ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/03/2010

ניצול שעות הוראה

פרוטוקול

 
PAGE
12
ועדת החינוך, התרבות והספורט

15 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 192

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני , כ"ט באדר התש"ע (15 במרץ 2010), שעה 11:00
סדר היום
ניצול שעות הוראה
נכחו
חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

עינת וילף
מוזמנים
ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

ד"ר משה דקלו – מנהל אגף לארגון לימודים, משרד החינוך

גד דיעי – מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

ד"ר גדעון בן דרור – יועץ ועדת החינוך בכנסת

עזרא גנור – יועץ כלכלי

רון מוסקוביץ – מזכ"ל מרכז השלטון המקומי

נחום בלס – מרכז טאוב

אתי בנימין - יו"ר הנהלת הורים ארצית

יהודה סקר – ארגון ההורים הארצי

יובל וורגן – מרכז המחקר והמידע בכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

ניצול שעות הוראה
היו"ר זבולון אורלב
חברים אנחנו פותחים את הישיבה שעוסקת בניצול שעות הוראה. כמו שכולנו מבינים שעות ההוראה זה המשאב העיקרי שיש למערכת החינוך לקיים את חובתה בדבר קיום חוק חינוך חובה. כלומר שעות ההוראה זה האמצעי העיקרי שבו מערכת החינוך מנחילה לתלמידים גם את הידע וגם את הערכים וגם מצמצמת את הפערים. ואכן מערכת החינוך מתנהלת והדיונים בינה לבין משרד האוצר זה שעות ההוראה. זה הצד השני של שכר המורים. למטבע יש שני צדדים, צד אחד זה שכר המורים והצד השני הוא שעות ההוראה. ולכן חשוב מפעם לפעם להציץ ולהרים מסך ולראות מאחורי הקלעים האם מערכת החינוך מנצלת את שעות ההוראה כראוי.

אין אנו מעלים כאן נושא חדש. כבקי ורגיל במערכת אני יכול להגיד שמאז היכרותי את מערכת החינוך המערכת עוסקת בסוגיה הזאת, ולצערי כמעט תמיד הממצאים הם שאין ניצול אופטימאלי של שעות ההוראה. הבעיה מאוד סבוכה ומורכבת כיוון שמערכת החינוך פועלת ב-4000 מוסדות חינוך, ב-50 אלף כיתות עם 120 אלף מורים. השליטה במערכת כזאת היא שליטה לא פשוטה וגם הבקרה לא פשוטה כדי לדעת האם אנחנו מנצלים כראוי. בדיון הקודם שבו דיברנו על דוח ה-OECD על מערכת החינוך בישראל, הממצאים וההמלצות עמדנו על כך שההשקעה עבור כל תלמיד בודד בישראל היא נמוכה באופן מאוד משמעותי בממוצע של כ-20% פחות מההשקעה הממוצעת של תלמיד במדינות ה-OECD. תמיד אני אומר גם שכר המורים. בישראל נמוך, גם באחוזים דומים בהשוואה לשכר המורים במדינות ה-OECD.

אבל בעוד אנחנו סבורים שיש להגדיל את תקציב החינוך על מנת שהוא יהיה שווה להשקעה פר תלמיד במדינות ה-OECD אנחנו תמיד צריכים לבדוק את עצמנו האם התקציב שעומד לרשותנו מנוצל כראוי. לצערי מהדוח שהוכן על ידי יובל וורגן שהוא ראש הצוות שעוסק בהכנת המסמכים לועדת החינוך, על פי הממצאים מתברר שהממצאים הם לא מפתיעים ואפילו מדאיגים כיוון שהתופעה הזאת של אי ניצול ראוי של שעות הוראה הושרשה יותר מדי עמוק במערכת החינוך ומי שמשלם את המחיר הכבד על כך ששעות הוראה יקרות וימי לימודים יקרים מבוזבזים ואינם משמשים למטרתם ובסופו של דבר נפגעים תלמידי ישראל. ואנחנו הסנגורים של תלמידי ישראל כדי שניתן יהיה לצמצם את הדבר הזה ככל האפשר.


יש לזה שלושה היבטים. היבט אחד זה שבית הספר משתמש בשעות הוראה שלא למטרתן. נקבעו שעות הוראה כדי לקיים את מערכת הלימוד כפי שמשרד החינוך והתרבות החליט עליה ובית הספר, מנהל בית הספר, ההנהלה לקחו שעות כאלה ולא מלמדים את מה שהם מחויבים על פי המערכת אלא משתמשים בהם לדברים אחרים. ויד הדמיון היא מפה עד להודעה חדשה. כפי שאנחנו יודעים שגובים כספים לא חוקיים במערכת החינוך תחת כל מיני שמות והדמיון פורה. ארגוני עובדים משיגים תוספות שכר בעזרת כל מיני שמות. אותו דבר גם פה. בתי הספר משתמשים בכל מיני שמות פסולים מן היסוד, ממש ניצול לרעה של כספי ציבור.


הדבר השני הניצול בתוך הכיתה שלא כל כך בא לידי ביטוי במסמך הזה אבל גם עליו צריכים לדבר. הפעמון צלצל, המורה נכנס לכיתה והשאלה כמה זמן מתוך השעה הזאת המורה אמנם מלמד. כמה זמן הוא עסוק בהטלת משמעת. כמה זמן הוא עסוק בסידורים טכניים וכמה זמן הוא באמת מלמד. וגם פה הממצאים מאוד לא טובים ואני מחזק את ידי השר והמנכ"ל שמנסים היום להוביל מהלך להגברת המשמעת והסמכות המורית בתוך בית הספר שגם יעזור לצמצם את התופעה הזאת.


הדבר השלישי הוא איבוד ימי הלימודים. בכמה דיונים שקיימה הוועדה עולה, מישהו אפילו נקב במספר מדהים של 20% מימי הלימודים אינם מתקיימים כסדרם בגלל כל מיני סיבות, חלקן סיבות מוצדקות, הטיול השנתי, הנסיעה לפולין, בחינות הבגרות, הכנה למסיבת הסיום, יום זה, יום אחר. הכול בא על חשבון הלימודים הסדירים ועל חשבון שעות ההוראה היקרות.


יש היום חלון הזדמנות במנהיגותו של השר ותחת ניהולו של המנכ"ל וגם בהרכב הוועדה הנוכחית לעשות סדר במערכת החינוך ולנסות ולהביא לשינוי מגמה בסוגיה הזאת.


אני רוצה להקריא בפניכם דוגמאות של מכלול תפקידים שהוקצו להם שעות תקן בבתי הספר היסודיים שהם כנראה לא מאושרים. עוזר מנהל חבר צוות ניהול. רכז חינוך מיוחד. רכז מחשבים, אינטרנט, מינהל בית ספרי ותקשוב. רכז פדגוגי, רכז קישוט וטיפוח סביבה לימודית. הכול דברים חשובים. אני לא מזלזל בשום תפקיד. אבל על אלה הולכים שעות הוראה. רכז מערכת שעות. רב בית הספר. רכז מקצוע, רכז צוותי הוראה, רכז טיולים, רכז אמנות, מוסיקה, מחול. ריכוז מרכז משאבים, ספרייה וספרן. רכז שכבה. הכנת אירועים וטקסים. רכז משמעת. רכז תורנויות של מורים. עורך העיתון של בית הספר. רכז משחקייה. יש אדם במערכת שקיבל שעתיים שבועיות להיות אחראי לאב הבית, לאחזקה, לחצר ולגינון.


אדוני המנכ"ל אני מודה לך שאתה הסכמת להשתתף בישיבה שאני רואה בה חשיבות רבה.
שמשון שושני
אגב הנתונים האלה הם נתונים של המשרד.
היו"ר זבולון אורלב
כן. כן. כן. לנו אין. אנחנו לא מנהלים את המערכת הזאת. אתם מנהלים את מערכת החינוך. כל הנתונים שיש לנו הם נתונים שאנחנו מקבלים תוך שיתוף פעולה מלא מהמשרד בסוגיה הזאת. לקח זמן עד שקיבלנו את הנתונים אבל בסוף קיבלנו אותם.
שמשון שושני
אנחנו אמרנו שאחרי שנקיים דיון פנימי בממצאים יעברו הממצאים לוועדה.
היו"ר זבולון אורלב
אדוני המנכ"ל אין לנו שום תלונות. להיפך, לנו יש רק הערכה לגבי שיתוף הפעולה של השר, המנכ"ל והנהלת המשרד עם הוועדה ועם עוזרי המחקר. אנחנו מקבלים את כל המידע ואנחנו בהחלט מודים על כך. זה חלק מהתפקיד של מרכז המידע והמחקר לחסוך את כל השעה הראשונה של הדיון ולהתווכח מה הממצאים, אז יש נתונים שהם מוסכמים על גם על המשרד וגם על הוועדה ויש תשתית עובדתית מוסכמת. אשר על כן אדוני המנכ"ל אני מכיר אותך יותר מיום יומיים והצעתי היא לראות במשימה הזאת משימה מנהלית ראשונה במעלה כיוון שעוד שאנחנו באים להוסיף למערכת שעה שבועית אחת ואדוני יודע בדיוק כמה היא עולה, שעה שבועית בבית ספר בחינוך היסודי היא 5000 שקל ובעל יסודי 7000 שקל. אז תעשו 6000 שקל כפול 50 אלף כיתות, אז תבינו כמה זה עולה, 30 מיליון שקל. שעה שבועית אחת במערכת עולה 30 מיליון שקלים אז בעוד אנחנו בצדק לוחצים על האוצר והוועדה נותנת גיבוי להחזיר למערכת את שעות ההוראה שקוצצו כאן יש לנו תחת שליטתנו שעות הוראה ולפי דעתי צריך להיות שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים, גם ארגוני המורים, גם השלטון המקומי. אינטרס פשוט משותף שהרי גם מבחינת ארגוני המורים ואני שמח שממלא מקום מזכ"ל הסתדרות המורים וראש האגף המקצועי גד דעי נמצא איתנו, כאן יש לנו אינטרס משותף ששעות ההוראה ימלאו את ייעודן ולא ישמשו למשימות שאינן קשורות בעיקר. לדעתי ממש מלחמת קודש עבור הילדים להחזיר להם שעות לימוד. אולי ניתן ליובל שהכין את העבודה להציג את זה ביתר פירוט כדי שאפשר יהיה להתייחס לזה.
יובל וורגן
תודה רבה אדוני יושב הראש. הנושא הזה מורכב מאוד. בישיבת ועדת החינוך של היערכות לשנת הלימודים הנוכחית זאת הישיבה שבה הוצג הנתון של 20% והוא הוצג על ידי שר החינוך. שורה תחתונה של כמה מזמן הלימוד אינו מנוצל. אנחנו במסמך שלנו לא כיוונו לשורה תחתונה שמכילה את כל המרכיבים אבל כמו שהצגת שלושת המרכיבים העיקריים הם: ימי הלימוד, שעות ההוראה וזמן השיעור כשיש גם את המרכיב של היעדרויות ואיחורים שהוא בעצם משפיע גם על ימים וגם על שעות. מבחינת ימי הלימוד אין לנו נתונים מאוד עדכניים. יש כמה עבודות גם של נחום בלס שיושב פה שהכין בעבור משרד החינוך בשנים קודמות שבהן נכתב שלגבי חטיבה עליונה לכל הפחות 10% מהימים אינם מנוצלים, בכיתות י"ב המצב הוא החמור ביותר כאשר מר בלס העריך בזמנו שעקב הפסקת הלימודים אחרי פסח ועקב הכנה לבחינות בממוצע כ-70 ימי לימודים לא מתבצעים בפועל בכיתה י"ב.
נחום בלס
אני לא הערכתי את זה. אני ספרתי. אני מדבר על כך שבסך הכול בין 70 ל-60 מתוך 600 בחטיבה העליונה. 210 כפול 3, 10% מימי הלימוד מתבטלים לקראת בחינה, לקרת בחינות מתכונת ואפילו לקראת בחינות שנחשבו בבית הספר חשובות.
יובל וורגן
בנושא הזה של ימי הלימוד משרד החינוך פרסם באוקטובר האחרון חוזר מיוחד למנהלי בתי הספר שנקרא ימי הלימוד המחייבים. חוזר כזה לא היה בעבר. הוא די חדשני במובן הזה שיש טבלאות מדויקות עם מספר ימי הלימוד בניכוי חופשות וחגים. כמה מתוכן אפשר לנצל לצורך פעילויות שהם לא לימודים גרידא כולל טיולים וכולל טקסים שזה 10%, זה מה שמותר, ואת מספר ימי הלימוד הנותרים שמצוין במפורש כמה צריך ללמד. החוזר הוא מאוד מפורט וההנחיות הן מאוד מדויקות. אם רק מותר להעיר גם למנכ"ל אולי שבוועדת החינוך בחודשים האחרונים דנו בכמה נושאים שהיו הנחיות מאוד מפורטות של המשרד כמו תשלומי הורים, ספרי לימוד, והעניין העיקרי שעלה בהם זה עניין האכיפה. פה כתוב בחוזר שהאחריות העיקרית היא של מנהלי בתי הספר בליווי של הפיקוח. אם ללמוד מהניסיון בנושאים אחרים התברר שזאת לא אכיפה מספקת. זה לגבי ימי הלימוד.
שמשון שושני
מה אתה מציע למשל?
יובל וורגן
למשל אנחנו כתבנו במסמך שיש אולי צורך לבקש ממנהלי המחוזות דיווח תקופתי למינהל הפדגוגי. תקופתי, לא בסוף שנה או בבקרה מדגמית אלא תקופתי של כל המוסדות באותו מחוז פעם ברבעון.
אבי גור
המשרד גם הציע פה בוועדה כמה צעדים שהוא הולך לעשות והוא לא עשה אותם.
יובל וורגן
הנושא שתופס את רוב הדפים במסמך שלפניכם הוא הנושא של ניצול שעות ההוראה על ידי בתי הספר. ניצול שעות התקן שמוקצות על ידי המשרד. במסמך מודגש כמה פעמים ממצאים חלים רק על היסודי וחטיבות הביניים. לא על חטיבות עליונות. הם חלים רק על החינוך הרשמי. המוכר שאינו רשמי בכלל לא נבדק בבקרת התקן שעליה מבוססים כל הנתונים שכמובן מקורם במשרד ואני מאוד מודה לד"ר דקלו על הסיוע שלו בלימוד הנושא הזה. לא כוללים חטיבה עליונה, לא כוללים מוכר שאינו רשמי ולא כוללים את כל בתי הספר שבאופק חדש. שלפי הנתונים שהמשרד הציג בוועדה בחינוך היסודי 70% אולי אפילו יותר מבתי הספר היסודיים כבר באופק חדש והם לא נכללים בבקרה, מה שאומר שלפחות הממצאים שמוצגים פה, לפחות על מחצית מבתי הספר הם בכלל לא חלים.


אנחנו לא לגמרי הבנו אם יש מנגנון דומה של בקרת תקן באופק חדש. אנחנו יודעים ששעות ההוראה שם מוקצות אך ורק להוראה ואין אפשרות להשתמש בהם לתפקידים כמו שיש בתי ספר שלא הצטרפו לרפורמה אבל אולי המשרד יכול להציג פה את מנגנון הבקרה שיש שם על שעות פרטניות או על דברים אחרים.


מבקרת התקן שהממצאים שלה מפורטים במסמך מתשס"ח עולה ששתי קבוצות שהן חריגות מהנחיות של משרד החינוך שניתן להבחין ביניהן. חריגות שמחברי הדוח קוראים להן חריגות ארגוניות. פה מדובר על הקצאת שעות לתפקידים ועל הקצאת שעות על פיצול כיתות או פתיחת כיתות אם עודפות, וחריגות בקבוצה שנקראת פדגוגית. פה מכוונים יותר לשעות ההוראה שמגיעות בפועל לתלמידים כאשר מדובר על שעות אורך וגם אפילו על שעות ללימוד מקצועות הנכללים בתוכנית הליבה כשלפי הנתונים של הבקרה ולפי מחברי הדוח עצמם יש ככל הנראה קשר ברור בין החריגות בשתי הקבוצות האלה. מה הכוונה במילים פשוטות? בתי הספר מקצים שעות רבות לתפקידים. ייתכן שחלקם תפקידים מאושרים. הרבה מאוד מהם תפקידים לא מאושרים. צריך להגיד גם שיש לבתי הספר שעות ניהול וחינוך שאפשר להקצות אותם לתפקידים. אבל הן מוגבלות למדי. ומנגד בזמן שמקצים שעות לתפקידים או לפתיחת כיתות אם עודפות מתברר שחסרות שעות בשעות האורך. שעות האורך הן מספר השעות המינימאלי שכל תלמיד צריך ללמוד ולשהות בכיתתו. ולכן גם אם זה לא נבדק אחד לאחד המסקנה המשתמעת המתבקשת היא ששעות שנלקחות לצרכים ארגוניים חסרות בהוראה בפועל בכיתות. והמספרים הם מפורטים. יותר שליש מבתי הספר חורגים בשעות עודפות לתפקידים. כ-30% חסרות בהן שעות אורך. כדאי להגיד שבחלק מבתי הספר שחסרות בהן שעות אורך יש השלמה של השעות האלה ממקורות אחרים שהן לא שעות התקן. יכול להיות מקורות אחרים של המשרד. יכול להיות שעות של ההורים. האחוזים של ההורים הם פחות ממה שאפשר לחשוב אבל יש השלמה ממקורות אחרים. ניתן אולי לטעון שעוד איכשהו זה בסדר כי התלמידים מקבלים את מספר השעות. אם כי זה לא בסדר. זה לא לפי הנחיות המשרד. אבל בחלק מבתי הספר אין השלמה כזאת.


זאת אומרת בזמן ששעות הוקצו לתפקידים שהם לא הוראה בפועל התלמידים לא קיבלו את השעות האלה משום מקום אחר והמסקנה שמצוינת גם במפורש בדוח זה שחלק מהילדים הלכו באותו יותר מוקדם הביתה, או למדו פחות שעות מקצוע מסוים. זה לגבי שעות ההוראה.


רק כמה מילים על היעדרויות ואיחורים. גם בתחום הזה למיטב ידיעתנו כרגע במשרד החינוך אין נתונים מקיפים ועדכניים על הנושאים האלה. זה הוערך בכמה מחקרים בעבר. הוערך שהיעדרויות מורים מגיעות לכדי 10% מימי הלימוד. כנ"ל לגבי היעדרויות תלמידים. איחורים של המורים. יש מחקרים שדיברו על לפחות 5 או 6 או 7 דקות מזמן השיעור שהוא 50 דקות. זה גם כן מגיע לאחוזים נכבדים.

יש את הנושא של טיפול בבעיות משמעת שגם את זה יותר קשה לחקור מאשר את הנתונים המסודרים של בקרת התקן. מהנתונים האחרונים שאנחנו הצלחנו לאתר שמבוססים בעיקר על סקרים כחצי מהמורים העידו על הקדשת כרבע עד שליש מזמן השיעור לטיפול בבעיות משמעת. גם בכך יש אובדן רב של שעות הוראה.

חברת הכנסת וילף כתבה ספר שבו יש התייחסות בין היתר לנושאים של משמעת אז רציתי להגיד שכאשר היא תהיה נוכחת נכניס את זה למסמך. היא חברת ועדת החינוך. זהו. עד כאן.
גד דיעי
אם תהיה בדיקה על תוכנית אופק חדש תופתעו מאוד לטובה. כל המערכת מגני ילדים ועד יסודיים וחטיבות ביניים רובן ככולן הן בתוכנית אופק חדש. לא בכדי משא ומתן נמשך שנים. גם משרד החינוך, גם האוצר, הבסיס שעמד ניצול שעות ההוראה הפרונטאליות. דבר מוגדר, אין שעות תפקיד. יש גמול תפקיד. אם זה ביסודי 26 שעות הוראה פרונטאלית לכיתה של 35 עד 40 תלמידים אין רוחב, אין אורך. יש מצבים מסוימים של חלוקה מאושרת. גם שעות פרטניות מוגדרות כשעות הוראה פרונטאלית אלא שהן קבוצות יותר קטנות. לא רק זה. המנכ"ל עמד בתוקף על זה שאותן שעות פרטניות, לפחות 70% יהיו בסוף היום שאז לא יצא אף ילד מהכיתה. גם בחטיבות ביניים אין שעות תפקיד. יש גמולים. גמול ערכת שכבה, גמול הרחבה מבחינת התגמול אבל לא בשעות. לכן אמרתי אולי בעוד שנתיים שלוש כאשר כל המערכת, גני ילדים מסיימים בשעה שתיים. כולה פרונטאלית. אתה לא זז ימין או שמאלה בכל הפעילות. והרחבה במקום עד 1:20 עד שעה 2:00.


יש בעיה של כניסה לכיתה בין שיעור לשיעור. כמה זמן ההתארגנות בין הזמן שהמורה משליט סדר ושקט, 5 דקות, 6 דקות. יש בעיה של היעדרות. פעם הועלה העניין. אלינו מגיעים בעיקר לקראת פרישה לגמלאות. ואז אתה מחשב לו את השעות. הוא אומר לך, תראה, אני לא נעדרתי בכלל לגמרי 40 שנה, 35 שנה. מה ההבדל בין אותו מורה שלא נעדר, אולי יום אחד בחודש. אולי שלושה ימים בשנה, בתקופה הקשה ביותר ובין מורה שנעדר מחמת מחלה או מסיבות שונות. האם חשבנו אי פעם על איזשהו בונוס, איזשהו פרס הצטיינות, איזושהי סוכרייה לאותו מורה שמקפיד על השעות ולא נעדר?


יש בעיה בממלכתי דתי. יש תפילה בבית הספר. גם ביסודי. בעיקר על חשבון מה? יש בתי ספר שאומרים, תתנדב. תבוא ב- 07:30. היום במסגרת אופק חדש הוא אומר לך כמה אנחנו מתנדבים. את זה אביא בהזדמנות בפני המנכ"ל לדיון פנימי. אבל סך הכול הפקת הלקח מהמסמך הזה, אולי לרוות נחת בעוד שנה, שנתיים, שלוש שנים, אז הבעיה הזאת אולי לא תהיה קיימת.
היו"ר זבולון אורלב
למה אתה חושב שאופק? לצמצם בגלל שאין שעות תפקיד, אלא הכול הולך בגמולים?
גד דיעי
אין שעות תפקיד. יש הקפדה. יש גם בקרת תקן באופק חדש.
היו"ר זבולון אורלב
אוקיי. נשמע אחר כך מה יש למנכ"ל לומר. אני לא מכיר שיש בקרת אופק שונה. יהודה סקר רצית רשות דיבור.
יהודה סקר
בעקבות הדברים שנאמרו כאן יש משהו לא ברור. אני יודע שמתחילים לפני 8. אני מדבר על ממלכתי דתי. גם ביסודי. שעת התפילה לא נכנסת למסגרת השעות. אתה רוצה שהמורה יקבל על זה תגמול?
היו"ר זבולון אורלב
זאת שאלה. אתה לא חייב לענות. תודה רבה.
יהודה סקר
רגע, רגע. בנוסף על כך בנושא של הפסקת הלימודים. בכיתות י"ב מפסיקים בחודש מרץ ללמד. לאן כל השעות האלה הולכות? תודה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אתי בנימין.
אתי בנימין
באשר לימים החופשיים. יש יותר מדי ימים במערכת של מסיבות סיום וערבי חגים כאלה ואחרים שהתלמידים נדרשים לסיים מוקדם יותר. אין שום סיבה בעולם שתלמידים יסיימו ביום שיש מסיבה אחר הצהריים, מסיבת סיום, או מסיבת ט"ו בשבט או משהו כזה, שהילדים יסיימו ב-11. זה יום לימודים רגיל.


בנושא של איחורים של מורים. אני שומעת המון תלונות של תלמידים שמורים נכנסים באיחורים משמעותיים לכיתה. מורה משתהה בהפסקה, או שהוא מגיע בבוקר באיחור לבית הספר. מורים שבאופן קבוע נכנסים באיחור של 10 דקות, רבע שעה לכיתה שזה גוזל זמן יקר מהשיעור.


אדוני המנכ"ל, גני ילדים באופן קבוע מסיימים ללמוד בשעה 11 בימים של מסיבות. באופן קבוע. דיברתי עם השר על זה בזמנו והובטח לי שאתם משנים את ההרגלים בנושא הזה.


בנושא של אופק חדש. אני משוחחת עם לא מעט מורים בכל הנושא של השעות הפרטניות. יש בעיה קשה עם הנושא של השעות הפרטניות כי הרבה תלמידים לא מקבלים את השעות האלה. המורים אומרים לי בפירוש, אין לנו תנאים בבית הספר לתת את השעות הפרטניות ואנחנו לא נותנים אותן. אז הם מקבלים גמול והשעות האלה לא מגיעות לילדים זה חמור ביותר. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. נחום בלס.
נחום בלס
אני רוצה להציע כמה הצעות. מעבר לנושא של ימי הלימוד שהוא נושא קריטי יש גם את הנושא של היעדרויות של תלמידים ברשות. הדבר בולט במיוחד בכיתות הגבוהות בחינוך העל יסודי. כל הזימונים לצה"ל. תלמידים שמבטלים שיעורים כי הם לומדים נהיגה. כל מיני דברים מהסוג הזה. אלה שעות רבות של לימודים שאפשר על ידי הסדר עם צה"ל מצד אחד והקפדה מצד שני למנוע את הדברים האלה.


באשר לאיחורים של מורים ושל תלמידים. אני מסתכן באמירה שנשמעת לחלוטין טריוויאלית ואידיוטית אבל אני בכל זאת אומר אותה. סידור של צלצול לסוף ההפסקה וצלצול לתחילת השיעור 3 דקות לאחר מכן או 4 דקות לאחר מכן יכול למנוע את כל האיחורים ואת בזבוז הדקות הרב שיש בתחילת השיעורים. סך הכול 3 דקות. ואין שיעור שיכול כמעט להתחיל לפני 3 דקות מאחרי הצלצול. 3 דקות זה 9% מזמן הלימודים.


הבעיה הזאת היא לא אופיינית לישראל. היא קיימת בכל העולם. היא בעיה קשה. להוכחה הפניתי את תשומת לבו של יובל גם בדוח האחרון של הOECD, מדובר על מדינה קצת יותר מאורגנת כמו הולנד וגם שם הם מתלוננים על הבעיה הזאת. אני לא חושב שאפשר להתמודד עם זה לחלוטין אבל בהחלט אפשר לצמצם את מספר ימי הלימוד המבוטלים.


שמשון אחד הדברים המרכזיים זה כל הסיפור של צה"ל. גם עניין הזימונים ליחידות השונות וגם ארגון בחינות הבגרות בצורה יותר מסודרת. יש תלמידים ולא מעטים, לפחות 10 ימים במשך השנה הולכים לזימונים שונים. וזה המון זמן.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אבי גור גם ביקש רשות דיבור.
אבי גור
קודם כל יש גם מחמאות בדוח ה-OECD לנושא השתתפות התלמידים עד כיתות י"ב במדינת ישראל לעומת מדינות אחרות. צריך לדבר גם בשבחם של עובדי משרד החינוך על זה שהם עושים את זה בקטע של כיתות א עד י"ב. בשבילי מערכת החינוך זה הרבה לפני וגם הרבה אחרי. אני הייתי רוצה שתהיה מערכת מדידה כמו שדיברנו במפגש הקודם לפני כשעה והשר הציג את זה. המדידה אם היא תהיה בשנה הקרובה אולי היא לא תהיה בכל בתי הספר אבל לפחות אפשר לעשות מדגם של בתי ספר כדי שיהיו לנו נתונים.

הנושא של שיתוף הרשות המקומית יש לו כמה היבטים. אני יכול להעיד שיש מספר רשויות שמגיעות להישגים בתחום הזה, בעיקר בנושא הזה של אינטרנט. זאת אומרת אם מורה חולה, או אם יש שלג באותו יום יש היום עשרות רשויות שיש להן מערכת חילופית לניהול וניצול שעות הלימוד למרות שאי אפשר לעשות את זה בכיתה עצמה. רצוי למסד את זה בחוזר מנכ"ל שכל מורה שחולה אז השיעור שלו יתקיים עם המערכת שאפשר לעשות אותה גם בזמן מלחמה ולתפעל את זה בהיקף ארצי ומכובד.

גם בנושא של קציני ביקור סדיר ושיתוף הפעולה שלהם עם הרשות המקומית אז מתוך 250 רשויות מקומיות מתוכם לנו יש שיתוף פעולה ועדויות רק על כמה עשרות. בין 40 ל-50 ששם מערכת משרד הרווחה בתוך הרשות עוזרת לקציני הביקור הסדיר ודואגת לזה שייפתרו בעיות בבית. יש 800 אלף תלמידים עניים במדינת ישראל שהיום לפעמים עוזרים בבית ולא באים לבית הספר ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת.

עכשיו התפרסם מאמר השבוע של ד"ר אריאל לוקר שהוא יושב ראש איגוד המנהלים והוא מציג נתון של 17% ניצול הלימוד בתוך השיעור עצמו. לי זה נראה מוגזם, אולי זו היתה טעות דפוס. זה היה צריך להיות הפוך. אני חושב שהכוונה היתה לאי ניצול אבל בכל אופן הנקודה המרכזית שאני רוצה שנתייחס אליה זה שהוא מדבר על בעיות של משמעת ומשרד החינוך הכריז על השנה הזאת כתחילת טיפול בנושא הזה ואני מעריך את הצעד הזה.
היו"ר זבולון אורלב
אדוני המנכ"ל אם אפשר לבקש ממך להתייחס. אנחנו עוסקים בעצם תחת הכותרת של ניצול שעות הוראה בעצם ב-5 נושאים. יש נושא אחד של ביטול ימי לימודים בגלל אירועים שונים שחלקם אגב ברשות אבל צריך לדעת. לפעמים אפילו המחוקק קבע שיש חוק זה וזה אז לא לומדים באותו יום או לא לומדים חצי יום. יש טקס כזה וכזה. זו סוגיה אחת.


סוגיה שנייה זה ביטול שעות הוראה לרעה. לוקחים שעות הוראה ומשתמשים בזה שלא כדין.


הדבר השלישי זה ניצול שעות הוראה בתוך הכיתה. מתחיל באיחור של הכניסה של המורה ממשיך בדקות היקרות שהוא צריך להשליט משמעת. עד שלומדים נשארו 20 דקות אינני יודע כמה.


הדבר הרביעי זה היעדרות מורים. והדבר החמישי זה היעדרות תלמידים. אלה הם חמשת הנושאים שמקיפים את הנושא. אין מידע בדוק לגבי כל הפרמטרים. אבל התמונה הכללית היא מאוד מדאיגה. היא מדברת על ביטול של 20% שזה מספר מבהיל. אם שעות ההוראה מתוך ה-27 מיליארד אז תחשבו מה זה 20% מהדבר הזה של שעות שהן לא מנוצלות. אני מודע לכל הקשיים.


חברת הכנסת וילף. דיברו בשבחך והזכירו גם את ספרך שהצעת שיהיו שני צלצולים. צלצול אחד לסוף ההפסקה וצלצול שני לתחילת השיעור.
עינת וילף
בין השאר. יש הרבה הצעות בספר. אבל כן. הספר שלי עוסק במידה רבה בטענה שזו בעיית היסוד של מערכת החינוך, שהבזבוז הוא אכן בכל המימדים שציינת. לשמחתי יש אוזן קשבת מאוד רצינית גם אצל השר, גם אצל המנכ"ל לנושאים האלה. זו ההזדמנות הגדולה ביותר לקבל החזר על ההשקעה במערכת החינוך כי זה כסף שכבר קיים ואינו מנוצל. הצעדים שננקטו, חוזר המנכ"ל, הם צעדים מאוד חשובים בהקשר הזה. הדבר המרכזי שהוא הכי חשוב זה שזה יחלחל לשטח. שזה יהיה ברור וחד משמעי.


לפני חודשיים קיבלתי הרבה מאוד שיחות טלפון ואחת מהן הגיעה מנהלת שסיפרה שהייתי אצלם בקיץ במהלך ימי ההיערכות ובעקבות הפגישה הם החליטו ליישם את הספר ככתבו וכלשונו. הם בנו תקנון ואל מול התקנון הם גם אמרו מה קורה והם דאגו שיהיה מקום להרחיק אליו תלמידים שמפריעים לקיים את השיעור. היתה לי גם הצעה לעשות שימוש בשעות הרוחב של אופק חדש. לעשות שימוש בשעות שהן במהלך היום כדי לחנוך תלמידים שממילא מרחיקים אותם מהכיתות. לא להוציא מהכיתה ילד בעל כורחו אבל ילד שאינו מאפשר למורה לקיים את עבודתו אין מקום לשלוח אותו הביתה. ראוי שהוא יהיה תחת השגחה. ואחד הרעיונות שעלו ממורים בשטח שאפשר יהיה לעשות שימוש בשעות האלה כדי להשגיח ולחנוך ילדים שממילא מרחיקים וככה גם תורמים לא רק לילד המורחק, תורמים לכל הילדים האחרים שסוף סוף מתאפשר להם ללמוד.


כתוצאה מרעיונות מעוותים יש תחושה שחס וחלילה להוציא ילדים מן הכיתות. למרות שחוזר המנכ"ל החזיר את הסמכות הזאת למורים עדיין התפיסה היא שזה כלי שצריך לעשות בו שימוש במקרים נדירים שלא לדבר על התערבות הורים שהרבה פעמים קורית בעקבות הדבר הזה. אבל להיפך, אנחנו במשך הרבה זמן שמנו דגש על הילד המורחק על חשבון כל הילדים האחרים והתוצאה היא בזבוז אדיר של תקציב משרד החינוך. מה שחשוב שיהיה ברור שבכיתה לומדים ומי שאינו מאפשר לימודים לחבריו – לא בכיתה. המורים המנוסים מעידים שדווקא שאתה עושה שימוש בכלי הזה באופן תכוף ועל כל דבר קטן ובתחילת השנה אתה מהר מאוד מגיע למצב שאתה לא נאלץ בו שימוש כי הכללים מתקבעים והילדים יודעים שבשיעור מתנהל שיעור. הבעיה היא לא הילד הבודד אלא שנותנים לו לא לקיים שיעור. לכן מאוד חשוב שחוזר המנכ"ל, הרוח החדשה שנושבת ממשרד החינוך תרד לשטח. לא בכל בתי הספר. לא כל המורים מודעים לזה. עדיין יש מנהלים שמבקשים ממורים להשאיר בכיתה כל ילד . צריך לבחון את האפשרות לעשות שימוש בשעות רוחב של אופק חדש לטובת השגחה על תלמידים שממילא מורחקים. מה שהכי חשוב ועל זה אני מברכת את המנכ"ל, את השר שמעבר לצורך בתקציבים נוספים מופנה הזרקור לזה שהתקציבים הקיימים, שעות הלימוד הקיימות לא יבוזבזו. מפנים את הזרקור ממתי מעט התלמידים שאינם מאפשרים לימודים לרוב המכריע של התלמידים שרוצה ללמוד. הרעיונות האלה צריכים לחלחל לשטח. הגדולה של הדברים האלה שלמרות שהם קטנים הם מייצרים מהפכה גדולה. התייעלות מבחינת השימוש במשאבים וגם העובדה שסוף סוף יהיה ללמוד.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אדוני המנכ"ל.
שמשון שושני
תודה רבה אדוני היושב ראש. ראשית הדוח הזה מתייחס לשנת הלימודים תשס"ח. אני מדגיש שהקדנציה הזאת כולל יושב ראש הוועדה התחילה את עבודתה בחודש מרץ של שנת הלימודים תשס"ט כך שהדוח הזה מבחינה מסוימת מונח לפנינו כמשהו משקף. אבל מיד עם כניסת השר והמנכ"ל הנוכחי הוטבעה הסיסמה שאם לא לומדים לא יודעים. לא יעזור. אם לא מתקיימות שעות הלימוד אין לצפות שאנחנו נשתפר בכל ההיבטים. וזו סיסמה שהושמעה גם לכל מנהלי בתי הספר ולכל המפקחים במשרד החינוך בכנסים שנערכו לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ע ואין מנהל אחד במערכת החינוך ואיך מפקח אחד שלא שמעו על המדיניות החדשה של המשרד שנעמוד בתוקף על קיומן של שעות הלימוד.


המשרד לא חרג בשעות הלימוד. המסגרת של שעות הלימוד מתקיימת על פי התקציב. אין חריגות. החלוקה הפנימית בתוך בתי הספר היא הבעייתית ורובה בחינוך הממלכתי דתי. וממה היא נובעת בחינוך הממלכתי הדתי? מחוסר שעות ללימודי קודש. בחינוך הממלכתי דתי היסודי מסבים שעות מנושא מסוים כללי ללימודי קודש וסך הכול השעות החסרות בחינוך הממלכתי דתי היסודי כדי שהוא יוכל לעמוד בסטנדרטים שהוא הציב לעצמו הוא היקף של 24 אלף שעות. אני מקווה שמשרד החינוך יוכל להעמיד בשנות התקציב הבאות לרשות החינוך הממלכתי דתי כדי שבבקרת התקן שתהיה בשנת הלימודים תשע"א כדי שלא נחזור על סיפור דומה. צריך להבין את הסיבות לסטייה בניצול השעות שלא ליעדן המקורי על פי תוכנית הלימודים.


בנושא של ביטול זמן וקיום ימי לימוד. כפי שהציג יובל גם בכנסת אמר שר החינוך שאחד הפרקים במדיניות של המשרד זה ניצול מקסימאלי של שעות הלימוד. בתוכנית האסטרטגית שהציג המשרד צוינו 3 יעדים מרכזיים: צמצום הפער בין זמן ההוראה המוקצה, ימים ושעות לבין זמן הלימוד בפועל, והפחתה משמעותית בהיקף היעדרויות של מורים ותלמידים, וצמצום מספר השעות שאינן מגיעות ישירות לתלמיד. בהמשך יצא חוזר מיוחד של משרד החינוך על ימי הלימוד המחייבים. במספר ימי הלימוד בחינוך היסודי בברוטו שלהם הוא 222 ימים ואושרו ימי פעילויות חוץ כיתתיות 22 ימים. כך שסך הכול ימי הלימוד נטו בפועל שאושרו הם 200 ימי לימוד. בחטיבות הביניים 210 ימים הם ימי הלימוד המוצהרים, אושרו ניצול של 21 ימים ובפועל בנטו ימי לימוד היו 21 ימים אחרים הם לפעילויות כגון טיולים וימים שהמדינה מחייבת לפעילויות שונות. בסך הכול ימי הלימוד שאושרו בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה נטו הם 189 ימים.


הבעיה היא לא בחוזרי מנכ"ל. כמו בכל חוק ובכל הוראה הבעיה היא באכיפה. אכן משנת הלימודים תש"ע אוכפים. מי שצריך לאכוף ולהיות אחראי ולו ניתנה הסמכות על ניצול ימי הלימוד ושעות הלימוד הוא מנהל בית הספר. על מנהלי בתי הספר קם ונופל בית הספר. אם מנהלי בתי הספר לא יאכפו את ההוראות וההנחיות אף אחד אחר לא יוכל לאכוף אותם. על מנהלי בתי הספר יש פיקוח וכפי שהצהרנו בתחילת השנה המושג החדש במערכת החינוך הוא accountability אחריות ומנהלי בתי הספר חייבים לדווח לפיקוח והפיקוח חייב לדווח למנהלי המחוז. למיטב ידיעתי ויש לנו נתונים מדויקים כמה מנהלי בתי ספר ננזפו על חריגות באי ניצול שעות למטרה שלשמן יועדו השעות.


אני לא מאמין שהאכיפה והתרבות הארגונית החדשה יכולים להיכנס לתוך המערכת תוך שנת לימודים אחת. ייקח זמן.


הערה על בעלי התפקידים. נכון שבאופק חדש אין יותר שעות תפקיד ויש גמולים בלבד. אבל גם כאן ראינו שכאשר נכנס פרויקט בשנת הלימודים תשס"ח שעיקר השעות הפרטניות היו צריכות להיות שעות אורך ואנחנו כבר יודעים על פי הבדיקות שלנו שבמציאות הנוכחית החינוכית היום 70% לשנת הלימודים תשס"ח ותשס"ט הן שעות פרטניות שעות רוחב ו-30% הן שעות אורך. אנחנו מנסים לשנות את התמונה ולהגיע למצב בשנת הלימודים תשע"א ויש בזה קושי חמור מאוד שבכל מקרה להגיע למצב ש-70% של השעות הפרטניות תהיינה שעות אורך ו-30% שעות אורך.


יש לנו בקרה על אופק חדש ויש לנו נתונים על אופק חדש ועל בתי הספר. מכאן הנתונים שמספקים לי ואני מספק לוועדה. נתונים של דני בר גיורא שביקר בבתי הספר ואסף נתונים והם נתונים של הערכה ואינם נתונים מדויקים מדידים.
קריאה
אופק חדש מופעל במעט מאוד מקומות ככתבו וכלשונו. ברוב המקרים או שפשוט מעלימים עין והוא לא מופעל, זה רק דרך לשלם למורים יותר ובמקומות אחרים זה משמש לשעות רוחב. אני מבקשת שיישקל הרעיון לעשות בהם שימוש פדגוגי.
היו"ר זבולון אורלב
בישיבה הקודמת השר הצהיר שבתי הספר החדשים ייכנסו לאופק ויש לו כוונה ליישם את אופק, אך ורק בתי ספר שיש מחויבות מלאה שהשעות הפרטניות תהיינה שעות אורך ולא שעות רוחב.
שמשון שושני
אנחנו נאפשר. יש מקומות שיש בהם קשיים אובייקטיבים.
היו"ר זבולון אורלב
הסוגיה של הבקרה מאוד משמעותית. אם אין מידע אז אי אפשר לבקר ואי אפשר לאכוף. אני מכיר מנכ"ל במשרד החינוך שדחה מאוד את מחשוב המשרד מפני שהוא אמר, היום אני פותח כיתה או בית ספר מתי שאני רוצה, ברגע שזה יהיה ממוחשב האוצר ידע הכול ויתחיל לשים לי רגליים. אני מדבר על מנכ"ל משנות השבעים. כמו שיש מידע אמיתי איך משלמים משכורות למורים. כל חודש מערכת החינוך משלמת שכר מדויק של 120 אלף מורים. כי יש מערכת דיווח מאוד מסודרת ואמינה. אני לא יודע לגבי ניצול שעות ההוראה כמה שעות התבטלו. אין מקבץ. היעדרויות מופיעות בדוח השכר. ביטול שעות לא מופיעות באף מקום. השעות הפרטניות לא מופיעות. היעדרויות התלמידים לא מופיעות.
שמשון שושני
היעדרויות התלמידים דווקא בשנה זו מופיעות בכל יום. מאחר ורצינו דיווחים על שפעת החזירים קיבלנו היעדרויות על דיווח תלמידים בכל יום. כל בתי הספר שהיתה בהם מערכת של מחשב דיווחו. היה לנו דיווח יומי על היעדרויות תלמידים בבתי ספר וגם היעדרויות מורים כמישהו צועק על 20% המקור שלו אותו מקור של השכר שממנו אפשר לקבל את הנתון המהימן ביותר. בקשר להיעדרויות מורים, היו לנו שיחות על זה עם הסתדרות המורים. יש לנו פגישות שבועיות איתם. היעדרויות מורים הם מכה. מפני שמורה יכול להצהיר ימי הצהרה מסוימים ואומר שלא הרגיש טוב, פעמיים יומיים בשנה ובמציאות הנוכחית הוא גם יכול ללכת לרופא ולהביא אישור מרופא כללי שהוא לא חש בטוב והנה גילינו שברוב הימים שחלק מהמורים לא חשים בטוב בימי חמישי או בימי ראשון. אז יש מכה של היעדרויות מורים בימים מסוימים. אלו ימים שפוגעים בתלמידים מפני שבימים האלה צריך בית ספר לחפש ממלא מקום ושאלת ממלא המקום היא שאלה קשה מאוד. היה מחקר שבמדינה מסוימת עושים הכשרה מיוחדת לממלאי המקום. ממלאי המקום אינם באותם רמה של המורה בכיתתו.


נקטנו בכמה צעדים. אסרנו על יציאת משלחות של תלמידים לחוץ לארץ ובדקנו כל משלחת. התברר שהיו משלחות בכיתות שלמות שנסעו לחזק את הזהות היהודית שלהם בדיסני לנד ואנחנו עצרנו ובדקנו יציאה של כל משלחת של תלמידים. כל משלחת נראה אם היא תורמת לתלמידים ותורמת למדינה. בכל אופן היעדרויות רבות של תלמידים נעצרו. אנחנו מקפידים על אי יציאה של מורים לחו"ל בזמן הלימודים כי בחלק מהמשלחות גם יצאו מורים עם אותם תלמידים ותלמידים אחרים הפסידו ימי לימוד. יש גם מורים שמחליטים לצפצף על המערכת ואינם חוזרים בזמן לאחר חופשה בחו"ל או יוצאים מוקדם יותר מבלי להודיע להנהלת בית הספר והתהליכים שנקטנו השנה הם העמדה לבית דין משמעתי. אנחנו נילחם מלחמת חורמה כנגד היעדרויות מורים. היעדרויות תלמידים הם יותר מסובכות. גם כאן העניין בשליטתו של בית הספר.


אני אסכם. אנחנו החלטנו שהתלמידים ילמדו והמורים ילמדו במערכת השעות ואנחנו ננקוט באמצעים המירבים כדי להיות יעילים יותר. אני מקווה שנצליח. אם לא נצליח זה יהיה הפסד של כולנו כי הבעיה היא לא בחוקים אלא באכיפה ובניהול. זה הסיפור של ניצול שעות ההוראה.
עינת וילף
מה עם נושא בחינות, ביטול מועדי ב', שינוי?
שמשון שושני
אנחנו הוצאנו הנחייה שלומדים עד ה-20 ביוני. צריך להשאיר לשיקולם של מנהלי בתי ספר מתי משחררים תלמידים. לפני בחינות יש להם מכסת ימים.
היו"ר זבולון אורלב
"ימי חופשה לפני בחינות מתכונת. מטרתה של בחינת המתכונת היא לאפשר התנסות לפני התמודדות עם בחינת הבגרות. אין לאפשר ימי חופשה לצורך לימודים לפני בחינת המתכונת, המגן". סעיף 4. "ימי חופשה לפני בחינות הבגרות. יש לאפשר יום אחד בלבד לפני כל בחינת בגרות".
עינת וילף
יש שם שאלה לתכנן את לו"ז בחינות הבגרות אחרת באופן שיהיה מרוכז הרבה יותר אחרת זה מבטל את מועדי ב'.
שמשון שושני
מאוד מסובך. היה דיון אצל שר החינוך על ביטול מועדי ב'. בשלב זה החלטנו לא לבטל את מועדי ב'. החלטנו להשאיר את המצב כפי שהוא. יבוא היום נחזור לטפל גם בנושאים האלו.
היו"ר זבולון אורלב
יש חשש שזה יוריד את אחוז זכאי הבגרות. בשביל זה צריך שר ומנכ"ל אמיצים מה שיש לנו. בכל אופן תקבלו את גיבוי של הוועדה אם תלכו למהלך הזה.


אני רוצה לסכם את הישיבה. (1) הוועדה מגלה דאגה עמוקה על הנתונים והממצאים הקשורים בביטול ימי לימודים או ניצול שעות הוראה למטרות שאינן מורשות בהיקף של עד כ-20% מימי הלימוד בשעות ההוראה וקובעת כי יש לפעול ולהבטיח מיצוי מלא של ימי הלימודים ושעות ההוראה. (2) אי ניצול ימי לימודים ושעות הוראה מהווה פגיעה ישירה בהזדמנות שאיננה חוזרת של תלמידים ללמוד ולהתחנך על פי תוכניות הלימודים המחייבות של משרד החינוך. (3) הוועדה רשמה לפניה את הדיווח שהציג המנכ"ל לפעילותו של משרד החינוך מתוך כוונה לצמצום משמעותי של התופעה הנ"ל והתרשמה מאוד מהנחישות של המנכ"ל והשר להביא לצמצום בתופעה שלילית זו. יחד עם זאת הוועדה ממליצה למשרד לשקול ולגבש מנגנון שיבטיח יתר שקיפות, יתר בקרה על ניצול שעות הוראה וימי הלימודים והוועדה תקיים דיון מעקב תוך חצי שנה. כמו כן ממליצה הוועדה שהואיל ואין נתונים בדוקים על התופעה שמשרד החינוך ישקול לקיים בדיקה מקיפה של הנושא על כל היבטיו: ביטול ימי לימודים, אי ניצול שעות הוראה, אי ניצול מלוא שעת הלימוד, היעדרות המורים והיעדרות התלמידים.
משה דקלו
דוח בקרת התקן שאנחנו רואים פה הוא של בתי ספר שאינם באופק חדש. הנתונים שדני בר גיורא מביא הם נתונים של תהליך ההטמעה. בתשע"א בקרת התקן נכנסת לתקן חדש.
היו"ר זבולון אורלב
אני אבקש ממך ד"ר וילף להציץ לתוך בתי הספר ואשמח אם תעירי את תשומת ליבי. תודה רבה לך אדוני המנכ"ל.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים