנכ"ל משרד הפנים. שם דובר על זה שמחזירים חזרה את מענקי האיזון כפי שהיו ב-2009. מדברים על 2.6 מיליארד, לא על 2.4 מיליארד. האם כממונה על המחוז אתה עובד לפי 1.8, 2.4 או 2.6?

כרגע מה שהועבר מהאוצר זה 2.4. לפי זה אנחנו בונים את התקציבים.

אם אתה מוריד לנצרת עילית אתה מוריד לו משנה שעברה. מה אתה עושה עם הכסף שהורדת ממנו?

הכסף הזה הולך לעיריות אחרות. לא אני קובע. המדד קובע. כתוצאה מירידה אצלו אצל אחרים זה עלה.

לא. המצב הסוציו-אקונומי נקבע על פי מדדים של חוזק האוכלוסייה וכדומה. במחוז שלך כולם עלו. מה עושים עם הכסף?

הכסף הזה הולך לרשויות שנמצאות בתכניות הבראה כתוצאה ממצב סוציו-אקונומי נמוך.

מגדילים להם את המענקים?

כן.

אצלך במחוז זה קורה?

יש רשויות שמענק האיזון גדל אצלם.

אתה יכול לתת לי דוגמה?

גם את טבריה וגם את מגדל העמק הורידו מ-4 ל-5. נשאר הרבה כסף.

רוב הרשויות הערביות הקטנות עלו במענקי האיזון. יש כ-40,45 רשויות מקומיות בתכניות הבראה.

האם במחוז שלך הייתה הפחתה במענקי האיזון ברשויות שהסטטוס שלהן עלה?

כן. בעפולה, בנצרת עילית, בכרמיאל.

אתה יכול לתת לי דוגמה של רשויות קטנות או רשויות שקיבלו את הכסף הזה?

רוב רובן. יש בין 30 ל-40 רשויות, כמו סחנין, עראבה. אני ממליץ שנצרת עילית תקבל סיוע וטיפול נקודתי.

האם זה אומר שמשרד הפנים ישים על זה כסף?

משרד הפנים ישים על זה כסף במידה וכך יוחלט על ידי הממשלה.

מה עמדת משרד החינוך?

אם יהיה לנו תקציב אנחנו בהחלט נלך..

ואם לא, מה תעשו?

האם המשרד שלך סבור שנצרת עילית מצדיקה החלטה של טיפול נקודתי?

כן.

למה?

משום שיש לנו היסטוריה של טיפול נקודתי בנצרת עילית. ב-1998 התחלנו ועשינו עבודה טובה בעיר.

מה קרה כתוצאה מזה?

העיר שודרגה במערכת החינוך.

אתה חושב שגם היום צריך לעשות את זה?

הטיפול הנקודתי שעשינו ב-11 ישובים ב-1998 עלה יפה. אנחנו ממשיכים בעיר לוד עד עצם היום הזה. תרומתו של הגרעין התורני בעיר לוד מופלאה. העבודה שאנחנו עושים יחד עם תכניות פדגוגיות ותכניות רווחה היא עצומה בעיר לוד. לפי מה שמתואר כרגע, העיר נצרת עילית צריכה את הטיפול הנקודתי.

המשרד טרם גיבש את עמדתו מאחר ובדיון שהיה עם אנשי רשות נצרת עילית ומנהל המחוז נתבקשה הרשות להגיש את כל הדברים שהיא זקוקה להם ומכבידים עליה. בהתאם לחומר שנקבל וננתח אנחנו נתייחס ונחזור לוועדה.

המשרד פועל בעיר כמו שהוא פועל בכל המרחב במגוון של תחומים, כמו אזורי תעשייה, עסקים קטנים, הכשרה מקצועית.

מה עמדת המשרד?

למשרד אין תכניות לטיפול נקודתי ברשות כזאת או אחרת. אנחנו מסתכלים על המרחב כמרחב. יש תכניות של המשרד לטיפול במרחב.

נניח שיש החלטה על עיר מסוימת שיש בה טיפול נקודתי. האם למשרד התמ"ת יש דברים מיוחדים שהוא עושה בעיר שיש בה טיפול נקודתי, או שזה גם כן מחוז?

לפני כעשור הייתה סדרה של טיפולים נקודתיים. היום אין בממשלה כממשלה ולא במשרד התמ"ת.

מה זאת אומרת בממשלה כממשלה?

אין בממשלה טיפול רוחבי. אין תכניות רוחביות לעיר. יש במשרד הפנים או במשרד השיכון תכניות משרדיות לטיפול באותה עיר. אין את זה רוחבי לכל המשרדים. אין את זה היום. לו תהיה החלטה כזאת - אני מבין שעובדים על זה מול משרד ראש הממשלה וצריכים לעבוד מול כל אחד מהמשרדים לגבי הצרכים הרלוונטיים והכלים הרלוונטיים – אנחנו נהיה חלק מזה.

יש אזור תעשייה שאם תתנו שם הטבות..

ההטבות קיימות.

ההטבות שם מאוד יקרות.

ההטבות קיימות בציפורית כמו באזורי תעשייה אחרים בכל המרחב.

מר ברון, אין יישוב בארץ שיש בו טיפול נקודתי?

אצלי במחוז אין. במידה ויוחלט על טיפול נקודתי צריך שתהיה תוספת במענקי האיזון.

משרד השיכון עובד על פי החלטות ממשלה בנושא של הפיתוח. אנחנו עובדים על פי החלטת ממשלה שמדברת על אחוזי סבסוד. כדי שנוכל לשנות את הכללים ולתת לעיר נצרת עילית אחוז סבסוד גבוה יותר אנחנו צריכים החלטת ממשלה שמדברת ספציפית על העיר הזאת. אפילו אם יתנו לנו תקציבים לזה אנחנו עובדים לפי כללים.

אני בהחלט מסכימה שבהר יונה ג' אנחנו נמצאים בגרעון מאוד גדול. השקענו שם סכום גדול. לא הצלחנו לשווק. הייתה כניסה של אוכלוסייה אחרת לאזור. היה תהליך של אי כדאיות בשיווקים. אנחנו בהחלט מעודדים תהליך כזה. מבחינתנו זה נכון. צריך לעזור להר יונה ג'. אנחנו בהחלט בעד זה. צריך להתאים את חוקי המשחק להחלטה כזאת. בחוקי המשחק הקיימים היום אנחנו לא מסוגלים להעלות את אחוז ההשתתפות.

הסוגיה אם מטפלים בזה כטיפול נקודתי או לוקחים תפישה יותר רחבה של נגב וגליל זאת סוגיה פתוחה. אני חושב שגם חוק אזורי עדיפות לאומית וגם החלטת ממשלה על אזורי עדיפות לאומית מכוונים יותר את הממשל לפעול בהיבט האזורי, לא בהיבט נקודתי.


בואו בכל זאת נדבר על נצרת עילית כי בכל סצנריו היא תהיה בפנים, בין כשמדובר בטיפול נקודתי ובין כשמדובר בהיבט של פריפריה. לגבי נצרת נעשתה עבודה . ב-21 מארס קיבלה הממשלה החלטה לטפל ב-12 ישובים של בני מיעוטים בכל הארץ, כאשר נצרת כלולה בתוכה. עיקר הטיפול שם הוא טיפול בתחום הנדל"ן. חלק מהדברים שקשורים היום למעבר אוכלוסייה מנצרת לנצרת עילית קשורים לבנייה בלתי חוקית והיעדר תכניות מפורטות. תכניות מפורטות זה משהו שהשלטון המקומי צריך להיות שותף לו. זה הניסיון לבוא ולשווק היום הרבה יותר דירות ממה ששווקו עד היום על קרקע פרטית ועל קרקע של מינהל. התכנית היא בסביבות 880 מיליון שקל על פני 5 שנים. פרק הנדל"ן שם הוא כ-300 מיליון שקל. השלב הראשון בטיפול בנצרת עילית זה גם לטפל בנצרת.

נדמה לי שההחלטה הייתה רק לגבי יישובים ערבים.

משרד האוצר בעד טיפול נקודתי?

אני לא בטוח שהטיפול הנקודתי זה הפתרון. אני כן חושב שצריך לטפל בנצרת עילית. אתה מדבר על משהו מאוד אינסטרומנטאלי. לבוא ולהעביר החלטה על טיפול נקודתי זה לא דבר שקיים היום בשום מקום בארץ, למעט אולי עוטף עזה. לעוטף עזה יש היום סיבה טובה למה היא שונה מכל אזור עדיפות לאומי אחר.

פה מדובר בעוטף נצרת. תראה מה מסביב.

בואו נפריד בין הסוגיה האינסטרומנטאלית האם טיפול נקודתי או טיפול בנצרת עילית במסגרת הטיפול האזורי. אני לא חושב שזאת הסוגיה העקרונית כרגע.

מה אתה מציע?

אנחנו נשב עם האנשים בנצרת עילית על הדברים שהם רוצים לקדם בהיבט של קליטת גרעיני התיישבות, בהיבטים אחרים של דיור ובמודלים אחרים שעובדים עליהם במשרד השיכון ובמשרדים אחרים. אנחנו מנסים להגיע למצב שתהיה העדפה של ערים שהן בבעיה יותר גדולה בפריפריה מערים אחרות. כך מן הצדק לעשות. אנחנו עובדים על דברים כאלה.

איזו החלטה היית מקבל אם היית יושב-ראש ועדת הכספים? כולם פה מסכימים שצריך לתת טיפול נקודתי לנצרת עילית.

הייתי מבקש מהממשלה ומהעירייה לעבוד על תכנית במסגרת אזורית או לא אזורית, ולהביא הצעות לדברים שניתן לעשות בנצרת עילית על מנת לשפר את מצבה כעיר חשובה בגליל.

הדברים קיימים.

רוב הדברים לא קיימים.

ההחלטה הגורפת שהייתה לגליל על ההטבות בהתיישבות רק גרמה נזק לערים כמו נצרת עילית, מפני שאם אותה הטבה יש במרחביה ובנצרת עילית אז אנשים מנצרת עילית מעדיפים לעבור למרחביה. הם לא נשארים בנצרת עילית. מי שיישאר אלו אותן משפחות שאנחנו מנסים להביא להן תגבור. בנצרת עילית עומדת להיפתח השנה כיתה א' אחת. אתם יודעים מה זה בעיר של 50 אלף תושבים כיתה א' אחת? זה מפחיד. זה מה שיהיה מחר. כיתה ב' תהיה חצי, כי האנשים יעברו לקשת, למרחביה. זה מה שמדינת ישראל עושה. זאת בעיה באזור. יש לנו היום טאבה מוכנה לאזור תעשייה עם מכללה. מה אומר המינהל? הם עשו בדיקה ואמרו שהתשתיות יותר יקרות ממה שמשלמים עבור השטח. ירדו מכל הנושא. איך נביא משפחות? מה ניתן להן? ניתן להם את חד ההוריות מנצרת שהעבירו לדירות עמידר? מה נעשה? זה כואב מה שקורה לנו בעיר. היום זה נצרת עילית, מחר זה כרמיאל, מחרתיים טבריה וכן הלאה.

פנה אלי ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, יורם קרין, והסביר לי שבגלל עיוותים ירד להם בבת אחת סדר גודל מאוד משמעותי. אני לא יודע אם זה דומה לנצרת, אבל משהו מכביד מאוד. הבנתי שמשרד הפנים מצא לזה פתרון. האם אתה יכול להגיד לנו אם אכן כן, ולמה את הפתרון הזה לא נתנו בנצרת עילית?

את הפתרון התקציבי של נצרת עילית אפשר יהיה לפתור. נצרת עילית היא עיר יחסית מאוזנת, אין שם בעיות תקציביות.

מענישים אותה בגלל שהיא מאוזנת?

לא. אנחנו מייצרים פתרונות במצבים שהעירייה היא גירעונית. פה אין בעיה. אפשר לפתור את הבעיה התקציבית של נצרת עילית.

אני מאוד מעריך את הפנייה שלכם בנושא של הר יונה ג'. השכונה הזאת שוכנת בין עין מהיל לכפר כנא. אני לא מתבייש לומר שאני מאוד ציוני בתפיסת עולמי. אני יודע שזה לא פופולארי היום. השכונה נועדה להתמקם באזור הזה. אם נמשיך להשתהות עוד שנה ושנתיים אנחנו נמצא את עצמנו בבג"ץ. לא רק שמכל ההשקעה שלכם לא תראו שקל, אלא גם נקבל דיירים לא רצויים. אני מציע למדינת ישראל להתפכח. שקל שמושקע היום יותר טוב מאלף שקל שיושקעו בתקופה שאין מה לעשות עם הכסף. זה הזמן להשקיע.


נצרת עילית היא יישוב מיוחד. עיני כל היישובים מסביב נשואות לנצרת עילית על מנת לראות מה קורה. הישיבה הזאת גורלית לנצרת עילית. הרבה מאוד ישובים סביב נצרת עילית רוצים לראות מה קורה בנצרת עילית, אם נצרת עילית תיפול או לא תיפול. החלום הרטוב של שכננו בנצרת זה לאחד את נצרת עילית ולהפוך אותה לשכונה של נצרת. זאת גם אחת הסיבות שאנחנו משנים את שמה של נצרת עילית, כדי שגם אם נהיה עמוק בתוך האדמה הדבר הזה לא יקרה. תדעו שהבעיה הזאת היא לא רק בעיה פרטית שלי – אני בחרתי להיות ראש העיר, אני לא מצטער על כך – אלא בעיה של כל מדינת ישראל. אנחנו שם גם בשביל לעשות ציונות. אפשר להגיד את זה, לא צריך להתבייש.

אני ביקרתי בכמה ישובים בצפון, לא רק בנצרת עילית. המפה של הגליל שניתנה לי על ידי מישהו לא ממפלגות הימין היא מפה מדאיגה. אם יש החלטה של פיזור אוכלוסייה כך שיגורו ערבים ויהודים בכל מקום, אז זה לא דבר שהולך להתבצע בגליל. יש שם רק חלק אחד של האוכלוסייה שיגור, חלק אחר לא יגור שם. זאת תמונת המצב. זה מה שהולך לקרות. לכל מדינה נורמאלית יש מדיניות של פיזור אוכלוסין, שיתיישבו פה או שם. אפילו למדינות שלא נמצאות במצב ביטחוני בעייתי יש מדיניות כזאת. הם מעודדים, הם מפחיתים, הם מוסיפים. בשביל זה יש ממשלה. כרגע לא נראה שעושים משהו, מלבד שמקימים משרד לפיתוח הנגב והגליל.


אנחנו יכולים לקבל החלטה. אני אוהב להיות פופוליסטי, אבל אני לא תמיד עושה את זה. לפעמים אני רציני. אני רוצה לעזור לנצרת עילית. אם נקבל החלטה על טיפול נקודתי אתם תחזרו לאוצר כי המפתח בידיו, הוא יצחק ויגיד שיש כותרת בעיתון. אני לא בעד לאשר החלטה על טיפול נקודתי. כולנו מסכימים שצריך לקבל פה החלטה שונה. אני מבקש שכשמעבירים מפעל לנצרת עילית לא יקראו לזה טיפול נקודתי. צריך תכנית כדי להציל את העיר הזאת, כי העיר הזאת תיפול בסופו של דבר ותהפוך להיות שכונה של העיר נצרת. הממשלה צריכה לקבל באומץ החלטה. אם רוצים להציל את העיר הזאת צריך להביא מפעל שיהיה מפעל רציני, צריך את מה שאמרתם לגבי משרד השיכון, לגבי משרד החינוך. אני יודע שמשרד השיכון איננו יכול לסייע בעניין הזה. היה צריך בזה טיפול הרבה יותר רחב. דיברתי עם שר הבינוי והשיכון. היה צריך טיפול של ראש ממשלה, טיפול של שר האוצר.


ההחלטה שלנו היא שהמשרדים הנוגעים בדבר, אם זה משרד התמ"ת, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד האוצר ומשרד הקליטה ישבו על תכנית שבתוך חודש תובא לוועדת הכספים. תגידו לנו מה אתם הולכים לעשות. לגבי הנושא של התקציבים אנחנו נראה. הוועדה תתכנס. אני מבקש עד ראש חודש סיון לקבל תוכנית כזאת של המשרדים. אם התכנית הזאת תהיה טובה נדווח עליה לחברים על-מנת שתצא לדרך. אם התכנית תהיה שנויה במחלוקת נביא לדיון כאן ונגיד אם צריך לעשות בה שינויים, לא צריך לעשות בה בשינויים. אנחנו סבורים שמבחינה לאומית צריך טיפול בנצרת עילית. אנחנו נעזור להם ליישם את זה. אדוני ראש העיר, אני מודה לך על ההשתתפות. אני מודה לכולם על הדיון. תודה רבה לחברי הכנסת המציעים.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00