PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24.3.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי ט' ניסן תש"ע (24 במרץ 2010), שעה 13:30

רשות השידור בדרך לרפורמה

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר

עינת וילף

הילה לנקי מיוסט
עוזרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה

אמיר ברקן
ראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה

אסדי דיאא
מרכז שכר והסכמי עבודה, אגף השכר, משרד האוצר

דנה נויפלד
משרד המשפטים

מוטי שקלאר
מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד
רשות השידור

משה מצליח
מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

ליאור רמתי
סמנכ"לית משאבי אנוש, רשות השידור

ערן הורן
סמנכ"ל כספים

רן אפרתי
יו"ר ועד טכנאים ארצי קול ישראל

צבי גרזון
ועד טכנאים ארצי

ברוך אסקרוב
יו"ר ועד העיתונאים תל אביב, קול ישראל
דני זקן
יו"ר אגודת העיתונאים

יהודה סקר
אירגון ההורים הארצי

דוד קשאני

רבקה וידר

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

רשות השידור בדרך לרפורמה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


שמחתי מאוד לקבל עדכון מהמנהל הכללי של רשות השידור מר מוטי שקלאר, וגם קראתי בתקשורת שהתקדמנו עוד צעד ענק לקראת הרפורמה. ראשית אני חייב לומר ששלושה ימים לפני סיום כנס החורף של הכנסת הנחנו הצעת חוק בנושא רשות השידור על שולחן הכנסת, חתומים עליה כמדומני למעלה מ- 50 חברי כנסת, שכל כל אחד מהם הוא מיוזמי ההצעה. זה לא חזיון נפוץ שסביב ערוץ תקשורת הושגה הסכמה של חברי כנסת כמעט מכל סייעות הבית, לצערי, משום מה נמנעה ישראל ביתנו לצערי לחתום, אני לא מבין עד היום מדוע למרות שהסבירו לי כמה פעמים, אבל לא יכולתי להבין. לא שהם נגד. אני מאוד מאוד מקווה שגם הצעת החוק תהייה זרז לתחילת ביצוע הרפורמה שכרוכה כידוע בחקיקה. אני עדיין לא יודע מהי עמדתה של הממשלה.

ההצעה שהגשנו היא הצעת החוק הממשלתית שעברה בקריאה ראשונה מהכנסת הקודמת. אני מניח שלממשלה יהיה קצת קשה להתנגד לפחות להעביר אותה בקריאה טרומית. אני מניח שהצעה כזאת צריכה להיות הצעה ממשלתית וראוי שתהייה הצעה ממשלתית. לצערי עוד מעט תחלוף שנה מאז שהממשלה הוקמה, כאמור היא הוקמה ב- 31 במרץ. חרף זאת לא הוגשה הצעת חוק ממשלתית למרות שידוע שהרפורמה כרוכה גם בחקיקה. אני מקווה שכמו במקרים אחרים גם הצעת החוק הפרטית שחתומים עליה למעלה מ- 50 חברי כנסת תהייה גם היא מנוף וזרז בקידום הרפורמה.


כאמור שמחתי מאוד לקבל את העדכון והדיווח מהמנהל הכללי על כך שהושגו הסכמים. כידוע אנחנו ניסינו לזרז את התערבותו של יושב ראש ההסתדרות, מר עופר עיני שכוחו רב לו בעניינים האלה. אני מבין שהתאריך המקורי נשאר ב- 18 במרץ שהוא יום אחרי סיום כנס החורף של הכנסת. אתמול גם קראתי שגם הושג הסכם עם העיתונאים. אנחנו נפתח בדיווח של המנהל הכללי של רשות השידור. חשוב לנו לציין את העקרונות וגם להגיד לנו מהם העיכובים, מה הפער, או מהם הדברים שכרגע חוסמים את האפשרות להתקדם לביצוע הרפורמה. אני מקדם בברכה את חברת הכנסת דוקטור עינת וילף שגם יושבת איתנו, לחבר כנסת שמגיע בפגרה שהוא לא יושב ראש צריך להוריד בפניו את הכובע. בבקשה אדוני המנהל הכללי.

בשבוע האחרון בדיון ארוך ולא מיגע סוכם, ביום חמישי שעבר, עם ראשי האוצר, הממונה על השכר, ממונה על התקציבים ועופר עיני והנהלת רשות השידור. היה דיון של 12 שעות שבסופו של דבר סוכמו כל נקודות המחלוקת שהיו בינינו לבין הטכנאים, הוועד המשולב.

הכל זה גם מה שנקרא הגמישות בעבודה?

כולל הגמישות הניהולית. נגדיר את זה באופן מדויק, סיכמנו גם על הגמישות הניהולית.

כלומר כרגע אין נושא שלא סוכם. האם זה הסכם עקרונות, הסכם מפורט?

זה הסכם עקרונות שבו העלנו את כל הנושאים, כל הפרקים וכל פרטי המשנה העיקריים. בסוף הדיון עברנו עם כל הגורמים על כל סעיף וסעיף שהסכמנו עליו וזה היה מקובל על כולם. מה שנשאר כרגע - - -

ההסכם כתוב וחתום?

לא. מה שנשאר כרגע זה לעבור לניסוחים משפטיים. בסוף העבודה על הניסוח המשפטי יהיה הסכם חתום. אני מניח שתהיינה מהמורות כאלה ואחרות, אבל בגדול זה מאחורינו, אם יהיה בירור על סעיף כזה או אחר אני מניח שגם על זה נתגבר.


ישנה נקודה אחת משמעותית שעדיין לא הגענו עליה לסיכום והיא המבנה הארגוני. יש הסכם עקרוני של המליאה על מבנה מסוים שהוא לא מקובל על העובדים. אחרי פסח הנהלת הרשות תשב עם העובדים בכל מה שקשור למבנה הארגוני.

יש הסכם עקרונות שעדיין לא כולל את הפרק של המבנה הארגוני?

זה פרק שלא קשור לאוצר. סוכם שהמשא המתן מתנהל על כל הנושאים מסביב הרפורמה כמו היקף הפורשים, מבנה השכר החדש, ביטול הסכמים, גמישות ניהולית וכדומה וכדומה.

מה מסתתר מאחורי ההגדרה "מבנה ארגוני"?

מבנה ארגוני אומר, החידוש שלו הניסיון שלו לחזות את העתיד ולבנות מבנה אחר של שידורים שבו חטיבת החדשות כוללת את הטלוויזיה והרדיו כאחד. משהו דומה לערוץ 2 במובן שערוץ 2, בעצם יותר דומה לערוץ 10 שכידוע יש בו זכיין אחד, הוא מנהל את התכניות ויש חברה אחרת או גוף אחר שמנהל את החדשות. הרעיון לנסות ולייצר כאן שהטלוויזיה והרדיו ביחד כארגון יכלול שני ענפים, האחד זה שתהייה חטיבת חדשות של הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט. יש רעיון של סנכרון מתוך הנחה שיש סינרגיה שיכולה להביא תוצאה טובה. התחומים האחרים יהיו כמדיה נפרדת כלומר יהיה מנהל טלוויזיה והוא ינהל את התכנים שהם מחוץ לספורט, חדשות ואקטואליה, הוא יהיה אחראי על הדרמות, עתודה ובדומה למבנה ערוץ 2. מנהל הרדיו יהיה המנהל של כל הרשתות: ג', קול המוסיקה וכן הלאה, המנהל השלישי - - -

כולל רדיו מורשת?

כן. ראשית הוא לא רדיו מורשת והגיע הזמן שאת העננה הזאת כדאי להסיר, אין חצי רדיו.

זאת הבעיה.

בסדר. אני לא מקבל את זה שיכול להיות שרשת א' תחולק עד שעה מסוימת לרשת מסוימת ומשעה מסוימת זו רשת אחרת.

אתה לא מקבל. אתה המנהל הכללי של רשות השידור, לא אני.

זה לא תלוי בי, כפי שידוע לך זה עניין של משדרים, תדרים וכן הלאה שאינם בנמצא. זה תלוי בממשלה או בגורם אחר. אי אפשר לעשות ישראבלוף. אם חושבים שיש מקום לרדיו דתי, זה דיון בפני עצמו ואני לא מציין את דעתי הפרטית והיא נגד ואתה יודע את זה, אני חושב שהיהדות צריכה להשתלב בתוך הרשתות ולא בגטו. אבל מאחר והוחלט על כך אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ושתהייה חצי רשת. זה לא הולך.


נחזור להסכם. יהיו שלושה מנהלי מדיה: מנהל טלוויזיה שיהיה אחראי על התכנים שלא נוגעים בחדשות, אקטואליה וספורט. יהיה מנהל רדיו שיהיה אחראי על כל הרשתות למעט רשת ב', ויהיה מנהל מדיה שהיה מנהל החדשות שתחת כנפיו גם יהיו הטלוויזיה, הרדיו וגם האינטרנט. הוא יהיה האיש הכי חזק במדינת ישראל בכל מה שקשור לאקטואליה. זה המבנה.

פירושו שהכתב בכנסת יהיה גם כתב הרדיו וגם כתב הטלוויזיה והאינטרנט?

זה לא יהיה כך אבל בהחלט יתכן שיהיה עורך אחד לכל שלושת המדיות ויתכן שיהיה עורך ראשי אחד שיחליט שבאותו יום מסיבות כאלה ואחרות אלי ניסן לצורך העניין יערוך כתבה בטלוויזיה ולא ברדיו, זה ברמה התיאורטית. המבנה הזה הוא יומרני מאוד, הוא יכול להיות ממומש באופן מעשי רק בבוא העת שיהיה מבנה חדש פיזי לרשות השידור עם כל הטכנולוגיות החדשות.

המבנה הזה לא קשור לחקיקה?

אלו החלטות מנהליות.


אני אומר שזה סוכם עקרונית כרעיון, במבנה הארגוני החדש יש גם ניסיון למקם, אני מתנגד לזה בכל תוקף ואני כבר אומר את ההערה שלי על המבנה, למשל שרשת ג' ועוד רשתות אמורות להיות בתל אביב ולא בירושלים, יש כאלה שחושבים שבירת התרבות היא תל אביב, אני חושב שבירת התרבות הישראלית היא על קו ירושלים תל אביב.

אני מאלה שכמעט גרמו לערוץ 10 לסגור מסך רק בגלל אי קיום החוק שחברת החדשות צריכה לפעול מירושלים.


תרשום לפניך שעל פי החוק הם לא יוכלו לקבל רישיון בשנת 2013 אם חברת החדשות לא תהייה בירושלים. יש לי אישור על כך.

זה רק אם אתה תהייה חבר כנסת.

מה כרגע לוח הזמנים?

עד סוף אפריל אנחנו אמורים לסיים את כל העבודה הניסוחית ועד סוף אפריל אנחנו אמורים לחתום על הרפורמה. זו גם ההתחייבות של עופר עיני לסיים את זה עד סוף אפריל וגם יש את ההתחייבות של האוצר.

גם העובדים התחייבו על כך?

כן. עד אז אנחנו חייבים להגיע להסכמה עם העובדים על המבנה הארגוני. עמדתי לפחות שצריך למצוא פשרה ולו רק מהצד שהמימוש של המבנה הוא עוד להרבה הרבה שנים.

המבנה הארגוני צריך להיות חלק מההסכם?

פורמלית הוא לחייב להיות אבל יש לנו מחויבת מוסרית, אני אומר את זה ולא אתכחש, יש לנו הסכמה מוסרית עם העובדים שזה יכלול גם את המבנה הארגוני.

אני בתור סוציאליסט שרגיש מאוד לזכויות עובדים לא מכיר הסכמים של מבנה ארגוני של מוסד ציבורי שקשור להסכם קיבוצי של שכר, אלא אם יש לו השלכות על מעמד העובדים. אם יש השלכות אני מסכים איתך שזה חייב להיות בהסכמת העובדים.

יש השלכות הן למסלול הקידום והן להגדרה המקצועית, יש לזה הרבה משמעויות.

חשוב לציין ברמה הפורמלית שהמבנה שאושר ברשות השידור, המבנה שחברת תסק הניחה על השולחן, והוא שאושר על ידי מוסדות הרשות והמנדט לשנות אותו נתון בידהם אלה אם ימצא פתרון חוקי למבנה חלופי אחר ואישורו במוסדות הרשות.

מהו חוקי?

המנדט הוא של מוסדות הרשות ואין מוסדות.

סיימת מר מוטי שקלאר. בסדר. האם מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להעיר משהו?

יש לי משהו שחשוב שיכנס לפרוטוקול, שיתוף הפעולה בין כל הגורמים, נער הייתי וגם זקנתי, השיתוף של כולם והנכונות ללכת זה לקראת זה מכל הצדדים זה מה שהביא בסופו של דבר לרפורמה. החל מההסתדרות, האוצר, העיתונאים והוועדים.

ישנה שאלה אחת שעדיין לא קיבלתי עליה תשובה. עד סוף אפריל אמורים לחתום על ההסכם המלא. תזכור מה שאמרתי שהשטן מצוי בפרטים. הלוואי שלא. הדבר השני, אם נחתם ההסכם ב- 30 לאפריל, מה קורה הלאה?

נתחיל בתהליך הרפורמה שמחולק לשניים.

כלומר זה לא קשור בחקיקה? הרפורמה כמו שהיא סוכמה לא תעוכב בגלל בעיות חקיקה מלבד מינוי המוסדות.

אני לא בטוח כי יש מליאה ויש וועדות.

ואז מה יהיה התהליך ומתי העם בישראל יתבשר?

אנחנו צריכים כמה דברים, ראשית האוצר צריך לחתום, ולנסות להביא דרך שתביא לידי ביטוי את ההתחייבות שלו להקצאת הסכומים לצורך ביצוע הרפורמה. יש מחויבת של האוצר ונאמר בסיכומי הדיונים גם מול אגודת העיתונאים ומול ההסתדרות שהם עומדים מאחורי ההתחייבות שלהם. אז אנחנו נתחיל להפעיל את המנגנון.

הוא יתחיל לפעול ב- 1 במאי, נגיד שישנה התחייבות של האוצר מה ההמשך?

יתחיל תהליך פרישה, יש לנו כרגע מכסות שאני לא אפרט אותן, של אנשים אמורים לפרוש - - -

זה תהליך של חודשים? שנים?

הליך הפרישה אמור להתפרס על פני 30 חודש, שנתיים וחצי.

זאת אומרת שהרפורמה תושלם תוך שנתיים וחצי.

הפרישה תהייה בתהליך של 30 חודש, הרפורמה תתפרס, כולל שיקום הטכנולוגית של הרשות, על פני שלוש שנים ואולי אפילו על יותר שנים.

הטכנולוגיה במשך 5 שנים.

הבנתי. זאת אומרת תקשורתיות של מה שאני עושה היום משהו זה שבעוד דקה אני על המסך, הרפורמה היא קצת יותר איטית וצריך לדעת להגביל ציפיות ולדעת שמרגע שהיא תצא לדרך זה בין שנתיים וחצי לשלוש ואולי יותר.

יהיו כמה דברים שיהיה אפשר לראות, על המסך לצורך העניין. לגבי הטכנולוגיות התהליך יהיה מודולרי והוא הולך להתפרס על פני 5 שנים, זאת אומרת שאנחנו צריכים שהחל מהמרכיב של הנדל"ן ועד כל הציוד הטכנולוגי החדיש שאמור להיכנס.


לגבי התוכן יש לנו תכנית מול האוצר שברגע שתהייה חתימה אז בשנה הראשונה אנחנו מוצאים 60 מיליון שקל לתוכן, שנה לאחר מכן זה 60 מיליון פלוס, בשנה השלישית זה 120 או 130 מיליון ובשנה הרביעית זה יגיע כבר ל- 200 מיליון. זו התכנית. אתה תראה את המשמעות של החתימה תוך חצי שנה על המסך.

תודה. אבקש את נציג האוצר מר אסדי דיאא. בבקשה.

סליחה אבל קודם שאלה. האם יש בשלוש או בחמש השנים האלה אבני דרך שיכולות לעורר מחדש את המשבר?

יש התחייבות שבמהלך 7 שנים, ובתחומים מסוימים 10 שנים, לא יהיו פיטורי צמצום, אין שינויים מעבר למה שנחתם. במשך 7 שנים אמור להיות שקט תעשייתי, גם מצד האוצר, גם מצידנו וגם מצד העובדים.

האם יש משהו כמו למשל שהאוצר יוכל לבוא בעוד חצי שנה או שנה ולהגיד שאתם לא מממשים ולכן הם לא מעבירים?

יש.

אם האוצר לא ייתן את הכסף זה יקרוס.

אני שואלת הפוך.

במסגרת התכנית העסקית יש מחויבות שלנו לעמוד בקריטריונים שנקבעו. למשל יש לנו התחייבות ל- X תקנים, חרגנו מהתקן אנחנו נקבל קנס של מיליון שקל.

ל- X תקנים לפרישה או תקנים של עובדים.

של עובדים. הרי כל הרעיון הוא להפריש 700 עובדים ולא ליצור מצב שבדלת המסתובבת אני מכניס אנשים נוספים. יש אבני דרך שאחת לכמה זמן אנחנו נבדוק, יש וועדת מעקב שתעקוב אחרי הרפורמה, יש רואה חשבון שילווה את הביצוע. זו לא חתימה ומעכשיו והלאה כל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

קודם הוא אמר "נער הייתי וגם זקנתי". אני אומר נער הייתי וגם בגרתי, ואני אומר לך שבהחלט צריך להשגיח ב- שבע עיניים במהלך 7 השנים האלה נוכח הניסיון הקודם ברשות השידור, על אף שאני מאוד מברך על הרפורמה, אנחנו צפויים עדיין לקשיים, לבעיות, לעימותים, אני מקווה שחס וחלילה, עד שבונים את המכונה הזאת, כפי שאני יודע, השטן תמיד מצוי בפרטים, והסכם אף פעם לא יכול לכסות את כל המצבים ואת כל התנאים, תמיד יש דברים שנשארים ובדברים האלה יש ניגודי עניינים.

אני מקווה שחלק מהעניין של הרפורמה זה שינוי דיסקט גם אצל הנהלה וגם אצל העובדים, זה תלוי בשני הצדדים. המהלך כל כך חשוב ואי אפשר להסתבך עכשיו עם כל מיני תקריות רחוב על פרט כזה או אחר. שימי לב, שביתות ועיצומים הם בדרך כלל לא על הדברים הגדולים, הם מתחילים בדבר קטן וזה מתפשט כמו אש. השאלה היא בהחלט שאלה רצינית, זה לא שחותמים ונושמים לרווחה. אם לא ייטפחו וישגיחו אני צופה שעדיין תהיינה בעיות.

אני מניח שתהיינה בעיות. אבן הנגף העיקרית שגם הביאה לסכסוכי העבודה הנוכחיים הם הסכמי העבודה הקיימים שהם מאוד מסובכים, מאוד בעייתיים, הסכמים שהצטברו במהלך של עשרות שנים. ההסכם מדבר על כך שכל ההסכמים האלה בטלים ויש הסכם קיבוצי חדש שיכיל בתוכו את הכל. להבטיח לך שלא יהיו עימותים ופרשנות שונה על הסעיף הזה.

בהסכם הקיבוצי החדש אין את כל הפרטים?

יש כבר נספחים להסכם הקיבוצי.

זה כמו לנסוע עם ג'יפ בדיונות, בהתחלה הכל בעייתי אבל בסוף מתרגלים וכולם נוסעים עליו.

אני מניחה שההסכם הקיבוצי החדש הוא בראשי תיבות.

הוא כבר ספר.

כמעט 90% ממנו הושלם. עם ההסתדרות אנחנו רחוקים אבל עד סוף אפריל זה ייסגר.

אם זה נחתם בסוף אפריל, מתי פורש העובד הראשון?

שלושה חודשים לאחר מכן. זה הצפי.

בבקשה מר אסדי דיאא, נציג הממונה על השכר במשרד האוצר.

תודה. התקיימה ישיבה אצל עופר עיני ולאחר מכן ישיבה ביום שני עם העיתונאים. גובשו בגדול העקרונות. עם העיתונאים אנחנו נמצאים כבר בשלב הניסוחים, ותוך זמן קצר גם הניסוחים יסוכמו. אחרי חג הפסח יש לנו עם ההסתדרות מרתון של דיונים על הניסוחים המשפטיים כדי להגיע עד סוף אפריל לחתימות.


מטרתנו להגיע להסכם קיבוצי שיכסה את המרב, אם היינו יכולים היינו מכסים את כל הסוגיות כדי לתת לרשות שקט תעשייתי במהלך כל תקופת ההסכם במשך חמש שנים, כד שתוכל לנהל את הרשות מחדש ולעשות את השינויים הנדרשים. זו מטרתנו. המטרה לטווח הקצר היא שעד סוף אפריל ההסכם ייחתם ולאחר מכן ליישם את ההסכם הן ברמת ההנהלה עם העובדים בתכנית הפרישה, והן ברמת ההנהלה עם האוצר כי צריך להזרים תשלומים לכסות את עלויות הפרישה של העובדים וגם כדי לממן את הטכנולוגיות והשינויים.

אתם מסונכרנים עם אגף התקציבים?

כן. יהיה גם הסכם מימון חתום בין הרשות לאגף התקציבים.

הרי היו עיצומים שבגללם נפגשנו כאן כמה פעמים, אני מקווה שלנו הייתה לפחות תרומה קטנה כדי שזה ייפתר, אבל הפתרון היה לתקופה מוגבלת, נכון? הפסקת העיצומים. איפה זה עומד? אם לא ניתקל בפסח בעוד קרב רחוב מיותר.

סיכמנו בסוף הדיון ביום חמישי שעבר, בהנחה שהרפורמה כמו שאני אומר לקראת סיום, שאנחנו לא מיישמים את הקיצוצים.

ומה אתה עושה עם המכתב המאיים.

זה על דעת האוצר.

חרף שהאוצר שלח לך מכתב שאתה מחויב על פי החוק לקצץ 100 מיליון שקל, כרגע המכתב הזה מושע. סוף סוף שמעו בעצתנו. אני מאלה שטענו שמהלך הזה רק עיכב ולא זירז. אני מאוד שמח שמתרכזים כעת ביעד העיקרי ולא מנהלים קרבות צדדיים.

נהייה אופטימיים שההסכם ינקה את כל הסוגיות האלה. אחרי הפסח נהייה עסוקים בניסוחים.

אני לא אהיה אופטימי, החוזה לא ייחתם עד ל- 1 למאי. זה דרכם של הסכמים קואליציוניים.

אני לא יודע אם סיפרתי לכם פעם סיפור כשהייתי מנהל אגף המורים במשרד החינוך, ישבנו לילות ארוכים על הסכמים עם המורים עד שהגענו להסכם, אז ניצב שירות המדינה היה גם הממונה על השכר, אליעזר הקסטר שיאריך ימים ובבריאות טובה, אחרי שבועיים ואולי גם עם שביתות, בשלוש לפנות בוקר הגענו להסכם, אז לא היה מעבד תמלילים והמזכירה של אליעזר הקסטר ישבה וכתבה מיד על מכונת כתיבה, וכשהוא קיבל את ההסכם בשעה שלוש בלילה הוא אמר לה, "דבורה קחי את ההסכם חזרה כי הוא לא בסדר", היא אמרה לו "מה לא בסדר", אמר לה "תשמעי כתוב שהסכם נעשה ונחתם ביום כך וכך, תכתבי הסכם שנעשה ונחתם בלילה בשעה שלוש בבוקר כך כך" שאלה אותו " מה זה משנה", אמר לה "תראי, אם כותבים שהסכם נעשה ונחתם ביום אז יודעים שכמו בעסקים שבשעה עשר בבוקר מגיעים עורכי הדין, אחרי לילה טוב, אחרי שאכלו טוב, ואין שגיאה בצלילות הדעת, אבל מי שחותם הסכמי עבודה צריך לדעת שהם מלאים שגיאות, יש בהם המון בעיות, יש בעיות סתירות". לאנשים אין כבר סבלנות ולכן ידוע שהסכמי עבודה, הם הסכמים מאוד בעייתים כי הם נחתמים בלחץ, לכן אני לא אופטימי, כלומר אני בטוח. אם זה ייקח עוד שבועיים או שלושה שבועות זה בסדר. תזכרו מה שאני אומר, השטן מצוי בפרטים הקטנים.


כידוע רשות השידור נמצאת כרגע באחריות ראש הממשלה, הוא השר הממונה, מי מייצג כאן את משרד ראש הממשלה?

אני העוזרת של אייל גבאי, נמצא כאן ראש האגף הכלכלי אמיר ברקן.


ראשית המנהל הכללי מברך על ההסדר שהתקדם וקודם באופן משמעותי ב- 18 לחודש. באשר להצעת החוק –כרגע אנחנו בוחנים את הרפורמה וקיבלנו את הצעת החוק הממשלתית ממשרד המשפטים.

יש כבר תזכיר להצעת החוק?

יש את ההצעה קודמת, יש את הנוסח של השר יולי אדלשטיין, שגם עליו אנחנו עוברים במקביל. המנהל הכללי לומד את החומרים מתוך מטרה לקדם את הצעת החוק הממשלתית.

יפה. יש לוח זמנים?

אחרי פסח, לראות איך מקדמים את הצעת החוק בצורה יותר אינטנסיבית, אנחנו כמובן רואים בד בבד מה קורה עם הרפורמה ועם ההסכמים עצמם.

תגידי למנהל הכללי שאני מאוד מעריך, ואני זוכר שהוא טרח בישיבה הקודמת להגיע ואני מאוד מכבד את הדבר הזה. עם זאת תאמרי לו שהיום הוא הבטיח להיות אצלי שעתיים בוועדת משנה לביקורת המדינה על גוש קטיף ובגלל ששינו את סדר היום של וועדת ביקורת ודנו בבית החולים, הוא חייב לו שעתיים, תגידי לו שבפעם הבאה שתבואו, ותהייה פעם הבאה, אנחנו לקראת ה- 1 במאי נקיים ישיבה כדי לראות אם נחתם הסכם או לא, הוועדה הזאת לא תעזוב את העניין.

רצוי מאוד שתהייה הערכה של לוח זמנים של שבועות, חודשים, שנים, צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים בדבר הזה. אני חושב אגב שהרפורמה לא תושלם, הרפורמה של ההסכם מאוד חשובה אבל בלי התשתית של שינוי החוק זה לא יהיה. אם ימשיכו את הקשר בין הפוליטיקה לבין מוסדות הרשות לא תהייה תקומה, חבל על כל המאמץ.


אני מבין שחוק ממשלתי בגלל שהוא בא לקריאה ראשונה הוא צריך להיות מאוד מדויק, אנחנו בקריאה הטרומית הרשנו לעצמנו לא להיות מדויקים כי תמיד יש את הקריאה הראשונה. זה גורם מזרז וכדאי שלפעם הבאה יהיה לוח זמנים.


אמיר ברקן אתה רוצה להוסיף משהו? - לא. אתם מלווים ומשתתפים בדיונים, מישהו מכם שותף לדיונים?

בנושא הסכם העבודה האוצר מייצג אותנו.

לא כדאי. רשות השידור גם צריכה הגנה. אולי תשקלו בכל זאת להשתתף. תודה רבה לכם.

אני מבקשת להגיד להם שאם האוצר יחליט לעלות את האגרה, אני יודעת שזה אחד הרעיונות ששוקלים, אז כדאי שמשרד ראש הממשלה יהיה מעורב כי הריקושטים מזה יגיעו לראש הממשלה.

אני לא בכדי לא התייחסתי לנושא של המימון, רק עצם העובדה שההסכם נחתם גם על ידי אגף התקציבים וגם על ידי הממונה על השכר אומר שיש גיבוי מימוני, לגבי איך יממנו את זה עדיין לא פנו אלינו.

נציגי העובדים בבקשה. מי פותח?

ראשית אני שותף לאופטימיות שהוצגה גם לפני שהגעתי. אנחנו היינו אופטימיים גם קודם למרות המשברון שהיה לאחר הסיכום עם הטכנאים ושנפתר בישיבה לילית ביום שני בערב.

גם אני אופטימי אבל לא עד כדי כך, וצריך לזכור שיש לפניכם עוד מלאכה.

זה הכיוון הנכון ואנחנו מרוצים ממנו וגם משיתוף הפעולה בכלל וגם עם האוצר, ושלא לציטוט, אני חייב להודות לחבר'ה של האוצר. מבחינתנו תפקידה של הכנסת בנושא הזה זה באמת בראש ובראשונה לחוקק את חוק רשות השידור שהוא קריטי ומבלעדיו לא תהייה רפורמה ראויה ברשות השידור. כנראה החוק יעבור אחרי החתימה ולכן צריך לדאוג שהוא יהיה תואם ושהוא יתקיים, ושלא יסתפקו בעשיית הסכם שכר וחצי, ואולי שינוי מבנה קטן וזהו, אנחנו לא רוצים להגיע לכאן בעוד חמש שנים להמשך הטיפול, גם מבחינת הקטנת העניין הפוליטי בתוך רשות השידור וגם מבחינת האיתנות הפיננסית שלה. לצורך העניין הובטח שתהייה איתנות פיננסית בצורה זו אחרת, אם זה יהיה באמצעות אגרה, חברת הכנסת עינת וילף אני מבקש להעיר ולהזכיר לך שכשדיברו על העלאה מסוימת במחיר האגרה האגרה בעצם הופחתה ביותר מ- 40%.

אמרתי שכדאי שאנשי משרד ראש הממשלה יהיו מודעים.

גברתי באה ממפלגה חברתית וגם אני. האגרה היא רגרסיבית, כלומר, העני והעשיר משלמים את אותה תשלום אגרה. אני מתנגד לדבר הזה ואני חושב שרשות השידור הייתה צריכה להיות ממומנת באופן פרוגרסיבי ולא רגרסיבי.

צורת הגבייה צריכה להשתנות כי הם גובים בצורה פחותה. אני מבקש להודות על הליווי של התהליך ואנחנו נבוא גם בפעם הבא.

אני מוועד העיתונאים בתל אביב, בהמשך לדבריו של דני זקן, אני מתחיל בסיום דבריו בתודה לך יושב ראש הוועדה ולחברת הכנסת עינת וילף ולכל מי שבוועדה הזאת טרח והתערב, ואנחנו רואים את התוצאה החיובית. תודה רבה.


אני מבקש להדגיש ארבע נקודות. אחת - השקט התעשייתי, חברת הכנסת עינת וילף דיברה על הבטחונות שאפשר להשיג מהאוצר אחרי החתימה. אני רוצה להשלים את זה לעד החתימה, כי כדברייך היושב ראש יתכן שהתחימה לא תהייה בעוד חודש. יתכן שזה ייקח יותר שבועות ואז תהייה עצבנות. ראינו בפעם הקודמת מה המערכת עושה, אני לא יודע אם זו מערכת האוצר או מערכת הרשות כדי ללחוץ לפי דעתה ולהביא לקירוב את מה שאנחנו רואים שמביא לריחוק לפעמים. אנחנו מבקשים שישמר השקט התעשייתי עד לחתימה, ושלא יופעלו צעדים מוטים כמו שהיו בפעם הקודמת על הרשות ומכאן אני מדבר על הלחץ על העובדים. אני משלים את זה בהערה השנייה, הקיצוצים בשכר העובדים שעבדו, אנחנו מבקשים שהקיצוץ הזה יושב, ושיושב לא בעוד הרבה הזמן אל כיסו של אדם שעבד את עבודתו.

עינת וילף, אלו הפרטים הקטנים.

הנקודה השלישית, הוזכר כאן לפני בואו של דני זקן, הנושא של המבנה הארגוני שחברת תסק הכינה – "תסק" השאירה את העובדים עם הרגשה מאוד חמוצה שהיא די פספסה אותם, הם לא סומכים שהיא קראה את מצבם, צרכיהם ואת תיאור תפקידם. אני מנסה להציע שעם כל זה שיש גמישות ניהולית והמנהל הוא מנהל והעובד הוא עובד, אבל בכל זאת שזה יעשה תוך דיאלוג כי מעבר לענייני ייצוג, מעבר לענייני כוח וכן הלאה, פשוט חכמה רבה נמצאת אצל העובדים בקשר לעבודתם, צרכיהם וכן הלאה. זה חייב להיעשות בדיאלוג אם רוצים להגיע לתחנה נכונה לטובת מיצובה של רשות השידור במעמד הראוי ובמילוי תפקידה על פי החוק. זו הנקודה שמתייחסת לבניית המבנה הארגוני, לעשות את זה בדיאלוג.


הנקודה האחרונה שקשורה וקרובה לזה היא וועדת המעקב, וועדת המעקב שהיא איזה פונקצית סל שאם יש בעיות יש את אותה פונקציה שתטפל, זו וועדה פריטטית, הנהלת רשות השידור, עובדים ואולי האוצר, איני מכיר את ההרכב המדויק שלה, אבל יש את המנהל הכללי ויש את העובדים. אני הייתי מציע להעצים אותה כי ידיה יהיו מלאות עבודה, וזה טבעי שהן תהיינה מלאות עבודה וזאת כדי שהמהלך הגדול לא יתקלקל. לא צריך להיבהל שתהיינה בעיות, זה טקסט שכל אחד יכול לפרש את הרפורמה כהבנתו ואפילו בתום לב הוא יפרש אותו, ויהיו פערים. לכן הוועדה הזאת מאוד חשובה וצריך למסד אותה, להעצים אותה ואולי גם לתגבר אותה כדי גם שלא יסתמו את יומו של המנהל הכללי ושל העובדים. תודה רבה.

ראשית אנחנו באמת מברכים על המסגרת ולאן שהגענו. הוסכם שתהייה מסגרת שתצטרך להיות משובצת בהסכמים של הסדרי עבודה, של מבנה ארגוני, מבנה מקצועי ועקרונות של קידום עובדים והמעמד שלהם. אני חושב שמכאן הדרך עוד ארוכה. כמו שאדוני היושב ראש אמר השטן מצוי בפרטים הקטנים. כבר למחרת או יומיים אחרי הדיון לאחר שהייתה הבנה בינינו עם נציג ההסתדרות והאוצר, קיבלנו קולות של ציוצים מהאוצר שאמרו שלא הבינו אותם נכון ושהם רוצים לשנות את הכללים. כמובן שאנחנו מתנגדים לזה. אבל אני מאמין שמתוך רצון טוב ואווירת הפיוס שהגענו אליה נתגבר גם על הבעיות האלה.

ברגע שיושב ראש ההסתדרות נכנס לתמונה יש לכם גם הגנה, המשא ומתן עכשיו הוא לא בין רשות השידור לבין משרד האוצר. אני מניח שגם משרד האוצר נכנס ברמות הגבוהות ביותר וגם ההסתדרות נכנסה ברמות הגבוהות ביותר וזה הפך להיות נושא לאומי שכולם מרגישים מחויבות לפתור אותו. נעים לשמוע את דברייך והלך הרוח של דברייך.

כמובן שיש נושאים פתוחים ואני בטוח שנתגבר עליהם. מה שחשוב עכשיו זה באמת לפתוח דף חדש. כל הכוחניות שאתה הזכרת אין לה מקום יותר. אני חושב שאנחנו צריכים לשבת עם הנהלת רשות השידור, מנהל הרדיו, מנהל הטלוויזיה וכל העובדים ובאמת להגיע להבנות מתוך רצון טוב, מתוך כיבוד האחד את השני, ולא מתוך כוחניות ולא לנסות לערער האחד את השני. אני מאמין שזה יהיה כך.

אני לא אחזור על דבריו כי הוא אמר כמעט את הכל. דבר נוסף שעליו צריך לשים דגש גדול הוא הנושא של האיתנות הפיננסית. אנחנו חוששים מאוד כי אנחנו לא רואים בכל הרפורמה איתנות פיננסית. נניח שההסכמים יחתמו ב- 1 במאי ולא יהיה הכסף, ולא תהייה אבטחה לאיתנות פיננסית, אף אחד לא יפרוש והרפורמה לא תצא לדרך. אף אחד לא ייתן לרפורמה לצאת לדרך אם אין איתנות פיננסית מאחוריה. לדעתי זה הדבר החשוב ביותר.

אני מבין שההסכם מסדיר את העניין של האיתנות. כלומר כל צד יודע מהן המחויבויות שלו.

לא. איפה שינוי החקיקה, איפה הכסף שצריך להעביר לרשות?

לפי הבנתי הליך החקיקה לא קשור לאיתנות הפיננסית. האיתנות הפיננסית היא החתימה על ההסכם הקיבוצי באשר לתנאי הפרישה, מספר תקנים, ההצטיידות הטכנולוגית.

כסף, כסף, בסופו של דבר הכל יסתכם בכסף.

זה בין הרשות לאגף התקציבים.

אף אחד לא ראה את האיתנות הפיננסית.

כי זה בין הרשות לבין אגף התקציבים. מי שצריך לראות את ההסכם רואה אותו.

אנחנו צריכים שהכסף יהיה מונח במקום.

סמוך על האנשים שמטפלים בעניין.

מבחינת סדרי המדינה, אני כאן חייב להגן עליהם, מבחינת סדרי המדינה הכסף לא צריך להיות מונח בשום מקום. ברגע שמדינת ישראל היא מחליטה שיוצא כסף אז יוצא כסף ובכלל לא מעניין מאיזה כיס זה.

יש את דוגמת מע"צ, בעניין הזה. הייתה רפורמה במע"צ ואחר כך רפורמה בתוך רפורמה.

אבל זה לא קשור בייחוד הכסף כלומר שמייחדים את הכסף. באמת הבעיה היא אם ההתחייבויות של האוצר הן ברורות בשני מובנים, גם בהיקף הכספי וגם בעניין לוח הזמנים. זה צריך להיות מאוד ברור ואת זה אני אומר גם למנהל הכללי של רשות השידור. כאן אי אפשר לקבל הבטחות באוויר. צריך לקבל דברים מסודרים וממוסמכים, חזקה על הנהלת רשות השידור שהיא יודעת שהיא לא יכולה להיכנס לשום מהלך לפני שיש לה התחייבויות מאוד ברורות וחדות, אחרת אני מסכים איתך כי בלי זה אין טעם. הדברים לא צריכים להיות מתחת לשולחן, בישיבה הבאה, שאני מקווה שתקיים בראשית חודש מאי כדי לוודא שנחתם ההסכם, נבקש אולי לראות את המסמכים, גם את ההסכם וגם את ההתחייבויות של האוצר כדי שהן תהיינה ברורות וגלויות, או שהן יוצהרו כאן לפרוטוקול. אם יש התחייבות של האוצר כלפי הכנסת על ההתחייבות הכספית בהיקף הזה לשלבים האלה, אתה יכול ללכת למכלת עם ההודעה הזאת.

גם כמה כסף האוצר נותן, מהי התכנית העסקית של הרשות, איך היא מתכוונת לקבל הלוואות מהבנקים, האם היא יכולה לעמוד בהן.

אל תסחף, אני מציע לא להיסחף. מה שעניין לעובדים זה לעובדים, מה שעניין להנהלה זה להנהלה.

אני חושב שיש כאן זליגה בין מה שהוועד צריך להיות מעורב לבין מה שהוא מודאג. צריך לעשות הבחנה כי לדאוג זו זכותם המלאה, אבל להיות מעורב? אני חוזר על מה שאמרתי קודם, בסיכום הדיון עופר עיני שאל את אודי ניסן, כפי שאתם יודעים הוא האחראי מטעם המדינה על התקציב, "ברחל בתך הקטנה, האם האוצר עומד מאחורי התכנית העסקית?" התחייב אודי ניסן חד משמעית. הסירו דאגה מלבכם. אגב לא מדובר על הלוואות, זו רק דוגמה.

מוטי שקלאר, ההתחייבויות האלה לא צריכות להיות באמירה בעל פה.

אני מניח שאם הממונה על התקציבים אומר את זה הוא גם יחתום, הוא לא יגיד משהו שהוא לא יחתום עליו.

בכל אופן זה צריך לבוא לידי ביטוי במסמכים מסודרים.

יהיה משהו כתוב. אני מדבר על הסכם מימון במובן של הסכם חתום.

בתור מי שהיה פעם בצד השני של השולחן, הדברים האלה הם דברים שמוסדרים בכתב, דווקא אגף התקציבים מאוד מקפיד שהתחייבויות תקציביות תהיינה בכתב וחתומות על ידי הממונה כדי למנוע אי הבנות של כן אמרתי או לא אמרתי. אני אומר את זה מניסיון לכל אחד מהצדדים. אני מסכים שאם אין הודעה כתובה וחתומה יש מקום לדאגה. אני שמח לשמוע מאסדי דיאא שמייצג את האוצר שזו בדיוק הכוונה.

גם דני זקן שאל. דני ביום שני בסיום הדיון שאל את אילן לוין את אותה שאלה וקיבל את אותה תשובה.

יש עוד מישהו שמבקש את רשות הדיבור? לא. אני מבין שמר שבו לא נמצא כאן.


ראשית אני רוצה לברך בשם הוועדה את הנהלת רשות השידור ואת העובדים יחד עם יושב ראש ההסתדרות, ואת משרד האוצר על הסכם העקרונות לביצוע הרפורמה ברשות השידור. אני חושב שהסכם העקרונות הציל את רשות השידור מסכנת קריסה ונותן תקווה גדולה מאוד שרשות השידור תוכל למלא את יעודה העיקרי להיות השידור הציבורי המוביל, החיוני כל כך למשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.


הוועדה רשמה לפניה את לוח הזמנים לפיו עד סוף חודש אפריל אמור להיחתם הסכם העבודה המפורט וההתחייבויות של האוצר כלפי רשות השידור וההסדרים הכספיים.


הוועדה תקיים דיון מעקב בראשית חודש מאי כדי שיוצגו בפניה ההסדרים וההסכמים הכספיים, ומקווה שלא תהיינה תקלות. אם וכאשר תידרש התערבות הוועדה אנחנו מזמינים פנייה הן של הנהלת רשות השידור, הן של האוצר, הן של ההסתדרות, והן של העובדים. גם בפגרה נהייה מוכנים לקיים עוד ישיבה כדי לנסות לעזור להביא להשלמת ביצוע הרפורמה.


תודה רבה, חג פסח כשר ושמח, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.