PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

16 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' ניסן תש"ע (16 במרץ 2010), שעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): חוסר הכרה בזכאות לתושבים חוזרים הלוקים במחלת הסרטן

של חה"כ רוחמה אברהם-בלילא.

חברי הוועדה: רחל אדטו - מ"מ היו"ר

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא

איילת כהן קלאוזנר – אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רועי קרת – המוסד לביטוח לאומי

דוריס קריאף – מנהלת מחלקת תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת עליה

עליזה דולב – מנהלת אגף שיקום ורווחה, האגודה למלחמה בסרטן

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

נתן בנימין – מתמחה

שרון סופר – מרכז המחקר והמידע בכנסת

וילמה מאור

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

חוסר הכרה בזכאות לתושבים חוזרים הלוקים במחלת הסרטן

של חה"כ רוחמה אברהם-בלילא.

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את הישיבה לפי בקשתה של חברת הכנסת רוחמה אברהם ונושא הדיון היום הוא חוסר הכרה בזכאות לנכות לתושבים חוזרים הלוקים במחלת הסרטן. אני אבקש את חברת הכנסת רוחמה אברהם להציג את הנושא.

מדובר פה בפנייה אישית שקיבלתי אדם ששירת בצבא הגנה לישראל ביחידה קרבית בגדוד גולני שמלין על תופעה שלעניות דעתי, כאשר העליתי אותה גם בנשיאות התברר לי שיש לה גם השלכות רוחביות ושיש עוד אנשים רבים שנתקלים בבעיה הזאת. מדובר אמנם באדם שלקה במחלת סרטן הדם תוך כדי מגורים שלו בחוץ לארץ. מדובר בתושב ישראלי יורד. בשנת השישים למדינה כאשר אני הייתי שרה הממונה לאירועי ה-60 למדינה יעקב אדרי היה שר העלייה והקליטה. יחד עם הסוכנות יצאנו במבצע גדול מאוד שזו היתה הצעה של הממשלה לנסות להחזיר כמה שיותר תושבים ישראלים מחוץ לארץ לארץ. האדם הזה חזר. מה שקורה, יש פה איזושהי תופעה של אטימות בביטוח הלאומי לא כי הם רוצים אלא מבחינת החוק עצמו ואני חושבת שיש כאן נפילה בין הכיסאות. הבן אדם עבר השתלת מח עצם והוא גר באופקים והוא צריך לנסוע לתל השומר ולממן את התרופות שלו בעצמו. הבן אדם הזה הגיע לחרפת רעב. כאשר הוא היה חי בחו"ל הכול היה בסדר. הוא קיבל את הטיפולים שלו שם. הוא מגיע לארץ הולדתו במסגרת 60 שנה למדינה, הוא לא זכאי לטיפול אחד.

למה הוא לא זכאי?

כי אין לו כסף לשלם.

לא. אבל למה? לא חל עליו עכשיו חוק...?

מי שלא זכאי לקצבה הוא חייב לשלם. הוא לא יכול. אז הוא נדרש לשלם.

אין לו קופת חולים? זה שהוא תושב חוזר אז הוא לא מקבל קופת חולים?

אני לא יודעת לומר לך. אני חושבת שאותו אדם שבא ונדרש לשלם 150 שקלים כל חודש. פה כתוב לי שהוא שילם 8800 שקלים לפני שנתיים כדי לממן את כל תקופת שהייתו בחו"ל. הוא נכנס פה למצב שלא מכירים בו כנכה. אין פה שום עזרה, שום סיוע. לדעתי גם אם החוק דורש תיקון, על זה אנחנו נחשוב בשלב יותר מאוחר, אבל פה יש בעיה שהרבה מאוד אנשים נופלים בין הכיסאות. מה שכן הייתי רוצה לשמוע, גם מהביטוח הלאומי וגם ממשרד העלייה והקליטה מה היו הקריטריונים של אותם אנשים שמדינת ישראל הלכה ושכנעה אותם לחזור לארץ ולהיות כאן ושארץ ישראל תהיה מרכז הקבע שלהם.

הייתי רוצה לפרק את הנושא, הייתי רוצה להפריד אותו לראות עיניי, לכמה דברים. (א) המקרה הפרטי הזה שהוא סרטן הוא דוגמה לנכות אבל כמו שהבאת דוגמה לסרטן אני מניחה שיש אנשים שהנכות שלהם נגרמה לא בגלל סרטן ולכן הייתי משנה את השם בכלל ברשותך, לנכות, ולאו דווקא בגלל סרטן כי הסרטן הוא מקרה פרטי של אחת הנכויות. (ב) ממה שהבנתי מהסיפור ברגע שהוא הגיע לארץ גם בהיותו תושב חוזר והוא שילם חובות של 5 שנים אחורנית של הביטוח הלאומי, ותיכף נשמע את זה מכם, באותו רגע יש לו זכאות להיות מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי ואז שירותי הבריאות שלו מכוסים. מה שנראה לי כבעיה בסיפור הזה זו ההכרה שלו בנכות. כי אני מניחה שפה יש איזושהי בעיה שהיא אולי לא הוצגה כי פרטים חסרים לי. אני מניחה שביטוח בריאות שלו מכסה. הבעיה שלו שהוא לא מוכר כנכה. אז כדאי שנטה את הדיון מה זכותו של תושב חוזר לארץ כאשר הוא מוכר כנכה והנכות נגרמה לו לא בהיותו תושב מדינת ישראל אלא קודם לעלייתו. ואז זה מכסה גם את השאלה של הסרטן ואז זה גם מכסה גם את השאלה של הנכות בלי להתייחס לקופת חולים, אלא אם כן תגידו לי שהביטוח הרפואי שלו לקוי בחסר או יש לו איזשהם החרגות מה שנראה לי לא סביר.

לא. אבל בואי נכניס את זה למסגרת של החזרת אותם תושבים במסגרת אותו מבצע מיוחד 60 שנה למדינת ישראל, כי אז זה מצמצם את הבעיה.

אוקיי. בואו נתחיל במשרד הקליטה. מה הם זכויותיהם של תושבים חוזרים בכלל וכאלה שבשנות השישים עלו במבצע המיוחד הזה?

שמי דוריס קריאף. אני מנהלת מחלקת תיעוד וזכאות במשרד הקליטה. פתחנו באמת במבצע להשבת הישראלים ארצה, מבצע שהוכיח את עצמו. רק בשנת 2009 חזרו 11 אלף תושבים חוזרים. ידענו שהבעיה של התושבים החוזרים זה התשלום לביטוח הלאומי על מנת לפדות את התקופה שבה הם לא היו. לכן המבצע היה, תשלם ואתה תקבל בחזרה.

זה היה ייחודי לגבי אותו מבצע או שבכלל?

רק באותו מבצע החל מ-1 לנובמבר 2007.

תשלם מה ותזכה במה?

תשלם, מבחינת משרד הקליטה תקבל את ההחזר מבחינת הביטוח הלאומי. אם הוא שילם בתשלום אחד הוא היה אמור לקבל במיידית את השירותים הרפואיים. אם הוא שילם ב-6 תשלומים, בתום ה-6 תשלומים הוא היה זכאי להתחיל בטיפולים רפואיים. הטיפולים הרפואיים כללו הכול מלבד טיפולי פוריות.

בעצם בתשלום הזה הוא קנה את זכותו לקבל ביטוח בריאות ממלכתי כמו כל תושב ישראלי כולל הכול?

ובתנאי כמובן הביטוח הלאומי תמיד שהוא הוכר כתושב ישראל. יש להם תנאים שהוא מוכיח שהוא באמת חזר להשתקע, שהוא משלם שכר דירה, שהוא מצא עבודה, זה שהוא נרשם במשרד הקליטה זו גם היתה הוכחה, ושלמעשה הוא הגיע לא רק על מנת לנצל את הטיפולים הרפואיים.

אז את אומרת במילים אחרות שכל אלה שמוגדרים תחת הממצא הזה והקריטריונים האלה למעשה תקופת השהייה שלהם בחוץ לארץ כאילו נמחקת. אנחנו מוחלים לכם על עצם העובדה ששהיתם בחו"ל. אתם כאילו חייתם בארץ. בעצם התשלום והקנייה, אנחנו משלמים לכם בחזרה. זו השורה התחתונה?

מבחינת סך הזכויות שלהם או רק מבחינת חוק בריאות ממלכתי? את חייבת לחדד את התשובות שלך.

מבחינת חוק בריאות ממלכתי הם היו זכאים. אם הם שילמו בתשלום אחד והוכרו כתושבים יש מבחן תושבות לביטוח הלאומי, הם היו זכאים לשירותים רפואיים מיידית אם שילמו בתשלום אחד, ואם שילמו ב-6 תשלומים בתום 6 חודשים. בגלל שזה ידענו שזה 6 חודשים אז גם הודענו לתושבים החוזרים שנרשמו אצלנו, בעיקר לתושבים החוזרים מאמריקה שיתחילו לשלם משם כי כך זה אפשר הביטוח הלאומי, והוא אפשר לתושבים החוזרים להתחיל לשלם שם. מי שתכנן את חזרתו, הרוב עשו את זה משם.

מה לגבי אנשים שחלו שם ורצו לחזור? היה איזשהו סייג?

שום דבר. זה נפתר בצורה הזאת.

לכן אמרתי לא רק סרטן.

זה כללי.

זו בעיה פרטנית אבל יש לה השלכות כלליות.

היתה איזושהי בעיה עם קשישים שהיא קיימת גם היום. גם היום יכול תושב חוזר לפדות את התקופה שלו רק הוא לא יקבל את ההחזר ממשרד הקליטה. היתה בעיה עם קשישים שפתרנו אותה במהלך המבצע. הרי קשישים, רק אחרי חצי שנה אתה יכול לקבוע למעשה קצבת זקנה ומתוך קצבת הזקנה מנכים את ביטוח הבריאות ולכן לא יכלו לקבל שירותי בריאות. אז לכן במסגרת המבצע הם קיבלו במיידית שירותי בריאות אם שילמו.

מה קורה כשזה לא במסגרת המבצע? אי אפשר לפדות את הזכות בכסף, לשלם ולפדות את זכות ביטוח בריאות?

אפשר. אפשר. אפשר. לגבי קשישים- - -

לא קשישים. אדם ממוצע כאן.

אם הם משלמים בתשלום אחד ומוכרים כתושבים על ידי הביטוח הלאומי הם מקבלים ביטוח בריאות מלא.

אוקיי. זהו לגבי משרד הקליטה. בואו נשמע מהביטוח הלאומי לגבי הנושא הזה, הכרה. ברגע שמישהו משלם את חובותיו אחורנית לביטוח לאומי יש לו ביטוח בריאות ממלכתי כמו לכל אחד מאיתנו ואז אנחנו נכנסים. השאלה מה הזכאות שלו לקצבת נכות למי ששילם את מלוא חובותיו והוא כרגע מוכר כתושב ישראל?

רועי קרת מהמוסד לביטוח לאומי. צריך להפריד. חשבנו שמדובר על קצבת נכות. עד עכשיו דובר על משהו שלא קשור לקצבת נכות אלא לזכות לטיפולי בריאות לפי חוק בריאות ממלכתי. סעיף 58 לחוק קובע שמי שחזר עכשיו אחרי שנים ארוכות של שהות בחו"ל שבהן הוא לא שילם דמי ביטוח ולא השתתף במימון עלות חוק ביטוח בריאות ממלכתית צריך לפדות את תקופת ההיעדרות שלו, ובמסגרת המבצע את אותו פדיון החזיר משרד הקליטה אבל צריך היה לעשות את הפדיון בכל מקרה. ומי שפדה באמת זכאי לשירותי בריאות לפי חוק בריאות ממלכתי כמו כל תושב, בלבד שהוא אכן תושב ולא מישהו שבא רק לקבל את הטיפול ומדי אחרי הטיפול מתכוון לחזור מהארץ ממנה הוא בא בגלות. זה לגבי טיפולי בריאות.

הנושא הזה לדעתי ברור לגמרי ואני לא חושבת שיש פה איזושהי בעיה כי טיפולי בריאות מכוסים. אני חושבת שנעבור. הבנו שזה מכוסה. עכשיו אנחנו עוברים לזכאויות אחרות.

קצבת נכות לפי סעיפים 195 עד 197 לחוק, יש מגבלה בחוק. החוק קובע שתושב חוזר שהגיע עם הנכות מחוץ לארץ, זאת אומרת שאי הכושר להשתכר נגרם לו בחוץ לארץ לא זכאי לקצבת נכות. קביעה מפורשת של החוק. יש לזה רק חריג אחד שמדובר בקטין שיצא את ישראל בהיותו קטין כשכבר המחלה, הליקוי מקנן בקרבו, זאת אומרת הליקוי כבר היה קיים כשהוא היה בישראל והוא יצא איתו לחו"ל ואז חזר כבגיר, זה החריג. זה חריג אחד. יש עוד חריג. בכל המקרים האחרים אדם שחוזר לישראל כשאי הכושר כבר מקנן בקרבו, אי הכושר נגרם בחו"ל, לא זכאי לקצבת נכות. החוק קובע את זה.

אבל פה מדובר במבצע מיוחד. כשהעלו את אותם אנשים זה סוג של רמייה מסוימת. באים הנציגים שלנו אומרים להם, אתם זכאים, אתם משלמים, אתם מקבלים בחזרה, אתם מכוסים. הכול בסדר.

כן. מכוסים מבחינת טיפולי בריאות מכוסים. קצבת נכות זה משהו אחר.

בסדר. לא משנה. הזכאות שלו לקצבת נכות, זה גם חלק שצריך להיות בתוך הסוגיה הזו. זה שיש את החוק שהוא קשה זה בסדר. אבל כאשר המדינה מחליטה לצאת במבצע ולהחזיר תושבים חוזרים לארץ וחושבים על כל הסוגיה של התשלומים מא' ועד ת' אם בחוץ לארץ הוא הוכר כנכה מאה אחוז כי יש לו סרטן הדם, אז למה שלא יוכר כאן בארץ שלו כשהוא חזר לכאן?

צריך להבדיל בין עצם היותו נכה לבין היותו זכאי לקצבת נכות. אין זכאות לקצבת נכות כי החוק קובע את זה. ואנחנו פועלים לפי חוק. אני לא מכיר את הבסיס החוקי למה שמשרד הקליטה עשה. אני בטוח שיש בזה משהו. אבל את החוק שלנו אף אחד לא תיקן. אנחנו לא יכולים לשלם את הקצבה הזאת.

ברור לגמרי. השאלה היא כזאת, מאחר וראיתי, לפי הדוח, ברכות על הדוח, אבל השאלה שלפי הדיווחים שלכם בשנת 2009 הוגשו בסך הכול 10 תביעות לקצבת נכות שנדחו בגלל נכות שנגרמה במהלך שהייה בחו"ל. ראה המקרה הזה. השאלה היא אם לשנות חקיקה? אם תהיה תמיכה של ביטוח לאומי מאחר ולא מדובר במספרים שהם באלפים?

יגידו לנו בוועדת שרים בשביל 10 מקרים או בשביל 20 מקרים לשנות חוק?

אני לא יכול לומר כי זאת החלטה שמנהלת המוסד צריכה לקבל. גם כפי שמופיע במסמך של המרכז למחקר ומידע זו החלטה של סדרי עדיפויות. זה דבר ראשון. שנית, אני מציע לא להיצמד למספר של 10 מקרים, אני לא יודע איך הוא נמצא. תבינו, אם אנחנו מדברים על שינוי חוק שאומר שאדם שהגיע עם נכות מחו"ל יהיה זכאי לקצבת נכות, זאת אומרת אחרי שהאירוע- - -

תושב חוזר.

31. באותה מסגרת שנקבעה לשנות השישים.

תושבים חוזרים יש מאות אלפים.

לא. סליחה. תפריד. זה היה מבצע מיוחד. זו היתה שנה מיוחדת עם מבצע מיוחד. עלו 11 אלף איש. אנחנו יודעים את המספר שלהם. ואתה יודע בדיוק גם מי מתוך אותם 11 אלף איש חזר כנכה.

זה יותר מ-11 אלף איש מכיוון שרק ב-2009 זה 11 אלף איש. בסך הכול חזרו יותר מ-17 אלף.

20 אלף תושבים חוזרים. הם מוגדרים כתושבים מוחזרים בשנה מסוימת, שנה מאוד מאוד ספציפית.

ביטוח לאומי לא מחוקק לפי שנים.

סליחה. לא חייבת להיות חקיקה. גם יכולה להיות הוראת שעה בעניין הזה.

הוראת שעה זה גם סוג של חוק. שלוש קריאות זה חקיקה לכל דבר ועניין.

הוראת שעה זה לא שלוש קריאות. אנחנו קצת יודעים איך מחוקקים בארץ.

אני אומר, זאת שאלה של מדיניות שאני לא יכול לענות עליה. הכנסת צריכה להיות עירה למשמעות של שאלת המדיניות הזאת. בוודאי לא מדובר על 10 מקרים. זה מספר קטן מדי.

בגלל שהיה פה מצב של 60 שנה למדינה היו קריטריונים מאוד מאוד ברורים. אז אני חושבת שנכון יהיה שאנחנו נמליץ לשר הרווחה לשקול את הסוגיה של הוראת שעה של כל אותם תושבים חוזרים בשנת השישים למדינה. כן הם יכללו בתוך הסוגיה הזאת.

צריך לדבר עם המנכ"לית של הביטוח הלאומי.

כן. אבל היא יכולה לעשות את זה בהוראת שעה של השר.

אפשר לנסות לאפיין את הקבוצה הספציפית הזאת אבל אז עשויות לעלות טענות חוקתיות של אפליה. יש לנו גם הרבה טענות של תושבים חוזרים של מזרח ירושלים.

הם עלו במסגרת השישים למדינה?

זה לא משנה.

בוודאי שזה משנה.

השאלה של המבצע היא לא רלוונטית לשאלה של הזכויות.

בוודאי שכן.

לדעתי לא.

בוודאי שכן. חד משמעית כן. אם אנחנו שולחים נציגים של המדינה לקהילות היהודיות בשנת השישים למדינה, זאת אומרת שאנחנו מגדירים את זה כמבצע מיוחד.

נכון. אבל הזכות לביטחון סוציאלי היא זכות שיש לה היבט חוקתי. וברגע שיש היבט חוקתי נשאלות שאלות אצלנו במשרד המשפטים, בבג"ץ, של שוויון, האם נכון לעשות אבחנה בזכות לקצבת נכות במי שעלה דווקא במבצע? למי שעלה חודש קודם או חודש אחר כך?

אז רגע, איך אתה מסביר את החזרת הכסף? איך את אתה מסביר את הפדיון?

זה לא קשור לקצבת נכות.

זה לא אפליה? בטח שזו אפליה.

זה היה אירוע מיוחד בשנה מיוחדת בהחלטת ממשלה.

הקבוצה הזו כבר הופלתה.

כן. אבל קצבת הנכות משתלמת לכל החיים. זה לא אותו סכום חד פעמי ששולם והוחזר. אגב השאלה הזאת לא נבחנה. אני לא זוכר שהיתה עתירה לבג"ץ בעניין הזה. אילו היה לו מה לומר הוא היה אומר.

אתם רוצים שכל דבר שיעתרו לבג"ץ? נו באמת. אנשים שאין להם כסף איך לטפל בחיים שלהם יעתרו לבג"ץ?

אין לי מה להוסיף. זו שאלה של מדיניות ומדיניות בנושא הזה יכולה מנהלת המוסד לקבוע. אני מניח שמנהלת המוסד אם תידרש לשאלה, תידרש לשאלה הכללית שהיא כבר נדרשה לה בעבר שזה זכות קצבת נכות לתושבים חוזרים, כן או לא? לאפיין אוכלוסייה מסוימת שרק היא תקבל את הזכות זה בעייתי מבחינה חוקתית.

יש איזושהי אפליה בין תושבים חוזרים. אם אלה שעולים לארץ בתור עולים חדשים מקבלים את קצבת הנכות בלי שום בעיה אז תושבים חוזרים מבחינה זאת, למה מצבם מורע יחסית לעולים חדשים? גם פה יש איזושהי אפליה. אתה יכול להסתכל על זה גם ככה.

נכון. נכון.

למה? עשיתי טעות, נסעתי, ההורים שלי נסעו לחוץ לארץ, נולדתי שם, ועכשיו החלטתי לחזור לכאן. אז למה מצבי רע יותר מאשר מישהו שעלה בגיל 78, עלה מחו"ל וקיבל את קצבת הנכות ברגע שהוא הגיע לארץ? במטוס כבר הוא קיבל את קצבת הנכות. אני חושבת שזה הרבה יותר אפליה מבחינה זאת, קל וחומר כאשר התייחסת לקבוצה הזאת כקבוצה מאוד סלקטיבית שאתה היית זה שבהחלטת ממשלה פנית אליהם וביקשת מהם לחזור לארץ מתוך רצונך לעודד. אני חושבת שיש פה בעיה אמיתית. אם כבר מדברים על חוסר שוויון בין שתי הקבוצות, העדפה, הרי פה שזה יותר בולט.

נכון. אבל תעשו את האבחנה בין דברים שהממשלה עושה כרשות המבצעת לבין דברים שהכנסת עושה כרשות המחוקקת. אני לא מכיר את תיקוני החקיקה שמשרד הקליטה עשה לרגל שנות השישים. לדעתי הוא לא עשה תיקוני חקיקה. זה דברים שהממשלה עשתה כרשות מבצעת. לבוא ולתקן את החוק זה קצת יותר קשה.

אנחנו לא רוצים לתקן את החוק. אפשר לדבר על הוראת שעה. אתה כל הזמן מתעלם מהעניין של הוראת שעה.

לא. קצבת נכות משולמת לפי חוק. לא לפי החלטות ממשלה. לפי חוק ורק לפי חוק.

בסדר. אבל כשיש מקרים מיוחדים שהם מאוד ספציפיים ונדרשים לתקן אותם אז לא כל דבר קטן מובא לחקיקה. ולא אחת אני כשרה מקשרת היו לי ויכוחים רבים עם משרד המשפטים שבהם נאמר בצורה מפורשת לא כל דבר צריך ללכת בשינוי חקיקתי. אני גם לא רוצה לעשות שינויים רוחביים תקציביים על התקציב של מדינת ישראל בעת הזו. בסדר? יכול מאוד להיות שהעלות התקציבית של השינוי הזה ימדד לי ב-500 מיליון שקלים. לא יודעת לאמוד את זה. לא אעביר את החקיקה הזו בחיים. מה אני עושה עם 17 אלף משפחות שמביניהן יש אולי 20 מקרים כאלה שנופלים בין הכיסאות ומקללים את הרגע שחזרו למדינת ישראל? כי הם לא יכולים לעבוד, כי אין להם שום יכולת. את הזכות לחיות בכבוד בארץ שלהם אין להם. איך אתה מגדיר את האנשים האלה? מה תעשה איתם?

במיוחד שאם את משווה אותם לקצבאות של עולים חדשים שעלו באותו מטוס יחד איתם אז מצבם הרבה יותר גרוע.

במיוחד אלה שנשלחו על ידי המדינה, עובדי הסוכנות היהודית, עובדי המדינה, עובדי רשויות שנשלחו וייצגו את המדינה הם כן אם קורה להם משהו בחו"ל הם מפוצים.

הם נשארים תושבי מדינה, זה משהו אחר.

לא. הם המשיכו לשלם כל הזמן.

אני אגב מציע לגבי אותה אוכלוסייה לבדוק את הזכאות להבטחת הכנסה שזו גמלה מקבילה לנכות כי הבטחת הכנסה הזכאות היא מיידית.

יש להם או אין להם?

אני לא יודע. שאלנו. לא קיבלנו מקרים פרטניים.

אני לא יודעת. כשאתם מעלים את הנושאים האלה כאן, אני יותר ויותר משתכנעת שיש כאן בעיה אמיתית לגבי הזכאויות של תושבים חוזרים שבסופו של יום הם נופלים בין הכיסאות או באיזשהו מקום הם מופלים לרעה פה.

יכול להיות אבל זו החלטה של הכנסת.

לא. גם השאלה שכרגע העלית בנושא הבטחת הכנסה.

להבטחת הכנסה הזכאות לא תלויה בקיומו של איזשהו אירוע מזכה לפני או אחרי העלייה. אם אתה תושב, אתה בישראל ואתה נמצא איזושהי תקופה בארץ אתה זכאי לאבטחת הכנסת אם מתמלאים יתר תנאי הזכאות. הבעיה של נכות היא בעיה ייחודית כי אם אי הכושר להשתכרות נוצר בחו"ל זה בעצם פגם שכבר אי אפשר לרפא אותו לפי החוק, גם אם תישאר בארץ 20 שנה לא תוכל לקבל קצבת נכות.

בסדר. יכולת להגיד לו את זה לפני שהוא מחליט את ההחלטה לחזור.

מה זה יכולתי להגיד לו? אני?

לא אתה. מבחינתי כל שליח שיוצא ומשכנע אדם לחזור הוא צריך לתת את התמונה המלאה.

אבל משרד הקליטה מכיר את הכללים, מכיר את החוק.

לא. משרד הקליטה בצורה אחת הוא קורא אותו ואתם קוראים אותו בצורה אחרת.

לא. לא. החוק הוא מפורש. אי אפשר לקרוא אותו בשתי צורות.

רצית להגיד משהו?

שאלה לעורך דין קרת. מה מקור הנתונים לגבי 10 הבקשות? זה נתונים שקיבלנו ממנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי אתמול. הוא אמר שהוא לא יודע.

אני רוצה לציין לגבי הבטחת הכנסה שאנחנו משלמים לתושבים החוזרים בכלל בלי שום קשר למבצע מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בהם מהתחלה ולכן הם מטופלים על ידי המשרד לקליטת העלייה. אנחנו משלמים להם את דמי הקיום. אנחנו משלמים להם 3 חודשים. זה בדרך כלל הזמן עד שהם יכולים לתבוע מהביטוח הלאומי את הקצבה.


עוד דבר, אנחנו פועלים כיום מול משרד ראש הממשלה למבצע נוסף של מי ששוהה מעל 5 שנים.

חשוב מאוד מה שאת אומרת כי זה בדיוק היה לי בראש כל הזמן עכשיו. מה שאת אומרת. כי רציתי להעלות את זה בדיוק. עכשיו בדיוק קראנו בעיתונים שמעודדים מחדש ורוצים להחזיר מדענים וכדומה. זה חייב להיפתר. הבעיה הזו של השוואה, כלומר מצבם הנחות של אלה שחוזרים חייב להיפתר במסגרת המבצעים האלה. אתמול יצאה בריש גלי הודעה מאוד גדולה שאתם מתכוונים להעלות מדענים, והמוחות שחוזרים. הם אמורים לדעת שהם בתנאים פחות טובים.

אנחנו צריכים לפעול באופן דחוף בעניין הזה.

אני מנהלת מחלקת השיקום באגודה למלחמה בסרטן. רציתי לציין את ההקשר הספציפי של תחלואת סרטן כמצב משברי. כשמדובר על נכות זו לא נכות מולדת. זו נכות כתוצאה ממשבר של מחלה שבה מעורב גם החולה וגם כל בני משפחתו. זה נצמד למשבר של מעבר, של הגירה חזרה לארץ. יש פה באמת איזשהו כפל משברים. אני מסכימה עם השרה שצריך להתייחס לזה באופן מיוחד ולתת על זה את הדעת באורח ספציפי ומיוחד בהקשר הזה של תחלואת סרטן.

אנחנו החלטנו פה שלא נתייחס רק לנושא הסרטן אלא נתייחס לכל הנכות הכללית. הוצג פה מקרה פרטי של סרטן. אבל אנחנו רוצים להתייחס לאו דווקא לסרטן, אלא למכלול. בבקשה.

אני מביטוח לאומי. רק לייחד שני מקרים שכבר היום יש להם פתרון ולא היה בעבר. מישהו שנדחה על אי כושר שנוצר כשלא היה תושב והיום חלה, לא חשוב במה, קרה לו משהו בארץ. בעבר היינו דוחים גם אותו. היום אנחנו כן מאשרים במקרים כאלה. זאת אומרת הם מגיעים לאותו מצב כמו חולה.

מה עשיתם כדי להגיע להחלטה כזו כן לטפל באנשים כאלה?

היה פסק דין שהרחיב גם למישהו שהיה לו שם מאה אחוז ופה עוד מאה אחוז. ניתנה הנחייה לסניפים. אני חשבתי שזה העניין הזה שיש מקרה פרטני של מישהו שחלה בארץ אחרי שכבר קרה לו משהו שם ויש לנו גם מקרים כאלה. יש כבר מקרים שאנחנו יודעים עליהם שאושרו תקופות זכאות לתושבים חוזרים שחלו בארץ.

אי אפשר להשתמש בזה כתקדים כדי לפתור בעיות?

לא. כי קרה להם משהו בארץ.

אבל אמרתם שהיה להם משהו בחו"ל.

אבל היה להם גם משהו בארץ.

אם התמזל מזלך וגילית את זה בארץ אז את כן תטופלי. אם לא התמזל מזלך...

לא. מדובר על משהו אחר. מישהו שהיה לו שמה משהו והוא נדחה והיה לו גם פה משהו והוא אושר.

חושבים שנוגעים באיזה קצה ופתאום מתגלה שזו סוגיה הרבה יותר מסוגית הקצה הזאת.

אנחנו קוראים אבל איך אפשר להביא למצב שכן שר הרווחה יעשה משהו?

לפנות. הביטוח הלאומי, וגם משרד הקליטה עכשיו צריכים לקחת את מה שנאמר פה ברצינות.

בדיוק. צריך להוסיף את זה. שלאור כוונות משרד הקליטה וממשלת ישראל לצאת במבצע נוסף של תושבים חוזרים מן הראוי שהסוגיה הזאת תעלה ותידון ויובהר לכל התושבים מה זכויותיהם.

גם תגבילי בזמן פה את מתן התשובה של שר הרווחה.


אני אקריא לכם את הסיכום. הוועדה מודעת למצב החוקי הקיים המונע מתן קצבת נכות מתושבים חוזרים שנכותם נגרמה בזמן שחדלו להיות תושבי ישראל על פי המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת קוראת הוועדה לשר הרווחה לראות כחריג מקרים של תושבים חוזרים שחזרו במסגרת המבצע להחזרת תושבים חוזרים במלאת שישים למדינה ולהעניק להם קצבת נכות על מנת לאפשר להם את הזכות לחיות בכבוד.

קריאת ביניים. משרד הקליטה נותן סל קליטה לתושבים החוזרים?

הוא נותן סל סיוע אחר.

למה הוא לא נותן סל קליטה?

הוא נותן סל סיוע אחר. לא קוראים לו סל קליטה.

הוועדה קוראת לממשלה לבחון מחדש את המדיניות המפלה בין תושבים חוזרים לעולים חדשים בכל האמור לזכויות לקצבאות. יכול להיות שיתברר שיש לכם עוד קצבאות.

בוודאי. זו לא רק קצבת נכות. יש עוד קצבאות למשל קצבת סיעוד. הכלל הוא כזה. קצבאות ארוכות טווח כמו נכות, כמו סיעוד, כשהמאורע המזכה הוא לקות גופנית ואי כושר להשתכר אם המאורע המזכה קרה בחו"ל החוק לא מאפשר לך להיות זכאי לקצבה ארוכת טווח כשאתה בא לארץ.

אז זה שוב פעם תושב חוזר לא ועולה חדש כן.

עולה חדש הוא חריג. נכון. אבל האנשים האלה לא מוכרים כעולים חדשים במשרד הקליטה. אני רוצה להדגיש, השאלה מי הוא עולה חדש לא מוכרעת בביטוח הלאומי. אנחנו מקבלים אישור, פלוני הוא עולה חדש אז הוא זכאי, אלמוני הוא לא עולה חדש אז הוא לא זכאי.

לכן המשפט הזה הוא מאוד נכון שהוועדה קוראת לממשלה לבחון מחדש את המדיניות המפלה בין תושבים חוזרים לעולים חדשים בעיקר לאור כוונת משרד הקליטה לצאת במבצע חוזר לעידוד החזרה לארץ. הוועדה מבקשת משר הרווחה להתייחס להמלצות בתוך חודש ימים.

משרד הקליטה ולהכליל גם את משרד הרווחה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.