PAGE
32
ועדת הכלכלה

04.05.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 223

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' באייר, התש"ע (4 במאי, 2010) בשעה 11:30

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: חמד עמאר- היו"ר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר: ד"ר בוריס יעקובסון

עו"ד אפרת אביאני

לירון אדלר מינקה – משרד המשפטים

אורלי שגב – המשרד להגנת הסביבה

ד"ר וילי עדן פוגל- יו"ר ארגון הרופאים הוטרינריים בהסתדרות

ד"ר אבי שפירא – ארגון הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות

ד"ר איה פרי

רות רובינשטיין – דוברת

לאה ורון

איתי עצמון

לאה קיקיון

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התש"ע-2009

שלום לכם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא – תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תיקון, התש"ע -2009. קיבלנו מכתב משר החקלאות ב-15 לדצמבר, 2009. פותחים את הנושא לדיון.

אני רוצה להודיע לוועדה שב - 13 בינואר, 2010 העביר שר החקלאות ופיתוח הכפר גם דיווח על פי תקנות להסדרת הפיקוח על הכלבים – יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים, התשס"ה-2004 והוא מוסר לוועדה כי בשנת 2009 ניתן רישיון ליבואם של 17 כלבים מסוכנים, ודווחו למרכז הרישום 1,450 מקרי תקיפה, מתוכם 67 מקרי תקיפה של כלבים המוגדרים ככלבים מסוכנים. הדיווח המפורט מצוי במזכירות הוועדה, ובכך התקיימה חובת הדיווח של משרד החקלאות לוועדה.

אני ממשרד החקלאות. אני אומר כמה מילים על הצורך בהתקנת התקנות. התקנות, לפי ה החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים, בעצם מסדירות את הפרטים של רישום כלבים במרכז הרישום הארצי של כלבים שהוקם מכוח החוק העיקרי, ובאופן ספציפי התיקון העיקרי שאנחנו מבקשים לבצע זה תיקון בתקנה 17 שמדברת על פרטים של בעל הכלב, שיהיו גלויים לעיון הציבור. בעיקרון, מאגר המידע הזה מאפשר לציבור לאתר פרטים של בעל כלב, אם נמצא כלב משוטט – אפשר לקחת אותו לרופא וטרינר, לסרוק את השבב שלו, כי היום כל הכלבים מסומנים בשבב, לפי החוק, וכשנכנסים למאגר הרישום באינטרנט, להקיש את מספר השבב ובאופן הזה לאתר את בעל הכלב. הפרטים שכרגע הם גלויים לפי התקנות הם שם בעל הכלב וכתובתו, כשמראש, תוקף תקנה 17 נקבע לשנתיים, כאשר התקנות האלה הותקנו בהתחלה, כי רצינו לבחון האם הפרטים של שם בעל הכלב והכתובת שלו הם פרטים מספיקים לצורך איתור בעל הכלב. כשהשנתיים הלאה הסתיימו הגענו לכאן לוועדת הכלכלה וביקשנו להאריך את תוקף התקנה, בעצם – לקבוע אותה לצמיתות, אבל בישיבות הקודמות של ועדת הכלכלה עלתה השאלה אם לא צריך שגם מספר הטלפון של בעל הכלב יהיה מפורסם, ובאמת הסתבר לנו שהרבה כלבים שהיו רוצים שמספר הטלפון יופיע במרכז הרישום, יהיה מפורסם, כדי שאם כלבם ילך לאיבוד, ניתן יהיה לאתר אותם בקלות. אבל אז עלתה סוגיה של הגנת הפרטיות, כי למעשה יש כאן מאגר מידע שכולל פרטים אישיים על ציבור די רחב של כלבים, ויכול להיות שלא כל בעלי הכלבים יהיו מעוניינים בכך שמספר הטלפון שלהם יהיה מפורסם.


לכן גיבשנו פה הסדר שאומר שבשלב הראשון רק שם בעל הכלב וכתובתו יהיו מפורסמים, והחל מעוד שנתיים גם מספר הטלפון של בעל הכלב יהיה מפורסם, אבל, במהלך התקופה הזו של שנתיים, כל בעל כלב יוכל לפנות בכתב למרכז הרישום ולבקש שמספר הטלפון שלו לא יפורסם, ואנחנו נוכל להסתיר אותו, ובנוסף, גם אחרי התקופה של השנתיים, כל בעל כלב יוכל לבקש הסתרה של מספר הטלפון שלו באמצעות הרופא הוטרינר שבאמצעותו הוא חיסן את הכלב. זאת אומרת, כל המערכת של הרישום בעצם מבוססת על דיווחים של רופאים וטרינריים פרטיים שחיסנו את הכלב, דיווחים שלהם לרופא וטרינר ברשות המקומית, ודיווח של רופא וטרינר ברשות המקומית למרכז הרישום. זאת אומרת, גם אחרי השנתיים האלה בעל כלב שיהיה מעוניין בהסתרה של מספר הטלפון, יוכל או לפנות בכתב למרכז הרישום או לבקש את ההסתרה באמצעות המנגנון הזה של הדיווחים של הרופאים וטרינריים. זה, בגדול, התיקון המרכזי שאנחנו מבקשים לעשות.


בנוסף, אנחנו מבקשים לעשות תיקון עקרוני לגבי דרכי מסירת הודעות. בעצם, לפי החוק העיקרי, הרופאים הוטרינריים ברשויות המקומיות הם אלה שמפעילים את החוק, הם אלה שמיישמים אותו, הם אלה שנותנים רישיונות. הם יכולים לקבוע תנאים ברישיונות, ובמסגרת ההפעלה של הסמכויות שלהם לפי החוק הם גם צריכים למסור הודעות לבעלי הכלבים. ובתקנות יש כל מיני הסדרים של מסירת הודעות והם היו מפוזרים ולא אחידים, ולכן אנחנו מציעים לקבוע הסדר אחיד של מסירת הודעות. כשנגיע להקראת התקנות אנחנו נפרט. אלו התיקונים.


יש עוד היבט של חובת בעל כלב לבדוק את אמיתות הפרטים במרשם. זה תיקון קטן, כיוון שבעצם כל הפרטים במאגר הרישום מבוססים על דיווחים, בצורה כזו משורשרת כפי שתיארתי ולפעמים, בדרך, יש אי דיוקים, אז אנחנו מטילים חובה על בעלי כלבים לוודא שהפרטים שמופיעים עליהם במרכז הרישום - -

בתקנה 6?

נכון. בתקנה 6, בתקנה 170ב) שאנחנו מבקשים להוסיף את חובתו של בעל כלב לוודא שהפרטים שמופיעים עליו הם נכונים ומלאים, פשוט כדי להבטיח שהנתונים במרכז הרישום יהיו אמיתיים, ובאמת – יוכלו - -

אני מציע, אם אין הערות, שנתחיל בהקראה, ותוך כדי נדון בכל - -

תסבירו, ואז נשמע הערות לגופה של כל תקנה.

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התש"ע– 2010

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6, 7, 8(ו), 9 ו-25 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002
(להלן – החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובידיעתה, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 6
1.
בתקנה 6(ב) לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה – 2005
(להלן - התקנות העיקריות), פסקה (3) – תימחק.

זה תיקון טכני, אני מבין.

זה תיקון של מחיקה של הסדר קונקרטי של מסירת הודעות שאחר כך יוחלף בהסדר הכללי. בגלל התיקון הכללי אנחנו רוצים למחוק את כל ההסדרים הפרטניים.

יש הערות? אין. אני מאשר.

תיקון תקנה 14
2.
בתקנה 14 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), בטבלה, אחרי פרט 4 יבוא:

"4א. בקשת בעלים להסתרת מספר טלפון";

(2) בתקנת משנה (ב), בטבלה, אחרי פרט 3 יבוא:
"3א. בקשת בעלים להסתרת מספר טלפון"

(3) בתקנת משנה (ג) –
(1) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) שינוי במספר הטלפון שלו";

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

(3א) העברת הכלב לאחר ופרטי בעל הכלב החדש".

תוכלי להסביר מה בעצם תיקנתם כאן?

תקנה 14 שאנחנו מבקשים לתקן זו בעצם התקנה שמעגנת את הסדרי הדיווח: מה בעל כלב חייב לדווח לרופא וטרינר עירוני או מוסמך, ומה הרופא הוטרינר הפרטי צריך לדווח לרופא הוטרינר העירוני ומה הרופא הוטרינר העירוני צריך לדווח למרכז הרישום. אז בעצם, מכיוון שאנחנו מכניסים פה גם את ההיבט של מספר הטלפון אנחנו צריכים להכניס את הנושא הזה של בקשת בעל כלב להסתיר את מספר הטלפון לתוך השרשרת של הדיווחים, כשבעוד שנתיים, כשאותו אדם יבקש להסתיר את מספר הטלפון שלו, תהיה חובה להעביר את הדיווחים האלה הלאה, מכוח התקנות. זה, בעצם, מה שאנחנו עושים.


אומר לי ד"ר בוריס יעקובסון, הרשם של המרכז הארצי לרישום כלבים שבעצם על יסוד הדיווחים האלה נבנה בסיס הנתונים במאגר הארצי לרישום כלבים. אז מאד חשוב שזה יעוגן בתקנות, גם העניין הזה של מספר הטלפון.

יש כאן תיקון נוסף, בתקנה 2(3)(ב), "העברת הטלפון לאחר ופרטי בעל הכלב החדש". האם תוכלי להסביר מה בעצם הסיבה לתיקון ומדוע צריך למסור את פרטי בעל הכלב החדש כי הרי מי שיקבל כלב לרשותו בכל מקרה יחויב, מתוקף היותו בעל כלב, למסור את כל הדיווחים.

נכון. אז כיון שכל המערכת מבוססת על דיווחים של כל הצדדים המעורבים, לפעמים קורים מצבים שאדם מעביר את הכלב שלו למישהו אחר ואותו אדם לא פונה לרשות המקומית ולא מדווח שבעל הכלב עבר למישהו אחר, אבל היה לנו מקרה ממש לאחרונה של כלב שנשך. ניסינו לאתר את הבעלים, בדקנו במרכז הרישום, במרכז הרישום הופיע הבעלים הקודם. הוטרינריים העירוניים יצרו קשר עם הבעלים הקודם, הבעלים הקודם אמר שהכלב לא אצלו, הוא העביר אותו לאחר, והוא גם אמר שהוא דיווח על זה לרשות המקומית אבל לא מסר מי הוא האחר הזה, ולכן אנחנו חושבים שצריך, גם כאשר מדווחים על העברה לאחר, לתת לפחות פרטים מינימאליים לגבי אותו אחר.

מי שמעביר את הכלב.

כן. מי שמעביר את הכלב צריך גם להגיד למי הוא העביר אותו.

אני מציע אולי בכל זאת לתחום כאן מה הפרטים. דיברתם על פרטים מינימאליים - -

שם וכתובת, אלה הפרטים שאנחנו צריכים. בשלב הזה אנחנו חושבים שלא צריך למסור את מספר הטלפון כי זה באמת עניין של אותו אדם שמקבל את הכלב להחליט אם הוא רוצה שמספר הטלפון שלו יהיה גלוי או לא, אבל מבחינת חובתו של מי שהעביר את הכלב – אם הוא ימסור שם וכתובת של הבעלים החדש, זה יספק.

זאת אומרת, אם אני מבין נכון – תחול חובה על מי שמעביר כלב לאחר, לברר את השם והכתובת של מי שהוא מעביר אליו את הכלב.

נכון.

אני נציג איגוד הרופאים הוטרינריים ברשויות. לנושא הסתרת מספר הטלפון – הסעיף ההוא שהוא סעיף טכני בעצם, קשור לסעיף 17 ולכן אני כבר מעלה את זה עכשיו. כל הנושא הזה של דיווח האם אני מעוניין להסתיר את מספר הטלפון או לא – יוצר סרבול ועלויות על השירותים הוטרינריים העירוניים . מה שבעצם נדרש מאתנו, בתור שירותים וטרינריים עירוניים, בעקבות הדבר הזה, לעשות הסבה של כל התוכנות שלנו, וכתוצאה מזה גם, כמובן – גם הרופאים הפרטיים שמדווחים אלינו, שזה מעגל שלם, יצטרכו לעשות הסבה. אפשר לבוא ולהגיד שאם הטעם היה מוצדק, אז אולי באמת העלות אכן שווה את העניין, אבל כשבודקים למה בכלל מתבקשים לעשות את השינוי הזה, רואים שאולי הטעם הוא לא כזה מוצדק. למה הכוונה? - הבעיה היא לא בהכרח האם פרסום הטלפון הוא הפרה של חופש המידע או לא. הבעיה היא קודם כל - -

הזכות לפרטיות, אתה מתכוון.

זכות לפרטיות. הבעיה היא קודם כל האפשרות שניתנת במאגר המידע לחפש פרטים של בעלי כלב לא רק לפי שבב. היום- החוק, מה הוא אומר? – ניתן לחפש פרטים של בעל כלב לפי מספר שבב, או לפי שם בעליו, או לפי מספר תעודת זהות שלו. כלומר, אני, בתור בעל כלב, לא רק שזה אינטרס מובהק שלי כבעל הכלב שהטלפון שלי יופיע, אבל עכשיו הכניסו אותי למלכוד. אם עכשיו אני ארצה לחשוב על טובת הכלב, אני אגיד – כן, אני אפרסם את פרטי הטלפון שלי, אבל מה? אני לא רוצה שאנשים יקלידו את שמי, ויקבלו את כל פרטיי – טלפון, כתובת, כמה כלבים אני מחזיק, וכו'. כלומר, קודם כל צריך להגביל את הסעיף שבו מדובר, מה החיתוך שבעצם מתבצע במאגר המידע שפתוח לציבור. החיתוך צרך להיות, וזה מה שצריך להיות – ונדמה לי שזה סעיף 16 - -

ההערה שלך לא רלבנטית כאן. מהסעיף המהותי נובעים התיקונים האלה, אבל ההערה - -

בוא נעיר את ההערה בתקנה עצמה, כשנקרא את התקנה.

אם יהיו שינויים בסעיף 17 שאני מדבר עליו - -

יש עוד הערות?

אני מאגודת צער בעלי חיים בתל אביב. רציתי להעיר הערה שאני חושבת שזה קצת יורת חשוב ממספרי הטלפון – פשוט, מאגר השבבים לא תמיד מעודכן. שקודם כל ידאגו שבאמת מאגר השבבים יהיה מעודכן כמו שצריך כי בהרבה מהמקרים מקלידים מספר שבב של כלב, ואין פרטים במאגר השבבים – לא שם הבעלים, לא שם הכלב, לא שום דבר. בלתי אפשרי למצוא את הכלב, וצריך לעשות עבודת תחקיר, להתקשר למשווק השבב או לחברת השבבים האחרת, הם לא יודעים למי הם סיפקו, או שהוטרינר עובד עם עמותה מסוימת, וזה בלתי אפשרי למצוא את הבעלים של הכלב. אני חושבת שזה קצת יותר חשוב מאשר להכניס את מספר הטלפון. שקודם כל ידאגו שהמאגר יהיה מסודר כמו שצריך.

אני חושש שזו לא הערה למה שהקראנו עכשיו, זו הערה כללית, מה שאמרת.

אני יכולה להגיב להערה, אם יש צורך.

אין צורך.

קודם כל – נאשר – עם התיקון. נמשיך בקריאה.

תיקון תקנה 15
3.
בתקנה 15 לתקנות העיקריות –

(1)בתקנת משנה (א), הסיפה המתחילה במילים "דיווח כאמור" – תימחק;

(2) בתקנת משנה (ד), הסיפה המתחילה במילים "הודעה כאמור" – תימחק.




גם פה – מדובר במחיקה של הסדרי מסירת הוראות פרטניים שעכשיו אנחנו מבקשים להחליף אותם בהסדר כללי לגבי אופן מסירת ההודעות.

יש הערות? מאשר, נמשיך.

תיקון תקנה 16
4.
בתקנה 16 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ה) דיווח או הודעה (להלן – הודעה) שיש למסור לבעליו של כלב לפי החוק, למעט הודעה לפי תקנה 14(ו)(1), יימסרו אישית או יישלחו בדואר רשום לפי כתובת בעליו של הכלב הרשומה במרכז הרישום; אין אפשרות למצוא את בעל הכלב, תימסר ההודעה לאחד מבני משפחתו הגר עמו ושלפי מראית עין מלאו לו 18 שנים, ואם היה בעליו של הכלב תאגיד או חבר בני אדם - תימסר ההודעה למנהל או למורשה בו; הודעה שנמסרה אישית, יראו אותה כאילו נתקבלה במועד המסירה; נשלחה הודעה בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה בתוך שבוע ימים מיום משלוחה".

את יכולה להסביר?

בעצם הוטרינריים העירוניים, הרופאים הוטרינריים ברשויות המקומיות צריכים למסור כל מיני הודעות לפי החוק הזה.

קודם כל אנחנו עוסקים בדרכי מסירת המידע.

נכון, אבל אנחנו רוצים ליצור הסדר אחיד לגבי דרכי מסירת מידע. זה הסדר אחיד שמפנה את הרופאים לכתובת שמופיעה במרכז הרישום או למסירה אישית, כאשר ההסדר של מסירה אישית יכול להיות גם לאדם מבני משפחתו, שנחזה להיות בגיל 18 – כמו ההסדרים הכלליים שיש בחקיקה אחרת. זה הסדר מאד דומה.

האם תוכלי להסביר על איזה דיווחים או הודעות אתם מדברים? כלומר, על מה תחול אותה תקנה שאתם - -?

זה הכל מופיע בתקנות - -

כן, אבל אתם מצויים בתוך החומר וצריך להסביר לוועדה מה התקנה ומה אתם מעוניינים להוסיף עליה או לשנות, וכו'.

למשל – בסעיף 15(ד) – "נרשם כלב במרכז הרישום ככלב מסוכן, יודיע על כך הרופא הוטרינר העירוני לבעליו של הכלב". למשל, אם כלב רשום במרכז הרישום יש חובה על הרופא הוטרינר העירוני להודיע על זה לבעל הכלב. איך הוא מודיע? – בדרך הזו.


הסדר אחר – 15(א) "הובא לידיעתו של הרופא הוטרינר העירוני מידע שלפיו הכלב הפך להיות כלב מסוכן או מידע על התנהגות תוקפנית או על נשיכה ...." – הוא צריך לדווח על כך לבעליו של הכלב בתוך שני ימי עבודה. גם את ההודעה הזו הוא צריך למסור בדרך שאנחנו רוצים לקבוע עכשיו.

אני הרשם הכללי, גם אם מאיזושהי סיבה נמצא כלב – הרשות המקומית מצאה כלב משוטט וכלאה אותו, ועל פי החוק היא יכולה אחרי 10 ימים או להעביר אותו או להרדים אותו, או לתת למישהו אחר, היא צריכה לעשות דיווח אחיד ולמצוא את בעליו של הכלב, ולהגיע אליו. השינוי הגדול ביותר בכך בא מהסיבה הזו.

את זה החרגנו, דווקא את זה. את זה הוא צריך להודיע בטלפון.

אם הוא יכול. אם הוא לא תופס, הוא גם צריך להודיע בכתב.

לכאורה זה לא חל, אתם החרגתם את זה.

את המקרה הספציפי הזה דווקא החרגנו, כי ההודעה הזו צריכה להיות מאד מהירה, כי אם לא מוצאים את בעל הכלב מהר, תוך 10 ימים יש לוטרינר העירוני להעביר אותו הלאה. אז דווקא דרכי מסירת ההודעות הרגילות לא מתאימות פה, אלא צריך טלפון, או דרך יותר - -

לא הבנתי את הנקודה. במקרה שהרשות המקומית מאתרת כלב – החובה עליה רק דרך הטלפון? זו ההחרגה?

בטלפון או בכתב. אבל הדרך למסירת הודעות שאנחנו קובעים עכשיו- כתבנו: "דיווח או הודעה שיש למסור לבעליו של כלב לפי החוק, למעט הודעה לפי 14 (ו).

אבל למה – במה החשיבות פחותה של כלב ש - -

זו לא חשיבות פחותה, ההפך, ולכן הדרך של דואר רשום לא מתאימה.

הם רוצים לדווח ישירות, בטלפון, וזה בגלל ש - -

אז זה אומר שאחרי 10 ימים יש וידוא שבעל הכלב יודע, או שרק דרך הטלפון ניסו - -

אנחנו לא משנים את ההסדר לגבי כלב משוטט. לגבי כלב משוטט- רופא וטרינר עירוני צריך לעשות את מה שהוא יכול כדי למסור את ההודעה לבעל הכלב תוך 10 ימים. ולכן הסיפור הזה של דואר רשום לא מתאים כאן, לכן החרגנו.

אני מציע לגבי הרשויות המקומיות – כלב שאבד, במקום המילה "או" שיהיה – "ו". למה הכוונה? – יש מקרים שבאים כלביות פרטיות והם הנציגים של הרופאים – יש להם אינטרס, אולי במרכאות, להחזיק את הכלב קצת יותר, ואז הם יבחרו את דרך ההודעה שלוקחת קצת יותר זמן. כלומר, אם יש לי אפשרות להודיע בטלפון או בכתב, יש סיכון מסוים שאותם בעלי כלביות יודיעו בכתב. זה 3-4 ימים עד שזה מגיע. אני מציע, ואני לוקח את זה עלינו כרופאים ברשויות – אני אומר, אין לנו בעיה לעמוד בזה. ההנחיה צריכה להיות גם בטלפון וגם בכתב. אנחנו נעשה את המאמצים בשני מישורים.

אתה מדבר על תקנה 14 עכשיו? התיקון כרגע הוא לא של תקנה 14. להפך, החריגו - -

הוא רוצה בתיקון הזה שיהיה גם בטלפון וגם בכתב.

בתקנה 14(ו)(1) הוא מבקש לתקן – שבמקום "או בכתב..." יהיה: "...ובכתב".

יצטרכו לבצע שתי פעולות – גם בטלפון וגם בכתב.

אתה מדבר על אותה תקנה שהמשרד החריג, 14(ו) (1)? או שאתה מדבר בתקנה 16 בשורה השניה, שייאמר: "...ימסרו אישית ו/או יישלחו בכתב".

גם וגם, בשתיהן.

כדי לשמר תיעוד. זה גם טוב להם שיש תיעוד שיצא מכתב, כי אז, אם את זוכרת היה טלפון - -

· -לדעתי זה מטיל - - מוגבר על הרופאים ברשויות המקומיות גם למסור אישית וגם לשלוח - -

הסוגיה שהועלתה כאן מתקשרת למה שרציתי לשאול: איך ייקבע מתי ימסרו אישית ומתי בדואר רשום?

יש מועדים בתקנה 14 לגבי כל מיני דיווחים. סליחה, אי מועדים.

תסליחה – אני חוזר בי. בתקנה 16 שזה יישאר "או". הכוונה היא להחרגה, שיהיה גם וגם.

עדיין השאלה שלי בעינה עומדת – מתי מוסרים אישית ומתי שולחים בדואר רשום?

אני חשבתי שהנכון הוא להשאיר את זה למה שנוח לרופא - -

אבל יש לכך השלכות, כי הודעה שנמסרה אישית, יראו אותה כנתיקבלה במועד המסירה, והודעה בדואר רשום יראו אותה כניתקבלה בתוך שבוע. מדובר כאו, אני מזכיר, על שורה ארוכה של דיווחים: על אי קיום תנאי מתנאי הרישיון, לשלוח טופס רישיון חדש, ביטול רישיון, דיווח על כלב מסוכן – כלומר, יש כאן רשימה ארוכה.

לגבי ביטול רישיון וכו' – יש תנאי להגיב, הרבה מאד זמן להגיב – 30 יום. אין דחיפות כזו גדולה.

לכלב מסוכן אין דחיפות?

- - יש לו זמן לערער, וכו'. הזמן שנקבע בחוק. אם אני החלטתי על כלב ככלב מסוכן, יש לו משך זמן שהוא יכול לערער - -

למשל – בתקנה 15(א) יש קביעה בתקנות שזה צריך להיות תוך שני ימי עבודה. אז במסגרת הזו כמובן שמסירה אישית היא הכלי הנכון כי הוא צריך לדווח תוך שני ימי עבודה, אבל במקום אחר, שלא כתוב מועד - -

אבל את מבינה שמהנוסח של התקנה כפי שאת הצגת אותה, יש למי שמחויב למסור את הדיווח שיקול דעת רחב להחליט אם הוא רוצה אישית או בדואר רשום. אני לא כל כך מבין לפי מה - -

יש לו שיקול דעת רחב יותר מעבר לדרך משלוח ההודעות. הוא יכול לקבוע תנאים ברישיון, הוא יכול לבטל רישיון – הוא זה שמפעיל את החוק. בעצם, הרופאים הוטרינריים ברשויות המקומיות הם אלה שמפעילים את החוק.

אבל כתבתם כאן "או""או" – ולא ברור לפי מה.

לטעמנו זה לא נושא שצריך להכריע בו בתקנות, ובאמת אפשר להשאיר אותו לשיקולו של הרופא הוטרינר העירוני. זה פשוט כלי עבודה שלהם ואנחנו צריכים לתת להם את הכלים לעבוד אתם.

אז אולי להוסיף כאן – לפי דחיפות העניין, או משהו כזה, או איזושהי הוראה שמנחה את שיקול הדעת אני לא רוצה להשאיר את זה פרוץ. אולי נוסיף- לפי דחיפות - -

לפי הדחיפות וסוג ההודעה, כי נוקטים פה בלשון הודעה.

אם מקובל עליך, אז אין בעיה.

שיקול הדעת נשאר, רק שהרופאים הוטרינריים ברשויות צריכים לשקול את הדחיפות של המקרה. אם המקרה דחוף, הם צריכים למסור את ההודעה בדרך שהיא יותר מהירה, ואם הוא פחות דחוף, הם יכולים למסור בדרך –

ומציאת כלב משוטט?

נשאר – בטלפון או בכתב.

מה הכוונה שלכם במסירה אישית?

מסירה אישית, כמו שמוסרים כתבי בית דין.

זאת אומרת, להגיע אלי הביתה?

כן, כן. מסירה ביד.

לא טלפון ולא מייל. פשוט להגיע הביתה.

מסירה אישית, כן.

שאלה נוספת – האם מסירה לבן משפחה היא מסירה אישית?

כן.

איפה זה כתוב?

"אין אפשרות למצוא את בעל הכלב – תימסר ההודעה לאחד מבני משפחתו..." –זה הסדר שנלקח מתקנות - - שזה הסדר מקובל.

אז אם אפשר להוסיף גם את הנושא של כלב משוטט, שהדיווח יהיה טלפוני ו - -

אני שוב רוצה להסביר, יש פה, אולי, איזשהו בלבול - מדברים על תקנה 14. תיקון תקנה 14 לא עומד כרגע על סדר היום. לא נוגעים, בעצם, בהסדר ההוא. הוא נשאר אותו הדבר, אלא אם כן משרד החקלאות רוצה לתקן את ההסדר הזה.

לא מופיע בפנינו 14- אנחנו לא דנים --

אנחנו מסכימים, אם הוועדה - -

אנחנו יכולים לאשר כש - -

מה התיקון?

בתקנה 14(ו)(1) - לבעל הכלב, במקום "...או בכתב" – "...ובכתב".

במקום "או" יבוא: "ו". אז נוסיף – תיקון לתקנה 14 .

יש הערות?

בקשר להשאיר את זה לשיקול דעת, בכתב ובטלפון – אני חושבת שזה צריך להיות באותו יום, אם לא משיגים, כי לפעמים, עד שהמכתב יוצא, עד שמשיגים – הכלב נרקב במכלאה. אני חושבת שזה צריך להיות באותו יום שהכלב מגיע למכלאה, בין אם עירונית ובין אם של עמותה.

את מתכוונת – לא שני ימי עבודה. כתוב "לא יאוחר משני ימי עבודה".

אם הכלב מגיע ביום שישי או בשבת, אף אחד ברשות מקומית לא יכול להתחייב שיישב מישהו ליד הטלפון.

אז- "ביום העבודה הראשון".

אי אפשר להתחייב במאה אחוז לעניין של באותו רגע.

כתוב גם – "בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עבודה".

זה מספק. אני מאשר את תקנה 4 וגם את התיקון לתקנה 14.

אני ממשיכה בקריאה:

תיקון תקנה 17


5.
בתקנה 17(1) לתקנות העיקריות ,במקום "שם וכתובת" יבוא "שם, כתובת ומספר טלפון"; ואולם מספר הטלפון לא יהיה גלוי לעיון הציבור אם בעל הכלב ביקש את הסתרתו לפי תקנה 17א.

הערות?

אני חוזר להערתי הקודמת – אם יאפשרו לאנשים למנוע גילוי מספר טלפון בסיטואציה הנוכחית, הרבה אנשים יסרבו לגלות את מספר הטלפון שלהם, ולו רק בגלל שאפשר למצוא אותו לפי שם ותעודת זהות. מה שיקרה בסופו של דבר, בפועל, אחוז גדול של אנשים - -

היום מחויבים במספר טלפון?

היום לא מחויבים.

· - -

ואז, מה שיקרה – אדם שלא ישים לב, לצורך העניין – המספר יפורסם – אבל באיזה קריטריון? ירשמו שם ושם משפחה ויקבלו את כל הפרטים שלי. זה מה שקורה בפועל. היה צריך לשנות בתקנות שהחיפוש יהיה רק לפי שבב, זה הכל, לא יותר מזה.

התקנות לא אומרות לפי מה החיפוש.

כתוב – לפי שם הבעלים, תעודת זהות. כלומר, אם היום אני מסכים שיגלו את מספר הטלפון שלי, מחר יכול אדם להקליד את שמי ולקבל את כל הפרטים. זה לא הכוונה.

מתאם – כתוב לפי מספר השבב או לפי בעל הכלב, על זה אתה מדבר?

בדיוק. זו הבעיה בעניין. את זה היה צריך לתקן. ואז אפשר היה ללכת עם כל מה שצריך לעשות. כרגע, אנשים יגידו –למה לפרסם את הטלפון?

אבל גם ב- 144 ובספר טלפונים יש את השם.

אצלי הטלפון חסוי ב- 144. מה שעכשיו קורה – אני נכנס למלכוד. אני רוצה את טובת הכלב שלי מצד אחד, ומצד שני אני לא רוצה לחשוף את הטלפון.

למרכז הרישום כאן יש שתי מטרות – טובת הכלב אבל גם טובת האדם.

אני רוצה לשאול אותך – הנגישות למספרי הטלפון והשמות היא לכל אזרח, או רק - -

כן. זה פתוח, באינטרנט.


אז אני עכשיו אסביר למה בתקנות נקבעה אפשרות חיפוש לפי השם - כי בהרבה מקרים הכלב נושך ואף אחד לא יודע את השבב שלו. הוא יודע את שם השכן, והוא יכול להגיע למשרד הבריאות ולומר שהכלב של אדם מסוים שגר בכתובת מסוימת – נשך. מטרת המרכז היא לדעת האם הכלב חוסן, מתי ועל ידי מי, מה מספר השבב וכן הלאה. מכאן בא השם.


הדבר השני – שכל בעל כלב יכול לבדוק את הפרטים לגביו, גם אם הוא שכח ואין לו את מספר השבב. היום, אם נסיר את השם נצטרך ללכת לרופא וטרינר לקרוא את השבב ואז לחפש את הפרטים שלו. אני לא מביע דעה, אני מסביר מאיפה בא החיפוש לפי השם.

הכוונה, וזו אכן היתה הכוונה במאגר המידע, רק שאפשר לפתור את זה בדרך אחרת. כלומר, לבוא ולהגיד שלכלל האנשים זה יהיה פתוח אך ורק לפי שבב. אם אני בעל הכלב אני יודע את מספר השבב, או – אני הולך לוטרינר לקרוא את מספר השבב.

אבל הוא אומר – הכלב של השכן נשך. מאיפה הוא יכול לדעת מה מספר השבב שלו?

צריך אותו אדם לפנות לוטרינר הרשותי, שזה אנחנו, או, לחילופין, למשרד הבריאות, ולוטרינר הרשותי צריכה להיות הרשאה נפרדת למערכת. זו מערכת אינטרנטית, ואין בעיה לסדר מערכת הרשאות, על מנת לקבל מידע אחר מסוג אחר. לא יכול להיות מצב שהציבור כולו מקבל מידע שהוא לא אמור לקבל. אם אני רוצה להתלונן על השכן שלי ולקבל מידע שאינו רלבנטי - - אני לא אמור לקבל את זה ללא הגורם המתווך שהוא הגורם המקצועי. זה יכול להיות הוטרינר הרשותי, הוטרינר הפרטי, משרד הבריאות, וכו'. צריכה להיות מערכת הרשאות לגורמים המקצועיים כדי לאתר את המידע הנדרש.

מבחינה טכנית – ניתן לעשות את - -?

מבחינה טכנית הכל ניתן. זה עניין של ניהול הרשאות. אתם יודעים מה זה ניהול הרשאות במערכת ממוחשבת. זה עוד כוח אדם, זה לשנות את המערכת. המאגר הזה עלה לאוויר לפני 4 וחצי שנים. כל העניין של הטלפון כאן – שמישהו רצה לבדוק את מספר הכלבים של מספר סלבריטאים, ורצו לדעת אם הכלבים האלה מחוסנים או לא, ומזה נבע כל הסיפור, כי רוב האנשים בהחלט מוכנים שהמספר שלהם יהיה. אז אם מישהו לא מוכן – הוא ישלח את הפקס, ונסיר. אין בעיה. אנחנו הסכמנו לעשות את זה ידנית כי אנחנו יודעים שהמספר של ההסרה יהיה קטן מאד.

אבל הוא מדבר לא רק על הטלפון, גם על השם וגם על שם המשפחה. מה שהוא אומר – כל מה שיש עכשיו, שיש את השם, - -הוא רצה להסתיר את הטלפון וללכת רק לפי מספר.

אנחנו בחנו את הנושא של הרשאות במשך השנים שאנחנו באים וחוזרים לוועדת הכלכלה עם התקנות האלה. גם בחנו את הנושא של אפשרות שרק רמה אחת של מידע תהיה גלויה לעיני כל הציבור, ורמה אחרת, יותר גבוהה, תהיה גלויה לציבור של הרופאים הוטרינריים, וזה נפסל בגלל העלויות של ההקמה של מערכת כזו של הרשאות. צריך להבין שזה גם מגלגל את העלויות האלה, בסופו של דבר, על בעלי הכלבים שצריכים לממן את העניין הזה, ומבחינתנו זה להקים מערכת שהיא יותר מורכבת. אז כרגע, זה ההסדר שאנחנו מצאנו אותו הכי נכון ובתנאים הקיימים – מאזן בין הצרכים. עם זה באנו לוועדה.

האם יש אפשרות, אם מישהו מבקש, גם להסתיר את השם שלו ושם משפחה?

לא, אי אפשר. רק את הטלפון אפשר להסתיר.

אנחנו דנו בנושא הזה יותר מדי. אני חושב שהיום, שם ושם משפחה, אצלנו בארץ ובכל העולם – אתה יכול להשיג בקלות, רק להקיש באינטרנט ואתה מקבל את כל הפרטים. אז אני חושב שעל הנושא הזה לא נלך להחריג. אנחנו הולכים על מספר טלפון, שאנשים לא רוצים שהוא יסתובב, ובסעיף הבא מדובר על מספרי טלפון.

כל המאגר הזה – אני לא מבינה למה זה בשביל הציבור הרחב? למה לא לעשות את זה רק לוטרינרים? וברגע שיש מישהו שהוא בעל כלב להסביר לו שזו טובת הכלב, זה חלק מהטריטוריה שבה מגדלים כלב, והמספר שלך צריך להיות גלוי.

הוטרינריים הפרטיים – הם הציבור הרחב. זה ציבור מאד רחב.

· - -

שתהיה כניסה אך ורק לוטרינרים.

זה כל מיני גורמים - - גם בנושא ההרשאות. מעבר לזה שהציבור מממן ממילא - -

למה חשוב שזה יהיה לכלל הציבור? שיהיה קוד לרופאים, שתהיה נגישות, והם יוכלו לקחת את הפרטים.

אני אסביר - - כיוון שציבור הרופאים הוטרינריים הוא ציבור רחב מאד, והאנשים שמתעסקים עם המערכת הזו במשרד הבריאות זה גם ציבור בלתי מסוים של אנשים, ואנשים שמתעסקים בזה ברשויות המקומיות זה ציבור בלתי מסוים של אנשים, מדובר על אלפים רבים של אנשים שצריך לתת להם הרשאות למערכת. לכן, התפיסה, גם של החוק, אני רוצה להזכיר- אנחנו מתקינים את התקנות האלה מכוח הסמכה שבחוק. התפיסה שבחוק אמרה ששר החקלאות יקבע אילו פרטים יהיו גלויים לעיני הציבור. התפיסה של החוק אומרת שיש פרטים במאגר הזה כמשהו מאד בסיסי במבנה של המערכת, שצריכים להיות גלויים לעיון הציבור, ועל זה אין מחלוקת בכלל. זה החוק אומר. עכשיו השאלה – אילו פרטים יהיו גלויים לעיון הציבור.

לא, השאלה – לפי איזה קריטריון מוצאים את הפרטים האלה. למה צריך למצוא לפי שם אדם? הרי מדובר על מאגר כלבים, לא על מאגר בני אדם.

כי כלב לא יכול להיות במדינה בלי אדם שקשור אליו ואחראי לו.

אבל אנחנו באים לטובת הכלב, לא לטובת האדם. זה שהוא לא רוצה לפרסם את הטלפון – יש לו בעיה, אז על תחזיק בעל חיים.

· - -

אני מצער בעלי חיים בירושלים. אני לא מבינה את עניין ההרשאה. מדובר פה במאגר ארצי לעומת מאגר עירוני. אני, בפועל, בצער בעלי חיים, יוצרת קשר יום יומי עם המאגר העירוני, ששם יש את כל הפרטים. יש לי הרשאה, ואני מקבלת את כל הפרטים. לגבי מאגר ארצי, הדבר היחיד שחיוני לי זה הטלפון.

כשאני מוצאת את הכלב יש לי את מספר השבב שלו ולא את הבעלים. זה לא עוזר לעבודה היום יומית.

בירושלים זה לא עוזר. יש הרבה רשויות שאין להן מאגר עירוני.

אז אני מקווה שיהיה, אבל בפרקטיקה – כל הנושא הזה הרי עולה לדיון כי יש בעיה. הבעיה היא שיש אנשים שמתנגדים להופעת הטלפון שלהם מסיבות שונות.

אבל הסעיף הבא מדבר על זה שאתה יכול לבקש להסיר את מספר הטלפון.

אם אנשים יידעו שמופיע רק שם הכלב עם מספר הטלפון, בלי השם- יכול להיות שהם יבינו את התועלת בעניין. הלא ה- catch, שלנו, הגול העצמי, זה הפרטים, שאתה מקליד את שם הבעלים ואתה מקבל את הכל.

אם הנתון שלפיו מחפשים יהיה שבב בלבד- אין אדם בכלל שיסרב לפרסום הפרטים שלו. מתי אני אסרב לגילוי הפרטים שלי? אם אני אחשוב שאפשר להקליד את השם שלי ולקבל את הפרטים שלי. אני לא מבין למה המאגר מאפשר הקלדת שם ותעודת זהות ולקבל פרטים שהוא לא אמור לקבל. כאן – זו הבעיה. את אותו נתוון, היחידים שצריכים זה לא הציבור הרחב אלא אנשי מקצוע בלבד, שהם אולי – אם אנחנו מכלילים את כל הוטרינריים הפרטיים בעניין הזה זה יכול להגיע ל – 3,000. אנחנו מדברים רק על רופאים רשותיים – 200, וניהול הרשאות זה דבר אלמנטרי שבכל אתר אינטרנט של הממשלה הוא קיים. במערכת שבנינו עכשיו, של תשלומים, יש ניהול הרשאות, של שם משתמש וסיסמה, בביטוח הלאומי יש, בכל מקום יש עניין של שם וסיסמה, זה דבר כל כל פשוט. וכל זה כדי שבסופו של דבר - -

אני חושבת שההערות החשובות שלך היו צריכות להישמע בעת הכנת החוק. משהוכן החוק והתקבל, והחוק אומר את מה שהוא אומר ביחס ל – "יהיו גלויות בעיני הציבור", אז אין מקום עכשיו לדון - -

לא, זה התקנות.

לא, זה בחוק. חוק ההסדרים להפעלת החוק.

בתקנות עצמן נקבע שהחיפוש יהיה לפי שבב, שם ותעודת זהות. כל מה שהיה צריך לעשות זה שיהיה חיפוש לפי שבב, זה הכל, זה ההבדל היחיד. לכן - -

ואיך אתה יוצא מחובת "יהיו גלויים לעיון הציבור"?

הם יהיו גלויים, אבל יהיה לי את השבב. מתי יהיה לי את השבב? כשהכלב בידי, כשמצאתי אותו והלכתי לוטרינר לקרוא את השבב. זו הסיטואציה היחידה שיהיה לי את השבב. אני לא יכול לנחש את מספר השבב של השכן שלי אם אין לי את השבב בידיי. כלומר, המטרה שהציבור צריך את זה – זה רק אם אני הולך לחפש את בעלי הכלב.

אבל מה קורה אם הכלב נשך, ויודעים שהוא שייך למשה כהן, ועכשיו צריך לאתר את משה כהן ולהגיד לו להסגיר את הכלב שלו בתחנת הסגר עירונית - - -איך הרופא העירוני אמור להגיע למשה כהן?

זה לא התפקיד של האדם הפרטי לבצע פעולה של המשטרה. הרופאים הרשותיים מאתרים עבור הננשכים את בעלי הכלב. אם יש לנו תלונות על כלב מסוכן, אנחנו אלה שמאתרים את בעלי הכלב. לא יכול להיות מצב שאני רוצה להתלונן על השכן שלי – אז אני אקליד ואקבל את השם של הכלב, מתי הוא חוסן – אלה דברים שלא צריכים להיות גלויים לציבור.

למה?

אנחנו נאשר את הסעיף כי אנחנו לא מאשרים את החוק, רק את התקנות. התקנות לא נוגעות בנושא הזה.


אז אני מאשר את התקנה, ונתקדם.

הוספת תקנות 17א ו-17ב
6.
אחרי תקנה 17 לתקנות העיקריות יבוא:





"בקשה להסתרת מספר טלפון
17א.
בעל כלב רשאי לבקש ממרכז הרישום, מרופא וטרינר עירוני או מרופא וטרינר מוסמך שביצע חיסון בכלבו שלא לאפשר גילוי מספר הטלפון שלו לעיון הציבור. בקשה כאמור למרכז הרישום תהא בכתב.

יש לי הערה לתקנה הזו – קודם כל – חסרה לי כאן חוליה. הוא רשאי לבקש, אבל צריכה להיות כאן איזושהי הערה שברגע שהוא ביקש זה באמת יוסר.

זה מה שעשינו ב- 14.

לא, ב- 14 אמרנו שזה בכתב ובטלפון.

לא. 14 זה כל הפרטים שצריכים לדווח. "רופא וטרינר עירוני ידווח למרכז הרישום...." – זה התיקונים שעשינו בתקנה 2. הוספנו בתקנה 14 את הדיווחים.

אתם כתבתם את הבקשה, אבל מה שאני מבקש – זה להוסיף כאן הוראה שברגע שהוא ביקש זה אכן יוסר, ואני גם רוצה לדעת תוך כמה זמן זה יוסר, תוך כמה ימי עבודה. מה שחסר לי כאן, בנוסח התקנה כפי שהצעתם – קודם כל הוא רשאי לבקש, אבל צריך שהבקשה שלו אכן תיענה וזה אכן זה יוסר. אני גם רוצה לשאול תוך כמה זמן זה יוסר, ואולי כדאי להבהיר את זה בנוסח, להוסיף תוך כמה ימי עבודה זה יוסר – אני רוצה לשמוע מכם כמה זמן זה לוקח, וכו'.

בתקנה 5 כתוב שמספר הטלפון לא יהיה גלוי אם התבקשה הסתרתו. זה מה שאומר שחייבים למלא את הבקשה שלו.

כדאי להבהיר, כדי שלא יהיו ספקות.

אני רוצה להבין – באופן אוטומטי, מספר הטלפן שלו יופיע, ואם הוא ירצה להסיר- הוא יצטרך לבקש?

נכון, אבל קודם כל -הוא לא יופיע, אלא החל מעוד שנתיים ובשנתיים האלה, הוא יכול לבקש - וגם, תוך כדי השנתיים הוא גם יכול לבקש. ברגע שהוא ביקש, בתוך תקנה 14 כתוב שרופא וטרינר מוסמך ידווח - -

אבל זה רק הדיווח. אני רוצה עכשיו לשאול –אני ביקשתי להסיר את מספר הטלפון שלי. בתוך כמה זמן זה יהיה?

זה מכוח תקנה 5 - -

לא כתוב כאן את משך הזמן.

נכון. לא כתוב.

ואני מציע להוסיף את ההבהרה גם בתקנות.

- - תוך כמה זמן כיוון שחלק מההודעות האלה יהיו במין שרשרת כזו שיש הודעה לרופא הפרטי, הרופא הפרטי יצטרך לדווח לרופא הרשותי, הרופא הרשותי יצטרך לדווח למרכז המידע- כל השרשרת הזו לא בהכרח פועלת היום כמו שצריך, וזו אחת הסיבות שאמרתי שזה דבר שייצור עלויות הרבה יותר גולות על המערכת מאשר אותה עלות של - -

לא על זה דובר. מדובר –ברגע שהגיעה הודעה למרכז הרישום, אני מציע לקצוב את הזמן.

אנחנו יכולים להוסיף – במועדי הדיווח זה אחת לשבוע. למשל, על סימון או על חיסום או על מתן רישיון, תוך שבוע- אפשר להוסיף שזה יהיה פרק הזמן.

אני מבקשת שתסבירי איפה את רוצה להוסיף את התיקון.

בתקנה 2 אנחנו תיקנו את תקנה 14 - - את הטבלאות, ובטור ב' של הטבלה כתובים מועדי הדיווח. כתוב שם, לגבי סימון, חיסון, מתן רישיון וכו', שזה יהיה אחת לשבוע. לפי איך שאנחנו קוראים את התקנות, גם על בקשת בעלים להסתרת מספר טלפון צריך לדווח אחת לשבוע. כלומר, אותו מועד של אחת לשבוע חל גם על הדיווחים הללו.

זה כדי להבטיח את הרצף, זה לא - -

בואו נעשה את התהליך הטכני הנכון. את מבקשת מהיושב ראש לפתוח את תקנה 2.

לדעתי לא צריך לפתוח אותה כי מועד הדיווח אחת לשבוע חל גם על הפרטים האלה. מועד הדיווח, אחת לשבוע - -

אחת לשבוע חל על כל הפרטים, או רק על הפרט הראשון?

על כל הפרטים.

אבל עדיין את לא עונה על השאלה שלי . את מדברת עכשיו על שרשרת הדיווחים. אני שואל: מהרגע שמישהו ביקש, תוך כמה זמן זה ייעשה?

אנחנו יכולים לקבוע בתקנה 5 שמרכז הרישום יסיר את הפרטים באופן מיידי.

לא, לא בתקנה 5, אנחנו עכשיו מדברים על בקשה להסתרה.

"בקשה כאמור למרכז הרישום תהיה בכתב...." וכאן להוסיף: "תוך שבוע ימים", "תוך 5 ימים", תוך יומיים. תוך כמה זמן אתם יכולים לעשות?

ברגע שהגיעה בקשה למרכז הרישום להסתיר את מספר הטלפון, תוך כמה זמן אנחנו יכולים להסתיר? – תוך שני ימי עבודה, לדעתי.

אני מארגון הרופאים הוטרינריים לחיות הבית. הרופאים הפרטיים. מדוע לעשות סירבול? מדוע שבעלים לא יפנה ישירות למרכ?

רצינו את זה, רצינו להקל על הציבור. כשקבענו בהתחלה רק דרך מרכז הרישום קיבלנו הערה שאומרת - -

אז עכשיו יש גם וגם?

כן. יהיו אנשים שיהיה להם קשה לפנות בכתב למרכז הרישום ויהיה להם יותר קל דרך הרופא שלהם.

אז בעצם – בקשה בכתב, ותוך שני ימי עבודה מיום שהגיעה הבקשה למרכז הרישום, מרכז הרישום יסיר את השם.

נכון, יסתיר את מספר הטלפון.

רק להסביר למה זה שנתיים, כי לגבי מרכז הרישום זו לא בעיה, אפשר להתארגן – שולחים פקס ומסירים, זו לא הבעיה. הבעיה העיקרית – כי הכל מדובר על כלבים שיבואו לחיסון. אף אחד לא יבוא במיוחד לוטרינר לבקש הסתרת טלפון. בזמן הפעילות של חיסון שנתי או בזמן הפעילות של רישום כלב חדש, הכל צריך לבוא אוטומטית. לא צריך לעשות משהו בנוסף, פעילות ידנית.

אני מאשר 17(א) עם הוספת התיקון, עם ההוספה של המועד.

חובת בדיקת פרטי הרישום
17ב.
בעל כלב חייב לוודא כי פרטיו ופרטי כלבו הרשומים במרכז הרישום והגלויים לעיון הציבור לפי תקנה 17, הם נכונים ומלאים; מצא בעל כלב כי פרט מהפרטים האמורים אינו נכון או אינו מלא, יודיע על כך בתוך שבעה ימים לרופא וטרינר עירוני או לרופא וטרינר מוסמך".

השאלה שלי – האם זה סביר לחייב בעל כלב לוודא ולבדוק את המאגר שלכם? אם נעשתה טעות בהקלדה, בכל השרשור – אני צריך עכשיו להיכנס למאגר ולבדוק?

למעשה, אין לנו דרך אחרת לוודא שהפרטים נכונים. לפעמים הפרטים הם לא נכונים - -

אבל לא באשמתי, כבעל כלב. אתם מטילים עלי חובה, כבעל כלב, להיכנס למאגר ולבדוק את הנתונים.

יש הרבה קשישים שמחזיקים בעלי חיים – מה הציפייה שלכם? שאנשים מבוגרים ייכנסו לתוך המאגר?

ואיך לחייב אותם?

זו לא עבירה אם הוא לא דיווח.

מה שאני מציע לכם- "מצא בעל כלב כי הפרט לא נכון, יודיע על כך...." או יוודא שהפרטים נכונים, וכו'. כלומר, רק אם באמת ראיתי שהפרט לא נכון, אז אני אתקן.

כלומר, להוריד את הרישה של הסעיף.

רציתי לשאול – מה קורה במידה ובעל הכלב רוצה להסתיר את הטלפון שלו, וגם ב- 144 הוא חסוי, איך אנחנו בדיוק מאתרים - -

לא, ברישום כלב, חובת הדיווח של מספר הטלפון – נשארה. מה שהוסתר פה זה גילוי לעיון הציבור.

ויש מקרים שבעל הכלב עבר, לא שינה את הפרטים, לא השאיר מספר טלפון נכון, ואז אתה נכנס למאגר השבבים – המספר חסוי. לך תתחיל לחפש את בעל הכלב.

לא. מדובר פה על גילוי מספר הטלפון לכלל הציבור. במרכז הרישום, החובה לדווח, כמו שהוא מדווח, אף אחד גם לא בודק איזה מספר טלפון הוא נותן. זה כל העניין. אין דרך לוודא שהטלפון שהוא מסר, גם בפעם הראשונה, הוא נכון.

· - -

בואו נסכם את הסעיף.

אני רוצה לסכם את מה שהתגבש כאן. הרישה של תקנה 17- תימחק, וזה יהיה: ,"מצא בעל כלב כי פרט מהפרטים האמורים אינו נכון ואינו מלא – יודיע על כך תוך 7 ימים לרופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר מוסמך...." - למה לא למרכז הרישום, בעצם?

הרעיון הוא שיותר קל לבעל הכלב לפנות לעירוני או לוטרינר הפרטי - -

אבל אם נוח לי יותר לפנות למרכז הרישום?

או למרכז הרישום.

כמו שכתבתם ב- 17(א).

אני אסביר – למרכז הרישום אין כלים לבדוק את אמיתות הפרטים. אם הכלב שלי נשך, ועכשיו אני אתקשר למרכז הרישום ואבקש לשנות פרטים, אין לי כלים לבדוק. לרופא וטרינר שעושה את הפעולה, ורופא וטרינר עירוני – הוא רואה את הכלב, רואה את בעליו.

לא כתוב שהוא חייב לראות את הכלב לפני שמשנים פרטים.

לא. על פי התקנות, כל הרישום במרכז הרישום, אם תסתכל בהתחלה - - בודקים את מספר השבב, בודקים את האדם, יודעים במה מדובר. זה לא - -

- - אין צורך, ואנחנו כמובן נתקן גם את כותרת השוליים של התקנה. זה כבר לא יהיה "חובת בדיקת פרטי רישום", אנחנו נתאים את כותרת השוליים להוראה.

אם תרשו לי, אני אסביר מאיפה באה חובת בדיקת הפרטים - -

אין צורך. אז אני מאשר ומוחק את הרישה. אפשר להמשיך בקריאה.

תיקון התוספת הראשונה
7.
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בטופס 2, בסופו, יבוא:

אתה רשאי לפנות למרכז הרישום בכתב, או לרופא וטרינר עירוני או לרופא וטרינר מוסמך שחיסן את הכלב, ולבקש שמספר הטלפון שלך כפי שהוא מופיע במרכז הארצי לרישום כלבים לא יהיה גלוי לעיון הציבור."




זו בעצם תוספת לרישיון. זה יהיה כתוב על כל רישיון.

יש לי הערה לגבי התקנה הזו. בעצם, תקנה 7 תיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים, אבל במהלך השנתיים האלה בעצם נוכל רק להסתמך על פרסומים באתר האינטרנט, או על שני עיתונים יומיים, שלא בטוח שזה הכי נגיש לציבור. אני מציע שגם במהלך השנתיים האלה תכתבו בטופס בקשת הרישיון איזושהי הבהרה, למשל: "החל מיום....ייכנס לתוקף תיקון לתקנות המחייב, ולפי התיקון – אתה רשאי לפנות..." וכך, מי שיגיש בקשה לרישיון יידע.

העניין הוא שהטפסים של בקשת הרישיון מוכנים על ידי הרשויות המקומיות, הם לא אצלנו.

אז איך כאן זה יתוקן?

יש להם שנתיים לעדכן את הטפסים, את טופסי הרישיון.

ישנן רשויות שיש להן מלאי של רישיונות, שכבר הדפיסו אותם, והמשמעות היא לזרוק את כל הרישיונות ולהדפיס מחדש בשביל שתי ההערות האלה. גם כך כל השינוי הזה מצריך את כל ההערכות של כל התוכנה ושינויים, ואני לא משוכנע איך יעשו את זה בדיוק.

למה, בעצם, כתבתם "לרופא וטרינר מוסמך שחיסן את הכלב"?

זה יכול להיות גם רופא וטרינר מוסמך אחר. פשוט, חשבנו שלאדם שהוא בעל הכלב – הוא לא יודע בדיוק מה זה "רופא וטרינר מוסמך", זה המונח המשפטי.
ולכן, כדי שזה יהיה יותר ברור – שהכוונה היא לרופא הפרטי שחיסן לו את הכלב. ככה זה יותר ברור לאנשים שהם לא בדיוק בקיאים בלשון המשפטית, בהגדרות המשפטיות של העניין.

אני מבין שאתם לא רוצים לקבל את התיקון שגם במהלך השנתיים האלה אי אפשר יהיה לתקן את הטפסים הקיימים?

אנחנו יכולים להגביר את חובת הפרסום, אם לדעתכם חובת הפרסום אינה מספיקה.

אני חושב שזה לא מספיק.

אז אפשר להגביר אותה, אבל בעניין של הטפסים – כדי לא לעשות בעיות לכל הרשויות המקומיות עכשיו - -

זה לא באינטרנט?

כרגע, לצערי הרב, זה הכל טפסי נייר - - יש מערכת אחת חדשה שנכנסה של תשלומים באינטרנט ודיווח ישירות דרך האינטרנט, עם מערכת הרשאות וכו', אבל זו מערכת שעובדת כרגע ברשות אחת בלבד.

אם אין עוד הערות - אני מאשר.

זה בעצם התיאור של הדיווח הממוחשב, שבעצם – מוסיפים לו נתון של הסתרת

אני מאשר.

ביטול הוראת השעה. אנחנו מבטלים את הוראת השעה וקובעים הוראה קבועה.

תיקון התוספת השניה
8.
בתוספת השניה לתקנות העיקריות, בפרט 3, אחרי השורה "טלפון בעלים", יבוא:





תיאור השדה
חובה
סוג שדה
אורך
הערות



"מבקש הסתרת מספר טלפון
+
נומרי
1
(כן=1 / לא=2) ברירת מחדל – לא."



זה בעצם התיאור של קובץ הדיווח הממוחשב, כשבעצם מוסיפים לו נתון של הסתרת מספר טלפון, וכך זה כתוב.

בסדר, אני מאשר.

תיקון תקנות התשס"ח
9.
תקנה 3 לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון), התשס"ח – 2007
- בטלה.



זאת בעצם הוראת השעה. אנחנו מבטלים את הוראת השעה וקובעים הוראה קבועה.

אני מאשר.

תחילה
10.
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנת משנה (ב), ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).

אנחנו נצטרך לקבוע, כמובן, מועד אחר.

זה יכול להיות מועד קרוב – מועד פרסומן, או מועד קרוב אחר, או – בתוך 30 יום מיום פרסומן.

יש איזושהי הערכות מיוחדת שנדרשת?

לא. מה שיש הערכות – החרגנו. כל היתר לא דורש הערכות מיוחדת. אז – 30 ימים מיום פרסומן.

בסדר, אני מאשר.

(ב) תחילתן של תקנות 2(1), (2) ו-(3)(א), 5, 7, 8 לתקנות אלה ותחילתה של תקנה 17א לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 6 לתקנות אלה, ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) (להלן – "המועד הקובע").

כאן אני מציע – שנתיים מאותו המועד, שנתיים מיום התחילה. נגדיר את יום התחילה, וזה יהיה שנתיים מיום התחילה.

וזה יהיה המועד הקובע.

מאשר, עם התיקון.

הוראות מעבר
11.
(א)
בעל כלב רשאי, עד המועד הקובע, לבקש בכתב ממרכז הרישום שמספר הטלפון שלו לא יהיה גלוי לעיון הציבור כאמור בתקנה 17(1) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 5 לתקנות אלה.

אתם בדקתם עם משרד המשפטים אם אפשר להפנות? כי בעצם, התיקון הזה לא בתוקף.תקנה 17(1) לתקנות העיקריות כתיקונה- זה לא בתוקף עכשיו. זו הוראת מעבר שתחול תוך 30 יום.

אחרי ה- 30 יום זה יהיה.

לא יהיה גלוי בעתיד, לאחר תחילתה.

אבל תחילתה זה עוד שנתיים.

נכון. הרי במילא, הגילוי לעיון הציבור יהיה רק בעוד שנתיים.

אבל האפשרות שלי לבקש –

את הבקשה הוא יכול להגיש היום. אז זו בקשה היום לגבי משהו שיקרה בעוד שנתיים. אני חושבת שאין בעיה.

תבדקו את זה, זה באמת עניין של נוסח.


תיקון נוסף שאני מציע כאן – לכתוב – מכיוון שזו הוראת מעבר שהיא מחוץ לגוף התקנות,לכתוב שאם הוא ביקש להסתיר, כאמור, לא יכלול מאגר את המידע את הטלפון.

בסדר. מספר הטלפון כלול במאגר, רק הוא לא יהיה גלוי לעיון הציבור.


אני ממשיכה בקריאה:


(ב)
הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובשני עיתונים יומיים לפחות, הודעה בדבר האפשרות לפנות בבקשה לפי תקנת משנה (א).

הבעיה שלי עם נוסח התקנה – היא קצת מנותקת. כיוון שאתם מדברים בעצם על מועד מסוים. לא כתוב באיזה מועד זה יחול. זה כאילו הוראה כזו כללית, ניסחתם את זה בצורה כללית, לא כתוב מה התדירות - -

- - -

אולי כל חצי שנה? כל עשרה חודשים?

· - -

באתר זה יהיה קבוע. זו תהיה הודעה קבועה כל הזמן. השאלה היא האם חוץ משני העיתונים היומיים הללו צריך פרסום נוסף.

· - -

אם אנחנו היום במאי – אז אולי בתחילתה של כל שנה קלנדרית יהיה לנו - -

רישיון של כלב, להחזקת כלב – הוא חד שנתי?

כן.

למה לא תוסיפו את ההודעה בתוך הרישיון - -

זה הדבר הכי נכון.

· - -

בטופס הקיים אתם ממלאים את שם בעל הכלב, אתם ממלאים את הפרטים על הכלב - -

זה הרשויות המקומיות עושות את זה.

קיימים כל מיני פורמטים של רישיונות. רישיון של מדינת ישראל, רישיון של רשות. ישנן רשויות שאפילו רושמים ידנית.

מבחינת אפקטיביות –אפילו להציע לרשויות לקנות חותמת ולהטביע על הטופס של הרישיון חותמת: "לידיעתך....." במקום העיתונים היומיים והעלות שכרוכה בזה.

אי אפשר להטיל על הרשויות - -

אז אולי כאשר אדם בא לחדש רישיון, שהרופא יסביר לו, שיינתן לו איזשהו הסבר בעל פה, כי אנשים לא מסתכלים בהכרח על הפרסומים שלכם. אם אתם רוצים שזה יהיה אפקטיבי.

מי שעושה את החיסונים הוא רופא פרטי שאי אפשר לבוא ולהטיל עליו דבר כזה. גם ככה הם מתרעמים, ובחלק מהדברים – בצדק, על כל מיני פעולות שאנחנו - -

אבל יש עליו חובות דיווח, למה שלא תהיה לו חובה לעדכן?

אנחנו צריכים אולי לחשוב על משהו במישור שהוא מחוץ לתקנות, שהרשם יפנה לכל הרופאים הוטרינריים ברשויות ויבקש מהם לפרסם את זה, ואנחנו גם נוציא הודעה לרופאים הוטרינריים הפרטיים - גם כן לפרסם את זה, זאת אומרת – להשתמש במישור המנהלי ולא במישור החוקי כדי להעביר את המידע הזה לציבור.

למה שלא מאגר המידע פשוט ישלח מכתב לכל בעלי הכספים.

לכל בעלי הכלבים, עם הכתובות הלא מעודכנות שלהם? זה ממש בזבוז של כסף.

- - -

זה נטל, הם לא יכולים לעמוד בזה.

זה מה שאנחנו יכולים להציע מבחינת הפרסום. אנחנו יכולים לקבוע שהפרסום בשני עיתונים יומיים יבוצע לפחות פעמיים במהלך התקופה הזו.

זאת אומרת – פג פעמיים במהלך שנתיים?

וחוץ מזה – באתר האינטרנט.

אפשר לצרף את זה כדף הסבר לרישיון?

לחלק מהרישיונות אפשר - לחלק אי אפשר. חלק מהרישיונות מודפסים ישירות כמעטפית מקופלת בבית דפוס, ואין מי שיכניס את הדבר הספציפי הזה. כיוון שההסדר הוא לא הסדר אחיד ברשויות, והדבר הזה דורש עלויות - -

אז נלך על מה שהם ביקשו --

פעמיים במהלך התקופה?

צריך גם לחדד את הנוסח כי לא ברור באיזו תקופה. צריך לכתוב – "מיום תחילת התקנות ועד המועד הקובע, הרשם יפרסם...."

אז- "מיום התחילה ועד המועד הקובע...".

אני מאשר את תקנה 11, עם התיקונים.


אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50

� ס"ח התשס"ג, עמ' 216.

//www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-6365.pdf" ��ק"ת התשס"ה, �עמ' 362.

� ק"ת התשס"ח, עמ' 270; התשס"ט, עמ' 287.