PAGE
11
ועדת הכספים

14.4.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 358
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ל' בניסן (14 באפריל 2010), שעה 10:00

השתתפות ברכישת תרופות לניצולי שואה, הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי

חברי הוועדה: משה גפני-היו"ר

שי חרמש

חיים אורון

מירי רגב

אמנון כהן

אלכס מילר

ציון פיניאן

זאב בילסקי

פאינה קירשנבאום

יוסי פלד שר בלי תיק

אלכס אורלי סגן יו"ר מרכז הארגונים

זאב פקטור יו"ר הקרן לרווח ניצולי השואה

נח פלוג יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה

מנחם אריאב יו"ר הדירקטוריון – החברה להשבת רכוש

מרים רובינשטיין יו"ר ועדת הסיוע – החברה להשבת רכוש

מיכל הראל עו"ד, מנהלת מחלקת סיוע לניצולים

זוהרה כהן מנהלת תחום בריאות סיעוד ורווחה, המשרד לענייני גמלאים

ניר קידר משרד הבריאות

עפרה רוז מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

עידו בנימין יועץ למנכ"ל, משרד הרווחה

תמי מרוז מפקחת ארצית ניצולי שואה, משרד הרווחה

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר

השתתפות ברכישת תרופות לניצולי שואה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון על סדר היום הוא השתתפות ברכישת תרופות לניצולי שואה, הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי. אדוני השר, אני מקדם אותך בברכה על השתתפותך בישיבה. לא היה לנו מצב רוח לפני כמה שבועות לגבי הנושא של התרופות. אמרת לי שהמצב הוא על הפנים. חל שיפור מסוים מאז הישיבה הקודמת. הממשלה קיבלה שתי החלטות לגבי ניצולי השואה. החלטה אחת לגבי ההנחה בתשלומי החשמל, החלטה נוספת היא לקדם את העניין ולהקציב את הכסף לרכישת התרופות על ידי ניצולי השואה. החברה בישראל והעם היהודי מחויבים לסייע לניצולי השואה. אני לא בטוח שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו מחויבים לעשות. חבר הכנסת ביליסקי, תספר לנו מה המצב, מה קורה ומה אתה מציע לעשות.

זאת חרפה גדולה שהחלטת הממשלה שהתקבלה לפני שנתיים לא בוצעה עד היום. למדתי שיש תופעה מרנינה שלקראת יום השואה, אדוני היושב-ראש, נפתחים שערי שמיים ונופל עלינו החשמל, הארנונה והרבה דברים "טובים". כנראה שכמו שהם נופלים ככה הם גם ימשיכו אחרי יום השואה.

בנושא התרופות ההחלטה של היושב-ראש הייתה שתוך שבועיים חייבים להגיע לכאן. אחרי שבועיים הייתה התקדמות בנושא הזה. לצערי הרב עד לרגע זה שום דבר לא התבצע. אני מניח שהם מתכוונים בשבועות הקרובים לבצע את זה. אני כבר שומע על קשיים בירוקרטים בנושא של העברת רשימות. כדי לסיים דבר ולהביא אותו בכבוד והדר כדאי להגיד שיש פטור. עכשיו הגיעו עד מקסימום 90%. אני רוצה שהיום, באמצעות היושב-ראש, נטיל על האוצר ועל משרד הרווחה לבוא בדברים עם שני גופים. הם התחייבו התחייבות מוחלטת שיש כסף שעומד לרשות התרופות לניצולי שואה, בייחוד לכל אותם אנשים שלגביהם אנחנו רוצים שזה יתבצע. בגלל אוזלת היד של האוצר ומשרד הרווחה לא הצליחו לחבר בין החברה להשבת רכוש, שמוכנה להעמיד 20 מיליון שקל לטובת הנושא, ובין ועדת התביעות שמוכנה לתת התחייבות ארוכת טווח במידה ויצליחו לקשור את הדברים. הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, שתקבע לוח זמנים לממשלה לבוא בדברים עם אותם גופים שמוכנים להעמיד כסף ולדווח שהם אכן מצאו את הדרך כדי לחבר בין הכסף שעומד לרשותם בשני המקורות האלה לבין הצרכים כדי להגיע ל-100% מיצוי הזכויות של ניצולי השואה.

מישהו יכול להסביר איפה הבעיה?

זה תקוע בבירוקרטיה. זאת הפעם הראשונה שיש החלטת ממשלה, יש כסף ואי אפשר לחבר ביניהם.

אין לי מינוי רסמי מטעם ממשלת ישראל בנושא ניצולי השואה. אני פה בתוקף צו מוסרי, ערכי ואישי שלי. לקחתי על עצמי ואני אעקוב בכל מקום ואני אציק לכל העולם בעניין הזה. מה שאמר חבר הכנסת בילסקי מאפיין בדיוק את בעיית הטיפול של מדינת היהודים בניצולי השואה. יש כל כך הרבה גופים שמטפלים בדבר הזה שמטבע הדברים כשיש הרבה גופים יש הרבה בירוקרטיה והרבה נושאים שנופלים בין הכיסאות. עד שלא תקום רשות ממלכתית מרוכזת שלא תהיה מפוזרת בין משרד הגמלאים, משרד האוצר ומשרד הרווחה אנחנו נמשיך להיפגש פה ולבכות איש על כתפו של רעהו. רק בלחץ ציבורי ופרלמנטרי אפשר להביא לזה שהטיפול יהיה יעיל. אין לנו יותר מידי זמן לפתור את הבעיה המוסרית והערכית הזאת.

משרד האוצר, איפה אנחנו עומדים עם העניין?

בערב פסח השר הרצוג ומנכ"ל המשרד חתמו על הסכם יחד עם סגן ממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר, משה בר סימן טוב, שעיקרו שניצולי שואה במעגל הראשון יקבלו סיוע בתרופות. מי שהוא מתחת לגיל 75 יקבל סיוע של 50% הנחה בתרופות, מעל גיל 75 יקבל סיוע של 60%. ככל שהצריכה הולכת וגדלה כך הסיוע האפקטיבי הולך וגדל. את ההסכם הזה אנחנו מקדמים יחד עם הרשות לזכויות ניצולי השואה.

הייתה החלטת ממשלה. למה היא לא יושמה?

החלטת הממשלה הייתה צריכה להתחיל לפעול בשנת 2009, אבל היא לא החלה לפעול כיוון שלא הצלחנו להגיע להסדרים בין משרדי הממשלה לקופות החולים. בסופו של דבר שיריינו כסף שמיועד לנושא הזה. 20 מיליון שקל שוריינו בשנת 2009. הכסף הזה יגיע לניצולי השואה בשנת 2010. ועדת סל השירותים, שנחום איצקוביץ הוא היושב-ראש שלה, הקצתה סכום של 50 מיליון. יש לנו עוד 20 מיליון שנשארו לטובת הנושא. אנחנו בימים אלה מקדמים את הנושא כמה שיותר מהר, כדי שניצולי השואה יזכו למה שמגיע להם. אנחנו עובדים בכמה חזיתות.

מה לוחות הזמנים?

התכנית שלנו הייתה שבמהלך חודש מאי הסיוע יינתן לניצולי השואה. נתקלנו בקושי משפטי. התנהלו שתי ישיבות עם משרד המשפטים.

אם זאת בעיה עם משרד המשפטים אז אין כסף ב-2010.

משרד המשפטים מסייע לנו. אנחנו מכוונים לכך שבמהלך חודש מאי נזכה לתת את הסיוע הזה. התקיימו ישיבות ושיחות של מנכ"ל המשרד עם מנכ"ל החברה להשבת רכוש.

השאלה אם ה-20 מיליון של 2009 יינתנו רטרואקטיבית.

הם לא יכולים להינתן רטרואקטיבית.

למה הם לא יכולים, הרי יש רישומים מדויקים כמה כל אחד שילם על תרופות?

קיימנו שיחות עם החברה להשבת רכוש וועידת התביעות על מנת לשתף פעולה בתכנית הזאת. אנחנו נשמח לבוא ולדווח מה עשינו והאם יש שיתוף פעולה כזה או אחר.

כמה כסף עומד לרשות העניין?

בשנת 2010 עומדים לרשותנו 50 מיליון שקל.

זה מה שהממשלה החליטה?

כן.

מה עם הכספים הנוספים מהארגונים שהעלה חבר הכנסת בילסקי?

הכסף הזה ניתן באמצעות תקציב סל השירותים. תקציב סל השירותים עומד על 200 מיליון שקל, כאשר החלטת הממשלה אומרת שעד 100 מיליון שקל יכולים להינתן לרכישת תרופות.

מה עם הארגונים האחרים?

התקיימו שיחות עם מנכ"ל משרד הרווחה.

מה יקרה עם ההודעה הזאת אם תהיה הצהרה של הארגונים שהם נותנים 10 מיליון שקלים או 5 מיליון שקלים?

ועידת התביעות והחברה להשבת רכוש זה לא ממשלה. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שהם יוכלו לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה.

מה אם הם יגידו שהם רוצים להשתתף בפרויקט הזה?

אנחנו נוכל לעבוד יחד איתם כדי להגדיל את הסיוע שיינתן לכל ניצול. אם קיים לגבי ניצול 50% אנחנו נוכל להגדיל לו ל-100% או לכמה שנוכל. הבעיה היא עם משרד המשפטים.

הכסף של הארגונים שדיברתי עליהם הוא יותר טוב מהכסף של הממשלה. שם לא צריך את משרד המשפטים. הכסף שם יכול להינתן מחר לניצולי השואה.

כשנכנסתי לתפקידי בינואר 2010 אחד הדברים שנקראתי אליו היה סל התרופות. ראיתי שישנם סכומים משנים קודמות. חשבתי שצריך לקדם את הנושא הזה. ביחד עם כל הגורמים הרלוונטיים ישבנו, בנינו תוכנית והחלטנו להריץ את זה במהלך השנה הזאת. העברנו את כל הכובד של האוכלוסייה שלנו למוסד לביטוח לאומי כדי שנוכל מיד אחרי פסח להעביר את כל הנתונים ולסגור את הנושא. ביום הראשון לאחר חג הפסח פנתה אלינו - בעקבות הפרסום שהיה - קבוצה של ניצולי שואה וביקשה שלא נעביר את שמה לקופת החולים. אני פניתי למשרד המשפטים ושאלתי אם אני יכולה להעביר את הרשימה. אז התחיל מרתון במשרד המשפטים וקיבלתי תשובה שיש בעיה עם חוק הגנת הפרטיות ושאנחנו לא יכולים להעביר את הרשימה למוסד לביטוח לאומי, למרות שהרשימה קיימת ויכולנו להעביר אותה יום לאחר חג הפסח. הבעיה היא בעיה משפטית, לא בעיה בירוקרטית. במשרד המשפטים הם עושים מהלך מאוד מהיר ויעיל כדי שיוכלו לשנות את הצו.

מה זה המהלך המהיר והיעיל?

הם מעבירים את חוק הגנת הפרטיות על-מנת שנוכל להעביר לקופות החולים את השמות.

המהלך המהיר והיעיל זה תיקון החוק?

זה לא תיקון חוק, זה צו של שר המשפטים. אני מקווה ואני מאמינה שזה ייעשה במהירות האפשרית. אנחנו חייבים לאפשר למי שלא מעוניין להודיע לנו. אנחנו נפרסם את ההודעה.

ב-2012 הצו יאושר.

זה לא יהיה ב-2012 משום שהצו הוא צו של שר המשפטים.

הוא חתם עליו?

הוא יחתום עליו בימים הקרובים.

תני לי את הצו, אני אתן לו לחתום. למה צריך לחכות?

מנסחים את הצו. אנחנו בסוף התהליך.

למה שאותו ניצול שואה שאינו מעוניין להיכלל בעניין לא ישלח מכתב לביטוח הלאומי?

אנחנו מייעלים את זה.

אולי פעם אחת אפשר לא לייעל. אני יודע איך מתנהל צו, איך מנסחים אותו, איך עושים את זה במהירות. אני מכיר את התהליך. עלול לקרות מצב שאם לא יעבירו את חוק הגיור, אז יושב-ראש ועדת חוקה לא יביא צווים של הממשלה. צו יכול לקחת פה הרבה זמן.

אני מקווה שצו של ניצולי שואה יעבור מיד.

אני מקווה שהממשלה תאשר חוקים של ניצולי שואה שמונחים על שולחן הכנסת. ניצולי שואה זה דבר שהפך להיות כותרת בשביל יום השואה. חושנו קהו מכל העניין הזה של האמירות היפות של ניצולי השואה. יש פה את החוק שלי שמעוכב 3 שנים שוועדת שרים הפילה אותו. ביקשתי להחיל רציפות של כמה חברים אבל לא אישרו. למה אי אפשר שיהיה כתוב בעיתונים לגבי ניצולי השואה שלא מעוניינים?

בד בבד עם השינוי אנחנו נפנה לעיתונות, אנחנו נעמיד מוקדנים שלנו.

לא צריך הרבה מוקדנים. לא תקבלי הרבה טלפונים.

על פי הצורך הוא יוכל להתקשר אלינו.

מתי זה יהיה בעיתונים?

אנחנו כבר נעשה את הפרסום.

הדחיפות היא חשובה. אין שום בעיה לשלם לניצול שואה עבור תשלומים עודפים לתרופות מלפני שנתיים. כל החומר נמצא. כולם משלמים לקופות חולים. חלקם מקבלים היום החזרים. ניתן להיכנס למחשב ולראות כמה כל אחד שילם בכל רבעון על פי החוק הקיים שלא קשור לניצולי שואה. השאלה מה קרה ב-2009 וב-2010. זה לא חייב להתחיל ממאי, זה יכול להתחיל מכל תאריך שתבחרו. תגידו לקופות מאיזה רבעון להתחיל לזכות אחורנית. אני יכול להביא דוגמאות של חשבונות עבור תרופות. יש גג לתרופות. אנשים יודעים מה הגג. אפשר לשלם אחורנית.

הלחץ הוא לא בגלל הרטרואקטיבי. הלחץ הוא בגלל שכל יום שעובר יש פחות ניצולי שואה שלא יקבלו היום ולא רטרואקטיבי.

אני מציע שהוועדה תחליט שהתחולה תהיה רטרואקטיבית מהתאריך שבו היה צריך לתת את הכסף.

הרשות מוציאה כרטיס נכה. כל העניין הוא לתת תוקף לכרטיס הזה כך שכל אדם שייגש לקופת החולים עם הכרטיס יירשם במחשבים של הקופות כנר"ן. יש מושג כזה של נכה רדיפות הנאצים. אדם שיגיע עם הכרטיס ויבקש שירשמו אותו כנר"ן יירשם. מי שלא יעשה את זה לא יירשם. כך אנחנו חוסכים מערכת שלמה של צווים, של פרסומים וכו'.

יש לנו קבוצה של ניצולים נוספים שהם לא במסגרת נר"ן שנכנסים לאותו הסדר.

מה לגבי הארגונים שמוכנים להוסיף את הכסף?

אין לי שום בעיה. פניתי באופן אישי ליושב ראש ועדת התביעות וביקשתי ממנו להשתתף בפרויקט הזה. בשמחה רבה אנחנו נקבל אותם.

התכנית שגובשה אומרת שכל ניצול שואה ששמו יועבר לקופות יקבל 50% הנחה על כל תרופות המרשם שנמצאות בסל התרופות.

ממתי זה יקרה?

מהרגע שייחתם הסכם בין הרשות לקופות.

לגבי התרופות המוכרות כבר חתמנו. זאת לא הבעיה.

מהרגע שתיפתר הבעיה המשפטית והשמות יועברו לקופות יהיה צורך בהיערכות של שבוע או שבועיים על מנת להטמיע את 80 אלף השמות. מאותו מועד תינתן ההנחה לניצולי השואה. מה שעופרה הזכירה זה את הנושא של התרופות למחלות מוכרות. זה הסכם שכבר נחתם עם קופות החולים.

מה זה תרופות מוכרות?

לנכי רדיפות הנאצים מגיע פטור עבור תרופות בגין הנכויות המוכרות להם מהשואה. זה הסכם שנחתם. הוא מחכה לאותו אקט של העברת השמות. מאותו רגע שהשמות יועברו הם יקבלו פטור מלא עבור התרופות האלו.

בהחלטת הממשלה ב-1977 נאמר שמנכ"ל משרד הבריאות יסכם תוך 120 יום.

זה היה באוגוסט 2008. מנכ"ל משרד הבריאות מינה ועדה. בוועדה הזאת היו נציגי משרד האוצר. היא הגישה דוח. ההמלצות של הדוח מיושמות.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, לחברי ועדת הכספים ולידידנו זאב בילסקי וגו'מס שעזרו לנו לאורך כל הדרך. התקציב שלנו ישלים את ההנחות שנותנים משרדי הממשלה. בעניין הזה שיריינו 20 מיליון שקל כל שנה ל-10 שנים קדימה. הכסף שלנו יהיה נזיל ברגע שהפורמאליות תיגמר.

במקביל לרשות לזכויות ניצולי השואה יש לנו עוד 20 אלף ניצולים. המשרד יושב ועובר ניצול ניצול. כבר רשמנו 600 איש מתוך 1000 שהיו רשומים. הם לא היו ידועים בקופות. אנחנו מטפלים בזה כל הזמן.

האם מישהו יכול להגיד לנו כמה כל האופרציה הזאת צריכה לעלות?

לרשות האופרציה הזאת עומדים עכשיו 50 מיליון שקל של הממשלה. אנחנו מדברים על הכסף הרטרואקטיבי שאותו צריך להעמיד לרשות העניין. יש 20 מיליון שקל שנותנת החברה לאיתור השבת נכסים של ניצולי השואה.

אנחנו יומיים אחרי היום האיום הזה שנקרא יום השואה והגבורה. אני חושב שלא היה איש אשר לא הקדיש לפחות כמה שעות למחשבה על מה שהתרחש. אני לא רוצה להוסיף אף מילה אחת. אני יושב במקום שהוא האחרון שבו חשבתי שבעיות של בירוקרטיה יכולות לעכב דבר כגון זה. אני חושב שכולנו אשמים בכך. כמו שכל פקיד ממשלתי צריך להוכיח שהוא לא רק סיים בית ספר עממי, כך כל פקיד ממשלתי אשר צריך לטפל בנושא ניצולי השואה צריך להוכיח שהוא היה במקומות הרצח. אני הייתי מבקש שכל פקיד ממשלתי אשר מטפל בעניינים של ניצולי השואה יעמוד יחד איתי באותו מקום, על אותה אדמה ובאותו חדר איפה שהובילו מיליון וחצי ילדים יהודים לתאי הגזים. אז הבירוקרטיה בנושא הזה תעלם מהר מאוד. יש דברים אשר אנחנו חייבים ללמד את בני עמנו.

אני מאוד אוהב את הנאומים שלך, אבל הישיבות של היום הן ישיבות מסוג אחר. אני הולך לבדוק עם המשרדים, עם הארגונים באופן תכליתי. אני מתעלם עכשיו מהעובדה שזה ניצולי שואה. אני רוצה דבר תכליתי. אני רוצה תוך פרק זמן קצר שהעניין יסתדר. כל הדברים מסביב לא רלוונטיים.

אני חושב שהרבה דברים היו נחסכים ולא היו מועלים אילו נציגים של ניצולי השואה היו משתתפים בדיון. אני לא אומר שהם היו משתתפים בתוקף המחליטים, אלא בתוקף נותני ההדרכה והאינפורמציה לגבי מה נחוץ ואיך נחוץ. האויב הגדול ביותר שלנו זה הזמן. אני רוצה להגיד לכם מה אני עשיתי. לקרן לרווחת ניצולי השואה לא היה שום רשות להשתתף בהוצאות המכסות את התרופות. אנחנו לא התחשבנו בשום דבר, חתכנו בכל התקציבים האחרים והעמדנו סכום לניצולי השואה עבור התרופות. הקרן הזאת הוציאה בשנה שעברה 54 מיליון שקל והעמידה אותם לניצולי השואה. הבעיה שעשינו את זה מהר מאוד ובלי ועדה. אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון.

לגבי הנושא עצמו יש לך הצעה?

אני מציע שתיקחו ניצול שואה לתוך מנגנון ההחלטות ואז העניינים יסתיימו תוך 30 יום.

אנחנו מברכים על הכיוון. 50 מיליון לוקחים מ-200 מיליון שכבר אושרו. בדוח דורנר כתוב שצריך לנושאים האלה להקציב 441 מיליון שקל. הממשלה הקציבה 200 מיליון. כתוב פה שהמודל הזה הוא חלק בלתי נפרד מהדוח שהממשלה אישרה. לא מבצעים את זה.

מה עשו עם 200 מיליון?

נתנו פחות מחצי. עכשיו נותנים את ה-50 מיליון מתוך ה-200 מיליון.

מה עשו עם ה-200 מיליון?

הקרן השנה קיבלה מאה שישים ומשהו מיליון. יש גופים שלא קיבלו כלום. עמך לא קיבל כלום. ברגע שלוקחים 50 מיליון הגופים יקבלו פחות. אני מציע שוועדת הכספים תטיל על מחלקת המחקר של הכנסת לבדוק אם דוח דורנר בוצע. לדעתי בוצע רק חצי.

ממשלת ישראל נתנה בשנת 2008 100 מיליון שקל לקרן הרווחה ובשנת 2009 158 מיליון. חצי מהסכום שהקרן מתוקצבת הוא מתקציב ממשלת ישראל. ממשלת ישראל קיבלה באופן עקרוני את המלצות דוח דורנר, אבל ועדת סל השירותים ותקציב סל השירותים נקבע עוד בטרם הדוח.

200 מיליון של סל השירותים נקבע לפני פרסום דוח דורנר. הממשלה הקצתה את 200 מיליון השקלים האלה לסל השירותים לניצולי השואה. בהחלטת ממשלה נקבע שחלק מהסכום יוקצה לעניין תרופות.

דוח דורנר מדבר על 440 מיליון.

הממשלה אימצה חלקים מדוח דורנר. את החלק העיקרי לעניין הצמדת הקצבאות והגדלת הקצבאות הממשלה יישמה באופן מלא.

אני מקבל את הבקשה שמרכז המחקר ייקח את דוח דורנר לגבי ניצולי השואה, יגיד מה הממשלה אימצה, מה היא לא אימצה. איזה סעיפים אימצו בחלקם, איזה סעיפים אימצו במלואם. אני רוצה לחלק את זה לחברי הוועדה. אנחנו לא נרד מהעניין של ניצולי השואה. אנחנו נמשיך לעסוק בעניין הזה.


יש 3 הצעות כדי ליישם את ההחלטה על הנושא של התרופות. הצעה אחת היא צו שישנה את הנושא של חוק הגנת הפרטיות. ההצעה השנייה היא להעביר מיד לקופות החולים ולהוציא הודעה שמי שלא מעוניין לא יעבירו את שמו. צריך לתת כמה ימים.

הם צריכים לשנות את הצו בשביל להעביר את הטופס. הם לא יכולים להעביר טופס בלי שמות.

להוציא הודעה שיש 10, 20,30 ניצולי שואה שאינם מעוניינים שיעבירו את שמם. נותנים פרק זמן. בפרק הזמן הזה מי שהגיש מוחקים אותו מהרשימה שמעבירים לביטוח הלאומי.

זאת התוכנית.

אז, לפי דעתי, אפשר לגמור את העניין הזה ב-10 ימים.

אי אפשר להעביר בגלל חוק הגנת הפרטיות.

אי אפשר להעביר קובץ שמות של אנשים על פי הצו הקיים. זה החוק. בשביל להעביר את הזקן שלך ולא את שלי צריך לעשות סעיף מיוחד. עם כל ההשוואה הלא נעימה, גם בנושא הזה בשביל להעביר קובץ שלם של שמות ממקום למקום צריך שמישהו ייתן צו. הגנת הפרטיות היא בכל זאת נושא. צריך לסיים את הצו מהר. גפני, אם תתחייב כמוני שבצו הזה לגבי ניצולי שואה לא תעשה טרמפ הוא יעבור בדקה. אם תעשה טרמפ הוא ייתקע.

נכון מאוד. אנחנו נפרסם ונציין שזה בכפוף לאישור הצו.

תלחץ עליהם להביא את הצו בשבוע הבא.

אנחנו נלחץ שזה ייעשה כמה שיותר מהר. אנחנו נפנה לציבור, נודיע לו וניתן לו פרק זמן על-מנת שנוכל לקבל את הפניות. בואו לא נשכח שמדובר ב-80 אלף איש.

שגית, אני מבקש שתהיי איתם בקשר תוך שבוע ימים על-מנת לראות אם הצו נוסח.

תפקידכם לדאוג שזה ייעשה כמה שיותר מהר.

תפקידכם להביא את זה. הצעה שלישית אומרת שמי שיש לו כרטיס המעיד על כך שהוא נכה רדיפות הנאצים יוכל לקבל את ההנחה בתרופות. לגבי הקבוצה הזאת אפשר לעשות את זה?

חלק מהאנשים איבדו את זה.

אנחנו דורשים שההחלטה תהיה רטרואקטיבית.

לא צריך לקשור את העניין של הרטרואקטיביות.

כל מה שנוסיף עכשיו רק יפגע. אני מבקש מהיושב-ראש לדרוש שתוך שבועיים יבואו לפה ויספרו מה קרה עם כל הסיפור. תוך שבוע אני אבדוק את זה. אנחנו ניקח את הצו עד שנביא את הפתרון. תוך שבועיים צריך לבוא ולדווח מה עשינו בנושא הזה. את כל ההצעות האחרות נביא אחר כך.

אני מבקש להיות בקשר עם היועצת המשפטית של הוועדה לגבי הצו. אני מבקש שתוך שבוע הצו יגיע. אני מקווה שלא יהיו עיכובים. זה צריך להגיע לוועדת החוקה. שם נבקש שזה יהיה מהר. אנחנו מבקשים מחבר הכנסת זאב בילסקי ומהשר יוסי פלד להמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. בתוך שבועיים נקיים דיון אם הבעיות לא ייפתרו. אם זה לא ייפתר יתחילו הסנקציות. ברגע שהעניין הזה יסתיים אנחנו נקיים דיון על הרטרואקטיביות, על דוח דורנר. עכשיו אנחנו מתמקדים רק בעניין הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.