com_alex

2010-03-16Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד באדר התש"ע (10 במרס 2010), שעה 17:00

הצעת חוק בנק ישראל, התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר

סגן שר האוצר יצחק כהן

עופר עיני - יושב ראש ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

אדי אזולאי - ראש מטה לנגיד, בנק ישראל

צבי אקשטיין - משנה לנגיד, בנק ישראל

אורנה ואגו - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

טידה שמיר - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

ניצה קסיר - יו"ר ועד העובדים, בנק יש ראל

צבי גרף - חבר ועד, בנק ישראל

שלום הרשקו - חבר הוועד הארצי, בנק ישראל

מאיר דגן - חבר ועד, בנק ישראל

אילן לוין - הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד לירז דמביץ כהן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יאיר כוכב - מנהל מחלקת חוב מקומי, אגף החשכ"ל, משרד האוצר

עו"ד נטע דורפמן-רביב - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

קובי אמסלם - יועץ משפטי, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אהרן עוזיאלי - סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר

פרח לרנר - משרד ראש הממשלה

אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

דן אורן - משרד ראש הממשלה

רוני טלמור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלי יריב - ההסתדרות החדשה

אברהם ויסקורן

ירח טוקר - דובר הוועדה

טמיר כהן

שגית אפיק

ענת מימון

ס.ל. - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק בנק ישראל, התש"ע-2010

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק בנק ישראל. אין דיון, רק הצבעות. הסתייגויות ודאי, אבל רק הצבעות, לא דיונים.

הצעת חוק בנק ישראל, גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להצביע על שם החוק.

לא צריך להצביע על שם החוק.

סעיף 1 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 1 אושר

בנק ישראל, האורגנים ומקום מושבו. סעיף 2. אין הסתייגויות לסעיף הזה בשלב הזה.

רבותיי, אני רק רוצה שנדע מה סדר ההצבעה. סדר ההצבעה הוא שאנחנו מצביעים סעיף-סעיף, לא פרק-פרק.

כל הזמן זה היה ככה, אדוני, זה לא משהו חדש.

סעיף 2, כנוסחו, כפי שהבאנו אותו בדיונים, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 2 אושר

סעיף 3 זה המטרות של הבנק. הנוסח הוא כפי שמופיע כאן, אלא שבפסקה 2, בסעיף 3(א)(2) יהיה כתוב כך, לפי בקשתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ובהתייעצות סיעתית עם חבר הכנסת אמנון ואחרי כן בהתייעצות סיעתית עם החברים בוועדה, 'לתמוך במטרות האחרות של המדיניות הכלכליות של הממשלה במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים'.

חברת הכנסת רגב, את מסכימה לזה?

חבר הכנסת גפני, היות ואתה מזכיר שמות, אז זאת היתה גם ההסתייגות שלי.

צמצום פערים חברתיים?

צמצום פערים.

מה שאנחנו מציעים, כל חברי הוועדה, להוסיף 'צמצום פערים'. יהיה כתוב 'צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים'.

סעיף 3 מועלה להצבעה, כפי שהוא נוסח, עם התוספת

הצבעה

בעד סעיף 3 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 3 אושר

סעיף 4. אין הסתייגויות.

אני בכל זאת משאירה את ההסתייגות שלי.

אין בעיה, אבל זו הסתייגות דיבור. בגלל שאם זו הסתייגות מהותית, אני צריך להפיל את זה עכשיו.

אז תפיל את זה.

לא, אם זו הסתייגות דיבור, אני לא רוצה להפיל את זה.

אז אני אהפוך את זה להסתייגות דיבור.

אני גם רוצה הסתייגות דיבור בנושא הזה.

מה אתה הולך להגיד במליאה?

אני רוצה שלוש הסתייגויות דיבור.

מאה אחוז.

הצבעה

בעד סעיף 4 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 4 אושר

סעיף 5. עצמאות הבנק.

הצבעה

בעד סעיף 5 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 5 אושר

סעיף 6. הנגיד.

הצבעה

בעד סעיף 6 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 6 אושר

סעיף 7. בסעיף 7 התווסף, כפי שאתם רואים בנוסח, 'לרבות עניין צמצום הפערים ושוויון חלוקת ההכנסות בחברה'.

אדוני, אני מבקשת להעיר הערה טכנית לנוסח, בשביל לשפר אותו. אני מציעה, גם פה וגם בסעיף שהקראתם מקודם;'צמצום פערים', יהיה 'צמצום פערים חברתיים', כדי שיהיה ברור במה מדובר ושיהיה מדובר באי השוויון בחלוקת ההכנסות.

אז 'חברתיים' ייכנס גם בסעיף 3, גם בסעיף הזה, וצמצום אי השוויון.

נדמה לי שזאת צריכה להיות השאיפה ולא שאיפה לשוויון טוטאלי.

סעיף 7 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 7 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 7 אושר

הסתייגות דיבור לסעיף 7(ב).

הסתייגויות דיבור, מי שמבין חברי הוועדה ירצה, יקבל.

אני רוצה לשם.

אני גם רוצה לשם.

סעיף 8 כנוסחו, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 8 – בעד

נגד – מיעוט

סעיף 8 אושר

סעיף 9 כנוסחו, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 9 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 9 אושר

סעיף 10 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 10 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 10 אושר

סעיף 11. כפי שמנוסח כאן.

ההבהרה לעניין הכלול, שעלתה בישיבות. ניסחנו את זה בהתאם להבהרה שלכם. זה כל התיקון שנמצא כאן. בעמוד 6 למטה יש את הבקשה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהתקבלה גם על דעת יתר חברי הוועדה, אבל לא הוכרעה, לגבי ההשמטה של הסיפא, לגבי תפקיד הוראה אקדמי.

היה כאן סעיף שהיתה תחושה שהוא יוחד לפרסונה ספציפית ואין לו סיבה והיא לגבי עבודה פרטית של המשנה לנגיד, שהוא יהיה רשאי להיות מרצה במוסד אקדמי, במגבלות הקיימות היום בכל מה שיש בחוק שירות המדינה, בלי אפשרות למתן החרגה למה שנהוג בחוק שירות המדינה.

יש לכם התנגדות לעניין הזה?

הם מסכימים לזה.

כלומר אנחנו מאוד נשמח אם הוא יהיה מרצה במוסד אקדמי, אבל אנחנו לא נרצה שהוא יעשה את זה במשרה מלאה, כדי שיהיה לו זמן להיות משנה לנגיד.

אדוני, לא נמצאים כאן הנציגים של בנק ישראל.

זו בעיה שלהם, אני מאוד מצטערת.

יש להם, לדעתי, תשובה מהותית לעניין.

חבר הכנסת גפני, סיכמנו על זה, הם אמרו שאין להם התנגדות.

אוקי, מי בעד סעיף 11, כפי שנוסח? אם תהיינה הערות מהותיות, אז נחזור אליהן. מי בעד סעיף 11, כולל ההערה של חברת הכנסת? הסעיף אושר.

הצבעה

בעד סעיף 11 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 11 אושר

כולל ההערה של חברת הכנסת והתיקון.

סעיף 12.

שכר ותנאי שירות של הנגיד.

סעיף 12 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 12 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 12 אושר

סעיף 13.

הוכנס כאן תיקון שהצעת הממשלה לנשיא להפסקת כהונתו של הנגיד תובא לידיעתה של ועדת הכספים. זה הוסף.

אם לא נקרא את זה קודם בעיתון.

סעיף 13 מועלה להצבעה, כפי שנוסח על ידי היועצת המשפטית בהתאם לדיונים שהתקיימו כאן.

הצבעה

בעד סעיף 13 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 13 אושר

סעיף 14.

הפסקת כהונתו של המשנה לנגיד.

אין הסתייגויות. סעיף 14 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 14 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 14 אושר

הוועדה המוניטרית, סעיף 15. אין שינויים, כפי שעלה בדיון, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 15 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 15 אושר

סעיף 16, בעל תואר אקדמי---

הוספת האופציה לאדם שאין לו תואר אקדמי, אבל יש לו ידע, מומחיות וניסיון מקצועי של עשר שנים בתחום המוניטרי הפיננסי או המקרו-כלכלי ובהתאמה, הורד הניסיון שנדרש מבעל תואר אקדמי שני בכלכלה, לשמונה שנים.

בפסקה (2) לבעל התואר האקדמי, בנוסח שהגישה הממשלה, זה היה תואר אקדמי שני פלוס עשר שנים. אנחנו הנמכנו פה את הדרישה לשמונה שנים, כאשר הוספנו, לבקשת הוועדה, אופציה נוספת של אדם שיש לו ניסיון מקצועי של עשר שנים ואין לו תואר.

בייגה שוחט למשל.

מדובר בהנמכה של התנאים לעומת חוק החברות הממשלתיות. אני רוצה להציע לכם תיקון שיעמיד את התנאים בצורה שווה לחוק החברות הממשלתיות. בחוק החברות הממשלתיות יש חריג שמאפשר למנות כיושב ראש או כמנהל כללי מועמד שאין לו תואר אקדמי, ושם הדרישה היא ל-12 שנות ניסיון. יש שם איזה שהיא הבחנה נוספת. הנוסח שאני מציעה, כדי להתאים את זה, מדובר בסעיף 24(ג) או 37(ג) לחוק החברות הממשלתיות---

מה את מציעה?

שפסקה (2), יישאר עשר שנים, פסקה (3) תדבר על 12 שנים ובנוסף, שזה יהיה במקרים חריגים בלבד, ושוועדת האיתור צריכה להשתכנע שקיימים נימוקים מיוחדים למינוי כאמור. חבר הכנסת אורון עומד בקריטריון הזה.

אני לא מקבל את זה. מי בעד הסעיף, כמו שמנוסח כאן? ירים ידו.

אני לא הולך להשוות את זה. שיורידו שם. על זה דיברנו. אני לא יכול ביום אחד להיכנע 16 פעמים, אני יכול רק 15.

אבל זאת לא כניעה.

אני חושב שזאת טעות. אני חושב שבן אדם שיש לו ניסיון של עשר שנים, לא יכניסו אותו? בגלל שכתוב באיזה חוק?

סעיף 16 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 16 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 16 אושר

סעיף 17 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 17 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 17 אושר

סעיף 18.

היתה כאן אופציה של ישיבה מיוחדת. לפי נוסח הסעיף של הצעת הממשלה, מספר הישיבות המיוחדות לא יעלה על 8 בשנה. הוועדה החליטה שאפשר יהיה לכנס ישיבה מיוחדת נוספת באופן חריג, אפשר לראות את זה באפשרות 1 שמופיעה אצלכם. מכיוון שזה ייצור איזה שהוא הסדר מסורבל, חשבנו להציע, וזה מוסכם על הממשלה ועל בנק ישראל, שבמקום 8 ישיבות מיוחדות, יהיו 12 ישיבות מיוחדות.

למה צריך לתחום את זה?

כדי שלא תהיה ישיבה כל יום. כדי שלא יטרטרו את הנגיד---

זו ישיבה מיוחדת לבקשת שני חברים בלבד. לא יעלה על 12 ישיבות.

סעיף 18 לפי האפשרות השנייה, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 18 (האפשרות השנייה) – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 18 (האפשרות השנייה) אושר

סעיף 19.

בסעיף קטן (1), כשהוועדה דוחה את הפרסום, ביקשה ועדת הכספים שהדיווח לנגיד על הדחייה ייעשה בסמוך לדחייה. במהלך הדיונים, למיטב הבנתי, לא היתה לזה הסכמה מטעם בנק ישראל. עורכת דין ואגו, סעיף 19(ו).

אבל יש שינויים גם לפני כן.

עברנו על השינויים לפני כן. לא הייתם.

אף אחד לא קרא לנו החוצה.

לא עכשיו. נחזור לזה אחר כך. אתם רוצים חוק או אתם רוצים שינויים? תחליטו.

סעיף 19 כנוסח הוועדה, שזה בסמוך לדחייה, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 19 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 19 אושר

סעיף 20 - המועצה המנהלית. מה שסוכם לגבי סעיף 20, בפסקה (3), לאשר את התקציב השנתי לפעילות המנהלית של הבנק. אנחנו הגענו להסכמה, כולנו, בדיונים גם עם נגיד הבנק וגם עם גורמים נוספים---

מי הגורמים הנוספים?

גורמים נוספים, כל מיני כאלה שאני מכיר.

רבנים?

גם רבנים, לא רבנים בעצם.

רבנים כלכליים.

הסיכום הוא כזה, וחברת הכנסת קירשנבאום, את יכולה להגיש הסתייגות; הסיכום הוא שהמועצה המנהלית תאשר את תקציב בנק ישראל, את התקציב המנהלי, הפרדנו בין התקציב המנהלי לבין התקציב המוניטרי, ששם יש עצמאות מוחלטת לבנק. תוך 14 יום מיום אישור התקציב על ידי המועצה המנהלית של בנק ישראל, יימסר דיווח ויתקיים דיון בוועדת הכספים, על התקציב של הבנק.

יונח התקציב על שולחן---

מה שאתה אומר שהוסר הפיקוח לגמרי ונשאר---

לא, אני אסביר מה הכוונה. אנחנו דיברנו בדיונים על זה שצריך שיהיה פיקוח על התקציב המנהלי, זאת אומרת אם קונים ג'יפים, או משפצים את הבניין, או נותנים שכר שהוא גבוה באופן חריג, שתיכף נדבר לגבי השכר עצמו, אמרנו שצריך שיהיה אישור של ועדת הכספים. טען הנגיד שזה בסופו של דבר פוגע בעצמאות של הבנק, מכיוון שאם תהיה העלאה של הריבית, לא כמו שהיום, אלא תהיה העלאה של 5%, 5.5%, יבואו חברי ועדת הכספים ויגידו 'מה אתה עושה דבר כזה? לא נאשר לך את התקציב' ויהיה את השוט שיעמוד מול ההחלטות---

ועדת הכספים לא תגיד דבר כזה.

---מול ההחלטות של הבנק. מה אנחנו דורשים באישור? אנחנו דורשים את השקיפות, אנחנו דורשים שאנחנו נדון במה הבנק עושה בנושאים המנהליים כמובן. הנושאים המוניטריים אלה פרקים אחרים שאנחנו דנים בהם במסגרות ההם, אבל 14 יום לאחר שבנק ישראל מאשר או המועצה המנהלית מאשרת את התקציב, אנחנו מקבלים פה את כל הפירוט, מונח על שולחן הוועדה. את לוקחת את ספר התקציב ואת בודקת שם, ופתאום קנו ג'יפ שעולה אני לא יודע---

ואז מה אני יכולה לעשות?

שום דבר.

למה לי לגרום לעצמי כאבי לב ונדודי שינה? אני גם לא רוצה לראות את זה אם אין לי השפעה.

אל תבואי לישיבה.

לא, חברת הכנסת קירשנבאום, אנחנו מדברים עכשיו ברצינות.

צריך עין ציבורית.

את יודעת מה היתה עמדתי. אני אגיד לך, שכנעו אותי בעניין הזה בעצם העובדה... הרי לא נבוא לבנק ונגיד 'אנחנו לא מאשרים לכם את התקציב', אלא מה? עד היום לא היה כלום, היה תקציב מוניטרי ותקציב מנהלי, הכל היה יחד, לא היו צריכים להגיד לך מלה וחצי מלה ואת לא יודעת, נכון לרגע זה, מה קורה בבנק ישראל, לא מה התקציב, את לא יודעת שום סעיף. החידוש כאן---

שאנחנו נדע.

החידוש כאן הוא חידוש פשוט לחלוטין, לא כמו שאנחנו רצינו, אבל העיקרון קיים בסעיף הזה. היות ואני מסכים עם חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, תנו לי לשכנע אותה, כי בזה אני משכנע גם את עצמי.

מה שקורה היום בבנק ישראל, התקציב המוניטרי והתקציב המנהלי מעורבבים זה בזה, אין אף אחד שיודע מה קורה בפועל בבנק ישראל בדברים שהם לא עצמאות הבנק, מה קורה, מי קיבל ג'יפ, כמה ג'יפים יש שם, סתם אני אומר ג'יפ, כי כנראה לאף אחד אין ג'יפ, מה גובה השכר של האנשים. אין כלום, יותר מאשר במוסד או בשירות הביטחון הכללי. מה שאנחנו מחדשים עכשיו; הפרדנו בין התקציב המוניטרי לתקציב המנהלי. התקציב המוניטרי זה עצמאות הבנק, התקציב המנהלי הוא תקציב שונה לחלוטין. כשהם מאשרים את התקציב המנהלי, בתוך 14 יום הוא מונח על שולחן הוועדה. כלומר את ואני וכולנו מקבלים את פירוט התקציב, אנחנו יודעים מה שנעשה, מה שלא ידענו עד היום. לאחר שאנחנו קוראים את התקציב, אנחנו מקיימים עליו דיון, בדיון כזה בוודאי יהיה הנגיד, המשנה לנגיד, יהיה דיון על הפרטים, ואם את מוצאת בדבר הזה שיש פה באמת חריגה שאיננה תואמת את המינהל הציבורי התקין, מי שמאשר את זה זו מועצה, זה לא שהנגיד מאשר לבד, יש מועצה וזה יעמוד פה בביקורת של ועדת הכספים, אם אכן תהיה ביקורת, אני מקווה שלא תהיה. אני לא חושב שזה עובר לסדר היום כאשר תהיה כזאת שקיפות שלא היתה עד היום. אז היינו יכולים להתעקש ולהגיד 'לא מספיק, נאשר'.

בואי נלך את הצעד הזה שהוא צעד גדול קדימה, לא יילך? אנחנו, המחוקקים, אם נראה שבאמת העסק לא מתנהל כמו שצריך, נחוקק.

הערה אחת. אתם אישרתם את סעיף 16(3)---

אני אאפשר לך לחזור לזה. אחרי זה נחזור.

גם לי יש הסתייגות דיבור בנושא הזה.

אני מפנה את תשומת לבכם, עמוד 11 למטה, (ב)(1), יש תוספת שגם הוועדה ביקשה, שהתקציב יפורסם ברשומות, אז אני רק אוסיף שזה ייעשה לאחר הדיון בוועדת הכספים.

נכון.

לא ראיתי 14 יום.

אני אוסיף את זה.

לא כתוב, עכשיו החלטנו.

אני אנסח; תוך 14 ימים ממועד אישור התקציב על ידי המועצה תונח הצעת התקציב על שולחנה של ועדת הכספים וועדת הכספים תקיים בה דיון.

בעמוד 11 בהמשך, כשהמועצה תפרסם ברשומות את התקציב, אני אוסיף שזה ייעשה לאחר הדיון בוועדת הכספים.

בעמוד 11 פסקה (8), היתה התלבטות בוועדה האם בראש הצוות לתיקון ליקויים לעניין דוח מבקר המדינה יעמוד יושב ראש המועצה או הנגיד. זה נותר להכרעה ברגעים אלה.

בעיניי זה היינו הך. לא נראה לי קריטי.

העמדה שלנו זה שיהיה יושב ראש המועצה, בגלל שהנגיד עצמו מבוקר---

אנחנו לא התנגדנו להצעה שהנגיד יעמוד בראש הצוות לתיקון ליקויים, כמו שהוצע כאן בוועדה, והתייעצנו גם עם משרד מבקר המדינה וזה נראה להם. שאלנו אם הנגיד, או עובד בכיר של הבנק שהוא הסמיך לכך, וזה נראה להם מתאים.

לא.

אני שאלתי אותם, קודם כל שתדעו את עמדת מבקר המדינה.

אני רוצה להגיד לחברים שלמרות שגם הנגיד מבוקר, אבל תמיד עדיף שראש הפירמידה יהיה אמון על תיקון הליקויים. כמו שיש ראש עירייה, יש מבקר עירייה, ומי שאמון על תיקון הליקויים זה ראש העירייה והוא המבוקר.

זה לא פוטר אותו מביקורת, זה רק מטיל עליו את החובה לבצע את---

זה מטיל את האחריות על ראש הפירמידה, ככה זה גם ביתר החקיקה.

הוא יכול להאציל מסמכויותיו אחר כך, אבל הוא---

אז מה ההצעה שלך?

הנגיד.

אם הם גם לא מתנגדים, אז בכלל אנחנו בעד שלום.

אנחנו לא מתנגדים. אנחנו ביקשנו שזה 'או עובד בכיר של...'.

לא, הנגיד, זה יהיה רק נגיד. זה יהיה 'למנות', במקום 'לשמש' צוות לתיקון ליקויים ובראש הצוות לתיקון ליקויים יעמוד הנגיד. נקודה.

סעיף קטן (ב) באותו עמוד, לעניין פרסום הפרוטוקולים של המועצה. החלטת הוועדה היתה שהמועצה תפרסם לא רק את עיקרי תכנית העבודה שלה אלא גם את הפרוטוקולים של הישיבות שלה, אבל שתהיה לה אפשרות, בהחלטה מנומקת, לקבוע שפרוטוקול מסוים לא יפורסם. בנק ישראל מציע את האופציה השנייה שתראו שנמצאת שם, שהמועצה תפרסם את סיכום הדיונים בהיקף, במתכונת ובמועדים שתקבע וכפי שתמצא לנכון.

לא מקובל.

אני בדקתי ואני לא יכולה להגיד שאני יכולה להגיד על כל המערכת, אבל לא ידוע לי על רשות אחרת שחייבת בעריכת פרוטוקולים ובפרסומם.

אתם לא רשות אחרת, אני מאוד מצטערת. אתם לא רשות, אתם לא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, אתם גוף ייחודי ואנחנו גם מתייחסים אליכם בכפפות של משי כי אתם גוף ייחודי. כל מה שאנחנו מבקשים זה שקיפות של הפרוטוקולים, ואנחנו מאפשרים לכם גם לא לפרסם אותם---

אם יש נושא מסוים שאתם רוצים---

נושאים פרסונליים, אל תפרסמו. נושאים שאתם מחליטים שהם קריטיים, אבל שהנחת היסוד, והנגיד הסכים לזה בדיון, תהיה לפרסם, כשהחריג הוא לא לפרסם.

אני לא חושבת שהנגיד הסכים לזה.

הוא קיבל את זה.

הוא אמר שיעשה דיון פנימי.

אבל הוא קיבל את התזה של לפרסם, למעט דיונים מסוימים, ולא לא-לפרסם.

אין לך בעיה עם זה, מופיע לך 'ההחלטות העיקריות'.

לא, אני רוצה פרוטוקולים.

גם בהצעה של חברי הוועדה זה 'ההחלטות העיקריות', אבל---

הפרוטוקולים מתייחסים להחלטות העיקריות.

ההצעה של בנק ישראל, בשינויים מסוימים, נראית לי יותר נכונה מהרעיון של פרסום מלא של פרוטוקולים. הרעיון של סיכום דיונים זה נכון יותר, גם מבחינת אופי הנושאים, שהם נושאים מנהליים ונוגעים לעובדים, לאנשים, הרגישות פה היא רבה.

אבל הקביעה היא של המועצה. עורכת דין טלמור, המועצה תחליט.

אני מבקשת להציע להשאיר את זה בנוסח הזה, אבל את הסיפא שנראית לי רחבה מדי, לצמצם. זאת אומרת אם המתכונת תהיה שמפרסמים את סיכום הדיונים בעניינם, מצרפים את סיכום הדיונים בעניינם, זה נראה לי די מספק.

אבל זה בדיוק ההיפך ממה שעלה ודנו על זה שעה ארוכה באחת הישיבות, ופה את מבטלת בהינף יד, כאילו לא נאמרו הדברים.

אבל חברת הכנסת יחימוביץ, המשמעות תהיה שהפרוטוקולים יריאו כמו סיכום דיון. הרי אין חובה לעשות פרוטוקולים מילוליים או מפורטים.

סליחה, ועדת הכספים---

אני נורא מצטער, אני לא פותח דיון. הוועדה צריכה להכריע בין שתי הגישות.

אני מציעה למחוק את הסיפא מהאופציה---

שמענו את הצעתך, הכל בסדר. יש אפשרות אחת, כפי שעלה פה בדיון, שהפרוטוקולים של ישיבותיה יפורסמו, אבל יש הסתייגות, המועצה עצמה יכולה לקבל החלטה, כתוב בנוסח שלנו, של חברי הוועדה, שיש נושאים שהיא לא מפרסמת. זה בידיה. היא יכולה להחליט שהיא לא מפרסמת, למשל נושאים פרסונליים. ההצעה של בנק ישראל זה שעיקרי הדיונים, כפי שכתוב. אנחנו צריכים להכריע---

רק אם אפשר להעיר משהו?

חבר הכנסת גפני, אמרת שאתה לא פותח דיון.

אם מקבלים את ההצעה שהועלתה, אני רק מציעה בשורה האחרונה לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו, כי יכול להיות שאפשר---

בסדר גמור.

מי בעד אפשרות אחת? ירים את ידו. מי נגדה? אין. מי נמנע? אין. לפי התיקון שהציעה עורכת דין אורנה ואגו.

סעיף 20 מועלה להצבעה,

לגבי התקציב, הפרוטוקולים?

הצבעה

בעד סעיף 20 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 20 אושר

סעיף 21 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 21 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 21 אושר

סעיף 22 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 22 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 22 אושר

סעיף 23 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 23 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 23 אושר

סעיף 24 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 24 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 24 אושר

סעיף 25 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 25 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 25 אושר

סעיף 26. לפי התיקונים פה.

יש פה רק הבהרת הנכלל, כפי שדיברנו גם בהבהרת הנוסח.

זה לא מבהיר.

הנסחית שלנו אומרת שכן.

זו אותה מלה.

נכלל זה בסדר, זה מה שרצינו.

הנסחית שלנו אומרת שזה בסדר. אין 'כלול'.

פה גם מעירים על הנוסח? כי הנוסח הקודם, כמו בחוק מבקר המדינה, יותר נראה לנו.

הנוסח הקודם לא אפשר פתח יציאה.

סעיף 26 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 26 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 26 אושר

סעיף 27 מועל להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 27 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 27 אושר

סעיף 28 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 28 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 28 אושר

סעיף 29.

אתה הולך יותר מדי מהר.

סעיף 29 זה סעיף של ניגוד עניינים והיתה פה הערה לגבי מה קורה במצב שהוא מטפל בנושא שגורם לו להימצא בניגוד עניינים, משום שהסעיף מדבר רק על הודעה על ניגוד עניינים לגבי דיון והצבעה. לגבי כל יתר התאגידים הסטטוטוריים, מופיע גם טיפול.

אני לא מכירה את זה. מאיפה זה צץ?

אני גם לא זוכרת שדנו בזה.

נכון, זו היתה הערה של הנסחית אצלנו בלשכה, כשהיא עברה על הדברים. סעיף 29, הסעיף מתייחס אך ורק להודעה על ניגוד עניינים בדיון ובהצבעה, ולא לגבי טיפול.

אפשר להכניס את זה. לדעתי זה לא מאוד נחוץ, כי לא מדובר בנושאי משרה שמכנים באופן עקיף. בדרך כלל לגבי מנהל כללי או סגן מנהל כללי מחילים הוראה כזו.

אפשר לא להכניס את זה? בסדר, לא מכניסים.

אפשר לא להכניס את זה.

סעיף 29 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 29 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 29 אושר

סעיף 30.

החלטת הוועדה היתה שהם 'יקבלו' את המידע ולא 'רשאים לקבל', והפנייה תהיה לעובד הבנק שהנגיד הסמיך לצורך זה.

סעיף 30, כפי שזה, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 30 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 30 התקבל

אדוני, אנחנו הכנסנו שינויים חשובים בתוך החוק הזה.

בסדר, אחרי זה נעשה את ההסברה.

חבר הכנסת כהן, ביום העצמאות. יש מדליקי משואה עבור שינויים בחוק בנק ישראל. יש שם מקום פנוי אחד.

סעיף 31.

גמול והוצאות לחברים מקרב הציבור בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית, ייעשה כפי שהוא נעשה היום, באישור ועדת הכספים. זאת היתה בקשה של הוועדה.

מה זאת אומרת כפי שהוא נעשה היום?

בתקנות החברות הממשלתיות, בתאגידים סטטוטוריים אחרים.

חשבנו שתוספת של אישור ועדת הכספים לממשלה והאוצר נראית מסורבלת להליך של---

למה צריך ועדת כספים?

טוב, יורד. הבעיה עם בנק ישראל, מה שהתברר לי, שמה שהם מסכימים כאן, הם חוזרים לבנק, מתייעצים ביניהם וחוזרים אחרי זה עם... אבל אנחנו מקבלים את מה שבנק ישראל אומר, במיוחד כשאני רואה שהנגיד הגיע.

סעיף 31, בלי אישור ועדת הכספים, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 31– רוב

נגד – מיעוד

סעיף 31 אושר

סעיף 32, עם התיקון של מחיקת פקודת הנזיקין, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 32 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 32 אושר

סעיף 33 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 33 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 33 אושר

סעיף 34 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 34 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 34 אושר

בכל הסעיפים האלה שאין הסתייגויות ואין שינויים, אני לא יכול לעשות את זה יחד? לא יכול.

סעיף 35 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 35 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 35 אושר

סעיף 36.

סעיף 36, פסקה (4). למעשה, לפי הסכמה שהתקבלה כאן לפני הישיבה, המלים 'בקשר עם מתן האשראי', זאת היתה בקשה של איגוד הבנקים שיתווספו המלים 'בקשר עם מתן האשראי כאמור'. בנק ישראל הסכים להוסיף את המלים האלה, גם ביחס לפסקה (5), בקשר עם מתן האשראי, כאשר לגבי שתי הפסקאות יתווספו גם המלים, ביחס לתנאים ולהוראות שרשאית הוועדה לתת, היא תוכל לתת אותן טרם מתן האשראי וכל עוד לא נפרע במלואו. זה היה לבקשת חבר הכנסת אורון.

אני מבקשת להציע לעניין הנוסח, שהנוסח יהיה כזה; שזה בקשר עם מתן האשראי כאמור, ולהבטחת פירעונו. זה קצר יותר וזה אומר בדיוק את---

מבחינתי אין בעיה. עורכת דין דורפמן, זה מקובל עלייך?

מצוין.

למה מצמצמים את זה? כל עוד הוא לא נפרע, אני מבקש את הנוסח המקורי.

כל עוד לא נפרע במלואו?

למה צריך את זה? זה נשמע מנוסח יותר יפה.

אני מבקש לשנות למקורי.

זה לא תמיד יצמצם, לפעמים זה ירחיב 'להבטחת פירעונו'.

לא, 'כל עוד הוא לא נפרע', מכיל בתוכו 'להבטחת פירעונו'.

לא, זה רק מציין את הזמן, זה לא מציין את המהות.

אבל פה זה כתוב, כל עוד לא נפרע.

אבל 'כל עוד לא נפרע', זה התקופה, ו'להבטחת פירעונו' זה מבחן מהותי יותר.

אז אני תיכף אוסיף לזה, 'ויפקח לאורך כל התקופה עד שהוא נפרע', אתם רוצים שאני אכניס ניסוח כזה? הכוונה---

אני מקבל את העמדה של חבר הכנסת אורון. אנחנו לא פותחים דיון.

אבל בקשר למתן האשראי?

בקשר למתן האשראי ב-(4) ו-(5) בטרם מתן האשראי וכל עוד לא נפרע במלואו.

לא, אני לא הולך ל---

חבר הכנסת אורון, אין דיון.

אתה יכול להצביע על 36.

לפי הנוסח הזה שדיברנו---

סליחה, אנחנו לא רואים את הצורך להוסיף את זה בסעיף קטן (4), בקשר לבנקים. אנחנו כן רואים את הצורך להוסיף את זה בסעיף קטן (5). בקשר לבנקים, הרי בין תפקידינו זה גם הפיקוח על הבנקים, אנחנו לא צריכים עוד---

רצו אחידות בין השניים.

זו היתה בקשה שלהם שהתקבלה כאן.

האחידות, מה שביקשו, זה ברישא.

תודה רבה, סעיף 36 כפי שקבענו, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 36 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 36 אושר

סעיף 37 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 37 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 37 אושר

מה יש בסעיף 38?

סעיף 38, החלטת הוועדה היתה שההוראות יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט ויכנסו לתוקף שלושה ימים מיום פרסומן באתר האינטרנט. משרד המשפטים ובנק ישראל מבקשים שההוראות יפורסמו ברשומות בתוך שלושה---

לא, אנחנו לא מבקשים. אנחנו מבקשים לא להוסיף שום דבר.

להוריד הכל, אתם מבקשים. שלא יהיה פרסום ברשומות של הוראות הנזילות?

אנחנו צריכים לסיים את הדיון ולהחליט אם מדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי. אם כן, ממילא צריך פרסום, ואם לא, אנחנו נדאג לפרסום מתאים אחר.

אתם מבקשים להוריד את זה? את הכל?

כן, את (ב)(1) להוריד.

עורכת דין טלמור, רק תסבירי למה.

יש לנו ספק האם מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. עד היום הוראות הנזילות פורסמו ברשומות כתקנות. כיוון שיש ספק, אם מדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי, ממילא חייב, ואם לא, אנחנו נדבר על זה---

בסדר, אנחנו נשאיר את המצב כמות שהוא. אנחנו מקבלים את העמדה שלכם. כמו שהיה עד היום, באישור ועדת הכספים, כך ימשיך להיות. זה מה שהיה עד היום, הכל בסדר.

לא, לא.

כדי שלא ייכנס אישור ועדת הכספים, הפשרה בישיבה היתה, אחרי שעלתה הבקשה שיישאר אישור ועדת הכספים כפי שקיים היום, שהוראות הנזילות יפורסמו באתר האינטרנט וברשומות וייכנסו לתוקף שלושה ימים מיום הפרסום באתר, כדי לתת כלי מהיר יותר לבנק ישראל. מציע חבר הכנסת גפני, יושב ראש הוועדה, לחזור למצב הקיים, שבו יהיה אישור ועדת הכספים, אלא אם כן תסכימו על הפרסום.

מה אתם מעדיפים?

זה לא אני, זה בנק ישראל, באמת ההצעה המקורית של הוועדה שהוראות הנזילות יפורסמו ברשומות.

אם אתם עומדים על ההצעה, כמו שהיא הוצעה על ידי בנק ישראל, אז אני רק מבקשת לשפר את הנוסח ושהוא יאמר כך, שהוראות הנזילות יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט ובהן יצוין מועד תחילתן, שיהיה שלושה ימים מיום פרסומן באתר האינטרנט כאמור, ושהנוסח המחייב הוא זה שיפורסם ברשומות, ושהודעה על מתן ההוראות תימסר לתאגידים הבנקאיים שעליהם הן חלות ביום פרסומן באתר האינטרנט.

עלינו זה מקובל.

זה הנוסח במידה ועומדים על התוספת.

מה אומרים החברים?

אין בעיה.

מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הסעיף אושר. קיבלנו את העמדה והצבענו.

מה קורה בסעיף (ז)?

'הורה הנגיד כאמור, תפורסם החלטתו באופן שיורה'. אני חושבת---

אנחנו לא הסכמנו לזה. אנחנו אמרנו שפרסום---

אז אנחנו חוזרים להצעה המקורית, אישור ועדת הכספים.

חבר הכנסת גפני, רגע, תן להבין.

אני מוכנה לנמק את זה, והנגיד ודאי גם יהיה מוכן לנמק, הוא יכול יותר טוב ממני, אבל הפרסום במצב כזה ---

אתם רוצים את זה? צריך את זה? 'הורה הנגיד', צריך?

לא, אם הנגיד אסר על בנק לעשות פעולה והוא לא רוצה לפרסם, כי הוא חושב שהיושב ראש גנב כסף, אתה לא יכול לחייב אותו לפרסם את זה.

אז אתה מקבל את העמדה.

שהוא לא חייב לפרסם.

אני אגיד לכם מה עלה בוועדה.---

אני לא התכוונתי לשום מקרה קונקרטי.

אני רוצה להסביר מה החשש שלנו.

אין צורך, אנחנו מקבלים את העמדה של הנגיד, רק יהיה כתוב?

'הורה הנגיד כאמור, תפורסם החלטתו אם ימצא לנכון ובאופן שיורה'.

סעיף 38---

(ז).

--- עם התיקונים שנאמרו כאן, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 38 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 38 אושר

הסעיף הזה חל גם על הנגיד הבא, רק שעד אז אנחנו נראה שיש בעיות, אז נעשה בלאו הכי תיקונים. כרגע זה חל על כולם.

סעיף 39.

פה הפכנו את הנוסח לבקשת יושב ראש הוועדה, שהבנק, לצורך קבלת מידע, הוא יצטרך ראשית, שלב ראשון, לפנות לרשות הפיקוח, ורק לאחר שהוא לא קיבל מרשות הפיקוח את המידע, הוא יהיה רשאי לפנות לגוף הפיננסי בעצמו.

דיברנו על זה בדיונים.

הנוסח הופיע בצורה הפוכה, למעשה. מהותית זה אומר את אותו הדבר, הנוסח הובהר כך שיהיה ברור שבשלב ראשון יהיה צורך לפנות לרשות הפיקוח ורק אם לא יתקבל המידע ממנה, אפשר יהיה לדרוש אותו מהגוף הפיננסי.

בסעיף קטן (ב)(3) היתה הערה של איגוד הבנקים. הם ביקשו שבמצבים שבהם יש התנגשות עם איסור על עסקאות בחוץ לארץ, לנסות לפתור את זה. עמדת משרד המשפטים ועמדת בנק ישראל היא שאין מקום לעשות את זה בנוסח.

מה זה בפסקה (ד) בעמוד 23?

בסעיף קטן (ד) אותו הדבר כמו סעיף קטן (א). הפכנו את הנוסח כך שיהיה ברור שפונים קודם לרשות הפיקוח.

אני יכולה לעמוד בהבטחתי לאיגוד הבנקים, שאמרתי שאנחנו נהיה מוכנים להצהיר את זה לפרוטוקול? אנחנו לא רוצים להכניס את זה בחוק, אבל נהיה מוכנים להצהיר שלא נעמוד על---

נכון, נכון. אני מבקש מבנק ישראל לומר מה שהוא אומר על העניין הזה, אני מבקש שיהיה רשום בפרוטוקול. לפני שאנחנו מאשרים את סעיף 39, בנק ישראל מבקש להצהיר לפרוטוקול הודעה כדלהלן. בבקשה.

אנחנו לא נעמוד על מסירת מידע שנדרש מגוף פיננסי שמקורו בסניף בחוץ לארץ, אם מסירתו כרוכה בהפרת דין זר החל על אותו סניף.

זה לעניין סעיף 39(ב)(3) לבקשת איגוד הבנקים.

זה גם לבקשתנו. זה חלק מן העניין. חלק מאישור החוק זה ההודעה הזאת של בנק ישראל.

זה לעניין כל סעיף 39.

בסדר גמור, יפה מאוד.

סעיף 39 עם התיקונים, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 39 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 39 אושר

סעיף 40 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 40 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 40 אושר

סעיף 41 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 41 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 41 אושר

סעיף 42. לפני שאנחנו מאשרים את הסעיף, אני מבקש שיהיה רשום בפרוטוקול הודעה של יושב ראש ועדת הכספים, על דעת כל חברי הוועדה: אנחנו מבקשים, והנגיד גם הסכים לעניין הזה, שלמען העיוורים, השטרות החדשים שיודפסו יהיו בגדלים שונים בכדי שיהיה לעיוורים את היכולת להבחין בין השטרות והנגיד אמר לי שבאמת זה מה שהולכים לעשות, ואני מודיע את זה לפרוטוקול.

יש הצעת חוק שראיתי, של חבר הכנסת נסים זאב, שיהיה כתוב על השטרות בעזרת ה'.

אתה יכול להוסיף את זה לפרוטוקול.

אני רוצה להכניס תיקון.

זו הסתייגות? אתה רוצה שזה יהיה בחוק, או שאתה רוצה לבקש מהנגיד?

לא, אני רוצה לבקש את אישורו של הנגיד. אם הוא לא מתנגד?

הוא כן מתנגד.

למה בארצות הברית לא מתנגדים?

אני לא יודע, אני לא הנגיד האמריקאי.

בסדרות החדשות, לא עכשיו. בשטרות החדשים, מה שאתה הולך להדפיס, לא מהיום, מאותו יום ש---

אני מציע שלא נכניס את ענייני הדת שם, שכסף יהיה כסף.

בארצות הברית? איזה דת יש?

בארצות הברית הם עשו את זה לפני 200 שנה.

אני מציע, היות ולא התקיים על זה דיון---

אני מציע הצעת פשרה.

אל תתערב.

אם ימצאו מטבעות של בר כוכבא שכתוב בעזרת ה', גם אנחנו---

אני לא מסכים שתעשה צחוק ממה שהציע חבר הכנסת אמנון כהן.

אני תומך.

אל תתמוך אפילו, בגלל שאני רוצה להגיד מה שאני אומר. מה שהעלה חבר הכנסת אמנון כהן זה נושא מאוד חשוב. זה לא עלה בדיונים כאן בחוק, לכן אני מציע כך; אני מציע שאתה תקיים שיחה, לא במסגרת החוק, עם נגיד בנק ישראל---

ושגם יהיה כתוב 'לא נסחר בשבת'.

לא קשור לחוק. בסדר?

לא. אני אקיים שיחה עם הנגיד---

גם אני אשתתף בשיחה.

ואני מבקש לכתוב את זה כהסתייגות כרגע, בשם חבר הכנסת אמנון כהן, אני מבקש להוסיף את המלים בעזרת ה'. זה יבוא כהסתייגות למליאת הכנסת. עד אז אני אקיים דיונים ושיחות עם נגיד בנק ישראל.

מקובל עליי.

רק הערה, אם יהיה כתוב בעזרת ה'---

אם אתם רוצים לפרק פה את כל ההסכמות---

חבר הכנסת אורון, תעשה לי טובה, תפסיקו. גם אתם, קיבוצניקים, תנו לנו רגע.

אבל אם הוא עושה הסתייגות?

לא, זה הסתייגות דיבור. את רוצה שאני אצביע נגד ההסתייגות הזאת?

אל תסבך את חבר הכנסת גפני ואל תסבך אותנו.

מי בעד סעיף 42? בהסתייגות דיבור.

לא, לא דיבור.

זה ייפול.

ואם אני אסכים איתו, איך יהיה?

ממילא הנגיד יקבע, זה לא צריך להיכנס לחוק. שים לב לסעיף, הנגיד קובע.

ההסתייגות הבאה תהיה ביסמיאללה, בשתי השפות הרשמיות, אתה רוצה את זה? עכשיו אני מדבר ברצינות. אתה רוצה שעל השטרות יופיע ביסמיאללה? מה איתכם? אם אתה רוצה, אז תלך עם זה.

אין לי בעיה.

די. יש דברים שלא מתחילים איתם בבדיחות, כי הם נגמרים לא טוב.

הוא לא העלה את זה כבדיחה.

אני ראיתי הסתייגויות שלך שגם מתחילות כבדיחה, מן הגורן ומן היקב.

הוא לא מתכוון לזה.

הוא לא התכוון לזה. חבר הכנסת אמנון כהן העלה נושא, זה לא היה במסגרת הדיון. אני ביקשתי ממנו שישאיר את זה כהסתייגות דיבור בשלב הזה, כדי שלא נצטרך להצביע. אם נצטרך להצביע אני מצביע איתו על ההסתייגות.

אבל תחזיר את זה לוועדה.

אז ביקשתי שכרגע זה יהיה הסתייגות דיבור, שלא נצביע על זה, הוא ידבר עם הנגיד, אם יהיו חידושים בעניין הזה ויצטרכו להכניס את זה לחקיקה, סמכותי להחזיר את החוק לוועדה. כרגע לא צריך להצביע, הבנתי את העניין, אני מודיע פעם שלישית, בפרוטוקול, שאני תומך בהצעה של חבר הכנסת אמנון כהן ואני סומך על הנגיד שהנגיד יישב איתו ושיגיעו למה שיגיעו. כרגע מצביעים רק על סעיף 42, כפי שאמרתי, עם ההודעה שלי על הנושא של העיוורים, שגם את זה אני לא מכניס לחוק.

הצבעה

בעד סעיף 42 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 42 אושר

סעיף 43 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 43 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 43 אושר

סעיף 44 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 44 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 44 אושר

סעיף 45.

הבקשה היתה שבהתאם למצב הקיים היום, ביטול שטרי כסף ומעות ייעשה באישור ועדת הכספים. בסעיף קטן (ו), בעמוד 25, יש קביעה של כללים על ידי הנגיד לגבי הוצאה מהמחזור של מטבע פגום. הוועדה ביקשה שזה יהיה באישור ועדת הכספים, לרבות לעניין העמלה. בנק ישראל מבקש שהאישור יהיה רק לעניין העמלה.

מקבלים את עמדת בנק ישראל ואישור ועדת הכספים יהיה רק לעניין העמלה.

בסעיף קטן (ו), ובסעיף קטן (א) זה יישאר באישור ועדת הכספים.

נכון. סעיף 45 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 45 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 45 אושר

סעיף 46 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 46 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 46 אושר

סעיף 47 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 47 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 47 אושר

סעיף 48 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 48 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 48 אושר

סעיף 49. מה יש לנו פה?

אין פה שום תיקון, זו טעות. זה נשאר אותו דבר.

סעיף 49, כהצעת הוועדה, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 49 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 49 אושר

פסקה (2) הוסרה בוועדה כבר, מכיוון שכבר אין צורך בהלוואה.

סעיף 50 מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 50 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 50 אושר

סעיף 51. אישור ועדת הכספים. על מה.

לגבי הארכת צו במקרה של החזרת פיקוח על מטבע חוץ.

סעיף 51, כפי שנוסח, מועלה להצבעה,

הצבעה

בעד סעיף 51 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 51 אושר

סעיף 52.

לבקשת הוועדה, עמוד 28 למעלה, הנושא של פיקוח, לדרוש מכל אדם אשר נוגע לכאורה בדבר. נעשה תיקון בהתאם לבקשת הוועדה.

סעיף 52, עם התיקון, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 52 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 52 אושר

סעיף 53.

זה מוסכם. היתה הסכמה בוועדה שכאשר הנגיד מתערב בלי שקיבל את אישור הוועדה המוניטרית לכך, הוא ידווח לוועדה ולשר האוצר על הפעולות שנקט וגם על הסיבה לדחיפות שבגינה הוא לא קיבל את אישורם לכך.

לסעיף 53 יש הסתייגות של חבר הכנסת אורון. אתה רוצה להישאר עם הסעיף הקיים, 'הממשלה תיוועץ בנגיד לפני כל החלטה הנוגעת לשער החליפין של המטבע'.

זו הסתייגות מהותית. אם אני אפול, אז תשאירי אותה בדיבור.

זו חזרה לנוסח הקיים, בעצם, של סעיף---

ששינוי במדיניות מטבע תהיה בהתייעצות עם הנגיד. את זה החוק מחייב.

לא שינוי מדיניות מטבע, שכל החלטה הנוגעת לשער החליפין של המטבע, תיעשה על ידי הממשלה בהתייעצות עם הנגיד.

אין מושג של קביעת שער חליפין, זה היה פעם. אני לא יודע מה קורה פה.

סעיף 53(א) המוצע בפניכם, בהצעת החוק, אומר ששער החליפין ייקבע בשוק מטבע החוץ, אלא אם כן קבעה הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, דרך אחרת לקביעתו. זאת הצעת החוק שבפניכם. החוק הקיים קובע שהממשלה צריכה להתייעץ עם הנגיד לפני כל החלטה שהיא מקבלת שנוגעת לשער החליפין של המטבע. ההסתייגות של חבר הכנסת אורון היא לחזור לנוסח הקיים ולא שייקבע, כפי שמבוקש בהצעת החוק, בשוק מטבע החוץ.

חבר הכנסת חיים אורון, הממשלה מתנגדת להסתייגות שלך.

היא רוצה צרות.

לא, הממשלה מתנגדת, אני מתנגד. היה לנו ויכוח על זה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון נגד ההחלטה? מי נגד? ההסתייגות נפלה. תעלי את זה למליאה. דרך אגב, אני הייתי מעדיף, אם את יכולה לשים על ההסתייגות שלו, אחרי זה הסתייגות שלי לדיבור, בגלל שזה יהיה ויכוח מאוד מעניין.

ואני רוצה להודיע לך שזה לא יהיה אחרי, כי סדר הדיונים הוא שאתה מדבר ראשון---

בזה אני לא אדבר על זה, רק הסתייגות על הוויכוח הזה. זה יהיה מעניין.

אין לי בעיה.

זה ויכוח רוחני, לא ויכוח ענייני בפועל.

סעיף 54. בתפקידו כיועץ לממשלה, זה התוספת שהוועדה הוסיפה, סעיף 54 מועלה להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 54 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 54 אושר

סעיף 55.

סעיף 55, כאשר מוגש דוח ביחס לסטייה משיעור האינפלציה. הוועדה ביקשה שהדיון יתקיים לא רק בהשתתפות הנגיד, אלא גם בהשתתפות שר האוצר.

סעיף 55 כפי שנוסח, מועלה להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 55 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 55 אושר

סעיף 56 מועלה להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 56 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 56 אושר

סעיף 57, כנוסח הוועדה, מועלה להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 57 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 57 אושר

סעיף 58, עיצומים כספיים.

יש כמה תיקונים. הוועדה החליטה שזה יהיה הפר תאגיד, משום שההוראות חלות על תאגיד.

זה התיקון היחיד.

אני מבקשת להתייחס ל-(א).

אין להתייחס, את בעד או נגד? אין דיון.

אני אסביר למה נגד. חשבנו שמדובר בעניין סמנטי, אבל יש פה עניין מהותי. העמדה אצלנו היום היא שניתן להטיל עיצום כספי לא רק על התאגיד, אלא גם על האורגן של התאגיד שהוא בעצם מי שהמעשים שלו מיוחסים לתאגיד. כך נעשה בדין הפלילי והיום אנחנו מפרשים את עיצומים כספיים גם כך. ברגע שכותבים 'תאגיד' באופן כללי, אנחנו מורידים את האפשרות הזאת, לכן לא מדובר פה בתיקון טכני, אלא בעניין מהותי ואני מציעה להישאר עם המלה 'אדם' ולא לשנות ל'תאגיד'.

חבר הכנסת גפני, אני חושב שהיא צודקת.

אדם זה לא פרסוניפיקציה? זה לא האדם עצמו?

גם זה לרבות תאגיד.

אני חושב שכבר ארבע פעמים אני מסכים עם משרד המשפטים.

אז זה יהיה 'הפר אדם'.

כן.

סעיף 58, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 58 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 58 אושר

סעיף 59, לפי התיקון של היועצת המשפטית 'ימסור'.

זה מוסכם על כולם.

סעיף 59, כפי שנוסח, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 59 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 59 אושר

סעיף 60.

סעיף 60, היתה פה בקשה שזכות הטיעון צריכה להיות בעל פה ולא רק בכתב ולכן ההצעה היא 'באופן שיקבע הנגיד'.

סעיף 60, כפי שנוסח, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 60 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 60 אושר

סעיף 61 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 61 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 61 אושר

סעיף 62 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 62 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 62 אושר

סעיף 63. מה התיקון?

בסעיף 63 יש בקשה חדשה של בנק ישראל, שלא עלתה בוועדה---

זה בעיה של פרשנות. האמת היא שרצינו להבהיר מאחר והיתה שאלה של פרשנות אם ניתן שיהיה שיקול דעת בתקנות ההפחתה והיום העמדה היא שניתן, אז נצמדנו לנוסח שאושר לפני מספר שבועות ברשות לניירות ערך פה בוועדה הזאת. הסמכות הנגיד להטיל עיצום כספי, יחד איתה יש סמכות להתקין תקנות להפחית מהעיצום הכספי המרבי ושם ייקבעו שיעורי העיצום.

למה צריך לקבוע שיעורי הפחתה מרביים? הוא רשאי להפחית מהעיצום הכספי.

נכון, אבל בנוסח כפי שהוא היום---

ואם הוא מפחית 90% על פי שיקול דעתו?

אם מותר להפחית 20% הכוונה היא שזה יהיה עד 20%, אפשר יהיה להפחית 5, 10, 15 או 20, לפי הנסיבות.

ואם הנגיד חושב שצריך להפחית 25%?

זה הוא לא יוכל.

למה?

כי התקנות אוטומטית יגבילו אותו לשיעור המרבי של ההפחתה.

כשהדבר הובא לוועדה בחוק ניירות ערך, גם העלינו את הטענה הזאת, אבל מאחר שהוועדה קיבלה את זה כבר לעניין הרשות לניירות ערך וקבעה שם שאלה יהיו שיעורי ההפחתה המרביים, אז זה יהיה נכון יותר שזה יהיה לאורך כל החקיקה.

סעיף 63, כפי שנוסח, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 63 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 63 אושר

סעיף 64 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 64 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 64 אושר

סעיף 65 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 65 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 65 מועלה להצבעה

סעיף 66 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 66 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 66 אושר

סעיף 67 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 67 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 67 אושר

סעיף 68 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 68 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 68 אושר

סעיף 69.

אין בעיה.

סעיף 69 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 69 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 69 אושר

סעיף 70.

בסעיף 70 החלטת הוועדה היתה שהסנקציה של פיטורי המנהל הכללי תהיה רק לגבי תאגיד שהפר הוראה מההוראות שמנויות ב-58(א) ו-58(ב) ולא לגבי כל ההוראות שמנויות באותו פרק. זו החלטת הוועדה, זה מוסכם על כולם.

סעיף 70 כפי שנוסח, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 70 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 70 אושר

רק פה בחברות ממשלתיות?

פיטורי מנהל כללי זו סנקציה חדשה, היה על זה דיון ארוך בוועדה. זו סנקציה חדשה שלא קיימת בחקיקה כרגע.

היו"ר משה גפני: סעיף 71 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 71 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 71 אושר

סעיף 72 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 72 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 72 אושר

סעיף 73 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 73 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 73 אושר

אני עובר לסעיף 78. אני מדלג על השכר, סעיף 78, הוראות שונות, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 78 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 78 אושר

סעיף 79, העברת רווחים, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 79 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 79 אושר

סעיף 80 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 80 – רוב

נגד – מיאוט

סעיף 80 אושר

סעיף 81.

מוחלט שתשלום אגרות בעד שירותים יהיה באישור ועדת הכספים.

ודאי. סעיף 81 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 81 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 81 אושר

סעיף 82 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 82 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 82 אושר

סעיף 83 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 83 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 83 אושר

סעיף 84 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 84 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 84 אושר

סעיף 85 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 85 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 85 אושר

סעיף 86 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 86 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 86 אושר

חברת הכנסת רגב, את חברת כנסת, את נבחרת לכנסת, באת להצביע פה על דברים.

אני מחכה לנושא העיקרי.

סעיף 87 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 87 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 87 אושר

סעיף 88 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 88 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 88 אושר

סעיף 89.

ב-89 התיקון הוא בהתאם לתיקון הקודם, בשיעורי הפחתה מרביים לעניין הפחתת עיצומים, בדיוק כמו קודם, רק זה תיקון בפקודת הבנקאות. יש בהמשך גם תיקון שאפשר להצביע עליו, תיקון בחוק הבנקאות (רישוי) ותיקון בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). זה יהיה שלושה סעיפים שבכולם יהיה אותו הדבר, שיעורי הפחתה מרביים שייקבעו בצו.

סעיף 89, לפי איך שנוסח על ידי היועצת המשפטית, כפי שעלה בדיונים, מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 89 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 89 אושר

89(א) ו-89(ב) ינוסחו. תגיד שאתה מצביע עליהם

כן. ברור.

סעיף 90 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 90 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 90 אושר

סעיף 91 קשור לפרק השכר. אתה מדלג עליו.

92 - חוק הביקורת הפנימית. אפשר להצביע.

סעיף 92 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 92 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 92 אושר

סעיף 93 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 93 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 93 אושר

סעיף 94 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 94 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 94 אושר

סעיף 95 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 95 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 95 אושר

סעיף 96 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 96 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 96 אושר

סעיף 97 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 97 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 97 אושר

סעיף 98 מועלה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 98 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 98 אושר

סעיף 99.

יש פה גם על השכר, אתה רוצה להצביע מ-(א) עד (ח), כי (ט) ו-(י) זה שכר.

אז נשאיר את זה.

הישיבה נפסקה בשעה 17:50 ונתחדשה בשעה 18:10

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו חוזרים לעמוד 34, פרק י"ד, שכר עובדי הבנק. מה שהגיע אלינו לוועדה, מה שהממשלה אישרה, לאחר דיונים קדחתניים של כמה שנים בין בנק ישראל לבין משרד האוצר, לא יודע אם ההסתדרות היתה בעניין או שהיא נכנסה בשלב מאוחר יותר, מה שקרה, קיבלנו חוק הזוי, אני פשוט לא האמנתי למראה עיניי, ואמרתי בישיבות הקודמות ובדיונים הקודמים שכנראה מה שקרה זה שהיתה פה התגוששות וכל אחד משך לכיוון שלו וכאשר גברה ידו של האחד, אחרי כמה חודשים הוסיפו עוד ועדה ועוד זמן וברגע שההוא הוסיף עוד ועדה, אז הראשון ביקש עוד ועדה, ויצא לנו אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, אין לי כח לקרוא יותר, על כל פנים יצא לנו פה ספר שלם על שכר עובדי בנק ישראל; מי מחליט, מי מכריע, מי זה. אני לא רציתי בשום פנים ואופן את התהליך הזה וביקשתי לצמצם את זה. אנחנו הורדנו את הוועדה לענייני שכר, צמצמנו את הזמנים ואתמול התקיים דיון בהתייעצות לא בתוך הוועדה, עם נגיד בנק ישראל, עם משרד האוצר ועם יושב ראש ההסתדרות.

מה קורה פה? חשבתי שהכל סגור.

ואז אנחנו קבענו שהכל מצטמצם ל-60 יום והמכריע יהיה ראש הממשלה. גם זה לא היה לרוחי, אבל בכל הדיונים שקיימנו לא מצאנו אינסטנציה אחרת שתפתור את הבעיה שבין משרד האוצר לבין בנק ישראל. על כל פנים, אנחנו הגענו לנוסח קצר, נצמצם את הזמנים, ואז עלה לדיון להחזיר את סעיף 29 (א), שבעצם בבנק ישראל, גם לגבי החריגים וגם לגבי הוויכוח הרגיל, זה יישאר באותו סעיף, אלא שיושב ראש ההסתדרות הציע שבמקום שר האוצר יהיה ראש הממשלה. נחליף את התפקיד. אנחנו כמובן לא הסכמנו לזה מכיוון שרוצים להפוך סדרי בראשית, אבל אי אפשר להפוך את הכל.

את זה חשבנו לאשר היום, עד שהגיעה דרמה חדשה וישבנו, חבר הכנסת פיניאן ואני, עם כמה גורמים בנושא הזה, גורמים מאוד בכירים במדינה, שהציעו להחזיר את סעיף 29(א), להשאיר את שר האוצר, אלא שתהיה ערכאת ערעור אצל ראש הממשלה. אנחנו שמחנו, בגלל שהמטרה שלנו היתה שהחוק יהיה ראוי, שייכנס לספר החוקים חוק נורמלי. אז אם אנחנו מסכימים שמצמצמים את הכל, מורידים את כל הוועדות וועדות המשנה והוויכוחים וכל הדברים שלא ראוי שהם יהיו בספר החוקים, הנוסח שמגיע עכשיו, אחרי ההסכמה שלהם---

אפשר לראות נייר?

אני אקריא את זה מסודר. זה ייכנס לחוק יסודות התקציב למעשה.

הם עכשיו עוד דנים על זה.

לא מעניין אותי, אני מצביע.

(מקריאה): אחרי סעיף 29(ב) לחוק יסודות התקציב, יבוא סעיף 29(ג), שינויים בשכר ובתנאי שירות ובדיקת הסכם חורג בבנק ישראל.

29 (ג). מבלי לגרוע מהוראות סעיף 29(א), סעיף 29, 29 (א) 29(ב) לגבי בנק ישראל יחולו גם הוראות אלה: (1) חלק בנק ישראל על החלטת שר האוצר לפי סעיף 29, 29(א) ו-29(ב) תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.

לא מנהלים משא ומתן מאחורי גבי. אפשר לא? לא יאומן, הם רוצים להעביר את כל הקרקס שהיה בממשלה לוועדת הכספים.

העיקרון הוא כזה; עורכת דין אפיק, תקריאי בבקשה שוב. הניסוח לא רלוונטי, ננסח את זה משפטית כפי שצריך.

זה ייכנס אחרי סעיף 29(ב) לחוק יסודות התקציב בתור סעיף 29(ג) שעניינו יהיה הוראות לגבי שינויים בשכר, בתנאי שירות ובדיקת הסכם חורג בבנק ישראל וייאמר שם באופן עקרוני---

סליחה שאני נכנס באמצע דברייך, את ממשיכה, כל מה שדיברנו עד עכשיו לא קיים, כל הדיונים שהיו לא קיימים. אנחנו מתחילים על העיקרון שקבענו אתמול, עכשיו מכניסים חזרה את סעיף 29 (א), זה אפילו מקל על העניין בבקשה.

(מקריאה): לא קיבל שר האוצר החלטה לפי סעיף 29(א) לחוק תוך 60 ימים –מדובר בהחלטה לגבי אישור שינויים בשכר. 29(א) הקיים קובע שגוף מתוקצב או גוף נתמך, כאשר בנק ישראל מוגדר שם כגוף מתוקצב, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה ובגמלאות או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או באישורו של שר האוצר. בא הסעיף הזה ואומר: לא קיבל שר האוצר החלטה לפי סעיף 29(א), לא אישר את השינויים בתוך 60 ימים מיום פניית הבנק לאישור הסכם או הסדר, יועבר העניין להכרעת ראש הממשלה ועל ראש הממשלה להכריע בנושא בתוך 45 ימים.

חלק בנק ישראל על החלטות שר האוצר, כאמור בסעיפים 29 -אמרנו, 29 זה שינויים בשכר- 29(א) -שעניינו הסכם חורג וחריגות בשכר- ו-29(ב) -שמדבר על תוצאות הבטלות של הסכם חורג, ההוראות ששר האוצר רשאי להפעיל לגבי הסכמים חורגים- אם חלק בנק ישראל על החלטות שר האוצר לגבי הסעיפים האלה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.

במקרה של מחלוקת על החלטת שר האוצר לפי סעיף 29א (ב)(2) -שזה חריגות בשכר לגבי הקפאה זמנית- יקצוב ראש הממשלה את תקופת ההקפאה במידה והוא יאשר אותה. זאת אומרת, ככל שראש הממשלה יאשר את תקופת ההקפאה של החריגות בשכר, הוא יקצוב את התקופה להקפאה.

ראש הממשלה ימסור את החלטתו בעניין לשר האוצר ולנגיד בתוך 45 ימים -מהמועד שבו פנו אליו- ולאחר שהוא נתן לצדדים להסכם או להסדר הזדמנות להשמיע את עמדתם. זכות שימוע.

שר האוצר וראש הממשלה, בבואם להחליט לפי סעיף 29, 29(א) ו-29(ב), ייקחו בחשבון את הצרכים הייחודיים של הבנק. זה לא צרכי כח אדם כבר, אלה צרכים ייחודיים של הבנק, זה הנוסח, ויחסי העבודה בבנק.

זה בעצם הנוסח שאתם מבקשים?

זה 60 ו-45?

זה הנוסח.

אנחנו ביקשנו שם עוד משפט.

לפני מה שביקשתם, אני עוד לא יודע מה אני מבקש. אנחנו מדברים על הדף הזה. אני רוצה לאשר את הדף הזה, לגבי הנוסח אני רוצה להסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה ש---

אבל אנחנו---

אני לא סוגר את הישיבה לפני שאת לא מדברת. רק תיקחו בחשבון שצריך שבסוף יהיה חוק. לי לא בוער, אני יכול לחיות בלי חוק, יש לי את הגמ"חים.

זה נכנס לפרוטוקול.

דווקא אני בעד הפרוטוקול.

עכשיו גם אצלכם יש פרוטוקול.

עכשיו הכל שקיפות.

על כל פנים, זה מה שאני רוצה לאשר, זה נראה נכון, זה פותר את הבעיות, אנחנו יכולים לאשר את החוק. כשאני בא לוועדה, הכל היה בסדר, פתאום מתברר לי שיש בעיות. אז בבקשה, מי ראשון שמציג את הבעיות? את.

לא, עופר עיני.

מה, אתם מתחבאים מאחורי הגב שלו?

זו בקשה שלכם, אני לא מבינה מה...

אל תייצג אף אחד, רק את ההסתדרות.

יש נקודה אחת. הרי הנושא עובר להכרעה של ראש הממשלה, אז מה שאמרנו, שההחלטה של שר האוצר תוקפא ל-45 יום, זה הכל.

עד לאחר החלטת ראש הממשלה. לא נתתי נוסח.

לא, דד ליין 45 יום.

אבל זה ודאי מוקפא, עד שראש הממשלה מחליט.

זו פשרה בין כולם.

לא הבנתי. לאט לאט. תסביר גם לי, בגלל שאני לא מבין כלום. הנוסח הזה בסדר, העיקרון?

כן.

מה לא בסדר?

יש רק נקודה אחת. שר האוצר קיבל החלטה והנגיד חלק על ההחלטה. ראש הממשלה אמור להכריע תוך 45 יום, מה שאמרנו, וגם הבנק, שההחלטה של שר האוצר מוקפאת ל-45 יום.

ודאי שהיא מוקפאת.

כל מה שאמרנו שההחלטה מוקפאת ל-45 יום. אחרת יכול להיות מצב---

כל ההחלטות? גם 29, גם 29(א), איזה החלטות? תגידו איזה החלטות.

אני חושב שאם מסתכלים בהיגיון, ברגע שיש מחלוקת, להקפיא ל-45 יום זה הדבר הכי הגיוני. לא אמרנו להקפיא עד החלטת ראש הממשלה, זה איזה שהוא ניואנס שקובי לא הסכים לו. אמרנו להקפיא ל-45 יום.

מה זה אומר להקפיא במקרה הזה, ב-29(ב)? אני שואל אותה.

יש שני סוגים של החלטות בחוק יסודות התקציב ששר אוצר מקבל בהקשר הזה של חריגות שכר. יש החלטה אחת שהיא על הקפאה זמנית של כספים שלכאורה שולמו שלא כדין, זמנית, ויש החלטה סופית שהיא לנצח. אלא אם כן מבטלים אותה בבית המשפט, אבל זה לא העניין.

מה שהסכמנו זה שאת ההחלטה הסופית שקיבל שר האוצר נקפיא ל-45 יום כדי שאפשר יהיה לפנות לראש הממשלה. את ההחלטה הזמנית, שהיא ממילא זמנית, וממילא כל הקונספט שלה זה לעשות בירור מהיר, לא נכון יהיה גם להקפיא אותה, כי המשמעות היא שגם הליך הבירור אין לו שום משמעות בהקשר הזה, לכן הסכמנו שההחלטה סופית תוקפא והחלטה זמנית, צריך לקיים אותה. זה העניין.

רק לגבי 29(ב), לגבי החלטה סופית.

כן.

לגבי הקצאת כספים חורגים.

אבי, אתם רוצים גם לגבי זמנים? באמת אין הבדל.

אדוני היושב ראש, שנינו מבינים שזה לא כל כך מהותי, כי ההקפאה היא---

מר עיני, אתם---

זה באמת חסר משמעות, אני לא מבינה מה נתקעתם בדבר הזה.

חבר הכנסת גפני, בוא נמשיך הלאה.

מר אמסלם, עכשיו אתם סתם מתעקשים. אין לזה משמעות בפועל. מה אכפת להם שהקפאה---

חברת הכנסת יחימוביץ, אני לא הולך לעשות עוד שינויים. אני לא מבין את הבעיה.

אם אין בעיה, אז מה הבעיה ל---

מה הבעיה? אז גם הצד השני צריך להגיד מה הבעיה. מה הבעיה?

אדוני היושב ראש, מה שאני מציע, כיוון שמדובר בהסדר שנוגע לבנק ישראל, שהסעיף שהיועצת המשפטית הקריאה יהיה סעיף בחוק בנק ישראל כך שייקבע שהוראות סעיפים 29 וכולי וכולי לחוק יסודות התקציב יחולו בשינויים הבאים, וזה יהיה מה שאת הקראת. כי זה יותר נכון.

הוא צודק.

אנחנו מקבלים את זה בתור עצה, לא בתור החלטה והיועצת המשפטית של הוועדה תחליט. זו עצה טובה, אבל זאת לא החלטה. אנחנו סומכים על היועצת המשפטית של הוועדה שהיא תנסח את זה.

רבותיי, מה שהקראתי קודם, הנוסחה שעליה מדובר, 29, אחרי סעיף 29, מה שהוקרא כאן, על פי ניסוח של היועצת המשפטית של הוועדה, מועלה להצבעה.

הצבעה

בעד נוסח סעיף 29 – רוב

נגד – מיעוט

נוסח סעיף 29 אושר

אנחנו חוזרים עכשיו לסעיף---

כאשר לעניין ההקפאה ההחלטה היא לגבי 29(ב). ההקפאה, לא מופיע בדף.

איפה המשנה לנגיד? אני מבקש, רבותיי, אנחנו במתח, מה בנק ישראל אומר עכשיו.

סעיף 16(ב)(3), עמוד 8. חוזרים, הבטחנו להם.

אני יוצא מדעתי, איך אתה משיג את כל מה שאתה רוצה. ואני עוד מבסוט.

אני אגיד לך דוגרי, כי---

לא, אבל אתמול אמרת ההיפך, אתמול אמרת שראש הממשלה יהיה בסעיף 29. היום נכנעת, הסכמת ששר האוצר יהיה.

לא, אמרתי נשאיר את סעיף 29 ונוסיף---

זה בסדר. נקיים על זה דיון פילוסופי.

אני רק רוצה להגיד שסעיף 91 להצעת החוק וסעיף 99 (ט) ו-(י) לא צריך להצביע עליהם, הם מבוטלים לנוכח העקרונות החדשים שהוקראו.

יש לך עוד להצביע, אם כך, על סעיף 99 בלי (ט) ו-(י) עם התיקונים.

סעיף 99, עם מחיקת הסעיפים הלא רלוונטיים---

עם מחיקת סעיפים קטנים (ט) ו-(י). ובנק ישראל ביקש למחוק את סעיף קטן (ז). את יכולה להסביר למה ביקשתם למחוק אותו?

כן, הוא הוראת מעבר לעניין סעיף 37. בסעף 37 אימצנו הסדר שקיים היום בחוק ניירות ערך, רק לא אימצנו את כולו ובטעות הכנסתי הוראת מעבר על חלק שלא אימצנו.

בסדר.

סעיף 99 עם מחיקת הסעיפים הלא רלוונטיים, עולה להצבעה

הצבעה

בעד סעיף 99 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 99 אושר

מה בנק ישראל אומר על סעיף 16(ב)(3)?

ראשית על סעיף 16(ב)(2), אנחנו מבקשים להחזיר את זה לעשר שנים.

לא קיבלנו את ההצעה.

ב-(ב)(3) אנחנו מתנגדים, אבל אם בכל זאת ההתנגדות שלנו לא מתקבלת, אנחנו מבקשים לפחות שזה יהיה מנוסח כמו סעיף 24(ב) לחוק החברות הממשלתיות, כך שרק במקרים חריגים ניתן למנות---

תודה.

עוד לא סיימתי. אם ועדת האיתור השתכנעה שקיימים, אז היא צריכה לנמק.

אנחנו לא מקבלים את העמדה הזאת, אנחנו קיימנו על זה דיון, קיימנו על זה גם מקודם דיון. הכוונה היא לאפשר לי להיכנס לבנק ישראל.

למה שזה לא יהיה עם נימוקים?

בגלל שאני לא רוצה, אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שכאשר אדם יש לו ניסיון של עשר שנים, והבאנו כמה דוגמאות, את הדוגמה שלי לא הבאנו, בגלל שהסתרנו את זה מכם, אבל הכוונה אליי, וכשיש בן אדם, עם כל הכבוד, שיש לו תואר אקדמי והוא פרופסור חבל על הזמן, אנחנו יודעים פה מהניסיון, יש לי ניסיון של 22 שנים בכנסת, היו פה חברי כנסת ויש פה חברי כנסת שאין להם תארים אקדמאיים, אבל הם אנשים מיומנים בכלכלה, הם ברכה לבנק ישראל. אנחנו לא מדברים ספציפית, חוץ ממני, לא מדברים ספציפית על אף אחד, אנחנו לא מקבלים את העמדה הזאת. הצבענו, זה מה שיהיה.

חוק בנק ישראל אושר, אני מברך את נגיד הבנק, אני מבקש מנגיד הבנק לומר כמה מלים. קודם את.

עכשיו זה נראה כבר סיכום. אני רוצה לומר על הדברים שאמרת עכשיו, שאנחנו מבינים את החשיבות של אנשים מהסוג שלך להיות בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, אבל יש מסר שהוא מאוד מוזר, שבכל חברה ממשלתית שהיא פחות רגישה ופחות מקצועית, אי אפשר למנות אנשים---

גם שם נשנה. אני המחוקק, אנחנו נשנה גם שם. אנחנו נשנה את זה, אני לא אסכים לזה.

אני רוצה להגיד משהו, ברשותך. העניין של החלטות על הריבית זה עניין מאוד מקצועי. בסדר, יש אנשים---

אל תמנו.

זה לא אנחנו---

שגם אחרים לא ימנו.

לא, אבל זה מה שאנחנו רוצים, שזה יהיה חריג. אפשר לפי החוק הזה להביא שלושה אנשים שאין אף אחד עם ידע מיוחד בכלכלה, יש להם ניסיון בחיים, בסדר, אבל זה לא מאפשר להם להשתתף בדיון המקצועי. יש אנשים מאוד מוכשרים, אני מציע שנשתמש במלה 'חריגה'.

אני חושבת שזה צריך להיות הנוסח כמו שקיים בחוק החברות הממשלתיות.

אני לא חושב כך.

אנחנו יכולים, עורכת דין אפיק, לבקש הסתייגות ממשלתית לעניין הזה?

משרד האוצר.

אפשר. אברהם בייגה שוחט יכול להיות?

לפי הדרישה שלהם לא, כי יש לו תואר בהנדסה.

מה שלא אפשר זה שאנחנו רוצים ועדה מקצועית ועכשיו אתה אומר שיש שלושה אנשים שיש הסתברות לא נמוכה---

אחד מהם רק כזה, לא כולם יהיו כאלה.

לא כתוב כאן אחד. אנחנו אמרנו כחריג.

מי שהוועדה לאיתור מועמדים תבחר. זה יכול להיות גם כזה, גם כזה וגם אחר.

יש ועדה לאיתור מועמדים.

אבל אם יש נימוקים טובים והוא כזה מוצלח, אז זה הנימוקים המיוחדים, אז למה שזה לא יהיה---

רבותיי, אפשר להגיש הסתייגות למליאה, לבקש את תמיכת הממשלה. אי אפשר יותר. לא עולה בדעתי שוועדה לאיתור מועמדים תיקח שלושה אנשים שאין להם ידע בכלכלה. אין דבר כזה. מדובר בכך שהוועדה לאיתור מועמדים תיקח אחד שיש לו תואר בכלכלה, כפי שאתם אומרים, אחד שיש לו תואר כזה בכלכלה, כפי שאתם אומרים. הרי הוועדה לאיתור מועמדים לא תרצה לעשות דברים שהם דברים חריגים. המקרה החריג ביותר זה שיש אדם משכמו ומעלה שאתה, אדוני הנגיד, היית רוצה אותו, שהוא יהיה. אין לו את התואר, אבל יש לו---

לזה אנחנו מסכימים, אבל במקרים חריגים.

זה מנימוקים מיוחדים.

אני חושב שאם יהיה כתוב מטעמים מיוחדים ולא חריגים, אני לא חושב שעל זה זה עומד.

לא אמרנו 'טעמים חריגים', אמרנו במקרים חריגים.

חברת הכנסת יחימוביץ, רצית רשות דיבור?

לפני ההצבעה על כל החוק.

אני מבקש את זכות הדיבור. הגוף הזה הוא מרכז העניין, הוועדה המוניטרית. עכשיו פתחתם פתח שאם יש במקרה ממשלה שעושה טעות וועדת האיתור לא עושה בדיוק מה שנדרש, שהם יזמינו שלושה אנשים שאין להם את הכישורים המקצועיים שהם צריכים כדי להשתתף באופן מקצועי בדיון. המטרה כאן זה שהדיון יהיה מקצועי, שזה יהיה מכוון להשגת המטרות, כולל סגירת הפערים החברתיים, אז יש יתרון לזה שיהיו אנשים עם הרבה ניסיון, אבל לא שיהיו שלושה.

חבר הכנסת גפני, אולי אפשר לסייג שאחד מהשלושה תהיה אפשרות ש---

אני לא מסייג שום דבר.

לא, כי יש כאן---

אני מבקש להקריא לוועדה את מה שאישרנו.

רגע, בוא נעלה את האופציה.

לא רוצה.

חברי ועדה---

הבנתי. הנגיד צודק, אנחנו ועדה שלא שווה שום דבר. הוועדה לאיתור מועמדים, דיברנו על העניין הזה כבר שלוש פעמים.

אבל עלו פה עוד טיעונים כרגע.

הגם שאני לא חשבתי על האופציה שכל השלושה יהיו בלי השכלה כלכלית.

מאה אחוז, אני רוצה להקריא לכם איך נבחרים השלושה הללו.

כרגע הנוסח מאפשר שלושה כאלה.

מה אישרנו שהשלושה האלה ייבחרו; תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה, ואלה חבריה: (1) יושב ראש הוועדה לאיתור מועמדים שימנה היועץ המשפטי לממשלה והוא כשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, ויכול שיהיה מכהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי; (2) שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה, לפי הצעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה לאיתור מועמדים, שהם אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה, או מי שהיו אנשי סגל כאמור.

הוועדה לאיתור מועמדים תמליץ לממשלה, לאחר התייעצות עם הנגיד -צריך להתייעץ עם נגיד בנק ישראל- על המועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה, כאמור בסעיפים... לאחר שבחנה את כשירותם על פי האמור בסעיפים אלה ואת התאמתם לתפקיד, בשים לב בין השאר לצרכיה המיוחדים של הוועדה---

אם הוא יתנגד, יתנגד.

לא, זו רק התייעצות.

אז הוא מתנגד בהתייעצות, אומר 'לא מתאים לי איש פלוני'.

הם לא חייבים לקבל את דעתו.

הוועדה המוניטרית זה הגוף הכי מכובד שיש בבנק.

מכובד, זה לא משכנע אותי, עם כל הכבוד. עורכת דין אפיק, יש לי שאלה, האם הנוסח הזה של החוק יוצר אפשרות לסיטואציה שבה כל השלושה הם אנשים חסרי השכלה כלכלית?

לכאורה כן. סביר להניח שזה לא יקרה.

אז אנחנו צריכים לתקן את זה. אנחנו לא יכולים להסתפק בלהניח.

הסבירות שזה יקרה בפועל היא נמוכה.

אנחנו לא יכולים להיכנס למה סביר. אנחנו עשינו את זה בכמה מקומות וכל פעם שאנחנו משאירים פתח למשהו לא מקצועי, אז יום אחד אנחנו נשלם את המחיר. יש חוק, שכל דבר שיכול לקרות, יקרה.

כל דבר שצריך להשתבש, ישתבש. יש כלל כזה. זה ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה.

יש פה הרבה סימונים שעוברים, אני לא חושב שיש פה חשש, יש לך ועדה, תיאום עם הנגיד, ממשלה מאשרת.

זה לא תיאום, זו התייעצות.

אני הצעתי שבמקרים חריגים ניתן למנות, וגם שהוועדה צריכה להשתכנע שקיימים נימוקים מיוחדים למינוי כאמור. אני גם הצעתי להעלות את מספר השנים ל-12.

זה החוק ההוא.

זה הנוסח של חוק החברות הממשלתיות, אנחנו פחותים מכל חברה ממשלתית אחרת?

לעומת זאת, אתם גם עולים על כל חברה אחרת, אתם נהנים מ---

אני לא חושב שאיזה שהוא עיקרון יישבר אם יהיה פה כתוב 'אחד מתוך... יכול שיהיה...'. אחד יכול שיהיה, אולי הוא לא יהיה ואולי כן יהיה.

אני מסכימה עם חבר הכנסת אורון, זה מידתי, זה בסדר.

בסדר.

סליחה, לא לכתוב אחד מתוך שלושה, כי אז זה גורם שתמיד יהיה כזה אחד. תכתבו את זה, אז יהיה אחד כזה תמיד.

נגמר העניין. מי בעד אישור סעיף 16, התווסף על פי ההצעה עכשיו, 'אחד מתוך השלושה---

נכון שיהיה.

לא נכון, אפשר שיהיה.

אחד מתוך השלושה, אפשר שיהיה שהוא בעל ידע וכולי, ולא מעלים את השנים. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

אני מבקש להצביע על כל החוק מקשה אחת, כפי שהוא אושר.

הצבעה

בעד הצעת חוק בנק ישראל התש"ע 2010 – רוב

נגד – מיעוט

הצעת החוק אושרה.

נגיד הבנק בבקשה, ואחרי זה חברי הכנסת.

אני רוצה להודות ליושב הראש, מר גפני. הוא ניהל את הדיונים האלה בדרך מאוד מרשימה, אני יכול להגיד. אני לא יודע איך הוא מצליח להבין את כל הדברים שקורים סביבו, אבל הוא---

מוכשר.

מה שנאמר שם, מוכשר. אני מאוד מודה לך, אדוני היושב ראש.

תודה רבה, אבל זה הוועדה, לא אני.

. אני רוצה גם להודות לחברי הוועדה, אני יודע שזה לא הדיון הכי מעניין בעולם, חוץ מברגעים מסוימים, אבל יש כאן אנשים שהשתתפו בכל הדיונים, יש אנשים שיכולנו לדבר איתם בכל דרך, אני מאוד מודה לכל אחד שתרם להעברת החוק הזה. זה לא החוק שהתחלנו איתו, אבל לדעתי זה חוק טוב, זה יאפשר לבנק לעשות את העבודה שלו באופן יותר יעיל, באופן יותר אחראי, באופן יותר שקוף, עם שקיפות לציבור, זה הדבר הכי חשוב, גם לכנסת, גם לממשלה. אני חושב שאתם כאן אישרתם חוק שיכול להיות יסוד למדיניות המוניטרית וכל ההיבטים האחרים של העבודה של הבנק. אני מקווה שלפחות ל-50 השנים הבאות, אבל אני יודע שהיושב ראש ירצה מפעם לפעם שבמקום להביא חוק כל 50 שנה, נביא את זה כל שנתיים, אז נגיע לאיזה הסכמה באמצע.

אני מוכן להתפשר איתך בתנאי שאתה אומר עכשיו לוועדה שאתה ממשיך לקדנציה נוספת. תגיד. לא צריך להגיד לראש הממשלה, תגיד לוועדה.

הוא אמר לך, תתייעץ עם אשתו.

מה אתה אומר, אדוני הנגיד? אנחנו רוצים שתמשיך.

אני רוצה לדבר איתך בחדר שלך אחר כך ולהסביר לך את כל הסיפור, אבל אני מאוד מאוד מודה לכולם כאן, ואני רוצה גם להודות לעמיתים שלנו באוצר, אנחנו יודעים שיש לפעמים מתח בינינו, לפעמים אפילו צעקות, אבל אנחנו מכירים בעובדה שאם לא נשתף פעולה, המשק יסבול מזה, ואנחנו מתכוונים להמשיך לעבוד איתכם.

אני חושב שהעובדה שהחוק הזה קיבל את האישור של ועדת הכספים יתרום ליכולת שלנו לעבוד ביחד. זה מוריד כמה מקורות מתח שיש בינינו.

ואני רוצה להודות גם לאנשי ההסתדרות, שתרמו ביומיים האחרונים ואפילו קודם.

ובוודאי לעמיתים שלי מבנק ישראל, שיושבים כאן סביב השולחן. היועצות המשפטיות שלנו מקבלות מחמאות מכולם, זה מגיע להן, גב' אורנה ואגו וגב' טידה שמיר והמנהל הכללי, חזי, ולמשנה, שלא נמצא כעת, אדי אזולאי.

ובסוף אני רוצה להודות למשרד המשפטים, לעורכת דין רוני טלמור, ולעמיתים שלה ולשר המשפטים. אני רוצה להתייחס לשר המשפטים שהיה שר האוצר כשהתהליך הזה התחיל עם ועדת לוין, זה התחיל קודם, ובעצם גם לראש הממשלה שאז היה ראש הממשלה, במקרה.

אז זה לקח קצת זמן, זה עוד לא נגמר. כולם אומרים שלא צריכים לפחד מהקריאות השנייה והשלישית, שעומדות בדרך בשבוע הבא, אבל יש ביטוי באנגלית שזה לא נגמר עד שהאישה השמנה התחילה לשיר. אני לא יודע מי היא, אבל אנחנו מחכים לשיר הזה ובזה, אדוני היושב ראש, אני מסיים ולא התייחסתי לעמית שלי, שאנחנו עובדים ביחד, שר האוצר וגם סגן שר האוצר, ואני רואה כאן את האנשים ממשרד ראש הממשלה שלא רק תרמו, אלא הובילו חלקים מאוד חשובים של התהליך וכשהיתה בעיה בדרך כלל איכשהו פתרו אותה. זו היתה דרך של רק חמש שנים בשבילי, אבל זה בעצם דרך של 15 שנים מאז שהתחילו לעבוד על החוק.

אז אדוני היושב ראש, אני מודה לך ולחברי הוועדה ובזה אני מסיים, לפחות להיום.

תודה רבה. תודה, אדוני הנגיד.

סגן שר האוצר, בבקשה.

כן, אז באמת מגיע לכם יישר כח גדול. דוד המלך בתהלים כותב 'לכל תחלה ראיתי קץ'. וגם חוק בנק ישראל, כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה עבודה, כל כך הרבה אמוציות, הגיע לפרק ההצבעה בוועדת הכספים לקראת הכנה לשנייה ושלישית. אני מאוד מקווה ששגרת העבודה ממחר בעזרת ה' תביא רוגע וכולנו נהיה מרוכזים איך לקדם את הכלכלה בישראל, לשכוח את משקעי העבר, יוצאים לדרך חדשה ואני מאחל לכם, ולנו, לכלכלת ישראל, וגם מגיע יישר כח לראש הממשלה בעצמו שהיום, יחד עם שר האוצר---

אל תגיד, סיכמנו לא לספר שהוא היה בעניין.

ושיהיה בהצלחה ועבודה פורייה.

אדוני הנגיד, אני יודעת שאתה לא מרוצה במאה אחוז מהתוצאה, אני יכולה להרגיע אותך שגם אנחנו לא מרוצים במאה אחוז וזה סימן טוב, שאף אחד מהצדדים לא מרוצה במאה אחוז. אני חושבת שעברנו תהליך טוב בעבודה כאן בוועדה על החוק. חברי הוועדה הצליחו לשנות כמה דברים, וגם אתם הצלחתם לשמור על המסגרת ועל הכוונה ועל הרעיון ועל המטרות של בנק ישראל, למעט שינויים קלים. אני שוב רוצה להגיד מה שאמרתי כאן במהלך הדיונים. אנחנו כל הזמן עסקנו בחוק הזה כשאתה ואישיותך לנגד עינינו ויש בזה מכשלה גדולה, מכיוון שהחוק הזה מעניק באמת סמכויות נרחבות ביותר לנגיד בנק ישראל, סמכויות שלא ניתנו בעבר, הרחבה של הסמכויות הקיימות ואני כן מודאגת ממה יהיו ההשלכות של החוק הזה אם במקומך יבוא נגיד בינוני, למשל, ולא נגיד בעל שיעור קומה כמוך, והתמיכה שלנו בחוק היתה במידה רבה בגלל ההערכה העצומה שאנחנו רוחשים לך ולמנהיגות שלך ולהחלטות שקיבלת במשברים האחרונים. אני חושבת שמה שאתה חייב לנו, בתמורה, הוא הארכת הכהונה שלך. נוכח העובדה שאנחנו אישרנו את החוק כשדמותך לנגד עינינו, אז המינימום שמגיע לנו הוא הארכת הכהונה.

אני מצטרפת לברכות. אני חושבת שהחוק יצא אחרת ממה שהוא נכנס, הרבה מאוד בזכות הוועדה ובזכותך, חבר הכנסת גפני. אני מאוד שמחה שאחת המטרות שנכנסו לחוק זה הנושא החברתי. אני חושב שלמעמד שלך, מר פישר, ולחשיבות של הבנק ושל כל מה שאתם עושים ביחד יש חשיבות עצומה לצמצום הפערים ולצמצום אי השוויון ואני מאוד שמחה שזה נכנס לחוק. ואני יודעת שזה לא נכנס כמטרה רק כדי לקבוע אותה כמטרה, אלא שגם הבנק יעשה את הכל כדי לטפל בנושא הזה ולהביא את הנושא הזה לידיעתו של ראש הממשלה בקבלת החלטות ובעניין הזה אני סומכת עליך במאה אחוז, אז ברכות על החוק, ברכות לך, ואנחנו רוצים אותך לכהונה נוספת.

ראשית ברכות ליושב ראש שעשה את הבלתי אפשרי לאפשרי, בהרבה מאוד ישיבות שניהלת אותן ביד רמה, יישר כח.

ולנגיד אני רוצה לומר, כל אחד משאיר את חותמו במשהו, מה שלא יהיה, חוק בנק ישראל ייקרא חוק סטנלי. עוד עשרים שנה, עוד שלושים שנה זה יהיה החוק הזה.

בטבריה יש לנו מה שנקרא העבר מצמיח עתיד, אז העבר ומערכת היחסים שלך עם האוצר הצמיחה עתיד. אז אני מאחל לנו שזה יהיה עתיד טוב ועתיד מצוין.

מאחורי החוק להרגשתי עומד נגיד, הנהלה מקצועית, אדם שידע לעמוד בפרץ בנקודות מבחן קשות במנהיגות, באומץ וביושר, והחוק הוא ביטוי להערכה אישית קודם כל שלנו לכם, שידעתם ליצוק בצמתים הנכונים ובמקומות הנכונים את ההחלטות הקשות והנכונות.

ווידוי אישי- אין לי תחושות קשות לגבי החוק. אני חושב שנעשתה פה עבודה אישית ומקצועית ודיון אינטלקטואלי מרתק. אני למדתי הרבה באופן אישי ואני מאוד מרוצה אפילו מהתהליך ואפילו מהתוצאה, חבר הכנסת גפני, ולך, על היד הרמה. אני לא זוכר בארבע השנים האחרונות בוועדת הכספים איזה שהוא דיון שהיה כל כך עמוק וכל כך ממצה וכל כך רציני ושיביא לתוצאה כל כך רצויה. אז ברכות ומחכים לבשורה מחר שהנגיד יודיע בתקשורת.

אני מקווה שהנגיד לא שומר כותרת די גדולה מלפני חמש וחצי שנים, שבה אמרתי, מה מביאים לנו אחד כזה שלא מדבר עברית להיות נגיד בנק ישראל?

ועוד מי מביא אותו.

אמרתי, וחשבתי שהנגיד צריך להמשיך לקדנציה שנייה---

כדי ללמוד עברית.

אני לא אוהב לספר מה קורה בשיחות בארבע עיניים. חשבתי שהנגיד צריך להסכים לכהן לקדנציה שנייה גם מלפני החוק, ואם החוק יעזור לו לקבל את ההחלטה, אז קל וחומר. אני חושב שהחוק הוא מאוד חשוב ואני חושב שנעשתה פה עבודה חשובה.

אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת גפני, באמת כל הכבוד, הובלת פה מהלך מאוד קשה, העובדה שהחוק הזה מתקבל בוועדה פה אחד היא הרבה מאוד בזכותך. לא היתה פה בעיה להיתקע לכל מיני פינות ואז היינו מקבלים פה דבר לגמרי אחר, ואני חושב שזו אולי הוכחה... יושב ראש הכנסת היה פה אתמול, אני עכשיו לא בטוח אם הבנתי עד הסוף למה הוא בא, אבל אם הבנתי שהוא מתכוון לומר למישהו ש---

הסיפור על האורח?

אם הוא מתכוון לומר למישהו שכן אפשר לחוקק חוקים ולא בחוק הסדרים, ומבלי שסוחטים את הכנסת, אז יש לי כמה דוגמאות, אבל זאת אחת הדוגמאות היותר מוצלחות לעובדה הזאת ואני מקווה שמזה גם הכנסת כולה, והדמוקרטיה הישראלית, תצא נשכרת. אז ברכות לכולם.

אדוני הנגיד, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה לומר שבלי הצוות המסור של הוועדה אי אפשר היה לעשות את החוק הזה, כמו שאי אפשר לעשות שום דבר. אני מתנהג באופן כמעט לא נורמלי, פתאום אני עושה ישיבה ופתאום זה, וגם ההנהלה של הוועדה, המנהל, המזכירות, ובעיקר הלשכה המשפטית, היועצת המשפטית. אני לא הייתי יכול לחיות עם השיגעונות של עצמי והם יכולים לחיות, פתאום לשנות פה ולשנות שם ולעשות ישיבה כזאת וכזאת. באמת צוות מסור שבלעדיו אי אפשר לעשות את החוק הזה.

אני רוצה לומר לך, אדוני הנגיד, אני יודע שיש לך קצת הסתייגויות מוועדת הכספים בגלל שזאת ועדה פוליטית ואתה צודק, אני לא מתווכח על זה בכלל, אבל תדע לך שזאת ועדה שמגלה אחריות רבה.

נכון.

היה אפשר לעשות הרבה מאוד דברים, תאמין לי, היה אפשר ללכת לכל מיני סמטאות ולכל מיני רחובות ולקחת את ראש הממשלה לפה ואת שר האוצר לשם, ונהגנו באחריות. 'נהגנו', הכוונה לא אני, אחרים, חברי הוועדה, ובאמת עשינו מכיוון שאנחנו רואים אחריות, אנחנו גם רוצים שתמשיך כנגיד, אנחנו חושבים שזו טובת מדינת ישראל, אנחנו חושבים שצריך לתת עצמאות מוניטרית לבנק, אנחנו סברנו שוועדת הכספים היתה צריכה להיות בעוד חלק מעורבת, אבל אנחנו הסכמנו להתפשר על העניין הזה. אנחנו רואים בזה דרך חדשה.

אני מאוד התרשמתי מהעובדים שלך בבנק ישראל, מהיועצות המשפטיות ומהאנשים המסורים שלך. היו דברים שנכנסתי, שאני אפילו מתחרט על זה, אבל מה לעשות, הם הצליחו לכופף אותי... סתם אני אומר. אבל באמת צוות מסור מאוד.

אני מודה לנציגי המשרדים, משרד המשפטים, משרד האוצר. אני מודה לסגן שר האוצר, אני מודה לשר האוצר, אני מודה לראש הממשלה שהיה מעורב בעניין הזה ולאנשיו שנמצאים כאן, אני מודה ליושב ראש ההסתדרות, מר עופר עיני, שגם היה מעורב באופן אישי ולאנשיו, אני מודה לממונה על השכר במשרד האוצר. אני אומר לך שנגיד בנק ישראל בעדך. הוא לא אומר את זה כל כך מוצלח, אבל הוא בעדך.

ואני שמח על הפשרה שהושגה, הורדנו חוק שהיה יכול להצטייר מאוד מאוד לא יפה ויצא חוק מסודר, נורמלי, עצמאות הבנק נשמרת, לא תהיה השלכת רוחב על פגיעה במשק ובשכר במדינת ישראל. כתוצאה מהחוק הזה, מעבר לתיקונים שיש בו, לא תקרה תקלה, מה שחששנו שיקרה. אני באמת מודה לכם על זה.

בפעם הבאה, אני רק מציע שכשתתחילו לנהל משא ומתן של שלוש שנים עם כל מיני גופים, תחסכו את זה, תבואו מיד לוועדה, נעשה לכם את זה בשבוע וחצי.

תודה רבה, רבותיי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:10

[pic]

הכנסת

הלשכה המשפטית

01043110

הצעת חוק בנק ישראל, התש"ע–2010

נוסח לקראת הישיבה ביום 10.3.2010

פרשנות

הגדרות

1.

בחוק זה –

"הבנק" – בנק ישראל;

"גוף פיננסי" – כל אחד מאלה:

"הוועדה לאיתור מועמדים" – הוועדה לאיתור מועמדים שהוקמה לפי סעיף 33;

"הוועדה לבדיקת מינויים" – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים כאמור בסעיף 60א(ב) לחוק החברות הממשלתיות;

"ועדת הביקורת" – ועדת הביקורת שמונתה לפי סעיף 23;

"חברת הדואר" – החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏

(להלן - חוק הדואר), בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם בחוק הדואר, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק הדואר;

"חוק הביקורת הפנימית" – חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏

;

"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏

;

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט–1999‏

;

"חוק החברות הממשלתיות" - חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏

;

"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958‏ [נוסח משולב]

;

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏

;

"חוקי הבנקאות" – חוק הבנקאות (רישוי), פקודת הבנקאות, 1941‏

, וחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏

;

"המדד"– מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המועצה" – המועצה המינהלית כמשמעותה בסימן ב' לפרק ד';

"מטבע" – כאמור בסעיף 1 לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה–1985‏

;

"מטבע חוץ" – שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל;

"המשנה לנגיד" – המשנה לנגיד שנתמנה לפי סעיף 8;

"הנגיד" – נגיד הבנק שנתמנה לפי סעיף 6;

"רשות ניירות ערך" – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;

"רשות פיקוח" – כל אחד מאלה, לגבי הגופים הפיננסיים המפוקחים על ידו:

בנק ישראל, מטרותיו, תפקידיו ועצמאותו

בנק ישראל, האורגנים שלו ומקום מושבו

2.

(א) בנק ישראל הוא תאגיד.

(ב) לבנק יהיו ועדה מוניטרית, מועצה מינהלית ונגיד.

(ג) מקום מושבו של הבנק יהיה בירושלים, והוא רשאי לפתוח סניפים ונציגויות בכל מקום אחר.

מטרותיו של הבנק

3.

(א) מטרותיו של הבנק הן:

תפקידי הבנק

4.

(1) לנהל את המדיניות המוניטרית;

(2) להחזיק את יתרות מטבע החוץ של המדינה ולנהלן;

(3) לתמוך בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל;

(4) לשמש בנקאי של הממשלה;

(5) להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן, לרבות בהתאם לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008‏

;

(6) להנפיק מטבע, להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה;

(7) לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות על פי סמכויותיו לפי חוקי הבנקאות ולפי כל דין אחר.

עצמאות הבנק

5.

הבנק יהיה עצמאי בבחירת פעולותיו ובהפעלת סמכויותיו לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו.

הנגיד והמשנה לנגיד

הנגיד

6.

הנגיד ימונה בידי נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה.

תפקידי הנגיד

7.

(א) הנגיד ינהל את הבנק ויכהן גם כיושב ראש הוועדה וכחבר המועצה.

(ב) הנגיד ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים לרבות לעניין צמצום הפערים ושוויון חלוקת ההכנסות בחברה.

המשנה לנגיד ותפקידיו

8.

(א) הממשלה תמנה, לפי המלצת הנגיד, משנה לנגיד.

(ב) הנגיד יקבע את תפקידיו של המשנה לנגיד.

(ג) המשנה לנגיד יהיה חבר בוועדה ובמועצה.

מילוי מקומו של הנגיד

9.

נבצר מהנגיד למלא את תפקידיו או חדל הנגיד לכהן בתפקידו, ימלא המשנה לנגיד את מקומו של הנגיד ויהיה מוסמך להשתמש בסמכויותיו, כל עוד נמשכת הנבצרות או לא מונה נגיד חדש, לפי העניין.

תקופת כהונה

10.

(א) הנגיד ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד.

(ב) המשנה לנגיד ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד; על אף האמור, בתום שנה מכניסתו לתפקיד של נגיד חדש, תיפסק כהונתו של המשנה לנגיד אם לא הסתיימה במועד מוקדם יותר, ואולם הממשלה רשאית להחליט, לפי המלצת הנגיד, שהמשנה לנגיד ימשיך לכהן עד סוף תקופת הכהונה שלה מונה.

ייחוד כהונה ואיסור עיסוק נוסף

11.

(א) בכל תקופת כהונתם לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד חבר הכנסת, חבר מועצה של רשות מקומית, ולא ייכללו ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית;

(ב) בכל תקופת כהונתם לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד רשאים –

(ב) שכר המשנה לנגיד יהיה בשיעור של 90 אחוזים משכר הנגיד, ותנאי שירותו ייקבעו בידי הממשלה.

הפסקת כהונתו של הנגיד

13.

(א) נשיא המדינה רשאי, לפי הצעת הממשלה, להפסיק את כהונתו של הנגיד, אם ראה שאין הוא ראוי להמשיך בכהונתו בשל אחד מאלה:

(1) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו כנגיד;

(2) פעל בניגוד לאמור בסעיף 11;

(3) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.

(ב) הצעת הממשלה לנשיא לפי סעיף קטן (א) תובא לידיעת ועדת הכספים של הכנסת עם הגשתה לנשיא.







הפסקת כהונתו של המשנה לנגיד

14.

הממשלה רשאית, לפי הצעת הנגיד או לאחר התייעצות עמו, להפסיק את כהונתו של המשנה לנגיד, אם ראתה שאין הוא ראוי להמשיך בכהונתו בשל אחד מאלה:

(1) לדעת הנגיד, אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו כמשנה לנגיד;

(3) פעל בניגוד לאמור בסעיף 11;

(4) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.

הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית

הוועדה המוניטרית

הוועדה המוניטרית ותפקידיה

15.

(1) לקבוע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, ובכלל זה את המדיניות המוניטרית;

(2) לעקוב אחר ביצועה של המדיניות שנקבעה, לבחון, מפעם לפעם, את ההתפתחויות המוניטריות והכלכליות ואת ההתקדמות להשגת יעדי המדיניות, ולדון בנושאים אחרים הקשורים לכך;

(3) להחליט על הפעולות לפי חוק זה שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרות הבנק; החלטת הוועדה על שיעור הריבית הנקבעת לצורכי המדיניות המוניטרית (להלן – שיעור הריבית), תהיה לתקופה נקובה, ובתום התקופה תחליט הוועדה אם לשנות את שיעור הריבית או להשאירו לתקופה נקובה נוספת; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מסמכות הוועדה לשנות את שיעור הריבית גם בתוך התקופה שננקבה בהחלטה קודמת;

(4) כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק זה, לרבות בעניינים אלה: קבלת פיקדונות ומתן אשראי כאמור בסעיף 36(3) עד (5), מתן הוראות בדבר החזקת נכסים נזילים כאמור בסעיף 38, ניהול יתרות מטבע חוץ כאמור בסעיף 40, והתערבות במסחר בשוק מטבע החוץ כאמור בסעיף 53.

הרכב הוועדה

16.

(א) הוועדה תמנה שישה חברים, והם הנגיד, שישמש יושב ראש הוועדה, המשנה לנגיד, עובד הבנק שמינה הנגיד ושלושה חברים מקרב הציבור; לא מכהן במועד כלשהו משנה לנגיד, ימנה הנגיד עובד נוסף של הבנק לחבר הוועדה עד לתחילת כהונתו של משנה לנגיד.

(ב) כשיר להתמנות כחבר מקרב הציבור בוועדה תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים לפחות ושמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא בעל תואר אקדמי שלישי בכלכלה או במינהל עסקים ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו-כלכלי;

(ג) חבר מקרב הציבור בוועדה ימונה בידי הממשלה, על פי המלצת הוועדה לאיתור מועמדים כאמור בסעיף 34 ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כאמור בסעיף 35.

ניהול השקעות

17.

על חבר ועדה יחולו הכללים החלים על הנגיד ועל המשנה לנגיד לפי סעיף 11(ב)(5).

סדרי עבודת
הוועדה

18.

(א) יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה שמונה פעמים בשנה לפחות; יושב ראש הוועדה יכנס ישיבה מיוחדת של הוועדה אם ביקשו זאת לפחות שני חברים, ובלבד שמספר הישיבות המיוחדות כאמור לא יעלה על שמונה בשנה;

1. הנגיד רשאי בהחלטה מנומקת בכתב לכנס יותר משמונה ישיבות מיוחדות
בשנה
2. הצעה מוסכמת על הממשלה ובנק ישראל: במקום שמונה ישיבות 12
ישיבות.
3. יושב ראש הוועדה יכנס ישיבה מיוחדת של הוועדה אם ביקשו זאת לפחות שני חברים, ובלבד שמספר הישיבות המיוחדות כאמור לא יעלה על המספר שתקבע הוועדה בסדרי עבודתה.
(ב) רוב חברי הוועדה, וביניהם הנגיד, ובהעדרו מישיבת הוועדה ובהסכמתו – המשנה לנגיד, יהיה מניין חוקי בישיבותיה ובהחלטותיה.

(ג) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

(ד) הוועדה רשאית, במקרים מיוחדים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שנעשה ניסיון סביר לאתר את כל חברי הוועדה כדי לקבל את הסכמתם לקיום ישיבה באופן זה, ושכל חברי הוועדה המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו-בזמן.

(ה) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

פרסום לציבור ומסירה לממשלה של דיונים והחלטות

19.

(א) הוועדה תפרסם לציבור ותמסור לממשלה (בסעיף זה – פרסום) את סיכום דיוניה והחלטותיה, הנימוקים להחלטות והתוצאות המספריות של ההצבעה עליהן; הפרסום לציבור ייעשה באתר האינטרנט של הבנק או באופן אחר שתמצא הוועדה לנכון.

(ב) הפרסום יהיה בתוך שבועיים ממועד הדיון; על אף האמור, פרסום לגבי החלטת הוועדה על שיעור הריבית או על שימוש בכלים מוניטריים אחרים, ותמצית נימוקיה, יהיה ביום קבלת ההחלטה.

(ג) הוועדה רשאית לדחות, לתקופה של עד שישה חודשים, פרסום בדבר סיכום דיון מסוים, כולו או חלקו, או פרסום תמצית נימוקיה של החלטה על שיעור הריבית או פרסום החלטה על שימוש בכלים מוניטריים אחרים, והכל אם מצאה שהפרסום באותה עת עלול לפגוע בתוצאות המדיניות המוניטרית; הוועדה רשאית להאריך את התקופה לאי-פרסום כאמור לתקופות נוספות של עד שישה חודשים כל אחת.

(ד) עם הפרסום הנדחה של סיכום הדיון, תמצית הנימוקים או ההחלטה, תפרסם הוועדה גם את הנימוקים שהביאו לדחייה.

(ה) הוועדה רשאית שלא לפרסם כאמור בסעיף קטן (א), אם מצאה שהפרסום עלול לפגוע במעמדם של הבנק או של המדינה בארצות חוץ או בקשריהם עם גופים פיננסיים זרים; לעניין זה, "גוף פיננסי זר" – גוף דומה לגופים המפורטים בהגדרה "גוף פיננסי" שבסעיף 1, שהתאגד מחוץ לישראל.

(ו) דחתה הוועדה פרסום או לא נתנה פרסום כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ה), ידווח הנגיד לשר האוצר בכתב [בסמוך לדחייה כאמור] על תוכן הדיון או ההחלטה שהפרסום על אודותיה נדחה או לא נעשה, על הנימוקים להחלטה כאמור, ועל הסיבות לדחיית הפרסום או לאי-הפרסום, הכל לפי העניין.

המועצה המינהלית

המועצה המינהלית ותפקידיה

20.

(א) לבנק תהיה מועצה מינהלית שתפקידיה הם אלה:

(1) לפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק;

(ב1) המועצה תפרסם ברשומות את התקציב השנתי לפעילות המינהלית של הבנק, המחולק לתחומי פעולה ולתכניות.

(ג) לעניין סעיף קטן (א)(7) –

(1) האמור בסעיף 6א לחוק הביקורת הפנימית לעניין הנהלת הגוף הציבורי וחבריה יחול על המועצה, לאחר קבלת המלצות ועדת הביקורת, ועל חברי המועצה, והאמור בסעיף קטן (ב) של אותו סעיף לעניין הממונה יחול על יושב ראש המועצה;

(2) האמור בסעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית לעניין הממונה יחול על המועצה לאחר קבלת המלצת ועדת הביקורת;

(3) בסעיף 7(ב) לחוק הביקורת הפנימית, במקום "השר הממונה על משרד ממשלתי, יושב ראש דירקטוריון או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון, וכן הממונה" יקראו "הנגיד, יושב ראש המועצה ויושב ראש ועדת הביקורת";

(4) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו גם ליושב ראש המועצה וליושב ראש ועדת הביקורת.

הרכב המועצה

21.

(א) המועצה תמנה שבעה חברים, והם הנגיד, המשנה לנגיד וחמישה חברים מקרב הציבור; לא מכהן במועד כלשהו משנה לנגיד, ימנה הנגיד עובד נוסף של הבנק לחבר המועצה עד לתחילת כהונתו של משנה לנגיד.

(ב) כשיר להתמנות לחבר מקרב הציבור במועצה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיים בו התנאי שבפסקה (1) לאותו סעיף וכן אחד התנאים שבפסקה (2) שבאותו סעיף, והוא בעל מעמד בתחומים הנוגעים לעבודת המועצה ובעל ניסיון בתפקידים בכירים בתחומים כאמור.

(ג) חבר מקרב הציבור במועצה ימונה בידי הממשלה, על פי המלצת הוועדה לאיתור מועמדים כאמור בסעיף 34 ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כאמור בסעיף 35.

(ד) הממשלה תקבע, בהתייעצות עם הנגיד, מי מבין החברים מקרב הציבור יכהן כיושב ראש המועצה.

סדרי עבודת המועצה

22.

(א) יושב ראש המועצה, ובהעדרו – ממלא מקומו, יכנס את המועצה שש פעמים בשנה לפחות; יושב ראש המועצה יכנס ישיבה מיוחדת של המועצה אם ביקשו זאת לפחות שני חברים.

(ב) רוב חברי המועצה, וביניהם היושב ראש, ובהעדרו - ממלא מקומו, וכן הנגיד או המשנה לנגיד, יהיה מניין חוקי בישיבותיה ובהחלטותיה.

(ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף.

(ד) חברי המועצה מקרב הציבור יקבעו מי מביניהם יהיה ממלא מקום יושב ראש המועצה לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(ה) המועצה רשאית, במקרים מיוחדים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שנעשה ניסיון סביר לאתר את כל חברי המועצה כדי לקבל את הסכמתם לקיום ישיבה באופן זה, ושכל חברי המועצה המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו-בזמן.

(ו) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

ועדת ביקורת

ועדת ביקורת

23.

(א) המועצה תמנה מבין חבריה מקרב הציבור ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה; יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב) ועדת הביקורת תבחר מבין חבריה את יושב ראש ועדת הביקורת.

(ג) החלטות ועדת הביקורת לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

תפקידי ועדת הביקורת

24.

תפקידיה של ועדת הביקורת הם –

(1) להמליץ למועצה, לאחר התייעצות עם הנגיד, על מועמד לתפקיד המבקר הפנימי של הבנק;

(2) לדון בתכנית העבודה השנתית של המבקר הפנימי, ולהמליץ למועצה על התקציב ותקן כוח האדם הנכון לביצועה;

(3) לעמוד על ליקויים בניהול הבנק ולהציע למועצה דרכים לתיקונם; לשם כך תדון ועדת הביקורת, בין השאר, בדוחות ביקורת של מבקר המדינה, בדוחות הביקורת של המבקר הפנימי של הבנק, בדוחות רואה החשבון המבקר של הבנק, תערוך מעקב אחר ביצוע תכנית העבודה של המבקר הפנימי, וכן תדון בנושאים שיובאו לפניה בידי המועצה או בידי הנגיד; דיון כאמור יתקיים בהתייעצות, בין השאר, עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון המבקר, לפי העניין.

סדרי העבודה של ועדת הביקורת

25.

(א) רוב חברי ועדת הביקורת, וביניהם היושב ראש, יהיה מניין חוקי בישיבותיה ובהחלטותיה.

(ב) החלטותיה של ועדת הביקורת יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף.

(ג) ועדת הביקורת רשאית, במקרים מיוחדים, לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שנעשה ניסיון סביר לאתר את כל חברי ועדת הביקורת כדי לקבל את הסכמתם לקיום ישיבה באופן זה, ושכל החברים המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו-בזמן.

(ד) המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן; המבקר הפנימי יהיה נוכח בדיוני הוועדה על דוחות שערך.

(ה) המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושא שפירט בבקשתו, והיושב ראש יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה.

(ו) הודעה על קיום ישיבה של ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים של הבנק תומצא לרואה החשבון המבקר של הבנק, והוא יהיה רשאי להשתתף בה.

הוראות משותפות לוועדה המוניטרית ולמועצה המינהלית

סייגים לכהונה

26.

(א) לא ימונה ולא יכהן אדם כחבר מקרב הציבור בוועדה או במועצה אם הוא חבר הכנסת, חבר מועצה של רשות מקומית, או אם הוא נכלל ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית;

(ב) לא ימונה ולא יכהן אדם כחבר מקרב הציבור בוועדה או במועצה (להלן – התפקיד) –

(1) מי שהוא עובד הבנק, מועסק בשירות הבנק, עובד המדינה, עובד תאגיד שהוקם לפי דין, ועובד או דירקטור בחברה ממשלתית או בחברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;

(2) מי שהוא עובד או נושא משרה בגוף פיננסי, או בעל עניין בגוף פיננסי; לעניין זה, "נושא משרה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק החברות;

(3) מי שעסקיו או עיסוקיו עלולים ליצור ניגוד עניינים עם התפקיד;

(4) מי שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה;

(5) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד;

(6) מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי חוק החברות או על פי כל דין אחר;

(7) מי שאינו יכול להקדיש את הזמן הראוי לביצוע התפקיד.

שמירת תוקף החלטות

27.

החלטות הוועדה והמועצה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהן או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

תקופת כהונה והפסקת כהונה

28.

(א) חבר מקרב הציבור בוועדה ובמועצה ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד.

(ב) הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של חבר מקרב הציבור בוועדה או במועצה, אם ראתה שאין הוא ראוי להמשיך בכהונתו בשל אחד מאלה:

(1) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו כמכהן בתפקיד;

(2) פעל בניגוד להוראות סעיף 29 או התקיים בו סייג כאמור בסעיף 26;

(3) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;

(ג) הממשלה לא תחליט על הפסקת כהונה לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר התייעצות, לגבי חבר הוועדה ולגבי יושב ראש המועצה – עם הנגיד, ולגבי חבר המועצה – עם יושב ראש המועצה.

(ד) נעדר חבר מקרב הציבור מארבע ישיבות רצופות של הוועדה או של המועצה, או משש ישיבות של הוועדה או של המועצה בתוך שנים עשר חודשים רצופים, תיפסק כהונתו בוועדה או במועצה, לפי העניין, אלא אם כן מצא יושב ראש הוועדה או יושב ראש המועצה, לפי העניין, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרות.
ניגוד עניינים

29.

חבר ועדה או חבר מועצה, שעלול להיות לו ניגוד עניינים לגבי נושא העומד לדיון בוועדה או במועצה, יודיע על כך לוועדה או למועצה, לפי העניין, ולא ישתתף בדיון ובהצבעה באותו עניין; [חבר ועדה או חבר מועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות].

קבלת מידע

30.

חבר הוועדה וחבר המועצה יקבלו מידע המצוי בבנק, הדרוש להם לצורך מילוי תפקידם; פנייה לקבלת מידע כאמור תהיה אל אל עובד הבנק שהנגיד הסמיך לכך.

גמול והוצאות

31.

הממשלה, לפי הצעת שר האוצר,בהתייעצות עם הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע את הגמול וההוצאות שישולמו לחברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה; הגמול וההוצאות ייכללו בתקציב הבנק.

החלת דינים

32.

דין החברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה כדין עובדי הבנק, לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏

;

(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977‏

– לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏

;





(4) צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), התשמ"ג–1982‏

;

(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏

.

הוועדה לאיתור מועמדים

ועדה לאיתור חברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה

33.

(א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור בוועדה ובמועצה, ואלה חבריה:

(1) יושב ראש הוועדה לאיתור מועמדים, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, והוא כשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי;

(2) שני נציגי ציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה לאיתור מועמדים, שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה, או מי שהיו אנשי סגל כאמור.



(ב) נוסף על תנאי הכשירות האמורים בסעיף קטן (א), כשיר להתמנות לחבר הוועדה לאיתור מועמדים מי שמתקיים בו האמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, ושלא מתקיים בו סייג כאמור בסעיף 26, בשינויים המחויבים.

(ג) חבר הוועדה לאיתור מועמדים ימונה לתקופה של חמש שנים וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות; תמה תקופת כהונתו של חבר הוועדה לאיתור מועמדים, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה חבר אחר במקומו.

(ד) הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של חבר הוועדה לאיתור מועמדים אם ראתה שאין הוא ראוי להמשיך בכהונתו כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 28(ב); הממשלה לא תחליט כאמור לגבי יושב ראש הוועדה אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.

(ה) הוראות סעיף 27 יחולו לגבי החלטות הוועדה לאיתור מועמדים, והוראות סעיף 29 יחולו על חבריה, בשינויים המחויבים.

תפקידי הוועדה לאיתור מועמדים

34.

(א) הוועדה לאיתור מועמדים תמליץ לממשלה, לאחר התייעצות עם הנגיד, על המועמדים לכהונה כחברים מקרב הציבור בוועדה או במועצה, כאמור בסעיפים 16(ג) או 21(ג), לפי העניין, לאחר שבחנה את כשירותם על פי האמור בסעיפים 16(ב) או 21(ב), לפי העניין, והסייגים לפי סעיף 26, ואת התאמתם לתפקיד, בשים לב בין השאר לצרכיה המיוחדים של הוועדה או המועצה, לפי העניין.

(ב) הוועדה לאיתור מועמדים תקבע את סדרי עבודתה, לרבות את הדרכים לאיתור מועמדים ולהגשת מועמדות לכהונה בתפקיד.

(ג) המניין החוקי לישיבות הוועדה לאיתור מועמדים יהיה היושב ראש וחבר נוסף.

(ד) החלטות הוועדה לאיתור מועמדים יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף.

(ה) הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תקבע הוראות בדבר תשלום גמול והוצאות לחברי הוועדה לאיתור מועמדים, שישולמו מאוצר המדינה.

התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים

35.

(א) חבר מקרב הציבור בוועדה או במועצה ימונה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לעניין קיומם של תנאי הכשירות לפי סעיפים 16(ב) או 21(ב), לפי העניין, והסייגים לפי סעיף 26; הוועדה לבדיקת מינויים תתייעץ עם הנגיד.



(ב) חבר הוועדה לאיתור מועמדים ימונה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים.

(ג) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד לכהונה מהכהונות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) משום שהתקיים בו סייג כאמור בסעיף 26, לא ימונה המועמד לכהונה.

הפעולות לביצוע תפקידי הבנק

פעולות לביצוע התפקידים

36.

לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו, יהיה הבנק רשאי –

(1) להוציא ניירות ערך של הבנק, ובלבד שהוצאה של ניירות ערך מסוג חדש לתקופה שאינה עולה על 13 חודשים טעונה התייעצות עם שר האוצר, והוצאה של ניירות ערך מכל סוג לתקופה העולה על שלושה עשר חודשים טעונה את הסכמתו;

(2) לעשות, בבורסה או בשוק מוסדר אחר או מחוץ להם, פעולה או עסקה מסוג כלשהו המקובלת בשוקי ההון, הכספים ומטבע החוץ, לרבות בשוקי הנכסים הנגזרים, והכל – לגבי ניירות ערך, מטבע, זהב או כל נכס או מכשיר אחר המקובל בשווקים אלה; ובלבד שקנייה או מכירה של איגרות חוב שהוציאה ממשלת ישראל שמועד פירעונן עולה על 13 חודשים מיום הקנייה או המכירה, לפי העניין, למעט עסקאות מכר חוזר באיגרות חוב כאמור, תיעשה בהתייעצות עם שר האוצר, ובאופן שלא תיפגע מהותית יכולת גיוס החוב המקומי למימון פעילות הממשלה;

(3) לקבל פיקדונות מתאגידים בנקאיים, בתנאים שקבעה הוועדה;



(4) לתת אשראי לתאגידים בנקאיים בתנאים שקבעה הוועדה לעניין זה, לרבות לגבי סוג הביטחונות הנדרשים והיקפם ולרבות תנאים שיוטלו על התאגידים הבנקאיים לגבי פעולותיהם בקשר עם מתן האשראי כאמור, ובכלל זה שיעור הריבית ותשלומים אחרים שהם רשאים לקבל מלקוחותיהם; על אף האמור, בנסיבות מיוחדות שבהן קיים, לדעת הוועדה, חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה, תהא הוועדה רשאית לקבוע תנאים שונים מהתנאים בנסיבות רגילות; [תנאים והוראות כאמור לגבי התאגידים הבנקאיים יהיו בתקופת מתן האשראיועד למועד בו הוא נפרע במלואו] – עניין זה הוחלט בוועדה לגבבי פסקה (5) יש לבחון האם לא ראוי שיחול גם לגבי תאגידים בנקאיים;

(5) בנסיבות מיוחדות, שבהן קיים, לדעת הוועדה, חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה – לתת אשראי גם לגופים פיננסיים שאינם תאגידים בנקאיים, בתנאים שתקבע הוועדה, לרבות תנאים כאמור בפסקה (4), בשינויים המחויבים, ובכפוף לקבלת מלוא המידע הדרוש לבנק [בנק ישראל: טרם מתן האשראי וכל עוד לא נפרע במלואו] במועדים ובאופן שתקבע הוועדה; היה הגוף הפיננסי מפוקח בידי רשות פיקוח, תתייעץ הוועדה עם ראש רשות הפיקוח;

(6) לעשות כל פעולה אחרת שתיראה לבנק דרושה, ובלבד שנתקבל אישור הוועדה לסוג הפעולה כאמור; סבר הנגיד שיש מקום לפעולה כאמור בנסיבות של דחיפות מיוחדת, יהיה רשאי הנגיד להורות על הפעולה וידווח לוועדה על כך סמוך לאחר ביצועה.

שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי

37.

(א) שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי בידי הבנק כאמור בפרק זה, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע, ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך.

(ב) על אף הוראות סעיף 19(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז–1967‏

(בסעיף זה – חוק המשכון), לא יממש הבנק שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור בפרק זה, לפי סעיף 17(3) לחוק המשכון, אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש.

(ג) לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המשועבדים לבנק לחשבון בבעלותו הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983‏

, חוק המשכון וחוק החברות, ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.

נכסים נזילים של תאגידים בנקאיים

38.

(א) בסעיף זה –

"הוראות הנזילות" – הוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב);

"נכסים נזילים" – נכסים שהנגיד, באישור הוועדה, קבע בהוראות הנזילות.

(ב) הנגיד, באישור הוועדה, רשאי להורות לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מהם, להחזיק נכסים נזילים בשיעור ולפי הרכב שיורה, ולקבוע את השיעור האמור כאחוז מסך כל ההתחייבויות של התאגיד הבנקאי בפיקדונות או מסך כל נכסיו או משניהם, או בכל דרך אחרת, וכן להורות על שיעורים שונים לפי סוגי הפיקדונות או הנכסים שיוגדרו לעניין זה.

(ב1) החלטת הוועדה: הוראות הנזילות יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הבנק ויכנסו לתוקף שלושה ימים מיום פרסומן באתר האינטרנט. [משרד המשפטים ובנק ישראל: לקבוע כי ההוראות יפורסמו ברשומות בתוך 3 ימים – האם לא קצר מדי לפרסום ברשומות?].

(ג) הנגיד רשאי להורות כי התחייבות מסוימת של תאגיד בנקאי תיחשב כפיקדון לעניין הוראות הנזילות.

(ד) לא תשולם ריבית לתאגידים בנקאיים על הנכסים הנזילים או על חלק מהם, המוחזקים בבנק, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות הנזילות, ובשיעור שנקבע כאמור.

(ה) תאגיד בנקאי יגיש לבנק, לפי דרישת הנגיד ובמועדים שיורה, דוח על התחייבויותיו ונכסיו ככל הדרוש לחישוב סכום הנכסים הנזילים שעליו להחזיק, ועל הנכסים הנזילים שהוא מחזיק בפועל.



(ו) לא החזיק תאגיד בנקאי נכסים נזילים בהתאם להוראות הנזילות, יהא חייב בתשלום ריבית לבנק, בשיעור שנקבע בהוראות הנזילות, על ההפרש שבין סך כל הנכסים הנזילים שאותו תאגיד היה חייב להחזיק, לבין סך כל הנכסים הנזילים שהחזיק לכל תקופה שבה היה הפרש כאמור.

(ז) הנגיד רשאי, באישור הוועדה, להורות לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (ו), כי התאגיד יפסיק ליתן אשראי, להשקיע השקעות, או לחלק רווחים לבעלי המניות שלו, או כי פעולות כאמור יבוצעו בהגבלות, והכל כפי שהנגיד יפרט בהוראה ולמשך תקופה שיקבע בה; הורה הנגיד כאמור תפורסם החלטתו באופן שיורה.

מידע ודיווחים
לבנק

39.

(א) מידע הדרוש לבנק לשם השגת מטרותיו וביצוע תפקידיו לגבי סוגי עסקאות או סוגי בני אדם כפי שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, בצו, רשאי הנגיד או עובד הבנק שהנגיד הסמיך לכך לפנות בבקשה לקבלו מרשות הפיקוח המפקחת על גוף פיננסי ; לא נמסר המידע לנגיד או לעובד הבנק מאת רשות הפיקוח בתוך זמן סביר או שהגוף הפיננסי אינו מפוקח בידי רשות פיקוח, רשאי הנגיד או עובד הבנק שהוא הסמיך לכך לדרוש את מסירת המידע כאמור מהגוף הפיננסי, במועד שיקבע.
.

(ב) לשם השגת מטרות הבנק וביצוע תפקידיו, רשאי הנגיד, באישור הוועדה, לקבוע בצו כי סוגי בני אדם שייקבעו בצו, ימסרו מידע כמפורט בצו הדרוש למעקב אחר התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל, לרבות מידע הנוגע לאלה:

ניהול יתרות מטבע חוץ

ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה

40.

(א) הוועדה, באישור שר האוצר, רשאית לשנות את העקרונות שעל פיהם יחליט הנגיד על הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לטווח הארוך.

(ב) הוועדה, בהתייעצות עם שר האוצר, תתווה את הקווים המנחים למדיניות ההשקעות של יתרות מטבע החוץ.

(ג) הוועדה תמסור לשר האוצר, בתוך שלושה חודשים מתום כל מחצית שנה, דוח בדבר ניהול יתרות מטבע החוץ במהלך מחצית השנה שנסתיימה, במתכונת שתוסכם ביניהם.

(ד) הוועדה תפרסם לציבור, בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה, דוח בדבר הסוגים העיקריים של המטבעות ושל ניירות הערך המרכיבים את יתרות מטבע החוץ לתום השנה שנסתיימה, באופן שלא יהיה בו כדי לפגוע בניהול התקין של יתרות מטבע החוץ; הפרסום יהיה באתר האינטרנט של הבנק או כפי שהוועדה תמצא לנכון.

שטרות ומעות

הוצאה של
הילך חוקי

41.

(א) הבנק רשאי להוציא ולחזור ולהוציא מטבע.

(ב) מטבע שהוציא הבנק יהא הילך חוקי בישראל כדי הסכום הנקוב בו.

סמכות לקבוע את הפרטים של שטרי כסף ומעות

42.

(א) הנגיד, באישור המועצה והממשלה, יקבע את ערכם הנקוב של שטרי הכסף שיוצאו, צורתם, תוכנם ושאר פרטיהם; שטרי הכסף יישאו את חותם חתימתו של הנגיד.

(ב) הנגיד יקבע, באישור המועצה והממשלה, את ערכן הנקוב של המעות שיוצאו, תרכובתן, משקלן, תבניתן ושאר פרטיהן.

מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים ופריטים נומיסמטיים

43.

(א) הוציא הבנק מטבע שהנגיד, באישור המועצה והממשלה, הכריז עליו כעל מטבע זיכרון או מטבע מיוחד, או הוציא הבנק לציבור פריטים נומיסמטיים שהם הילך חוקי בישראל, לא ייתן אותם הבנק למטרת שיווקם, אלא לחברה ששר האוצר ימנה לכך בהסכמת הנגיד.

(ב) הוראות סעיף 42(ב) יחולו לגבי מטבעות ופריטים נומיסמטיים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מהבנק לשמור לעצמו מטבעות זיכרון, מטבעות מיוחדים או פריטים נומיסמטיים, או לתתם במתנה למי שימצא לנכון.

איסור על הוצאת מטבע

44.

(א) שום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף, מעות, מסמך או כל דבר אחר, אשר הנגיד קבע כי הם עשויים להיות תחליף מטבע.

(ב) תחליף מטבע שהוצא בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד להחרימו.

ביטול והחלפה של שטרי כסף ומעות

45.

(א) הנגיד רשאי להורות בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי שטרי הכסף והמעות המצוינים בצו יחדלו מלהיות הילך חוקי בישראל (בסעיף זה – צו ביטול).

(ב) המוסר לבנק, או למי שהנגיד קבע בצו ביטול, שטרי כסף או מעות שצו הביטול ניתן לגביהם, בתוך תקופה שנקבעה בצו הביטול, יהיה זכאי לקבל תמורתם הילך חוקי שווה ערך; הנגיד רשאי לקבוע בצו הביטול עמלה לעניין זה.

(ג) לא יהיה בצו ביטול כדי לגרוע מכל חיקוק הקובע את יחידת המטבע או את חלוקתה.

(ד) משניתן צו ביטול, כל אימת שיש לשלם במזומנים סכום שלא ניתן לשלמו אלא בשימוש בשטר כסף או במעה שצו הביטול ניתן לגביהם, יעוגל הסכום לסכום הקרוב שניתן לשלמו בהילך חוקי, וסכום שניתן לעגלו כך כלפי מעלה או כלפי מטה – יעוגל כלפי מעלה.

(ה) בצו ביטול ניתן לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ד) יחולו גם לעניין תשלום שלא במזומנים ולעניין רישום, דרך חובה או לפי ברירת המשלם או הרושם.

(ו) הנגיד רשאי לקבוע בכללים הוראות בדבר הוצאתו מן המחזור של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד, ובדבר החלפתו של מטבע כאמור לפי תנאים שיקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת בכללים, לרבות לעניין עמלה שיגבה הבנק בשל ההחלפה.
בנק ישראל מבקש כי אישור ועדת הכספים יהיה רק לעניין העמלה.

שירותים בתחום המטבע

46.

הנגיד, באישור המועצה, רשאי לקבוע בכללים אילו שירותים ייתן הבנק ביחס למטבע, לאילו גופים ובאילו תנאים, וכן עמלות שיגבה הבנק בשל שירותים אלה.

כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע

47.

הנגיד, באישור המועצה, רשאי לקבוע כללים הדרושים להפעלתה הסדירה של מערכת המטבע, לרבות כללים –

(1) המאפשרים אספקה למשק של מטבע באיכות נאותה, באופן רציף ותקין;

(2) המחייבים את התאגידים הבנקאיים ואת חברת הדואר לנקוט פעולות שייקבעו בכללים לצורך החלפה של שטרי כסף או מעות שבמחזור, כדי למנוע או להפסיק שימוש במטבע מזויף הנמצא במחזור, כדי להחליפם בהילך חוקי חדש שהונפק, או לצורך אחר הקשור למערכת המטבע במשק, לרבות כדי להבטיח איכות נאותה של שטרי הכסף או המעות.

פעולות בנקאיות של הבנק

הבנק כבנקאי של הממשלה

48.

(א) הבנק יהיה הבנקאי היחיד של הממשלה לעניין פעילותה הבנקאית במטבע ישראלי; לעניין זה, "פעילות בנקאית" – עיסוק מכל סוג שהוא המותר לתאגיד בנקאי לפי חוק הבנקאות (רישוי).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, על פי הסכמה בינה לבין הבנק, לקבל שירותים מתאגידים בנקאיים או מגופים פיננסיים אחרים, רק לשם ניהול החוב והפעילות הפיסקלית של הממשלה.

(ג) התשלומים שתשלם הממשלה לבנק בעבור שירותים שיינתנו לה לפי סעיף קטן (א), שיעור הריבית שישלם הבנק לממשלה על פיקדונותיה בבנק ושיעור הריבית שתשלם הממשלה לבנק על יתרות חובה, ייקבעו בהסכמה בין הבנק לבין הממשלה.

(ד) מדיניות הממשלה בעניין קבלת הלוואות והוצאת ניירות ערך תיקבע בהתייעצות עם הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך; התייעצות כאמור תיערך אחת לרבעון לפחות.

(ה) הנהלת מילוות המדינה שהוצאו בישראל על פי חוק שחוקק לפני פרסומו של חוק זה תהיה בידי הבנק, אם אין הוראה אחרת בחוק לגבי מילווה מסוים.

הלוואות לממשלה

49.

(א) הבנק לא ייתן לממשלה הלוואה למימון הוצאותיה, לרבות בדרך של רכישה של איגרות חוב שמנפיקה הממשלה בעת הנפקתן.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הבנק רשאי לתת לממשלה, על פי בקשתה מקדמה ארעית לצורך גישור זמני על פערים בתזרים המזומנים של הממשלה בביצוע התקציב, ובלבד שסכום המקדמה הארעית לא יעלה, בכל עת, על 10 מיליארד שקלים חדשים ושהיא לא תינתן במשך יותר מ-150 ימים בשנה; הסכום האמור יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, החל מי"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה קודם לכן.

(ב) חשבון בבנק יכול שינוהל במטבע ישראלי או במטבע חוץ, כפי שיקבע הנגיד.

פעילות המשק במטבע חוץ

איסור עסקאות

51.

(א) הממשלה, לפי הצעת שר האוצר ובהתייעצות עם הנגיד, רשאית לקבוע בצו כי עסקאות כאמור בפסקאות (1) עד (5) בסעיף 39(ב), כולן או חלקן, יהיו אסורות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה ובהתייעצות עם הנגיד, לקבוע כאמור בסעיף קטן (א), אם סבר שנתקיימו נסיבות המצדיקות הוצאת הצו שלא בידי הממשלה; צו שהוצא כאמור יפקע בתום 14 ימים מיום הוצאתו, זולת אם אושר קודם לכן בידי הממשלה.

(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה כללי, לסוג עניינים, לעניין מסוים או לסוג בני אדם, וניתן לקבוע בו הגדרות שונות מן ההגדרות שייקבעו לפי סעיף 39(ג)(1).

(ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) וצו כאמור בסעיף קטן (ב) שאושר בידי הממשלה, יפקעו בתום שישה חודשים מיום תחילתם, זולת אם נקבעה בהם תקופה קצרה מזו; הממשלה, לפי הצעת שר האוצר,בהתייעצות עם הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית להאריך צו כאמור לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חדשים.

סמכויות פיקוח

52.

(א) הנגיד רשאי להסמיך עובד של הבנק לצורך פיקוח על מילוי הוראות צו כאמור בסעיף 51 (בסעיף זה – מפקח), ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:

שער חליפין

53.

(א) שער חליפין של המטבע למטבע חוץ ייקבע בשוק מטבע החוץ, זולת אם קבעה הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, דרך אחרת לקביעתו.

(ב) סברה הוועדה שיש בכך צורך לשם השגת מטרות הבנק ולשם מילוי תפקידיו, רשאית היא להחליט על התערבות הבנק במסחר בשוק מטבע החוץ, אף אם ההתערבות תביא לסטייה זמנית מהרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ כאמור בסעיף 40; סמוך לאחר ההתערבות כאמור, תדווח הוועדה על כך לשר האוצר.

(ג) סבר הנגיד שיש מקום להתערבות כאמור בסעיף קטן (ב), ובשל דחיפות העניין לא היה ניתן לקבל את אישור הוועדה טרם ההתערבות, רשאי הוא להתערב במסחר, וידווח לוועדה ולשר האוצר על הפעולות שנקט ועל הסיבה לדחיפות העניין סמוך לאחר ההתערבות.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), סברה הוועדה שיש מקום להתערבות הבנק במסחר בשוק מטבע החוץ כאמור בסעיף קטן (ב), אך לא לשם ניהול המדיניות המוניטרית או תמיכה ביציבות של המערכת הפיננסית, תהיה החלטתה טעונה את אישור שר האוצר; ואולם אם בשל דחיפות העניין לא היה ניתן לקבל את אישור שר האוצר טרם ההתערבות, תהיה הוועדה רשאית להתערב במסחר ותדווח לשר האוצר על הפעולות שנקטה ועל הסיבה לדחיפות העניין סמוך לאחר ההתערבות.

דיווחי הבנק

דוח שנתי על
מצב המשק

54.

הנגיד, בתפקידו כיועץ לממשלה כאמור בסעיף 7(ב), יגיש לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, בתוך שלושה חודשים לאחר תום כל שנה, דוח שיכלול סקירה וניתוח לגבי מצב המשק והמדיניות הכלכלית בשנה שחלפה.

דוח תקופתי על המדיניות המוניטרית

55.

(א) הוועדה תגיש לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, פעמיים בשנה לפחות, דוח שיכלול סקירה בדבר ההתפתחויות בתחום יציבות המחירים וההתפתחויות במשק בתקופה שלגביה מוגש הדוח, ובדבר המדיניות הנדרשת, לדעת הוועדה, לשם שמירה על המחירים בתחום שקבעה הממשלה כאמור בסעיף 3(ב), ולהשגת המטרות האחרות שבסעיף 3.

(ב) סטה שיעור האינפלציה, במשך שישה חודשים רצופים, מהתחום שקבעה הממשלה כאמור בסעיף 3(ב), יכלול הדוח פרטים בדבר הסיבות לסטייה, המדיניות שהוועדה נוקטת להחזרת שיעור האינפלציה לתחום האמור, והערכת הוועדה לגבי משך הזמן שיידרש לכך; לעניין זה, "סטייה של שיעור האינפלציה" – השינוי שבין המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החישוב, לבין המדד שפורסם לאותו חודש בשנה הקודמת.

(ג) ועדת הכספים של הכנסת תדון בדוח שהוגש לפי סעיף זה, בהשתתפות הנגיד, סמוך לאחר הגשת הדוח; הוגש דוח לפי ס"ק (ב) יתקיים הדיון אף בהשתתפות שר האוצר

דוח שנתי על יתרות מטבע החוץ

56.

הוועדה תגיש לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, בתוך שלושה חודשים לאחר תום כל שנה, דוח על העקרונות שלפיהם נקבעה הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לטווח הארוך, ועל הקווים המנחים למדיניות ההשקעות של הבנק ביתרות מטבע החוץ, בשנה שחלפה.

דיווחים אחרים

57.

הממשלה וועדת הכספים של הכנסת רשאיות, בכל עת, לדרוש מן הבנק להגיש להן דיווח בכל עניין הנוגע לפעולותיו של הבנק לשם ביצוע תפקידיו.

עיצומים כספיים

עיצום כספי

58.

(א) הפר תאגיד הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים:

(ג) נדרש גוף פיננסי למסור מידע לפי סעיף 39(א) ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שאינו נכון או מלא, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 500,000 שקלים חדשים.

(ד) ביצע אדם עסקה, שנקבע בצו לפי סעיף 51 שהיא אסורה, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים; אם הוא תאגיד – בסכום של 750,000 שקלים חדשים, ואם תאגיד בנקאי – בסכום של 1.5 מיליון שקלים חדשים.

(ה) נדרש אדם למסור מידע לפי סעיף 39(ב) או (ד), ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שאינו נכון או מלא, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים.

הודעה על כוונת חיוב

59.

(א) היה לנגיד יסוד סביר להניח כי הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 58 (בפרק זה – המפר), ובכוונת הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הנגיד בין השאר את אלה:

החלטת הנגיד ודרישת תשלום

61.

(א) הנגיד יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 60, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 63.

(ב) החליט הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הנגיד, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; החליט הנגיד שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 60, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

62.

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 58, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

סכומים מופחתים

63.

(א) הנגיד אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע בצו מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להפחית את העיצום הכספי הקבוע בפרק זה, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
לבקשת בנק ישראל

סכום מעודכן של העיצום הכספי

64.

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הנגיד כאמור בסעיף 61(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 68, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב) הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים הנקובים בסעיפים 58 ו-70; הודעה על הסכומים המעודכנים של העיצומים הכספיים, תפורסם ברשומות.

המועד לתשלום עיצום כספי

65.

עיצום כספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 61.

הפרשי הצמדה וריבית

66.

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.

גבייה

67.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)‏

.

ערעור

68.

(א) על דרישת חיוב ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

(ב) אין בהגשת ערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הנגיד או הורה בית המשפט אחרת.

(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום

69.

הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הנגיד לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הנגיד להורות למפר לפרסם פרסום כאמור.

אחריות מנהל כללי

70.

(א) המנהל הכללי של תאגיד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרות לפי סעיף 58 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.

(ב) ביצע התאגיד הפרה כאמור בסעיף 58, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו.

(ג) הפר המנהל הכללי בתאגיד את חובת הפיקוח לפי סעיף קטן (א), רשאי הנגיד –

עונשין

עונשין

72.

(א) מי שהוציא או הפיץ שטרי כסף, מעות, מסמך או כל דבר אחר, אשר הנגיד קבע כי הם עשויים להיות תחליף מטבע, בניגוד להוראות סעיף 44, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 72(ב)(1) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה ככל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

שכר עובדי הבנק
נוסח חדש בהתאם להחלטות הוועדה מיום 9.3.2010

שינויים בשכר עובדי הבנק

74.

(א) לא יסכים הבנק על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא על פי אחת מאלה:

(1) בהתאם לשינויים ועדכונים שייעשו לפי כללים שסוכמו בין שר האוצר לבין הנגיד; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר;

"ובהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה"

(2) בהתאם להוראות כל הסכם או הסדר שאושר בידי שר האוצר לפני תחילתו של חוק זה או שיאושר לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(3) בהתבסס על מדיניות השכר במגזר הציבורי, [הסתדרות: להשמיט את המשפט הבא: [על שינויים שהוסכמו והונהגו כדין לגבי כלל העובדים המועסקים במגזר הציבורי במתכונת העסקה דומה] ובהתבסס על תפקידים דומים במגזר הציבורי ככל שישנם, ובהתחשב בצורכי כוח האדם הייחודים של הבנק אשר יאפשרו לו להשיג את מטרותיו ולמלא את תפקידיו לפי חוק זה ואת ייעודו כבנק מרכזי ובהתחשב ביחסי העבודה בבנק, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

(ב) אישרה המועצה שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה על פי סעיף קטן (א)(3) (בסעיף זה – השינויים), יחולו הוראות אלה:

(1) בסמוך למועד אישור השינויים על ידי המועצה על שינויים בשכר, יפנה הבנק בכתב לשר האוצר , ויודיע לו על כוונתו לבצע את השינויים (בסעיף זה – הודעת השינויים);

(2) שר האוצר ימסור למועצה את עמדתו לגבי הודעת השינויים בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת השינויים;

(3) הסכים שר האוצר לשינויים, יראו אותם כמאושרים;

(4) החליט שר האוצר, לאחר שבחן, בין השאר, את הודעת השינויים וטעמיה, שלא לאשר את השינויים כולם או חלקם, ינמק את החלטתו בכתב, ובסמוך למסירת החלטתו יבואו שר האוצר והמועצה בדברים לגבי הודעת השינויים;

(5) לא הגיעו שר האוצר והמועצה להסכמות בדבר השינויים בתוך 45 [30] ימים מיום מתן הודעת השינויים לפי פסקה (1), תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה ;

(6) ראש הממשלה ימסור את החלטתו בעניין לשר האוצר ולנגיד בתוך 90 [60] ימים מיום מתן הודעת השינויים לאחר שקיבל חוות דעת בעניין השינויים מגורם בלתי תלוי שהוא מומחה לענייני עבודה ושכר, כפי שיבחר; [הסתדרות: "ככל שימצא לנכון בנסיבות העניין"]

בענין זה יהא על הוועדה להחליט במהלך ההצבעות

[(7) לא החליט ראש הממשלה כאמור בפסקה (5) יראו את הודעת השינויים כאילו אושרה.]

(ג) הכספים המיועדים ליישום השינויים לא ישולמו לזכאים להם על פי ההסכם או ההסדר, או בעבורם, אלא לאחר אישור השינויים כמפורט בסעיף זה.

(ד) על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל אם הוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) ולא אושר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

הסכם או הסדר חורגים

75.

(א) סבר שר האוצר כי הסכם או הסדר בבנק נוגד לכאורה את הוראות סעיף 74(א) ולא אושר לפי הוראות סעיף 74(ב), יודיע על כך למועצה בהודעה מנומקת בכתב, בציון החריגה לכאורה [האוצר ומשרד המשפטים: אין צורך בשימוע בשלב זה ולאחר שנתן לצדדים להסכם או להסדר הזדמנות להשמיע את עמדתם] (בסעיף זה – הודעת השגות), ויחולו הוראות אלה:

בענין זה יהא על הוועדה להחליט במהלך ההצבעות

[(1) בתוך שבעה ימים מקבלת הודעת שר האוצר, יפסיק הבנק לשלם את הכספים המהווים חריגה לכאורה (בסעיף זה – הכספים המוקפאים), עד לקבלת החלטה בעניין כאמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ח);]

[(2) הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958‏

, לא יחולו לגבי הכספים המוקפאים עד למועד שבו יהיה רשאי הבנק, לפי הוראות סעיף זה, לשלמם לזכאים להם על פי הוראות ההסכם או ההסדר, או בעבורם.]

(ב) בהודעת השגות יפרט שר האוצר גם את עמדתו בדבר אופן תיקון החריגות לכאורה, על פי הקבוע בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 29ב(ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏

(בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), אם תתקבל החלטה סופית לפי סעיף זה על קיומן של חריגות; לעניין זה ייקרא סעיף 29ב(ב) לחוק יסודות התקציב, כך –

(1) בפסקה (1) שבו, במקום "סעיף 29(ב)" יקראו "סעיף 74(ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010

(להלן – חוק בנק ישראל)";

(2) בפסקה (2) שבו –

(א) ברישה, במקום "הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה" יקראו "הכללים שסוכמו לפי סעיף 74(א)(1) לחוק בנק ישראל או מההסכמים וההסדרים שאושרו או יאושרו כאמור בסעיף 74(א)(2) לחוק בנק ישראל";

(ב) בפסקת משנה (ב), במקום "סעיף 29א(א)(2)" יקראו "סעיף 75 לחוק בנק ישראל";

(3) במקום פסקה (3) שבו יקראו:

"(3) להורות על העברת הכספים שהוקפאו לפי סעיף 75(א) לחוק בנק ישראל לגורמים הזכאים להם לפי הוראות ההסכם או ההסדר."

(ג) המועצה תמסור לשר האוצר את עמדתה לגבי הודעת ההשגות בתוך 14 ימים מיום קבלתה;

(ד) הודיעה המועצה, לאחר שנתנה לצד האחר להסכם או להסדר הזדמנות להשמיע את עמדתו, כי היא מקבלת את השגות שר האוצר, לרבות את עמדתו בדבר אופן תיקון החריגות, יראו בכך החלטה סופית על קיומן של חריגות, והן יתוקנו בהתאם לכך.

(ה) הודיעה המועצה, לאחר שבחנה את השגות שר האוצר,כי היא אינה מקבלת את ההשגות כולן או חלקן, תנמק את הודעתה בכתב ובסמוך למסירת ההודעה יבואו שר האוצר והמועצה בדברים לגבי הודעת ההשגות;

(ו) לא הגיעו שר האוצר והמועצה להסכמות בתוך 45 [30] ימים מיום מתן הודעת ההשגות לפי סעיף קטן (א) תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה;

(ז) ראש הממשלה ימסור את החלטתו בעניין לשר האוצר ולנגיד בתוך 90 [60] ימים מיום מתן ההודעה על החריגה, לאחר שקיבל חוות דעת בעניין ההשגות מגורם בלתי תלוי שהוא מומחה לענייני עבודה ושכר, כפי שיבחר; [הסתדרות: "ככל שימצא לנכון בנסיבות העניין"]

(ח) הסכם או הסדר שנתקבלה החלטה סופית לפי סעיף זה כי הוא בטל, לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973‏

.

(ט) שר האוצר יחליט אם להתחשב בנסיבות אישיות של עובד שחל עליו הסכם או הסדר שנתקבלה לגביו החלטה סופית לפי סעיף זה כי הוא בטל וכי על העובד להשיב הטבה שהוענקה לו על פיו, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את עמדתו; בסעיף קטן זה, "עובד" – לרבות עובד לשעבר.

הוראות שונות

דוח כספי

78.

(א) הבנק יערוך בתוך שלושה חודשים לאחר תום כל שנה דוח כספי שנתי, המשקף את הרכבם ואת שוויים של נכסי הבנק ושל התחייבויותיו ליום העסקים האחרון של השנה, את תוצאות פעולותיו לאותה השנה ואת השינויים בהון הבנק; הדוח ייערך על פי כללים חשבונאיים מקובלים בהתאמה לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי ויבוקר בידי רואה החשבון המבקר.

(ב) דוחות לפי סעיף זה יאושרו במועצה ויוגשו לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, ויפורסמו לציבור בדרך שקבעה המועצה.

העברת רווחים

79.

(א) בסעיף זה –

"הדוח הכספי השנתי" – הדוח הכספי השנתי של הבנק שנערך בהתאם להוראות סעיף 78(א);

"הון" – הון הבנק לתום השנה שחלפה, הכולל את יתרת העודפים, כמוצג בדוח הכספי השנתי, בניכוי הרווח הנקי;

"סך הנכסים" – סך נכסי הבנק לתום השנה שחלפה, כמוצג בדוח הכספי השנתי;

"יתרת עודפים" – יתרת רווחים והפסדים צבורים משנים קודמות, כמוצג בדוח הכספי השנתי;

"הרווח הנקי" – הרווח הנקי של הבנק לשנה שחלפה, כמוצג בדוח הכספי השנתי; הרווח הנקי לא יכלול רווחים שטרם מומשו על פי הדוח הכספי השנתי.

(ב) בתום שלושה חודשים מתום כל שנה, יעביר הבנק לממשלה בפועל רווחים בהתאם להוראות אלה:

(1) אם ההון יעמוד על שיעור של 2.5 אחוזים או יותר מסך הנכסים, יועבר לממשלה סכום השווה לרווח הנקי, בניכוי יתרת עודפים אם היא שלילית;

(ג) הבנק רשאי לרשום קרנות הון הנובעות מכללים חשבונאיים, ובלבד שיתרת הרווח הנקי שלא הועברה לממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), תצטרף בדוח הכספי השנתי לסעיף "יתרת עודפים" ולא תוכר כפריט הוני אחר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הנגיד לבין שר האוצר.

ביקורת בידי
מבקר המדינה

80.

(א) הבנק הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה.

(ב) ההוראות שבסעיפים אלה בחוק מבקר המדינה, לא יחולו על ביקורת המבקר על הבנק:

תשלום אגרות
לבנק

81.

הנגיד, באישור המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר אגרות שישולמו לבנק בעד שירותים שהוא נותן לפי חוק זה או לפי חוקים אחרים, לתאגידים בנקאיים או לכל אדם אחר.

פטור ממס

82.

לעניין תשלום מסים, ארנונות, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין הבנק כדין המדינה.

סודיות

83.

(א) לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי חוק זה, ואולם מותר לגלות ידיעה או להראות מסמך אם הנגיד יראה צורך בכך לצורכי הליך פלילי, לרבות חקירה פלילית.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות פיקוח, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של רשות הפיקוח.

(ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

הגבלות לאחר פרישה

84.

מי שפרש משירותו בבנק, לרבות חבר ועדה וחבר מועצה, יחולו עליו הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏

(להלן – חוק שירות הציבור), בשינויים המחויבים; סעיף 3 לחוק שירות הציבור יחול על הנגיד, על המשנה לנגיד, על עובד שהנגיד מינה לחבר הנהלת הבנק ועל עובד שהיה מדורג ערב פרישתו באחת מחמש הדרגות העליונות בדירוג עובדי הבנק.

ייצוג לפני מוסדות כספיים בין-לאומיים

85.

(א) הבנק ייצג את המדינה בכל עניין הנוגע לחברות המדינה בקרן המטבע הבין-לאומית, בבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים, בבנק הבין-לאומי לשיקום ופיתוח, וכן במוסדות כספיים בין-לאומיים אחרים על פי החלטת הממשלה.

(ב) הבנק רשאי לבצע כל פעולה הנדרשת לצורך הייצוג, לרבות השקעה במניותיו של מוסד כספי בין-לאומי.

פקודת השטרות

86.

לעניין פקודת השטרות [נוסח חדש]‏

, דינו של הבנק כדין בנקאי כמשמעותו באותה פקודה.

עדות על מטבע

87.

תעודה הנחזית כתעודה שניתנה מאת הנגיד, או מאת אדם שהנגיד הרשהו לכך בכתב, והמעידה על המצורף אליה שהוא מטבע או שהוא מטבע מזויף, תשמש ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

ביצוע

88.

הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.

תיקון פקודת הבנקאות

89.

בפקודת הבנקאות, 1941‏

–

(1) בסעיף 8(ב1), המילה "מימוש" – תימחק, ובמקום "סעיף 44א לחוק בנק ישראל, התשי"ד–1954" יבוא "סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010";

(2) בסעיף 8ד(א), ברישה, במקום "באישור הממשלה" יבוא "באישור הוועדה כהגדרתה בחוק בנק ישראל, התש"ע–2010";

לבקשת בנק ישראל

(3) בסעיף 14ט(ב), במקום "בשיעורים שיקבע" יבוא "ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע";

(4) בסעיף 15א2(א), אחרי "להראות מסמך" יבוא "לעובד בנק ישראל לשם מילוי תפקידו וכן".

תיקון חוק הבנקאות (רישוי)

89א.

בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981

, בסעיף 50ב(ג), במקום "בשיעורים שיקבע" יבוא "ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע".

תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)

89ב.

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981

, בסעיף 11א(ה), במקום "בשיעורים שיקבע" יבוא "ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע".

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)

90.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏

, בסעיף 50ב(א), אחרי "כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968" יבוא "לבנק ישראל".

תיקון חוק יסודות התקציב

91.

בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏

–

(1) בסעיף 21, בהגדרה "גוף מתוקצב", המילים "בנק ישראל" – יימחקו;

(2) בסעיף 32, בהגדרה "גוף מתוקצב", בסופה יבוא "וכן בנק ישראל";

(3) בסעיף 33(א), אחרי "המידע יימסר בהסכמת השר הנוגע בדבר" יבוא "ולגבי בנק ישראל – בהסכמת ראש הממשלה";

(4) בסעיף 33א(ג)(4), אחרי "סעיף 29(א)" יבוא "ולעניין עובדים ובעלי תפקידים בבנק ישראל – לפי סעיפים 74 ו75 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010";

(5) בסעיף 35, בפסקאות (1) ו (5), בסופן יבוא "ולגבי עובד בנק ישראל – לפי סעיף 74 ו-75 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010".
[יידרשו שינויים לסעיף 91 ולסעיף 99(ט) ו(י) עקב השינויים בפרק השכר]

תיקון חוק הביקורת הפנימית

92.

בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992‏

–

(1) בסעיף 1, בהגדרה "גוף ציבורי", בסופה יבוא:

תיקון חוק מערכות תשלומים

93.

בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח–2008‏

, בסעיף 16(ג), המילה "מימוש" – תימחק, ובמקום "סעיף 44א לחוק בנק ישראל, התשי"ד–1954" יבוא "סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010".

תיקון חוק מילווה קצר מועד

94.

בחוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד–1984‏

, בסעיף 6, במקום הסיפה המתחילה במילים "להרחבתם או לצמצומם" יבוא "כדי להשיג את מטרות בנק ישראל ולמלא את תפקידיו כאמור בסעיפים 3 ו-4 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010".

תיקון חוק החברות הממשלתיות

95.

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏

"18. הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית – לפי חוק בנק ישראל, התש"ע–2010."

תיקון חוק ניירות ערך

96.

בחוק ניירות ערך, בסעיף 1, בהגדרה "ניירות ערך", אחרי "בידי הממשלה" יבוא "או בידי בנק ישראל".

ביטול חוקים

97.

(א) חוק בנק ישראל, התשי"ד–1954‏

– בטל.

(ב) חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח–1978‏

– בטל.

תחילה

98.

תחילתו של חוק זה ביום י"ט בסיוון התש"ע (1 ביוני 2010) (להלן – יום התחילה).

הוראות מעבר

99.

(א) הנגיד שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן בתפקידו עד תום התקופה שלה מונה.

(ב) משנה לנגיד שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן בתפקידו עד תום חמש שנים מהיום שבו החלה כהונתו, בכפוף להוראות סעיף 10(ב) סיפה.

(ג) השכר ותנאי השירות שנקבעו לנגיד ולמשנה לנגיד ערב תחילתו של חוק זה ימשיכו לחול גם אחרי תחילתו של חוק זה על הנגיד ועל המשנה לנגיד שמונו ערב תחילתו של החוק.

(ד) החברים מקרב הציבור בוועדה שיתמנו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, יתמנו לתקופות כלהלן: אחד יתמנה לשנתיים, אחד יתמנה לשלוש שנים, ואחד יתמנה לארבע שנים; מי שמונה כאמור לשנתיים, לא תימנה תקופה זו כתקופת כהונה לעניין סעיף 28(א).

(ה) החברים מקרב הציבור במועצה שיתמנו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, יתמנו לתקופות כלהלן: אחד יתמנה לשנה, שניים יתמנו לשנתיים, אחד יתמנה לשלוש שנים, ואחד יתמנה לארבע שנים; מי שמונה כאמור לתקופה של שנה או שנתיים, לא תימנה תקופה זו כתקופת כהונה לעניין סעיף 28(א).

(ו) לא הוקמה ועדה או לא הוקמה מועצה, יהיו הסמכויות שהוקנו בחוק זה לוועדה או למועצה, לפי העניין, בידי הנגיד, עד להקמתה.

לבקשת בנק ישראל



(ח) כל עוד לא הוסכם אחרת לגבי התשלומים ושיעורי הריבית כאמור בסעיף 48(ג), ימשיכו לחול לגביהם ההסדרים הנוהגים בין הבנק לבין הממשלה עובר לתחילתו של חוק זה.

(ט) הוראות סעיף 75 יחולו גם לגבי הסכם או הסדר שהוסכם או הונהג ערב תחילתו של חוק זה ואשר חלה לגביו הוראת סעיף 29(ב) לחוק יסודות התקציב; לעניין זה ייקרא סעיף 75(א) כאילו במקום "נוגד לכאורה את הוראות סעיף 74(א) ולא אושר לפי הוראות סעיף 74(ב)" נאמר "נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב", והשינויים בסעיף 29ב(ב) לחוק יסודות התקציב הקבועים בסעיף 75(ג) יחולו רק לגבי פסקה (2)(ב) ופסקה (3) לסעיף האמור; הוראות סעיף 76 יחולו על הארכת מועדים לעניין סעיף קטן זה.

(י) הוראות סעיפים 74 עד 77 לא יחולו לגבי שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, של כל אחד מהמנויים להלן, ולגביהם ימשיכו לחול הוראות פרק ג' לחוק יסודות התקציב:

| | |(1) חברי הנהלת הבנק שהחלו בעבודתם לפני תחילתו של חוק זה, למעט חברי הנהלה המועסקים לפי חוזה עבודה אישי שאושר לפי סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב לפני תחילתו של חוק זה או לפי סעיף 74 לחוק זה לאחר תחילתו של חוק זה; | | | | |(2) מי שפרש מהבנק לפני יום י"ח באב התשס"ח (19 באוגוסט 2008) – בכל הקשור להסכם או הסדר שהוסכם או הונהג לפני המועד האמור. | |

***************************************************************************************