הכנסת השמונה עשרה

PAGE
24
ועדת הכספים

15.3.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ט באדר התש"ע (15 במרץ 2010), שעה 10:30

הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי), התש"ע-2010 , הצעתם של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ואמנון כהן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל אדטו

חיים אורון

זאב אלקין

זאב בילסקי

נסים זאב

שי חרמש

אמנון כהן

אברהם מיכאלי

אלכס מילר

ציון פיניאן

בועז סופר, סגן מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר, סגנית היועץ המשפטי, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שלמה בילבסקי, מנהל חטיבת ניהול תקין, רשם העמותות

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

ענת מימון

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי), התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ואמנון כהן

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי), התש"ע-2010, הצעתם של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ואמנון כהן.


אפשר להקריא את הצעת החוק.

הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי),

התש"ע-2010


מה שיש לפניכם זאת הצעת החוק ובהמשך לדיון שהיה בישיבה הקודמת יש גם את ההסברים המשלימים שרשות המסים תעשה בתקנות ובצווים.

1.
תיקון התוספת

בחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957, בתוספת, אחרי פרט 11 יבוא:

"12.
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) שמתקיימים בו כל אלה:



(1)
מטרתו הציבורית היא סעד או בריאות.

(2)
הוא נקבע לעניין סעיף 46 לפקודה, ויש בידו אישור מרשם העמותות, כמשמעותו בחוק העמותות, התש"ם-1980, על ניהולו התקין לגבי שנת המס שבה הוא מייבא טובין.



(3)
הוא פועל שנתיים לפחות.

(4) הוא מייבא טובין שנתרמו לו המיועדים לחלוקה ללא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילותו השוטפת של המוסד".

דיברו אתי מרשות התאגידים ואמרו שבנוסף לרשם העמותות יש גם אישור ניהל תקין שמוציא רשם ההקדשות וכי זה עניין של יום ביומו. רשם ההקדשות מוציא אישור ניהול תקין לחברה לתועלת הציבור.

מי ביקש את זה?

רשות התאגידים.

למה זה חשוב? מספיק ניהול תקין.

ממילא אנחנו כותבים רשם העמותות. זאת הרחבה.

אני לא רוצה להרחיב. מספיק בירוקרטיה.

זאת לא בירוקרטיה אלא להפך. זה תחליפי. זה או-או.

אם זה או-או, בסדר.

אם כן, הנוסח יהיה: רשם העמותות כמשמעותו בחוק העמותות או רשם ההקדשות כמשמעותו בחוק הנאמנות.

למה מכניסים את רשם ההקדשות?

אם זה הקדש.

זאת לא הייתה דרישה שלי. אתה הרי לא רוצה להחמיר אלא להקל.

נכון. תסביר את המשמעות.

אם זה הקדש, הסיטואציה היא שאין להם את האישור עצמו.

אם ההקדש, הוא גם יכול לייבא.

כן. אני לא רוצה למנוע ממנו.

זאת חברה לתועלת הציבור.

הוא לא מקבל כי יש ויכוח מי צריך לתת את האישור הזה, אבל באופן עקרוני הוא צריך לקבל.

עד כאן הצעת החוק. כהסדר משלים, כפי שהוצג בישיבה הקודמת, רשות המסים תתקין את הצו והתקנות. מכיוון שזה לא יובא לאישור ועדת הכספים, אנחנו מקריאים את זה עכשיו כדי שתראו את התמונה הכוללת.


זה יכלול תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התש"ע-2010: בתוקף סמכותו לפי סעיפים 34 ו-145 לחוק מס ערך מוסף. זה יבוא לוועדת הכספים.

אם כן, לא צריך להקריא את זה.

זה פטור ממע"מ לצו הזה.


הדבר השני שהוא חשוב יותר הוא צו תעריף המכס.

את זה אנחנו צריכים לאשר עכשיו?

אתם לא מאשרים את זה עכשיו אבל חשוב לי שתראו את התנאים שנמצאים כאן.

למען ההסדר, אנחנו צריכים להציג את זה כחלק.

אני מקריאה את תיקון התוספת. אני לא מקריאה באופן מלא אלא אך ורק את התנאים. אנחנו מדברים על תיקון התוספת הראשונה לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין. מדובר שם על יבוא על ידי המוסד של לא יותר מארבעה משלוחים שערכם הכולל יהיה עד 2 מיליון שקלים בשנת המס כאשר רשימת הטובין והכמויות אושרו לפני היבוא על ידי המנהל והטובין הם אחד מהסוגים המפורטים להלן. זאת אומרת, רק על הסוגים האלה למעשה יינתן הפטור שאתם קובעים בהצעת החוק: ציוד רפואי למעט רכב מנועי שאינו עגלות נכים, ציוד לנכים למעט רכב מנועי שאינו עגלות נכים, הלבשה והנעלה.

זאת הנקודה הבעייתית.

לך יש הערות?

כן, מינוריות. רצינו להוסיף הגדרה לשנת מס, ששנת מס, תקופה של 12 חודשים.

איפה אורי אריאל? אני רוצה להצביע.

לא צריך. יש לך כאן רוב.

אם אתם לא מצביעים נגד, אני לא מגייס.

תוריד את הסעיף של הלבשה והנעלה, אנחנו נצביע בעד. הלבשה והנעלה הוא סעיף שהוא רק מזמין בעיות. אתה יכול להביא הלבשה והנעלה בשני מיליון שקלים, אבל איך תפקח על זה שזה לא הולך לחנויות? איך תפקח על הסעיף הזה?

את הצו אנחנו לא מאשרים.

ציוד רפואי, שני הסעיפים הראשונים הם בסדר גמור. איך בהלבשה והנעלה אתה מפקח?

זה הוא מפקח ולא אני.

שימי לב שבצו רשימת הטובין והכמויות אושרו על ידי המנהל. יש כאן פיקוח נוסף.

הלבשה והנעלה זה דבר בעייתי וכולם ערים לכך. זה יגיע לארץ במסגרת עמותות וזה יימכר.

אם כן, הגדרת שנת מס, הניהול התקין יהיה מינואר לגבי שנת המס במשך 12 חודשים.

יש בעיה עם זה?

לא.


אם הוא מקבל אישור תקין באמצע השנה ואנחנו עושים הגדרה כזאת של מינואר למשך תקופה של 12 חודשים, איך זה יתבצע?

הוא מקבל באמצע השנה והוא מגיש הצהרה על כך שהוא תקין מתחילת השנה ועד סופה.

אפשר לקבל תשובה ממציעי החוק או ממישהו אחר על ההסתייגות שלי?

בהמשך. נשמע קודם את ההערות.

אנחנו חושבים שנכון יותר שהתנאי יהיה שהוא פועל שלוש שנים לפחות.

לא. אנחנו לא פותחים את זה עכשיו מחדש.

אמרת שתשקול זאת.


חשבנו להבהיר שהוא מייבא טובין שנתרמו לו ללא תמורה כלשהי.

שלא תהיה תמורה חלקית.

מקובל.

הוספת המלים "ללא תמורה כלשהי" לגבי התרומה. בפסקה (4), יבוא הטובין שנתרמו לו, אנחנו נוסיף הבהרה שתבהיר שגם התרומה נעשתה ללא תמורה כלשהי.

אני מאמינה שבחוץ לארץ נותנים את זה ללא תמורה. זה ברור לי לגמרי, אבל זה שזה מגיע לארץ ומאותו רגע אין שליטה על זה, אז הוא לא יגיע לנצרכים אלא זה יגיע לכל מיני אנשים שימכרו את זה ויגלגלו את זה וירוויחו את הכספים. זאת הבעיה שלי. בכל זאת מדברים על הגנת התוצרת של ישראל, ולמה אנחנו צריכים להביא הלבשה והנעלה מחוץ לארץ? למה אנחנו צריכים לייבא את התוצרת הזאת מבחוץ?

קורה שלפעמים מגיעה תרומה.


לגבי השלוש שנים הסכמנו.

שנתיים, כמו שמקובל.

כואבת לנו הבטן מהצעת החוק הזאת. קיימנו כאן מספר דיונים ואחזור בקצרה על הדברים. ועדות הכנסת השונות, גם בכנסת הקודמת, גם ועדת הכלכלה וגם ועדת הכספים, ערכו לא מעט דיונים בנושא הזה סביב התרומות.

ותמיד היית נגד.

ותמיד הייתי נגד ואני אומר למה היינו נגד.

תאמר גם למה עכשיו אתה בעד.

בסדר. לפעמים צריך לומר שזה בסדר לומר לא ולפעמים ה-לא חייב להיות עקרוני, אבל לפעמים באמצעות פרקטיקה אפשר לפתור את המהות, ואני אסביר.


כאשר אומרים שאנחנו לא יודעים לפקח, היריעה רחבה מדיי, יש כאן מצב בו עלול להיות אובדן שליטה, אף אחד מאתנו לא רוצה את זה, לא אתם ובוודאי גם אנחנו לא, ולכן אמרנו שנראה מה הכי פחות גרוע שאנחנו יכולים להציע, אם אני אנסח את זה בצורה הזאת. הצענו לא מעט תנאים והגבלות כאלה שכאב הבטן של מתעמעם אבל הוא לא נעלם. תבינו שחשבנו על זה והקדשנו לזה לא מעט מחשבה. אנחנו גם מבינים וקשובים – ואני לא רוצה לומר קשובים לרחשי הציבור כי זה לא זה, אבל יש מקרים אמיתיים שיש תרומות ואנחנו מכירים את הסוגיה ולכן צמצמנו את זה באופן משמעותי. לכן ניסינו לומר שאם המייבא הוא העמותה עצמה או המלכ"ר, כלומר, הוא לא רכש את זה, הוא לא יכול לעשות עסקה עם יבואן, ואם הוא לא מייבא יותר משני מיליון שקלים בשנה, ואם הוא לא מייבא יותר ממשלוח של חצי מיליון, הרעיון למנוע ממשלוחים להפוך למסחריים מדיי, נקרא לזה כך. אם יש לו אישור ניהול תקין והוא פועל כבר מספר שנים, והוא פועל רק בתחומים מצומצמים. זה לא שכל עמותת ספורט תוכל לייבא עכשיו בגדי הלבשה. לומר שאנחנו לא יודעים לאכוף במאה אחוזים, אני מקבל. קיבלתי. עדיין, יש כאן מצב בו אנחנו שולחים את הגוף לקבל אישור ניהול תקין כל שנתיים. יש כאן חוק, יש כאן תיקון לחוק המכס. בחוק המכס, הסמכויות שלנו, אנחנו יכולים לקבוע ערבויות, אנחנו יכולים להגיש כתבי אישום פליליים, וזה לא חוק בעלמא. אנחנו מסתופפים תחת חוק שיש לו לא מעט סייגים ולא מעט סנקציות שבסופו של דבר אנחנו מקווים שההרתעה הפלילית, כזו או אחרת או כל מיני נהלים אחרים שאנחנו יכולים לעשות, יצמצמו את זה למינימום. אפס כנראה זה לא יהיה.


גם לא נתנו כאן פתח יותר מדיי גדול. ראינו מה מייבאים. לא כל מה שנתרם, הצענו. לכן אנחנו חושבים שזה מצומצם יחסית.


אנחנו נשמח מאוד לקבל תוספת כוח אדם אבל לא אתם הכתובת. אני מוכן להציע - ואני אומר שאני מוכן להציע כי בסוף זאת לא הצעת החוק שלי, עם כל הכבוד – שלגבי הלבשה והנעלה נעשה הוראת שעה לשלוש שנים, לפרק זמן מספיק רחב ונראה מה קורה.

אתה אומר שאתה לא יכול לפקח, אז איך תעשה את זה?

זה שאני לא יכול לפקח, זה לא אומר שאני לא קיים. יש לי מחלקת חקירות, מחלקת בדיקות, מחלקת מכס, יש לנו 5,000 אנשים. אל תהפכי אותנו לכלום.

אמרת שיש לך בעיה ומחסור באנשים.

בסדר, אבל עדיין אני עושה הכי טוב שאני יכול. חוק שעובר כאן, אנחנו בסוף נותנים לו את ההקצאה הראויה, יותר או פחות. אם אנחנו רואים שיש עמותות שעושות בניגוד לחוק, אנחנו נפעל במלוא הכלים.


אני אומר לכם שוב, יותר כנה מזה אני לא יודע להיות.

כמה הנושא של ההלבשה וההנעלה הוא אישיו בכל העמותות שמטרתן היא סעד? יש הרי כל כך הרבה גופים בארץ שאוספים בגדים ומחלקים, ועכשיו בערב פסח בכלל המחסנים מתפוצצים מרוב בגדים שאנשים רוצים לתת. למה בכלל אנחנו צריכים להגיע לדבר הזה שצריך להביא מחוץ לארץ בגדים ונעלים?

אלו היו הדברים המרכזיים שאנחנו זיהינו בפרקטיקה. כלומר, לא הלכנו מההתחלה אל הסוף אלא מהסוף להתחלה. ראינו מה קורה בשטח ומה שקורה בשטח, זה לא אני ולא את יכולים לשנות. זאת המציאות. מרבית התרומות כוללות ציוד רפואי, ציוד לנכים והלבשה והנעלה. לא הכנסנו תיקים, לא הכנסנו כל דבר שמישהו תרם, לא הפכנו להיות חסידי אומות העולם פתאום.

זה מחזיר אותנו לעיירה של לפני מאה שנים כאשר מתחילים לשלוח בגדים. אתה יודע כמה עולה המשלוח? אתה יודע כמה עולה האחסון?

אני יודע.

לשם מה צריך את זה?

רבותיי, הצעת החוק היא לא שלי. אתם סוברנים להוריד את זה.

זאת פרצה מאוד בעייתית.

אני רוצה לפתוח את דבריי בפרשת קדושים. פרשת קדושים, אחת הפרשות היפהפיות של עם ישראל. באמת, אין שום עם שלוקח על עצמו ציוויים כמו שאנחנו קיבלנו בפרשת קדושים. בפרשת קדושים נאמר למשל שאסור לקלל חירש. לכאורה הרי ממילא הוא לא שומע אותך, אבל אנחנו עם שרמת ההתנהלות שלנו היא שונה לגמרי, ואז אנחנו אוסרים אפילו לקלל אדם שהוא לא שומע. בין השאר כתוב שם "ובפני עיוור לא תיתן מכשול".


בועז, מה שקורה הוא שאתה מפר עכשיו את הציווי הזה. אנחנו כאן שמים מכשול במו ידינו. אני חושב שיש לי יתרון גדול מאוד בחדר הזה כי רוב חיי אני עוסק בתרומות ואני אומר לך שאנחנו מחזירים את עצמנו עשרים שנים אחורנית. ללכת ולקחת מהדוד מאמריקה שישלח לנו. כל כך הרבה גופים באו אלי בכל תפקידיי וביקשו שאעשה טובה ונביא, אבל אני אמרתי שייתנו כסף, נקנה ונעשה את מה שצריך. אני יכול לספר לכם כמה עולה להעמיס את זה שם, לשלוח את זה באוניה, לאחסן את זה בנמל, יש שביתה, עמיל מכס שישחרר וכולי. מכנסיים שעולים שם 11 דולר, עד שתסיים כאן את ההליכים, יעלו לך 20 דולר וזה בלי מכס.

אתה מדבר על הלבשה והנעלה.

כן. אנחנו לא מתווכחים על הציוד הרפואי.

שאלתי את אמנון כהן למה באמת צריכים את זה והוא אמר שקורה לפעמים שיש מפעל באירופה או בארצות הברית, מפעל גדול שמגיע לסוף העונה, נשאר לו סטוק והוא מוכן לתת תרומה לאנשים נזקקים. שאלתי אותו למה הוא צריך הלבשה והנעלה.

אם לאותו מפעל את הסטוק הזה, עדיף לו ללכת ולמכור את זה שם, לקחת את הכסף ולשלוח את הכסף שאנחנו יודעים מה לעשות אתו. כבר עברנו את זה.


אני רוצה לספר לכם עוד סיפור קטן. בצעירותי הייתי קצין צעיר בבלוזה, בתעלת סואץ. הגיע לשם אקסל שפרינגר לביקור, איל העיתונות הגרמני. לקחתי אותו בין המעוזים ואחרי שלושה חודשים אני מקבל מהמכס הודעה שמגיעים אלינו 13 פטיפונים. אז היו פטיפונים עם תקליטים. אני כל כך שמח, לוקח רכב והולך למכס לשחרר, ושם אומרים לי לשלם. לא עזר לי שום דבר. באתי לאבא שלי בדמעות, התחננתי, אבא שלי זכרונו לברכה היה איש טוב, עובד ציבור, הלך וכתב המחאה ושחררתי לצבא את הפטיפונים.


אני מתחנן בפניכם, אם ארגון יד שרה מקבל מחר 50 עגלות לנכים ומביא את זה, בסדר גמור אבל כל עמותה תתחיל לעשות את זה כאן.

לא כל עמותה. לא כל עמותה עוסקת בנושא הזה.

אנחנו מבקשים ממך להוריד את סעיף הנעלה והלבשה.

ואז נתמוך.

מאוד התרשמתי מחבר הכנסת בילסקי. מאוד מרשים.

כשהוא אומר דברי תורה, תענוג לשמוע.

אני מכיר את המקרים ששולחים מכולה ובסופו של דבר צריך לשחרר אותה מהמכס. בוודאי צריך לעשות הכל שלא יהיה מצב שחלילה מישהו עושה מזה ביזנס. אני חושב שגם חבר הכנסת יצחק וקנין אמר את זה מספר פעמים שכאשר החוק הזה עובר, צריך לנקוט בכל אמצעי הזהירות כך שחלילה וחס לא יהיה מצב שאנשים באים לעשות מסחר. אני חושב שהחוק נותן מענה באופן ברור ביותר. אני יודע מה זה להוציא את סעיף 46 ולקבל פטור ממס והכרה.

אנחנו לא מאשרים כאן את סעיף 46.

הוא מדבר על עמותה שיכולה לעסוק בזה. כדי לקבל סעיף 46, העמותה עוברת הרבה.

אני מזכיר איזה גיהינום עוברים ואיזה בדיקות עוברים עד שמקבלים את ההכרה כמוסד ציבורי לפי ההגדרה של סעיף 46. אם כן, זאת לא כל עמותה.

כמה עמותות בסך הכל קיימות בארץ?

פעילות או רשומות?

פעילות.

15 אלף.

אני מדבר על עמותות פעילות. לכמה מתוכן יש סעיף 46?

זה לא בתחום שלי.

לכמה פחות או יותר?

לדעתי הרוב.

אם מדובר באמת במתנת חינם וגם בחלוקת חינם, אני בטוח שלעמותות יש גם תיעוד למי הן נותנות. זאת אומרת, יש רשימה שמית. כאשר הייתי בעיריית ירושלים, היינו צריכים לרשום למי ניתן כל פריט ואיזו משפחה קיבלה אותו כאשר רוב המשפחות היו מוכרות. בנוסף להן יש נזקקים שלא באים מאגף הרווחה כי הם מתביישים לבוא ולבקש את העזרה.


לכן אני אומר שאפשר לשים את כל המגבלות אבל לומר שרק בפני עיוור לא תיתן מכשול, להשאיר את האנשים חירשים ועיוורים ואולי גם לא מבינים, אני חושב שאין לזה מקום.

אדוני היושב ראש, מטרת החוק היא באמת לעזור לאותן השכבות החלשות בחברה הישראלית. חבר הכנסת בילסקי, אתה עסקת בנושאים האלה ברמה הלאומית ואני אומר לך שלא כל עמותה יכולה לעסוק בזה. יש עמותות גדולות עם מחזורים רציניים שמוכרות ומפוקחות, אבל עמותות בודדות יכולות להתעסק בזה. לכן הגבלנו כאן, כך שלא כל עמותה תרצה לעסוק בזה אלא העמותה צריכה לעסוק בתחום הזה לפחות שנתיים.

כמה עמותות כאלה יש בארץ? 40 אלף?

15 אלף.

זה מתייחס ל-15 אלף גופים במדינה.

אני מבקש שניכנס לפרופורציות. אני רואה שמתחיל להתקיים דיון, אבל לא צריך להיות דיון כזה. אני רוצה שנדע מה מונח לפנינו. לפנינו מונח חוק שאותו אנחנו צריכים לאשר. אנחנו לא צריכים לאשר שום דבר אחר. אפשר להיות נגד החוק, אבל בפרטים אני חושב שאנחנו נכנסנו לדיון לא נכון.


לפי החוק, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה, מדובר על מוסד ציבורי שמטרתו הציבורית היא סעד או בריאות, הוא נקבע לעניין סעיף 46, יש בידו אישור מרשם העמותות על ניהול תקין, הוא פועל לפחות שנתיים, הוא מייבא טובין שנתרמו ושאין בו תמורה. על זה אנחנו מדברים. זה החוק. מכאן ואילך מתחילים צווים. יש צו שרשות המסים תצטרך להביא לנו לאישור וזה הצו של תקנות מס ערך מוסף אותו נצטרך לאשר. מכאן ואילך כבר לא בסמכותנו. האם אנחנו מדברים על ציוד רפואי או מדובר על ציוד לנכים או מדובר על הלבשה והנעלה? זאת לא האחריות שלנו אלא זאת תכלית רשות המסים.

כתוב תיקון התוספת הראשונה. מישהו עשה את התיקון.

שר האוצר יעשה אותו.

הוא עושה. הוא לא צריך את האישור שלנו. אני חוזר על הפרוצדורה. הפרוצדורה שנתנה לכם היועצת המשפטית מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא החוק אותו אנחנו אמורים לאשר. החלק השני הן תקנות שיצטרכו לבוא לאישור אלינו, תקנות מס ערך נוסף ולגבי זה אין דיון. לגבי החלק השלישי עליו יש את הוויכוח, הלבשה והנעלה, ציוד רפואי וציוד לנכים, כל הדברים הללו הם לא באחריותנו. גם אם החוק עובר בקריאה שנייה ושלישית, האם להכניס הנעלה והלבשה כן או לא, האם להכניס ציוד רפואי כן או לא, כל הדברים האלה הם באחריותם והם גם לא באים לקבל מאתנו אישור.

אנחנו לא צריכים לאשר את זה?

לא.

למה אי אפשר להתנות אחד בשני?

אתם לא סומכים עליהם?

בעבר הרי הם התנגדו.

עד היום סמכתי עליהם אבל עכשיו לא.

הבנתי. הדיון על מה שאמור לעשות שר האוצר, הוא לא מתקיים עכשיו והוא בכלל לא אצלנו. הדיון שלנו הוא רק על החוק ושום דבר אחר לא. אפשר להתנגד לחוק ואפשר להיות בעדו. אם אנחנו בעד הלבשה והנעלה, כן או לא, זה לא הדיון שלנו. אתם יכולים ללכת אחרי כן לבועז סופר או לשר האוצר או למנהל רשות המסים או ליועצת המשפטית ולומר שעם כל הכבוד לא יכתבו הלבשה והנעלה כי הלבשה והנעלה זה בזיון, על הלבשה והנעלה גם אי אפשר לפקח. אנחנו לא מאשרים את זה.

אז בוא נוריד את זה.

תוריד. מאה אחוזים. אני מוריד את כל העמוד האחורי.

לא, רק את זה.

אבל אז אני לא יכול לאשר את זה.

אנחנו תומכים בחוק אם תוריד את ההלבשה וההנעלה.

אבל אנחנו לא מאשרים הלבשה והנעלה.

ברשותכם, הצו הזה, עם כל הכבוד, הוא טיוטה. שר האוצר לא צריך את אישור ועדת הכספים אלא הוא יכול להחליט שבסופו של דבר מתוך ארבעת הסעיפים יישאר רק הציוד הרפואי.

יש לי שאלה אליך שכל הזמן אני שוכח לשאול אותה. אנחנו דיברנו בישיבה הקודמת על כך שיצטרכו להקים ועדת חריגים ואני אסביר במה המדובר. בישיבה הקודמת שאלנו מה יקרה אם מייבאים ציוד רפואי גדול, רציני ומיוחד מארצות הברית או מאירופה. ביקשנו שתהיה ועדת חריגים שאם קורה מקרה כזה – והוא לא קורה כל יום אלא אחת לעשר שנים – היא תדון במקרה הזה. אנחנו ביקשנו מבועז סופר שיוצע לעניין הזה פתרון. מה הפתרון שמצאת?

הפתרון שמצאתי הוא קשור גם לצו ואני חייב להסביר. אנחנו לא מבקשים כרגע את אישור ועדת הכספים לצו. למען הגילוי הנאות אנחנו מציגים כאן את הטיוטה שהכנו שהיא מהווה פחות או יותר את ההסכמות, ועדיין אנחנו יכולים להחליט – אנחנו ממליצים לשר והשר כמובן בסופו של דבר מחליט אם לקבל או לא. השר יכול לקבוע הלבשה והנעלה לא בפנים, הוא יכול לקבוע שהלבשה והנעלה, הסכום הוא לא שני מיליון אלא 722 אלף שקלים, הוא יכול לקבוע שיש הוראת שעה לשנה רק להלבשה והנעלה. הוא יכול לקבוע, לתשובתך, שכהוראת שעה, מכיוון שחס וחלילה יש עתות חירום ועכשיו אנחנו מקבלים שישה מכשירים רפואיים שנתרמים ומגיעים וערכם עולה על שני מיליון. הוא יפרסם צו והוא יקבע את התחולה ואת פרק הזמן. כלומר, את ההסדרה החוקית שלא צריך חקיקה ראשית. חתימת שר אוצר מתפרסמת ברשומות וזאת פחות או יותר הוראה מהירה מאוד.


לכן, מה שהחוק אומר שיש כאן מסגרת שמאפשרת לנו לצקת תוכן לחוק. אנחנו לא צריכים את אישור ועדת הכספים. אפשר לקיים דיון בוועדה אם אנחנו בסדר או לא בסדר, אבל כרגע אנחנו תומכים בהצעת החוק כל עוד היא לא מתרחבת לנו, ועכשיו אנחנו נחליט. זה קצת מצחיק לומר, אבל אתם בכל זאת צריכים לסמוך עלינו כי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ועדת הכספים. אני יכול מאוד לא לאהוב את החוק הזה, אבל בסוף אני אומר שאני יכול ליישם אותו. אני רוצה להאמין שאני יכול ליישם אותו הכי פחות גרוע. אני לא יודע לומר יותר מזה.


אם נראה שהלבשה והנעלה זה משהו שהוא שמגיע בכמויות ומשהו שפתאום כל אזרחי מדינת ישראל מייבאים כתרומות, כן או לא, נוריד את זה.

למרות מה שאמרת, אני חוזרת על דבריי. בדברים שאמרת עכשיו דווקא חיזקת אצלי עוד יותר את הסקפטיות שלי. ברור לי לחלוטין שהסעיף של הלבשה והנעלה בא אליכם לא מתוך הבנתכם ורצונכם הפנימי לעשות את הדבר הזה. הלבשה והנעלה לא דומה למכשירים רפואיים, למכשירים בשעת חירום. ברור לי לחלוטין שהלבשה והנעלה נכנסו תחת איזשהו לחץ. לכן מה שאתה אומר כרגע, זה בעצם עוד יותר מחזק את מה שאמרת קודם כאשר היית נגד הדבר הזה ואמרת שאתה לא יכול לאכוף. עצם העובדה שאתה פתאום הכנסת את הדבר הזה שהוא מנוגד לחלוטין לדברים, אומר שמישהו הפעיל לחץ בדרך כזאת או אחרת על משרד האוצר להכניס את זה.

לכן את נגד.

כן. אני חושבת שזה גם מסר לא נכון מבחינתנו כמדינה. אנחנו מדברים על זה שהטקסטיל נתפר בירדן, בסין וכדומה ושירות בתי הסוהר מביא טקסטיל תוצרת חוץ. כאן אנחנו מעודדים להביא בגדים תוצרת חוץ לארץ. אני חושבת שכמסר משרד האוצר צריך לקחת את זה בחשבון.

אני נגד החוק ואמרתי את זה אלף פעמים. אני חושב שאנחנו מגיעים לאבסורד. בסוף הולך להיות חוק בשביל להביא מכונת CT להדסה. זה הסיפור, אבל בשביל זה אני לא רוצה חוק. אם רוצים מכונת CT להדסה, אני גם רוצה לשחרר ממע"מ את הבנייה של הדסה שזה הרבה יותר כסף מאשר מכונת ה-CT. העניין כולו התהפך כאן ואני לא מבין מה אתם רוצים. אם יש חוק, אני בעד הלבשה והנעלה לפני CT להדסה אבל זה מביא את העניין לאבסורד מהצד השני.


למה רק למי שתורם? למה רק עמותות חזקות? לי למשל יש עמותה שאוספת מיהודי ליהודי מאה שקלים בבית כנסת והיא קיבלה מיליון שקלים כתרומות של עניים. למה היא צריכה להיות נחותה מול הגביר שתרם לי והוא קיבל פטור ממכס? אם זה כך, בואו נאמר כל העמותות. לצרכים האלה, לא חשוב מהיכן מגיע הכסף. אם גייסתי כסף, אני רוצה לקבל עליו פטור ממע"מ. אז תכף רחל אדטו תבוא, ובצדק, ותשאל מה עם מע"מ על תרופות.


אתם באים ואומרים כאן שנתיים. שנתיים זה התנאי לקבל את סעיף 46. זאת אומרת, קיבלתי סעיף 46 ומחר אני מביא. לפחות תעשה כאן איזו מדרגה.

אני כל הזמן חשבתי שהלבשה והנעלה נמצאים בחוק ולכן אמרתי לאמנון כהן שאולי נוריד את זה. כאשר ראיתי שזה לא בחוק, הוויכוח ירד. עכשיו יש ויכוח אמיתי שאתה אומר אותו והוא ויכוח.

אני רוצה לומר בעברית מאוד פשוטה על מה אנחנו נותנים כאן פטור ממס לעמותות גדולות. עכשיו פתאום יצא שאם מישהו יתרום לבית כנסת או לקופת חולים או לבית ספר, הוא יקבל פטור, אבל מי שיתרום מחשבים לילדים לא יקבל פטור. זה מה שאנחנו רוצים לעשות? זה התחיל מהעמותות לחלשים ומסתיים בעוד תוספת מוצדקת אבל לשם כך יש לי 14 עדיפויות קודמות, אם מחלקים כסף.


אני מבין מה שאתם רוצים, אבל מה שאתם רוצים זה לא החוק הזה אלא זה חוק אחר. מה שכתוב כאן זה לא החוק שאתה רוצה אלא זה חוק לעמותות חזקות שיקבלו מתורם גדול, בשביל לא להביא הלבשה והנעלה, לא להביא מחשבים, לא תיקים לבית ספר אלא לקנות מכשיר שכתוב עליו את שמו והוא יקבל פטור ממס. את זה אתה רוצה לעשות? יכול להיות שזה מה שאתה רוצה לעשות ולא חשוב מה יהיה בדרך.


אני רוצה לומר את הסכנה הבאה. אני מאוד מעריך את בועז סופר ואני לא רוצה להביא את הערכתי לשרים שהיו מעליו ונוכחים מעליו. אתם נותנים כאן לפוליטיקאים מנדט לחלק כסף. פשוט לגמרי. נתת כאן דוגמאות טובות. יש מלחמה והוא נותן פטור ממס. אגב, יש מלחמה, עושים כאן כמה פטורים והוא יבוא וייתן פטור ממס. לשם כך צריך את החוק הזה? אבל הוא מחר יכול להחליט שיש לו סיבה טובה לתת פטור לספרים של גבעת חביבה שהם אדומים כי כך הוא רוצה.

זה לא כתוב בחוק.

למה? יהיה כתוב.

לכן אתה נגד החוק.

אני נגד החוק ויש לי הסתייגויות.

חבר הכנסת חרמש, אתה בעד או נגד?

אני מזועזע. בהצעת החוק הקודמת ידעתי שעם כל ההתנגדות שלי, יש לי בקרה. מה שעשו כאן כרגע זה שהעבירו כאן הצעת חוק שהיא הצעת חוק של תפוס ככל יכולתך, וזה כתוב בסעיף (4). אני לא הולך כמו חבר הכנסת אורון על סעיף (3) אלא אני הולך על סעיף (4). מייבא טובין שנתרמו לו המיועדים לחלוקה ללא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילותו השוטפת של המוסד. פעילות שוטפת של המוסד. אני ניהלתי כמה מוסדות בחיים שלי, ופעילות שוטפת יכולה להיות מכאן ועד להודעה חדשה. אני שואל, לפעילות השוטפת של המוסד, למה? תסלחו לי, לצרכים סניטריים ונייר טואלט או לספרי לימוד ומחשבים? הפעילות השוטפת של המוסד זה סעיף כל-בו שכל דבר עובר בו.


אם לפחות היו באים ואומרים לי שכל דבר שעובר, מביאים לכאן. היה חוק בנק ישראל והיה ויכוח אם מפקחים על התקציב או לא מפקחים, אבל יש שקיפות כך שלפחות אני יכול לדעת מה קורה בתקציב, אבל כאן באים ואומרים שעל זה יחליט שר האוצר בחדר סגור. שר האוצר, בחדר סגור, בחתימת יחיד יחליט מה בפנים ומה בחוץ, היום הוא מוציא, מחר הוא מכניס וכולי. כל זה לא נעשה לאור היום.

למה אתה יכול לבטל בצו את מס הקניה לדלק ב-20 מיליארד?

בחוק הקודם, בתמימותי חשבתי שהחוק הוא איום ונורא אבל לפחות אני אוכל לדעת מה קורה כאן אבל כרגע מתברר לי שאני מצביע בעד סעיף כל-בו שאומר כל דבר לפעילות של המוסד, וההחלטה מתקבלת על ידי שר האוצר בחדר סגור.


אני מבקש להגיש כמה הסתייגויות.

אם אלה הסתייגויות מהותיות, אני רוצה להצביע.

מהותיות.

אם כן, נצביע עליהן.

אני שוב רוצה לציין שהעמותה באה לעזור לשכבות החלשות. אנחנו הגענו להבנות לקראת ההכנה לקריאה ראשונה וכל ההבנות אליהן הגענו, מי שלמעשה הביא את ההצעות היה הגוף המקצועי, ידידי בועז סופר שבאמת היה פתוח והקשיב. אמרתי לו שלא יביא לי משהו שהוא לא יוכל לאכוף אותו אלא שיביא לי משהו שכן יוכל לאכוף, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב שמישהו ינצל לרעה את החוק. אני סומך על שיקול דעתו ועל היצירתיות שלו.


כמו שקורה בחוקים אחרים, אם תראו שיש בעיה, אם תראו שיש כאן חס וחלילה ניצול לרעה של החוק, אנחנו תמיד קשובים ותמיד נוכל לתקן. אנחנו יודעים שתמיד יש מישהו שמנצל מצב לרעה. אי אפשר לומר שרשות המסים לא יודעת לעבוד, אי אפשר לומר שהיא לא יודעת לפקח. אנחנו מביאים חוק בתיאום אתם ואני מקווה שתוכלו לאכוף את הדברים לטובת האזרחים.

ההסתייגויות שלי נרשמו?

הן יירשמו עכשיו. על הסתייגויות מהותיות אנחנו נצביע עכשיו. אני רוצה לומר על מה אנחנו מצביעים ושכל אחד יאמר את ההסתייגויות שלו.


אני מבקש לומר ולהנחות את רשות המסים במה שקורה כאן. אנחנו מאשרים על פי מה שסיכמנו את החוק כך שמדובר במוסד ציבורי, מטרתו הציבורית סעד ובריאות, נקבע לעניין סעיף 46, פועל שנתיים, מייבא טובין וכולי. אתם תביאו לכאן תקנות על מס ערך מוסף לאישור ועדת הכספים.


אני אומר לכם את הנחיות ועדת הכספים לגבי הצו אותו אתם צריכים להכין. אני לא מדבר על אלה שהם נגד החוק כי מי שהוא נגד החוק, הוא נגד החוק וזה יוכרע בהצבעה.


לגבי הנושא של ציוד רפואי, כל מה שנלווה לעניין הזה, ציוד לנכים. גם אם יש ציוד כזה שהוא עולה למעלה משני מיליון שקלים, אנחנו מעונינים שלגבי העניין הזה תהיה ועדת חריגים כך שיהיה אפשר לאשר את זה.


לגבי הלבשה והנעלה, יש מחלוקת בוועדה. מי שנגד החוק, הוא נגד החוק, אבל אני מדבר על אלה שהם בעד החוק אלא שהם מדברים על הפרטים. בנושא של הלבשה והנעלה, יש מחלוקת בוועדה. יש חלק שמבקשים שזה יהיה בצו ויש חלק שמתנגדים לכך. זאת תמונת המצב. אנחנו לא מאשרים את זה ולא דוחים את זה אלא אנחנו אומרים לכם שאנחנו דורשים לעשות את הצו ומיד, אחרי שיש חוק. שיקול הדעת שלכם הוא שיקול הדעת שלכם. תדעו על מה אתם יכולים לפקח. יש כאלה שהם חסידים של הנושא של הלבשה והנעלה והם טוענים שיכולים להיות בחוץ לארץ סטוק שיכול לעזור כאן מאוד ויש כאלה שטוענים הפוך ואומרים שיש כאן מספיק הלבשה והנעלה ולכן אין צורך להביא זאת מחוץ לארץ. אתם מכירים את הנושאים. אנחנו דורשים שהצו יהיה מהר ותפעלו פחות או יותר על פי ההנחיות שנתנו.


אנחנו עוברים להסתייגויות. חברת הכנסת אדטו, מה ההסתייגויות שלך?

לגבי סעיף ההלבשה וההנעלה.

אמרנו שאנחנו לא מצביעים על זה.

את יכולה לכתוב למעט הלבשה והנעלה.

למעט הלבשה והנעלה, בסעיף (4).

יש הסתייגות לחבר הכנסת בילסקי.

הסתייגות לנושא ההלבשה וההנעלה. כמו כן אני מציע לשנות את השנתיים ולקבוע שלוש שנים.

ההסתייגות הראשונה היא שסעיף שנתיים עובר לחמש שנים. מדובר ב-40 אלף עמותות ובמקרה כזה מספרן ירד, כך שיהיה יותר קל לבדוק. ההסתייגות השנייה היא שבסעיף (4) מבוטלות המלים "פעילות שוטפת".

ההסתייגות שלי היא שלוש שנים במקום שנתיים. להוריד את הפעילות השוטפת.

גם אני חשבתי להוריד אבל מסתבר שזה יפגע ב"יד שרה".

אני בעד לעשות חוק "יד שרה".

חשבנו להוריד, אבל אי אפשר להוריד.

אני בעד לעשות חוק להוציא "יד שרה". מספיק עם הסיפורים.

אבל יש כמה כאלה.

כדי לפתור את הבעיה של רחל אדטו אני מציע שגם צו תעריף מכס ופטורים בנושא פטור ממכס יובאו לאישור ועדת הכספים. אישור ועדת הכספים שנפל בחוק בנק ישראל בשמונה מקומות, אחד מהם נשים כאן.

אני רוצה לברוח מהעניין.

אי אפשר לעשות את זה כאן. זה תיקון לחוק המכס והבלו.

אפשר להכניס את זה בחקיקה ראשית. לא יאושרו תקנות בחוק זה אלא באישור ועדת הכספים. בחקיקה הראשית נוסיף שלא יאושרו תקנות בחוק זה אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אנחנו סומכים עליהם.

אנחנו פחות.

אני לא רוצה את הוויכוח הזה כאן, על הלבשה והנעלה.

אני אומר לכם שבמקרה זה הבושה היא הכלי היחידי.

אם הם יחליטו הלבשה והנעלה לא, אתה רוצה שיגייסו את הקואליציה כדי שהיא תאמר כן?

לא, יגייסו את הקואליציה כדי לאשר את זה.

אני לא רוצה.

אני סומך על שר האוצר.

שתי הסתייגויות. אני מבקש שייאמר: לרבות הנעלה והלבשה מכל סוג שהוא.

אין בחוק הלבשה והנעלה.

מחר יאמרו שפיז'מות לא בפנים. אני לא רוצה שכך יהיה.


לגבי "למעט", אני מבקש שייאמר למעט משקאות חריפים.

שם החוק. הצעת חוק המכס. אנחנו מצביעים על שם החוק.

ה צ ב ע ה

שם החוק – אושר

הסתייגות לשם. במקום "ביטול פטור מיוחד" – יימחק.

זה שם החוק. זה חוק קיים.

אתה מקבל הסתייגות לשם החוק, אבל זאת הסתייגות דיבור ולא הסתייגות מהותית.

מה ההסתייגויות לסעיף (1)? הסעיף אותו אנחנו צריכים לאשר הוא כפי שאמרה קודם היועצת המשפטית עם התיקון של רשם ההקדשות.

עם התיקון של רשת ההקדשות, תוספת הגדרה של שנת מס – 12 חודשים מה-1 בינואר. בפסקה (3) זה יהיה פועל שנתיים לפחות מיום הקמתו. בפסקה (4) זה יהיה לייבא טובין שנתרמו לו ללא תמורה כלשהי.

הסתייגויות לפסקה (3), יש כאן כמה הסתייגויות של חברי הכנסת.

מה עם סעיף (1)? אני רוצה להוסיף חינוך.

עכשיו אתה אומר את זה. בסדר.

אם כן, זאת ההסתייגות הראשונה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חיים אורון, להוסיף חינוך.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לפסקה (3) יש כמה הסתייגויות. במקום שנתיים יהיה או שלוש שנים או חמש שנים.

אנחנו מצביעים על חמש שנים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אנחנו מצביעים על שלוש שנים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לפסקה (4). הסתייגות למעט הנעלה והלבשה.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לפסקה (4). לבטל את המינוח "לפעילותו השוטפת של המוסד".

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לפסקה (4). לקבוע שהפרט הספציפי הזה יהיה באישור ועדת הכספים.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב.

לא צריך. הוא מוריד את ההסתייגות. הוא רוצה דיבור למעלה.

למה? תרשמי. זה משהו היסטורי.

"לרבות הנעלה והלבשה מכל סוג שהוא ולמעט משקאות חריפים".

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אני חושב שהייתה כאן הערה נכונה לגבי סעיף 46. אנחנו באמת רוצים לוודא שאכן העמותה פועלת זמן מסוים. מצד שני, ביקשתי כאן או ניסיתי להבין לרגע שאם נעשה שנתיים מיום קבלת סעיף 46, זה בעצם יוצא ארבע שנים מיום ההקמה. אני מבקש שננסה לחשוב בכל זאת לייצר שלוש שנים.

מיום הקמת העמותה?

זה כאילו שלוש שנים. הוא פועל בתחום שלוש שנים ולכל הפחות שנה מקבלת סעיף 46. אז זה אומר שזה לא פחות משלוש שנים. תרגיעו אותי.

הרגענו אותך.

איך לא ראית את זה קודם?

מותר לי לקבל הערות שאתם מעלים.

חבר הכנסת כהן, אתה מסכים?

כן.

הוא פועל שלוש שנים לפחות ושנה אחת לפחות ממועד קבלת סעיף 46.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של רשות המסים, משרד האוצר.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות התקבלה

אנחנו מצביעים על אישור הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי), התש"ע-2010, עם ההסתייגות שהעלה בועז סופר.

ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד – 3

הצעת החוק אושרה

תודה רבה. הצעת החוק התקבלה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

הצעת חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) (תיקון) (פטור למוסד ציבורי), התש"ע–2010
תיקון התוספת
1.
בחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז–1957, בתוספת, אחרי פרט 11 יבוא:



"12.
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) שמתקיימים בו כל אלה:




(1)
מטרתו הציבורית היא סעד או בריאות;




2)
והוא נקבע לעניין סעיף 46 לפקודה, יש בידו אישור מרשם העמותות, כמשמעותו בחוק העמותות, התש"ם–1980, על ניהולו התקין לגבי שנת מס שבה הוא מייבא טובין;




(3)
הוא פועל שנתיים לפחות;




(4)
הוא מייבא טובין שנתרמו לו המיועדים לחלוקה ללא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילותו השוטפת של המוסד."


כהסדר משלים יש בכוונת רשות המסים להתקין את הצו והתקנות הבאים:
תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשס"ט- 2008

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 34 ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 9א
בתקנה 9א(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, אחרי "5," יבוא "8,".



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' __), התש"ע- 2010

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3 ו-5 לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, וסעיף 1 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט - 1949, לפי סעיף 3 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב- 1952, ובכפוף לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957, אני מצווה לאמור:
תיקון התוספת הראשונה
1. בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ז-2007
, בטובין שונים אחרי פרט 7 יבוא: " 8. טובין המיובאים על ידי מוסד ציבורי כאמור בפרט 12 לתוספת לחוק המכס הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז–1957, ובלבד שלא יובאו על ידי המוסד יותר מארבעה משלוחים שערכם הכולל פו"ב עולה על שני מיליון ₪ בשנת מס, ורשימת הטובין וכמויותיהם אושרו לפני היבוא על ידי המנהל והטובין הם מאחד הסוגים המפורטים להלן:

1000

ציוד רפואי, למעט רכב מנועי שאינו עגלות נכים המסווגות בפרט 87.13 (מותנה);

2000
ציוד לנכים, למעט רכב מנועי שאינו עגלות נכים המסווגות בפרט 87.13 (מותנה);

3000
הלבשה והנעלה (מותנה)"