PAGE
9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

15 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 73
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ט אדר תש"ע (15 במרץ 2010), שעה 15:00

סוגיית מסורבי העלייה - מעקב. בהשתתפות ראש נתיב, גב' נעמי בן עמי ומנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דימיטרי אפרצ'ב

ליה שמטוב - היו"ר

דמיטרי אפרצ'ב – מנכ"ל – המשרד לקליטת עלייה

נעמי בן עמי – ראש נתיב

פולינה קורבוב – עוזרת לראש נתיב

טינה לנדסמן – יועצת השר, משרד ההסברה והתפוצות

בני לידקי – מנהל תיאום והפעלה, הסוכנות היהודית

איניד וורטמן – סיוע חירום למסורבי עלייה

איתן סט – עובד בנתיב לשעבר

אליהו אסאס – מנהל אתר אינטרנט

אהרון גורביץ

מרק לבובסקי – ארגון מסורבי עלייה

מישה שאולי – כותב ומתרגם ספרים על מלחמת העולם השנייה

אלי ולק – פעיל עלייה לשעבר

מריק שטרן

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

סוגיית מסורבי העלייה - מעקב. בהשתתפות ראש נתיב, גב' נעמי בן עמי ומנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דימיטרי אפרצ'ב

שלום לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. למה התכנסנו היום? כי עוד יומיים אנחנו יוצאים לפגרה והבטחנו שאחרי הישיבה שהיתה אצלנו ב-1.12.09 בקשר למסורבי עלייה נעקוב אחרי הנושא. אחרי ההחלטות שקיבלנו הוועדה פנתה לגורמים הרלוונטיים על הקרן ועל דברים אחרים. עדיין לא קיבלנו תשובות. נהוג אצלנו אחרי זמן מה לפנות שוב וכך נעשה. בכל זאת קצת התקדמנו. אני רוצה להודות מראש גם לנעמי בן עמי מנתיב וגם למנכ"ל משרה העלייה והקליטה. היום נשמע את העדכון. נתיב היו צריכים לשבת עם משרד הקליטה ועם מסורבי העלייה ולמפות את הנושא. אז בבקשה.

אחרי הישיבה שהיתה כאן היתה ישיבת קבינט בראשותו של סגן רוה"מ ושר החוץ מר ליברמן. הוטל על נתיב ועל משרד הקליטה לטפל בסוגיה הזאת. התייעצנו עם חלק מהנציגים של מסורבי העלייה. אחרי זה קיימנו דיון אצל שרת הקליטה ודיון נוסף עם נציגי המסורבים. בסופו של דבר הגענו להחלטה שעדיף לנו לתת את הפרסום הזה על מנת שאנשים ידעו שהם רשאים לפנות. כמה אנשים נגשו אלי ואמרו שהפרסום לא לגמרי ברור אז אולי אני אבהיר. לא התקבלה שום החלטה. ההחלטה היחידה שהתקבלה היא לבחון את הסוגיה הזאת. ומה שאנחנו מבקשים או מציעים זה לפנות אלינו על מנת שאנחנו נוכל אכן על פי המידע הקיים בנתיב לתת אישור לאותם האנשים שמתאימים לקריטריונים שהתפרסמנו. ברגע שאנחנו נבין על איזה מספרים אנחנו מדברים נוכל בצורה מסודרת לגשת למשרד האוצר ולהתחיל לטפל בנושא הזה כאשר שוב יש את כל התמיכה של קבינט העלייה.

מנכ"ל משרד הקליטה דימטרי אפרצ'ב בבקשה.

הסוגיה ידועה לכולם. במוקד זה נושא זכויות הפנסיה של אותם אנשים שנמנע מהם להגיע לארץ כנגד רצונם ולצבור את הזכויות הפנסיוניות שכל אזרח צבר בזמן שהיה כאן. הסוגיה היא לא פשוטה, מאוד טעונה, יש בה הרבה רגש, והדבר המרכזי והחשוב ביותר בכל הסוגיה הזאת זה לבחון את האפשרויות כאשר לאנשים מגיע הכרת תודה של מדינת ישראל בעקבות מה שהם עשו גם אם לא יכלו להגיע לארץ. למשרד הקליטה אין נתונים ומידע על הנושא הזה. כולו מרוכז בנתיב. אנחנו שותפים למהלך הזה. אני בהחלט חושב שהזמן לפרסום הוא נכון. אולי אפילו היה שווה לעשות אותו לפני 10 שנים אבל הוא פורסם עכשיו. המידע צריך להתפרסם בכלל הארץ כדי שאנשים יוכלו לפנות. המידע יגיע לשולחן של נתיב לבדיקה, ואחר כך יתקבלו החלטות על ידי הוועדה המשותפת.

איפה זה פורסם?

זה פורסם בכלי התקשורת.

אנחנו לא בחרנו את הפרסום. עשינו את הפרסום דרך לשכת הפרסום הממשלתית על מנת שזה יקבל את התפוצה הכי רחבה שיכולה להיות.

אחרי זה מישהו פנה?

בידי הפרסום שהיה בידיעות אחרונות.

ברוסית זה התפרסם אתמול בעיתון וסטי, העיתון היחידי שיוצא מדי יום.

ברוסית זה התפרסם בעיתון וסטי אתמול. התפרסם בידיעות אחרונות אתמול ועלה לאתר האינטרנט אתמול. כל זה בהמלצת הלפ”מ כמובן כי זו התפוצה שנקראת הכי הרבה בארץ. אם יהיה צורך אנחנו כמובן נחזור על הפרסום הזה. טרם פנו אלינו אנשים לא בפקס ולא בטלפון. אנחנו מחכים. יש לנו בחורה שאמורה לטפל בנושא הזה.

שמי אלי ולק. בעבר בעצמי פעיל עלייה וטיפלתי בפעילי עליה בארץ מטעם המוסדות הממשלתיים. קודם כל אני רוצה לברך את אנשי נתיב ואת שרת הקליטה על זה שהם קידמו את היוזמה והגיעו כבר לכללים או קריטריונים שניתן היה לפרסם. אני נמצא בין אלה שחושבים שהפרסום הוא לא מוטעה אבל הקהל יבין אותו כפי שהוא ירצה להבין. לכן זו כנראה רק התחלה של דרך די ארוכה של הסברה וקביעה סופית של הקריטריונים. יש כאן דברים מאוד נכונים. לפחות במה שפורסם, שהטוען לזכות הזו צריך להיות אזרח ותושב ישראל. כי אנחנו יודעים שיש לא מעט פעילים שיכלו אחר כך לבוא ולטעון טענות מטענות שונות והם לא נמצאים איתנו כאן. אישית אני מתפלא שנקבע ותק מסוים בהיות הבן אדם בסירוב. הוותק הזה צריך להיות רלוונטי לגבי תקופת הסירוב. מישהו שהיה מעט שנים בסירוב אבל עלה ארצה בגיל 55, אז גם אם הוא היה מעט שנים בסירוב הוא לא יספיק להרוויח את הפנסיה שלו.

כן אבל גם בן אדם רגיל כאשר הוא מגיע בגיל 55 לא מספיק. מי שצובר 10 שנים אז הוא מקבל סכום כלשהו. מי שמשתכר משכורת מינימום מקבל 300 שקל.

אני מודע לזה אבל היום כאן שמעתי שזה לא רק עשיית צדק כלכלי או חברתי אלא גם הכרת תודה למי שהיה פעיל. אז אם מישהו התחיל להיות פעיל בגיל 42 והיה פעיל רק 7 שנים והגיע בגיל 49 הוא לא יספיק לצבור כאן את המינימום כדי להבטיח לו קיום. אבל שוב, אני רוצה להדגיש שזה דבר מאוד חשוב ואני מברך על כך שזה התקדם די מהר בממדים הישראלים. לי היתה זכות להיות שותף במבצע דומה לזה בתחילת שנות התשעים כאשר דאגנו להכנסה חודשית ולמשכנתאות לפעילים בולטים, לאסירי ציון. אז אני שמח לראות שיש המשך למעשה טוב.

הפרסום הזה הוא חד פעמי?

כרגע זה פרסום חד פעמי. אנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה מול לפ”מ וברגע שלא תהיה היענות מהקהל כמובן שנבקש שהם יפרסמו את זה שוב. אבל כרגע מדובר בפרסום חד פעמי, השבוע הזה.

אנחנו נצטרך לעשות את זה כי הנה עובדה שלא כולם ראו את זה. נצטרך לחזור על זה כמה פעמים במיוחד עכשיו לפני פסח.

זה פורסם אתמול. מן הסתם יושבים פה אנשי תקשורת שנבקש מהם להפיץ את האינפורמציה הזאת גם הלאה. אי אפשר כרגע לעשות סיכום.

מה לגבי לפרסם את זה באתר של משרד הקליטה?

נכניס את זה לכל מקום אפשרי. לאחר הפרסום של אתמול אי אפשר לצפות שכבר היום אנשים יפנו. גם לא מדובר פה על עשרות אלפי אנשים. בסך הכול מדובר על מספר מצומצם של אנשים, מתוכם מספר מצומצם יותר נמצא בארץ ולא נמצא בחו"ל. הדבר הזה גם יעבור מפה לאוזן.

אני רק רוצה לבקש. אם יהיו פניות, למשל אם מישהו יגיד אני רק 8 שנים בארץ או אני 5 שנים בארץ, גם רשמו אותם כדי שיהיה נתונים לגביהם.

אני רוצה להדגיש, מדובר בכ-10 שנים. אין הגבלה.

ברוסית כתוב לא פחות מ-10 שנים .

ברוסית. מי שתרגם החליט להחמיר. אנחנו לא נחמיר.

אני רוצה לברך את כולנו שהתקדמנו כל כך. אני רק קצת דואג מהדברים ששמעתי פה שזה קשה, מסובך. מדובר על אנשים בגיל מסוים שלצערנו כל יום הם רק עוזבים אותנו. לא נאספים אלינו, רק עוזבים ועוזבים. אם אנחנו נצא מפה עם איזו אנרגיה שאפשר לעשות את במהירות, המודעה הזאת די שקולה, הכול בסדר פה רק דבר אלמנטארי, כולם מבינים שדרך רדיו רקע וערוץ 9 אפשר במהירות גדולה יותר ליידע אנשים, גם אינפורמציה בעיתונות. הודעה פשוטה כבר תעלה מודעות פי אלף מאשר לפרסם בעיתונות. אני מבקש שנקבע תאריך מסוים שבו נפנה למשרד האוצר ולגורמים רלוונטיים אחרים על מנת להתקדם. פגרת הכנסת נמשכת חודש. נניח בעוד חודשיים אפשר כבר לראות את התוצאות, ולפי מה הערכות סטטיסטיות ששמענו מנתיב מדובר בכמות של בין 700 ל-1500 אנשים. בוודאי זה יצומצם כי לא כל אחד יפנה או לא נמצא איתנו אפילו אז המספרים יהיו יותר קטנים. את זה אפשר לעשות בקלות. מנכ"ל משרד הקליטה אמר שזה מסובך אבל כאשר נגיע למספרים קטנים יש היגיון בכל זה, אין צורך לסבך את עצמנו. אני מציע לקבוע חודשיים כתאריך יעד ולפנות כבר לגורמים הרלוונטיים, למשרדים המבצעים.

ברטוריקה הבירוקרטית יש דרגות. יש מסובך, יש קשה לביצוע, יש בלתי אפשרי. הלכתי מהקל אל הכבד. אנחנו במצב טוב.

יש לי שאלה. האם אלה שיש להם מסמכים לגבי השנים שבהם הם היו מסורבי עלייה מה בנוגע אליהם? לחלק ניכר, לרובם יש. האם אותם אנשים צריכים לפנות שוב או לא? לפי דעתי נכון אמרו פה זה יעבור מפה לאוזן. אין צורך להתעכב בפרסום כל כך הרבה זמן.

זה יעזור לנו מאוד אם גם אנשים כאלה יפנו כדי לעשות רשימה מסודרת של כולם. כי בסופו של דבר על מנת לפנות למשרד האוצר אנחנו צריכים לדעת על איזה מספרים אנחנו מדברים. על מנת להתחיל בכלל לפנות.

פה נאמר כעשר שנים, אולי כדאי לומר שתהיה ועדת חריגים שתבחן כל מקרה לגופו.

תהיה ועדת חריגים בוודאי.

רק מילה אחת. אין פה מועד אחרון להגשת הפניות. כדאי שיהיה או שזה יהיה פתוח ל-20 שנה?

דימטרי אפרצ'ב


אחרי חודשיים או שלושה אפשר לכתוב מועד אחרון להגשת הבקשות.

מאוד חשוב להכניס את הפרסום לרקע וזה משתי סיבות. רוב האנשים קונים את עיתון וסטי רק ביום שישי, ושנית עיתון ידיעות אחרונות כתוב בעברית. חוץ מפרסומת אולי אפשר לשדר שיחה ברקע כי אנשים ממש מקשיבים לרדיו.

רציתי להתייחס לוועדה היושבת פה שיושבים בה גם קבוצת מסורבי עלייה. ככל הידוע לי חלק נכבד מהקבוצה שיזמה את הדיון הקודם והיתה מעורבת בקמפיין לא שותפה ואני מבקש שמר גורביץ ומר לבובסקי ישתתפו. בנוסף למסורבים עצמם יש אנשים שליוו את פעילי העלייה מבחוץ ויש להם הרבה מידע שהם יכולים להעניק לוועדה הזאת מבחינת הקריטריונים כמו איתן סץ' ואיניד וורטמן שלידי. זה יהיה מאוד נכון לערב את האנשים האלה. גם רציתי לשאול את הוועדה מה מתוכנן מבחינת חקיקה או שינוי תקנות? מה יהיה הצעד הבא מבחינה פרוצדוראלית?

לגבי הרכב הוועדה זה על דעת נתיב ומשרד הקליטה. לגבי חקיקה, אמרנו כבר בוועדה הקודמת שנגיש הצעת חוק. צריך לחשוב מה אנחנו מבקשים. בכל מקרה אנחנו רוצים לדעת על כמה מדובר, על השנים שבהם הם היו מסורבי עליה. הבה נחכה ונראה מי יפנה אלינו. חוץ מהאנשים שאנחנו מכירים אולי יפנו אלינו אנשים נוספים.

בדיוק בנושא הזה רציתי לומר, מכיוון שזריזות פה מאוד חשובה, לפי הנתונים אפשר כבר לעשות מדגם סטטיסטי שיגיד לנו את מספר האנשים ומספר השנים וכך אפשר יהיה להעריך את התקציב הדרוש, מבחינת העבודה מול משרד האוצר. אפשר להתחיל ואחר כך לראות איך זה יתאמת מול הנתונים.

על כמה אנשים מדובר?

הסתייענו במר אסאס. עשינו בדיקה מדגמית של 600 איש. מתוך ה-600 מצאנו 36 אנשים. זאת אומרת 6%.

מהי אוכלוסיית המדגם?

בוועדה הקודמת התייחסתי לרשימה של 33551 רשומים אצלנו. מתוכם לקחנו 600 ועשינו מדגם. על פי המדגם הזה הגענו ל-6%. זאת אומרת 1900 איש. אבל מתוך זה צריך לקחת בחשבון שחלק הם לא אזרחי מדינת ישראל ולא תושבים. חלק לא עלו, חלק ירדו. חלקם לצערנו הרב כבר לא עימנו אז זה מצמצם את המספר.


כרגע אין ועדה. למעשה קיבלנו הנחייה של קבינט עלייה לבצע עבודה מסוימת. נכון יהיה לאחר שנקבל את הפניות אולי אז להרכיב ועדה שתהיה מורכבת מהנציגים ושם אפשר יהיה לכלול את החריגים. אני חושבת לעשות את זה ביחד גם כדי לקצר את התהליכים אם זה מקובל על מנת לסיים את זה.

ואם הפרסום לא יעבוד כמה זמן אנחנו נחכה? אני חושב שבסך הכול הפרסום לא יעבוד. אולי כמה אנשים יפנו.

אז תציעו הצעות. אנחנו מוכנים לקבל כל דבר.

הייתי בפגישה הקודמת ואני גם מצטרף לשבחים שניתנו פה לצוות שהכין את הדברים לקראת הפגישה הזאת. אני מצטרף לדעה שהמודעה והקריטריונים שפורסמו הם מצוינים. זה יכול להביא את האנשים. קודם כל מי שקשור לעניין ואנחנו מחפשים אותו והוא מחפש אותנו יותר ושנית, גם את האנשים בשוליים שבהם יצטרכו להתחשב כחריגים בבדיקה. לא דחייה אוטמוטית. אני עבדתי בנתיב כמה שנים ובשנים ההן נפגשתי עם חברים ממוסקבה וממקומות אחרים. בפועל צריך להקפיד לא להשתמש במושג מסורבי עלייה. להשתמש במושג פעילי עלייה ופעילים ציוניים. זה מבחין לדעתי בצורה משמעותית בין קבוצה של מאות אנשים שהיו פעילי עלייה ופעילים ציוניים לבין הרבה יותר אלפים שהיו מסורבי עלייה. בעניין הזה אני לא יכול להיות חד משמעי כי מי שמחזיק את היד על הרשימות יודע את זה יותר טוב ממני אבל אני מקבל את הנתונים כפי שהם נאמרו פה. הוועדה שהיתה ועדה בין משרדית שקיבלה את המנדט מקבינט העלייה והקליטה, השאלה היא אם לעבוד בדרך של עבודת תחיקתית מא' או לעבוד בדרך, לדוגמה מחליטים בממשלה. כל מי שישב פה פעם קודמת, היה קונצנזוס שהעניין הזה צריך לקבל טיפול במהירות. זה נעשה. בנוסף טיפול נכון ולעניין. אם נתמקד באמת בפעילי עלייה ופעילים ציוניים של השנים ההן ובהגדרות שנעשו פה אנחנו יכולים להגיע למספרים שייתכן שיש היום תקנות קיימות כבר לטפל בשליחים של מדינת ישראל בחוץ לארץ. אלה שיושבים פה יודעים שיש דברים כאלה. החקיקה קיימת. תקנות שאולי אפשר להרחיב אותן, בהסכמת האוצר, לאותם אנשים שסך הכול התקציב שיידרש לצורך העניין הזה לאורך כמה שנים הוא לא יותר מאשר כמה מיליונים בודדים כל שנה. מה שאני מציע שגם מנכ"ל משרד הקליטה וגם נעמי בן עמי ראש נתיב ייקחו את העניין הזה בכיוון של בדיקה אפשרית גם מאותו צוות בין משרדי, בדיקה על איזה מסלול אפשר להגיע לתוצאה, אולי לא צריך ללכת למסלול התחיקתי מלמעלה אלא בהרחבת תקנות קיימות.

אני רוצה להוסיף על כמה דברים שהושמעו כאן. לגבי פרסום, אפשר לעשות פרסום מאוד ממוקד. הלוא קיימת עמותה "לזכור ולשמור" עמותה שאבא טרטוטא אחד ממפעיליה. החברים בעמותה הזאת הם הם הפעילים שהיו בערים שונות בברית המועצות ודרכם אפשר להפיץ את זה בצורה ממוקדת. אפשר לבק מאבא טרטותא שיפיץ את זה באתר שלו. באיזה דרך שלא נלך בסופו של דבר העניין יכול לקום או ליפול על התנגדות או הסכמה של האוצר. השאלה שלי האם היו כבר מגעים ראשוניים עם האוצר? והשאלה הנוספת, האם היו מחשבות באיזו דרך זה יתבצע? מי יהיה הגוף המבצע? האם ביטוח לאומי או המשרד לקליטת עלייה או גוף אחר שיש לו מנגנון לתשלומים, כי זה עניין של תשלום חודש בחודשו וצריך לתת את הדעת על כך.


לגבי כמות האנשים. עשו כאן חישוב של 6%. השליפה שנעשתה לפי מדגם שאסאס הציע, לא היתה שם הגבלת גיל וגם הגבלת הוותק בסירוב?

אנחנו הכנסנו את הנתונים האלה.

בני לידסקי, הסוכנות היהודית. אנחנו מברכים על היוזמה ותומכים מאוד על המהלך. אני מתחבר למה שאיתן אמר. יש גם שתי קטגוריות גם מסורב עלייה וגם פעיל עלייה. זה מאוד קשה להבחין. היתה לי קצת נגיעה בזה בזמנו. היו אנשים שהיו פעילים ציוניים ולא היו מסורבי עלייה והיו מסורבי עלייה שלא היו פעילים ציוניים ואחר כך היגרו לארצות הברית. מה זה פעיל עלייה? זה מי שלמד עברית במחתרת? זה מי שלימד עברית? זה מי שהפיץ ספרים? זה מי שהגיע לגורקה בחגים? צריך לחבר פה בין מסורבי העלייה עם אבא טרטוטא, עם שרוקבסקי שכתב ספר ולהקים ועדה ציבורית שתחליט מי עונה לקריטריון. תודה.

לגבי מסורבי עלייה כתוב באישורים שהיו מסורבי עלייה מתאריך מסוים.

המדינה מבחינה בין פעיל עלייה לבין עולה. זה מופיע בחוקים להרחבת פנסיה. האבחון הזה מוכר וקיים. אין לנו מה לדאוג.

אני מצטרף לשבחים על תהליך התחלת הטיפול בסרובניקים. אני מצטער מאוד. נגע לי משהו. קרוב לליבי. כשמתחילים תהליך שאין לו מועד הוא לא תמיד מצליח מצד אחד. מצד שני זה מאוד מזכיר לי את הסיפור האישי שלי. אבי קיבל סירוב אחרון 3 או 4 חודשים אחרי שהוא נפטר. יש פה אנשים מבוגרים שיש להם הרבה בעיות בריאות וזה לא נשמע טוב כאשר לתהליך הזה אין מועד קצוב. תהליך הפרסום חשוב מאוד כי העולים החדשים, עד שהם מסתכלים, מישהו מספר להם, לא בוער להם, מפני שאין תהליך. כשיש תהליך רצים. דבר שני, כל תהליך ההחלטה של הבדיקה כמה כסף ישולם להם ובכמה אנשים מדובר, אני מבין שיש פוליטיקה וכולי אבל בכל זאת מאחורי המספרים עומדים אנשים שלחלק מהם השעון מתקתק. לגבי פעילים וסרובניקים. קשה מאוד להגדיר פעיל. אני מכיר אנשים שהיו באיזושהי צורה פעילים. אנשים שמסרתי להם כל מיני חומרים שישמרו את זה בבית לפי דעתם גם הם היו פעילים אבל הם אפילו לא רצו לעלות לארץ. הם עלו לארץ לא בגלל הציונות אלא בגלל שהשתבש המצב בברית המועצות. כלומר הדברים אינם חד משמעיים. סרובניקים הם אלה שאמרו בפה מלא שהם רוצים לעלות לארץ ואלה שפעלו וסיכנו את חייהם. הם הגיעו בגיל מבוגר והיה להם קשה למצוא עבודה. תודה.

המודעה הזאת לוקחת בחשבון כל מיני דברים, ודבר מאוד חשוב, בזה אני חולק על ידידי איתן סט, מסורב עלייה זה דבר אובייקטיבי. אי אפשר לומר שהייתי מסורב עלייה אם לא הייתי כזה. פעילות זה פחות אובייקטיבי. פה כתוב מסורב עלייה אשר עסק בפעילות. גם זה וגם זה. זה ימנע מכל מיני אנשים שפשוט רוצים לקחת טרמפ. הוא היה שם איפשהו במוסקבה, לא עשה שום דבר אבל הוא מחשיב את עצמו כפעיל עלייה. מסורב עלייה זה דבר אתי מוסרי שנותן פיצוי פנסיוני למי שלא היה יכול לעלות לא בגלל סיבותיו שלו אלא בגלל סירוב של ברית המועצות. יש דבר מוסרי והוא נובע מתוך עמדה. תודה רבה.

כאן עולה החשיבות של הוועדה הבין משרדית שתוקם בנתיב ואנשים בעלי מקצוע בתחום אשר יצטרכו להחליט על כל מקרה לגופו. כמובן הוועדה הזאת תהיה מטרה לביקורת וטענות אבל אחרת אי אפשר להתחשב בכל הנתונים. לגבי מסורב כפי שאמרת, היו הרבה מאוד אנשים שקיבלו סירוב אחרי שהגישו בקשות רק על מנת לצאת למערב. אחר כך כאשר נסגרו השערים בפניהם מסיבה כלשהי רק אז הם הגיעו לישראל.

היתה שאלה של יבגני ליברמן איך שמים את זה בלוח זמנים. אולי אותה ועדה בין משרדית שקיבלה בעצם מנדט מקבינט העלייה שזה הגוף המבצע של הממשלה, אולי היא צריכה אם ברשות משרד הקליטה או אם ברשות נתיב לפרסם את זה ולקבוע לוח זמנים. ועדת העלייה והקליטה של הכנסת בעצם צריכה לראות שהדברים מתבצעים בצורה נכונה. אני חושב על הצד המעשי. גם ראש נתיב וגם מנכ"ל משרד הקליטה אולי יכולים להתייחס לזה

אין שום בעיה באופן שרירותי לקבוע תאריך. אנחנו לא קבענו תאריך לא כי אנחנו לא נעמוד באותו לוח זמנים. אין לנו שום זכות לעכב את התהליך. אותו בן אדם שהתקשר איתנו ויפנה לקבל את האישור הוא יקבל אותו באופן מיידי. אם ככה צריכים לצאת בעוד פרסום ולקבוע תאריך יעד עד מתי ניתן להגיש את הבקשות. מאותו רגע שאנחנו קובעים את התאריך הזה אנחנו נוכל לסכם. זו קביעה מאוד שרירותית.

את צודקת אבל אז רק מתחילים בעבודה האמיתית.

אין בעיה. אנחנו נקבע מועד.

יכול להיות שלשם שינוי הוועדה הזאת יש לה רגש חיובי לנושא בטיפול. אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה הכי משפחתית. זה לא איזה אוסף של פקידים שצריכים לעשות עבודה משעה 8 עד 3. אלא יש חיבור רגשי לנושא הזה. רצינו לקדם את זה לטובת העניין. אני מצטרף באופן מוחלט למה שנעמי אומרת. אני לא חושב שבשלב הזה צריך לקבוע תאריך שאחרי התאריך הזה אנחנו נסגור את הבסטה. צריך לחשוב איך להביא את המידע באופן הכי טוב ומהיר לכל האנשים שנוגעים לעניין. זה לא רק באמצעות התקשורת אלא גם בחוגים שאליהם אתם שייכים. דחוף להוציא היום בדואר האלקטרוני מידע. שנית, אין מצב שטיפול עכשווי ייכנס לתרדמת חורף על מנת למשוך את זה עד אינסוף כדי לגשת למשרד האוצר. אנחנו עושים תהליכים במקביל. אנחנו יושבים וחושבים איזו אסטרטגיה אנחנו מפתחים. יש השפעה מאוד חזקה אם ייגשו לנושא הזה בעוד חודש 10 אנשים או שאנחנו נקבל מידע על 800 איש. כפי שאתם מבינים יש הבדל משמעותי בין איך לגשת למשרד האוצר בצורה חכמה על מנת לגרום למשרד האוצר לתת פיתרון לנושא הזה. לנו יש אינטרס לקדם את זה ואנחנו לא רוצים עכשיו לסגור את זה לאיזשהו סוג של מנגנון כי הדברים הם מאוד דינמיים.

אנחנו יכולים לקבוע תאריך יעד עבורנו. לא לפרסם אותו. תאריך יעד עבורנו שאנחנו בוחנים את הנושא הזה. משהו כמו חודשיים או שלושה.

יש לכם כלים לבדוק את האמיתות של מה שאומר בן אדם? אם זה נכון או הוא מספר סיפורים?

יש לנו כלים ואם אין לנו כלים אז אותו בן אדם רשאי להביא שתי עדויות. על פי שתי עדויות גם אם לנו רישום זה קביל. אני לא רוצה להגיע למצב שיהיה מישהו שחושב שהוא זכאי ואנחנו לא נוכל לאמת את זה.

הוועדה מברכת את החלטת ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה בראשותו של שר החוץ אביגדור ליברמן על הקמת ועדה בין משרדית בראשותה של שרת הקליטה ובהשתתפות נתיב. הוועדה תתכנס אחרי הפגרה ואנחנו נעקוב אחרי התהליך במושב הבא ונראה בינתיים מי פנה אחרי שהדבר יפורסם בכל אמצעי התקשורת והאתרים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45.